דיאזפאם: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

חרדה דנטלית של ילדים ומבוגרים: אפשר להירגע

הורים רבים מנסים להרגיע את הילד לפני הביקור אצל רופא השיניים: "אל תפחד, זה לא יכאב". בפועל, רמת החרדה של הילד דווקא מזנקת... כיצד מומלץ להתכונן מבחינה רגשית לטיפול שיניים? מדריך להורים חרדה דנטלית (פחד מטיפול שיניים) שכיחה מאוד בקרב מבוגרים וילדים כאחד. למען האמת, אין כמעט מטופל שמגיע למרפאת השיניים ללא חשש כלשהו.   המקור לחרדה דנטלית הוא פסיכולוגי. צילום: שאטרסטוק מהם הגורמים לחרדה דנטלית? בדומה לסוגים אחרים של חרדה, גם המקור לחרדה דנטלית הוא פסיכולוגי, ונובע ברובו כתוצאה מחוויית עבר בלתי נעימה (פוסט טראומה), מתחושת "חוסר שליטה" או כתוצאה מפחד שהושרש ע"י ההורים (ללא כוונה) כבר בילדות.   חרדה כתוצאה מטראומה בקרב מבוגרים רבים, הפחד מטיפול השיניים השתרש לאחר שעברו, לרוב בשנות ילדותם, חוויה דנטלית שלילית שלא טופלה והם "סחבו" איתם את החוויה לאורך השנים. כך, למשל: התנהגות לא סבלנית של רופא השיניים, שהותירה בהם תחושה קשה; התעללות דנטלית שעברו; סיבוכים או כאב חזק לאחר...
ללמוד עוד על דיאזפאם
מבוא לפרמקולוגיה-תמונה

החומר סוכם ע"י תמר פיליפס - סטודנטית לסיעוד שנה ג' מתה"ש...

מאת: בסיכום זה...
05/01/2002
חרדה דנטלית של ילדים ומבוגרים: אפשר להירגע-תמונה

הורים רבים מנסים להרגיע את הילד לפני הביקור אצל רופא...

מאת: ד"ר ניסים לוי
13/06/2019
כאבי גב? פרקים? שרירים?-תמונה

החורף הגיע למחוזותינו וכבכל שנה אנו נתקלים בעשרות פניות של...

מאת:
06/01/2003
נדודי שינה: אינסומניה כרונית במבוגרים-תמונה

מתקשים להירדם? סופרים כבשים - אבל אינכם נרדמים עם הכבש...

מאת: פרופסור אשר...
01/07/2018
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לדיאזפאם?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

דיאזפאם: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שרון שלום בן 40 סובל ocd מחשבתי ללא טקסים (כבר רשמתי פה כמה פעמיים) נוטל סרוקסט 30 מג ועוד שבוע עולה בהדרגה ל 40 אני נוטל את הסורקסט בלילה ואין לי קשיי הירדמות אבל קם ב500 לפנות בוקר לסיוט כל השרירים תפוסים וקשה לי לקום מהמיטה מן הרגשת בילבול עם בלילה אני נרדם בתקווה שהכל עובר הבוקר מבחינתי הוא סיוט לוקח לי שעתיים לקום המהיטה בכח כדי להתארגן לעבודה בבוקר אני נוטל אסוויל 5 מג כבר חודש ואני יודע שזה טיפול קצר טווח למרות שאני מפחד לא להתמכר לאסוויל שאלתי היא האם יש תלות פיזית לאסוויל כלומר האם יש קשר לאי שקט בבוקר ולהתקפי פאנקיה האלה ולשרירים התפוסים אודה להתיחסותך תודה :)

היי אלי, אסיוול היא אכן תרופה שיוצרת תלות פיזית משמעותית, כמו כל התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים. קשה לי להבין איך הסימפטומים שאתה חווה קשורים בתלות, הרי לא הפסקת את התרופה ותרגיש את התלות רק כאשר תפסיק אותה (סימפטומי גמילה). יכול מאוד להיות שמה שאתה חווה נובע מחרדה. חרדה יכולה לגרום לסימפטומים פיזיים שיכולים להיות קשים. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי תופעות לוואי אפשריות של תרופות (או תופעות פיזיות אחרות ללא קשר). בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

זוהה דיכאון אצלי על ידי פסיכיאטר שאצלו הייתי פעם אחת בהפניית הפסיכולוג אצלו אני מטופל. הפסיכיאטר המליץ על ציפרלקס במינון נמוך. אני חושש מאוד לקחת מפחד לתלות בחומר כימי. האם כדאי לנסות ניסיונות אחרים טבעיים ומה הם יכולים להיות? בנוסף הפסיכולוג איננו עובד בשיטת CBT ואני מתלבט אם לא נכון לעבור לשיטה זו. אשמח מאוד לעצתך המקצועית.

שלום רונית, קפצת ישר לתרופה בלי לתאר בכמה מילים מה מציק לך. אינני רופא, אך מניסיוני עם מטופלים רבים ראיתי שיפור משמעותי מאוד תוך זמן קצר בציפרלקס במינון 10-15 מ"ג במקרים של דיכאון ושל חרדה (בעיקר, אך לא רק, חברתית). לא נתקלתי מעולם בהשפעות חיוביות של חלופות טבעיות, כולל לא ברמוטיב, שכעת הוא תרופת מרשם ובעבר שווק כ"היפריקום" ללא מרשם. השילוב של CBT עם SSRI (כשציפרלקס היא תרופת הבחירה הראשונה) נחשב שילוב מנצח שהייתי מתחיל ממנו, אם כי לפחות אצלי לא מדובר ב-CBT "טהור", אלא דרך התכנים העולים בו אפשר לגעת ברבדים עמוקים יותר, בתלות במקרה (למשל, במקרה של דיכאון אקוטי לא הייתי ממליץ ובמקרים אחרים כן - ככל שהאדם נוטה יותר לחיטוט עצמי, הייתי נמנע מגישות פולשניות יותר שעלולות להחמיר דיכאון אקוטי): http://www.giditherapy.co.il/?p=234. תרופות ממשפחת SSRI שהציפרלקס נמנה עליהן אינן יוצרות תלות וסבילות בניגוד לבנזודיאזפינים (אסיוול, קלונקס וכו') שמפחיתים חרדה אך מאבדים מיעילותן כעבור זמן קצר בגלל פיתוח סבילות בשימוש של למעלה משבועיים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditehrapy.co.il

תודה רבה על התשובה. אשמח בכל זאת להבהרה: האם מניסיונך ניתן להפסיק לאחר זמן את הטיפול בעזרת ציפרלקס (כמובן בצורה הדרגתית ובהשגחה)? כלומר האם מניסיונך מטופלים לקחו את התרופה לתקופה מסויימת, חזרו לאיזון ולא היה בה צורך יותר? תודה

שלום רונת, במשך השנים בהחלט נתקלתי במטופלים שהשתמשו בציפרלקס כמה חודשים והפסיקו בלי חזרה של הדיכאון או החרדה. בחלק מהמקרים הם העדיפו דיכאון קל ומוכר על פני שימוש בתרופה. מדובר בתהליך הפיך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

אני סובל מחרדת טיסה קשה ב2 הטיסות האחרונות שלי לקחתי אסיוול שלא עזר ובטיסה אחרי בונדורמין שגם לא עזר. עוד שבועיים אני טס לארהב בטיסה של 15.5 שעות ,הפעם הרופא החליט לשלב בין לוריוון ובונדורמין נאמר לי לקחת שעה לפיי ההמראה 1 mg לוריוון ואחרי ההמראה את הבונדורמין 0.25 mg הבנתי שהם מאותה משפחה . לפי הרופא אין בעיה לשלב בין השתיים ,האם זה נכון ? , האם השילוב שלהם אדיאלי וחזק לסובלים מחרדה קשה כמו שלי? נ.ב בעבר שקלנו לקחת טיפול קוגנטיבי .,אבל בגלל שאני טס פעם בשנה וחצי הוחלט שאין צורך וטיפול תרופתי אפשרי תודה מראש

שלום רב, אני ממליץ להימנע לחלוטין מתרופות שינה בזמן טיסה. חוסר תנועה בזמן טיסה (במיוחד טיסה ארוכה כל כך) מגדיל את הסיכון לפקקת ורידים ורידיים עמוקים שהיא תופעה נדירה אך מסוכנת. מכך נובע שמומלץ מאד לא ליטול בונדורמין בזמן טיסה. הוא גם משפיע ל 5-7 שעות בלבד ולא "יכסה" אותך לכל הטיסה. לוריוון וקלונקס הן אמם מאותה משפחה כמו בונדורמין (משפחת הבנזודיאזפינים) אך הם הרבה פחות מרדימים, יותר מרגיעים, משפיעים ליותר שעות ויותר מומלצים בטיסה. חשוב ליטול רק תרופה אחת ולא שילוב, כי ההשפעה של שילוב תרופות היא לא צפויה. מומלץ גם לנסות פעם את התרופה שאתה שוקל להשתמש בה, כמה ימים לפני הטיסה כדי לראות, שהיא באמת לא מרדימה אותך אלא רק מרגיעה. אולי תשקול בכל זאת טיפול קוגניטיבי התנהגותי? טיסה פעם ב- 1/2 שנה זה מן הסתם 2 טיסות פעם ב- 1/2 שנה. וזה לא מעט, במיוחד אם אפילו רק חלק מהן הן טרנסאטלנטיות.

אשמח להבין ,מה ההבדל בין אדם שישן 6 שעות בטיסה ללא השפעת כדור. לבין אדם שנעזר בכדור כדי לישון את אותם 6 שעות. הרופא , נתן לי את הבונרומין בנוסף ללוריוון כי הוא יודע שכדור הרגע לא מרגיע את החרדה , השאלה היא האם יש בעיה לקחת כדור לורייוון נוסף במקום לקחת בונדורמין? לגבי הטיפול הקוגנטיבי , אני טס פעם בשנה וחצי ולא פעם בחצי שנה , בגלל זה ויתרתי על טיפול .

האם הכדורים הללו ניתנים להקלה בחרדה כמו אסיוול או ניתנים יותר בכדי לישון טוב? כמו כן האם הם שייכים למשפחת הציפרלקס? מהי מידת ההשפעה שלהם והאם יש אפשרות להיווצרות תלות בכדורים?

יפה שלום. התרופה אלפרליד (אלפרזולם) שייכת למשפחת הבנזודיאזפינים (כמו האסיוול) ומיועדת להקלה על מצבי חרדה ומתח. זו אינה תרופה שמיועדת לשינה, אך היא כן מרדימה במידה מסוימת. אלפרליד אינה שייכת לאותה משפחה פרמקולוגית כמו ציפרלקס. הטיפול באלפרליד נועד לתקופות קצרות בלבד. שימוש ממושך עלול לגרום לכך שהשפעת התרופה תפחת וגם לתלות שתקשה על הפסקת השימוש. את הפסקת השימוש, יש לעשות באופן הדרגתי ותוך התייעצות עם רופא. לבריאות.