קוצר ראייה

ניתוחי קטרקט מעלים את הסיכוי להופעת הפרדות זגוגית ובמיוחד בעיניים עם קוצר ראיה. מדובר באחוזים קטנים. נהוג לומר שאחרי 3 חודשים מהניתוח אם קורה סיבוך הוא אינו קשור לניתוח, אולם זה אינו עניין מוחלט.

אין קשר בין התלונות לבדיקת העיניים. אך אם יש שינוי בראיה יש לגשת לבדיקה נוספת בכבוד רב ד"ר מיכאל היימס

שלום רב, יש בדברים שלך המון בלבול בין מושגים שונים: ראשית, לא מדובר בעובי עבה של הרשתית אלא של הקרנית, שנית צילינדר עשוי להיות מתוקן במספר אופנים – גם באמצעות PRK וגם באמצעות ניתוחים נוספים כמו אינטרא-לאסיק. סוג הניתוח נקבע לאחר בדיקה של מספר קריטריונים וזה צריך להעשות מול הרופא ולא מול פורום. כמו כן לא נדיר שרופאים שונים, חושבים בצורה מעט שונה ויש רופאים שימליצו על ניתוח מסוג X ואילו אחרים על ניתוח מסוג Y. אני ממליץ לא להסתמך על עצות דרך פורום אלא לערוך שיחה מול המנתח המיועד ולדון בתוצאות הבדיקה ובדיקות העזר שבוצעו. כיצד לבחור רופא מנתח? זו כבר שאלה מורכבת אבל אני סבור שכמובן מומלץ לפנות לאחר המלצות אבל גם בעת השיחה הייתי הולך על הביטחון והרושם שלך מהרופא במהלך הבדיקה ולזה, לא ניתן לספק מתכון מוחלט. בהצלחה, ד"ר אורי מלר.

שלום שוב, הליטוש עצמו – מספר וצילינדר אינו שונה בין טיפול PRK לבין טיפול אינטראלאסיק (במרבית המקרים, ובטיפול לקוצר ראיה) ולא. לא אמור להיות הבדל במרבית המקרים בתוצאות הטיפול בין PRK לאינטראלסיק (למעט מקרי רוחק ראיה)

שלום רב, הקפיצה במספר היא בהחלט מעל השינוי השנתי הממוצע בגיל זה. יש לוודא שבדיקת המספר בוצעה לאחר מתן טיפות להרחבת האישון ואכן הקפיצה היא אמיתית. אם כן, יש לתת את התיקון המלא על מנת לאפשר חדות ראיה תקינה. תת-תיקון של קוצר הראיה איננו מאט את קצב הגדילה ואיננו טיפול מקובל. לא ציינת האם יש סיפור משפחתי של קוצר ראיה. לגבי טופוגרפיה, אם יש שינוי גם בצילינדר לאחרונה כדאי לעשות בדיקה. צילנדר של 0.5 הוא לא מדאיג לכשעצמו. לגבי טיפולים להאטת קוצר ראיה: מומלץ לבלות זמן יותר בחוץ - גורם מגן. בנוסף היום ישנה נטייה עולמית לתת טיפות אטרופין במינון של 0.01% או 0.05% שהוכחו כבר במחקרים רבים שמאטות את קצב השינוי של קוצר הראיה. לטיפות אין תופעות לוואי אולם הטיפול הוא יומי וממושך מאד. ליעוץ יותר ספציפי לגבי ביתך מומלץ לפנות לבדיקה ויעוץ לרופא עיניים לילדים.