החלטות קשות אשמח לעזרה מנסיונכן, ivf טבעי ?

הי בנות עוד לא מצליחה להגיע ל ivf ראשון כל פעם מעיכוב אחר, צריכה להוציא פוליפ קטן מהרחם כדי שלא יפריע להשרשה, ופשוט לא מצליחה למצוא רופא טוב ופנוי. המליצו לי פה על גולדשמיט אבל הוא יעלה לי אלפי שקלים והכי מוזר לי שהמזכירה שלו אמרה לי שהוא לא נפגש לייעוץ לפני, כל האחרים כמובן. אז אשמח לקבל המלצות ממי שעשתה היסטרוסקופיה ניתוחית אצל , פיינשטיין יצחק, דסקלו , חסון, גורבים, סופיה. עכשי הדילמה היא האם במקום לבזבז עוד שני מחזורים, לעשות ivf אחד עם הפוליפ, הוא רק 9 ממ, ואני חושבת לנסות בביוץ טבעי רק עם אוביטרל, מה דעתכן ומהניסיון שלכן ? א. כי לא הספקתי להתחיל הורמונים בזמן. חשבנו שאעשה היסטרו. ב. כדי לראות את איכות הביציות שלי בטבעי. ג. להימנע מהורמונים עוד קצת זמן. ד. בעיקר הפחיד אותי לשמוע שהורמונים לרוב מבטלים את הביוץ הטבעי אח,,כ עד כ שלושה חודשים ! ממש מזועזעת מזה. איך התמודדותן עם זה ? אז להתחיל לפני שמדכאים את המערכת כנגד הטבע. השאלה היא האם זה לא יהיה בזבוז של ivf אחד, ייחשב לכל דבר,ושל כסף כי התרומות מחו,,ל יקרות מאוד וגם הטיפול יעלה לי כמעט אלפיים שח באסותא. וכל זה בשביל ביצית אחת בלבד שאין לדעת מראש מה איכותה, במיוחד לאור גילי המופלג 42. או האם זה יהיה יותר חכם להתחיל דווקא עם הורמונים בפרוטוקול קצר של מעט מדכא פלוס הורמון ולראות איך הגוף שלי מגיב בכלל (רזרבה נמוכה) ולפי זה אחכ להחליט אם ללכת על טבעי או חצי טבעי, אם הגוף יוכל בכלל לחזור למצב טבעי אורי המדכא וההורמונים ? סליחה שיצא ארוך, ממש אובדת עצות והרופאה משאירה אל זה בידיי, כך שאשמח לשמוע מנסיונכן, תודה

ראשית לעניין ההיסטרסקופיה: אני עברתי היסטרסקופיה אצל ד"ר דוד שטוקהיים, שהומלץ לי על ידי פרופ' שיף שאצלו הייתי מטופלת בסוף ההיריון הקודם ואחרי הלידה. הניתוח באסותא מומן על ידי מכבי מגן זהב, ועלה לי 400 שקל השתתפות עצמית למיטב זכרוני. גם הוא לא עשה ייעוץ לפני, אגב. לא בטוחה שזה נחוץ/מקובל. זה הליך פשוט. לא מכירה אישית אף אחד מהרופאים שציינת, אבל השמות דסקלו ופיינשטיין מוכרים לי. אני מניחה שכולם טובים, וכאמור אני לא חושבת שזה ניתוח מסובך. ה"חשש" - מוצדק או לא - לעשות ניתוחים כאלה במערכת הציבורית לגמרי היא שאולי מתמחה ינתח אותך (אם כי, בפיקוח מומחה בכיר), אבל ברגע שמדובר במנתח מנוסה שאת בוחרת, אני מאמינה שכולם טובים. לשאר שאלותייך: קשה מאוד לענות בלי הרבה מידע נוסף, ואנחנו גם לא רופאות ולא היינו רוצות לקחת עלינו אחריות גדולה מדי, אבל אומר רק את מה שאני אומרת לכולן, והוא שבגיל 42 (הגיל שלי גם, אגב), המצרך הכי יקר שאסור לך לבזבז הוא זמן. לכן הייתי רצה קדימה בכל אופציה שפתוחה לך במהירות, ופחות חוששת לבזבוז טיפולים, כי בגיל הזה מותר לך 6 בשנה, ופשוט כדאי להתחיל כבר (ולא רוצה להפחיד אותך, אבל יש דיבורים על קיצוץ/ביטול טיפולים בגילאים מבוגרים, אז עוד יותר חבל על כל חודש מבוזבז). אישית אני לא מהמתנגדות לטיפולים הורמונליים בכלל (אצלי הם גם עבדו טוב אז זאת כנראה לא חוכמה), ומאמינה שהכי נכון ללכת ב"בדרך המלך", כלומר להתחיל עם הורמונים ובמינון די גבוה ל-IVF בגילנו, ורק אם חלילה הגוף לא מגיב טוב (קרה לאחותי לדוגמה), לעבור לאופציות של IVF טבעי. כאמור הזמן לא משחק לטובתך, ואם הגוף שלך יגיב כמצופה להורמונים, זה מגדיל את הסיכויים. רק אם הוא לא יגיב טוב כדאי לעבור לאופציה הטבעית, שיש בה תוצאות יפות במקרים האלה, אבל סטטיסטית היא לוקחת יותר זמן. ואגב, הגוף שלי חזר לעצמו תמיד מהר מאוד אחרי כל טיפול. את אומרת שהרופאה שלך משאירה את זה בידייך, שזה מצוין שהיא מקשיבה לך, אבל בכל זאת היא הרופאה וחייבת להיות לה המלצה מה עדיף. לא? אני בעד להסתמך על הניסיון המקצועי שלה (ואם את לא סומכת עליה חלילה, אז להחליף רופא....) מה שלא תחליטי, אנחנו כאן לשמוע/לייעץ/להכיל. מאחלת לך המון המון בהצלחה, ודרך קצרצרה........ שנה טובה

היי נטע, אני מסכימה עם קרן - מילה במילה! כמישהי בת 42 שמנסה כיום להיכנס להריון שני (תוכלי לקרוא בהמשך מה שאני כתבתי לפני כשבוע), אני יודעת היום יותר מאי פעם ויותר מכל סיפור/תיאוריה שהיא - שהמצרך הכי יקר לי כיום הוא הזמן!! ולכן, כמו שקרן אמרה לך וכך בדיוק הייתי פועלת במקומך - יורה לכל הכיוונים במקביל!! ממש כך. אני למשל מאוד מתבאסת כיום כשאני צריכה להמתין מחזור אחד בין טיפול לטיפול...מאוד מתבאסת!! כי אני חושבת שזה מאוד טיפשי לתת לגוף ולנפש "לנוח"...נהפוך הוא, אני חושבת שיש יותר נזק פיזיולוגי ונפשי בהמתנות האלה...הגוף כבר התרגל להורמונים, אז למה לשגע אותו עם ההפסקות שוב?!...והנפש? שונאת את ההפסקות וחוסר עשייה הזו מבחינתי (בתחום הזה כמובן..לא שחלילה משעמם לי בחיים...:-)).גם אני לא נבהלת מהורמונים וחבל שיש להם כזו "סטיגמה" נוראית באוכלוסייה... הם בסה"כ שם כדי לעזור לנו להגשים את החלום שלנו..אז מה אם לפעמים יש קצת תופעות לוואי?!...זה שווה את ה-כ-ל, האמיני לי! לגבי הבדיקה שאת צריכה לעבור - אני לא יודעת מה זה פרוצדורה ניתוחית שלה אבל גם את זה עברתי לפני כחודש בקופ"ח וזה ממש כלום!! קישקוש...לבסוף, גם בעיניי נראה תמוה שהרופאה שלך די "זרקה" אותך למים להחליט או שאת באמת לא סומכת עליה, אבל אני למשל מ-א-ו-ד סומכת על הרופא שלי ועל שיקולי הדעת שלו ורואה בו שותף שלי להגשמת החלום שלי:-) אם את לא מרגישה כך עם הרופאה שלך, אז זה באמת הזמן להחליף רופאה. בהצלחה!!