פורום דיכאון - אבחון וטיפול

פורום דיכאון הוא המקום להתייעץ בנושא דיכאון.

פורום דיכאון הוא המקום לשאול על מחלת הדיכאון, שאלות אבחון, שאלות על סוגי דיכאון, על הטיפול בו ועל דרכי התמודדות הסובל ומשפחתו עם המחלה.

אנחנו פה כדי להשיב על שאלותיכם, לעזור לכם להבין, לקבל מידע ולכוון.

חשוב להבהיר כי הפורום הוא לא תחליף לטיפול.
3535 הודעות
2872 תשובות מומחה

מנהל פורום דיכאון - אבחון וטיפול

05/05/2017 | 16:26 | מאת: ניר

מאז התחלתי רסיטל ,קשה לא להתעורר בבוקר אחרי שינה אני מרגיש עייפות קשה עם כאבי ראש,במהלך היום זה חולף זה חלק מהתופעות לוואי?

05/05/2017 | 16:27 | מאת: ניר

לי*

שלום רב, גם עייפות מוגברת וגם כאבי ראש עלולים להיות תופעת לוואי של התרופה. התופעות בדרך כלל חולפות תוך שבוע עד מספר שבועות. במידה וזה נמשך מעבר לחודש-חודש וחצי, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ולשקול החלפת התכשיר.

אני לוקחת ציפרמיל ונווורינג למניעת הריון כבר כמה שנים (4)מתפקדת מעולה עובדת במשרה מלאה++ מריגשה מעולה ומאוד רוצה להגמל ולא יודעת אייך??? אני סובלת מאוד מהזעת לילה(מתעוררת רטובה) כבר למעלה מחצי שנה האם זה קשור לציפרמיל?? אודה לעזרתך בתודה ובברכה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, רסיטל יכול לגרום להזעה מוגברת ובדומה לתופעות לוואי אחרות, גם התופעה הזאת מופיעה עם תחילת הטיפול. לעומת זאת, התופעות שמתחילה תקופה ארוכה לאחר תחילת הטיפול, כמו במקרה שלך, סביר להניח אינן קשורות לתרופה ומחייבות בדיקה של רופא. הזעות לילה עלולות להעיד על קיום בעיה רפואית ולכן חשוב לפנות לבדיקה של רופא ממשפחה בהקדם אפשרי.

03/05/2017 | 16:27 | מאת: JACOB

שלום רב, רציתי לדעת, לדעתך ומניסיונך איזו תרופה ממשפחת ה-SSRI היא הכי טובה לטיפול בחרדה חברתית? האם למשל התרופה לוסטרל וסרוקסט שווים ביעילות שלהם בטיפול בחרדה חברתית? יש תרופה מועדפת לטיפול בחרדה חברתית? והאם עדיף לתת תרופה ממשפחת SSRI על משפחת SNRI כאשר באים לתת תרופה לחרדה חברתית? אשמח לקבל את דעתך בנושא. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, באופן כללי, היעילות של כל התרופות מקבוצת SSRI ו-SNRI היא שוות ערך, אך ישנם הבדלים אינדיווידואלים בין המטופלים בתגובה שלהם לתרופה הספציפית. חשוב לציין, כי במקרה של חרדה חברתית, הטיפול התרופתי מביא לרוב רק לשיפור חלקי ולכן, בנוסף לו, מומלץ להעזר גם בטיפול התנהגותי.

29/04/2017 | 18:49 | מאת: ניר

אפשרי השילוב הזה? קראתי באינפומד שאסור לשלב בופרופיון עם רסיטל תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, וולבוטרין עלול לגרום לרמות גבוהות יותר של רסיטל בגוף וכך להגביר סיכוי לתופעות לוואי. השילוב אמנם אפשרי אך לא מומלץ .

29/04/2017 | 10:06 | מאת: משה

התחלתי טיפול בברינטליקס לפני מספר ימים ועליתי במינון שלו מרמה של 5 מ"ג ל10 מ"ג תוך 4 ימים על דעת עצמי ובמקביל התחלתי ליטול איתו קלונקס 0.5 מג, אין לי נגישות לפסיכיאטר כי הוא בחול והתור רק בעוד כחודשיים ... מאז נטילת התרופות הנ"ל אני לא מרגיש טוב מבחינת העניין שאני ממש מבולבל ומרגיש דיי מנותק מהמציאות.... השאלות הנשאלת הן האם שילוב של ברינטליקס עם קלונקס זה דבר מזיק ויכול להיות זה השפיע לרעה ? והשאלה השניה היא - לא פעלתי בהתאם להוראות הרופא שהעלתי במינון של הברינטליקס אחרי 4 ימים בלבד במקום חודש ברמות שתיארתי, האם יכול להיות שזה הגורם להרגשה שלי , האם עדיף להישאר במינון שעליתי אליו ? מה עליי לעשות - התרופה חדשה יחסית בארץ ואין כל כך מידע עליה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, קודם כל חשוב לציין כי הפורום אינו מהווה תחליף ליעוץ עם רופא ואין ניתנות בו המלצות ספציפיות לטיפול. באופן כללי המטופל שקיבל המלצה לטיפול ספציפי ע״י רופא שבדק אותו, מומלץ שיצמד להמלצות הספציפיות , למשל במקרה שלך, יש ליטול את הטיפול במינונים המומלצים ע״י הרופא מלכתחילה ובמידת הצורך להתייעץ עם רופא (בהעדר פסיכיאטר המטפל מומלץ לפנות לפסיכיאטר מחליף או לסירוגין לרופא משפחה).

24/04/2017 | 17:56 | מאת: משה

שלום רב, האם סימבלטה יעילה לטיפול בחרדה חברתית? אני סובל מדיכאון קשה (המלווה בכאבים כרוניים לא מוסברים) וחרדה חברתית. קיבלתי סימבלטה. האם זה יעזור גם לחרדה החברתית? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, סימבלטה אינו תכשיר שמתווה לטיפול בחרדה חברתית, אמנם יש הוכחות ליעילותו בטיפול בהפרעת חרדה כללית ולכן יש סיכוי שהוא יפחית רמות החרדה ויעזור בהתמודדות עם חרדה חברתית. חשוב לציין כי במקרה של חרדה חברתית , הטיפול התרופתי בנוגדי חרדה נותן בדרך כלל רק מענה חלקי והטיפול המומלץ הוא הטיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT.

אני בת 16 נכנסתי לדיכאון בערך בגיל 10 אבל הוא היה הרבה יותר קל אז. (בעקבות נסיבות חיים לא נעימות) במשך הרבה שנים הייתי ללא טיפול והמצב שלי נהיה יותר ופחות גרוע לפי התקופות שעברתי. בתקופות הממש גרועות שלי לא דיברתי, לא התעניינתי בכלום, לא הצלחתי להקשיב לאף אחד ולא הגבתי לכלום. אנשים היו מדברים איתי ואפילו לא הייתי שמה לב ופשוט מכניסה את האוזניים שלי לאוזניים והולכת משם... בנוסף ב קופות הגרועות גם חשבתי הרבה וניסיתי כמה פעמים להתאבד, היו לי תקופות ארוכות שלא אכלתי או אכלתי יותר מידי ולא הייתי מצליחה להירדם שעות ופשוט הייתי בוהה בתקרה וחושבת על כל מיני דברים.. בתקופות היותר טובות הייתי יחסית מתפקדת. אפילו בלימודים ובבית. הכרתי יותר חברים ועשיתי דברים אבל עדיין הייתה לי תחושה רעה כזאת כל הזמן... בערך בגיל 14 המצב שלי נהיה ממש גרוע כי קרו לי כמה דברים לא טובים כלכך ונכנסתי ממש לדיכאון והחלטתי שאני רוצה טיפול כי אני לא יכולה להיות בטוחה שהמוות ימחק את הזיכרונות שלי או את המודעות שלי אז רציתי להפוך את המוח שלי למקום שיותר נעים לחיות בו.. ניסיתי במשך הרבה זמן למצוא דרך להשיג טיפול בלי לספר להורים שלי וגיליתי שזה לא קל בכלל. כשעברתי לבית ספר אחר בכיתה ט התחלתי לדבר עם היועצת(אנחנו עדיין בקשר די טוב) והיא שכנעה אותי לספר לאבא שלי ומשם התחיל תהליך ארוך של דיבור אם פסיכולוגים ומקומות אבל בסוף כלום לא קרה. בסוף כיתה ט פניתי לרווחה וביקשתי טיפול והרבה דברים קרו מאז. בינהם קיבלתי פסיכולוגית מהרווחה שהיא גם עוסי"ת. במשך תקופה חשבו על טיפול תרופתי והלכנו להדפסה ושם המליצו דווקא על אשפוז יום ושוב בסוף לא קרה כלום. אחרי כמה זמן עברתי לגור אצל דודים שלי אחרי שהמשטרה התערבה בסיפור והתחלתי ללכת לפסיכולוגיה אחרת שיותר עוזרת לי והפסקתי ללכת לבית הספר בקביעות כי אין לי כוח לזה. עכשיו אני אצל דודים שלי כבר 6 חודשים ולא הולכת לבית הספר בקביעות כבר 5 חודשים כמעט. אין לי כוח לכלום ואני כנראה במצב הכי גרוע שלי אי פעם. אני לא מצליחה לראות שום דבר בעתיד שלי שווה לחיות בשבילו.אין לי כוח להתקלח או להחליף סדינים או כל דבר אחר אני בערך חיה בזבל של עצמי כי אין לי כוח לסדר. אני יושנת הרבה יותר מידי. ליפני כמה ימים ישנתי 8 שעות התעוררתי לשעה וחזרתי לישון לעוד 9, וזה דבר שקורה לי הרבה.. אני כבר כמה שבועות מסתובבת ופשוט מחכה שהמוות יבוא כי אין לי כוח להביא אותו בעצמי אבל ממש אין לי כוח להמשיך לחיות. נמאס לי מחוסר המוטיבציה שלי. אני רוצה להוציא בגרות אני רוצה להיכנס לכושר אני רוצה להצליח בחיים אני רוצה להיות מסוגלת לצאת מהמיטה אני רוצה להיות שמחה אבל זה פשוט קשה מידי ואין לי שום כוח רצון כדי לעשות משהו כדי שמשהו מהדברים האלו יקרו. אצל דודים שלי אני די עצמאית הם לא ממש מתפקדים כהורים אלא יותר כחבר עם מיטה ואוכל לפעמים... אני לא חושבת שאני מסוגלת לטפל בעצמי בשלב זה ולא נראה שמישהו אחר רוצה לטפל בי במקומי... אני חושבת שאולי יהיה טוב בשבילי להתאפק איפה שהוא. שם יוכלו לעזור לי עם הדיכאון שלי, תהיה לי מסגרת ויהיו לי אנשים שמטפלים בי ועוזרים לי ומבינים איך אני מרגישה ואולי שם יוכלו לעזור לי לעמוד על הרגליים. אני לא רואה מה אני יכולה לעשות מעבר לזה. אני לא רואה שום אופציה אחרת וממש ממש נמאס לי לחפש אופציות אחרות. אבל אני לא בטוחה אם זה חכם ואם זה באמת יעזור... מה נראה לך? זה חכם? או שזה רק יזיק לי? מצטערת על האורך...

כמה תיקונים. אוזניות לאוזניים* היועצת שכנעה אותי לספר לאמא שלי לא לאבא שלי הלכנו להתייעצות בהדסה עין כרם וזהו בערך

שלום רב, אין ספק כי את מתמודדת עם מצוקה משמעותית ויש צורך בהערכה מקצועית דחופה. אכן , בהתאם להמלצת היועצת יש לשתף את אימך במה שעובר עליך ולפנות בדחיפות לבדיקה. אני שמחה שקבעתם פגישה בהדסה ומקווה שהיעוץ וטיפול יביאו לשיפור במצבך.

20/04/2017 | 18:38 | מאת: דודי

שלום ד״ר אירנה בן 38 ..ממתי שהשתחררתי מהצבא אני מרגיש חוסר ביטחון בחיים דיכדוך..לא טוב לי עם עצמי..מקצועית לא הסתדרתי עד היום..זוגיות אין לי..אני טרוד בהרבה בבעיות שיש לי ולפעמים אין בעיות אבל אני טרוד..רציתי המלצה לטיפול..אני לא מעוניין בטיפול תרופתי ולא שנתיים טיפול אצל פסיכולוג תודה דודי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אתה מתאר תסמינים אשר אכן עלולים להעיד על קיום בעיה בתחום בריאות הנפש. מהכתוב עולה כי התפקוד שלך נפגע כתוצאה מכך וזאת הסיבה לפנות להערכה רפואית בתחום (לפסיכיאטר). חשוב לאבחן את הבעיה בדרכים המקובלות בעולם הרפואה ולקבל המלצה מקצועית לטיפול, תוך הסבר מפורט בנוגע לשיקולים בבחירת הטיפול וסיכויים של הטיפול הספציפי להביא לשינויים. סוגי הטיפול המקובלים בתחום הם טיפולים תרופתיים, טיפולים פסיכולוגיים למיניהם ובמקרים המתאימים גם טיפולים שיקומיים.

26/04/2017 | 17:47 | מאת: דודי

גברתי הרופא צר לי לאכזב אותך לא תצליחי לשים אלי תווית של משוגע למרות שכול שטות אתם ..״עם הפסיכיאטרים״ישר רושמים כדורים..קצת בעיות ריגשיות קשת ביישנות חוסר ביטחון עצמי קצת דיכאון מהעולם המסריח הזה..ישר כדורים שיקום טיפול פסכולוגי..אתם כאלו מרובעים

19/04/2017 | 13:21 | מאת: אבי

אני לוקח רמוטיב כמעט כחודש ,ומאז יש לי דקירות בראש מעל עין ימין וכאבי ראש,האם זה אמור כבר לעבור או שעליי להפסיק את התרופה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, תופעות לוואי עם הטיפול בנוגדי דיכאון, כולל רמוטיב, בדרך כלל חולפות תוך שבוע-שבועיים. במידה וזה לא קורה , כדאי לפנות ולתייעץ עם הרופא המטפל הן בנוגע לאפשרות שמדובר בתופעה שלא קשורה לתרופה ואשר במקרה הופיעה בתקופה זו וכן לבחון אפשרות של החלפת התכשיר במידה ואכן מדובר בתופעת לוואי.

18/04/2017 | 08:27 | מאת: שולי

שלום רב, מזה כשנתיים נוטלת ציפרלקס 20 מ"ג והדיכאון התייצב. לפני מספר שבועות ללא סיבה ברורה, חזר הדיכאון העמוק. האם התרופה כבר לא משפיעה? אודה מאוד לתשובתך המהירה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ישנם מקרים בהם על אף הטיפול התרופתי , התסמינים של דיכאון חוזרים. הסיבה לתופעה אינה ידועה ובמקרים מסוג זה מומלץ לבצע הערכה פסיכיאטרית חוזרת כדי לנסות לברר גורמים אפשריים להחמרה ולתת להם התייחסות (גורמי לחץ סביבתיים, בעיות גופניות אפשריות, בעיות בינאישיות). מבחינה תרופתית בדרך כלל מומלץ להוסיף לטיפול הקבוע תכשיר נוסף ״תומך״ או לסירוגין, לשקול החלפת התכשיר.

17/04/2017 | 19:37 | מאת: מודאג

היי, אני לא מבין מה נסגר חד משמעית עם המלצה של פסיכיאטר במצב של פוסט טראומה, כל אחד יכול להמליץ? אני שומע מפסיכיאטרים שהם לא מתעסקים בזה וזה מקובל, אבל יש את אלו שאומרים שאין להם הסמכה(סמכות) או שפסיכיאטר לא רשאי זה מבלבל אותי, כי היה זכור לי שכל פסיכיאטר מומחה רשאי לתת המלצה לגראס רפואי ועדיין יש חלק שטוענים ככה מהפסיכיאטרים אבל חלק שני שטוען כמו שאמרתי שאין להם הסמכה לזה ומשרד הבריאות בוחר מטעמם מי, מה נכון באמת ומאיפה אדע לאיזה פסיכיאטר ללכת כי אני פוסט טראומתי.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לצערי לא אוכל להתייחס לשאלותך כאן במסגרת הפורום מאחר הן לא קשורות לנושא הפורום. אנא פנה לפורום המתאים.

17/04/2017 | 17:37 | מאת: סיגל

שלום רב. אני בת 49 מאז שהופסק לי המחזור אני מרגישה עייפות ודכדוך מדי פעם לא כל הזמן גם דפיקות לב מואצות רציתי לדעת חוץ מטיפול פסיכיאטרי האם יש עוד פיתרון בנושא? אשמח עם תסכימי לקבל טיפ קטן מה לעשות שזה קורה לי באותו רגע בנוסף לטיפול.אני מודה לך חג שמח

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כדי לתת המלצות מקצועיות להתמודדות עם הבעיה, חשוב קודם כל להבין מהי הסיבה : האם מדובר בתסמינים של דיכאון קל שעדיין קיים , בעיה גופנית או לסירוגין, מדובר בתופעה שהיא בגדר הנורמה (עייפות כתוצאה מעומס יתר). במידה ומדובר בדיכאון , כדאי לשקול טיפול מתאים אשר יכול להיות תרופתי ו/או פסיכולוגי. יש לציין כי פעילות גופנית באופן כללי יכולה להפחית תחושת עייפות. כדאי לפנות גם לבדיקה אצל רופא משפחה כדי לשלול גורם פיזי שעלול לתרום תחושות שתיארת.

שלום דוקטור מה את חושבת על קנאביס רפואי לטיפול בפוסט טראומה(דיכאון נלווה לפוסט טראומה) אחרי שכל טיפול תרופתי/התערבות פסיכולוגית לא הביאה להטבה הרצויה? האם את תומכת ובעד או נגד, מה תוכלי לציין ולהוסיף? מה הסיכונים תחת השגחה רפואית וטיפול בטוח, יש המון מידע ברשת ומאמרים לטוב ולרע, חלקם בעד וחלקם נגד מה לגבי דיכאון וחרדה עם טיפול בקנאביס, זה שזה ברמת הפרט אבל יש גם פה בעד ונגד, העניין הוא שפסיכיאטר צריך להבדיל בין דיכאון רגיל לבין דיכאון שנלווה לפוסט טראומה או התפתח ממנה(תגובות שונות בטפול)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, קנאביס מותווה לטיפול בהפרעה פוסט-טראומתית (במקרים ספציפיים בהם סוגי טיפול האחרים לא הביאו לשיפור) ולא לדכיאון. במידה והפרעה פוסט-טראומתית מלווה גם בתסמינים של דיכאון, הטיפול הוא הטיפול המקובל בדיכאון (נוגדי דיכאון, פסיכותרפיה). הנושא של טיפול בקנאביס הוא נושא מורכב ואין באפשרותי לערוך דיון במסגרת הפורום הנ"ל.

12/04/2017 | 01:51 | מאת: ניר

הפסקתי פקסט לפני שבוע מינון 30 שלקחתי במשך 3 שבועות.. התחילו לאחר כמה ימים תופעות קשות כגון שינה מרובה זרמים במוח ,סחרחורות ,תחושת שפעת, אז לקחתי 10מג במשך כמה ימים וזה עבר ,הבעיה שנגמרו לי הכדורים ,אפשרי לקחת רסיטל או לוסטרל במקום? במינון נמוך למשך עוד שבוע לפחות עד הפסקה מוחלטת?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, באופן כללי, הפסקה חדה של פקסט עלולה לגרום לתופעות לוואי שבדך כלל נמשכות מספר ימים ולכן מומלץ להספיק טיפול באופן הדרגתי. אין להפסיק או להתחיל טיפול ללא התייעצות עם רופא. הפורום לא מהווה תחליף ליעוץ עם רופא המטפל ולכן כדי לבחון את המשך הטיפול, חשוב לפנות לרופא שמכיר אותך והמליץ לך על הטיפול בפאקסט.

11/04/2017 | 13:12 | מאת: סלומון

רציתי לשאול האם איטומין וכן סרקואל מתפרקות בכבד? תודה

אכן, שתי התרופות עוברות מטבוליזם בכבד.

06/04/2017 | 16:10 | מאת: JACOB

שלום רב, מה המינון המקסימלי של סימבלטה כאשר הוא ניתן לטיפול בדיכאון קשה? התחלתי עם המינון הראשוני שהוא 30 מ"ג. האם מינון זה יכול לעזור או שיהיה חובה לעלות את המינון ל-60 מ"ג ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, המינון הטיפולי המקובל בדיכאון הוא 60 מ"ג, המינון של 30 מ"ג משמש להתחלת הטיפול וברוב המקרים פחות יעיל. המינון המקסימלי של התרופה הינו 120 מ"ג.

05/04/2017 | 21:24 | מאת: מלכה

שלום רב. הבן שלי בן 17 היה מקבל קונצרטה 90 והרגיש רציני מידי אז הרופאה העבירה אותו לויוואנס 70 אבל מאז, זה נראה שזה לא משפיע עליו והוא לא מרוכז, חזרנו לקונצרטה אבל עם זה הוא מרוכז אבל עצבני. האם אפשר לבקש ויוואנס 100?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לצערי לא אוכל לעזור לך בנושא זה מאחר ואינו קשור לנושא הפורום. אנא פני לפורום המתאים.

בתוך הבית שלי אני מרגיש בסדר גמור אין חרדה או משהו ,לפני שאני יותר החוצה אני מרגיש להכנס להתקפי חרדה בזמן ההתארגנות וכאלה , בזמן שהייה שלי בחוץ נגיד במגרש עם הרבה אנשים אני מרגיש חוסר נוחות תחושות שלי רעידות וסוג של ״התרגשות״ עם רעידות מזה יכול להיות איזה סוג חרדה זה?

לקריאה נוספת והעמקה

לפני שאני יוצא החוצה אני מתחיל להכנס*

שלום רב, ישנם סוגים רבים של חרדה, כגון חרדה חברתית, אגורפוביה (חשש ממקומות גדולים, בהם יש קושי לקבל עזרה במידת הצורך), חרדה כללית (נטיה לחשוש מכל דבר) וכן חרדה שלא ממוקדת לגורם ספציפי ובאה לידי ביטוי בעיקר בתסמינים גופנים (רעד, אי שקט, דופק מואץ, קוצר נשימה). התסמינים שאתה מתאר אכן מעידים על חרדה, אמנם לא ניתן לאבחן את הסוג הספציפי על סמך התיאור בלבד ויש צורך בבדיקה מעמיקה יותר אצל איש מקצוע פסיכיאטר או פסיכולוג.

תודה על התגובה המקצועית, אני רוצה לציין שבבית אני אין לי מחשבות אני מרגיש בסדר גמור רק הקטע של העייפות מעצבן אותי,אני לא מצליח להבין איזה סוג דל חרדה יש לי

02/04/2017 | 14:30 | מאת: יהודה

היי יש לי בעיית חרדות , קשה לי לתפקד שמסתכלים עליי בעבודה עובד למשל,מפגשים חברתיים,מבעלי סמכויות,וכולי .. אני ניסיתי את כל הssri ו snri הם כולם פוגעים לי בזקפה בחשק והפליטה , שמעתי יש תרופה בשם דרלין (פרופרונול) האם אפשרי לקחת אותו על בסיס יומי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, דרלין הוא תכשיר שמפחית את עצמת התסמינים הגופניים של חרדה כגון דופק מואץ והסמקה. השפעתו היא קצרה ומומלץ להמשתמש בו במקרים בהם אדם עם פחד קהל צריך להתגבר נקודתית על התסמינים שמפריעים לו לבצע את המשימה (למשל הרצאה בפני קהל, הופעה על הבמה וכד'). לעומת זאת, כשמדובר בחרדה שקיימת רוב הזמן והמאפיינים הגופניים שלה הם פחות משמעותיים , הטיפול בדרלין פחות מתאים.

31/03/2017 | 17:37 | מאת: עדי

אני בת 29, ובשנה שנתיים האחרונות כמעט ואין לי חיי מין. אני מאוד מאוד מינית, ואוהבת את זה, ובתחושה אני זקוקה לזה כמו שאני זקוקה לאוכל. וזה שאין לי חיי מין ממש מתסכל אותי, ברמת הדיכאון. התחלתי לפני חודש וחצי לקחת וולבוטרין בעקבות דיכאון וזה עוזר לי ברמת התפקוד היום יומי אבל אני לא מצליחה לפתור את עניין הזוגיות והמיניות. אני מרגישה פגומה שאין לי סקס באופן קבוע ומצד שני אני מרגישה שאני לא יכולה למצוא בגלל שאני בדיכאון. כמו לופ כזה.. מה אפשר לעשות? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, הצד הראשון הוא לנסות להבין מה מקשה עליך ליצור קשרים, האם למשל מדובר בדפוס התנהגותי בעייתי שחוזר על עצמו או בעיה אחרת כלשהי. חשוב לפנות להערכה מקצועית אצל פסיכיאטר או פסיכולוג כדי לברר את מהן הסיבות למצוקה ובהתאם להתרשמות והמסקנות שיתקבלו, להחליט על דרכי טיפול והתמודדות.

29/03/2017 | 02:45 | מאת: יהודה

הפסקתי את הטיפול בבת אחת ,התחילו אצלי קשיים מאד קשים בשינה קשה לי מאד להתעורר ואני מרגיש חלש עם צמרמורות גלי חום וקושי שיווי משקל ,כנראה זה תסמונת גמילה , נשארו אצלי 6 כדורים האם לקחת שבוע וחצי מינון של 10מג ואז להפסיק ? כי אני סובל מאד בימים האחרונים תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, באופן כללי, ובפרט במקרה של פקסט, לא מומלץ להפסיק תרופות נוגדות דיכאון בבת אחת. סביר להניח כי התופעות שתיארת קשורות להפסקה חדה של הטיפול. אמנם התופעות הקשורות להפסקה חדה של הטיפול אינן מסוכנות ובדרך כלל חולפות כעבור מספר ימים. לא ניתן לתת המלצות ספציפיות לנטילת התרופה במסגרת הפורום ומומלץ לפנות ליעוץ חוזר לפסיכיאטר המטפל.

26/03/2017 | 16:10 | מאת: ירון

לאיזה מבין התרופות את יותר מתחברת ומעריכה? אם ניסיתי סרוקסט זה מיותר לנסות פרוזאק? מצבי הוא דיכאון עמיד ניסיתי סרוקסט,פבוקסיל,ציפרלקס אפקסור אנאפרניל כדאי לנסות מירו או בכלל סימבלטה או לחזור לSSRI ולנסות תרופות אחרות או שאין טעם

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, באופן כללי, יעילותם של נוגדי דיכאון שציינת היא שוות ערך אך יתכנו הבדלים אינדיווידואליים בין המטופלים ולכן יש סיכוי שתרופה שלא קיבלת עד כה תהיה יעילה יותר עבורך מהתרופות אחרות שפחות השפיעו. עם זאת, חשוב לציין כי ככל שיש יותר כשלונות עם תרופות נוגודות דיכאון שונות, כך הסיכוי לתגובה לתרופה נוספת הולך ויורד. במקרים אלו, בנוסף לטיפול התרופתי, מומלץ לשקול גם טיפולים מסוגרים אחרים כגון טיפול פסיכולוגי, שיקומי, קבוצתי ואחרים.

26/03/2017 | 16:07 | מאת: ירון

אם לא מתחשבים במחיר למה כדאי לפנות לטיפול בקשב וריכוז מהשתיים התלבטות בין ויויאנס לאטנד בלי להתחשב במחיר ועד כמה ויויאנס רחוק מריטלין כי יש כאלו שאומרים שאין בכלל הבדל בין ויויאנס לריטלין

שלום רב, לצערי לא אוכל לעזור לך בשאלה הזאת מאחר והיא לא קשורה לנושא של הפורום. נא לפנות לפורום המתאים.

26/03/2017 | 10:48 | מאת: מנשה

אני נוטל פלוטין 40 מ"ג וגם צורך אלכוהול. האם אלכוהול מפריע לפלוטין להשפיע?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעקרון, לא מומלץ לשלב אלכוהול עם הטיפול התרופתי בנוגדי דיכאון. הסיבה לכך היא שגם התרופה וגם אלכוהול משפיעים על אותה המערכת העצבית וכתוצאה מכך יש סיכוי להשפעות הלא רצויות הן של התרופות והן של אלכוהול כתוצאה מאינטראקציות ביניהם.

24/03/2017 | 07:12 | מאת: אני

שלום וברכה אני מקבל קצבת נכות 40% רפואי ו100% אי כושר כבר 3 שנים. כל פעם מאריכים לי בשנה והיו לי כבר שלוש ועדות. עוד חודשיים יש לי שוב ועדה, אך הפעם ביקשו ממני רק לשלוח מסמכים ולא זימנו אותי למפגש. מה זה אומר? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לצערי לא אוכל לעזור לך מאחר והנושא שאת מעלה אינו קשור לנושא של הפורום הנ״ל. אני ממליצה לך לפנות לפורום המתאים.

21/03/2017 | 17:49 | מאת: לירון

היי מתי עושים שימוש בתרופות ממשפחת MAO כלומר תרופות מהדורות הישנים ביותר? אני סובלת מדיכאון עמיד ומיציתי המון תרופות מכל המשפחות ולא הרגשתי הטבה או שיפור ואני מתפלאת שלא מציעים לי את התרופות מהמשפחה הנ"ל, רציתי לשאול למה לא ממהרים במקרה שלי לתת הזמדנות גם לתרופות יותר ישנות, ברור לי שיש יותר תופעות לוואי אבל מצד שני יש תופעות לוואי אחרות כלומר הסבל שלי הוא תופעת לוואי, מתי הולכים לתרופות מהמשפחה הזאת ובאיזה מצבים עושים בהם שימוש?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, תרופות נוגדות דיכאון מהקבוצה מעכבי MAO הן תרופות יעילות נגד דיכאון אך גם בעלות תופעות לוואי משמעותיות , כאשר השימוש בהן מחייב הקפדה על דיאטה מסויימת בגלל סכנה של תופעות לוואי קשות וסכנות חיים. השימוש בתרופות אלו היום מוגבל מאחר ואין הוכחות חד משמעיות לכך שהן יותר יעילות מתרופות חדשות יותר ומהצד השני הן הרבה פחות בטוחות. עם זאת, ישנם פסיכיאטרים , במיוחד פסיכיאטרים ותיקים יותר, אשר יש להם ניסיון רב עם התרופות האלו והם יכולים להציע את הטיפול במסגרת מעקב אצלם. במידה ואת מעוניינת בטיפול הספציפי ההוא, כדאי מראש לברר עם הפסיכיאטר האם הוא בין היתר מציעה אפשרות כזאת למטופליו.

20/03/2017 | 23:18 | מאת: סיון

שלום, אני בת 38 ויש לי ילד בן 4 . לאחר הלידה היה לי דיכאון עם מחשבות טורדניות כפייתיות וטופלתי בציפרמיל . בדכאון לא הרגשתי מרוחקת מהילד ולהפך .. אני הרחקתי את כל מי שהיה סביבי ממשפחה , חברים ובן זוג והסתגרתי בחדר עם הילד במשך חודשים שאני מתפקדת בפעולות הטיפול בו אך לא בשום דבר אחר. נראית מוזנחת ועצובה וכל היום הייתי בוכה . חושבת מחשבות מחרידות ונכנסת להתקפי בכי או שכל היום הייתי עסוקה בטקסים. לאחר תקופה עזבתי את הבית עם הילד ולאחר תקופה שהתאפסתי חזרתי . כל השנים אמרתי שאני לא רוצה עוד ילדים וטוב לי עם מה שיש לי .. המשפחה ידעה שאני לא רוצה יותר ילדים כי חוויתי דכאון קשה. בסוף החלטתי שדי ואני מתאפסת ועושה אח/ות לנסיך שלי אבל לא בלב שלם . נכנסתי להריון ויש תאומים ומאז במקום לשמוח אני שוב בדכאון עמוק. חוסר חשק, מתעוררת כל לילה בארבע לפנות בוקר ולא נרדמת , בוכה , עצובה , חסרת ערך עצמי , מרגישה שזאת טעות ולא מתחברת פשוט לא מצליחה ובנוסף חרדה לעתיד בגלל ההיסטוריה שלי . אני שבוע 9 ובימים האחרונים מבינה שהדבר הכי חכם זה לחזור לתוכנית הקודמת שלי להשאר עם ילד אחד. היום התגלה לי שהוא אמר לאבא שלו שצריך להתחבא לאמא כי אמא צועקת ובוכה.. וזה באמת כל מה שאני עושה בשבועיים אחרונים .. כועסת ובוכה . לא רוצה כדורים ולא יודעת אם אני עושה טעות .. אבל מרגישה שאני עשיתי טעות ומזיקה לבן שלי ובטח ובטח אזיק בעתיד אם אמשיך את ההריון ככה .

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, את מתוארת מועקה משמעותית על רקע המצב הנוכחי ואין ספק כי במצב כזה יש צורך בטיפול. חשוב לציין כי גם בזמן ההיריון , ניתן ורצוי לקבל טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון במידה ויש התוויות לכך. הטיפול עשוי להועיל גם לאשה עצמה וגם להיות בעל השפעה חיובית על העובר (מאחר ומחקרים מראים כי למצבה הנפשי של האם יש השלחות על מצבו של עובר). מדובר בנושא מורכב וכיום ישנן מרפאות מיוחדות - המרפאות לבריאות הנפש של האישה - בהן ניתן לקבל טיפול רב מקצועי המכוון לבעיות שקשורות במצב הנפשי של האישה ההרה. חשוב לא להתייאש, לא להרים ידיים, לטפל במצב ולא לתת לדיכאון להשתלט עליך ולפגוע ביכולת שלך לקבל החלטות שקולות ונכונות עבורך.

17/03/2017 | 20:34 | מאת: מנשה

האם עדיף לחלק לפעמיים ביום 20+20 או כל ה-40 בבת אחת?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, את התרופה לוקחים פעם אחד ביום ואין צורך לחלק את המינון.

16/03/2017 | 17:17 | מאת: rafuli

אני בן 40 מושתל דפיברילטור סובל מאי ספיקת לב של 23% ועוד נמאס לי מהמצב שאני היום אני כל הזמן בפחד לא יישן בלילות מהפחד שהדפיברילטור ייתן מכות חשמל כבר עברתי כמה וכמה מכות חשמל בהשתלה הראשונה לאחר פעולת המכשיר היה לי ניסיון אובדני עברתי השתלה חדשה ומאז אני לא מתפקד עצבני רב עם כולם לא יישן בלילות כל הזמן חושב על הניסיון הקודם לוקח סיכונים על עצמי אני כבר לא יודע מה לעשות יותר אני מיואש לחלוטין אני מבקש עזרה כי אין לי למי לפנות אני לא יצליח להחזיק מעמד

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, מהודעתך עולה כי אתה נאלץ להתמודד עם אי ודאות וסיכון תמידי לחוות מכת חשמל שללא ספק הינה חוויה קשה ומפחידה. ללא ספק מדובר בגורם דחק משמעותי וקשה אשר באופן טבעי משפיע על מצבך הנפשי ומקשה על התמודדות. במצב המתואר מאוד חשוב לא להישאר לבד ולקב עזרה: מומלץ וחשוב לפנות לטיפול פסיכולוגי תמיכתי לפסיכולוג רפואי, ניתן לעשות זאת באחת ממרפאות הציבוריות בבתי חולים וכדאי לברר במקום בו עברתה השתלה, האם יכולים לעזור ולהפנות אותך לאיש מקצוע המתאים. בנוסף לכך, רצוי לעבור גם הערכה פסיכיאטרית, מאחר ובהרבה מקרים , טיפול בנוגדי דיכאון וחרדה עשוי להפחית את עצמת החרדה והלחץ ולאפשר לך להתמודד יותר טוב עם המועקה. בכל מקרה, חשוב שלפנות ולקבל עזרה מקצועית ולא להתייאש והרים ידיים.

21/03/2017 | 23:27 | מאת: rafuli

דוקטור שלום עם אני פונה למיון בשיבא כי בדרך שאני הולך בה לא נישארו לי הרבה צעדים עוד לתמרן

היי....אני סובלת מחרדות כבר 3 שנים והיום גם יש דכאון קליני קשה הפסיאטר שלי אמר לי שיש לי דראליזציה ודה פרסונליזציה...ניסיתי מעל ל15 סוגיי תרופות וכלום לא עזר עכשיו אני על אריפליי חודש שלפניי שבוע העלו לי אותו ל10 מ"ג המצב החריף בשבועיים האחרונים נהייתי מאובנת ומשותקת בלי רגשות לכלום...השאלה זה יכול להיות קשור לכדור החדש הזה? אני בסבל נוראי כאילו אני כבולה ומלאה במרץ בו זמנית

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, באופן כללי הטיפול לא אמור להחמיר את המצב הנפשי, אמנם יתכן והוא גורם לתופעות לוואי אשר עלולות להופיע בתחילת הטיפול ולהתפרש כהחמרה. במקרה זה בדרך כלל מומלץ לרדת במינון ולעלות אותו בהמשך במידת הצורך בקצב איטי יותר. בכל מקרה, חשוב קודם כל לדווח על התופעות לרופא המטפל, להתייעץ אתו בנוגע להמשך הטיפול ולהימנע משינויים על דעת עצמך.

09/03/2017 | 18:33 | מאת: JACOB

שלום רב, התחלתי במינון של 5 מ"ג של התרופה ברינטליקס. לאחר חודש על מינון של 5 מ"ג וללא שיפור במצב הקיים (דיכאון קליני קשה) הרופא העלה לי את המינון ל-10 מ"ג. עכשיו צריך לחכות עוד 4-6 שבועות בכדי לדעת אם המינון החדש ישפיע\לא ישפיע ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אכן, זה עלול די לתסכל, אך גם בעקבות עליה במינון יש להעזר בסבלנות ולהמתין כ-4-6 שבועות לתגובה.

29/04/2017 | 06:17 | מאת: משה

התחלתי טיפול בברינטליקס לפני מספר ימים ועליתי במינון שלו מרמה של 5 מ"ג ל10 מ"ג תוך 4 ימים על דעת עצמי ובמקביל התחלתי ליטול איתו קלונקס 0.5 מג, אין לי נגישות לפסיכיאטר כי הוא בחול והתור רק בעוד כחודשיים ... מאז נטילת התרופות הנ"ל אני לא מרגיש טוב מבחינת העניין שאני ממש מבולבל ומרגיש דיי מנותק מהמציאות.... השאלות הנשאלת הן האם שילוב של ברינטליקס עם קלונקס זה דבר מזיק ויכול להיות זה השפיע לרעה ? והשאלה השניה היא - לא פעלתי בהתאם להוראות הרופא שהעלתי במינון של הברינטליקס אחרי 4 ימים בלבד במקום חודש ברמות שתיארתי, האם יכול להיות שזה הגורם להרגשה שלי , האם עדיף להישאר במינון שעליתי אליו ? מה עליי לעשות - התרופה חדשה יחסית בארץ ואין כל כך מידע עליה

07/03/2017 | 03:37 | מאת: דודו001

אני נולדתי עם מטען גנטי של בנאדם ביישן מאוד באופן מוגזם וקיצוני ומופנם מאוד ומסתגר ומתבודד מאוד וחיי בתוך הקופסה שלי וגם נמנע מאוד מליהמצא בתוך סיטואציות חברתיות ואירועים חברתיים ונמנע מיצירת קשרים חברתיים (אני בודד מאוד ואין לי בכלל חברים , הפעם האחרונה שהיו לי חברים הייתה בבית הספר היסודי וגם אז לא היו חברים של ממש)ונולדתי גם עם מטען של חרדה מוגזמת שכוללת חרדה חברתית , חרדה מליהמצא בסיטואציות חברתיות עד כדי הימנעות מוחלטת לצאת מהבית וללכת ברחוב בשכונה שלי ובכפר שלי מחשש שאנשים שמכירים אותי ילעגו לי ויצחקו עליי (מחשבות בראש שהתוכן שלהן הוא שכאשר אני הולך ברחוב בשכונה שלי ובכפר שלי אז אנשים שמכירים אותי כמו קרובי משפחה ושכנים ומכרים שלי ועמיתים שלי וקולגות שלי יצחקו עליי וילעגו לי בגלל האופי שלי הביישן והמופנם והמסתגר והמתבודד והחרדתי והמסתגר והרגיש מאוד (כי גם אני נולדתי עם מטען גנטי של בנאדם רגיש מאוד במיוחד לביקורת ולדחייה ולנטישה ולהערות שליליות של הזולת שהייתי מקבל בסביבה שלי בתדירות גבוהה , גם רגיש מאוד לבדיחות בין "החברה-העמיתים והקולגות" וקרובי המשפחה והשכנים והמכרים שלי )וגם מחשבות שהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת אותי כאשר אני הולך בשכונה שלי , מחשבות אילו גרמו לי להימנעות מוחלטת לצאת מהבית במשך שנים , לצאת לשכונה שלי או להימצא באירועים חברתיים איפה שמכירים אותי אבל יש לציין שמחשבות אלו רק נוגעות לאנשים שכן מכירים אותי ולא לאנשים זרים ושכונות זרות וכפרים וערים זרות ששם כן הייתי יוצא לרחוב בלי חרדה ובלי המחשבות שהזכרתי למעלה ואילו כאשר הייתי הולך בשכונה שלי איפה שמכירים אותי הייתי נתקף בהתקף חרדה-פאניקה שכולל הזעה מרובה ורעד בכל חלקי הגוף והרגשה שאין לי מספיק אויר לנשום ובלבול ובהלה . אני גם סובל מדיכאון חריף ומשתק וחזק , אני לא אוכל לגמרי למשך ימים שלמים ושבועות-סובל מחוסר תיאבון מוחלט אני מזניח ומרשל את עצמי את ההיגיינה שלי ולא מתקלח למשך שבועות אפילו לפעמים חודש , אני נמצא בחוסר תפקוד טוטאלי ומשתק ולא יוצא מהבית , אני סובל מכעס עצום על עצמי ועל הסביבה שבה גדלתי-בגלל הביקורת והמסרים וההערות השליליות שהייתי מקבל מהסביבה הזאת- , אני מתוסכל לגמרי , אני מרגיש שאני לא שייך לסביבה שלי שבה גדלתי ומרגיש שאני מוזר כלפי הסביבה הזאת , מרגיש מבולבל ולא מאוזן , חוסר מוטיבציה מוחלט אפילו לצחצח שיניים , ריקנות קטלנית , אני מתפרץ התפרציות כעס וזעם אימפולסיביות על הסביבה שבה גדלתי , אני מרגיש נכות וכאב נפשי עצומים , האטה פסיכומוטורית , זמן תגובה ארוך מהרגיל , מרגיש חרדה קיומית חרדה מהחיים וממשמעות החיים , חרקה מקול גבוה ומרעשים ומצעקות , אני מרגיש מנודה חברתית וסובל מהפנמת סטיגמה למחלות נפש , מרגיש בדידות קטלנית , אני מסתגר ומתבודד , מרגיש רגשי נחיתות ודימוי עצמי נמוך ולא שווה ולא רגיל ולא נורמיטיבי כמו האחרים , מרגיש חוסר נפשי , סובל מסף גירוי נמוך-פתיל קצר-,אני אפילו מרגיש שאני מרותק לכיסא גלגלים מרוב הכאב הנפשי .לגבי מה שהזכרתי היו כמה אבחנות שונות מפסיכיאטרים שונים , מה שגרם לי ללכת לאיבוד לגבי האבחנה המדוייקת והטיפול המתאים ??!! האבחנות שקיבלתי הן :1. סכיזופרניה מסוג simple פשוטה . 2. סכיזופרניה paranoid . אבחנה 3 : מחלה סכיזואפקטיבית . 4.ocd עם דכאון כפול דיסתימיה עם חרדה חברתית עם הפרעת אישיות נמנעת . 5. ocd עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית-הפרעת אישיות מאשכול A . אני מתלבט לגבי האבחנה ולגבי הטיפול המתאים ??!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לצערי, לא ניתן לאבחן מצב הנפשי באמצעות הפורום. פניה ליעוץ למספר אנשי מקצוע עלולה לעיתים לבלבל, במיוחד במקרים בהם יש קושי להגיע לאבחנה במסגרת פגישה אחת. במקרים אלו, מומלץ לבחור באיש מקצוע אחד ולהמשיך מעקב אצלו לאורך זמן. מעקב לאורך זמן עשוי לשפר דיוק האבחנה מאחר ומאפשר להתרשם מהתסמינים על ציר זמן וגם לבחון תגובה לטיפול. חשוב שתפנה לאיש מקצוע מוכר, עם ניסיון בתחום אשר תרגיש אתו בנוח ולא תהסס לשתף בבעיות השונות אתן אתה מתמודד.

06/03/2017 | 20:29 | מאת: אלכס

אני סובל מחרדה ודיכאון לוקח פאקסט 20 כבר 3 שבועות בדיוק ואין שום השפעה ,לחכות עוד שבוע או להעלות ל30 ?תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, בדרך כלל מומלץ להעריך את המצב הנפשי כעבור 4 ואף 6 שבועות לאחר תחילת הטיפול ולכן בשלב זה כדאי להמתין ולהיעזר בסבלנות.

06/03/2017 | 18:19 | מאת: אלירן

כאשר מדובר בדיכאון עמיד והתרופות לא עוזרות, קראתי על המון מידע באינטרנט הכולל מחקרים שמוסיפים לתגבור התרופה האנטי דיכאונית פרוביג'יל-מודפיניל גם כדי לתגבר את התרופה הראשונה מעבר לאריפליי וגם כדי להלחם בעייפות והתשישות וחוסר האנרגיה שמלווים את הדיכאון, מי שלא יודע מדובר בתרופה מוצלחת מאוד ויקרה, שאלתי בעניין היא האם ניתן להשתמש בתכשיר אחר שעושה פעולה דומה או אותו אופן פעולה ובעל מנגנון השפעה דומה ממשפחת הממריצים כדוגמת: אדרל, אטנט, ויויאנס וככה לקבל אפקט דומה ובכך גם לחסוך כמה מאות שקלים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, על אף המחקרים שקיימים בתחום, אין מספיק הוכחות ליעילותם של הסטימולנטים בטיפול בדיכאון עמיד ולכן הטיפול בסטימולנטים עדיין אינו מותווה לטיפול בדיכאון או דיכאון עמיד.

06/03/2017 | 13:35 | מאת: יעקב

שלום רב, קיבלתי אבחון מהפסיכיאטר שלי לגבי הבעיות הנפשיות שיש לי. זה ניתן לי במכתב. במכתב נכתב ש: "האישיות הטרום מורבידית כללה מאפיינים סכיזואידים, לביליות אפקטיבית וביטחון עצמי מונמך" וכן נאמר שיש "דקומפנסציות דיכאוניות" מה זה "סכיזואידים" ? מה זה "לביליות אפקטיבית" ? מה זה "דקומפנסציות דיכאוניות" ? אשמח להסבר המושגים הלא כ"כ מובנים לבני אדם רגילים שאינם רופאים. תודה מראש

שלום רב, אכן מדובר במושגים רפואיים מורכבים אשר אין ספק שאינם מובנים למטופל. אינני רואה לנכון וגם אין באפשרותי במסגרת הפורום לפרט את משמעות המושגים. עם זאת, חשוב מאוד שתקבלי הסבר ברור לגבי התרשמות המקצועית של הרופאה שבדקה אותך , כולל הסבר לגבי המושגים אשר יהיה רלוונטי לבעיות איתן את מתמודדת.

05/03/2017 | 06:49 | מאת: אלי

אי אפשר לתת כתחליף לפרוביג'יל ממריץ אחר ממשפחת הקשב והריכוז כמו אטדנט, סטרטרה, וויויאנס ואדרל כדי להפחית עייפות ולתגבר את התרופה הראשונה וככה לחסוך כמה מאות שקלים כנגד דיכאון עמיד שכלולות בו גם סימני עייפות ותשישות ובעיות בקשב וריכוז והאטה פסיכומוטורית

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, נכון להיום, התרופות מקבוצת הסטימולנטים לא מותוות לטיפול בדיכאון ואין המלצה לשימוש בהן בטיפול בדיכאון. הן יכולות להמשיך לשמש לטיפול בהפרעת קשב גם אצל אנשים שלוקים בדיכאון, אך תרומתן לטיפול בדיכאון עד כה לא הוכחה באופן ודאי.

04/03/2017 | 20:48 | מאת: הדר

אם אתם סובלים מדיכאון או מניה-דיפרסיה ומעוניינים להשתתף בקבוצת תמיכה, מקומכם איתנו. אנחנו קבוצת אנשים עם הפרעות מצב רוח שנפגשים לשעה וחצי פעם בשבוע. כל הפרטים כאן - http://dbsa.org.il/

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, הפורום לא נועד לפרסום מודעות מסוג זה ואין לראות במודעה הנ"ל המלצה להשתתפות בקבוצה המפורסמת .

02/03/2017 | 23:34 | מאת: בד

שלום וברכה אני בן 28 אני מקבל קצבת נכות נפשית מביטוח לאומי כבר 3 שנים (כל פעם מאריכים לי בשנה) 40% רפואי ו100% דרגת אי כושר בשנה הראשונה לאחר האשפוז הראשון שלי זה היה על "הפרעת אישיות גבולית עם תסמינים דיכאוניים" בשנה השנייה זה היה על "הפרעה פיקטבית אצל הפרעת אישיות גבולית" ובוועדה האחרונה זה היה על "הפרעה אפקטיבית" בעוד חודשיים-שלושה תהיה לי שוב וועדה (רביעית במספר) ואני רוצה לקבל כבר נכות יציבה כי כל פעם מאריכים לי את הנכות וזה עושה לי חרדות שאי פעם יפסיקו לי את זה כי אין לי תמיכה מהצד (אין לי הורים) ואם יפסיקו לי את הקצבה אחזור למצב לא טוב שאני נורא חושש שיקרה כי פעם כשזה קרה כמעט פגעתי בעצמי.. יש לציין שלפני מס' חודשים עשיתי אבחון פסיכולוגי מקיף והאבחנה שלי השתנתה מהפרעת אישיות להפרעה סכיזואפקטיבית השאלה שלי האם כדאי לשלוח לביטוח לאומי לפני הוועדה גם את הדו"ח הפסיכולוגי המקיף שעברתי ששם כתובה האבחנה ואז יסתכלו יותר ברצינות על ההפרעה שלי (מכיוון שזה אבחון יותר מקיף), או שמא מספיק מכתב קצר מהפסיכיאטר המטפל? אני במעקב במרפאת בריאות הנפש גם בשיחות וגם אצל רופא. יש לציין שבפרוטוקול האחרון של הוועדה שהייתה לי ביקשו "דוח פסיכיאטרי עדכני מפורט" לוועדה הבאה מה לעשות? תודה מראש וסופ"ש נעים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, באופן כללי, יש לספק לביטוח לאומי את החומר הרפואי העדכני וכמובן תיעוד בנוגע לשינויים במצב הנפשי. חשוב לציין כי הפורום אינו עוסק בתחום ביטוח לאומי ונכות ולשאלות נוספות בנושא מומלץ לפנות לפורום המתאיום ו/או להתייעץ עם עו"ס.

01/03/2017 | 21:56 | מאת: Me37

היי! אני סובלת מדיכאון קליני, כבר שנים רבות. למעשה מאז שאני זוכרת את עצמי אני לא יציבה, סובלת מחוסר אמון בבני אדם ואין לי רגע אחד של שמחה. בתקופה האחרונה, גם מהתפרצויות זעם בלתי נשלטות והמצב שלי מחמיר. עברתי התעללות מינית בילדות מקרוב משפחה ובבגרותי עברתי אונס ממישהו שיצאתי איתו. מאז, אני לא מצליחה להחזיק מעמד במקומות עבודה ואני רבה עם כולם. חברות, משפחה. אני בודדה. זקוקה לעזרה. ניסיתי טיפול נפשי (במשך שלוש שנים) שלא צלח. יש לכם רעיון למטפל? אולי אשפוז יום? אני אבודה ויצאתי מתפקוד. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, המסגרת של אשפוז יום היא המסגרת שמאפשרת התערבות אינטנסיביות יותר ולכן במידה והטיפול במסגרת מרפאתית לא מאפשר להגיע לשיפור , סביר לשקול הפניה לאשפוז יום. כדי להגיע לטיפול במסגרת זאת, יש לפנות לפסיכיאטר המטפל ולקבל ממנו הפניה והסבר לגבי הפניה למקום ותהליך הפניה (לרוב יש צורך להעביר את ההפנה למח' אפשוז יום אשר מזמינה את המטופל לפגישת אינטייק).

28/02/2017 | 20:15 | מאת: אלי

שלום רב רציתי לברר על התרופה הנ"ל בשם מודפיניל(פרוביג'יל), קראתי שיש המון מידע עליה באינטרנט ותגובות חיוביות ממשתמשים ובנוסף מחקרים, אני מתכוון תגובות חיוביות ומחקרים בנושא הדיכאון/דיכאון עמיד/מתגבר תרופה אנטי דיכאונית, מניסיון ממחקרים ומרופאים וממשתמשים יש לתרופה תוצאות חיוביות מאוד בנושא הדיכאון ושיפור מצב רוח או כמתגבר תרופה אנטי דיכאונית אחרי שאף תרופה לא השפיעה היא נותנת תוצאות לטעם הטוב. רציתי לשאול מתי עושים שימוש בתרופה הזאת? האם מה שקראתי והצבעתי עליו למעלה הוא מידע אמין?מה מחירה ובאיזה מינונים היא מגיעה? מתי אתה נוהג להשתמש בתרופה הזאת ואיך ניתן לשכנע רופא פסיכיאטר לתת את התרופה אחרי שעשרות לא השפיעו בלפחות לתגבר איתה את התרופה האנטי דיכאונית?

לקריאה נוספת והעמקה
01/03/2017 | 13:12 | מאת: אלי

אי אפשר לתת כתחליף ממריץ אחר ממשפחת הקשב והריכוז כמו אטדנט, סטרטרה, וויויאנס ואדרל כדי להפחית עייפות ולתגבר את התרופה הראשונה וככה לחסוך כמה מאות שקלים

שלום רב, נכון להיום, התרופה לא מותווית לטיפול בדיכאון . בדומה למצבים רבים אחרים ברפואה , ישנם רופאים שבוחרים להתשמש בתרופה זו משיקולים שונים, כגון ניסיון ומחקרים שונים. אני באופן אישי לא ממליצה על שימוש בתרופות שאין הוכחות מחקריות לגביהן וממליצה להעזר בטיפול שהוכחו כיעילים במסגרת מחקרית ויש לגביהן התוויה רשמית לטיפול בדיכאון.

26/02/2017 | 13:47 | מאת: אני

שלום וברכה, רציתי לשאול מבחינת מייצבי מצב רוח, ליתיום ואביליפיי, למי יש פחות סיכויים לגבי השמנה, ובכלל - לתופעות לוואי? ברקע אפיזודה מאנית-פסיכוטית תחת פאקסט 60, ועוד אפיזודות של דיכאון. אצלי יש סימפטומים אפקטיביים בולטים ולעתים קרובות קושי בויסות רגשי (יש קווי אישיות גבוליים). יש לציין גם ששוקל 100 קילו ומעוניין להשיל ממשקלי כ-15 קילו, ומשלב פעילות פיזית והרגלי אכילה.. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, הבחירה במייצב מצב רוח מתבססת בראש ובראשונה על חומרת התסמינים. ליטיום הוא תכשיר מאוד יעיל לאיזון מצב רוח ולכן זוהי בחירה המומלצת במצבים פעילים של הפרעה דו-קוטבית, מניה או דיכאון. לעומת זאת, אביליפיי הוא תכשיר שעלול להיות פחות יעיל במצבים חריפים ומומלץ יותר כטיפול החזקתי בתקופות בהם המחלה לא פעילה ותפקידו למנוע החמרות. מבחינת תופעות לוואי, ללא ספק לאביליפיי יש פחות תופעות לוואי, כולל השפעתו על המשקל, אך כאמור הבחירה בתרופה המתאימה מתבססת בראש ובראשונה על חומרת התסמינים.

25/02/2017 | 15:02 | מאת: אני

שלום וברכה, אני בן 28 ומעוניין בהמלצה לסוג של טיפול פסיכולוגי. אובחנתי עם השנים כבעל ארגון אישיות גבולי וברקע גם גלישות פסיכוטיות קצרות. יש לציין שגדלתי בבית עם הורים שהתגרשו משהייתי בן 5, אבא שניתק קשר, ואימא שהתמכרה לסמים והייתה משפילה, והתאבדה לפני כארבע שנים.. בתור ילד היו קשיי התנהגות, מהצבא שוחררתי על קשיי הסתגלות ולאחר מכן אובחנתי כסובל מחרדת נטישה.. החלקים שאני רוצה לעבוד עליהם כיום הם אימפולסיביות, שליטה עצמית, ויסות רגשי בעיקר, קבלת החלטות, התמדה במאמצים, חוסר בטחון עצמי וחוסר אמונה בעצמי, ראיה "דיכוטומית", מציאת "כיוון" בחיים, אני חווה סימפטומים של דיכאון ותקיעות בחיים, אני גם לא מצליח להחזיק עבודה יציבה וטובה בשבילי, לצד זאת יש לציין שמחזיק זוגיות כבר ארבע שנים ומעגל חברים יציב, כמו שציינתי עיקר התקיעות באה לידי ביטוי במציאת כיוון בחיים, כיוון לימודי ומקצועי, קבלת החלטות והתמדה במאמצים. באשפוז שהייתי (לפני כשלוש שנים) שארך שבועיים וחצי (מרצון) אבחנו לי הפרעת אישיות קלאסטר B וגם C (תלותית) והמליצו לי על פסיכותרפיה תמיכתית. בעבר הייתי מטופל פרטית בשיטה דינמית, כמעט שנתיים, שלא הכי הועילה, אך היוותה לי כמין עוגן בחיים, הטיפול הסתיים מצד המטפל לאחר עימות ביננו שהוא "לא היה פתוח לגישות טיפוליות חדשות". כיום גם כן נמצא בטיפול דינמי דרך מרפאת ברה"ן כבר כבערך שנה, הטיפול גם כן מהווה לי עוגן אך הייתי רוצה יותר לייעל אותו ולעבוד בעיקר על מה שציינתי למעלה. האם כדאי לקחת מטפל התנהגותי? יש לציין שדיברתי עם המטפלת שלי וסיכמנו שאני יכול לפנות בנוסף לעוד טיפול התנהגותי, ראיתי גם שיש טיפול DBT וטיפול CBT והומניסטי - מה מומלץ לאור מה שציינתי? כמו כן כרגע נמצא בתהליך שיקומי דרך סל שיקום וביטוח לאומי וגם במעקב רפואי פסיכיאטרי. כמובן שכל זאת חשובים לי לצד חיזוקים בטיפול, שכן כל אלה לא היו לי בעבר מהבית.. תודה מראש על הייעוץ.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, קיים מגוון רחב של סוגי הטיפול הפסיכולוגי והרבה פעמים זה מבלבל ומקשה על המטופל להגיע לטיפול. לדעתי, בשלב הראשון, במיוחד במידה ולא הייתה בטיפול פסיכולוגי בעבר, מומלץ לבחור בטיפול פסיכולוגי הנגיש והזמין ביותר. הצלחת הטיפול הרבה פעמים קשורה לא דווקא לסוג הטיפול אלא לקשר שנוצר עם המטפל ולכן מומלץ לפנות למי שזמין עבורך בטווח הזמן הסביר (בקופ"ח, במרפאה ציבורית, באופן פרטי) ולא לשים דגש על הסוג הספציפי.

24/02/2017 | 12:53 | מאת: אני

שלום וברכה, רציתי לדעת אם מבנה אישיות גבולי עם גלישות פסיכוטיות יכול להתקיים עם הפרעה סכיזואפקטיבית? או שזה "או זה - או זה"? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, "מבנה אישיות גבולי" אינה אבחנה של הפרעה נפשית אלא תיאור שמתבסס על תיאוריה פסיכואנליטית ספציפית. הפרעת אישיות גבולית הינה אבחנה פסיכיאטרית ואנשים עם הפרעה זו עלולים לסבול גם מהפרעה סכיזואפקטיבית.

23/02/2017 | 18:35 | מאת: יעקב

שלום רב, מקבל ריספרדל 2 מ"ג כתוספת לציפרלקס 20 מ"ג לטיפול בדיכאון עמיד. שאלתי היא, האם ריספרדל ידועה כמרדימה במיוחד? מאז שהתחלתי את הריספרדל אני רדום בטירוף ולא מצליח להתעורר. כמובן שאני לוקח אותה בלילה. לדוגמה, לקחתי את התרופה ב-21:30 ולמחרת קמתי ב-14 בקושי גדול וחזרתי לישון ב-14:30 עד 17:30 !! זה הגיוני? אם אני לא לוקח את התרופה אז אני מתעורר בשעה סבירה ועירני, כך שהרדימות באה מהריספרדל. השאלה אם זה אמור להיות כך? יכול להיות שאני רגיש לתרופה באופן קיצוני? האם יש תרופה ממשפחת הריספרדל שפחות מרדימה? לפני הריספרדל ניסיתי זיפרקסה 2.5 מ"ג שהייתה אפילו עוד יותר מרדימה ובגלל זה עברתי לריספרדל אבל מתברר שגם הריספרדל מרדימה אותי. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ריספרדל עלול לגרום לעייפות מוגברת, אם כי הרבה פחות מזיפרקסה. ישנם אנשים שיותר רגישים לתופעה זו וישנם כאלו שפחות. בכל מקרה, עם הזמן ההשפעה המעייפות פוחתת ולכן אם התרופה עוזרת לך, כדאי להעזר בסבלנות ולסרוגין , במידה והשפעתה פחות משמעותית, כדאי לשקול החלפתה בתכשיר אחר. בכל מקרה , חשוב להתייעץ עם הרופאה המטפל לגבי המשך הטיפול ובחירה ספציפית של התרופה.

23/02/2017 | 16:21 | מאת: ורד

עבדתי בעבודה נהדרת עם פרנסה נהדרת ואנשים נהדרים שהתרגלתי אליהם ופתאום פוטרתי מאז אין לי עבודה ואני קמה עם חוסר סיפוק ודכדוך אני לא רוצה כרגע ללכת לטיפול אני קודם כל רוצה להתמודד בעצמי ולכן אני כותבת לפורום הייתי שמחה לקבל אפילו טיפ קטנטן איך בכל זאת לחזור לחיות חיים שמחים וטובים למרות שאין לי כרגע עבודה אני מחפשת ועדין לא מצאתי זה לא קל למצוא עבודה אשמח לעזרה תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אירועי חיים לא נעימים ובמיוחד אירועים לא צפויים עלולים באופן טבעי לעורר תגובה רגשית של דכדוך, הרגשה כללית לא טובה וכן תחושות של ירידה בערך העצמי וירידה בבטחון העצמי. לרוב מדובר בתגובות טבעיות אשר לא מעידות על הפרעה נפשית שדורשת התייחסות מקצועית. בתקופות אלו יש חשיבות לתמיכה של אנשים הקרובים, משפחה, חברים , בן או בת הזוג. בדרך כלל תגובות מסוג זה מוגבלות בזמן וכאמור לא דורשות טיפול, אמנם במידה והמצב לא משתפר על פני מספר שבועות וניכרת פגיעה תפקודית (חוסר יכולת להמשיך בשגרה היום יומית, חוסר יכולת להמשיך בחפושי עבודה, לעמוד במחוייבויות שונות וכד') יש לשקול פניה להערכה מקצועית, עדיף אצל פסיכיאטר, כדי לבחון אפשרות של טיפול.

23/02/2017 | 00:16 | מאת: הגר

אני חיה עם הפרעות אכילה במשך קרוב לחמש שנים ואני משוכנעת שאני סובלת מהפרעת אישיות גבולית, מעולם לא טופלתי בתחום בריאות הנפש אך אני חושבת שהגיע הזמן, הונשאים האלו רלוונטים אליך?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כדי לאבחן את מצבך חשוב לעבור בדיקה פסיכיאטרית אשר במסגרתה תוכלי לקבל גם הכוונה לטיפול המתאים. למעשה, כל פסיכיאטר מומחה יכול לבצע את הבדיקה הראשונית ואת יכולה לפנות לפסיכיאטר הן במסגרת קופ"ח והן במסגרת מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש.

20/02/2017 | 17:02 | מאת: האנונימי

שלום וברכה יש לי שאלה איך אני יודע אם המחשבה שאלוקים "שונא" אותי ושאני כרגע "נענש" על חטאים שעשיתי בעבר זה סוג של מחשבת שווא של אשמה או שזה משהו אמיתי ושזה יעבור מעצמו? הרי זה משהו שאין אפשרות באמת להוכיח, עניין דתי של אמונה ורוחניות.. פעם כשפניתי למיון בנוגע למחשבות דומות רשמו לי "חשיבה overvalued idea". בעברי אכן עשיתי חטאים לצערי (שכבתי עם אישה נשואה, פגעתי בהוריי מילולית, שכבתי עם בחורות לא יהודיות וכו'..), ועל הדברים הללו יש עונש מוות לפני התורה.. איך אני יודע אם המשברים הנפשיים הנוכחיים זה כתוצאה של עונש מאלוקים, או שזו בעיה נפשית וצריך תרופות? מה הטיפול ב-overvalued idea? ואיך בכלל אפשר לדעת אם צריך ללכת במקרה הזה לרב או לפסיכיאטר או לפסיכולוג? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, מחשבת שווא היא סוג של הפרעת חשיבה המתבטאת בקיומה של מחשבה מוטעת, אשר אינה נכונה אובייקטיבית וגם לא תואמנת אמונות מקובלות בתרבות או בדת. קשה לשכנע את הלוקה במחשבות שווא באי-נכונותן. מחשבות שווא הן מאפיין של מצב פסיכוטי. מחשבות שווא הן בעצם פירוש פרטי של המוח למציאות הסובבת והנקלטת בחושיו של אדם השרוי בסוג של פסיכוזה. במחלות נפשיות מחשבות שווא בדרך כלל אינן התסמין היחיד ומתלוות אליו תסמינים נוספים כגון הזיות, שינויים בהתנהגות וירידה תפקודית. כדי לאבחן את המחלה במידה וחושדים בקיומה, יש לפנות לבדיקה של פסיכיאטר.

19/02/2017 | 21:08 | מאת: יעקב

שלום רב, מטופל בריספרדל 2 מ"ג כתוספת לציפרלקס 20 מ"ג לטיפול בדיכאון עמיד. שאלתי היא, האם ריספרדל גורמת להשמנה? האם ידוע על קשר בין התרופה הזאת לבין השמנה? מאז שהתחלתי עם התרופה עליתי בערך 10 קילו. ואני לא אוכל הרבה בכלל. אין תאבון מופרז אלא נורמלי. ובכל זאת עליתי 10 קילו.... האם יש קשר בין התרופה להשמנה שלי? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אכן , ריספרד עלולה להגביר סיכוי של עליה במשקל , במיוחד בחודשים הראשונים של הטיפול כתוצאה מהגברת התאבון. יש לציין כי גם שיפור במצב הנפשי וירידה בעצמת הדיכאון, עשויים לשפר את התאבון ולגרום לעליה במשקל. בדרך כלל דיאטה מאוזנת (עדיף בהתייעצות עם תזונאית) עשויה לעזור בירידה במשקל ואין בהכרח צורך בהפסקת התרופה (במיוחד אם היא עוזרת) כדי לרדת במשקל ולשמור על המשקל היציב.

שלום רב, קיבלתי ברינטליקס לטיפול בדיכאון. שאלתי היא, על איזה חומרים במוח הכדור משפיע? כמובן שהוא משפיע על סרוטונין, אך האם הוא משפיע על עוד חומרים כגון נירואנדרנלין ודופמין? הרופא שלי אמר לי שהוא משפיע על שלושת החומרים האלו : סרוטונין, נירואנדרנלין ודופמין. האם זה נכון? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

אנא ראה את תשובתי לשאלתך הקודמת

אני סובלת ממניה דיפרסיה מיזה שנים אני מקבלת וולפוראל 600 מג מירו 45 מג ולוסטראל 200 מג 9 חודשים הרגשתי טוב עם הכדוריםצהאלה ועכשיו אני בדיכאון עמוק שקשה לי לצאת ממנו והמצב רוח שלי ירוד מאוד הפסיכיאטר שלי המליץ לי לקחת פרוזק ואני חוששת מתופעות הלוואי הקשות כי. בעבר לקחתי וזה הביא אותי למחשבות אובדניות הרופא גם המליצה לי להתחיל בתרפה ברינטילס 10 מג היות והזיכרון שלי ירוד מאוד והריכוז ואת הכדור הזה לא ניתן לשלב עם מירו ומירו עושה לי טוב כי אני ישנה איתו בלילה וגם אוכלת טוב איתו ברצוני לשאול אם אוכל לקחת את הכדור החדש עם הוולפוראל לבד או עוד תרופה ואם מותר לילקחת את המירו אז על מה לוותר שמעתי שהבלינטקס היא תרופה טובה למצב הקשה שבו אני נמצאת אשמח לתגובתך במהרה כי אני אובדת עצות תודה!

שלום רב, קיבלתי ברינטליקס לטיפול בדיכאון. שאלתי היא, על איזה חומרים במוח הכדור משפיע? כמובן שהוא משפיע על סרוטונין, אך האם הוא משפיע על עוד חומרים כגון נירואנדרנלין ודופמין? הרופא שלי אמר לי שהוא משפיע על שלושת החומרים האלו : סרוטונין, נירואנדרנלין ודופמין. האם זה נכון? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, המנגנון הספציפי אינו ידוע, אך ככל הנראה כולל השפעתה של התרופה על סרוטונין, ספיגתו החוזרת לתאים ועל מספר קולטנים הספציפיים שלו.