משבר בנישואין

דיון מתוך פורום  משפחה וזוגיות

09/06/2007 | 23:42 | מאת: אלמונית

התחתנתי צעירה ולא הייתי שלימה עם הנישואין הללו. חשבתי לעצמי לא כולם מושלמים ולכן הסכמתי להינשא לו. בינתיים הבאתי ילדים, הייתי שקועה בטיפול ובגידולם. עתה, משפרחו מהקן (נישאו), אני מרגישה עם בעלי בדידות איומה. יש לי רצון לגור ליד יילדי ונכדי כי הם פשוט ממלאים אותי. בעלי מיזה 30 שנה לא מבלה איתי, פשוט נדיר שנצא מהבית. הוא טוען שככה הוא ועלי להשלים, אין לו כלום נגדי. אני מרגישה כמו אם חד הורית, לא מסוגלת לפרק חבילה מבחינה כלכלית והילדים זקוקים לאבא. פתאום יש לי הרצון לגור ליד חברות ילדות, אולי זה לברוח מהמציאות . (מבעלי). אני כל הזמן מדוכדכת. מלבד זה בעלי אוהבת לעזור לי. מה עושים,? מה קרה לי???? . תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה
17/06/2007 | 15:40 | מאת: ד"ר עידית שלו

לכותבת שלום, התהליך שאת עוברת הוא טבעי. לעיתים מייחסים סיבות להחלטות גורליות, כמו האם באמת היית צריכה להנשא לאדם זה. אך, לא תמיד זו הסיבה לדברים. חייתם יחד 30 שנה, וגידלתם ילדים ולעיתים גם נישואין מאושרים משנים את גוונם לאחר 30 שנים. כתבתי שזה תהליך טבעי כי את נמצאת בשלב מעבר. דברים שמילאו אותך בעבר אינם בעלי אותה חיוניות, וכעת שהילדים עזבו את הבית הגיעה העת להציב מטרות חדשות. אם הזוגיות מענינת פחות אפשר להשקיע בה ולהפוך אותה למעניינת יותר, להשקיע בדברים אחרים, או בעצמך. בהצלחה, ד"ר עידית שלו

מנהל פורום משפחה וזוגיות