פורום פוריות חברתי - תמיכה

שנה טובה לכולן, שאלה לי - אני אחרי החזרת מוקפאים (יום 2) ב - 23.8, היום ביום ה- 12 הבטא הייתה 43, האם נמוך???? יש תקווה? תודה

לפעמים בטא לאחר החזרת מוקפאים יכולה להיות קצת יותר נמוכה, סיכוי - תמיד יש! יש לנו פה ילדים בריאים ושלמים שהתחילו מבטא הרבה יותר נמוכה. מאחלת לך הכפלות נפלאות, ושתיפתח הריון תקין, בריא נפלא ויסתיים במועדו בידיים מלאות. שנה טובה, שבוע טוב!

בנות יקרות, לא אציין כאן שמות כי אני פוחדת מאוד לשכוח מישהי, למרות שכל אחת ואחת מכן בלב שלי כל הזמן, אבל בבוקרו של יום משמעותי זה אני רק רוצה לוודא שלא אשכח לאחל לכולן שנה טובה, מתוקה, ובעיקר פורייה. שנה עם כמה שפחות מחטים וכמה שיותר בטן מתעגלת, וצהלות ילדים בסופה! בכל זאת, יש לנו 12 חודשים עד לראש השנה הבאה והיריון לוקח רק 9 אז יאללה ;-) חישבתי אתמול שזה כבר ראש השנה השלישי או הרביעי שאני מציינת כאן בפורום, וזה מאוד ריגש אותי משום מה, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה קרן

מצטרפת לברכות של קרן, וואו קרן, אם זה רה"ש השלישי או רביעי... אז וואי וואי אני מנסה לספור אחורה את שלי :-) לפעמים עומס החיים קורא לי לעצור, ואולי להעביר את השרביט אליך, אליכן, אבל כל פעם מחדש אני נזכרת כמה כח קיבלתי פה מכולן כשאני עברתי את המסע שלי לילדים, ואני לא מוכנה עדיין להגיד שלום... אז שבאמת תהיה שנה ברוכה, מלאה בצחקוקים של אושר, ושיתגשמו לכולנו כל חלומותינו! אמן. אוהבת את כולכן מאד מאד. נועה

שנה טובה שנת בריאות שנה של פוריות והצלחה לכל בנות הפורום

שתהיה גם לך שנה נפלאה, באמת מלאת בריאות, הצלחות והגשמת משאלות!!!

האם חייבים לקחת את הכדור על קיבה מלאה? האם כדאי להפריד בין כדור לחומצה פולית לבין כדור ברזל?

שחייבים לקחת על קיבה מלא, ולמיטב זכרוני לקחתי כדור ברזל שהכיל בתוכו גם חומצה פולית, אז בטח שאין בעיה לערבב את שניהם. בהצלחה, שנה טובה!

החזרה של 2 עוברים ביום 13 להפריה בטא 519 ביום 15 להפריה בטא 922 ביום 18 להפריה בטא 927 מה זה אומר לא מתפתח??

לנשום עמוק, ולעשות עוד בטא אחת. מודה שנשמע קצת מפחיד, אבל לכי תדעי, אולי היתה איזו טעות מעבדה... או שעוד שניה הבטא תטפס בקפיצה גבוהה. הכל עוד יכול להיות, הכל פתוח. מקווה שהכל ימשיך תקין נפלא משעמם ויסתיים במועדו בידים מלאות. שנה טובה ובשורות מעולות!

היי לכן, אני חדשה כאן. רציתי לשתף אתכן במה שאני עוברת בחודשים האחרונים. אני בחורה רווקה, בת 42, אמא לילדונת מדהימה בת שנתיים. מאז אפריל האחרון התחלתי טיפולי IVF מחדש על מנת להביא לעולם ילד/ה נוסף/ת. עברתי עד כה 3 סדרות. היום עשיתי את בדיקת הבטא של הסבב ה-3 והתוצאה היתה שלילית שוב...:-(לא צריכה לספר לכן איך הרגשתי כשקיבלתי את התוצאה ו/או כשקיבלתי למעשה מחזור בערך שעה לפני...באסה רצינית!! לפני שהתחלתי את הטיפולים הפעם, היו לי חששות בעיקר מהקטע הטכני של הטיפולים, שהוא למעשה ההזרקות...איך אצליח לתמרן עם השעות וכו' כשיש לי כבר ילדה בבית (וילדה שובבה ובריאה מאוד...:-)), איך אצליח לג'נגל בין לקחת אותה למעון בבוקר ואחר מכן לקפוץ לקופת חולים לעשות בדיקות?!... מסתבר שהחששות שלי היו לשווא...זה דווקא הסתדר לי ואני מצליחה לתקתק את הכל מצוין.בחלק מההזרקות נעזרתי אפילו בחברה כשהבת שלי צופה בי מזריקה:-) אבל - דווקא מהחלק הרגשי של הטיפולים (ששיאו כידוע ביום בדיקת הבטא)לא חששתי בכלל...חשבתי שסבב שני יהיה לי הרבה יותר קל...הרי ידעתי פחות או יותר למה אני נכנסת, יש לי כבר ילדה בבית וכו' וכו'...כמה טעיתי!! זה מבאס, עצוב, מתסכל מאוד לקבל את התוצאות השליליות האלה..נכון שכיום אני לא יכולה להרשות לעצמי להתרסק כל-כך משום שיש לי אוצר לטפל בו, אבל - זה עדיין קשה, במיוחד כשאני יודעת שהכל מבחינה פיזיולוגית תקין אצלי. לא מזמן הרופא שלי אפילו שלח אותי לעשות בדיקת היסטרוסקופיה שתודה לאל יצאה תקינה. ולא רק זה, הפעם אני מצליחה לייצר אפילו יותר ביציות ויותר עוברים לעומת לפני 3 שנים (ובכל פעם אני חוששת מהריון תאומים אבל זורמת עם הרופא שאומר שעדיף להחזיר כמה שיותר)...אבל ראבק - אף אחד מהעוברים שמוחזריםמלא רצה להישאר עד עכשיו:-( למה?!...מה אני יכולה לעשות אחרת, למרות שאני עושה הרבה (תוספי מזון, דימיון מודרך, טיפולים אלטרנטיביים, מחשבות חיוביות וכו' וכו')?!...אני שואלת את עצמי...אני כמובן יודעת שהגיל שלי הוא לא לטובתי אבל לא מוכנה לוותר על החלום הזה. תודה אם קראתן עד כה...:-) בשורות טובות לכולכן ושנה טובה ופורייה כמובן!! לילה טוב, אני

my two cents היי. הצטערתי לשמוע על הכאב שלך. כאן הבנות מבינות אותך בלי שתצטרכי להסביר הרבה. רציתי לשאול- האם השתמשת באותו זרע כל פעם? או כל פעם אחר? הייתכן שיש בעיה בזרע? המון הצלחה.... אני במצבך הייתי ממשיכה לנסות... נראה לי שזה רק עניין של זמן :) באמת. בהצלחה

תודה מיסי:-) כן, השתמשתי באותה מנת זרע בכל פעם ואמשיך להשתמש...הסיבה היא שזה מאותו תורם של הבת שלי וחשוב לי שהם יהיו מאותו תורם. אני לא חושבת שיש איתו בעיה כי עד כה הוא נתן לי מתן נפלאה...מתנה שמשחקת עכשיו במעון שלה...:-) אני בהחלט ממשיכה לנסות ובטח לא עוצרת עכשיו.

חלק גדול מהמסר שלך יכולתי לכתוב בעצמי לפני כמה חודשים, וכנראה שזה לא כל כך נדיר. לא המצב, ולא התחושות שהוא מייצר.... אני נכנסתי להיריון הראשון מאוד בקלות, ב-IVF ראשון חודש לפני יום הולדת 40, ובני היקר חגג בימים אלה שנתיים. אבל במסע לילד השני עברתי שתי הפלות (אחת מהיריון ספונטני כמה חודשים אחרי הלידה, אחת מ-IVF ראשון אחרי ההפלה הזאת), ורק עכשיו בע"ה אני סוף סוף בדרך לילד שני אחרי עוד 5 טיפולי IVF. אז המסע היה הרבה יותר קשה הפעם, אבל רגשית בכל זאת אני חושבת שכאשר יש ילד אחד בבית הכישלונות יותר קלים (יחסית), וגם הידיעה שבסוף זה יצליח. ואגב, לשאלתך למה זה קורה אומר לך שחוץ מעניין של מזל סטטיסטי, הגיל משחק כאן תפקיד משמעותי מאוד. גם אם את מייצרת יותר ביציות ועוברים מאשר בפעם הראשונה, גם אם ה-FSH שלך נפלא, גם אם המעבדה אומרת שהעוברים יפים, אין מה לעשות וגיל 42 הוא לא גיל 39. יש סיבה שבגיל הזה מחזירים כמעט אוטומטית 3-4 עוברים בכל פעם (אם יש), והסיבה היא שהרבה מהעוברים לא באמת טובים גם אם הם נראים כאלה ביום 2-3. אז צריך עוד קצת סבלנות עד שיבוא העובר המושלם הבא שלך, אבל אני בטוחה שהוא יבוא ויעשה אותך ואת בתך מאושרות מאוד תשעה חודשים אחר כך! שנה טובה, מתוקה ופורייה :-)

תודה רבה קרן:-) זה מנחם מאוד לקרוא את מה שכתבת לי...וזה רק מחזק אותי על ההחלטה שלי לכתוב בפורום הזה...גם אז וגם היום אני בדעה שרק מי שעברה/עוברת בדיוק את מה שאני עוברת, באמת יודעת באיזה מקום אני נמצאת...אבל באמת!! שתהיה גם לך שנה טובה ומאושרת והמשך הריון שמח - מזל טוב!

יום אחרי תוצאה חיובית של בטא, כאבי הבטן משגעים אותי. זה נורמלי? לא כואב ברמה שאקמול ומנוחה לא יוכלו לפתור אבל הם באים והולכים ומנדנדים לי, מישהי חוותה משהו דומה? הכאבים לפעמים עמומים, לפעמים דוקרים ולפעמים נעלמים (נראה לי שהם מתגברים כל פעם אחרי שאני לוקחת את התמיכה), יש רגישות כשאני לוחצת על הבטן בצד ימין ולמטה באיזור המפשעה ולפעמים הם נודדים קצת לצד השמאלי, יש לי גם בעיות בעיכול גירוי שחלתי? סתם כאבים של שאיבה, החזרה תמיכה וכו'? זיהום בנרתיק בגלל הנריות? כמובן, אני אשאל את הרופא מחר בבדיקת הבטא השניה אבל תשובה הערב תעזור לי מאוד תודה בנות

יש די הרבה כאבים נורמליים לחלוטין בתחילת הריון, שמזכירים יותר מכל כאבי מחזור. אבל הכי טוב באמת לשאול את הרופא היום/מחר. בהצלחה

תזכורת קצרה.. FSH 19, לאחר הזרעה והפריה שלא צלחו נקלטתי להריון טבעי. שלושה חוד' לאחר הלידה נקלטתי שוב אבל נפל לי בשבוע 7. תוצאת FSH מחודש ינואר 7.7 היום הבן שלי בן שנה ושבעה חוד' ומאז ההפלה אני מנסה להקלט. האם כדאי להתחיל הזרעה אפילו שאין בעיה והיו 2 הריונות טבעיים? אני בת 34.

זוכרת בהחלט! שמחה מאד שיש לך ילד והכל הסתדר באופן טבעי בסוף! לגבי ה FSH, קצת נשמע לי מוזר. FSH 19 שירד מעצמו ל 7.7 זה משהו שעדיין לא שמעתי. הייתי חוזרת על הבדיקה ולו בשביל להבין מה קורה עם הביציות. אני חושבת שיש פה גם הרבה עניין של מזל, כי לרוב, ואני חוזרת לרוב, לא תמיד, יש מקרי קליטה להריון טבעיים גם עם FSH גבוה. אבל באופן כללי בד"כ צריך עזרה מטיפולים. לכן אני לא יכולה להגיד לך אם כדאי להתחיל הזרעות או לא בלי לדעת מה באמת קורה עם הפרופיל ההורמונלי שלך. שתהיה שנה נפלאה מלאת בשורות טובות טובות

אוקי - אחרי המתח והדמיונות, האחות מתקשרת לבשר בשמחה: בטא 75 - חיובי! 12 יום מההחזרה זה הרבה? קצת? לא משנה? מישהי דיברה על שאריות של אוביטרל שיוצרות תוצאה של בטא מזוייפת, זה קורה גם בIVF מלא אחרי 12 יום או רק בהזרעה?

:-)זה לגמרי היריון! מזל טוב, שיהיה בשעה טובה! התוצאה בסדר גמור, את רק צריכה לבדוק בעוד יומיים שיש הכפלה. ברוב המחלקות מקובל (ואני מאוד בעד) לבדוק גם רמות פרוגרסטרון כדי לוודא שהתמיכה שאת מקבלת מספיקה. אמרו לך משהו על זה? תודה על הבשורות המשמחות :-)

מקבלת תמיכה של אנדומטרין ופרוגינובה שלוש פעמים ביום. אני אשאל בעוד יומיים על הפרוגסטון - ממש תודה, מה שמטריד אותי זה שיש לי כאבים קלים (לא משהו חזק אבל מטריד) בצד וכשאני לוחצת על הבטן היא רגישה - זה מאד מזכיר לי את הפעם הקודמת כשהיה לי גירוי שחלתי, כואב גם ממש למטה במפשעה מישהי חוותה את זה אולי? צריך לשאול את הרופא כשאני באה לבטא עוד יומיים? הבנתי שגירוי שחלתי אחרי ההריון לא ממש מזיק אבל לפעמים משנים או ממעיטים בתמיכה כי היא זו שמגבירה את זה?

זה גם בסדר?

עשיתי בדיקת דם התוצאה יצטה 110 לליטר אקמול ופוגסטרון 0.8 מה זה אומר ייתכן הריון?

מה זה 110 לליטר אקמול? זו לא בדיקת בטא להריון...

הי לכולן, פעם ראשונה בפורום. יום לפני הבטא טיפול שני - הקודם הסתיים בהריון חוץ רחמי, ואחריו טיפול שהפסיק באמצע בגלל גירוי שחלתי, כעת לפני הבטא מטפסת על הקירות. יום יומיים אחרי החזרה קצת כאבה הבטן, התנפחו הרגליים והבטן (רמז לגירוי שחלתי אחרי החזרה?) ואז הפסיק. כעת ביומיים האחרונים חום קל כל בוקר וסוג של בחילה רמז להצלחה? כאבי בטן ואי נוחות קלים בצד ימין - רמז לכישלון? מישהי עם ניסיון בבקשה? אין לי אף חברה או קרובה שעברה את זה אז פליז - שתפו

רואה למעלה שאת כבר לא צריכה תשובה לשאלה הזאת.... מצטערת שלא היינו כאן בזמן ללענות

שלום לכן כאשר אני פוגשת רופאים, או אנשים המתעסקים בפריון נשאלת השאלה "כמה טיפולים עבר?" כאשר אני קוראת פה על מספר הטיפולים שנשים עוברות, אני לא יודעת למה הן מתכוונות?י האם 7 טיפולים זה כולל גם את ההחזרות של הקפואים? או שכאשר אומרים 7 טיפולים הכוונה לסבב הורמונים ושאיבה? שאלה מוזרה, אבל מטרידה אותי, איפה זה שם אותי? עברתי שני סבבי הורמונים אבל 3 החזרות, אחת של קפואים תודה

למיטב ידיעתי "טיפול" הוא טיפול מלא, כלומר כולל שאיבה, אבל במקרה של רופאים ששואלים הכי פשוט לפרט, עברתי X שאיבות ו-Y החזרות כולל מוקפאים. איפה זה שם אותך? שאלה שקשה לענות עליה, אבל שתי שאיבות ושלוש החזרות זה עדיין ממש לא נחשב הרבה, ובגדר הסטטיסטיקה הנורמלית של מספר המחזורים שלוקח להיכנס להיריון גם במקרים לא "מסובכים" חלילה.

הי ,אשמח לשמוע מנסיונכן. לאחר 9 ימים מהחזרת עובר אחד החל דימום המלווה בכאבי גב. הדימום התגבר ונראה ומרגיש כמחזור. הרופא המליץ העלאה של תמיכה של קרינון(פעמים ביום) . עוד יומיים יש לי בדיקת בטא. האם המצב אבוד לאור הדימום / מחזור שהגיע , או שיש עוד איזשהו סיכוי? אני די מיואשת....

המצב לגמרי לא אבוד, והרופא לא היה מבקש ממך להגביר תמיכה אם כן, אבל כמובן שהיה מעודד יותר אם לא היה דימום. מחזיקה לך אצבעות &&&&

בוצע החזרת עוברים ב 15/08 עשיתי בדיקה אחרי 12 יום יצא בטא גדול מ 7 מה זה אומר?,

בטוחה שכך כתוב? בד"כ אם זה גדול מ7- אז כותבים מספר, אלא אם כן- התשובה, קטן מ7 ואז זה - שלילי

כן בטוחה מופיע הספרה 7 וליד מצד שמאל מופיע גדול מ

מה נשמע ? הכל בסדר? אצלי לא כל כך הבוקר עשיתי בדיקת בטא והתוצאה ירדה מבטא 29 לבטא 5 אני דיי מיואשת כבר לא יודעת מה לעשות מיטל

אוי אוי אוייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!! פפפפפפפפפפפפפ כל כך קיוויתי שאני פותחת בקבוק בשבילך!!! נורא נורא מצטערת לשמוע יקירה. אני חושבת שהכי טוב כרגע זה לנוח. לחשוב מה הלאה יש לך זמן אחרי שתאגרי כוחות מחדש. אני יודעת שזה לא נשמע מעודד במיוחד מהמקום שאת נמצאת בו, אבל בעיני - את הרית, אפילו אם זה הריון כימי, זה משהו שלא הצלחת להשיג עד עכשיו, וזה המון המון! זה אומר שהגוף שלך יודע לקלוט וכנראה שצריך את העובר הנכון והתנאים הנכונים בשביל שזה יצליח. מחבקת אותך ושולחת לך הרבה כח.

אני זוכרת אותך עוד מהתקופה שהייתי םעילה כאן אני חושבת שכדאי לך לעבור רופא. נכון שזיידמן מקסים ורופא מעולה אבל א. אולי הוא מפספס משהו שרופא אחר יקלוט. זה בדיוק כמו שמתקשרים לתמיכה טכנית מדברים עם נציג והוא לא מצליח לפתור בעיה למרות שהוא מומחה ופותר בעיות רבות אחרות ואז עוברים לנציג אחר עם כיוון מחשבה שונה וראש אחר והוא פותר את הבעיה בשניה. סליחה על ההשוואה זה סתם מעין משל ב. אומרים שמשנה מקום משנה מזל הרבה חיבוקים על השלילי (((((()))))) ותחשבי על מה שהצעתי לך אולי זה יהיה לטובה

והאמת שאני מתקשה לחשוב מה להמליץ, חוץ מאשר באמת לנסות רופא אחר. אנחנו לא אמורות לחוות כאן דעות על רופאים, אבל בכל זאת אני חייבת: אולי תנסי את בר חווה? הוא נחשב המומחה בה' הידיעה למקרים "מסובכים" ומורכבים, ויצירתי יותר מכל אחד אחר. אם תחליטי להמשיך במסלול ההפריות מביציות שלך, בהחלט הייתינותנת לו צ'אנס. מחבקת אותך חזק אהובתי! לפעמים החיים פשוט מאוד לא הוגנים. אני לא יודעת איך עוד לנסח את זה

בנות יש לכם רעיון איך להעביר את הבחילות עקב הורמונים אני בפרוטוקול ארוך שלא נגמר .....

לימון, למצוץ לימון הרבה. תה עם ג'ינג'ר טרי מגורד + לימון. מלפפונים. שקדים מושרים במים. בהצלחה גדולה!!!

אני צריכה לקחת קפסולות של חומצה פולית עם ברזל ביחד. נאמר לי ששעתיים אחרי ארוחה חלבית אפשר לקחת אבל שצריך לקחת את זה בבוקר. אז אם אז שותה למשל נס קפה ב7:00 בבוקר ואוכלת סנדויץ בין 9:00-10:00. אז לקחת את זה בשעה 12:00? תודה

אבל ב 12:00 זו אופציה אחת. או שתדחי את הקפה ל 09:00...

היי בנות יקרות דורה נועה וכו' התגעגעתי אליכן אז שבתי לעדכן, אני בחודש 3 פלוס שבוע הבא יש לי את השקיפות עורפית וכל שאר הבדיקות אני עדיין בחלום אבל כשיצאה לי כבר הבטן זה מתחיל להרגיש לי אמיתי , אני בעננים ממש כאילו נולדתי מחדש אין לי מילים לתאר את ההרגשה בלי עין רעה מאחלת לכל אחת ואחת לזכות בתחושה זו עוד השנה רציתי לעזור בתרופה שיש לי מסוג מונופור עם העט הגרסה החדשה עט של 1200 שזה ממש כמות גדולה וזה בתוקף עד 2015, אשמח להעביר את זה בכיף ומכל הלב למי שצריכה בכל מקרה מי שצריכה או מכירה משיהיא שאפשר לעזור עם התרופה הנ"ך אשמח שתיצרו איתי קשר בטל': 050-5666057 להזכירכם אני מאזור הצפון אבל בעלי נייד ואפשר להיפגש איפה שצריך העיקר שזה יגיע ליעדו ויעזור כמה שאפשר מאחלת לכולכן מכל הלב שכל אחת שתקבל את הבשורה המשמחת שהיא כל כך מחכה לה עוד השנה וסתם עצה שלי שזה מה שעזר לי ונתן לי המון כח עכשיו זה חודש של סליחות וחודש של בקשות אפשר להתפלל ולבקש אשר על ליבן ומבטיחה שכל התפילות התגשמו אמו ביי אוהבת ליאת

כל כך כל כך משמחים אותי!!! תמשיכי לבקר ותמשיכי לעדכן, אני רוצה לשמוע אפילו כל שבוע שהכל משעמםםםםםםם ונהדר ונפלא!!! תודה יקירה על התרומה, אין לי ספק שזה ימצא את מי שצריכה אותה. נשיקות, שבת שלום, ואם לא נדבר עד ראש השנה, אז מי יתן שהשנה הזו שמתרגשת ובאה עלינו לטובה תהיה הכי הכי הכי לטובה שרק אפשר! לך ולכולנו :-)

מסכימה עם נועה, שאשמח לעדכונים אפילו פעם בשבוע. גם כדי שנשמח איתך, גם כדי להפיץ תקווה ואופטימיות לבנות בפורום שעדיין מחכות

אני לא מוצאת את עצמי...קשה לי כ"כ. ואף אחד לא יודע עד כמה! כולם מכירים אותי בתור בחורה חזקה, כזו שמזיזה הרים - ואני באמת כזו. גם בתקופה הטיפולים הייתי נמרה. לקחתי את הכל בפרופורציות והיו לי נפילות קטנות. ופתאום באה הנפילה הגדולה!!! אחרי שאיבדתי את התאומים שלי אני מרגישה שאני נופלת לבור ללא תחתית. עצוב לי ככ! ואני לא מצליחה להסביר עד כמה...עד כמה חלמתי על התאומים האלה, על כמה שרציתי משפחה גדולה (אחים לפיצי שלי), על הריקנות האדירה שיש בי כרגע... מרגישה מכוערת! שמנה! זקנה! אני מוצאת את עצמי פתאום במהלך היום בוכה...חסרת סבלנות. שמישהו יעיר אותי מהחלום הנורא הזה!!! הייתי אצל הרופא שלי - לטענתו מה שקרה לי נדיר (איזה כיף להיות מיוחדת) ורק בעוד חודשיים-שלושה נוכל לחזור לטיפולים - וזה נראה לי מלא זמן! בא לי מחר! אוףףףףףףףףף איך יוצאים מזה????

אוף מותק. כמה אני מבינה אותך?? המון. יותר ממה שאפשר לדמיין, אפילו שלא עברתי רבע ממה שאת עברת. אבל הריקנות, שאט הנפש מגופך ומעצמך... האכזבה. הכאב המפלח. הכל. את הכל אני מבינה. איך יוצאים מזה!?!?!?!? יש לי היום יום "חופש" עם רשימה שלא נגמרת ואני עדיין בפיג'מה :((( איך יוצאים מזה?!?!!? קמים. מתלבשים הכי יפה שיש. שמים בושם. מדברים לעצמך יפה. מודים כמה שאפשר על מה שיש, תודה תודה תודה. תודה שאני בריאה. תודה שבעלי אוהב אותי. תודה שיש לי בית חמוד. תודה שאני בשלנית. תודה שיום יפה בחוץ. תודה שאני בבית ולא בבית חולים. תודה שיש לי רחם (יש לי חברה בלי) תודה תודה תודה ועד עכשיו קיבלתי כל כך הרבה, אקבל עוד. ולצאת ולהנות מהדברים הכי קטנים. ולדבר לעצמך יפה ובאהבה. ולעבור עוד יום, רק את היום.... כמה פשוט וכמה קשה.... גם אני שם.... קשה לי מאוד. בסוף סופו של יום, אני מרגישה עם עצמי בכאב האדיר הזה. בטרגדיה שקרתה לי. ועם זאת, עכשיו רק יודעת שעליי להיות חזקה ויחסית שמחה לקראת הבאות, שרק זה לא יילקח ממני!!! רק להיות כשירה לטיפול!!! רק לעבור שלב ועוד שלב בהצלחה... וכמה שלבים יש! וקבלי ממני חיבוק גדול ותפתחי את עצמך לאהבה מכל עבר. אם תרצי לדבר רק תגידי. מישי

(((((((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))) [email protected] דברי איתי קצת בפרטי. כמובן רק אם בא לך. כל כך רוצה שכבר תגיעי אל מעבר לקושי הגדול הזה. רוצה ממש לעזור לך לקפוץ מעל המשוכה הגבוהה הזו. יודעת להגיד לך שאת אחת הנשים היפות ביותר שאני מכירה. אפילו שמעולם לא ראיתי את פנייך. כואבת את כאבך. תתחפרי עמוק בפיצקי שלך, נשמי את האיש שלך נשימות עמוקות פנימה, שימלאו את כל החלל, הכאב, המחסור הנוראי הזה. שבת שלום יקירתי

כל כך כואב לי לקרוא אותך, וכל כך מובנות לי כל ההרגשות שלך.... מה שעברת הוא ללא ספק אחד הדברים הכי קשים שאשה יכולה לעבור, אבל אין לי ספק שכבר בקרוב דברים ייראו יותר טוב ותצליחי להסתכל קדימה. מבינה את רצונך לחזור לטיפולים מהר, אבל חוץ מהפן הרפואי אני חושבת שבאמת עדיף לך להמתין, גם אם נדמה לך שאת מוכנה נפשית. גם אני תמיד הייתי מאלה שמאמינות שהתרופה הכי טובה לכל כישלון זה טיפול נוסף במהירות, אבל אחרי הטראומה הזאת את בכל זאת צריכה להחלים עוד קצת נפשית. וכמובן שרק ככה אפשר לנסות לממש את הפנטזיה להיריון טבעי בינתיים... והגוף כנראה באמת מאוד פורה אחרי הפלה, כמו אחרי לידה, אז מי יודע?! לא שאני רוצה לעורר תקוות שוא, אבל בכל זאת. מחבקת אותך חזק חזק!

מה נשמע ? אצלי הכל בסדר עשיתי בטא הבוקר וב11 התקשרתי לקופת חולים לראות אם יש תוצאות ואמרו לי שהבטא חיובית בטא 29 זה אמנם גבולי אבל זה גם משהו לעומת סוג 0 בפעמים הקודמות

איזו בשורה טובה! התינוק שלי התחיל עם בטא 6!

וואי וואי וואיייייייייייייייייייייייייייייייי אני יודעת שזה נמוך, אבל מותר לי להתרגש?????????? וואו כמה שאני רוצה שתהיי אחד מסיפורי ההצלחה של הבטא הנמוכה שלנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ועכשיו - טפו טפו טפוטפוטפוטפוטפוטפוטפוט טפו טפו טפו!!!!!!!! ממשיכה &&&&&&&&&&&&&&&&& להחזיק חזק &&&&&&&&&&&&&&&&&& שומרת את השמפניה לעוד כמה ימים :-)))))))))

מה נשמע ? אצלי הכל בסדר אני אמורה מחר לעשות בדיקת בטא ואני מאד מקווה שהתוצאה תהייה חיובית

מחזיקה לך אצבעות! זה מה זה מגיע לך כבר....

קשורות האצבעות כולןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הלוואי הלוואי ומחר נפתח גם בשבילכם שמפניה! לילה טוב ובשורות נפלאות

עשינו אתמול בערב שקיפות. הכל מצוין בינתיים, טפו טפו ואני מתחילה להרשות לעצמי להתרגש. במידה.... בעלי נראה לי התרגש אתמול מאוד, אולי בעצם בפעם הראשונה בהיריון הזה. מאחלת לעצמי שימשיך תקין, ולכולן כאן שיגיע גם אליכן מהר מאוד, עוד החודש אם אפשר.

היי, קרן, חמסה חמסה, איזה יופי לראות כף יד קטנה עושה שלום מתוך מוניטור..... איזה יופי כשאת יכולה סוףסוף לנשום לרווחה באמת , אז נכון שעוד מוקדם להגיד "מזל טוב" עד שלא יסתיימו תשעה .... אבל בכ"ז "בשעה טובה" נראה לי שמותר לומר לך ..... נשיקות, עדי

כן, הוא/היא (עוד לא רואים) די השתולל שם, וזה היה באמת מרגש לראות. היה לי חיוך מטופש מרוח על הפנים כל הדרך הביתה מהרופא ;-)

שיעבור קל ותקין ובעה בידיים מלאות! איזו התרגשות...

רק אושר, אושר ועוד מזה! 5555555 כולנו כאן מחזיקות אצבעות חזק חזק! קרץ לך הקטן מהבטן? :-))) :-)))

מה שלום כולכן? ממש התגעגעתי לפורום הזה (אבל לא לטיפולים...) רק רציתי לעדכן שאני כבר בשבוע 13 ב"ה (מהריון טבעי), עשינו שקיפות שיצאה מצויינת ובע"ה ביום א בעוד שבועיים יש לי סקירה אצל פרופסור יגל. בכללי אני מרגישה די טוב, מקיאה עדין פה ושם אבל זה פחות, ואני גם שמחה בכל פעם שאני מקיאה או לא מרגישה כ"כ טוב כי זה ד"ש מהעובר... זהו, שתהיה לכולן שנה טובה ומתוקה, שנה של הגשמת חלומות ובשורות מהממות!!! נ.ב. אם יש פה חדשות- אני אכתוב פה שוב. יש אדם בשם דר ברוך ברוקס- המון בנות נושו בזכותו. הוא ואשתו בעצמם עברו טיפולי פוריות ונולד להם חמישיה. הוא המציא את שיטת PGD- אבחון גנטי לעובר, הוא היה האמביריולוג הראשי של שע"צ עד לפני כשנה או שנתיים והיום הוא בעל קליניקה לזרע, הוא אדםן מאוד חכם ששווה מאוד להתייעץ איתו ולהיעזר בו- לא רק זרע! הוא אדם חרדי-דתי שרואה דברים בצורה אחרת מרופאים, הוא לא רואה את הבעיות כעובדה מוגמרת אלא מחפש שורשים, הוא בקשר גם עם הרבה רופאים שמקבלים את העצות שלו. אנחנו נושענו מבעיית זרע קשה, אחרי כמעט 4 שנות טיפולים וזכינו בהריון טבעי. אני מצרפת את המספרים שלו, ולמען הסר ספק- אני ממש ממש לא כותבת את זה כי אני מקבלת משהו, אלא כי כואב לי על טיפולים שלפעמים יכולים להיפתר בעזרת מישהו חיצוני. ד.א. הוא אמנם לא מוכר לקופ"ח להחזר לפי מה שידוע לי, אבל הוא גם ממש לא יקרן- הוא לוקח בסבביבות 200 ש"ח לפגישה, ואפשר להיות איתו לפני ואחרי בקשר טלפוני. אז המספרים שלו: 1. 052-7920267 2. 052-2677920 אז שיהיה לכוווולן בהצלחה רבה רבה!!!! אוהבת!!!

שמחה כל כך לשמוע שהכל טוב טפו טפו טפו!!! מאחלת לך המשך הריון נפלא, תקין, משעמם ותחזרי לבשר לנו שהמתנה שלך בידייך :-) נשיקות גדולות ותודה שאת לא שוכחת אותנו!

מה נשמע אצלי עכשיו הכל בסדר הדימום נפסק אני לוקחת פרוגינובה 3 פעמים ביום ועוד גסטון זריקה אחת כל יום וחצי זריקת פרוגסטרון ריטארד פעם בשלושה ימים אני מקווה לטוב אני אמורה לנסוע ביום רביעי לאסותא לעשות בדיקת בטא

אני לא חושבת שיש תמיכה שקיימת שאת לא מקבלת :-) גם בזריקות וגם בהחזקת אצבעות. מתפללת שיהיו פה פתיחות שמפניה ביום רביעי. לילה טוב ושמרי על עצמך :-)

אז ביום ראשון 11/8 הבטא הייתה 62 בחמישי 179 (15/8) היום בראשון 18/8 בטא 257 אני לא מרשה לעצמי לשמוח ... אשמח לשמוע את דעתכן הלא רפואית (: תודה אושה

חייבת להיות כנה שזה לא נראה טוב. אמנם הבטא ממשיכה לעלות, אבל מאוד לאט, רחוק מהכפלות.מצטערת להגיד את זה אבל לא הייתי מפתחת ציפיות. אין מה לעשות כרגע חוץ מאשר לבדוק שוב בעוד יומיים, אני חושבת. מה הרופא שלך אומר?

אמר שהבטא עולה בצורה קצת איטית ושעלי לעשות ביום א' בדיקה נוספת... אוף ממש כואב לי ):

שלום, אני חדשה כאן, נשואה שנה וחצי ולקראת הזרעות. אצלי הכל תקין. אצל בעלי הריכוז נמוך. האם אתן מכירות מישהי שנקלטה בהזרעות? אני צריכה להתחיל הזרעות עם איקקלומין..יש סיכויים טובים לזה או שזה רק עוד שלב בדרך להפריה?

ברוכה הבאה, בברכת שהייה קצרצרה! כן, מכירה נשים שהרו וילדו מהזרעות. שאלה, האם את מטופלת אצל מומחה פריון? את צריכה להיות מודעת רק שאיקקלומין לעיתים גורם לרירית הרחם להיות דקה. ישימו לב לכך אם יקרה במעקבי אולטרא סאונד. חשוב להיות במעקב צמוד ולסמוך על רופא טוב, ואת בדרך הנכונה! בהצלחה גדולה ושבוע נפלא

בדיקת בטא ביום ה 11 לאחר ההחזרה הייתה 62 (זה היה ביום א' 11/8/2013 ) היום 15/8/2013 יום חמישי הבטא 179 , ואני צריכה לעשות בדיקה ביום ראשון. האם יש סיכוי להיריון ? חיכיתי לו הרבה זמן...

אנחנו כאן לא רופאות, ואין לי שום רצון להשלות אותך אבל סיכוי ודאי שיש. רופאים אוהבים לראות הכפלות גבוהות יותר, אבל בספרים (ומניסיון של רבות רבות בפורום הזה ובמקומות אחרים) כל הכפלה של מינימום 1.5 מדי יומיים היא תקנית, ואת עומדת בהכפלה הזאת. היה קל יותר לדעת אילו עשית בדיקה גם ביום שלישי והיינו יודעות אם העלייה היא איטית אבל עקבית, או שחס וחלילה היא התחילה והפסיקה. מחזיקה לך אצבעות שהכל תקין &&&&& (ואם חו"ח חו"ח לא, רק שתדעי שכל התחלה של היריון, גם כימי, נחשבת אות מבשר טובות לקליטה מהירה מיד אחר כך)

אנחנו בטיפולים כבר הרבה זמן , וזו פעם ראשונה עם בטא חיובית . מקווה שבראשון התוצאות יהיו טובות יותר. תודה על התשובה המרגיעה.

היי בנות אני בת 24 פוליציסטית ועם חצוצרה חסומה אחת עברתי 2 החזרות לבינתיים ללא הצלחה רוצים לנתח אותי כי אומרים שהחצוצרה זו היא שפוגעת בסיכויי הריון יש לזה שם כזה מוזר. השאלה היא האם יש מישהי שגם עברה את זה ? ואחרי זה הצליחה להכנס להריון? אני נמצאת בסרט שלא יצליח לי בכלל ואני כל כך רוצה ילד

ברוכה הבאה אלינו, מאחלת לך שהות קצרצרה אתנו! קודם כל אני רוצה לעודד אותך ששחלות פוליציסטיות זה עניין שיש לו הרבה מענה ברפואה הרגילה וגם באלטרנטיבית. אני מבינה שהניתוח שרוצים לעשות לך הוא כריתת חצוצרה? יש בנות שעבור את הניתוח והוא עזר להן. אני מאמינה גדולה יותר בטיפול תזונתי לעניין. יש לי יותר מחברה אחת שהחלימו מכל ענייני שחלות פוליציסטיות ואדומטריוזיס ע"י שינוי תזונתי חד + טיפול נטורופת. אם תרצי לשמוע עוד על כך אשמח לתת לך פרטים. שבוע טוב ובהצלחה גדולה!

http://www.mako.co.il/ninemonth-fertility/Article-8d7a0c698894041006.htm

מישהי העלתה בתפוז. קורע לב ממש עצוב ונכון.

התגעגעתי...רק אתן יכולות להבין אותי. לא מצליחה למחוק מהראש את כל מה שיכול היה להיות, את כל מה שאני חולמת שיקרה. אני מנסה לשחרר, להגיד לעצמי קחי כמה חודשים, תתאוששי ואז תחזרי לטיפולים אבל בלב, עמוק בפנים מצפה לנס! אולי המחזור יאחר, אולי ההריון יגיע טבעי...כ"כ הרבה סיפורי הצלחה שאני נשאבת לחלומות. המציאות כנראה תהיה אחרת ובעוד כמה חודשים אחזור להזרקות, מעקבי ביוץ, שאיבות והחזרות... אבל בא לי על הנס הפרטי שלי!!! בינתיים פיצי שלי מעודד אותי ומזכיר לי שפעם כבר ניצחתי ב'מלחמה' הארורה הזו וכי יש לי כוונה לעשות את זה שוב!!!

אויש יקירתי, מה שעברת כל כך קשה. הלב שלי ממש יוצא אלייך :-( הנחמה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה כרגע היא מה שאמרתי לעצמי אחרי שתי ההפלות שלי (שהיו, לפחות, בשלב מוקדם בהרבה משלך): תודה לאל שזה קורה אחרי שכבר יש פיצקי אחד בבית.... אני לא רוצה אפילו לדמיין את הכאב של מי שעוברת דברים כאלה בהיריון הראשון שלה. וכמובן שהנחמה העיקרית תבוא כשיהיה לך עוד היריון, תקין, ושתינו הרי יודעות שזה יבוא. קשה לחשוב עכשיו באופן רציונלי, אבל את עדיין צעירה, ונראה שעל בעיית הפריון שלכם הרופאים מצליחים להתגבר די בקלות, אז ללא ספק הילד/ה השני/יה בוא יבוא! ואולי אולי אפילו באופן טבעי... זה בהחלט אפשרי.

מבינה מבינה ועוד פעם מבינה... אני זוכרת שהחלום הכי גדול שלי היה למצוא דרך שפתאום אתעורר למציאות אחרת. אחת כזו שאני יכולה "פתאום" למצוא מחזור מאחר, בדיקה ביתית שתראה שני פסים... חלמתי חלמתי אבל כמובן שאצלנו זו לא היתה ולא תהיה אופציה אי פעם. אז ויתרתי על החלום הזה. וניסיתי לשאוב את עצמי לחלומות אחרים. לחשיבה על איך הילד הבא מגיע, לצעד צעד שעשיתי לקראת זה. ולקחתי כל יום כמו שהוא. בטיפול לקטנטונת נשמתי יותר טוב כי הפסקתי עם הספקולציות והחישובים של איך זה יקרה ומתי וכמה זמן יקח. אני יודעת שאת עוד לא שם, בעיקר לא אחרי מה שקרה. אבל כשיגיע הרגע, אני כבר מכירה אותך מספיק טוב שתשנסי מתניים ותצללי לעניין במלוא המרץ. שבוע טוב יקירה, שולחת לך מנהרת זמן - להגיע אל הרגע הטוב והנכון בשבילך!

רק עכשיו בין ההודעות אני מקבלת את הבשורה המשמחת!!! מאמי שלי...כמה אושר! שיהיה במזל טוב ובע"ה בעוד 9 חודשים ידיים מלאות. אני ככ שמחה בשבילך...

תודה יקירתי. אם הכל יהיה טוב, טפו טפו, יש לי כבר פחות משבעה חודשים...

איך אני מקנאה :) :) :) בטוב כמובן!

היי מישי, תודה על הדאגה וסליחה שלא הייתי כאן כל כך לאחרונה. הכל בסדר, ב"ה, אבל הייתי חולה (דלקת גרון שחייבה אנטיביוטיקה, לא הכי כיף בתחילת הריון), תופעות ההיריון לא קלות לי (אבל משמחות), ואני גם מודה שהחרדות לא מרפות לצערי. כבר הייתי במוקד מכבי כמה וכמה פעמים (הרופא שלי היה בחו"ל), והכל בינתיים בסדר, אבל כל ביקור בשירותים אני מחסירה כמה פעימות.... מקווה שאחרי בדיקת השקיפות אצליח להירגע, או אולי אחרי הסקירה שאחריה. לא פשוט בכלל. אנסה לענות לבנות בהמשך. ראיתי לשמחתי שלא הצטברו כאן הרבה פניות, ומודה שכוחותיי קצת חלשים הרגע, ובכל זאת אני חייבת לטפל בילד ולתפקד בעבודה (בעיקר כי אני לא מספרת לאף אחד שם עדיין, אז צריך איכשהו להסתיר את העייפות, הבחילות, הריצות להקיא בשירותים, וכו'...). אבל שרק ימשיך תקין ולא תשמעו ממני מילת תלונה. ומאחלת את זה בקרוב קרוב לכולן כאן!

מה נשמע אצלי הכל בסדר השאיבה היתה ביום שלישי שעבר עשתה אותה רופאה מחליפה של זיידמן שנקראת רונית מכטינגר מכיוון שזיידמן טס לארצות הברית נשאבו 9 בייציות שמונה הופרו ביום שישי היתה החזרה החזירו לי 2 עוברים יפים כרגע אני מקבלת 3 פעמים ביום פרוגינובה וחצי פרוגסטרון ריטארד אתמול בבוקר עשו לי בדיקת דם של פרוגסטרון ומכיוון שהרמה של הפרוגסטרון היתה נמוכה נתנו לי חצי זריקה של פרוגסטרון ריטארד ולמרות זאת אמול התחילו הפרשות ורודות שהפכו לאדומות וכמובן שאין למי לפנות מיטל

אויייייייייש!!!!!!! מה קורה עכשיו?? סורי שלא יכולתי להיות פה... כולי תקווה שמשהו הסתדר. עדכני אותנו? שבוע טוב, מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

אני בשבועות הראשונים להריון, ויצא שפעמיים איחרתי לקחת בשעה וחצי את התמיכה של אמצע היום, ופעם אחרת איחרתי בחמש שעות. בכל מקרה לקחתי את כל כמות התמיכה היומית שהיא שלוש פעמים ביום. האם העובר שלי בסכנה? האם זה פגע בו - אני יודעת ששכחתי כי הגוף שלי התחיל לכאוב ולפי זה נזכרתי ועכשיו אני בפאניקה שמא הרסתי הריון יקר. עזרתכן בבקשה

לא הרסת כלום. אני אמנם לא רופאה, אבל בטוחה בכך. איחור של שעה וחצי הוא ודאי לא משמעותי, ולמרות שאיחור של חמש שעות הוא כבר כן משמעותי, שום היריון לא נופל, חו"ח, בגלל איחור/פספוס חד פעמי של תמיכה. אגב, אם לא היה לך דימום באותו יום/למחרת אני אפילו חושבת שזה אומר שלא היתה לכך כל השפעה. חוץ מזה, אני לא יודעת באיזה שבוע את, אבל רק שתדעי שחלק גדול מהתמיכה שאנחנו לוקחות, בוודאי בשבועות שאחרי הדופק, הוא "ליתר ביטחון" והרבה פעמים ההיריון יכול להמשיך תקין לגמרי גם בלעדיה, אבל מעדיפים לא להסתכן.

הי אני חדשה פה, הסיפור שלי מורכב ואני מחפשת תמיכה אנונימית אשמח להצטרף אליכן יקרות. אני בת כמעט 32, נישאתי בגיל 18, שנתיים ראשונות לא רציתי ילדים אבל לא מנעתי ובאמת זה לא הלך ואז הבנו שיש בעיה וצאנו לדרך, לאחר כ4 שנות בירורים התחלנו הזרעה והפריה חוץ גופית, הבעיה אצל בעלי, בIVF ראשון נקלטתי ב"ה. היו לי תופעות לוואי איומות מההורמונים וצוות שהתייחס מאוד לא יפה. יש לי היום ילד כמעט בן 9 ב"ה והוא מתחנן לאחים אבל לא הולך, לאחר שנולד הייתי בדיכאון לידה ובמצב לא טוב ופחדתי מלהרות ללדת טיפולים וכו', זה פחד שהיה בעבר אבל התעצם. השתתפתי במחקר של טוקופוביה- פחד מלידה והוא נתן לי אומץ אחרי כמה שנים להתחיל טיפולים כשהילד שלי היה ב7 לערך עכשיו אני מנסה החזרת מוקפאים כבר שנה וחצי ולא הולך.. אני ממש מיואשת וקשה לי מאוד.. אשמח לשמוע סיפורים דומים להיתמך ולתמוך, אוהבת אתכן וליבי איתכן. שירי.

סליחה גדולה שלא הגעתי להודעה שלך עד עכשיו!! קודם כל ליבי איתך! מעריצה אותך על הדרך שעשית ולא הרמת ידיים, חיפשת, השתתפת במחקר ועוד. יש לי תחושה שדווקא קורס שאני עשיתי כהכנה ללידה יכול לעזור לך לפחות בצד הרגשי. זה קורס היפנובירת'ינג שעובד על שחרור מפחדי עבר כדי שיהיו לך כלים להתמודדות עם כל מה שמגיע כאן ועכשיו. אם תרצי עוד פרטים אשמח לתת לך, תני לי את כתובת המייל שלך, או שאת יכולה לכתוב אלי [email protected] עוד דרכים שיכולות לעזור זה שיטת NLP לדמיון מודרך. אני מקווה שהצוות שמטפל בך עכשיו מוצלח הרבה יותר, תומך ונעים. מאחלת לך שבת שלום, הרבה אנרגיות טובות, וברוכה הבאה אלינו, גם אם באיחור...

היום הגיע יום הבדיקה, היתה לי הרגשה שזה לא יצליח או שפחדתי מאכזבה בחמש בבוקר בדיקת שתן שלילית,בכל זאת עשייתי בדיקת דם וגם היא שלילית. דווקא היה יחסית מעודד 6 ביציות מתוכן 3 הפריות של 4 תאים אמנם אך ללא שברים בכלל . אחרי שנה וחצי של ניסיונות ו"חגיגות" יומולדת 44,מצאתי את עצמי משוטטת בפורומים של תרומת ביציות..החלטה קשה.לא בא לי.התחלתי להריץ בראש את סוגיית הסודות והשקרים בתהליך הזה . היום כשאני נסערת זו אולי לא השעה הכי טובה לקבל החלטות. בעלי המקסים אמר שיתמוך בכל מה שאחליט.רק אני בוכה הוא תמיד החזק אבל בטח עצוב מאוד מבפנים.. לא נורא מחר יהיה יום חדש. לילה טוב

מתוקה שלי ליבי יוצא אלייך לא בטוחה אם עקבת... גם אני המשכתי הלאה :( וכבר בשלבים של התהליך... מאוד מזדהה עם מה שכתבת :( לגבי הבעל עברתי תהליך קשה מאוד. זו שעה קשה מאוד בשבילך ואני שולחת לך חיבוק חם, והלצלחה בכל החלטה. מישי

היי מישי, בודאי שקראתי ואני מאחלת לך המון הצלחה בדרך. תודה על המילים החמות.הנה הגיע בוקר חדש,טוב שיש עבודה לברוח אליה.. בעלי עדיין רוצה שנמשיך בטיפולי IVF רגילים שתמיד מייצרים עוברים אבל אני חוששת שאני מכלה את כוחותי לשווא.הטיפול האחרון שכלל דקא כמעט הרג אותי. הייתי מתעוררת כל לילה בשלוש ובוכה בטירוף עד הבוקר. רק כשהחלפתי תרופה יכולתי לחזור לשפיות.. מה שמטריף אותי זה שלמרות הסטטיסטיקות העגומות בגילי המופלג מסביבי יש הרבה סיפורי הצלחה של הריונות בגילאים מתקדמים כולל ספונטניים! טוב ניתן עוד כמה ימי התאוששות ונחליט מה הלאה. אתמול גם מצאתי את עצמי משוטטת בפורומים של אנשים בשבחרו לא להביא ילדים ופשוט לחיות בזוג. לבעלי יש ילד מנישואין קודמים אז הלחץ הוא טי טיפה פחות חזק.. הפורום הזה מדהים התמיכה החוכמה טוב הלב של הבנות כאן. שיהיו לכולנו בשורות טובות !אמן

היי בנות יקרות, שבוע ויומיים אחרי החזרה של עובר אחד יפה שום כאבים בחזה או עייפות , רק כאבי מחזור שהתחילו מאתמול , בדיקה ביתית שלילית(יותר נכון כמה שליליות) , בדיקת דם ביום שישי. חוץ מזה הרגשת דכדוך שמגיע לפני מחזור. עכשיו בכנות יש סיכוי ???

בהחלט יש סיכוי. התחושה היחידה שהיתה לי בשלב הזה בכל ההיריונות שלי היתה של כאבי מחזור. אז באמת שאי אפשר לדעת. שיהיה בהצלחה!

תודה! אני באמת מקווה שזה סימני הריון ולא מחזור.. יש לי תקיעות על איזה סימן ישן - לפני מספר שנים נכנסתי להריון בטעות (כמה הייתי משלמת לקבל את הטעות הזו עכשיו...) ועברתי הפלה יזומה , כמובן ברגע שלא מצפים לא מרגישים שום סימן מיוחד ואני באמת לא זוכרת שהרגשתי משהו פרט לזה שלפני ההפלה יצא לו איזה וריד בבטן התחתונה בצד ימין , ממש בולט , וכל השנה וחצי של הנסיונות אני מחכה לוריד המזורגג הזה שלא יוצא ...:-( טוב .. אין ברירה רק להמתין לשישי..

שלום בנות, אשמח לעזרתכן. אני מעוניינת להכנס להריון אך בעלי בחו"ל באופן קבוע כשאני מבייצת... (הוא נוסע באופן סדיר כל שבועיים... והמחזור שלי גם סדיר...). מה שאני צריכה זה שתאריך הביוץ שלי יזוז שבוע קדימה. נכון שיש איך להשפיע על זה עם גלולות? אנא עזרו לי שאדע מה לבקש מרופא הנשים. תודה!

שלום בת! לידיעתי, ניתן לסדר זאת בקלות עם גלולות. פדוט תאמרי לרופא מה שכתבת לנו כאן בהצלחה!

ורק מוסיפה שהייתי מאוד נמנעת מאיקקלומין, שייתכן שהרופא יציע לך (מציעים את זה לדוגמה לנשים דתיות שהביוץ שלהן נופל על הימים שלפני טבילה במקווה). זאת תרופת פוריות שעוזרת לבעיות מסוימות, אבל יש לה גם כל מיני תופעות לוואי וסיבוכים, ואני אישית ממש לא הייתי מתקרבת אליה בלי סיבה רפואית מוצדקת. היא גם מגדילה משמעותית את הסיכוי להיריון מרובה עוברים, עם כל הבעיות שלו. אני לא רופאה, אבל נשמע לי שאת הבעיה שלך אפשר לסדר על ידי כך שתקחי גלולות לשבועיים, ואז כמה ימים אחרי שתפסיקי את אמורה לקבל שוב מחזור ולהתחיל את כל התהליך מחדש. זה אמור פשוט לעזור לך "להזיז" את כל המחזור, והביוץ כמובן, לתקופה שבה בעלך נמצא בארץ. שיהיה בהצלחה

עבר שבוע... ובמציאות של ימינו חזרתי לתפקד / לעבוד / לחייך ... אך בלילות ...בלילות באים החלומות - אני חולמת שיום אחד אני שמה לב במקרה שעבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שהמחזור הגיע...ואז אני שואלת את בן זוגי אם הוא זוכר... ואחרי כמה ימים מחליטה לעשות בדיקה ביתית, כי אין לי שום דבר להפסיד, ואני רואה 2 פסים! 2 פסים חלומיים! שמבשרים לי שהנה זה קרה, ככה בהפתעה, בלי לתכנן... ואז אני הולכת לרופא שמבשר לי שאני כבר בשבוע 8 או 10 וכי הכל תקין...ואחרי 9 חודשים מדהימים אני חובקת אוצר חדש שמצטרף למשפחה. אני חולמת עליו / עליה...על כמות האהבה האין סופית שיש לי בשבילם. על הציפייה וההבטחה שאעשה הכל בשבילם. בלילות באים החלומות...בבוקר אני בעיקר שורדת :(

עצוב עצוב לי לשמוע מצד אחד. אבל מצד שני טוב שהתחושות יוצאות ולו גם בדמות חלומות. שמחה שאת משתפת אותנו. החלומות מכאיבים אני בטוחה, אבל הם דרך מצויינת לנקות את הכל. כשמך כן את תהיי. מטופלת לשעבר. עוד יבוא היום. והפסים יחזרו לבדיקה. ובסוף ההריון תחבקי עוד יצור/ים נפלאים שיחברו למשפחה. את אמיצה, חזקה, אופטימית ומקסימה, את עוד תעברי את שלב ההשרדות... וכמובן שתמיד תמיד אנחנו פה בשבילך יקירה. הרבה הרבה אהבה שולחת לך, ועוד חיבוקים (((((((((((()))))))))

מה נשמע אצלי הכל בסדר אחרי שבוע וחצי מתיש של זריקות ובדיקות סוף סוף מחר אני אמורה להגיע לאסותא בצהריים לשאיבה ועד דבר היום יש לי יום הולדת ואני ממש לא יודעת איך לחגוג אותו

בעיני שאיבה מחר זו דרך נפלאה לחגוג יומולדת! ואני רצינית :-) תמיד שמחתי כשהטיפולים היו סביב היום הולדת שלי. ואצלי זה עבד... שני ילדי הריון יומולדת יש לי :-) נשיקות ומחזיקה לך המוןןןןןןןןן אצבעות שהמתנה הפעם תהיה הגדולה מכולן &&&&&&&&&&&&&&&&&&

שבוע 5 להיריון יוצאות חתיכות שחורות מהנרתיק. עדיין על תמיכה של קרינון אני..האם זה נשמע שזה מהתמיכה ולא יותר מזה? האם מישהי חוותה זאת? תודה

קרה גם לי. אמרו לי שזה מהקרינון, משהו במגע שבין הקרינון להפרשות צוואר הרחם. אז כל עוד זה בכמויות הגיוניות שזה מהקרינון, אל תדאגי. אם חס וחלילה זה משהו משמעותי יותר, לכי להיבדק ליתר ביטחון. אבל זה נשמע לי ממש מה שהיה לי מהקרינון (וכמעט גרם לי להתקף לב....)

רק השבוע זה התחיל לי ולא הבנתי מה זה ככה שחור כמעט התעלפתי . תודה על המידע :-)

היי אתמול אמא שלי קפצה לבקר אותי במשרדי החדש. ישבנו למטה לאכול צהריים (ארוע נדיר וכייפי) איכשהוא, לאט לאט, סיפרתי לה. אבל רגע הבהרה: סיפרתי לה שאנו עומדים לעבור טיפולי פוריות. זהו. וזה נכון! נכון? זה עדיין, הפריה חוצגופית :/ :) פתחתי בכך ששאלתי אותה אם היא תוכל, אם אני אספר לה מה אנו עוברים, לא לחקור ולא לתשאל אותי בשאלות נוקבות. אמרתי לה מה אני צריכה ממנה: תמיכה נפשית. חום ואהבה וחיבוק וכתף להשען עליה ושהיא תבין, למה בזמן האחרון כל דבר מטריף אותי, אני מתעייפת נפשית מכל חשבון טלפון שלא שולם, מכל חברה שאמרה מילה אחת לא במקום... (אני בוכה עכשיו) סיפרתי לה מה מרגישה אישה שאמרו לה שלא תוכל להרות בדרך הטבע. היא הקשיבה בעניין ובעיניים מלאות שמעות במשך כל השיחה. סיפרתי לה שיינו אצל רופא בעל שם שהמליץ להתחיל מיד טיפולים. סיפרתי לה למה אני מעדיפה לא לחלוק עם אף אחד ושגם חברת הנפש שלי לא יודעת כלום. אמרתי לה שאי אפשר לבטל ולנפנף את הרגשות שלי, והיא חייבת להבין שאף אחד אבל אף אחד לא מסוגל להבין, רק נשים שהן בדיוק אבל בדיוק במצב שלי. סיפרתי לה שאת התקופה הקשה עברתי. סיפרתי שבאתי הביתה אחרי השיחה הראשונה עם הרופא שזה הבנתי שהביציות זה כבר לא מה שהיה פעם... וזרקתי את עצמי על הרצפה. סיפרתי לה שלא חוויתי כאב כזה מאז שאבא נפטר. סיפרתי לה על התקווה ועל ההתאוששות, על בעלי המדהים, על העבודה העצמית, על הדיקור, על העובדת הסוציאלית, על החיפוש לי אחרי קבוצת תמיכה..... והיא הקשיבה לי, אמרה לי שהיא שאה בי, שגם היא עדיין כנראה לא קלטה עד כמה אני חכמה (חחחח) שאני צריכה להיות זאה בעצמי על בפעלתי מיד למרות שזה הכי לא כיף לסבול כל כך מהא אחרי האושר הגדול של החתונה, שהיא יודעת בוודאות שזה יקרה, שאני ארגע לגבי הכסף. שאני אתקשר אליה כל פעם שאני מוציאה סכום והיא תכניס לי אותו לחשבון ללא שאלות (בנות לאמא שלי אין כסף) זהו בגדול...... לאט לאט הגיעה ההקלה.... ההבנה שזה היה טוב שסיפרתי.... היא הבינה אותי, אמא שלי. זה הכי חשוב. אמא שלי, שילדה חמישה, שהייתה מאושפזת שלושה חודשים אחרונים של ההריון שלה איתי וכמעט מתה. היא הבינה אותי. וזה הכי חשוב. ועוד משהו, בסוף השיחה, היא פתחה את הארנק ונתנה לי את המשכורת שלה על שבוע עבודה, אלף ש"ח. ולקחתי כמה שזה היה קשה. כשהיא הלכה היא התחילה להגיד : "אמא.... בואי לישון אצלינו אני עייפה אמא... נו אמא..." כאילו היא רואה את העתיד.... זהו אז רציתי לספר לכן כי דיברנו המון על הסוד הזה. בעלי מאוד התרגש, מאוד. ומאוד שמח. דש חם בנות . אתן לביאות אמיתיות.

מישי, אני מאוד מאוד שמחה לשמוע! וגם לא כל כך מופתעת. אמא זאת אמא (כן, אני יודעת שלא תמיד), והייתה לי תחושה שאשה שגידלה מישהי כמוך היא בטח אמא נהדרת! אני בטוחה שיהיה לך עכשיו יותר קל, לא להסתיר כל הזמן. ורגע, אמא שלך ילדה חמש פעמים? זה אומר שיש לך ארבעה אחים/אחיות? איזה כיף אם כן.

אמא שלי ילדה חמישה וגדלה עוד אחד מוכן ממקודם. כלומר אנחנו שישה ואני הבייבי!

כל הכח הזה לעמוד מולה ולדבר כי אני מבינה שאין תמיד פתיחות ועצבים לשמוע בלהט היומיומי עכשיו זו הייתה הזדמנות פז וניצלת אותה והיא הקשיבה. אני מבינה שגם לא הטלת עליה את כל העומס, לאט לאט במינונים. לפי דעתי עוד שבוע שבועיים תנצלי את הפתיחות שכבר נוצרה בעניין ותמשיכי לעדכן "בהחלטה חדשה" של הרופאים על התרומה. שתראה את כל התמונה שתיתן את התמיכה. ככה לדעתי תרגישי יותר מוגנת ובטוחה. תקבלי ממנה חיזוקים גם אם בסוף היא תדע חלק מהתמונה התפילות שלה עלייך והאהבה שלה אלייך יחזקו אותך עכשיו.

זה הכי מידע שהיא תקבל וזה המון אני יודעת שגרמתי לה צער. אבל ממילא היא יודעת שעובר עליי משהו, היא יודעת שאנו כבר מספיק זמן ואין הריון. אז כן, יש איזו הקלה עכשיו...

אני קוראת את המילים שלך ומרגישה את העוצמה שיש באהבה והבנה של אמא. זה רק מחזק בי את ההבנה על מה אנחנו נלחמות פה! ואת יודעת מה... אני מסכימה איתה - בעה את עוד תקראי לה כשתהיי עייפה בגלל הפיצי שלך שישגע אותך. את עוד תראי... במלחמה הזאת את תצאי מנצחת!!!

שמחה כל כך שקראת בין השורות את הדבר הכי חזק! תודה מותק תודה!!! ותודה לאל שאתן כאן, מבינות כל נימה וכל דבר...

אולי ה' הביא את הפחד , רק כדי להודות על בריאות טובה ולהבין שהכי חשוב הבריאות, ובעצם קצת לגמד את הבעיות האחרות . . . לגבי הממצא, נשמע כמו צסטה, תופעה מאוד רווחת בקרב נשים. . . . מעריכה אותך מאודדדד

השבוע יש לי היסטרסקופיה - אם כך קוראים לזה - ואז נדע... כמה פחדים...

מה שלומך? רוצה לשמוע ממך שהכל בסדר... לא מפסיקה לחשוב עליכם!

היי נועה יקריתי זאת ליאת הכל בסדר אצלנו הכל טוב קצת בחילות ועוד כל מיני תופעות אבל הכל באהבה ובכיף אני מתחילה מעקב הריון בזבולון אצל דר' לויט כי הוא מכיר אותי טוב וגם כי הוא רופא טוב זהו הכל כיף כמו בחלום אבל ככל שיש עוד בדיקות אז החלום הופך למציאות תודה על הכל מבטיחה לעדכן אני גם נכנסת מידי פעם לראות מה חדש ושמחה לראות שלא שכחת אותי את בליבי כל החיים כי איתך עברתי את המסע הכי חשוב בחיי שבת שלום אהבותי נשתמע אוהבת ליאת

שמחה מאד לשמוע. תחזרי ותעדכני אפילו שאין חדשות. בשבילי אלו יהיו החדשות הכי טובות בעולם!!! נשיקות ושבת שלום!

לפעמים יש מישהו שמצליח לנסח את התחושות שלך קצת יותר טוב ממך. אביב גפן עושה את זה מצויין בשיר פלוגת הצער - פלוגת הצער היום בלילה ניצחה את פלוגת השמחה חיילי הדמעות ירו צרור של בדידות על תותחי האהבה חיילי החיוך ירו חץ של אושר פלוגת הצער לא נפגעה חיילי החיוך ספגו רימון של נוסטלגיה פלוגת הצער נצחה ומאז כל ערב הם פותחים שולחן בחדר ליבי הקטן לפעמים השמחה שולחת מרגלים אך לרוב מגלים את כולם הצער עושה אימונים בין רכסי הייאוש שנמצאים ליד הר השתיקה הגדול הם שטים על ספינה עשויה מחשיש הם שטים על הים שעשוי אלכוהול אז אם פתאום אתה שומע בלילה תהלוכת צער ליד חלונך אז כנראה שפלוגת הצער הלילה ניצחה גם אותך

הרגת אותי. מרגישה את הכאב שלך שלא ניתן לתאר אותו ואת העומקים והאופקים שלו...

לא האמנתי שזה מה שקורה לך........ אם רק היו לי מילים שיכלו לנחם. כנראה שאת יודעת למצוא אותן בשירים טוב יותר ממה שאוכל להציע לך. נקרעתי מההודעה שלך. נכנסתי אתמול כדי לענות קצת לבנות. ראיתי את ההודעה ועשיתי אחורה פנה. לא יכולתי לכתוב, לענות או לחשוב איך אפשר לשאת מה שאת נושאת בליבך. יכולה להציע לך את כל האהבה (הלא וירטואלית) שיש לי אלייך, את החיבוק (הוירטואלי) התמידי שתמיד נתתי ואמשיך לתת לך. בור עמוק נחפר לי בלב כשקראתי. אוהבת אותך, מאחלת לך ימים קלים יותר. החלמה טובה כשתבחר להגיע. אני יודעת מההכרות שלנו שאת אישה אמיצה, נחושה, אופטימית ונפלאה. את יודעת את זה בעצמך, ויודעת שיבוא היום שתקצרי את הפירות שוב. ((((((((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))))))))

בטוב וברע אני תמיד יודעת שיש לי אתכן להבין אותי... הימים מתחילים לעבור ואני חוזרת לשגרה, בלילות זה קצת יותר קשה- עדין מחזיקה את הבטן ומסרבת להאמין שהיא כ"כ ריקה. לא מצליחה להסביר איך דבר כ"כ קטן תפס נפח כ"כ גדול והשאיר אחריו חלל עצום. לוקחת את הזמן לנשום, לנוח, להתמקד בפיצי שלי... מקווה שהזמן ירפא ולו במעט את התחושות שעוברות עלי עכשיו. חיבוק (((())))

ההודעה ארוכה שימו לב...אני מבקשת לתאר בקצרה את מצבי ואם יש לכן רעיונות יצירתיים אשמח לשמוע. מנסה להיכנס להריון (הגיוני), מתקרבת ל-40, מתרומת זרע. 6 נסיונות של הזרעות שרק חלקם היו עם אוביטרל ורק בחלקן היה דיוק ביום הביוץ. שום הצלחה. טיפולי הפריה- סבב ראשון - גונל 150 הניב 19 ביציות- 6 הפריות (כאשר 5 מהן מאיקסי, ואחת מרגיל) הרופא רצה לבדוק מה טיב הבציות בדרך זו (וחבל). 6 ההפריות הגיעו לגיל 5 ימים. הוחזר אחד (פוחדת מתאומים) - 5 הוקפאו בשני זוגות ובודד. ההחזרה נקלטה - הריון הופסק בשבוע 8 אין דופק. גירדא - התאוששות מהגרידא חודשיים עד קבלת מחזור. החזרת קפואים - 3 לא שרדו את ההפשרה למרות גילם המתקדם. השניים שהוחזרו לא נקלטו. סבב שני- גונל 150 כאשר אני פספסתי באשמתי מילילטרים רבים- הניב 5 ביציות - 4 בשלות - 3 הפריות. בגיל 3 ימים הוחזר אחד - נקלט - לא התפתח כראוי (בטא לא עלתה יפה)- הפסקת תמיכה וכרגע בתהליכי הפלה טיבעית. שני מוקפאים בני 3 ימים מחכים. בדיקות קרשיות תקינות. בדיקות הורמונליות תקינות. שחלות פולציסטיות אבל עם מחזור סדיר. המלצות יצירתיות? בדיקות שכדאי לעשות? העובדה שנקלטת די יפה מטריים, שהם מפתחים יפה במעבדה לא מסבירה את הכישלונות... תודה

היי יעל, קודם כל מאחלת לך הרבה הצלחה ולכן רק שהייה קצרה איתנו.... שנית, אני חייבת לציין שמבחינת אחוזי ההפריות והקליטה שלך בינתיים את מצליחה מעבר לסטטיסטקות, כך שמהבחינה הזאת מצבך מצוין. וכל עוד תתעקשי להחזיר כל פעם עובר אחד (שזאת החלטה הגיונית במצבך, אני לא טוענת אחרת) את צריכה להבין שייתכן שתידרש קצת יותר סבלנות ועוד כמה מחזורים עד להצלחה המיוחלת. (אגב, לא הבנתי למה כתבת ש"חבל" שהרופא ביקש לבדוק את איכות הביציות על ידי הפריה באיקסי. זאת שיטה מקובלת והגיונית מאוד). שלישית, אם אני מבינה נכון עברת הפלה אחת והיריון כימי אחד? או שגם הנוכחי הוא הפלה? (אם ההיריון רק אובחן בבדיקות בטא אבל מעולם לא נצפה שק באולטרה סאונד זה נחשב היריון כימי. אם נצפה שק לא תקין/עובר לא תקין זאת הפלה). אחרי הפלה והיריון כימי בדרך כלל לא עושים עדיין שום בירורים/טיפולים ומנסים שוב. אחרי שתי הפלות רצופות הדעות חלוקות מה לעשות, בעיקר בגיל מתקדם. מצד אחד, שתי הפלות הן עדיין בגדר סבירות סטטיסטית, בעיקר שבגילנו יש יותר עוברים לא תקינים שגורמים להפלות. מצד שני, זה גיל שחבל בו על כל חודש וכל היריון, ולכן יש רופאים שמעדיפים להתחיל לטפל בגיל 40 במה שהם עוד לא היו מתחילים לטפל באשה בת 30. אני אישית כבר לא הייתי מחכה ומתחילה לנקוט צעדים. המקובל ביותר הוא טיפול אמפירי בזריקות קלקסן נגד קרישיות, בהנחה שאם לא יועיל לא יזיק, ובמקרים רבים זה מועיל גם כשכל בדיקות הקרישיות יוצאות תקינות. אני מזריקה קלקסן בהיריון בדיוק מסיבות כאלה. הכהן הגדול של הטיפול הזה הוא פרופ' קופרמינץ (שמבקריו טוענים שהוא מחלק קלקסן כמו סוכריות, אבל יש לו הצלחות מוכחות. אני רק אומרת לך את זה מראש כי את תשמעי את הביקורת הזאת על ימין ושמאל). יש גם תמיכה בהיריון בזריקות פרגניל בשליש הראשון (אני יודעת שפרופ' כארפ תומך בשיטה הזאת), ואולי יש גם עוד שיטות. צריך לשאול. את מטופלת אצל רופא פוריות טוב? ואגב, אני מניחה שבדקו לך רמות פרוגרסטרון ותמיכה אחרי ההחזרה והן בסדר? כי לפעמים גם מחסור בפרוגרסטרון גורם לבעיות. ואחרון חביב, אם השתמשת באותו תורם זרע בשתי הפעמים יכול להיות ששווה להחליף אותו לפני הניסיון הבא. לפעמים יש משהו בשילוב בין הביצית לזרע הספציפי שלא טוב. מאחלת לך המון בהצלחה. מי כמונו כאן יודעות כמה קשה לקבל בטא חיובית ואז להתאכזב ככה...

תודה רבה על התשובה הנרחבת והמורחבת אכן מקווה לא לשהות פה הרבה אני יודעת מה זה איקסי, פשוט לא הבנתי מדוע מראש לא עשה את כולם כאלו בסיבוב הראשון ולקח 9 ביציות מתוך ה-19 ונתן להן לרוץ חופשי עם הזרעונים ורק אחד נקלט. לגבי הריון כימי - מכיוון שנאי עם תמיכה הורמונלית, אחרי שראינו כי הבטא לא עולה כמו שצריך ביקש הרופא להפסיק תמיכה, עוד באותו היום כבר החלו טיפות דם ומאז יש החתמות. כלומר טרם עשיתי אולטראסאונד כך שלא ברור אם זה כימי או הפלה. היית ממליצה לעשות אולטרא בכל מקרה גם אם כבר החל סוג של דימום? ושאלה אחרונה - לגבי הקלקסאן - במידה והוא ניתן כמו שאת אומרת למרות שאין בדיקות הקרשיות מראות על בעיה האם הוא נלקח לאורך כל ההריון או רק בהתחלה, בשלבי ההשתרשות ושוב תודה רבה על ההכוונה

פשפסתי כנראה חלק מההודעות שלך, ויש לי הרגשה שבקושי התייחסתי למה שאת עוברת... ומיד דווחתי על ענייני. לכן קבלי חיבוק גדול. חושבת עלייך

את עוברת כל כך הרבה מהזמן שנכנסת לפורום בשיתוף שלך את כולן את כל כך מחממת את הלב בעומק שאת רואה את הדברים ובהשלמה שלהם ושל הזוגיות. פשוט שתדעי שאני מאוד מאוד אוהבת אתכן בנות הפורום. ממש מרגישה שאתן חברות למסע (את תארת את זה נכון). יש לי פה אתכן וזו נחמה גדולה :-)

היי מותק מה שלומך? ... אז זהו. זה קרה. היינו היום אצל לאופר ונרשמנו ל14 לנובמבר. אני בסדר. במין שיתוק עמום כזה. לא יודעת להסביר. לא בוכה. לאופר היה מקסים וסבלני. ראה את בדיקותיי ומייד פסק על תרומה. תודה לאל!!! שכבר דשדשתי בעניין מספיק... שוק לא היה שם. תודה לאל שידעתי לשאול את כל השאלות. קיבלנו במסודר את כל הבדיקות וכו אם נהיה מוכנים נוכל לנסוע באוקטובר. בנובמבר אני בת 42. יש לי חלומות על הריון כמתנת לידה אבל! אחרי כל הסיפורים הקשים אני כבר לא רוצה לחלום... אפילו את הפריוילגיה הזו אני לא לוקחת לעצמי. מה יהיה עם הכסף? זו השאלה הגדולה. נקושש מכמה מקומות + הלוואות ונשלם. הרי זה לא מה שיעצור אותנו. אז זהו הא? עכשיו אלך צעד צעד כמה שיותר מהר וכמה שיותר מסודר. זה מה שנותר לי לעשות. לא אחכה עד שאחשוב על הרעיון בחיבה. זה לא יקרה. כמו שלאופר אמר, יש אור בקצה המנהרה והסביר על אפי גנטיקה, שזו השפעת הרחם הנושא והאם על העובר.... ועל הקשר בין אמא לתינוק אני כבר יודעת ושמעתי. בקיצור. הרבה הרבה עבודה עצמית. הרבה קבלה ושחרור הידיים והשפתיים הקפוצות שלי..... רק לקוות לטוב ולשמור על הבריאות שלי. הבריאות שלי הפיזית והנפשית. כרגע זה מה שהכי חשוב. ולשמור על בעלי. חבל לקרוס עכשיו. אוהבת אתכן מישי

די ברור למה

מיש מיש אין לך מושג כמה אני חושבת עלייך, כל הזמן, אומרת לך מכל הלב, אני לאט לאט מסתגלת לרעיון יחד איתך ממש, ואני שמחה... בשבילך כל כך הרבה ייסורים, את כזו גיבורה, אין לתאר את מה שאת עוברת, ואת האישיות החזקה, העוצמתית, ובעיקר האותנטית שיוצאת מתוך הכתיבה שלך.... הלוואי הלוואי ותרגישי נשימה מקלה ממש בקרוב..... נשיקות עדי

בקצרה (אני מעוכה מעייפות) אם התכוונת לתרומת ביצית (ואני מקווה שאני לא יוצאת פה חומוס) אז תדעי שבאמת מה שחשוב זה שאת סוחבת את התינוק את מרגישה אותו זז, מאכילה אותו הוא חי אצלך ברחם ואת עוברת לידה ולא התורמת! ואני בטוחה שלא משנה באיזה דרך מביאים ילדים אם זה אימוץ תרומת זרע/ביצית , פונדקאות. הדרך לא חשובה הכי חשוב שיהיו לילד הורים מקסימים שיאהבו אותו הכי בעולם. שיהיה לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי

ומקווה כל כך, שאט אט תחושי "שמחה כהתרת הספקות" ותתחילי פשוט להנות מההריון ומהתנוק/ת הכי מהמם/מת בעולם!

אהובתי, אני יודעת שעדיין מאוד קשה לך, אבל נשמע לי שעשית התקדמות עצומה, ואני בטוחה שאתם עכשיו בדרך הנכונה להתחיל את המשפחה שאתם כל כך רוצים. מאחלת לך מאוד שזה יגיע כמתנת יום הולדת. על ההיריון הראשון שלי התבשרתי בשבוע של יום הולדת 40, וגם לנועה יש סיפורים טובים על ימי הולדת והיריונות.... ואני מקווה שלא תכעסי שאני אומרת את זה, אבל לדעתי טוב מאוד שפרופ' לאופר היה כל כך נחרץ. נראה לי היה עושה לך רק רע להיכנס עכשיו שוב לסחרחרה של התלבטויות לגבי המסלול הנכון, ואני באמת מאמינה שזה המסלול עבורכם. וכמו שכבר אמרו לך לפניי, עצם זה שאת תישאי את ההיריון בעצמך זה המון. בכנות אומר לך שלא הייתי מעריכה את זה לפני שהייתי בהיריון, אבל היום אני יכולה לומר את זה בלב שלם. ולגבי הנושא הכאוב של הכסף: ביררתם אם יש ארגונים שעוזרים עם המימון של זה? כמו שיש כאלה שעוזרים עם מימון התרופות למי שצריכה? אני מאמינה שאתם יכולים גם להיעזר במשפחות, בלי לפרט בשביל מה זה בדיוק -- כלומר להגיד שאתם צריכים עזרה במימון הפריות. רק אם מתאים לכם, כמובן, אבל אני לא מכירה את המשפחה שלא תתגייס לעזור למשהו כזה אם היא יכולה.

מישימישי (נשמע יפנית לא?) מצדיעה לך. עשית את זה. כל כך הרבה מחשבות ומילים השקעת בעניין והנה זה קרה. היית בפגישה. זה קרה. ועכשיו אני שואלת - זה היה נורא? אני יודעת שאת עדיין בהלם, וקצת אולי בוהה. אבל עשית את זה!!!!!!! כל כך חששת מהפגישה הזו! אז צעדת עכשיו צעד עצוםםםםםםםם לקראת הילד שלך! וקרן צודקת - אני קיבלתי חיובי ראשון ביומולדת 36 וחיובי שני ליומולדת 40. שני המקסימים שלי בהפרש 4 שנים ו 5 ימים בין ימי ההולדת שלהם. תאמיני, תצפי, תאחלי לעצמך את המתנה הזו כי היא מגיעה לך הכי שבעולם!!! ואני מאושרת לשמוע על רופא שמאמין בקשר אמא/עובר/תינוקי. זה אומר המון!!!!!! על מי הוא! דרך צלחה!!!!!!!!!!!

כשתרצי לעדכן, אנחנו כאן. אם לא בא לך - זה גם לגמרי לגמרי בסדר. מי כמוני מבינה את הרצון להשתבלל ולא לשתף אף אחד. רק שתדעי שאני, ואני בטוחה שעוד רבות כאן, חושבות עלייך ודואגות לך.

:((( לא קלטתי מה עבר עלייך - אני כל כך מצטערת !!! מותק, שולחת לך חיבוק ענק טוב שאת כאן במקום המדהים הזה מוקפת באחיותייך למסע.

מנסה מספר חודשים להיכנס להיריון ובין היתר ביקשו ממני לבצע אוטראסאונד גינקולוגי ולא הבנתי כלום כי הטכנאית היתה לא נעימה וביקשה לקבל תוצאות אצל הרופא רחם: אורך - 48 מ"מ, עובי - 35 מ"מ, רוחב - 56 מ"מ עובי רירית הרחם: 11 מ"מ , הערות: עם מבנה אקוגני 5.3*6.2 מ"מ שחלות: ימנית - 22 מ"מ * עם מבנה עכור 26 מ"מ + זקיקים קטנים שמאלית - 17 מ"מ *15 מ"מ עם זקיקים קטנים דוגלס נוזל בכמות מועטה אציין כי הבדיקה בוצעה כ11 ימים מתחילת המחזור, ועדיין לא עשיתי בדיקות דם כי הבנתי שעושעם את זה ביום השלישי או החמישי לווסת. מה אני אמורה להבין מהתוצאה הנ"ל? עזרו לי פליזזזזז

על פניו נראה שאת ממש קרובה לביוץ, ועם נתונים מצוינים (הרירית העבה), אז אם אתם עדיין בשלבי הניסיונות העצמיים אני מקווה שקיימתם יחסים בימים האחרונים, וממליצה בחום לקיים היום ומחר :-) כשנמצאים בטיפולים ממש (ואני מאחלת לך שלא תגיעי לזה), מלווים גם אולטרה סאונדים כאלה בבדיקת דם, כי לפי האסטרוגן והפרוגרסטרון אפשר לדעת יותר בוודאות מתי את עתידה לבייץ/האם בייצת כבר. אבל באמת רופא צריך להסביר לך את כל זה. ולמרות שהטכנאית נראתה לך לא נעימה (ואולי היתה כזאת) זה לא התפקיד שלהן, ואני דווקא מאסתי בטכנאיות שמביעות את דעתן על הממצאים והרבה פעמים סתם מבאסות/מלחיצות את המטופלת, שהן לא ממש מכירות את המקרה הספציפי שלה. שיהיה המון המון בהצלחה

רק עכשיו שמתי לב שכתבת שיש "נוזל בדוגלס בכמות מועטה". זה אומר שרוב הסיכויים שכבר בייצת ממש לאחרונה. אז אני באמת מקווה שקיימתם יחסים מתישהו בימים האחרונים, וגם היום עוד יכול להיות רלבנטי אולי. אחר כך כנראה שכבר לא (רק בשביל הנשמה....)

קרן, תודה רבה על מהירות התגובה והתשובה שלך. יכול להיות שלא הסברתי קודם את עצמי טוב יותר, מאחר והמחזור שלי לא סדיר לא יכולתי לדעת מתי הביוץ, ניגשתי לרופאה והיא עשתה חישוב כזה או אחר (שאלה על התאריכים של המחזור כשלושה חודשים אחורה)ואמרה שהמחזור שלי די סדיר הוא כל 25 יום או משהו כזה(זה בטח נשמע דבילי אבל אני די טריה בתחום),ביקשה שאעשה את האולטרסאונד ובימי המחזור השלישי או החמישי ביקשה לבצע בדיקות דם ולדבריה אלו הם בדיקות בשביל לדעת מתי הביוץ ודיברה על הורמונים וכו'... כפי שציינתי עשיתי את האולטראסאונד אך היא טענה שאני אחרי הביוץ בהתאם לתוצאות שציינתי קודם.ביקשתי הסבר אך היא אמרה הכל בסדר את אחרי ביוץ ונדבר כשתעשי את בדיקות הדם..ממש לא נעימה אפתית לא נתנה לשאול שאלות בקיצור אני אליה לא חוזרת.מציינת כי אנו בשלב של הניסיונות העצמיים. איפה זה שם אותנו עכשיו?

בכל חודש מתחילים להתפתח זקיקים בשתי השחלות, כאשר אחד הולך וגדל ונחשב ה"זקיק המוביל". ממנו אמורה לצאת ביצית ביום הביוץ. הגודל משתנה מאשה לאשה, אבל בדרך כלל זקיק מבייץ סביב גודל 20-22 מ"מ, למיטב ידיעתי. וזה קורה, בדרך כלל, ביום ה-10-16 למחזור, שוב זה משתנה מאשה לאשה. אם את מקבלת מחזור כל 25 יום בערך, זה אומר שאת מבייצת סביב יום 10-11 (סופרים מיום הדימום הראשון), וזה מתאים לתמונת האולטרה סאונד שקיבלת ביום ה-11. העובדה שהיה "קצת נוזל בדוגלס" היא שמצביעה על כך שאת זמן קצר אחרי ביוץ. מדד נוסף שמודדים הוא עובי הרירית, שהולכת ומתעבה מתחילת המחזור עד הביוץ. עובי 11 הוא מצוין (7 נחשב המינימום לקליטת היריון, אם כי יש היריונות גם בפחות). בדיקות הדם ביום 3 למחזור בודקות כל מיני דברים אחרים, אז כדאי שבאמת תעשי את הבדיקות אז וזה יוכל לעזור לרופאים לדעת אם את צריכה איזושהי "עזרה".רוב הסיכויים שהכל בסדר ואתם רק צריכים עוד קצת זמן וסבלנות. אבל תמצאי לך רופא אחר. אין סיבה לסבול רופאים אנטיפתים, בטח לא בתחום הזה. שיהיה הרבה בהצלחה