לד"ר שלו

דיון מתוך פורום  משפחה וזוגיות

09/08/2007 | 20:50 | מאת: דנה

שלום, אני מניחה שאת זוכרת את המקרה שלי שכבר סיפרתי לך עליו... הבעיות במשפחה שיש לי, הורים שלא מדברים ושונאים אחד את השניה, בעיות עם האח... ואבא כל כך אינפנטיל ורע, שלא אכפת לא גם אם העולם יתפוצץ מולו. אני לא יודעת מה לעשות... רע לי כל כך.. אין לי אומנם מחשבות אובדניות קיצוניות וכאלה ולא יהיו לי , כי יש לי מטרות בחיים ואני אשיג אותם.. ואני יודעת שמה שיש לי בחיים עכשיו זה לא מגיע לי, וכשאצא לעולם הגדול מה שנקרא, אחרי הצבא אני אסתדר. התחלתי לעבוד עכשיו לקראת הגיוס, ואני משתדלת להיות כמה שפחות בבית, כמו שאני ואת סיכמנו שזה יהיה הכי בריא בשבילי.... אבל כל דקה שאני בבית, אני רואה הכל שחור ... אני מרגישה שהנפש שלי מתה כבר חודשים... אני כל הזמן בוכה... אני עוד בהלם מזה שנשארו לי דמעות לבכות.. יום אחד אמא שלי היתה במטבח ובאתי אליה לדבר איתה, והתחלתי במילים הללו: אמא, אני סובלת ואני במצב נפשי לא הכי טוב... אני צריכה שתרגיעי אותי ".. ואת יודעת מה היא אמרה לי? "אוי, נו תפסיקי את גם כן... איזו דרמטיות". הייתי בשוק מהמילים שלה.. איזו מן אמא אומרת דבר כזה לבת שלה? ואילו לאחי הייא מקשיבה ומדברת איתו יפה.. ואני דופקת את הראש בקיר ולא מבינה למה אני שונה? למה לי לא מגיע שהיא תדבר אליי יפה, שתקשיב לי? כל מה שאני יודעת זה דבר אחד, כשהיא תבין בעוד כמה שנים שהיא טעתה אחרי שאני והיא כבר נאבד כל קשר... ואז תבוא לבקש ממני סליחה.. אני לא אומר כלום, היא פשוט תסתכל עליי, אני אסתובב ואמשיך ללכת כאילו לא שמעתי כלום ולא ראיתי אותה... מיותר לציין, שכשאני אהיה בצבא אני לא אחזור הבייתה.. אני אוציא אישור להישאר בבסיס או שאלך לישון אצל סבתא או משהו כזה.. או בבית החייל.

לקריאה נוספת והעמקה
13/08/2007 | 07:05 | מאת: ד"ר עידית שלו

הי דנה, כן, וודאי שאני זוכרת אותך. לגבי אימך-אנשים מגיבים למצוקה בדרכים שונות. יש אנשים שפשוט מכחישים את קיומה כדי להרגע, ויתכן שתגובת אימך נובעת מכך, ולא מאדישות כלפיך. בכל מקרה הדרך להתמודד היא לגשת אליה שוב ושוב לאמר את המסר בצורה יותר חזקה ולדרוש ממנה לעזור לך לקבל טיפול פסיכולוגי. נראה לי שאת יכולה מאד להיעזר מטיפול פסיכולוגי בתקופה שעד הצבא. אני לא יודעת אם יש להוריך כסף לשלם, אבל תוכלי לקבל טיפול כזה דרך קופ"ח במחיר מאד מוזל. את או אמך יכולות להתקשר לסניף ולשאול מה לעשות והם יעזרו לך. חשוב מאד שלא תוותרי ותמשיכי לבקש עזרה וחזק. בהצלחה, ד"ר עידית שלו

מנהל פורום משפחה וזוגיות