פורום מחלות רשתית ורטינופתיה סוכרתית בניהול עמותת לראות

שלום רב, מתעניין לגביי פיתרונות, מחקרים, טיפולים חדשניים שייסיעו לסובלים מלבקנות עינית לשפר את הראייה. האם יש איזושהי התפתחות, אולי השתלת תאי גזע או תרופה חדשה שתגרום לשיפור הראחיה. האם יש איזושהי התקדמות שתאפשר למקולה, מרכז הראייה, להתפתח ?

עד עתה לצערי אין כל פתרון יעיל לפגיעה מקולרית מלבקנות ולכן הטיפול המקובל הוא שימוש באמצעים אופטיים לראיה לקויה

האם התרופה החדשה לניתוק זגוגית מן הרשתית, האוקריפלסמין, מתאימה גם לשפר מצב הראיה במקרי קרום מתוח על הרשתית,EMR? ושאלת המשך, מהן תופעות הלוואי של אוקריפלסמין ? בתודה, חיים

התרופה מוגבלת בשימושה יקרה מאד וגם יעילותה מוגבלת. הסיבוכים הידיעים עד עתה הם סיבוכים שכיחים בכל הזרקה תוך עינית

עקב שיבוש במיקוד ראיה הופנתי לעשות o.c.t והתוצאות בצד שמאל משיכת זגוגית ושינויים ציסטיים מינימליים -עיבוי מרכזי 259 מיקרון מצד ימין משיכת זגוגית ללא עדות לשינויים ציסטיים רטינליים-עיבוי מרכזי 237 מיקרון דיסקה תקינה בשני הצדדים הרופא ביקש שרחזור על הבדיקה אחרי 4 חודשים כדי לראות אם ישתחרר מעצמו בינתיים עברו חודשיים מהבדיקה והראייה נהייתה יותר גרועה מה עלי לעשות? האם יתכן שהזריקה שמתוארת בכתבה תתאים לי? ואיפה מטפלים בה האם גם בתל השומר? תודה דבי

לפי התאור שלך התופעה מתגברת ויתכן שאין ברירה אלא לנתח. עד כמה שידוע לי יש קשה ומאד יקר להשיג את החומר אוקריפלסמין וגם יעילותו מוגבלת

לפני 8 שנים עברתי ניתוח בעקבות משיכה וחור ברשתית מאז יש מעקב פעם בשנה. היה משיכה חדשה לפני 3 שנים שהשתחררה ועכשיו שוב משיכה חדשה.הוזמנתי לביקורת בעוד 4 חודשים והיום קראתי את המאמר החדש האם מתאים לי מתי איפה וכיצד תודה רבקה

איני יודע על איזה מאמר את מציינת. יש חומר חדש הנמצא בשימוש מוגבל בחול וניתן בהזרקה תוך עינית. לחומר קוראים אוקריפלסמין ויעילותו מוגבלת

הרשתית... שלום דוקטור, בני הפסיק לראות במרכז העין מהרגע להרגע. באבחנה ראו שהוריד המרכזי ברשתית נחסם (לא יודעים ממה נחסם ואיך נחסם) כתוצאה מהחסימה נחסם גם העורק של מרכז הרשתית, מכיוון שמבנה העין שלו חריג ( % 10 מהאוכלוסיה ,לדברי הרופאים) ובמבנה העין שלו העורק במרכז העין עצמאי ולכן הלחץ בו חלש יחסית ,לכן, כשנוצרה חסימה בוריד המרכזי של הרשתית, הדם חסם גם את העורק שבמרכז הרשתית האבחנה לדברי הרופאים: -362.35- CENTRAL RETINAL VEIN OCCLUSION-LEFT -362.32- RETINAL ARTERIAL BRANCH OCCLUSION-LEFT ברצוני לציין שמדובר בצעיר בשנות העשרים, בריא ,פרופיל 97 ברצוני גם לציין שבבדיקות אקו לב כולל אקו דרך הוושט , דופלר,CT .MRI ראש כולל עם יוד הכל יצא תקיו לגמרי. בבי"ח אליו הגיע בחצי שעה הראשונה בה קרה האירוע, לא נעשה דבר. רק לאחר שלושה ימים ערכו FA בו ראו את החסימות, בעקבות זאת ערכו OCT שהראה בצקת ברשתית. קיבל ביום השלישי בעקבות הFA והOCT זריקת אבסטין לרשתית ןכן החל בטיפול בתא לחץ חמצן. שאלותי הן : 1. האם ניתן לעשות כיום טיפול/ניתוח או כל דבר אחר בארץ או בחו"ל בכדי שראיתו בעין זו תשתפר והוא יוכל לראות במרכז העין או שזה אבוד כפי שאמרו לנו מס' רופאים ? 2. כיום , קרוב לארבעה שבועות מהאירוע הוא עדיין מקבל טיפול בתא חמצן מידי יום ביומו. האם הטיפול הזה יכול להחזיר את ראיתו במרכז העין ? 3. קראתי שקיים טיפול מסויים /ניתוח בארץ שבו משתילים אלקטרודות על הרשתית שמחזירים ראיה (?) (במכון לשיקום ראיה ירודה ) 4. האם נכון הוא שאם היה מקבל טיפול בשעות הראשונות לאירוע (איזו זריקה שממיסה את החסימה וטיפול בתא לחץ חמצן ) היינו מצליחים להציל את ראיתו בעין ? תודה מראש, שיר.

1. לצערי אין כל טיפול ניתוחי למצב שתארת 2. יתכן שהטיפול יסייע במקצת בשיפור הראיה אם כי הנסיון הקליני והדווח בספרות המקצוית אינם מעודדים 3. האלקטרודות עדיין אינן בשימוש קליני

בן 58.5 ללא מחלות רקע לא מעשן עושה ספורט הליכה 4-5 פעמים בשבוע אין סכרת לפני שנה התחלתי להרגיש מין ענן עגול בעין ימין נבדקתי ע"י רופא ענים כולל oct והלן התשובה בעין ימין מודגם השטחה של הקונטור הפובאלי ונוזל סב רטינלי פובאלי תחת מרכז המקולה.אין עיבוי ברשתית הניורוסנסורית עצמה.עובי במרכז המקולה נמדד390 מקרון בחתך הרטיקלי{90 מעלות}.לא ניתן לקבל מפה עובי סטנדרתית.בעין שמואל קונטור ומבנה פובאלי בגדר הנורמה עובי ממוצע במרכז המקולה נמדד 205 מוקרון ע"פ מפה סטנדרית. ובבדיקת פלורסצאין עין ימין פגמים קלים בrpe בחלקה התחתון של המקולה בשלב המאוחר של הבדיקה מסתמן דלףמינימלי וככל הנראה מדובר csr שהפסיקה לדלוף.ובעין שמואל פגמים קלים rpe בחלקה הרקתי של המקולה.בשתי הענים לא הודגם דלף משמעותי כלשהו.השאלה משמעות הבדיקה ואיך ניתן לטפל לפי רופא הענים המצב טוב ואין טיפול לזה המצב עובר מעצמו לאחר כחודשים?והמחלה הזאת עוברת וחוזרת מעצמה להשתדל להיות רגוע ואין צורך אפילו בתוספי מזון כלשהם?אשמח לקבל את דעתך. שבת שלום

אם אכן האבחנה CSR וזוהי הפעם הראשונה אזי המתנה של כחודשיים היא סבירה בעיקר שצילום הפלואורסצאין הראה הפסקת הדליפה. במידה ולא ישתפר יש לעשות צילום נוסף +OCT ולראות אולי טיפולים אחרים יעזרו כמו PDT אין עדות שתוספי מזון עוזרים. המחלה לא כל כך שכיחה בגיל שלך ואולי מדובר בתופעה אחרת. להיות רגוע זה תמיד טוב גם לגוף כולו ולא רק לעיניים

נכדי אובחן כסובל ממחלת FEVR בעין ימין. בדיקות תורשתיות של בני המשפחה עברו בשלום. אני הסבא עברתי טיפול בהיפרדות הרישתית בהיותי בצבא ומאז הכל תקין אצלי. מה הטיפול המומלץ במחלה זאת ומי הוא המומחה הטוב ביותר בנושא נדיר זה בארץ. בתודה גיורא

מחלה זו היא מחלה של הרשתית והיא תורשתית וכוללת פגיעה ברשתית ובכלי הדם שבה. עליך להתייעץ עם מומחה רשתית

אני מטופל בזריקות אוסטין לאחר זריקה שניה בעין ימין אנירואה מעוות ו בעין שמאל ראיה מטושטשת מה הסיבות העם הזריקה או הסכרת ומה הפתרון

הסיבה היא כנראה בצקת ברשתית

רופא העיניים שלי הפנה אותי לבדיקת ERG בהדסה או בתל השומר. בקופת חולים כללית טוענים שניתן לבצע את הבדיקה גם בבית חולים שלהם - בסורוקה בבאר שבע. מאחר וברצוני לדעת עד כמה משמעותי להתעקש על הפנייה להדסה או תל השומר : האם ידוע לך אם יש הבדלים בציוד, ברמת הבדיקות ואיכות הפענוח בין המכונים השונים המבצעים את הבדיקה?

יש לבצע את הבדיקה במכון שמתמחה בתחום זה ויודע לפענח את תוצאות הבדיקה

שלום, רציתי לדעת לגבי הזרקת t-PA בשיטת REVS . האם יש ר"ע מומחי רשתית המיישמים שיטה זו בארץ ? באיזה שלב של איבחון CRVO טכניקה זו יכולה להיות יעילה ? איזה טיפולים חוץ מהזרקת אבסטין ו PRP נעשים בארץ במצבים של CRVO ? מה הפרוגנוזה של non ischemic CRVO ? תודה , זאב

איני מכיר הזרקת TPA ל CRVO אופציה נוספת היא הזרקת סטרואידים לזמן ארוך הקרוי Ozurdex

שלום אני לא חולה סכרת אובחנה אצלי בצקת ברשתית (צילום OCT וצילום עם הזרקת דיו) הפרעת ראיה בעין שמאל נאמר לי שאין טיפול והזמן יעשה את שלו אשמח לדעתך תודה

אין בצקת ללא סיבה. חייב לוודא הסיבה ולפי זה לטפל

תודה פרופ' וינברגר בדיקות דם סוכר - תקינות. האם מומלץ CT מוח?

CT מוח בדרך כלל לא נותן תשובה לבעיה זו

אז מה כן? איזה כיוון לבדוק?

אני בן 74 בריא.בבדיקה שגרתית נמצא ירידה בראיה בעין ימין6/30 6 6/30 ובעין שמאל 6/15 עם משקפיים.בבדיקת oct נמצא erm בעין ימין וקטרקט במצב בנוני (רק בעין ימין). האם מצב זה מחייב ניתוח? אם כן מהם הסיכונים ומה אחוזי ההצלחה? האם לאחר ניתוח המצב יכול לחזור לקדמותו?

במקרה המתואר למרות שלא ראיתי את הצילומים הפתרון הוא כירורגי בדרך כלל. או קטרקט עם קילוף הקרום או קטרקט בלבד

פענוח בדיקת oct- עין ימין , מבנה הרשתית ושקע פוביאלי שמורים. פני הזגוגית צמודים בשולי הפוביאה ללא משיכה ויטריאומקולרית. עובי הרשתית 254 מיקרון (ספקטרליס) עין שמאל - מבנה הרשתית ושקע פוביאלי שמורים. עובי הרשתית 252 מיקרון (ספקטרליס) אבקש לדעת האם יש בעיה בעין ימין ומה זה אומר?

פיענוח כזה מראה על מבנה רשתית נורמלי

בעלת קוצר ראיה גבוה -10. מזה חמישה חודשים סובלת מזבוב ענק שמופיעה כל הזמן רק במרכז הראיה, דבר שמפריעה לי לתיפקוד ולריכוז, אני רואה מטושטש. ב-oct בעין ימין פוביאה עם מעט בצקת, עם חור למלארי קטן ו-erm עדין. האם מצב זה מחייב ניתוח?

יש לי חשד לאסכמיה כורואידלית או DIASIDIHS זה מה שהצלחתי להבין מהכתב של הרופאה שאלתי מה אלו המחלות? יש לי דלקת בעניים שמתבטאת ע"י בצקות בשתי העניים ומים ואיני רואה בעין ימין אני לוקחת אימורן ופרנדנזון אך ללא שיפור עלי לעשות בדיקה ICG אך אוכל לטפל בעניים?

אכן בדיקת הדמיה כמו ICG יכולה לעזור באבחנה. איסכמיה כורואידלית היא תופעה די נדירה ונובעת מדלקות בדרך כלל

הנני בת 38 (משקלי 90 גובה1.55)לא נמצא אצלי בעיות סכרת לפני מס' חוד' בבדיקת דם ערכי סכרת לאחר צום 98 אך יש לי בעיית ראיה בצקת ונוזלים בשני העניים בעיקר בעין ימין, איני רואה אלא רק מהזויות העין, לאחר אשפוז לא הגיעו לדיאגנוזה(לחץ תוך גולגולתי תקין) M.A.RI;L/P(תקין אך קיימים מס' ממצאים לא ברורים)יש לי גם תוקסופלזה וכל שאר הבדיקות תקינות קבלתי סתרואידים 100 מלג' ליום וכל שבוע ירידה של 10 מלג' כאשר בערכים אלו היה לי שיפור ראיה אך כשהגעתי ל20 מלג' סטרואידים טשטוש הראיה חזר כמו בתחילת האשפוז עלי לציין שקבלתי גם כדור שניקרא אימורן רופאי אינם יודעים אם זה דלקת או סיפטום אחר שאלתי למרות מעקב של בדיקת סכרת במשך האישפוז 10 ימים 3-4 פעמים ביום האם למרות זאת יש לי סכרת סמויה וזה פוגע בעין? ואיזה דיאגנוזה נוספת יכלה להיות למצב בו אני שרויה?

לצערי מהנתונים שנתת אין אפשרות לדעת את האבחנה, אפילו לא ציינת היכן הבצקת בעיניים. לפי התרופות שקיבלת כנראה מדובר במחלה כללית המשפיעה על הרשתית ויש רבות כאלה

שלפני הבדיקה ,לאחר ניתוח קטרקט לא היו תופעות של לחץ ודופק בראש או תישתוש ראיה

אין בדרך כלל קשר בין ניתוח קטרקטה לזרימת הדם בעין

במידה והייתה הפרעה בזרימת הדם לעין,איך מטפלים בזה?דופלר קרוטיס מלפני כחודש. תקין.תור לרופא נקבע ליום ד.מטופלת בפלויקס.תודה

למעשה אין דרך יעילה לטפל בשיפור זרימת הדם לעין לבד מטיפול לייזר שמשפר את הנזקים שמצב זה גורם

לשאלות ששעלתי על כאבי ראש,תחושת הדופק והלחץ בראש ופגיעה בחדות ראיה לאחר בדיקה במיון.היום עברו כבר 6 ימים מאז אותה בדיקה (ושוב ,אני מבינה שהרופאה רצתה לבדוק אותי כמו שצריך ומה שקרה זה חוסר מזל.... ),אבל חדות הראיה לא חזרה לקודמת וגם דפיקות בראש והלחץ בראש לא עברו.תור לרופא נקבע ליום ד ואני בלחץ.(מדובר בעין היחידה שלי).איך אפשר להסביד את התופעות ? תודה

יתכן והייתה הפרעה בזרימת הדם לעין ולכן הראיה מטושטשת מציע שתפני שוב לרופאה

בקרוב אני אמור לבצע בדיקת עיניים הקרויה "אלקטרורטינוגרפיה". אני מבקש לדעת האם יש סיכון בביצוע בדיקה זו מעצם אוםיה...הכנסת אלקטרודות לעיניים על הקרניות.האם יש הנחיות מיוחדות למי שעומד לעבור בדיקה זו? תודה

אין סכנה בביצוע הבדיקה היא אינה חודרנית ונועדה לבדוק תפקוד הרשתית

אני בת 72 (סוכרתית עם ערכים נמוכים יחסית). לפני כשנתיים הופיע כתם בראיה בעיני השמאלית. נבדקתי ונאמר לי שזה לא מדאיג. לפני חודשיים הופיע כתם גדול יותר וכתמים זעירים בעיני הימנית. נבדקתי ונאמר לי שאין חשד לבעיות ברשתית אך לשים לב אם אין לי הבזקים. שאלתי איך אוכל לזהותם ונאמר לי שאם יהיו לא יהיה לי מקום לטעות. כשחושך במקומות של הכתמים מופיע (לא תמיד) כתם אור לשניה. האם זה הבזק? עלי לציין שאחי הבכור התעוור בהיפרדות הרשתית והסתבכויות אחרות בשתי עיניו.

הבזקים מעידים על מספר מחלות בעין כגון הפרדות זגוגית קרע ברשתית גלאוקומה ולעיתים הפרעות בזרימת הדם. לאור ההיסטוריה העגומה במשפחתך אני מציע לך להבדק

שלום זו בדיקה שנשלחתי לבצע.האם זו בדיקה מסוכנת מכיוון שהבנתי שיש בה נושא של הכנסת אלקטרודות על קרנית העין...מכות תאורה או חשמל ברמות שונות וכו. אודה על התייחסות לנושא וקצת יותר פרטים על אופן ביצוע הבדיקה

אין בנמצא בדיקה כזו. לפי התיאור כנראה שמדובר בבדיקה אלקטרו פיזיולוגית הבודקת פעילות חשמלית של הרשתית וההולכה בעצב הראיה

הפורום פעיל,לצערי לא הייתי זמין ברשת ואתך הסליחה. שנה טובה

שלום.אני עברתי ניתוח קטרקט לפני 3.5 שבועות.לפני 5 ימים נאמר לי שהעין החלימה לחלוטין.לפני 4 ימים נבדקתי פעמיים עם הפרש של 4 שעות אצל רופא עיניים בקופה ובמיון עיניים עקב הפרדות זגוגית.נאמר לי שאין קרעים ואין דימומים.שתי הבדיקות נעשו עם הרבה טיפות עיניים להרכבת עישונים ועדשות מיוחדות.הבדיקה במיון הייתה כואבת מאוד ולא נעימה.עקב מבנה העין ,הרופאה נאלצה ממש ללחוץ לתוך העין עם מכשיר וזה היה כואב מאוד.יש לי 3 שאלות:כעת,כעבור 4 ימים ,חדות הראיה עוד לו חזרה כפי שהייתה לפני הבדיקה.מתי זה אמור לחזור?לפני הנתוח היו לי כאבי ראש חזקים והרגשתי לחץ בעיניים ובראש גם בזמן הקריאה וגם בזמן השכיבה.לאחר ניתוח קטרקט התופעות נאלמו והרגשתי טוב.לאחר הבדיקה,התופעה חזרה שוב.האם זה אמור להעלם שוב?לחץ תוך עיני תקין.

נראה לי שהתופעות תחלופנה במהרה והריאה תהייה תקינה

שלום.אני עברתי aion בעין אחת לפני 10 שנים.בעין השניה עברתי ניתוחקטרקט לפני 3 שבועות.לפני כ10 ימים עברתי בעין המנותחת pvd עם weiss,ללא קרעים או דימומים.היום התברר שבעין המנותחת יש חלק קטן של קורקטס.אני מקבלת טיפול בסטרודקס 3 שבועות -4 פעמים ביום ומהיום במך שבוע אמורה לקבל טיפול 3 פעמים ביום ובמשך שבוע נוסף-פעמיים ביום.הרופאה חושב שהקורקטס לא יעלם במהלך הטיפול בסטרודקס,עם זאת הוא מתלבט האם כדאי לנתח.הוא זימן אותי למעקב בעוד כחודש.ז.א. שאני אבוא לביקורת כשבועיים לאחר שאסיים טיפול בסטרודקס.יש לי מספר שאלות-האם כדאי להמתין כ6 שבועות מיום שעברתי pvd ורק אז לעשות ניתוח להוצעת קורטקס?האם במהלך השבועיים שאהיה בלי טיפול בסטרואידים ועד לביקורת אצל הרופא עלולה להיווצר דלקת בעין?תודה

שארית קורטקס בדרך כלל נספגת ואם לא או אם היא יוצרת תגובת דלקת יש להוציאהץ הניתוח פשוט יחסית

שלו, בהןדעה הקודמת כתבת שבעתיד יהיה ניתן להשתיל שתל ברשתית אם העצב תקין. האם בבדיקה רגילה אצל רופא עיניים ניתן לראות שהעצב תקין או בבדיקה מיוחדת - כיצד נקראת הבדיקה ? להערכתך בעוד כמה שנים השתל יהיה זמין ברפואה ? האם הניתוח יתבצע בארץ או בחול ? אילו רופאים נוספים יודעים על כך ? האם כיום הנדסה גנטית תרפא אדם עם ניוון רישתית ? האם כיום אין בכלל פתרונות לניוון רישתית ? תודה רבה

אכן בבדיקת עצב רגילה ניתן לראות אם עצב תקין וקיימות לכך גם בדיקות חשמליות של הולכה. איני יכול לתת הערכת זמן לשתל אך יש כיום שתל של חברה בחול המאפשר באופן חלקי ראיה של אור וצל. ההשתלה לא כל כך זמינה והיא מסובכת מאד

אני מחפשת מאמרים וחוות דעת בנושא הקשר בין מחלת ה AMD לבין מחלת הסוכרת. הנושא דחוף. תודה!

2009 Aug;93(8):1037-41. doi: 10.1136/bjo.2008.146316. Epub 2009 May 7.B Association of diabetes with age-related macular degeneration in the EUREYE study. Topouzis F, Anastasopoulos E, Augood C, Bentham GC, Chakravarthy U, de Jong PT, Rahu M, Seland J, Soubrane G, Tomazzoli L, Vingerling JR, Vioque J, Young IS, Fletcher AE. Source Department of Ophthalmology, School of Medicine, Aristotle University of Thessaloniki, Thessaloniki, Greece. [email protected] Abstract OBJECTIVE: To examine the association between self-reported diabetes history and early or late age-related macular degeneration (AMD) in the European population. METHODS: Participants aged 65 years and over in the cross-sectional population-based EUREYE study underwent an eye examination including digital retinal photography. The images were graded at a single centre. A structured questionnaire was administered by trained field workers for putative risk factors for AMD including history of diabetes mellitus. Logistic regression models were used to examine the association between diabetes and stages of AMD, taking account of potential demographic, behavioural, dietary and medical (history of cardiovascular disease) confounders. MAIN OUTCOME MEASURES: Photographic images were graded according to the modified International Classification System for AMD and stratified into five exclusive stages from no signs of AMD (AMD stage 0), early AMD (Stages 1-3) and late AMD (Stage 4). Late AMD was subdivided in neovascular AMD (NV-AMD) or geographic atrophy (GA). RESULTS: Data on diabetes history and potential confounders were available in 2117 control subjects without AMD, 2182 with early AMD, 49 with GA and 101 with NV-AMD. Of all participants, 13.1% reported a history of diabetes. After adjusting for potential confounders, subjects with neovascular AMD compared with controls had increased odds for diabetes (odds ratio 1.81; 95% confidence interval, 1.10 to 2.98, p = 0.02). Subjects with AMD grades 1 to 3 or GA had no increased odds for diabetes compared with those without AMD. CONCLUSIONS: In the EUREYE study, after multiple adjustments, positive association of diabetes mellitus with neovascular AMD was found. The hypothesis that diabetes is associated with neovascular AMD but not with geographic atrophy may suggest a different pathogenesis of the two advanced forms of the disease and needs to be further evaluated.

שלום, אני בת 56 סובלת מעין עצלה מלידה. ידוע לי שבמקרה הזה יש ראיה כםולה. אני לא סבלתי מכך, ולכן בחול היתי בקבוצת מחקרת לפני כ-3 שנים היתי מעורבת בתאונת דרכים, אפקט השוט, ומאז יש לי מעיין צל לכל דבר. וזה גורם לראיה מטושטשת. יש לי בדיקת עיניים של 6 חודשים שבה הראיה הכפולה לא מצויינת שקימת. רופא עיניים מטעם הביטוח הלאומי אומר שעד היום לא התלוננתי על כך אבל היה. האם יש מחקר שלפיו אוכל להוכיח שעקב טראומה יכול להגרם דיפלופיליה? איך אוכל להוכיח שזה קיים? שנה וחצי בכלל לא האמינו לי שיש לי ראיה עם צל?

עין עצלה מילדות אינה גורמת לראיה כפולה כי המח לומד לא לקבל תמונה כפולה אלא נפרדת מכל עין לחוד ואינו מאחד את התמונות. איני נוהג לתת חוות דעת בפורום לגבי תביעות משפטיות.

ובכן, סוף סוף מישהו מאמין לי שבכל חיי לא היה לי דיפלופיה!!! למרות עין עצלה מלידה. אני מבקשת לקבוע תור לבדיקה פרטית.

בעין אחת יש לי נמג רטוב. אווסטין בולם אותו אבל לא לגמרי. בנוסף הקטראקט מחמיר בעין זאת. האם אפשר גם לעצור את הקטראקט. תודה

ממליץ לנתח את הקטרקט כדי לשפר את הראיה ואת יכולת המעקב אחרי הנ.מ.ג.

שלום רב, בעקבות סוכרת גבוהה ולא מאוזנת מספר שנים נשלחתי לבדיקת עיניים בה נמסא לי ע"י הרופאה שבשלב זה הכל תקין. האם מצב כלי הדם בעיניים שהוא תקין בשלב זה יכול לתת אינדיקציה על מצב שאר כלי הדם בגוף?

אכן בדיקת עיניים תקינה יכולה להעיד על מצב כלי הדם האחרים בגוף. יש כמובן לבדוק בדיקות נוספות אך בדרך כלל הסוכרת בעיניים מופיע לאחר מספר שנים ולא מיד עם התחלתה. יש משמעות מאד חשובה לאיזון הסוכרת בשלבים הראשוניים לגבי הופעת פגיעות מסוכרת בעין

האם הקאה (פעמיים) לאחר טיפול לייזר ברשתית (לפני כמה שבועות) יכולה להזיק או להחמיר את המצב ברשתית? האם אפשר לבצע פעילות גופנית ולהרים דברים כבדים אחרי טיפול כזה

אין כל הגבלות גופניות לאחר טיפול בלייזר ברשתית. כמו כן גם הקאה אינה מזיקה לעין אלא אם היא מאד תדירה

סובלת מ-pvd בעין ימין, זבוב ענק, נקודה שחורה + 2 חוטים מכל צד. הזבוב נמצא במרכז הראיה שלי, חופר לי במוח. חשוב לי לדעת אם זה שוקע במשך הזמן בקרקעית העין, בצד ימין, שמאל, למטה או למעלה ומפנה לי את מרכז הראיה? אני בת 50 נאמר לי שבגלל הגיל הצעיר התופעה הקשה תיעלם זמן ממושך יותר מאשר גילאים מבוגרים יותר, האם זה נכון? כמה זמן זה יכול להימשך עד שמרכז הראיה יהיה פנוי? תודה מראש

התופעה אינה חולפת לחלוטחן אך לצערינו האלטרנטיבה במקרים מאד מפריעים היא ניתוח. נראה לי שכדאי להמתין מספר חודשים. בדרך כלל התופעה פחות מפריעה

לפני שלושה שבועות התחלתי להרגיש ירידה בראיה וקושי לקרוא זות עין שעברתי בה שתי ניתוחים והשתילולי בה עדשה שאני קוראת ללא משקפיים אבל לאחרונה גם לקרוא קשה לי מאוד ניגשתי לרופא עניים והוא נתן לי לעשות בדיקת ost ושם גילו בצקת בגלל שאני בעלת עין אחת היפנו אותי מיד למיון עניים בתל השומר שם נבדקתי ונשלחתי לצילום לראות אם יש דליפה ואען יש דליפה קיבלתי טיםול שתי סיגי טיפות הראשון הוא םרד פורטה והשני הוא נבנק תרופה חדשה ואז הגעתי לרופא עניים שמטפל בי במרפאה והוא החליט להוסיף גם כדורים שהספיגה תהיה יותר מהירהוהם נקראים אורמוקס השאלה שלי אם בנוסף לטיפות כדאי לקחת כדורים או לחקות ולראות אם הטיפות עוזרות אגב רצו לתת לי טיפיל בזריקות אבל בגלל שזו עין יחידה הם מעדיפים לחקות אודה לך אם תתיחס לשאלתי ותומר לי אם אני מקבלת טיפול מתאים תודה מראש ציפי

נראה לפי התיאור שמדובר בבצקת רשתית שלאחר ניתוח קטרקט. אכן השיקול לטפל בתרופות לפני הזרקה הינו נכון לדעתי אך יש להמתין בסבלנות, בדרך כלל הבצקת חולפת והראיה משתפרת

שלום, האם השתלת רשתית תעזור לאדם שסובל מ gyrate athropy of the retina ? תודה

לצערי אין עדיין רשתית להשתלה אך בעתיד נראה לי ששתל יוכל להתאים למצבך באם העצב תקין

לד"ר ויינברגר שלום נושא שאלתי מתייחס להזרקת לוסנטיס בעיןשעברהניתוח פילטרציה – גלקאומה. אני מטופל מזה מספר שנים בלוסנטיס בעין במצב - AMD WET . הנזק לרשתית בעין הוא גבוה הואיל והבעייה זוהתה מאוחר. בשנה האחרונה, בעיקבות לחץ בעיןזו שעלה מ25 ל40 תוך חודש ( ושלא ירד בטיפול טיפות עיניים ),הוחלט בבית חולים על ניתוח גלקאומה - trabeculectomy החשש שלי(שליווה אותיגם בעבר אחרי כל הזרקה ), הוא שניתוח זה עלול להגדיל את הסיכוי לזיהום בטיפול ה AMD. חשבתי גם, שאולי כדאי לצמצם את תדירות הזריקות (בעין שראייתה בלאוהכי חלשה מאוד ) כדי לא להגיע למצב של זיהום. משהו כעין אופטימיזציה. שאלתי : - האם יש לכם נסיון עם שילוב כזה כפי שאני מתאר? האם ידועה ההשפעה על זיהום ? -האם יש פרסומים בעולם בתוצאות הזרקה כאלו ? - בתודה מראש גדעון ארבל

מתנצל על ההמתנה. לפי דבריך הראיה בעין זן מעטה. נראה לי שאין מנוס מניתוח פילטרציה. בשלב הראשון יש הכרח להוריחד את הלחץ ולאחר מכן לשקול יעילות המשך ההזרקות

אבי בן 77 אובחן כסובל מamd בעין אחת רואה רק ממרחק של חצי מטר. כדי להגן גם על הין השניה הומלץ לו לקחת תוסף של דר פישר מאחר וישנם 2 תוספים האחד מותאם לamd והשני כולל עוד תוספי מזון שגם הם חיוניים מאוד לאבי. ברצוני לדעת מה מומלץ לו לקחת.

מציע שיקח את התוסף השני במידה והרכיבים המצויים בו חיוניים לאביך

שלום רב, האם יש אפשרות שאני סובלת מרטיניטיס פיגמנטוזה על אף שבדיקת עיניים (ובתוכה בדיקת הרשתית) יצאה תקינה? אציין כי אני בת 24, מרכיבה משקפי-ראיה מזה 12 שנים בגלל קושי בראיה למרחק (מספר 4- בבדיקה האחרונה) ובזמן האחרון סובלת מעיוורון לילה (כבר משעות מוקדמות של שקיעה) וממעין מסך "שלג" כל שעות האור. אזכיר כי בדיקת עיניים יצאה תקינה ואוסיף כי בבדיקה אצל נירולוג ו- c.t ראש התוצאות יצאו תקינות.

מציע שתעברי בדיקה אלקטרו פיזיולוגית לשלילת RP

בתוצאות בדיקת OCT עלו הממצאים הבאים:עין ימין-מבנה הרשתית ושקע פוביאלי שמורים. עובי הרשתית מגיע ל289 מיקרון . עובי שכבת הRNFL בגדר הנורמה. הקיעור הנמדד 0.29/0.47 עין שמאל- מבנה הרשתית המקולרית מגיע ל 300 מיקרון.עובי שכבת הRNFL בגדר הנורמה. הקיעור הנמדד: 0.37/0.47 אודה לך מאוד על התשובה

שכחתי לציין שגילי הוא 65

ערב טוב פרופסור וינברגר אמא שלי בת 79 עברה ניתוח קאטרט לפני שלושה שבועות. בימים האחרונים היא הרגישה שראייתה נחלשה יותר ויותר. היום לאחר צילום OCT הודיעו לה שהיא סובלת מבצקת ברשתית העין. אמא שלי לא סובלת מסכרת. האם ראייתה של אימי תחזור כפי שהיתה לפני הניתוח? האם יש טיפול שיוכל לעזור לה? תודה על תשובתך

לעיתים רחוקות מתפתחת בצקת ברשתית לאחר קטרקטה. ניתן לטפל בעזרת תרופות ובמידה ולא משתפר, על ידי זריקות. ברוב המקרים המצב חולף והראיה חוזרת

שלום פרופ". רציתי לשאול האם ניתן לטפל בנושא של ניסטגמוס וריצוד העין במחלת רטיניטיס פיגמטוזה? ריצוד העין מפריע מאוד ברמה שאי אפשר לקרוא כל הכל מרצד וקופץ. תודה מראש על התשובה

ניתן לקבע במקרי ריצוד קיצוניים על ידי ניתוח אך איני יודע אם הדבר מקובל במחלה זו

אמי (64) קבלה זריקה לפני יומיים היא סוכרתית קיבלה את הזריקה לטיפול בבצקות העין שלה אדומה מאוד ולטענתה האודם מחמיר ומכסה את כל לחמית העין ,לא ניתן לה טיפול אנטיביוטי כלל. אנא עצתך בבקשה

לעיתים יש דימום תת לחמית שאינו מסוכן וחולף מעצמו

פרופסור דב שלום רב, אני פונה אלייך במייל בתקווה לקבל את את חוות דעתך כמומחה מוביל בנושא רשתית. אבא שלי כיום בן 66, ולפני כחודש אובחן עם בצקת מקולרית משנית הנובעת מחסימת אחד מסעיפי הוריד הראשי. הרופא המטפל מציע לו להשתתף במחקר (ניסוי קליני) COMO לבחינת יעילות והבטיחות של של אוזורדקס לעומת לוסנטיס במטופלים עם חסימת סעיף וריד הרישתית. למיטב הבנתי, ההבדל בין שיטות הטיפול הוא במס' ההזרקות לעין ובשיטת הטיפול: זריקה חד פעמית של אוזורדקס כולל חומר מסוג דקסאמטזון המשתחרר בקצב איטי ומתפרק באיטיות והוא יכול להפחית את הדלקת הנפיחות וההתעבות הנובעת מהחסימה הורידית. הטיפול השגרתי המקובל ניתן ב - 6 זריקות של לוסנטיס , הכולל סוג של נוגדן/חלבון המונע ייצור כלי דם לא בריאים, מפחית את הנפיחות וההתעבות ופועל לשפר את הראייה. במחקרים שקראתי באינטרנט, ההיתרון של אוזורדקס הוא במניעת סיבוכים של תהליך ההזרקה לעין וכשיטת טיפול יש השפעה מהירה יותר על העין של המטופל עד 2-3 חודשים אך עם אחוזי הצלחה נמוכים יותר וסיכויי לשינוי המצב נמוך יותר בשיטת טיפול של לוסנטיס נערכו 2 מחקרים CRUISE שהראה שיפור בראייה למחצית מהמטופלים עם ירידה בבצקת ומחקר BRAVO עם כ – 60% הצלחה אך עם סיכון גדול יותר הנובע ממס' הזריקות ואולי כאבים למטופל. ברשותך יש 4 שאלות קצרות וחשובות: 1. האם הנתונים שרשמתי נכונים ? 2. והאם הבחירה להשתתף בניסוי עלולה להפחית את סיכויי ההחלמה והשבת/הצלת הראייה של אבא שלי ? 3. במידה והטיפול שניתן במסגרת הניסוי לא צלח האם ניתן לקבל אח"כ את הטיפול המסורתי מבלי לפגוע בסיכויי ההחלמה ? 4. ה BRVO אובחן לפני כחודש, הטיפול התעכב עקב ההצעה להשתתף במחקר... האם פרק הזמן הזה עלול לפגוע בסיכויי ההחלמה ? אודה לחוות דעתך. תודה מראש נ.ב: בחצי שנה אחרונה אבא שלי שינה את התזונה שלו לבריאה יותר, משולבת פעילות ספורטיבית שמסגרתה ערכי בדיקת הסוכר שלו מתייצבים על כ – 110 ובבדיקה סוכר תקופתית (A1C) היה ערך של 5.8. כמו כן הוא שותה אספירין לדילול הדם, אובחן עם גלאוקומה אך שומר על לחץ תקין בעיניים.

איני יכול לענות בפורום על שאלה כל כך ארוכה

שלום רב, לאמא שלי נוצרו קרעים ברשתית עין שמאל שטופלו בלייזר במיון. לאורך תקופה היא הייתה במעקב והונחתה לא להתאמץ וכו, לאחר כמה חודשים נוצרו לה קרעים נוספים בעין השניה ושוב טופלו בלייזר במיון ולאחר כמה ימים שוב בקופח. נכון לעכשיו היא סובלת מנקודות שזזות וקשקושים בשתי העיניים באופן שמאוד מפריע לה לתפקד. השאלה שלי היא שהטיפול שבוצע הינו טיפול שעוצר את הקרעים ומונע את היפרדות הרשתית אבל האם יש טיפולים שניתן לעשות כדי לא רק לעצור את המצב הקיים אלא לשפר אותו? כלומר טיפול/ ניתוח שיכול להעלים את הנקודות ולשפר את הראייה?

במקרים של הפרעה קשה מאד מהגופים הצפים בזגוגית ניתן לנתח ניתוח ניקוי אך יש להמתין מספר חדשים כי לעיתים הם פוחתים או נעלמים

שלום רב. בעלי בגיל 60 .ברקע סובל ממחלת ה- ארכנאודיטיס דלקת בעצבי הקאודה של עמוד השידרה . עם כל ההשלכות של המחלה הזו. מזה כשנה מתלונן על כאבים בעיניים .מימין יותר .צריבות בעניים וכאבים ב-2 צידי הרכות. בצע בדיקת OCT ששם התברר שיש נזק עיצבי בעניים (ל- 2 העניים ) .וחשד של ארטריטיס טמפורלית. בצע אתמול בדיקת MRA דחוף. והתוצאה היא בארובות העניים- מודגמת אסימטרייה של מעטפות עצבי הראייה. כאשר המעטפת מימין מעובה בהשוואה לזו משמאל. עצבי הראייה עצמם נראים בקוטר תקין. ואין עדות להאדרה חריגה עם גדוליניום. ב- MRA מודגמת אסימטרייה של ה- PCA כאשר זה מימין רגיל וזה שמשמאל מורחב ומתפתל לפנים. תוך שהוא יוצר ברך אשר גורמת ללחץ על הכיאזמה האופטית ודוחק את הכיאזמה בצידה השמאלי מאחור קדימה. פיתול זה נראה כמשיק כמעט ל- ACA השמאלי הנראה דחוק מעט לפנים. הצד הימני של הכיאזמה נראה שמור. מבקשת את עזרתכם בהבנת התוצאות. והאם מצב זה מחייב לבצע ביופסייה של עורק טמפורלי. תודה מראש . גילה

אין כל קשר בין מה שתארת לביופסיה של העורק

עברתי ניתוח קטרקט לפני שבוע, בביקורת, בעקבות תלונות על ראיה מעוותת בעין המנותחת, נבדקתי ונמצא חור מקולרי. הפגיעה לא נבעה מהניתוח, הראיה המעוותת הזו החלה אצלי לפני כ-3 חדשים, ומאחר שכנראה לא ידעתי להגדיר באופן מדויק מספיק את מה שאני רואה וחשה, אובחנתי כסובלת מקטרקט והופניתי לניתוח. שאלתי: עד כמה דחוף להגיע למומחה רשתית? ומה הסיכוי לקבל טיפול שיחזיר את הראיה בעין או שלפחות ישפר אותה. נאמר לי שאינני צריכה לשנות תכנית לנסיעה לשבועיים לחו"ל באמצע יולי, כי אין דחיפות מיוחדת. תודה רבה

איני יודע מי יעץ לך. חור מקולרי חדש יחסית מצריך ניתוח בהקדם כי אלה המקרים שהראיה משתפרת. טיול בחודש הבא משמעותו חודשיים דחיה שלדעתי תהיה בעלת השפעה

שלום, יש לגבי חשד ליתר לחץ דם, כאשר לא ברור עדיין אם מדובר במקרים נדירים של עליה בחץ דם או בבעיה כרונית עקבית. נשלחתי לרופא עיניים לבדיקת כלי הדם ברשתית. הרופא מיד אמר שיש לי עדות לשינויים בכלי הדם. הוא כתב בסיכום: "פונדוס - שינויים של יתר לחץ דם דרגה 2 על 4". ליתר ביטחון החלטתי ללכת לעוד רופא, בתקווה(די קלושה) שהרופא הראשון טעה. בין שתי הבדיקות היה הפרש של 26 יום. הרופאה השניה בדקה את הרשתית שלי במשך זמן רב ואמרה שכלי הדם שלי תקינים לחלוטין ואין שום עדות לשינויים בעקבות לחץ דם. בסיכום היא כתבה: "אין עדות לרטינופתיה היפרטנסיבית" מה אני אמור לעשות עכשיו? האם השינויים בכלי הדם הפיכים? ז"א האם יכול להיות שלפני חודש היה לי לחץ דם גבוה שגרם לשינויים דרגה 2, ועכשיו יש לי לחץ דם תקין וכלי הדם חזרו להיות תקינים? לחילפין, האם זה אומר שאחד הרופאים טעה, אם כן, איך אני יודע מי מהם? אני לא רוצה לכתוב כאן את שמות הרופאים, אבל אני יכול בהודעה פרטית. גם מדידות לחץ הדם לא עוזרות, כי גם שם יש מידה של חוסר עקביות ותעלומה.

יכולים להיות שינויים התחלתיים הפיכים בעת עליה פתאומית בלחץ דם. במידה ומופיעים דימומים התופעות אינן נעלמות

פרופ' וינברגר שלום שמי דנה, אני פונה אליך בנוגע לאימי בת ה - 79 הסובלת ממחלת הסוכרת, ראוי לציין שהסוכר אצלה מאוזן. לפני כארבעה חודשים עברה ניתוח קטרקט, במשך כל התקופה מאז התלוננה על דקירות בעין, רופאת העיניים שלה אמרה שצריך להמתין שלושה חודשים ואז העניין התסתדר. כך עשינו המתנו 3 חודשים והתופעה לא נפתרה. הפעם חזרנו לרופא המנתח שבבדיקתו גילה שישנם גרגירים מהעדשה שנשארו בעין. הוזמנו לניתוח חוזר, הרופא הוציא את הגרגירים, אומנם הדקירות פסקו אולם היא רואה מאוד מטושטש בעין אם בכלל. בבדיקה חוזרת התברר שהיא סובלת מבצקת ברשתית העין והופנתה לרופאה המטפלת במחלות רשתית שזימנה אותה לטיפול בשלוש זריקות אווסטין לסירוגין פעם בחודש. רציתי לדעת מהו הסיכוי שזריקות האוסטין אכן ישפיעו על ירידת הבצקת והאם הטיפול הזה אכן נכון למטרה זו. שהרי אנו רוצים לשים קץ לסיבלה המיותר. תודה מראש וחג שבועות שמח. דנה

כנראה שלאימך נוצרה בצקת ברשתית כמו שרואים בניתוח קטרקט יש לזה טיפולים עוזרים. כגון זריקות תוך עיינות או כדורים וטיפות. כמובן שזו אינה המלצה אלא עצה

הי , הייתי בבדיקה עם אבי והרופא אמר שיש לו חור מוקולרי בעין שמאל. והוא חייב בניתוח . יש לציין כי אבי בן 68 וחולה סכרת. רציתי לדעת מהם הסיכונים של הניתוח ומהם סיכויי ההצלחה . יש לציין כי גילינו את החור באיחור של כמעט 3 שנים.

חור מלא שלוש שנים הסיכוי לשיפור הראיה אפסי ולכן ממליץ לשקול שוב הניתוח

אני בן 42 בעל קוצר ראיה של -9. בשנתיים האחרונות אני סובל מבעיות של סינוור חזק,ירידה בראית הלילה ולאחרונה אף התחלתי לראות בחשיכה מעין "שלג" כמו שהיה בטלויזיות השחור לבן.ערכו לי בדיקות מקיפות כולל שדה ראיה,oct,erg לפני כשנה שהיו תקינות והרופאים אינם מוצאים כל סיבה אורגנית לתלונותיי!! 1.האם יכול להיות שמדובר ב-rp שטרם בא לידי ביטוי בבדיקות? האם rp יכול להופיע פתאום בגיל 40? (אין אצלנו במשפחה הסטוריה של rp( 2.אילו בדיקות נוספות וכיוונים אחרים היית ממליץ לבדוק בכדי לאתר סוף סוף את מקור הבעיה שמאוד מפריעה לי? בתודה רבה מראש

כמובן שאין אפשרות למתן אבחנה בפורום אבל בדיקה מדוקדקת של העדשה והקרנית וכמובן הרשתית יכולים למצוא את הסיבה

אחרי מעל עשר זריקות אוסטין בשל נמג ושיפור נכר אני שואל האם יש סכוי שיום אחד הטיפול הזה יסתיים לאור הזמן המוגבל של השפעת החומר . דהיינו יפסקו הזריקות

המשך הזריקות או הפסקתן תלוי בבדיקות השגרתיות הנסמכות גם על OCT וכמובן בהתנהגות המחלה

שלום, אני בן שלושים וסוכרתי מספר שנים, אני מאוזן וה- AIC שלי עומד בממוצע על 6 ומצב העיניים תקין, מכיוון שיש לי מספר גבוה במשקפיים אני שוקל ניתוח לייזר לתיקון ראיה, השאלה שלי היא מה הסיכון הייחודי שיש לסכרתיים בניתוח זה?

בדרך כלל רופאי קרנית שמנתחים בלייזר לא נוטים לנתח אם יש פגיעה ברשתית אבל מציע להתייעץ איתם