דיאזפאם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

אפילפסיה - מנפצים את המיתוסים

האם אפילפסיה היא סוג של מחלת נפש? האם ההתקף מתרחש בזמן ירח מלא? אפשר להחלים מהמחלה גם ללא טיפול? האם אסור להיכנס להריון? 9 מיתוסים על מחלת הנפילה אפילפסיה היא מחלה המוגדרת כפרכוסים חוזרים (יותר מאחד), כאשר פרכוס הוא שינוי במצב הנוירולוגי הנגרם מנטייה של המוח לייצר פעילות החשמלית מוחית לא תקינה, 'קצר חשמלי' במוח. פרכוס יכול להתבטא במספר צורות: שינוי במצב ההכרה (חלקי או מלא), תנועה לא רצונית של הגפיים או שינוי התנהגותי.רובנו מכירה בעיקר את הפרכוס המופיע לאחר נפילת האדם לארץ, כאשר הוא רועד בכל גופו ולעתים קצף יוצא מפיו. סוג זה של התקף הוא רק אחד מביטויי הפרכוסים, אך אין ספק שהוא המרתיע מכולם, וייתכן שבשל כך סטיגמות רבות ומיתוסים משונים נקשרו במחלה. ד"ר אלי הימן, מנהל המחלקה לנוירולוגית ילדים במרכז הרפואי 'אסף הרופא', מפריך מיתוסים שונים שדבקו במחלה לאורך השנים. אפילפסיה היא למעשה מצב של קצר חשמלי במוח או חוסר איזון...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לדיאזפאם

אפילפסיה - תמונת המחשה
אפילפסיה מהם הגורמים למחלת אפילפסיה? האם הפרכוסים האופייניים למחלה מסכנים את החולים? האם יש טיפו...
תרופות ורוקחות - תמונת המחשה
תרופות ורוקחות נוטלים תרופות - וחוששים שהן כוללות חמץ? ועדה מיוחדת הכינה רשימת תרופות כשרות לפסח. שימו...
פרכוסי חום - תמונת המחשה
פרכוסי חום הווירוסים והחיידקים חוגגים, ולא פעם לתלונות על כאבים מצטרפת גם עליית חום. איך בודקים חו...
ורטיגו - תמונת המחשה
ורטיגו כמה פעמים נרדמה לכם היד או צצו אצלכם עיגולים שחורים מתחת לעיניים? כך תתמודדו עם התחושות...
ללמוד עוד על דיאזפאם
נדודי שינה: אינסומניה כרונית במבוגרים-תמונה

מתקשים להירדם? סופרים כבשים - אבל אינכם נרדמים עם הכבש...

מאת: פרופסור אשר...
01/07/2018
התמכרות לתרופות מרשם-תמונה

התמסטלות באופן חוקי מתרופות הפכה לתופעה נרחבת, כשריטלין זה...

מאת: פנחס דנון...
31/07/2011
פרכוסים-תמונה

פרכוסים הם תופעה לא נדירה אצל ילדים, היכולה להופיע בסביבת...

מאת: ארנון יערי,...
22/10/2013
טיניטוס: האמת מאחורי הצלילים-תמונה

מה צריך לעשות אדם שנחשף לרעש חריג בעוצמתו כמו בימים קשים...

מאת: ד"ר מרק טליה
27/07/2006
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לדיאזפאם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

דיאזפאם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שרון שלום בן 40 סובל ocd מחשבתי ללא טקסים (כבר רשמתי פה כמה פעמיים) נוטל סרוקסט 30 מג ועוד שבוע עולה בהדרגה ל 40 אני נוטל את הסורקסט בלילה ואין לי קשיי הירדמות אבל קם ב500 לפנות בוקר לסיוט כל השרירים תפוסים וקשה לי לקום מהמיטה מן הרגשת בילבול עם בלילה אני נרדם בתקווה שהכל עובר הבוקר מבחינתי הוא סיוט לוקח לי שעתיים לקום המהיטה בכח כדי להתארגן לעבודה בבוקר אני נוטל אסוויל 5 מג כבר חודש ואני יודע שזה טיפול קצר טווח למרות שאני מפחד לא להתמכר לאסוויל שאלתי היא האם יש תלות פיזית לאסוויל כלומר האם יש קשר לאי שקט בבוקר ולהתקפי פאנקיה האלה ולשרירים התפוסים אודה להתיחסותך תודה :)

היי אלי, אסיוול היא אכן תרופה שיוצרת תלות פיזית משמעותית, כמו כל התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים. קשה לי להבין איך הסימפטומים שאתה חווה קשורים בתלות, הרי לא הפסקת את התרופה ותרגיש את התלות רק כאשר תפסיק אותה (סימפטומי גמילה). יכול מאוד להיות שמה שאתה חווה נובע מחרדה. חרדה יכולה לגרום לסימפטומים פיזיים שיכולים להיות קשים. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי תופעות לוואי אפשריות של תרופות (או תופעות פיזיות אחרות ללא קשר). בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

אני סובל מחרדת טיסה קשה ב2 הטיסות האחרונות שלי לקחתי אסיוול שלא עזר ובטיסה אחרי בונדורמין שגם לא עזר. עוד שבועיים אני טס לארהב בטיסה של 15.5 שעות ,הפעם הרופא החליט לשלב בין לוריוון ובונדורמין נאמר לי לקחת שעה לפיי ההמראה 1 mg לוריוון ואחרי ההמראה את הבונדורמין 0.25 mg הבנתי שהם מאותה משפחה . לפי הרופא אין בעיה לשלב בין השתיים ,האם זה נכון ? , האם השילוב שלהם אדיאלי וחזק לסובלים מחרדה קשה כמו שלי? נ.ב בעבר שקלנו לקחת טיפול קוגנטיבי .,אבל בגלל שאני טס פעם בשנה וחצי הוחלט שאין צורך וטיפול תרופתי אפשרי תודה מראש

שלום רב, אני ממליץ להימנע לחלוטין מתרופות שינה בזמן טיסה. חוסר תנועה בזמן טיסה (במיוחד טיסה ארוכה כל כך) מגדיל את הסיכון לפקקת ורידים ורידיים עמוקים שהיא תופעה נדירה אך מסוכנת. מכך נובע שמומלץ מאד לא ליטול בונדורמין בזמן טיסה. הוא גם משפיע ל 5-7 שעות בלבד ולא "יכסה" אותך לכל הטיסה. לוריוון וקלונקס הן אמם מאותה משפחה כמו בונדורמין (משפחת הבנזודיאזפינים) אך הם הרבה פחות מרדימים, יותר מרגיעים, משפיעים ליותר שעות ויותר מומלצים בטיסה. חשוב ליטול רק תרופה אחת ולא שילוב, כי ההשפעה של שילוב תרופות היא לא צפויה. מומלץ גם לנסות פעם את התרופה שאתה שוקל להשתמש בה, כמה ימים לפני הטיסה כדי לראות, שהיא באמת לא מרדימה אותך אלא רק מרגיעה. אולי תשקול בכל זאת טיפול קוגניטיבי התנהגותי? טיסה פעם ב- 1/2 שנה זה מן הסתם 2 טיסות פעם ב- 1/2 שנה. וזה לא מעט, במיוחד אם אפילו רק חלק מהן הן טרנסאטלנטיות.

אשמח להבין ,מה ההבדל בין אדם שישן 6 שעות בטיסה ללא השפעת כדור. לבין אדם שנעזר בכדור כדי לישון את אותם 6 שעות. הרופא , נתן לי את הבונרומין בנוסף ללוריוון כי הוא יודע שכדור הרגע לא מרגיע את החרדה , השאלה היא האם יש בעיה לקחת כדור לורייוון נוסף במקום לקחת בונדורמין? לגבי הטיפול הקוגנטיבי , אני טס פעם בשנה וחצי ולא פעם בחצי שנה , בגלל זה ויתרתי על טיפול .

האם הכדורים הללו ניתנים להקלה בחרדה כמו אסיוול או ניתנים יותר בכדי לישון טוב? כמו כן האם הם שייכים למשפחת הציפרלקס? מהי מידת ההשפעה שלהם והאם יש אפשרות להיווצרות תלות בכדורים?

יפה שלום. התרופה אלפרליד (אלפרזולם) שייכת למשפחת הבנזודיאזפינים (כמו האסיוול) ומיועדת להקלה על מצבי חרדה ומתח. זו אינה תרופה שמיועדת לשינה, אך היא כן מרדימה במידה מסוימת. אלפרליד אינה שייכת לאותה משפחה פרמקולוגית כמו ציפרלקס. הטיפול באלפרליד נועד לתקופות קצרות בלבד. שימוש ממושך עלול לגרום לכך שהשפעת התרופה תפחת וגם לתלות שתקשה על הפסקת השימוש. את הפסקת השימוש, יש לעשות באופן הדרגתי ותוך התייעצות עם רופא. לבריאות.

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

תודה לברק וכל הכבוד. הידש

תודה על המידע המקיף .ברצוני לשאול אותך על תרופה ישנה ושמה סדידין ממשפחת הפנותיאזינים שרק היא הצליחה להרדים אותי מוקדם בלילה אציין שלא מיצרים אותה יותר ואולי אתה יודע איזה תרופה חלופית עושה את העבודה בתודה רבה מכבדך מאוד קובי