פורום אורתופדיית ילדים

8233 הודעות
7997 תשובות מומחה

מנהל פורום אורתופדיית ילדים

16/07/2001 | 12:44 | מאת: קטי

יש לי ילד בן שנתיים וחודשיים שהובחן לו פלטפוס ילדים לפני כחצי שנה הרופאה אמרה לי שכל שעליי לעשות הוא להוריד לו את הנעליים בכל הזדמנות וזה יעבור מאליו אני עדיין לא רואה שום שינוי מה עליי לעשות?? זה לוקח זמן האם עליי לדאוג?? כיצד אפשר לטפל

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2001 | 10:11 | מאת: ד"ר אסא לב-אל

קטי שלום רב דר' למדן ביקשני להחליפו לעת חופשה. אי אפשר לדבר על "פלטפוס" בגיל שנתיים שכן יש לילדים כרית שומן עבה למדי בצד הפנימי של כף הרגל. אין גם טעם ל"טפל" ועצות מן הסוג שקבלת שוות בדיוק את המחיר ששילמת עבורן. ראי מאמר על רגל שטוחה באתר בברכה דר' א. לב-אל

28/02/2011 | 21:45 | מאת: אמיר

שלום רב ד"ר אסא לב-אל: שאלה שחשובה לי מאוד: לבני בן ה- 2.3 שנים נתגלה פלטפוס ע"י רופא משפחה שהמליץ לי לגשת לאורתופד טוב אז כך: 1.האם ניתן לאבחן פלטפוס בגיל כזה צעיר? 2.מה הטיפול שאתה היית ממליץ בגיל כזה צעיר והאם ניתן לרפאה את הפלטפוס ? 3.ישנן מדרסים מסוג Heel seat שראיתי מומלצות באיזה פורום, האם אתה מכיר טיפול במדרסים מסוג זה ואם כן אני מאוד אשמח שתשפוך אור על הנושא בכבוד רב: אביטל,אמיר ואיתמר הילד.

30/07/2001 | 02:42 | מאת: טניה

יש לי ילדה בת 4 אובחן אצלה פלטפוס לפני כחצי שנה, הרופא אמר שזה גמיש וצריך לעשות מדרסים ולפי מאמר שקראתי לא מומלץ לשים מדרסים ואם זה גמיש זה יעבור במשך הזמן. האם צריך לשים מדרסים? האם יש פתרון אחר?

30/07/2001 | 18:01 | מאת: ד"ר אסא לב-אל

טניה שלום רב אין שום צורך לטפל בפלטפוס גמיש כל עוד אינו גורם לבלאי מהיר מדי של נעליים או שהוא מלווה בכאב. בברכה דר' א. לב-אל

10/07/2001 | 23:09 | מאת: מירי

שלום, בתי בת 11.5 (לפני מחזור). בשנה האחרונה מתלוננת על כאבי גב. בחודשים האחרונים כאבים אלו החמירו ופעולות כמו שטיפה, התכופפות, הרמה וכד' גרמו לה כאבים עזים ביותר. בנוסף מתלוננת על כאבי ראש תכופים (יש לה קצת אנמיה 11.5 המוגלובין?). צריך להדגיש כי הילדה גובהת מהר מאוד ובגילה היא כבר בגובה 1.55 וגם בכפות הרגליים (מספר נעל 41). (במשפחה האב מאוד גבוה וגם שאר הילדים גבוהים). לקחתי אותה לאורטופד ילדים ואחרי בדיקה הוא אמר שיש לה הפרש של 2 ס"מ באורך הרגליים. הוא טען שכאבי הגב נובעים מכך והמליץ רק על שחיה ופעילות גופנית מרובה יותר. אנו צריכות לשוב אליו שנית לאחר צילום אגן. שאלתי - האם ישנן בדיקות אחרות שמומלץ לעשות? מה ניתן לעשות במקרה כזה של הפרש בין אורך רגליים וכיצד זה לא התגלה עד עתה? (כשהייתה תינוקת הייתה בביקורת אצל אורטופד והכל היה בסדר). האם הכאבים העזים שיש לה (לעתים בשעות הערב עד כדי בכי ממש) יכולים לנבוע מבעיה כזו? (עשיתי לה בדיקות דם שגרתיות ובדיקות שתן והכל תקין). בתודה על תשובתך.

11/07/2001 | 23:36 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מירי שאלתך מפורטת ואנסה לענות על כל השאלות. הפרש אורך בין הרגלים הינו מאוד שכיח. מבדיקות של אוכלוסיות גדולות מוסכם שהפרש עד 2 ס"מ הינו בגדר הנורמלי. משתמע מכך שפחות סביר שכאבי גב עזים ינבעו מהפרש כזה ולפני שמייחסים את הכאב לכך רצוי לשלול בעיות אחרות. מכיון שכך, ולאור השילוב של אנמיה קלה והכאבים אני סבור שעל הבירור לכלול לפחות גם צילום של עמוד השדרה באיזור הכואב ובהחלט יש מקום לשקול גם מיפוי עצמות. לגבי כאבי הראש כדאי גם להתייעץ עם רופא הילדים ו\או נוירולוג. אני נוהג להאמין לחולים בכלל ולילדים בפרט כך שאם התלונות ממושכות ועקביות הייתי מוודא שיבוצע בירור ממצה. הבדל האורך בין הרגליים יכול להיות מסיבות שונות וביניהן פגיעה באיזור הגדילה כתוצאה מזיהום, שבר וכו' או מבעייה מולדת באיזור הגדילה. לכן, ייתכן שהבדל האורך בין הגפיים לא היה קיים כלל בעבר או שהיה קטן מ - 2 ס"מ וכעת, עם הגדילה ההפרש גדל. כדאי מאוד להתייעץ עם אורתופד ילדים ספציפית בנושא שכן אם במעקב יתברר שההפרש גדל מעל 2 ס"מ כדאי לשקול התערבות ניתוחית שתביא להקטנת ההפרש. בילדה שהינה גבוהה ממילא ועדיין גדילה הניתוח הקל ביותר הינו עצירת הגדילה של הרגל הארוכה על ידי פגיעה כירורגית בפלטת הגדילה. זהו ניתוח יחסית קל וקצר אך הדבר צריך להתבצע בתיזמון מדוייק על מנת להביא להשוואת האורך. בהצלחה, ד"ר רון למדן

18/07/2001 | 11:20 | מאת: עזרא

שלום מרי קראתי את בעיתך יש לי מוצר שיכול עם שימוש נכון והדרגתי לפתור לביתך את כאבי הגב שלה ללא שום ניתוח. אני יכול לספר לך שאני נולדתי עם שיתוק מוחין מלידה וקיצור הן באורך הרגליים והןבגב של 3.5 ס'מ ועקמת בחוט השידרה ואיך שהתחלתי להישתמש עים המוצר בהדרגה אני מרגיש שנולדתי מחדש. לפרטים נוספים עזרא 089457354

30/07/2001 | 00:05 | מאת: בעלת עקמת

האם ההבדלים באורך הרגלים לא יכולים לנבוע מעקמת - כלומר מכך שיש סטיה וצד אחד "סוחב" קצת לצד השני ולכן נראה שצד אחד גבוה מהשני - אבל זאת בעצם טעות אופטית.. אחד הדברים שניתן לעשות הוא לתת לילדה תמיכה/הגבהה ברגל ה"נמוכה" כך שכאשר היא תלך היא תלך באופן ישר ויציב

09/07/2001 | 20:33 | מאת: דניאלה

שלום, בני בן שנה וחצי,החל לצלוע ברגל ימין ללא עדות לחבלה,מחלה קודמת,עקיצה וכדומה. בבית החולים נעשו מספר בדיקות:שקיעת דם הראתה 100,ונוזל מוגלתי עכור הוצא מהברך. בנוזל היה ריבוי של ליקוציטים ותרבית היתה סטרילית ללא חיידקים. הוחלט לתת לו טיפול אנטיביוטיקה דרך הוריד,לא היה לו חום במשך כל התקופה והצליעה נעלמה כליל למחרת האישפוז,נותרה רק נפיחות קלה. לאחר ארבעה ימי טיפול אטיביוטי נעשתה בדיקת מיפוי עצמות ונתגלתה דלקת קלה,והרופא אמר לי שזה בהתחשב בעובדה שהאנטיביוטיקה הקלה בחומרת הדלקת ושאין לשלול דלקת פרקים,ושלא נותר מה לעשות אלא לסיים את הטיפול ולהמתין לדלקת הבאה. אשמח לשמוע חוות דעתך ובנוסף הפניות למידע על דלקת פרקים בילדים. תודה מראש דניאלה.

לקריאה נוספת והעמקה
09/07/2001 | 22:27 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום דניאלה, מה שאת מתארת בפנייתך הינה בסבירות גבוהה דלקת חיידקית של מפרק הברך. על פי מספר התאים הלבנים בנוזל שהוצא מהברך אפשר לקבל רושם יותר טוב אם אכן מדובר בדלקת חיידקית או בדלקת פרקים. נוזל מוגלתי מכוון יותר לדלקת על רקע זיהום חיידקי, גם אם התרביות היו סטרליות שכן זהו המצב בכמחצית המקרים. דלקת חיידקית הינה מצב די שכיח בילדים וככל הנראה במרבית המקרים נובע מפיזור חיידקים דרך זרם הדם לברך. הטיפול הינו ניקוז המוגלה וטיפול אנטיביוטי. לגבי אורכו של הטיפול האנטיביוטי קיימות גישות שונות בקרב האורתופדים. הקו המנחה הינו טיפול דרך הווריד עד להיעלמות הסימפטומים וחזרת בדיקות דם מסויימות לרמה תקינה. לאחר מכן על פי המקרה הספציפי יש צורך להשלים את הטיפול עם אנטיביוטיקה דרך הפה. דלקת פרקים שאיננה על רקע חיידקי קיימת אף היא בילדים. קיימים מספר סוגים הנבדלים במספר הפרקים המעורבים וכן במעורבות מערכות נוספות בגוף כגון העניים. כמו כן קיימים מצבים בהם הסימפטומים בברך הינם רק ביטוי לתגובת הגוף לזיהום קודם במקום אחר בגוף. בשלב זה הרופא שייעץ לך צודק, מירב הסיכויים הם שהזיהום טופל כהלכה ושהסימפטומים לא יחזרו. בברכה, ד"ר רון למדן

08/07/2001 | 20:22 | מאת: סיגל

בתי בת השנתיים מתלוננת מזה כחודש על כאבי גב תחתון. תלונותיה אקראיות (לא מתמשכות), היא אינה בוכה בגינם ואינה מתעוררת מכך בלילה בבדיקה אצל אורתופד לא נתגלה ממצא מיוחד מה יכולות להיות הסיבות לכך? והאם יש קשר לתפקודי כליות?

שלום סיגל, הסיבות לכאב גב יכולות להיות בעיה בגב (זיהום, גידול, שבר או סדק וכו') או במערכות סמוכות כגון מערכת השתן, מערכת העיכול, הריאות ועוד. אם הבדיקה של האורתופד תקינה, התלונות מופיעות לסירוגין, אין כל ירידה בפעילות הילד וללא סימנים כחום, תכיפות במתן שתן או הפרעות נוירולוגיות הרי שסביר שאין בעייה רצינית. עם זאת, אם התלונות ממושכות הייתי שוקל בכל זאת לבצע צילום ובדיקת שתן וזאת על מנת לשלול פתולוגיה בעמוד השדרה ובמערכת השתן. בברכה, ד"ר רון למדן

08/07/2001 | 22:29 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום סיגל אנא ראה את התשובה לעיל. ד"ר רון למדן

08/07/2001 | 17:49 | מאת: יעל

ד"ר למדן שלום, מבירור קצר בחנות נוכחתי שישנם מספר סוגי מזרונים למיטת תינוק (במחירים שונים). אין לי שום מושג איזה עדיף: יותר קשיח, פחות קשיח,נושם(קיים רק בשילב)? מכיוון שאיני בטוחה שמחיר יקר הוא גם ארובה למוצר טוב יותר ואין לי שום קריטריון אחר להחלטה (כל המזרונים מכונים אורתופדיים כולל הזול ביותר) , אשמח באם תייעץ בנושא. תודה , יעל

08/07/2001 | 22:37 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, שאלתך הינה מצויינת וניסיתי כבר מספר פעמים בעבר לגבש מסקנה מהם המיזרונים הממולצים. בספרות הרפואית קיימות דיעות רבות. נראה שמזרונים רכים מאוד אינם מומלצים. מעבר לכך לא קיים מידע חד משמעי. מטבע הדברים, ילדים הינם במשקל מועט ומשתמשים במיזרון זמן קצר יחסית כך שגם מיזרונים שאינם היקרים ביותר (לא ברור הקשר בין מחיר לאיכות...) לרוב מספקים לחלוטין. בידקי את המיזרון כאילו את אמורה לישון עליו מבלי לשים עליו את כל כובד משקלך והחליטי על פי כך. בברכה, ד"ר רון למדן.

שלום, יש לי בת בת 3 חודשים, וכבכל פעם שהוריי או הסבים רואים אותנו עם הילדה הם אומרים "תזהרי" אסור להושיב את התינוק או אם תעמידי אותה הרגליים יהיו עקומות, האם זה נכון?

לקריאה נוספת והעמקה
07/07/2001 | 23:45 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום ענבל, כעקרון, ההורים תמיד צודקים (חוץ אולי מהפעם...) אינני מכיר מחקרים שבדקו את השאלה הספציתית ששאלת. עם זאת, אינני סבור שהעמדה או הושבה למספר שניות או אפילו דקות יכולה לפגוע בתינוק, בדיוק כפי שהליכה עם הליכון הנעשית במידה אינה מזיקה לתינוק. אם "תתאפקי" עוד מספר חודשים התינוק יחל לעשות דברים אלו בעצמו לשמחת הסבים והסבתות. אם תעשי זאת עכשיו - לא תזרזי את ההתפתחות אך גם לא תפגעי בתינוק. בברכה, ד"ר רון למדן

אני יודעת שזה דבר שממש לא בריא לתינוקות.. נכון שאפשר להשתמש בהליכון/בימבה אבל רק אחרי שהילד הולך באופן יציב..

04/07/2001 | 09:57 | מאת: rosi

ביתי בת ה-13, הולכת עם כפות הרגליים כלפי פנים (לא באופן חריף, אולי אפילו אחרים לא שמים לב, לי זה מאד מפריע). בהיותה בת 9 חודשים טופלה ברצועות עקב המלצה מאחות טיפת חלב (אי-שיוון בקפלים), הינו במעקב אצל אורטופד עד גיל 5 , אשר אמר שבעניין הנדון, זה יעבור. ברצוני לדעת אם זה דבר שהיא צריכה לשלוט (הליכה בכפות רגליים ישרות), האם זה דבר שניתן לטפל עוד בגיל הזה? תודה

04/07/2001 | 23:15 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, הסיבה להפניית כפות הרגליים פנימה יכולה לנבוע מהירכיים, ברכיים, שוקיים או כפות הרגליים. באף אחד מהמקרים אין לילד שליטה על הדבר שכן המצב נובע ממנח העצמות. בגיל זה הדרך לטפל הינה בניתוח בו מנסרים את העצם ומחברים אותה מחדש בעמדה נכונה. כאורתופדים אנו אוהבים מאוד לבצע ניתוחים אלו אולם כמובן שאין מקום לכך כאשר הפנייה הינה מינימלית. רק במקרים קיצוניים מאוד בילדים ללא מחלות רקע כשיתוק מוחין, יש צורך לבצע ניתוח מעין זה. למצב שתיארת אין השלכה לטווח ארוך מבחינת כאבים, שחיקה, צליעה וכו'. בברכה, ד"ר רון למדן

04/07/2001 | 09:54 | מאת: rosi

שלום, בני בן ה-11 סובל מדי פעם מכאבים ברגלים, יכול להיות בקרסול, בירך או באגן, הוא עוסק בהרבה פעילות ספורטיבית, ילד בריא בדרך כלל, בבדיקה ראשונית אצל רופא ילדים נומר לי שיכול להיות שזה "כאבי גדילה" מושג שהיתי רוצה להבין יותר טוב. האם זה רגיל, עד איזה גיל זה אופייני, לפעמים הכאב מאד מציק לו, האם לפנות לרופא באותו רגע? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
04/07/2001 | 23:10 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, כאבי גדילה הינם מושג שאינו מוגדר היטב. ידוע שילדים רבים סובלים מכאבים או אי נוחות בעיקר בגפיים התחתונות המופיעים בזמן בו מתקיימת גדילה מואצת. לא ברורה הסיבה לכאבים אלו. אחת ההשערות שהמדובר במעין מתיחה של הרקמות הרכות "המפגרות" בגדילתן אחרי העצמות. הכאבים האלו חולפים עם סיום הגדילה. לגבי הצורך בבירור - אם הכאבים מופיעים לסירוגין, אינם מגבילים את פעילות הילד ובדיקת הרופא היתה תקינה הרי שניתן לסמוך על האבחנה. עם לעומת זאת הכאבים מגבילים את הפעילות, מופיעים ברציפות, כוללים גם כאבים בלילה או סימפטומים נוספים מומלץ המשך בירור. בברכה, ד"ר רון למדן.

03/07/2001 | 22:28 | מאת: משה

שלום מבקש את תושבתך . מה הטווח המימלי בין צילום CT , ל- CT חוזר , אפשרי שלא תהיה קרינה עודפת . מה משמעות הקרינה של צילומי CT בטווח קצר בין אחד לשני. מחכה לתושבתך

04/07/2001 | 23:20 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, אין המלצות לטווח זמן בין בדיקות שכן אין משמעות להפרשי הזמן. כלומר, שתי בדיקות המתבצעות בהפרש של יומיים או חודשיים מעבירות את אותה כמות קרינה לרקמות. כעיקרון כמות הקרינה המועברת הינה קטנה יחסית אולם לא רצוי לבצע בדיקות מיותרות מה עוד שכשטווחי הזמן קטנים מאוד לא ניתן להבחין בשינויים. בברכה, ד"ר רון למדן

02/07/2001 | 22:58 | מאת: יעל

שלום דר' מעונין בתשובתך . מעונין לדעת איחוי של שתל עצם ( כאשר בניתוח הוכנסו מתכות טיטניום לפי דברי הרופאים ) צילום לאחר תקופה של שלושה חודשים . איזה צילום יראה טוב יותר איחוי הגורמי ? מחכה לתובתך

02/07/2001 | 22:59 | מאת: יעל

שלום דר' CT או MRI Nמחכה לתובתך

02/07/2001 | 23:32 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יעל, שאלתך כללית מאוד. ישנם סוגים וגדלים שונים של שתל עצם. בצילום רנטגן ניתן להעריך אם החיבור מתקדם ולעיתים אפשר להיעזר ב - CT על מנת לקבל פרטים רבים יותר. בברכה, ד"ר רון למדן.

02/07/2001 | 23:36 | מאת: יעל

דר' שתל עצם בחוליות הצואר C3 . מחכה לתובתך

01/07/2001 | 01:29 | מאת: סיגל

האם נכון שמידת הקרינה בצילום רנטגן של עמוד השדרה לכל אורכו גבוהה יחסית לצילומי רנטגן של איברים אחרים ?

02/07/2001 | 23:36 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום סיגל, הטכניקה של הצילום השתפרה מאוד בשנים האחרונות ומידת הקרינה הנספגת בגוף הינה קטנה יחסית. החיסרון בצילומי עקמת הינם שחלק גדול של הגוף נחשף לקרינה וכן שבאיזור החשוף נמצאות בלוטות שונות (תריס, תימוס, שחלות, אשכים וכו') אשר הינן רגישות יותר לקרינה. מסיבה זו, אם ניתן, יש לכסות איזורים אלו במגיני עופרת בעת ביצוע הצילומים. בברכה, ד"ר רון למדן.

26/06/2001 | 16:48 | מאת: נירה

כיצד ניתן לאבחן אם רגלי פעוט (בן שנה ושמונה חודשים) הן עקומות (רגלי X) ? בזמן הליכה הוא לעיתים מטה את כף רגלו האחת פנימה לכיוון הרגל השניה.

26/06/2001 | 21:52 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום נירה, תופעה שמתרחשת רק לעיתים מקורה בפעילות שרירים זמנית ולא במנח העצמות. רגלי X בגיל זה הינן תופעה נורמלית שבמרבית המקרים מסתדרת ללא טיפול. האיבחון כולל בשלב ראשון בדיקת אורתופד שיוכל לומר אם המנח הינו בתחום הנורמה. לעיתים נדירות בגיל זה יש צורך גם בצילום רנטגן. בברכה, ד"ר רון למדן

26/06/2001 | 09:46 | מאת: .

.

27/06/2001 | 07:18 | מאת: מה זה

מה זה?

25/06/2001 | 23:15 | מאת: איצה

לילדתי בת הארבע וחצי יש ארועים חוזרים ונשנים של פריקת המפרק, בביקורי אצל רופאים הם פשוט מחזירים אותו למקום ואף הדריכו אותנו כיצד לעשות זאת. שאלתי היא האם זה מסוכן והאם יש מה לעשות בכדי למנוע ארועים אלו (לפעמים המרפק יוצא מהמקום אפילו כאשר היא מתמתחת)

לקריאה נוספת והעמקה
26/06/2001 | 21:58 | מאת: ד"ר רון למדן

איצה שלום, אני מקווה שהמדובר לא בפריקה של המרפק אלא בפריקה של ראש עצם הרדיוס. פריקה של המרפק עצמו הינה נדירה בילדים ונחוץ כח רב בכדי לגרום לכך. פריקה של ראש עצם הרדיוס הינה שכיחה יותר ולרוב נובעת ממשיכת הגפה. נדיר מאוד שיש צורך לטפל בנושא ולרוב עם הקפדה לא למשוך את הגפה התופעה חולפת. אין סיכון משמעותי לטווח ארוך לפגיעה במרפק. בשלב זה טוב לדעת להחזיר פריקה זו לבד וכאמור להמנע ממשיכת הגפה. בברכה, ד"ר רון למדן

25/06/2001 | 14:01 | מאת: לאה

שלום רופא הילדים אבחן את ברכו של בני. האבחנה osgoodschlatter's Dis osteochondritis tibia מה הטיפול בדבר? האם הנזק הוא בלתי הפיך? כיצד בדבר נגרם? תודה רבה לאה

25/06/2001 | 21:23 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום לאה זהו אחד המקרים בהם שם "מפוצץ" הודבק למצב מאוד לא מסובך. המדובר בתופעה שפירה הנובעת מדלקת באיזור החיבור של גיד הפיקה לעצם השוק. הדבר מלווה ביצירת "גבנון" עצם וכאבים מקומיים. המצב איננו מסוכן, הכאבים חולפים לרוב מעצמם עד סוף הגדילה. ניתן להקל על הכאבים באמצעות תרופות נגד דלקת ותרגילי מתיחה. גבנון העצם נשאר לרוב גם לאחר שהכאבים חולפים אולם הוא איננו מפריע. לא ידועה הסיבה למצב זה. בברכה, ד"ר רון למדן

25/06/2001 | 22:04 | מאת: עמרם

בהמשך לתשובתך, אצל בני (גיל 12) אשר משחק כדורגל בליגה (כמו גם פעילויות ספורט אחרות כגון כדורסל, אתלטיקה וכד') אבחנו את המחלה הזו ממש מתחת לברכיים.(הכאבים היותר חזקים וממושכים מופיעים ברגל שמאל) ע"פ ההסבר שלך : 1. ישנן תרופות 2. הפגיעה עלולה להמשך עד סוף הגדילה שאלות: 1.האם פרושו של דבר כי ילדי נאלץ להפסיק כל פעילות ספורטיבית אשר כרוכה במאמץ ברגליים? 2.כאשר חולפים הכאבים, איך ניתן לדעת כי הפגיעה נעלמה ולא תחזור מיד עם חידוש הפעילות הספורטבית ? תודה מראש, עמרם

25/06/2001 | 13:51 | מאת: אסנת

ברצוני לדעת מה ניתן לעשות עם ילד בגיל 7 לפני כתה א' בעל גמישות יתר במפרקים. קשה לו לשבת ישר ולדעתי יש לו עקמת קלה (לא אובחן ע"י אורטופד)

לקריאה נוספת והעמקה
25/06/2001 | 21:26 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום אסנת, גמישות יתר איננה מחלה ובמרבית המקרים אין צורך בטיפול (ואין טיפול יעיל). לעומת זאת, עקמת הינה מצב המחייב אבחנה נכונה ולעיתים אף מצריך טיפול. בילד בגיל 6, אף אם יש לו גמישות יתר, עקמת איננה מצב תקין. אני ממליץ בדיקה על ידי אורתופד או רופא ילדים. בברכה, ד"ר רון למדן

25/06/2001 | 13:40 | מאת: רוית

ביתי בת 8 בגיל 3 חוד' טופלה ע"י סד בכף רגל ימין (הוזמן לפי מרשם רופא) עד שכף הרגל הגיעה למצב כמעט רגיל הרופא טען שעם הגיל זה יגיע למצב נורמלי בגיל 6 הייתי אצל אורטופד אחר כיוון שלא נראה לי שיש הטבה והוא אמר לי אז שזה משתפר עם הגיל ושאין יותר מה לעשות היום נעשתה בדיקה ע"י רופאת בי"ס ונתבקשתי במכתב לטפל בזה דחוף כיוון שההליכה לא טובה וכף הרגל פונה חזק פנימה דיברתי עם הרופאה ואמרתי שאמרו לי האורטופדים שזה אמור להשתפר עם הגיל היא טענה שהעקמת חזקה וזה יחמיר עם הגיל לדעתי יש החמרה באמת ולא הטבה שאלתי היא 1) ניתן להמשיך לטפל בגיל 8 ולשפר את העקמת? 2) מה נוהגים לעשות לשם כך? תודה מראש

25/06/2001 | 21:33 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רוית, אם אכן קיים קימור של כף הרגל בזמן הלידה, הרי במרבית המקרים עם טיפול נכון ועם התבגרות מערכת השלד המצב משתפר. עם זאת, אם עד גיל 8 עדיין אין שיפור, הסיכויים לתיקון עצמי של המצב הולך וקטן. כמו כן בגיל זה אין אפשרות תיקון על ידי מדרסים, גבסים וכו' שכן הן כבר לא יעילים. בנוסף, קיימים מצבים בהם הסיבה לקימור איננה העיוות המקורי אלא התפתחות של גורמים חדשים. מסיבות אלו רצוי שהילדה תראה על ידי אורתופד שיעריך את מידת העיוות והצורך לתקנו. התיקון מתבצע, במקרים נדירים, על ידי ניתוח. בברכה, ד"ר רון למדן.

24/06/2001 | 15:41 | מאת: רחל

שלום רב! בבתנו בת ה- 8 אובחן לאחרונה ספונדילוליסטזיס דרגה 1 בחוליה L4 . בבתנו אובחנה מלידה Mitochondrial Myopathy ו- Carnitine Defficiency . מה המשמעות ומה היית ממליץ לנו לעשות? איזו פעילות גופנית מותרת/אסורה? למי היית ממליץ לנו לפנות כמומחה בנושא?

25/06/2001 | 13:28 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רחל, ספונדילוליסטזיס הינה גלישה של חוליה על גבי החוליה שמתחתיה. דרגה אחת משמעותו שמידת הגלישה הינה כרבע מרוחב החוליה והינה הדרגה הנמוכה ביותר. מדוע בוצע הצילום? האם הילדה סובלת מכאבי גב? אינני מכיר קשר בין מחלתה הבסיסית ובין ספונדילוליסטזיס. גם אם קיימת ספונדילוליסטזיס דרגה ראשונה אינני רואה סיבה להגביל את הילדה בפעילות "רגילה" (מהי מידת פעילותה באופן רגיל?) בשלב זה מומלץ על המשך מעקב קליני ורדיוגרפי. במסגרת אתר זה אינני נוהג להפנות לרופא ספציפי. מרבית אורתופדי גב או אורתופדי ילדים ישמחו לעזור לכם. בברכה, ד"ר רון למדן .

26/06/2001 | 10:40 | מאת: רחל

שלום ד"ר רון למדן, הילדה התלוננה לסירוגין על כאבים ברגל והצביעה על אזור הגב התחתון. לפני כחודש כשהתחילה ללכת כפופה לצד ימין פנינו לרופאת המשפחה והיא הפנתה אותנו למיון ילדים בבי"ח כרמל. לילדה נעשו צילומי רנטגן והיא עברה מיפוי עצם ו- C.T. של עמוד השידרה. נכון להיום לילדה אין כאבים והיא התישרה. היא הולכת עם חגורת גב כדי להגן במקרה של נפילה. אתמול היינו בביקורת+צילום. אורטופד הילדים התיר לה ללכת לבריכה ולקורס שחיה. זו ילדה פעילה שאוהבת לרקוד, לקפץ, ללכת למגרשי משחקים. היא אמנם לא חזקה כמו רב בני גילה. בעבר הלכנו איתה מספר שנים(מגיל 4) לרכיבה טיפולית על סוסים. האם יש איזו פעילות פיסית שעליה להמנע ממנה, כדי שדרגת הספונדילוליסטזיס לא תוחמר וכדי שחלילה לא נגיע למצב שידרש ניתוח. אנחנו ההורים מרגישים שהסיפור הזה יושב לנו בעורף ואנחנו בחרדה תמידית. לתשובתך אודה.> > > > > > > .

24/06/2001 | 11:22 | מאת: רונית

יש לי תינוק בגיל חצי שנה בכל פעם שאני מנסה להעמיד אותו במיכה כמובן, הוא לא מיישר את הרגליים זה מדאיג אותי כי בהתייחס לגילו הוא אמור לפחות ליישר את הרגליים - והוא לא עושה את זה האם יש בסיס לדאגותי?

25/06/2001 | 22:36 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רונית אם התינוק מיישר את רגליו כאשר הוא שוכב הרי שאין בעיה של עיוות או ירידה בטווח תנועה של מפרקי הגפיים התחתונות. יישור הרגליים בעמידה דורש מהתינוק "נכונות" לשאת משקל ולתמוך בו בעזרת רגליו. אי נכונות לעשות זאת בגיל חצי שנה אינו חורג מהנורמה. אם שאר בדיקות התינוק אצל רופא הילדים תקינות אני סבור שאין צורך להיות מודאגים ויש לחכות עוד מספר חדשים עד לתחילת העמידה וההליכה. בברכה, ד"ר רון למדן.

22/06/2001 | 22:26 | מאת: Jeremy

שלום, יש חשד שלבו שלי בן 11 יש עקמת (חוט שידרה). אל מי כדאי לפנות? ( אורטופד ילדים מומחה) תודה, Jeremy

22/06/2001 | 22:36 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום ג'רמי ישנם בארץ אורתופדי ילדים וגב רבים המטפלים בעקמת. רובם ככולם מוכשרים וסבורים שהם הכתובת הנכונה.... אני משתדל באתר זה לא להמליץ על רופאים מסויימים אלא אם כן יש רק רופא אחד המתמחה בנושא מסוים. נסה להתעניין אצל רופא המשפחה שלך ולפגוש כמה רופאים. אגב, אם מדובר רק בחשד כדאי שרופא הילדים יזמין צילום עמוד שדרה לכל אורכו בעמידה - על פי בדיקה זו ניתן לבדוק אם אכן קיימת עקמת. בברכה ד"ר רון למדן

22/06/2001 | 03:54 | מאת: עידית

בתי בת השלוש בעלת רגלים שטוחות ביותר, היתה במעקב אורטופד שהרכיב לה מדרסים מפלטיק קשיח (החלק העליון בירוק והתחתון מפיבר גלס ככה זה נראה בכל אופן) רגל שמאל שלה היתה במצב שכל הברך כבר התחילה להכנס פנימה ולכן הוחלט על המדרסים ליצב אותה. הדבר אפילו בא לידי שינוי במספרי הרגל ששמאל 23 וימין 24. היא הולכת עימם כבר חודשים. ונראה שהרגליים נראות ישרות יותר בהליכתה. שאלתי היא (מאחר ואנו גרים בחו"ל אני לא יכולה להתייעץ עם הרופא שלה) כמה זמן היא צריכה להיות עם המדרסים על לביקורת ? האם בכלל יהיה שיפור בכף רגל עצמה ? ומתי מחליפים אותם ? תודה מראש עידית

לקריאה נוספת והעמקה
22/06/2001 | 22:20 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום עידית, לרוב אנו משתדלים שלא לתת מדרסים אם הפלטפוס גמיש, לילד אין בעיות אורתופדיות נוספות ואין לו כאבים. עם זאת, לעיתים האורתופד בוחר בכל זאת לנסות ולשפר את מראה כף הרגל ואת תנוחתה באמצעות מדרסים. אין כללים לגבי כמה זמן יש להשתמש במדרסים. רצוי שהאורתופד יראה את הילדה לפחות פעם אחת עם המדרסים. לאחר מכן יש צורך להחליף את המדרסים, אם רוצים להמשיך בטיפול, כאשר הם קטנים. הסימנים לכך הם עדויות ללחץ על העור, בליטה של הבהונות מהמדרס וכו' בברכה, ד"ר רון למדן

הוחלט על עשיית המדרסים שהחל להפגם צורת ההליכה שלה כלומר כל הרדל השמאלית בחלק של הברך נכנסה פנימה והילדה התחילה ללכת עקום. היא היתה במעקב מגיל מאוד קטן והוחלט על התוספת של 0.3 מ"מ אני חושבת לאחרונה שלא היה מנוס. תודה על התשובה בכל אופן !

21/06/2001 | 16:53 | מאת: איריס הקטנה

שלום רב. שני בני באחד בן 11 הסובל מ( NF) נירופיברמטוזיס. הולך לרוב על קצות אצבעות רוב הזמן גם כשהוא נועל נעליים וגם יחף. וכמו כן הבן השני ילד רגיל ובריא הולך כנ"ל אבל רק כשהוא קם בבוקר מה עלי לעשות ? ואיך לטפל בבעיה זו.

לקריאה נוספת והעמקה
22/06/2001 | 22:28 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום איריס ממכתבך אני מניח שהתופעה הינה דו צדדית ואיננה חדשה. הסיבות להליכה על קצות האצבעות הינן רבות - החל מקיצור של גיד אכילס, דרך שיתוק מוחין, גידולי מערכת העצבים המרכזית ועוד. הסיבה השכיחה ביותר בילד שהינו בריא וללא שיתוק מוחין הינה קיצור גיד אכילס מסיבה לא ידועה. הטיפול בתלות בגיל כולל מתיחות, פיזיותרפיה, גבסים ואם אין שיפור ניתן להאריך את גיד אכילס בניתוח. סביר שזהו המצב בשני בנייך אולם בכדי לשלול סיבות נדירות אפשריות אחרות מומלץ ששניהם ייבדקו על ידי אורתופד. בברכה ד"ר רון למדן

20/06/2001 | 13:01 | מאת: גיל

אבקש לקבל את חוות דעתך לתוצאות בדיקה מיפוי עצמות לילדה בת 10 הממצא: חשד לספונדילוליזיס בגובה L3 , מאחר והמודגם בחתכי ה SPECT בלבד מדובר בממצא מדרגת חומרה נמוכה חשד ל STRAIN של הפרק הסקרואיליאקלי השמאלי. בתודה מראש גיל

לקריאה נוספת והעמקה
20/06/2001 | 22:10 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום גיל, השאלה הינה כמובן מהם הסימפטומים שבגללם בוצעה בדיקת מיפוי העצמות ומה הראו הצילומים ובדיקות אחרות אם נעשו. אם הסיבה היתה כאב גב תחתון והצילום היה תקין הרי שהממצא מכוון למצב הנקרא ספונדילוליזיס . על מנת שלא לסבך את הקורא שאינו מתמצא ניתן לפשט את התשובה ולומר שהמדובר בסדק או שבר ללא תזוזה או עם תזוזה מינימלית בחוליה בעמוד שדרה מתני תחתון. הדבר אופייני במתעמלות או שחקני כדור רגל אמריקאי לדוגמא. הטיפול לרוב הינו שמרני וכולל מנוחה והפסקת פעילות הספורט לתקופת מה. לעיתים נדירות כאשר הכאב נמשך או מחמיר, כאשר התזוזה מחמירה או כאשר מופיעים חסרים נוירולוגיים יש צורך בטיפול יותר אגרסיבי - החל מקיבוע בגבס לתקופת מה ובמקרים מסויימים אף ניתוח. בהצלחה. ד"ר רון למדן.

19/06/2001 | 10:04 | מאת: טלי

לרופא בוקר טוב יש לי תינוק בן חודש וחצי ובבדיקה אצל רופאת הילדים נמצא כי יש סיכוי לפריקת ירך לכן נשלחנו לבצע צילום רנטגן(פרקי ירכיים). הוסבר לנו שיתכן ויקבעו את רגליו של הילד שאלתי היא האם הקיבוע אכן עוזר ומרפא לחלוטין? או שיש סיכוי שגם בעזרת הקיבוע הוא יצלע ? שאלה נוספת היא,ממה נוצרת בעיה זו? תודה טלי

לקריאה נוספת והעמקה
19/06/2001 | 22:57 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום טלי ראשית אני מציע שתקראי את כתבתי בנושא המופיעה באתר האורתופדיה בדוקטורס (הנושא כפי שמופיע הינו - נקעים ופריקות של מפרק הירך). לשאלתך הספציפית - לרוב אין טעם לבצע צילום רנטגן של האגן בגיל כה צעיר שכן חלק גדול ממפרק הירך מורכב עדיין מסחוס שאינו נראה היטב בצילום. במקום זה, יש לבצע אולטרא סאונד המספק תמונה מפורטת של המצב. במרבית המקרים המאובחנים בגיל זה, מספיק הטיפול השמרני ברצועות ואין צורך בניתוח. לא ידוע ממה נוצרת הבעיה בילדים נורמליים. המצב שכיח יותר בבנות, בלידה ראשונה ובלידת עכוז וכן במשפחות בהן התופעה שכיחה. אני מקווה שהתשובה לשאלה והכתבה היבהירו את הנושא. בברכה, ד"ר רון למדן.

17/06/2001 | 23:31 | מאת: א.ג.

ילד בן 7 שנולד עם מום משולב של קיצור בשתי העצמות הארוכות + חסר של שתי אצבעות, כאשר הבוהן והאצבע לא נפרדו בזמן ההתפתחות. כיום יש הפרש של 4.5 ס"מ בין רגל זו לשנייה, ההפרש אינו משתנה ואין בעייה בהליכה, נזקק להגבהה בנעל. מהן האפשרויות לטיפול, מתי מנתחים להארכת גפיים, האם ניתן להשאיר הילד במצב זה, אם הוא לא סובל ולא מוגבל? המעקב האורטופדי מאוד רופף. מה היית מייעץ לעשות או לבצע? תודה רבה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
18/06/2001 | 22:41 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, ראשית, לשאלתך, ההמלצה העיקרית הינה לפנות למרכז בעל ניסיון בטיפול בבעיה זו ולא להסתפק במעקב "רופף". בכך אין כוונתי לומר שיש צורך בטיפול מיידי, אולם ודאי שיש צורך במעקב ונתונים שוטפים. מטרת הטיפול הינה להגיע לתיפקוד אופטימלי בסוף גיל ההתבגרות, כולל שיווין ככל שניתן (פחות מ - 2 ס"מ הבדל בין הרגליים). את ההארכה ניתן לבצע בזמנים שונים אולם קביעת הזמן המדויק תלוייה בהבדל אורך הגפיים הצפוי בתום הגדילה. נתון זה הינו חשוב שכן על פיו ניתן להחליט האם תספיק הארכה אחת וכן האם ניתן להיעזר באפשרויות אחרות (כגון הפסקת גדילת הגפה הארוכה או קיצורה בשלב מסויים - בתלות בגובה הצפוי של הילד, יכולתו לעמוד בהארכות חוזרות ועוד). אם הנתון שציינת מדוייק וההפרש הינו 4.5 ללא שינוי לאורך זמן הרי שהארכה אחת אמורה להספיק. לשמחתנו, בעיה מסוג זה פתירה היום בצורה הרבה יותר טובה מבעבר אך חשוב להיות במעקב ולתכנן היטב את הטיפול על מנת להגיע לתוצאות אופטימליות. בברכה, ד"ר רון למדן.

18/06/2001 | 22:49 | מאת: א.ג.

תודה רבה. האם הינך יודע מהו המרכז המתקדם ביותר בארץ לטיפול בבעיות אלה? האם מקובל כאן להמליץ על מרכז כזה, ואם לא, היכן אוכל לקבל את כל האינפורמציה הרלוונטית, על מנת להשוות? כיצד אוכל לדעת מהם הצרכים לפי המקרה הספציפי ומהי הדרך האופטימלית להשיג את המטרה? כיצד אוכל לדעת שאני במקום הנכון, כאשר כל יחידה כזו מנסה לשווק את עצמה כמיטב יכולתה? תודה מראש.

15/06/2001 | 12:59 | מאת: נופר

מהי צניחת קשתית כף הרגל והאם מומלץ במקרה זה על מדרסים רכים או קשיחים?

לקריאה נוספת והעמקה
16/06/2001 | 17:10 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, אני מניח שהכוונה הינה צניחות הקשת האורכית של כף הרגל או בשפה פשוטה פלטפוס. כאשר התופעה הינה בילדים אנו מחלקים בין רגל גמישה לכף רגל חסרת גמישות. כאשר הפלטפוס גמיש לרוב אין כל צורך בטיפול שכן התופעה איננה מלווה בכאב או כל הפרעה אחרת. כאשר כף הרגל איננה גמישה נדרש בירור אורתופדי באשר לסיבת הדבר. בשני המקרים אין צורך במדרסים שכן אלו אינם יכולים לשנות את צורת כף הרגל אלא אם קיימת אי נוחות אז ניתן לנסות להתאים מדרסים גמישים לנוחות בלבד. כתבה בנושא מופיעה באתר "דוקטורס" תחת פלטפוס. בברכה, ד"ר רון למדן.

13/06/2001 | 19:24 | מאת: עפר

אשמח לקבל פרטים על בדיקה זו ומה היא אמורה לאבחן

לקריאה נוספת והעמקה
13/06/2001 | 23:05 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום עופר, מיפוי עצמות הינו בדיקה שכיחה גם בילדים וגם במבוגרים. העיקרון הינו הזרקת חומר רדיו אקטיבי (פולט קרינה) אשר מתרכז באיזור בו מתקיימת בניית עצם חדשה. דבר זה מתרחש בעת זיהום בעצם, ריפוי שבר וגידולים מסויימים. קיימים סוגים שונים של מיפויים הנבדלים בחומר המוזרק ועל פי נטייתו להתרכז ברקמות שונות. בכל המקרים, החומר מוזרק לגוף ולאחר מכן במרווחי זמן מסויימים מתבצעת בעזרת מצלמה מיוחדת קריאה של ריכוזי החומר באיזורים השונים בגוף. כך ניתן לאתר את האיזורים בהם ישנה עצם פעילה ולהתמקד בהם. בברכה, ד"ר רון למדן

13/06/2001 | 23:13 | מאת: עפר

ד"ר רון למדן תרשה לי להודות לך על התשובה המהירה והמספקת בתודה עפר מושקוביץ

13/06/2001 | 12:56 | מאת: MINA

שלום לבני בן ה הארבע וחצי יש מדי פעם כאבים בכף הרגל. זה תמיד באותו רגל. הכאב נימשך בין כמה דקות ל חצי שעה. האורטופד שהיתי אצלו אמר לי שהוא לא יודע מה זה יכול להיות ואין מה לעשות אולם קשה לי לקבל תשובה כזאת כאשר כף הרגל שלו כואבת זה מלווה בבכי והוא מתלונן שקשה לו לדרוך עליה. תודה על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה
13/06/2001 | 23:11 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, מנסיוני, ילדים אינם מתלוננים "סתם" לרוב. לכן, אני מתייחס תמיד בכובד ראש לתלונות על כאב, בעיקר אם הן חוזרות ונישנות באותו איזור. עם זאת, לעיתים בכל זאת לא ניתן להגיע לאבחנה מדוייקת. ממכתבך ניתן להבין שהתלונות ממוקדות באותו איזור והן מופיעות לסירוגין. אני סבור שהבירור צריך לכלול בדיקה גופנית וקרוב לודאי גם צילום רנטגן. בתלות בממצאים ניתן לשקול גם ביצוע מיפוי עצמות. אגב, ילדים בגיל זה עדיין לעיתים אינם מסוגלים למקם את הכאב ויש לבדוק את הגפיים לכל אורכן. בברכה, ד"ר רון למדן.

13/06/2001 | 09:19 | מאת: ציפי

לד"'ר למדן שלום בתי בת ה- 3, נבדקה אצל אורטופד ונאמר לי שיש לה פלטפוס, לקחתי אותה לבדיקה נוספת אצל אורטופד ילדים והוא אמר שאין לה פלטפוס, אלא כף רגל גמישה. א. האם יש דבר כזה. ב. כפי שאני רואה כף רגלה שטוחה מאוד (כמו פלטפוס). ג. האם יש קשר לכך שיש לה רגלי X (ברכיים נוגעות זו בזו). ד. מה עלי לעשות להמשך בירור. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
13/06/2001 | 23:17 | מאת: ד"ר רון למדן

לציפי שלום, ראשית, על מנת לקרוא ביתר הרחבה על הנושא אנא פיתחי כתבה שלי באתר האורתופדיה של דוקטרוס. אני סבור שמרבית שאלותיך תבאנה על פתרונן. בניגוד למחשבה שרווחה בעבר, רגל עם פלטפוס גמיש אשר איננה כואבת ואשר מסוגלת "ליצור" את הקשת האורכית בעת עלייה על קצות הרגליים הינה נורמלית ואינה מצריכה כל טיפול. תופעה זו אכן גם יכולה להופיע עם רגלי "X" שלרוב חולפות בהדרגה עם השנים. אם האורתופד התרשם שכף הרגל גמישה וללא עיוות אין צורך בטיפול כלשהו ומומלץ להמתין ולחזור על הבדיקה בעוד כשנה. בברכה, ד"ר רון למדן

13/06/2001 | 09:07 | מאת: דיבורים

שלום . יש לי ילדה בגיל התבגרות עם עקמת של למעלה מ 30 מעלות. העקמת ומתגברת עקב ישיבה ממושכת בכסא גלגלים (מיופטיה). עד כה השתמשנו במחוך מותאם לגוף (קשיח). מחפשים פתרון שיאפשר גם טיפול של מחוך ו/או אינסרט אשר יאפשר איכות חיים סבירה . כלומר לא יקשה לנערה מתבגרת מבחינה אסטתית , יאפשר גמישות למעבר מכ"ג לרכב וכד', ושיעשה את העבודה . לבדיקתנו עד היום לא מצאנו מכשיר עזר שעונה על כך. בד"כ המכשירים אמורים לענות על ההיבט הבריאותי - חשוב מאוד ולא לוקחים בחשבון גם את הנפש , את הקשיים שזה מסב למטופל ולמסייעים לו. מחפשים מידע נוסף לסוגי טיפול אפשריים בארץ או בחו"ל . ברור לי שלא כל טיפול מתאים לכל מקרה . אבקש להפנות לכתובת הדואר כל מידע רלוונטי. תודה.

13/06/2001 | 23:23 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום, לרוע המזל אינני מכיר מחוך שיענה על בקשתכם. כאשר השליטה על השרירים איננה תקינה, העקמת הינה "עקשנית" ביותר ובמקרים רבים מגיעה לניתוח. על הסד להיות נוקשה שכן הוא אמור להפעיל כח מתקן על העקום וסד רך איננו יכול להשיג מטרה זו. אכן הנושא הפסיכולוגי מוזנח בחולים אלו אולם מחקרים ארוכי טווח מצביעים על כך שלא נגרם נזק פסיכולוגי לאורך השנים. אם העקום במקרה שלכם מגיב למחוך מומלץ ביותר להמשיך עימו מתוך תקווה שהעקום ישאר תחת שליטה עד תום תקופת ההתבגרות. בברכה, ד"ר רון למדן.

14/06/2001 | 10:26 | מאת: דיבורים

שלום. ראשית תודה. חשבתי לחילופין על שילוב של מחוך קשיח לשימוש ככל שניתן ובזמנים שלא על ???. בכל זאת יש זמנים בהם יש להתחשב בילד ולשחרר אותו מהמחוך - למשל במזג אויר חם הוא מציק מאוד , ארועים חגיגיים וכד' . התחליף צריך להיות מספיק פרקטי גם אם לא יעשה את כל העבודה. מצטער לשמוע שאין בנמצא. רעיונות יצירתיים יתקבלו בברכה ואנו נחפש דרך ליישם. תם תקופת התבגרות או מהלך הצמיחה והגדילה - האם יש מדד או איך יודעים בקרוב טוב מתי זו התקופה להערכה מחדש ?? באשר לנזק פסיכולוגי - מעבר לנזק שיכול להיות או לא כפי שכתבת , יש בעיות וקשיים של יום יום שכרוכים בהשתלבות בחברה , היכולת לבצע חלק מהפעולות באופן עצמאי , להיות פחות בולט ופחות חריג, וככל שניתן להיות רגיל. כמו כן קיים טיעון שמימלא זה לא יצלח ובעתיד צריך לנתח אז לשם מה לסבול כל כך הרבה עכשיו - טיעון זה לוקח בחשבון את התועלת הבריאותית כנגד איכות החיים . שוב תודה על התיחסותך.

10/06/2001 | 11:19 | מאת: לילך

האם ניתן למדוד זוית עקמת ב-MRI ולהשוותה לזוית שנתקבלה בעבר בצילום רנטגן?

10/06/2001 | 22:21 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום לילך, המדידה של העקמת מוגדרת על פי צילום רנטגן מכיון שזוהי הבדיקה הנגישה, הזולה והמקובלת. בחתכים מסויימים של ה - MRI ניתן להעריך את מידת העקמת אולם מדידה זו איננה מקבילה לצילום הרנטגן שכן היא מתבצעת בשכיבה ולא בעמידה והחתכים אינם בהכרח זהים לאלו המתקבלים בצילום. אם בוצע בעבר צילום רנטגן הדבר הפשוט ביותר הינו לחזור על צילום זה כעת אם ישנו חשד שהיה שינוי בעקום. בברכה, ד"ר רון למדן.

06/06/2001 | 19:34 | מאת: יהודה

שלום הבת שלי כיום בת 8, נולדה עם יד שמאל בעלת עצם אחת מהמרפק לכף היד, במקום שתיים. באופן כללי היא מסתדרת יפה בכל התחומים. הילדה שמחה וטוב לה (וגם לנו). מגבלות בסיבוב היד לא מאפשרות לה פעילויות כגון נגינה בחלילית, תפיסת חפץ שניזרק לעברה (במישחק) לימדנו אותה לשחות בסיוע מומחית לדבר וכו'. היינו אצל פרופ' X כשהיתה בת שנתיים. הוא אמר שאין מה לעשות. האומנם ? האם יש חידושים בנושא? למי כדאי לפנות ? וכו' ? אשמח לקבל תשובה ואף הפניה למאמרים בנושא. יהודה נ.ב איננו לחוצים אך אם יש אפשרות לשפר לילדה את איכות החיים אז למה לא.

06/06/2001 | 22:44 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום יהודה, אני מעריך את גישתך המשלבת רצון לשיפור במקביל להיסתכלות אובייקטיבית והערכת המיגבלה הקיימת. סיבות לטיפול ניתוחי במקרה כמו זה שתיארת יכולות להיות עיוות או אי יציבות מפרקים באמה אשר יכולים להביא לכאבים (במרפק או שורש כף היד), הגבלה תיפקודית וכן להפרעה קוסמטית. הטכניקות הקיימות אינן מאפשרות ל"ייצר" מחדש את העצם החסרה. אם קיים הכרח, מהסיבות המוזכרות לעיל, יש צורך לעיתים ל"בטל" את המפרקים סביב האמה, לקבע את העצמות ובכך לבטל את התנועה ולהשיג עמדה טובה ויציבה. הרושם שקיבלתי מפנייתך הינו שביתך מתפקדת היטב וללא כאבים. במקרה כזה לא מומלץ טיפול ניתוחי אשר עלול להסתיים במצב פחות תיפקודי או אף עם כאבים. כדאי בכל זאת שהילדה תהיה במעקב אורתופד עם צילום של המרפק ובעיקר שורש כף היד על מנת לוודא שלא מתחילה נטייה לעיוות באיזרים אלו. בברכה, ד"ר רון למדן

07/06/2001 | 14:01 | מאת: יהודה

לדר' רון למדן שלום! תודה רבה! יהודה.

02/06/2001 | 18:19 | מאת: לילך

האם ניתן לטפל בנ"ל בעזרת פיזיוטרפיה?

02/06/2001 | 19:13 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום לילך, פיזיותרפיה איננה מזיקה באופן כללי לחיזוק שרירים ושיפור היציבה אולם לא הוכחה יעילותה בטיפול במנח של כף הרגל. בברכה, ד"ר רון למדן.

01/06/2001 | 12:11 | מאת: מורן כהן

שלום רב, בני נולד לפני כחודש ובטופס השחרור מבית החולים נרשם כי יש לו סינוס דימפל (אולי איני מדייקת במינוח). הראו לי שמדובר בחור קטן בסוף עמוד השדרה, קצת מעל פי הטבעת, והמליצו על ביצוע אולטרסאונד עמוד שדרה. הרופא שבדק אותו אמר לי שמדובר בבעיה שכיחה שבדר"כ לא מצריכה שום טיפול. האם תוכל להסביר לי יותר מה הבעיה, מה עלי לעשות ומה צפוי לבני מבחינת דרכי הטיפול האפשריות? תודה רבה על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה
02/06/2001 | 19:06 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מורן, הממצא שתיארת הינו למעשה מעין שקע באיזור שמעל פי הטבעת. השקע עצמו איננו בעייתי כלל, לרוב הינו שטחי ואיננו מקושר לעמוד השדרה. לעיתים נדירות, השקע הזה או איזור שינוי צבע העור באותו מקום יכול להיות סימן שקיים פגם בשלימות חוליות עמוד השדרה באיזור. הסיבה להמלצה לבירור עם אולטרה סאונד הינה הצורך לוודא שאכן פגם זה איננו קיים. אם קיים פגם בשלימות החוליות עלול להתקיים מצב הנקרא "ספינה ביפידה" שעלול להתבטא בהפרעה בתיפקוד העיצבי. מידת ההפרעה תלוייה בחומרת וגובה הפגיעה. אם הבדיקה הגופנית תקינה הרי סביר שאין כל בעייה אך בכל זאת מומלץ לבצע את הבדיקה. בברכה, ד"ר רון למדן.

29/05/2001 | 10:26 | מאת: תמי

דר' שלום בהמשך להתיעצותי עימך לפני כשבוע, מדובר על ילד בריא בדר"כ, שהתחיל לצלוע פתאום, הצליעה מתמשכת כבר כחודש. בצילומי רנטגן של כף הרגל, והקרסוליים, לא נמצא ממצא. בבדיקות דם, (ספירות, ושקיעות) נתגלו בהתחלה לימפוציטים גבוהים (70%), כרגע ספירה תקינה. לפני מספר ימים בביקור במיון, נערך מיפוי עצמות - ללא ממצא. בי"ח לא ידע לתת תשובה מה הבעיה, ושאלתי אליך, עם איזה סוג של רופא יש להתייעץ (אורטופד? אחר?). מה יכולות להיות הסיבות לצליעה מתמשכת? האם מיפוי עצמות שולל גם אופציה של גידולים לא עלינו? תודה מראש תמי

לקריאה נוספת והעמקה
30/05/2001 | 18:38 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום תמי, קרוב לודאי שמרבית ההגורמים המסוכנים לצליעה כבר נשללו אולם עדיין קיימים מצבים שלא ייתגלו במיפוי, למרות שזוהי בדיקה רגישה ביותר. קשה לתת ייעוץ לגבי בעיה כזו באתר כאן מבלי שהילד נבדק ומבלי לגרום לבהלה לשווא (אנחנו הרופאים טובים מאוד בהעלאת אפשרויות תיאורטיות....) אני ממליץ שהילד ייבדק על ידי אורתופד ילדים במקום מגורייך על מנת לוודא שהבירור הושלם. אם תהיינה לך שאלות נוספות את מוזמנת כמובן להציגן כאן. מקווה שהצליעה תחלוף בקרוב. בהצלחה, ד"ר רון למדן.

22/05/2001 | 21:58 | מאת: מני

ביתי בת 7 הולכת לעיתים על קצות אצבעות ברגל אחת בטענה שהקרסול כואב לה הכאב הוא לא רציף אלא מגיע לפעמים, לפני 1 שנה הלכתי לאורטופד עקב זאת שהתופעה הופיע כבר, האורטופד המליץ על תרגילים במסגרת עצמאית. כמו כן הכאב הוא כאב שמפריע אבל לא חזק מידי (הערכה שלי) אשמח לשמוע חוות דעת.

23/05/2001 | 19:23 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מני, כדאי לציין בת כמה ביתך, מה תכיפות הופעת הכאבים, האם הם מלווים בתופעות נוספות, מה משך התופעה וכו'. ככלל אנחנו נוטים שלא לזלזל בתופעות כאלו אם כי על פי פנייתך ניתן להבין שהתופעה נמשכת כבר מעל שנה לסירוגין כך שסביר שאין המדובר במחלה חריפה ומסוכנת. עם זאת, כדאי לבצע בדיקה גופנית לשלילת בעייה בירכיים, בברכיים או בעמוד השדרה וכן לבצע צילום של הקרסול והעקב על מנת לשלול בעיה מקומית. לאחר שלילת בעיות אפשריות אלו ניתן לטפל באופן סימפטומטי כפי שהציע האורתופד אותו ראיתם לפני שנה. בברכה, ד"ר רון למדן.

22/05/2001 | 15:27 | מאת: רותי

שלום רב, בני נולד עם אצבע בולטת החוצה (כלפי מעלה) בשתי כפות הרגליים שלו. הוא היום בן חצי שנה. האם יש דרך לטפל?האם הדבר יגרום לאיזו הפרעה בזמן ההליכה? תודה רותי

23/05/2001 | 19:27 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רותי, באיזו אצבע מדובר? לרוב הבעיה הינה קוסמטית בלבד ואיננה מפריעה תיפקודית אך במקרים מסויימים עלולה להופיע אי נוחות בנעילת נעליים וכאבים. הטיפול, אם נחוץ, הינו במרבית המקרים ניתוח פשוט. בברכה, ד"ר רון למדן.

24/05/2001 | 11:08 | מאת: רותי

שלום ד"ר למדן, מדובר באצבע השנייה - זו שבאה אחרי הבוהן ברגל ואם לא ציינתי מדובר ב- 2 הרגליים. האם יתכן שזה גנטי? לאחי היתה אותה הבעיה (כך הוא נולד) ואחרי שהתחיל ללכת זה הסתדר. באיזה גיל צריך להתחיל לטפל? תודה מראש על עזרתך רותי

21/05/2001 | 10:12 | מאת: גיא

הנני עברתי בגיל צעיר טיפול לעקמת,ע"י מחוך עד למצב של 6 מעלות(18לפני הטיפול).כיום אני בן24 ומתעסק בכדורסל באופן מקצועי ,ולעיתים אני סובל מלחצים בחוליות בגב עליון עקב הפעילות ואני מטופל ע"י מניפולזציה כלומר הזזה של החוליה למקום, שאלתי :מה ניתן כדי למנוע את התופעה ועדיין להשיך בפעילות?

לקריאה נוספת והעמקה
21/05/2001 | 14:26 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום גיא, פורסמו עבודות רבות החוקרות את הקשר בין עקמת ליציבות. המחשבה היתה שייתכן שבעיה ביציבה הינה הגורמת לעקמת. למיטב ידיעתי לא הוכח הקשר. מבחינת הסימפטומים הנוכחיים - 6 מעלות באופן "רישמי" איננה נחשבת לעקמת. גם עקמת שאיננה חמורה איננה סיבה לכאבי גב ועל אחת כמה וכמה כאשר העקמת הינה של 6 מעלות בלבד. כאבי גב ככלל הינם אחת התלונות השכיחות ביותר בעולם המערבי וככל הנראה קשורים לישיבה ממושכת, השמנה, חוסר פעילות גופנית ועוד. כשחקן כדור סל אני מקווה שהינך פעיל מבחינה גופנית ואינך לוקה בהשמנת יתר. כדאי לך ללמוד תרגילים ספציפיים לחיזוק שרירי הבטן והגב וללמוד להימנע במידת האפשר מתנועות המחמירות את הכאבים אם ישנן כאלו. דיאטה עשירת סידן תימנע אוסטאופורוזיס, תמט חוליות וכאבי גב בעתיד. בהצלחה, ד"ר רון למדן.

20/05/2001 | 21:07 | מאת: מאיה

ילדתי בת השנה וחמישה חודשים הולכת מגיל שנה ורבע. כעת היא הולכת עצמאי לחלוטין, אבל הליכתה מצחיקה: על בסיס רחב מאוד, ועם כפות הרגליים פונות פנימה. האם זה נורמלי בגיל זה? או שצריך בירור וטיפול אורטופדי?

לקריאה נוספת והעמקה
21/05/2001 | 14:12 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום מאיה, על פי פנייתך ניתן להבין שביתך הולכת רק כחדשיים. בשלב זה ההליכה עדיין רחוקה מלהיות בשילה ומאופיינת באי יציבות, נפילות חוזרות והליכה על בסיס רחב. קשה לקבוע אבני דרך מבחינת זמן אולם הייתי מצפה לשיפור בתוך מספר מועט של חדשים - לפחות מבחינת היציבות. כפות הרגליים שנוטות פנימה הינן לרוב פועל יוצא של סיבוב של עצמות הירכיים אשר אף הוא במרבית המקרים משתפר באופן עצמאי ללא טיפול. בניגוד לבובה ימימה, עושה רושם שרגליה של ילדתיך הינן מסובבות ולא עקומות..... מרבית הסיכויים שהמצב שאת מתארת הינו חלק מההתפתחות התקינה של ההליכה אך על מנת להיות שקיטה כדאי שרופא הילדים יראה את הילדה ויקבע אם ההליכה עדיין בגדר התקין או שמא נחוץ טיפול אורתופדי. בברכה, ד"ר רון למדן.

21/05/2001 | 22:29 | מאת: מאיה

רציתי להוסיף כי גם תנוחת השינה שלה מצחיקה- היא ישנה עם הטוסיק בולט למעלה. היא גם מרבה לשבת עם הברכיים על הרצפה כשהשוקיים לצידי הגוף וכפות הרגליים בולטות החוצה (קשה להסביר אבל אולי הבנת- ילדים רבים יושבים כך)

13/06/2001 | 23:17 | מאת: רוז

לבני היה אותו סיפור, והרופאה אמרה שזה נובע גם מהחיתול.למרות שחששתי שהוא ישאר עם פניה פנימנ, היום הוא בן שנתיים ורבע, והולך ישר כמו סרגל.

20/05/2001 | 12:41 | מאת: יוקי

שלום ברצוני להבין מה זה ? אשמח עם אענה בחיוב ויוסבר לי מעט על התופעה "אוסטיאוארטריטיס". תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
20/05/2001 | 15:39 | מאת: ד"ר רון למדן

יוקי שלום, אוסטאוארטריטיס הינו מצב בו קיימת שחיקה של הסחוס המפרקי המאפשר תנועה חלקה ונטולת כאבים של הפרקים. הסיבות לכך יכולות להיות שונות - החל משבר תוך פרקי וכלה בהיבט תורשתי. הטיפולים במצב כוללים תרופות נוגדות כאבים, תרופות נוגדות דלקת, הזרקות תוך פרקיות של תרופות שונות ועד ניתוחים לשינוי עמדה או החלפת הפרק הנגוע. אני מציע שלקבלת מידע מקיף יותר תציג את השאלה בפורום האורתופדיה הכללית שכן זהו מצב שכמעט ואיננו קיים בילדים. בברכה, ד"ר רון למדן.

18/05/2001 | 11:03 | מאת: לילך

לד"ר למדן שלום, בת 12.5 הופנתה ל-MRI עקב עקמת חדשה והתקדמות הטייה חיצונית של הרגלייים. השאלה: האם יש חשיבות לשימוש בחומר ניגודי? אם כן, האם יש לבקש זאת מראש, או שמחליטים על כך במהלך הבדיקה? תודה רבה.

18/05/2001 | 18:30 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום לילך, אין צורך לבצע את הבדיקה עם חומר ניגוד. במקרה שתיארת מטרת ה - MRI הינה סריקת חוט השדרה לוודא שאין בו בעיה המביאה לסקוליוזיס ולשינוי תנוחת הרגליים וגם ה - MRI ה"רגיל" מספק מידע זה. בברכה, ד"ר רון למדן.

17/05/2001 | 22:29 | מאת: רות

שלום, אני נערה בת 16.5 ונמוכה מאוד-1.53 זהו גם גובהה של אמי (בדיוק) ואבי-גובהו 1.72 , הייתי רוצה לדעת קודם כל אם יש עוד אפשרות שאגבה או שיש משהו שאני יכולה לעשות לעזור לזה? בנוסף יש לי כאבי ברכיים וגם במפרקי הירך, רגליי מתעקמות פנימה באופן די בולט-האם יש צורך בתיקון או משהו בסגנון? אשמח להיעזר בעצותיך-בתודה-רות.

17/05/2001 | 22:47 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רות, נערות גדילות לגובה עד שנתיים לאחר תחילת קבלת המחזור החדשי. בגיל 16.5 מרבית הנערות כבר היגיעו לגובהן הבוגר ובשלב זה אין טיפולים פשוטים להגבהה. קיימים ניתוחים להארכת גפיים אולם קומה נמוכה במידה שאיננה קיצונית איננה הוראה מקובלת לביצוע ניתוח מעין זה הכרוך בסיבוכים אפשריים רבים. לגבי הכאבים ונטיית הרגלים - מומלץ שתיבדקי על ידי אורתופד אשר ישקול את הצורך בצילום ובטיפול בהמשך. בברכה, ד"ר רון למדן.

18/05/2001 | 18:31 | מאת: רות

תודה רבה

16/05/2001 | 18:12 | מאת: ד"ר רון למדן

לאילנה שלום על מנת להגדיר עקמת כ - "קלה" יש למדוד את העקום ולציין במעלות את גודלו. עד 25 מעלות לא נהוג לטפל במחוך אך ניתן לבצע באופן עצמאי תרגילים לחיזוק הגב ושרירי הבטן. בעקמת מעבר לסף זה, ובתלות בסוג העקום וגיל הילד, נהוג לטפל במחוך ובהמשך, על פי הצורך, באופן ניתוחי. אנא ראי את הכתבה בנושא עקמת באתר האורתופדיה בדוקטורס. בברכה, ד"ר רון למדן

16/05/2001 | 21:54 | מאת: דורית

האם התרגילים לחיזוק השרירים ימנעו החמרת העקמת?

16/05/2001 | 22:55 | מאת: ד"ר רון למדן

אין הוכחה שחיזוק השרירים מביא לעצירת או עיכוב התקדמות העקמת. הטיפולים שהוכחו כיעילים הינם מחוכים ובהמשך ניתוחים לקיבוע עמוד השדרה. עם זאת כשהעקמת קלה, תרגילי החיזוק יכולים לשפר במעט את היציבה ובודאי שאינם גורמים כל נזק. בברכה, ד"ר רון למדן

15/05/2001 | 21:19 | מאת: שיר

אני אמא לתינוק בן חודשיים. שמתי לב כי מהברך ומטה לכוון הקרסול יש לרגל צורה של מעט עיגול. בשתי הרגליים. הייתי אצל רופאת ילדים אמרה כי זה מתנוחת השהייה ברחם. האם היא צודקת? האם עלי לפנות לרופא אורטופד? ממתי מטפלים בבעית רגליים אצל תינוקות? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
16/05/2001 | 18:05 | מאת: ד"ר רון למדן

שיר שלום אכן מבנה הברכיים והשוקיים של ילודים ותינוקות צעירים מתאפיין בצורת "0" המשתנה עם הגדילה לצורת "X". זהו מנח נורמלי ואיננו מעורר דאגה אלא אם כן יש חוסר סימטריה ניכרת או עיוות רב. אם הרופאה התרשמה שהמנח תקין סביר שאכן אין כל בעיה והמנח ישתנה וישתפר עם הגדילה. באם המנח יישאר כזה ללא שינוי לאחר תחילת ההליכה סביב גיל שנה כדאי לערוך ביקורת נוספת. בברכה, ד"ר רון למדן

15/05/2001 | 11:03 | מאת: תמי

דר' שלום. בני בן השנה ושמונה חודשים, צולע מזה כשבועיים, ללא עדות לפציעה או חבלה, בצילומי רנטגן לא נמצאה סיבה. בנוסף, מספר ימים לאחר הופעת הצליעה עבר בני ניתוח הידרופילי (כילה). לאחר 3 ימים מהניתוח פיתח בני חום של 40.5 מעלות שלא נבע מהניתוח, רופאת הילדים שיערה שמדובר בחום מדלקת בגרון אולם משטח הגרון יצא נקי. ספירת הדם של הילד מעידה על המצאות חידק הגופו. לאחר שניגשנו למיון ילדים, לא ידעו לאבחן את הסיבה לצליעה. שאלתי אליך היא האם יתכן כי יש חידק הגורם להפרעה בהליכה? ואיזה רופא ממוחה כדי לראות במקרה כזה? האם אנטיביוטיקה מסוג מוקסיפן פורטה שבני מקבל יכולה לתרום במשהוא במקרה של דלקת ברגל? הרופאים שראיתי עד כה שלא ידעו לאבחן את הסיבה לבעיה, לא התרגשו, ואולי יש להם סיבה ואולם אני כהורה לחוצה מאוד ורוצה לקדם את פיתרון הבעיה. תודה רבה תמי

16/05/2001 | 17:58 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום תמי צליעה המתפתחת בילד יכולה לנבוע ממספר רב של גורמים. רובם הגדול אינם מדאיגים - נקעים, פצעים שטחיים, גופים זרים בכף הרגל ועוד. במקביל יכולות להיות סיבות "מדאיגות" יותר שהבולטות ביניהן הינן שברים, זיהומים וגידולים (-נדיר). כשרופא הילדים או האורתופד מטפלים בילד עם צליעה מטרתם הינה להגיע לאבחנה על פי הבדיקה הפיזיקלית ובדיקות המעבדה - בדיקות דם צילומים וכו'. לשאלתך הספציפית - אם קיים חשש לזיהום בגפה (על פי החיידק שציינת בפנייתך) רצוי שיראה את הילד אורתופד שיחליט אם יש צורך בצילומים נוספים ובטיפול. אם כדברייך הרופאים לא התרגשו ייתכן שמסקנתם היתה שהמדובר בדלקת לא חיידקית שתחלוף ללא טיפול. בכל מקרה, כאמור לעיל, אם יש לך עדיין אי בהירות או חששות כדאי שתפני לאורתופד להסברים ו\או המשך בירור. בברכה, ד"ר רון למדן

15/05/2001 | 09:58 | מאת: דודו

דוקטור, שלום נכדי בן 8 חודשים, אינו מתהפך עדיין מן הגב אל הבטן. בשכיבה על הגב הוא מרים את ראשו, באופן די בולט, כדי לעקוב אחר הנעשה. זה בסדר? מה לעשות? סבא דודו

15/05/2001 | 21:58 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום סבא דודו ילדים מתפתחים בקצב שונה ולעיתים מדלגים על שלבים שונים בהתפתחותם. אם הילד כבר יושב ואולי אף מנסה לזחול הרי אי יכולתו להתהפך יכולה להיות זמנית ואיננה מדאיגה. אם לעומת זאת הילד מתעכב בכל הפעילויות המוטוריות שלו הרי רצוי שיראה אותו רופא הילדים אשר יוכל לשלול בעיות אפשריות המאיטות את ההתפתחות המוטורית. בברכה, ד"ר רון למדן.

14/05/2001 | 14:15 | מאת: רינה

בתי בת ה5.3 שנים, שברה רת עצם הירך . שבר שנקרא "שבר מפותל". גובסה ב"ספייקה" למשך 6 שבועות. כיום לאחר 3 שבועות התחילה ללכת בצעדים קטנים איטיים ולעיתים מתלוננת על כאבים באגן. איך ניתן לבדוק שלא חלה התקצרות של העצם . כמה זמן נותר עד להחלמה. מראייה פשוטה נראה כי הרגל שנשברה קצרה יותר. מה עושים? הרופא המטפל הוא פרופ' עטר.

לקריאה נוספת והעמקה
14/05/2001 | 21:49 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רינה, ראשית אני בטוח שביתך בידיים טובות וכל הנושאים שהעלית במכתבך נלקחו בחשבון בעת הטיפול. אנסה לענות ולהסביר :- לאחר ששת שבועות הטיפול בספייקה (גבס גוף) השבר קרוב לודאי התאחה לגמרי וזו גם הסיבה שהרופא המטפל בחר להוריד את הגבס. עם זאת, בשל הקיבוע הממושך והנזק שנגרם בעת השבר לוקח לגוף מספר חדשים לחזור ולסגל לעצמו את צוורת ההליכה ה"נורמלית". הדבר נובע מאיבוד האלסטיות, קיצור גידים, הידלדלות השרירים ועוד. בתוך 3 חדשים צורת ההליכה תשוב ותידמה לזו שלפני השבר. לגבי הקיצור, אכן בסוג זה של השברים מתרחש לעיתים קרובות קיצור קל של העצם. דבר זה איננו בעייתי שכן העצם השבורה נוטה לגדול יותר מהר לאחר האיחוי ולהשלים את הפער. דבר זה נובע ככל הנראה מאספקת דם עשירה יותר כתוצאה מתהליך הריפוי. מבדיקת מספר רב של מבוגרים "נורמליים" הפרש אורך של עד 2 ס"מ הינו נורמלי ואיננו כרוך בכל תופעות לואי - צליעה, כאבים וכו'. במקרים נדירים וחריגים אם קיים הבדל אורך משמעותי ניתן לטפל בכך בניתוח קטן לקראת סיום הגדילה אולם כאמור הצורך בכך הינו נדיר ביותר. אני מקווה שתשובות אלו עזרו להבהיר את הטיפול בשברים מסוג זה. בברכה, ד"ר רון למדן.

14/05/2001 | 12:15 | מאת: סתוית

בני בן ה- 11 חודשים יושב עם רגל אחת מקופלת אחורה. בוא עושה זאת מרגע שלמד לשבת. כל ניסיונותי ליישר את רגלו אינם עוזרים. האם יתכן נזק עתידי? ומדוע הוא יושב כך? תודה

14/05/2001 | 21:37 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום סתוית קשה להבין משאלתך מהי בדיוק התנוחה בה נמצאת הרגל. באופן כללי לרוב אין סכנה לנזק כתוצאה מצורת ישיבה מסוימת. עם זאת, במספר מצבים, כגון סיבוב פנימי של עצם הירך אנו ממליצים להימנע מצורת ישיבה מסוימת המותחת את הרקמות הרכות סביב פרק הירך ועלולה להאט את השיפור הטבעי. אם בנך יושב באופן שאינו סימטרי ועושה זאת באופן עקבי מומלץ שייבדק על ידי אורתופד. בברכה ד"ר רון למדן.

14/05/2001 | 09:27 | מאת: רונית

עד איזה גיל ניתן לבצע פיזוטרפיה על מנת לתקן את הטורטיקוליס. האם נכון הדבר שאחרי גיל שנה כבר לא ניתן לשפר את המצב? בתי בת שנה וחודש ואני ממשיכה לעשות לה פיזוטרפיה , לפעמים חל שיפור קטן וחר מסר ימים המצב חוזר לקדמותו האם זה בגלל הגיל?

לקריאה נוספת והעמקה
14/05/2001 | 21:31 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום רונית מקובל להניח שמרבית השיפור עם פיזיותרפיה מושג עד גיל שנה. לאחר מכן יעילות הפיזיותרפיה יורדת. יש מרכזים אשר בהם ילדים אשר לא הגיבו היטב לפיזיותרפיה עד גיל שנה מטופלים במעין סד אשר מפעיל לחץ על הראש והצואר בכיוון מנוגד לטורטיקוליס. לאחר גיל שנתיים ורצוי לפני גיל שלוש מומלץ במקרים אשר אינם מגיבים לשקול ניתוח. המשך הפיזיותרפיה אחרי גיל שנה איננו מזיק אך כאמור הסיכוי לשיפור קטן. בברכה, ד"ר רון למדן.

15/05/2001 | 08:35 | מאת: רונית

האם תוכל לציין את המרכזים הנ"ל ? היכן הם פועלים ? האם במסגרת קופת חולים?

12/05/2001 | 17:43 | מאת: אוחיון שי

לבתי יש ברגל אחת פיסוק שהוא מגיע עד הסוף. ורגל השניה לא . בדק אותה רופא אמר לשים טיטול רגיל וטיטול יותר גדול. השאלה היא ? יש אולי תחתון אורטופדי. תודה אשמח לקבל תשובה ושוב תודה .

13/05/2001 | 00:18 | מאת: ד"ר רון למדן

שלום שי, באתר האורתופדיה נמצאת כתבה בנושא פריקות של מפרק הירך בילדים שתספק יותר מידע על הנושא שכן הגבלה בפישוק יכולה להיות הסימן הראשון לבעיה במפרק זה. לא ידוע לי על תחתון אורתופדי לטיפול בבעיה. לגבי יעילות ההחתלה הכפולה קיימים חילוקי דיעות. החשוב הוא להישאר במעקב ובתלות בגיל ובחומרת ההגבלה לבצע את בדיקת ההדמיה המתאימה כגון אולטרא סאונד או צילום רנטגן. אם אכן מודגמת בעיה במפרק הירך יש לפנות לאורתופד לטיפול שכן הטיפול הינו יעיל יותר ככל שמתחילים בו מוקדם יותר. בברכה, ד"ר רון למדן.