פורום משפט ורשלנות רפואית

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
1770 הודעות
1317 תשובות מומחה
גולשים יקרים: הפורום נסגר. ניתן להפנות שאלות בנושא לפורום "רשלנות רפואית" ולפורום "רפואה ומשפט".
04/03/2006 | 19:25 | מאת: חיים

שלום . רציתי לשאול שאלה משפטית בנושא אחוזי נכות . לצערי עברתי לפני מספר שנים אוטם שריר הלב שהוכר כתאונת עבודה ובגינה קיבלתי 25% נכות קבועה ואשר עליה אני מקבל תגמול חודשי. לצערי עברתי לאחרונה אוטם שני שלדעת המומחה הרפואי שלי הנזק לשריר הלב הוא 25% בכוונתי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה שיכיר באוטם השני כתאונת עבודה. שאלתי : אם יכירו באוטם השני כתאונת עבודה האם המוסד יקשר את האוטם הראשון לשני ז"א יקבע לי 0% כי יש לי כבר 25% , מה קורה במקרה כזה האם לא אקבל כל פיצוי או שיבצעו שיקלול של האחוזים , מכיוון שהפגיעה בשריר הלב עקב האוטם השני הוא במקום אחר מאשר הפגיעה הראשונה . האם במקרה כזה לא עדיף לתבוע החמרה . באם אני מבוטח בחברת ביטוח בפוליסה שמכסה תאונות האם במקרה של 0% לא אוכל לתבוע את חברת הביטוח כי הם לא מכירים את האוטם הקודם שבו קיבלתי 25% . תודה

11/03/2006 | 22:01 | מאת:

חיים שלום אתה רשאי לחזור בך מהתביעה ולוותר עליה אם יתרחש התרחיש שתיארת בשאלה. מומלץ כי תבוא בדברים עם פקיד התביעות בביטוח הלאומי ותתייעץ עימו לגבי הדרך המומלצת להגיש תביעה או על ידי תביעה להחמרת מצב רפואי קודם.

תביעה על רשלנות בבית משפט

ארי שלום אין רשימות אך עורכי דין שמתמחים בתחום יכולים לדעת אם הוגשה נגד רופא מסוים תביעה.

האם היה דבר כזה והאם ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הדין. עו"ד שלי הגיש בר"ע . הצד הנתבע ביסס את טענותיו על חו"ד מומחה . בית משפט החליט לעשות הסכם פשרה בהתבסס על הטענה שלו ועל חו"ד אותו המומחה ואיפשר להגיש תביעה מתוקנת על בסיס הנאמר בחו"ד המומחה של הצד הנתבע .וכך נעשה,. אז הצד הנתבע הביא עוד חו"ד שסותרת את טענתו ואת הנאמר בחו"ד המומחה הראשון. האם אפשר להגיש תביעה לביטול פסק הדין לבימ"ש שנתן את פסק הדין. תודה

עדי שלום לא הבנתי את השאלה ואת תוכנה. בעיקרון רשאי בית המשפט לתת פסק דין על כל חומר הראיות שבפניו, על הערכה הדיונית להכריע במחלוקת וגם אם יש סתירות בין חוות הדעת הרי שהוא רשאי להחליט על סמך התמונה הכוללת. אם את סבורה כי יש טעות בפסק הדין הדרך לתקוף זאת היא אמצעות הגשת ערעור וא בקשה לביטול פסק דין.

במסגרת בקשה לביטול פסק דין ולא במדגרת תביעה להצהיר על פס"ד כבטל ומדוע? יש לציין שהתברר לאחר מכן, שהצד הנתבע ביסס טענתו על מצג שווא שהוצג באמצעות חו"ד ראשונה , שהתברר לאחר מכן בממצאים הרפואיים כי הממצא הרפואי שקיים במסמך לא הוצג כדרוש בחו"ד ע"י המומחה הראשון וכי היה מדובר בהטעייה או בתרמית אם הצד הנתבע טען דבר ביודעו שאינו נכון כאשר הפנה את ביהמ"ש למה שהוצג באותה חו"ד כדי להוביל את בימ"ש למסקנה שאינה נכונה ואפילו חו"ד שניה שבימ"ש הרשה לצד הנתבע להוסיף לאחר הסכם הפשרה סתרה את הנאמר על ידי המומחה הראשון מטעמו ואת טענתו של נצד הנתבע שהסתמכה על המוצג בחו"ד ראשונה, .

01/03/2006 | 21:16 | מאת: חגית

שלום רב! לפני כחודש וחצי קרתה לי תאונת עבודה, כאשר במהלך עבודתי במעבדה נחתכתי מכלי זכוכית שנשבר לי ביד. מנהל העבודה פינה אותי למרפאה המקומית ומאחר שאובחן כי החתך הוא עמוק הופנתי למרפאת "דגני" בחדרה לחדר טראומה. הרופא שקיבל אותי ראה כי החתך הוא עמוק, אך אינו בדק כמה עמוק הוא והחליט לתפור את החתך (כלומר שנעשתה תפירה ראשונית של העור). לאחר 10 ימים הורדתי את התפרים והתברר לי כי איני מסוגלת לכופף את האצבע, לאחר סדרת בדיקות אובחן קרע שלם בגיד!! כתוצאה מכך נאלתי לעבור ניתוח לאיחוי הגיד, ניתוח שהתרחש כ-3 שבועות לאחר החתך עצמו ולכן הגיד הצליח "לברוח" והמנתחים היו צריכים להאריך את החתך בכדי למצוא את החלק "שברח". נאמר לי שאם הקרע היה מאובחן בזמן היה נמנע ממני הסבל ומעבר לכך לא הייתה נשארת לי צלקת גדולה כ"כ. חשוב לי לציין כי כל רופא שפניתי אליו לאחר הורדת התפרים דאג לציין בפניי כמה חבל שהקרע לא אובחן בזמן. האם ניתן לתבוע את הרופא הנ"ל על רשלנות רפואית? תודה מראש, חגית.

לקריאה נוספת והעמקה
11/03/2006 | 21:52 | מאת:

חגית שלום התשובה כנראה חיובית. היה על הרופא לעשות בדיקת דימות (רנטגן או CT) כדי לודא שאין קרע בגיד. משלא בוצעה הבדיקה ונותרת עם נזק שניתן היה למנוע אותו כי אז כנראה שהרופא בחדר מיון התרשל. עתה נותר לך להמתין לבירור הנזק, נזק קטן אינו מצדיק תביעה מבחינת שיקולי עלות תועלת. מכיוון שמדובר בתאונת עבודה את יכולה להגיש תביעה לביטוח הלאומי אשר יכיר בכל נזקיך מהתאונה ומטיפול הרפואי ואז יתכן שהתביעה לביטוח הלאומי תבלע את יתרת התביעה נגד בית החולים. למידע נוסף ר' באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il

לפני כשלושה חודשים נבדקו מספר פגים בבי"ח הדסה הה"צ בחיידק מסוג קלבסיאלה. ששה משמונת הפגים שנדבקו היו מחיידק מאותו זן ושני פגים נוספים נדבקו מהקלבסיאלה אך מזן אחר. החיידק התגלה בתרביות של פגים שהיו מאושפזים כשבועיים טרם למות אחד הפגים ושוחררו לביתם. אחד הפגים נפטר מזיהום בדמו כשלושה ימים לאחר לידתו כאשר מתוצאות בדיקת התרביות עלה כי הוא נדבק בחיידק בדמו. באותם שלושת הימים הוערכו סיכוייו לשרוד ע"י רופאיו כ- 80 אחוז. לאם של הפג לא נאמר כי התינוק נפטר מהחיידק. רק לאחר שעיתונאי טלפן אליה נודע לה הדבר ולכן כאשר ביקשו ממנה לבצע ניתוח שלאחר המוות היא סירבה. 1. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית הצד בית החולים? (תביעת נזיקין-רשלנות-עוולות סעיף 41 לחוק הנזיקין) 2. האם במקרה שכזה צריכים חוו"ד רפואית?

לקריאה נוספת והעמקה

דני שלום התשובות לשאלה הראשונה תלויה במידה רבה בחוות דעת של מומחה לזיהום ילדים אשר יחווה דעתו ביחס לגורם ההתדבקות מהחיידק והאם ניתן היה למנוע את המצאותו בפגיה או להזהיר את ההורים מפני הסיכון של הידבקות מהחיידק. כמוכן יהיה צורך לבסס הוכחה באמצעות חוות דעת מומחה כי ניתן היה באמצעות טיפול רפואי (אנטיביוטיקה) למנוע את הזיהום או להקטין את הנזק. למידע נוסף ר' באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il

28/02/2006 | 18:52 | מאת: יניב

שלום רב. יש לי שאלה שאני צריך תשובה באופן דחוף ביותר והיא: לפני 3 שנים עברתי תאונת דרכים ומאז אני בתביעה עם חברת הביטוח . בית המשפט החליט כי מכיון שאין פשרה יביאו רופא מומחה מבית המשפט. הלכתי לרופא והוא היה נורא הססני ומפוחד ותשובותיו גרמו לי מאוד לחשוד בו. בקיצור קימת לי פגיעה באוזן הפנימית מוכחת והרופא מטעם בית המשפט הביא לי 0% נכות . על אף שהרופא של העורך דין שלי נתן לי 20 % . הרופא והעורך דין היו פשוט בהלם!!!. ומכאן אני נכנסתי לתמונה הפכתי עולמות והוצאתי את כול רשימת הרופאים שעובדים עם חברת הביטוח שאני תובע, וגיליתי שישנו רופא בכיר בבית חולים מסוים שהוא האחראי שם במחלקה בסוימת ספציפית והוא אחראי על הרופא שנתנו לי מטעם בית המשפט. זה היה קשה ומורכב להשיג את כול הנתונים אללו אבל השגתי . השאלה שנשאלת היא האם אני יכול להוכיח כי ישנו ניגוד אינטסים בין חברת הביטוח שלי לרופא הבודק ואני יכול לבקש כמובן שאני יוכיח בבית במשפט כי קיים ניגוד אינטרסים ושיחליפו לי את הרופא . כיוון שהרופא מטעם בית המשפט שבדק אותי אחראי עליו במחלקה שלו רופא שהוא נציג ובודק של חברת הביטוח שאני תובע. האם אני יכול שיחליפו או יביאו לי מומחה אחר שיבדוק אותי עוד פעם?

04/03/2006 | 23:30 | מאת: פ. ד. י.

להגיש במקביל תביעה לנכות במוסד לביטוח לאומי ולראות כמה רופא שלהם יקבע לך אחוזי נכות? מעניין איך השגת את רשימת הרופאים של חברת הביטוח. גם אני הייתי מעוניין להשיג זאת, כי נראה לי שחברות הביטוח עושות קומבינות עם הרופאים שלהם שבאים גם מטעם בית המשפט ואף אחד לא יודע שהם עובדים בשיתוף פעולה כדי שנתפשר על סכום קטן ביותר והתיק ייסגר לפני פסק דין.

11/03/2006 | 21:38 | מאת:

יניב שלום אתה רשאי להגיש בקשה לפסילת המומחה אך ספק גדול מאוד אם יש סיכוי שהבקשה תתקבל, ראשית עליך להוכיח כי ההמומחה שמונה הוא שעובד עם חב' הביטוח שנית, אין קשר בין מנהל המחלקה ובין המינוי שהרי לא מנהל המחלקה מונה כמומחה, שלישית והכי חשוב עליך להוכיח כי המומחה פעל מתוך ניגוד אינטרסים וחוות דעתו לא ענינית. הדרך לתקוף את ממצאי המומחה היא בחקירה נגדית בבית המשפט על חוות הדעת.

29/04/2006 | 12:46 | מאת: ענת

גם לי באותו סיפור, הוא גרוע יותר מהרופאים של הנתבע. לידיעתך - חוות דעתרופא מטעם בית משפט לא קיים בארה"ב ואני מניחה שלא קיים בעולם המערבי בגלל הסיבות הבאות: במקרה שלי הרופאים מטעם בית המשפט התעלמו מחוות דעת של רדיולוגים הרופא המנתח , מכל ספרי האנטומיה הבסיסיים, מכל ידע בסיסי שסטודנט לרפואה חייב לדעת למבחן, לפי דעתי יש מקום לבדיקות נוספות , אבל ההסבר די פשוט, הגעתי לרופא -אורטופד מטעם בית המשפט, נכנסים אליו כ 100 איש בשבוע, נתח השוק של חברת הביטוח איתה אני במשפט , משלמת לו כשליש נניח כ10000 שח לחודש, לא סביר שהוא יחווה דעה בעבור האזרח, פשוט המבנה לקוי. קצת חמלה - אני אמא חד הורית במצב קשה וביטוח הלאומי נתן לי 19% נכות גם לא מסוגל לאכוף את החוקים שלו.

26/02/2006 | 20:35 | מאת: ט

שלום רב, 1. תודה על תשובתך. 2.הרופא ששלח אותי ל mri אינו מומחה מטעם בית המשפט אלא מישהו מפורסם שהלכתי אליו באופן פרטי כשהרגשתי רע. לכן אני שואל שוב: אם הלכתי באופן פרטי לרופא האם זה נחשב "חוסר הקטנת נזק" אם אוותר על ה mri. האם לדעתך משימונה מומחה מטעם ביה"מש הוא עצמו יבקש ממני mri?

11/03/2006 | 21:32 | מאת:

ט שלום בנסיבות שהצגת לא תחשב פנייתך לבדיקה פרטית מטעמך חוסק הקטנת הנזק, אלא שבהחלט יתכן כי מומחה שימונה יבקש להפנותך לבדיקת דימות שתציג את אותם ממצאים.

22/02/2006 | 09:45 | מאת: יוסי

איזו תקופה חיבת קופת חולים לישמור אינפורמציה רפואית ולספק אותה לפי דרישה דהיינו האם ניתן לקבל נניח 7 שנים אחורה אינפורמציה לגבי תרופות שניתנו ומינונים של התרופות וכ"ו ,בדיקות שנעשו ורישומים של מיגוון הרופאים שהמטופל פנה אליהם כולל רופאים מיקצועים האם קימת אינפורמציה כל שהיא שלא נישמרת ובמשך כמה שנים נישמר כל סוג אינפורמציה שהוא על ידי קופות החולים.רב תודות על תשובה מהירה

יוסי שלום הנושא מוסדר בתקנות בריאות העם (רשומות רפואיות) בעיקרון יש לשמור על תיק רפואי במשך 20 שנה צילומי הדמיה יש לשמור במשך 10 שנים ממועד הטיפול האחרון ספר לידות ותעודת חדר מיון 100 שנה לצידע נוסף ר' אתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il

22/02/2006 | 08:34 | מאת: סם

שלום לעו"ד דייויס הנכבד ולמי שמתמצא בעניין! על אלו ממצאים בגב ניתן לקבל אחוזי נכות וכיצד נקבעים האחוזים. תודה.

25/02/2006 | 12:04 | מאת:

סם שלום הנושא מוסדר בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות מעבודה) תשט"ז - 1958 למידע נוסף ר' באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il

21/02/2006 | 20:22 | מאת: משה

שלום עו"ד דיוויס. הגשתי תביעה למוסד לביטוח לאומי שיכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה . תביעתי נדחתה .זהו אוטם שני כאשר הראשון הוכר כתאונת עבודה בכוונתי לפנות לבית הדין לעבודה. שאלתי היא : 1. האם לדעתך כדאי להביא חוות דעת של אותו מומחה קרדיולוג שנתן לי חוות דעת באוטם הראשון או לפנות למומחה אחר ? 2. האם לדעתך כדאי להביא חוות דעת של מומחה פנימי לטרשת עורקים ? 3. האם לדעתך כדאי להביא 2 חוות דעת , מומחה קרדיולוג + מומחה לטרשת עורקים או להסתפק רק בחוות דעת אחת ואם כן איזו מהן עדיפה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
25/02/2006 | 12:02 | מאת:

משה שלום מצבך הרפואי בעקבות האוטם השני שונה ממצבך לפניו לפיכך לכאורה חוות הדעת הראשונה צריכה להיות שונה מהראשונה. יחד עם זאת מוצע כי תתמוך התביעה בחוות דעת של קרדיולוג, אך מכיוון שלא פירטטת את הנסיבות אני מתקשה להשיב על שאלותיך הספציפיות. אני מציע כי תתייעץ עם עורך הדין אשר מייצג אותך בהליך.

21/02/2006 | 20:00 | מאת: ט.

לפני כמה חודשים עברתי תאונת דרכים.מאז סבלתי מכאבי צוואר וגב. בבדיקת סי טי אובחנה פריצת דיסק משמעותית עם לחץ על העצבים. מאז עברו מספר חודשים ואין לי סימפטומים. רופא ממומחה שלח אותי לבדיקת mri, משום שלדעתו בדיקת הסיטי אינה ברורה. אני חושש כי בדיקת mri לא תוסיף לי דבר מבחינה רפואית (שהרי בזמן שחלף מצבי השתפר ואין לי סימפטומים) אך אולי לא תטיב עם ה"קייס" המשפטי שלי שכן יתכן ותראה כי אין לחץ משמעותי כפי שנראה בסיטי. אולי עדיף לא לעשותה כלל ולהסתפק בכך. שאלה נוספת- האם חברת הביטוח אבנר תוכל לדרוש ממני לערוך mri והאם לדעתך יש סיכוי רב שכך אכן תדרוש.

25/02/2006 | 11:56 | מאת:

ט. שלום לא קיימת חובה לעבור את הבדיקה. מאידך המומחה ממתין לתוצאות הבדיקה לצורך השלמת חוות דעתו ואם תסרב לעבור הבדיקה סירובך יעורר חשד ככלל, שינויים רנטגניים בסי טי אינם נעלמים כ"כ מהר. יתכן והסימפטומים חלפו אך הסימנים הרנטגניים אשר יסייעו למומחה לחוות דעתו ישארו. לפיכך המלצתי היא כן לבצע הבדיקה. ביצוע הבדיקה מתחייב מהחובה להקטין הנזק. אשר לשאלתך האחרונה התשובה שלילית. חברת הביטוח אינה יכולה לכפות עליך ביצוע הבדיקה אך אם תסרב לבצע הבדיקה במסגרת התביעה עלולות להיות לסירובך השלכות משפטיות.

18/02/2006 | 12:55 | מאת: רעות

היי לפני שבועים נרשמתי לחדר כושר בסוף האימון בהליכון כשהוא כבוי ירדתי מההליכון והרגל התעקמה וננקעה לי המדריך ראה ולא עשה כלום עד שאחרי כמה דקות אחד המתאמנים אמר לו שהסתחררתי ושיביא לי מים המדריך הביא לי מים ושאל אם הכל טוב אמרתי לו שהרגל כואבת לי מאוד הוא לא עשה כלום חזרתי הביתה אחרי כמה ימים באתי למלא טופס מקרה ואמרו לי למה לא פניתי לקב"ט עניתי שלא הייתי מודעת ואף אחד לא עזר לי באותו רגע הפסדתי 4 ימי עבודה ומימנתי לעצמי פיזוטרפיה ואורטופד כף רגל וצילום בביה"ח מה החלק שלי פה מי אשם ? מה אני אמורה לקבל ? והאם כדאי לתבוע ?

לקריאה נוספת והעמקה
25/02/2006 | 11:47 | מאת:

רעות שלום נראה שהמקרה אנינו מצדיק תביעה אלא אם יגרם לך נזק לצמיתות אך זאת תוכלי לדעת לאחר זמן ועד אז עליך להמתין לגיבוש הנזק. לבי ההודעה על המקרה רצוי לפנות בהודעה לחדר כושר לתאר את העובדות ולהודיע להם כי תשובי ותפני אליהם לאחר שהנזק יתגבש.

17/02/2006 | 22:50 | מאת: דלית

אם אדם הולך לפסיכיאטר, והפסיכיאטר מחליט שהוא מסוכן לציבור, אבל רק בפוטנציה ולא במעשה עדיין, מה יכולים לעשות? מעקב סמוי אחרי אותו אדם? ודרך אגב האם יש דבר כזה, מעקב אחרי הגלישה באינטרנט של אותו אדם? לראות לאיפה הוא גולש וכולי? ואם כן, מה הקריטריונים למעקב כזה?

25/02/2006 | 11:42 | מאת:

דלית שלום הכלים של הפסיכיאטר אינם בצורה של מעקב. לפי החוק הטיפול בחולי נפש אם פסיאטר סבור שהמטופל עלול לסכן את הסביבה או את עצמו הוא רשאי לדרוש אשפוז ובית המשפט יתן צו לבקשת הפסיכיאטר המחוזי. לעומת זאת במצב שאת תיארת בו עדיין לא קיימת סכנה רשאי הרופא להזמין את המטופל לטיפול נוסף לצורך מעקב ובאמצעות מעקב זה לברר את מצבו הרפואי.

15/02/2006 | 18:10 | מאת: בתיהרר

ידוע לי כי אפשרלתבוע על רשלנות 7 שנים מיום קרות המקרה. מאחר וניתוחי הגב שעברתי ובהם שותקה רגלי- לא עזרו ,ומאז החמרה במצב מידי כמה חודשים האם אפשר עדיין לתבוע?(הנתוח המדובר היה ב-92) כמו כן, האם אפשר לדעת כמה משלמים עבור חוות דעת רפואית על המצב - שתוגש לבטוח הלאומי ?

לקריאה נוספת והעמקה
16/02/2006 | 19:03 | מאת:

בתיה שלום לצערי התביעה התיישנה ואינך יכולה לתבוע. למידע נוסף ר' באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il

ברצוני לברר סוגיה משפטית שקשורה למשבר נפשי שעברתי בחודשים האחרונים. אני מתגוררת באיזור חדרה מזה כשנה ומאחר ואני מחוסרת תעסוקה ללא עבר מסודר ושהייה במזרח הגעתי למרכז של חברת אג'נס תחת הגג של תוכנית ויסקונסין או בשמה הישראלי והציני מאד בעיני כנפגעת התוכנית, תוכנית מהל"ב. אני מאובחנת כבר שנים רבות כבעלת הפרעת אישיות גבולית וציקלותמיה שזו צורה קלה יחסית של מאניה דפרסיה עם תופעות נלוות כמו התמכרויות, הפרעות אכילה וכד'. רוב השנים האחרונות מאז הטיפול הפסיכיאטרי פסיכולוגי האחרון שלי שהסתיים בשנת 2001 העברתי בחוסר עבודה או בעבודה עצמאית חלקית בתחומי הרוחניות מהבית בתקשור וטיפול באנשים ע"י קריאת הילות וטיפולי הילינג. לאחר החמרה במצב הנפשי שלי בסוף 2003 הרגשתי שאני לא מסוגלת לטפל יותר גם לא בצורה החלקית מאד בה עבדתי מטופל אחד ליום ובסוף שנה זו השכרתי את הדירה שבה גרתי וממנה גם עבדתי ולאחר כמה חודשים של תסכול שבהם ניסיתי אופציות שונות ומשונות להמשך, התאפשרה לי נסיעה למזרח שהיתה בעצם הדרך שלי לריפוי ולחזרה לאיזון כי אני מודטת ויפאסאנה כבר יותר מעשר שנים וזה בעצם הכלי העיקרי שעזר לי לאורך השנים לשמור על תפקוד חברתי ושליטה עצמית יחסית נורמטיבית ללוקים בהפרעת האישיות הזו. אמנם הייתי בשוליים החברתיים עקב הרוחניות והרגישות האנרגטית המוגברת מאד אבל השתמשתי בזה לתועלת שלי ושל אחרים בכך שהעמדתי את כישורי שהם גם מקור הסבל (העדר גבולות ורגישות מוגזמת מאד לרגשות והתחושות של האחרים בסביבה) לגשר ביני לבין העולם. כשחזרתי מהמזרח אחרי מסעות ארוכים של מדיטציה הייתי רגועה ומאוזנת מאד מצד אחד ומצד שני הרגישות שלי התחזקה עוד יותר וכך עזבתי את העיר ועברתי לישוב קטן יותר. בפרוייקט ויסקונסין הסברתי שיש לי עבר פסיכיאטרי ושאני מגישה גם בקשה לקצבת נכות על סמך היותי מאובחנת בהפרעת אישיות אם כי לא הייתי זקוקה לשום טיפול, לאחר כחודשיים של עבודה אינטנסיבית מבחינתי 30 שעות שבועיות עם ילדים בגן כסייעת נוספת הגעתי כבר להתפרצות מחודשת של הפרעות אכילה, תופעות של היפר ובלבול וחרדות. כשנפגשתי עם הפסיכולוג התעסוקתי בתוכנית לאחר שהגשתי את התביעה לביטוח לאומי הוא סרב לתת לי הקלות בתוכנית למרות תחינותי ועוד הסביר לי שאם לא ימצאו לי עבודה במהלך התקופה של העבודה הקהילתית אני אפסיק לקבל גם את ההבטחת ההכנסה. החרדות שלי וחוסר התפקוד שלי הגיעו לרמה כזו שבסוף נובמבר בדיוק חודש אחרי הפגישה לאחר כארבע שנים ללא קשר עם מימסד של בריאות הנפש פניתי מרצוני לפסיכיאטרית בשער מנשה וביקשתי טיפול שבהמלצתה בגלל הכאוס בו הייתי התחיל משבוע אשפוז. אני רוצה לתבוע, הפרעת האישיות הזו מוחמרת ומושפעת ממצבי לחץ. האם הסיפור שהבאתי יכול לתת בסיס לקשר סיבתי בין הסירוב לתת לי הקלות במסגרת של התוכנית לבין הקריסה, האשפוז והטיפול. אני רוצה רק לציין שהתקופה הקודמת שבה נזקקתי לשירותי מערכת של בריאות הנפש קשורים גם לתקופה שבה עבדתי בצורה מסודרת ושחוסר יכולת עמידה במסגרות הוא אחת מהתכונות של הפרעת האישיות. מצטערת על האורך אבל חשבתי שהפרטים חשובים כדי לחוות דעה.

לקריאה נוספת והעמקה

יפית שלום לא הבנתי את מי את רוצה לתבוע. מכל מקום אינני רואה שיש לך עילת תביעה זכותך להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה ע"פ נכות כללית.

16/02/2006 | 18:54 | מאת: יפית

שהפסיכולוג התעסוקתי והעובדים שבה התעלמו מחוו"ד שמסבירה את הקשיים שלי והתעקשו לשלוח אותי לעבודה קהילתית בהיקף מלא של 30 שעות שבועיות למרות שהתלוננתי על החמרה במצבי התפרצות מחודשת של הפרעת אכילה, חרדות והצפה מוגברת מבחינת התנודות במצבי הרוח. מדובר כאן באיפיון אישיות שהוא רגיש ללחץ, נכון שיש הפרעת אישיות וככזו אני סובלת מחוסר יכולת להתשלב בצורה תקינה בשוק העבודה, ביטוח לאומי פסק לי רק 28% נכות שאינם מזכים אותי בעזרה מעבר אולי להסבה מקצועית שבמקרה שלי לא ממש עוזרים כי הקושי שלי הוא ההימצאות בעבודה לא היעדר כישורים. ההידרדרות במצב היא תוצר של לחץ ועל כך בעצם אמורה להיות התביעה כלפי החברה, שהיתה לה האחריות מאחר והיתה בידה האינפורמציה על קשיי הנפשיים להשים אותי במסגרת מתאימה ובחרה שלא לעשות זאת. אם עדיין נראה לך שאין לי בסיס לתביעה אז זה אומר שהם היו פטורים גם אם היו שמים מישהו עם מחלה פיזית תוך התעלמות מכללי הזהירות והאדם למשל היה חוטף התקף לב כתוצאה מהסטרס למרות שעורקיו אולי היו סתומים גם קודם והמעביד ידע על כך?

16/01/2008 | 23:37 | מאת: ליאור ליבוביץ'

1.גם אם אדם יביא המלצות מרופאים-מומחים כאלה ואחרים וסיכומי ועדות-רפואיות חיצוניות כאלה ואחרות - עדיין יצטרך לעבור את הרופא-התעסוקתי של AGENS כדי שזה יתן מילתו האחרונה בעיניין . 2.אבקש להזכיר את ניגוד האינטרסים בה נמצא ועובד הרופא-התעסוקתי: א)מחוייבותו למשלם לו (AGENS) !!! ב)שבועת-הרופאים !!! 3.כך-יוצא,שרופאים-תעסוקתיים (והיו 2 כאלה) שהעזו להביא תמונת-ראי של מצב החולים - מצאו עצמם אחרי זמן לא רב מחוץ לכותלי AGENS בטיעון:"סיום חוזה העסקה" !!! 4.לעומתם,רופאים-תעסוקתיים (ויש 2 כאלה) ש"כן-ירקדו" לצלילי AGENS - יזכו לאמון המערכת - דוגמאות ??? א)רופא-תעסוקתי - שימחוק וכמה שיותר איסורים שרשם הרופא-התעסוקתי שלפניו ובכלל - יזכה לאמון המערכת !!! ב)רופא-תעסוקתי (אותו-אחד) - המתעלם מהחמרת מצב-רפואי של מובטלת אחת ומתעקש שהיא סוס-עבודה - יזכה לאמון המערכת !!! ג)רופא-תעסוקתי (אותו אחד) - האומר למובטלת שניה:"המלצות הרופא-המומחה אינן מקובלות עלי - תלכי לרופא-מומחה אחר" - גם יזכה לאמון המערכת !!! ד)רופאה-תעסוקתית - האומרת למובטלת שלישית:"תגידי,השגעת ??? אם ארשום לך פטור יעיפו אותי מפה" - גם היא תזכה לאמון המערכת !!! 5.למרות טענות AGENS ש"לא מתערבים כהוא-זה בעבודת הרופא-התעסוקתי" - בפועל, דיבורים לחוד ומעשים לחוד - ורופא-תעסוקתי ש"לא-ירקוד" לצלילי AGENS לא יאריך ימים במשרתו בחברה !!! 6.בברכה .

13/02/2006 | 19:12 | מאת: אורנה

אמא שלי התגוררה אצל אחי לאחר אירוע מוחי שעברה ומתברר שנקבע על ידי רופא פסיכוגריאטרי בעקבות מבדקים שנעשו לה שבמצבה צריך למנות לה אפוטרופוס, יש לנו מסמך של רופא שקובע זאת. אחי לא סיפר לי על תוצאות הבדיקה והחתים אותה על יפוי כוח, צוואה והסכם שבו הוא רשאי להשתמש בכספה לצרכי מחייתו וצרכי מחיית בני משפחתו. ברור לכל שהיא לא הייתה כשירה לחתום על מסמכים אלה. בתקופה מאוחרת יותר היא עברה להתגורר אצלי אך נפטרה. לא עודכנתי לגבי מצבה הקוגנטיבי והרפואי. האם יש לנו בסיס לתביעה ? על מה כדאי להתמקד ?האם עליו להחזיר את הכספים שהוציא למחייתו ומחיית בני משפחתו ? אשמח לשמוע כל מה שניתן.

16/02/2006 | 18:35 | מאת:

אורנה שלום בהנחה שהעובדות שהצגת נכונות הרי שאין תוקף למסמכים עליהם חתמה אימך אלא אם יוכח שהיתה בדעה צלולה כשחתמה עליהם. הצוואה הייתה צריכה להחתם בפני 2 עדים אשר יעידו שהאם חתמה על המסמך ללא השפעה כשהיא מודעת להשלכות חתימתה. הנהנים ע"פ הצוואה אינם יכולים לשמש עדים מוצע כי תתייעצו עם עו"ד שמתמחה בתחום דיני משפחה ומעמד אישי.

13/02/2006 | 18:45 | מאת: יעל

אבי נפטר לפני שלוש שנים. ברצוני לעיין ברשומות הרפואיות שלו בקופת חולים כללית. למי עלי לפנות ? למה אני זקוקה ? האם עלי לשלוח לכל קופת חולים בקשה בנפרד ? מה עלי לצרף ? ראיתי שייעצת לאחת מהפונות לפורום לפנות ללחברה שעוסקת בצילום תיקים רפואיים כגון תיק"ל. האם יש לך כתובת או מספר טלפון ? האם ידוע לך מה המחיר של צילום תיק רפואי (סדר גודל) ? תודה

15/02/2006 | 13:22 | מאת: ליעל

את צריכה קודם כל להראות צו ירושה. בתקווה שעדיין לא השמידו את התיק הרפואי שלו.

16/02/2006 | 18:23 | מאת:

ליעל שלום ראשית עליך לדאוג לצו ירושה, לצרפו לכתב ויתור סודיות רפואית לנפטר לקופ"ח ולבקש את התיקים הרפואיים בקופה. כתב הויתור צריך להיות חתום בפני עד לאו דוקא עו"ד. את זכאית לפנות לקופה ללא תיווך של עו"ד וחובתה של הקופה למסור לך את התיק הרפואי. אם כי מקובל שהמצאת התיק באמצעות עו"ד או חב' כמו תיק"ל מהירה יותר. עלות העתקת התיק עד כמה מאות ש"ח למידע נוסף ר' באתר המשפט הרפואי www.med-law.co.il

13/02/2006 | 10:06 | מאת: סימונה

לכבוד עו"ד דיוויס יונתן שלום, הריני מבקשת לקבל ייעוץ ראשוני בעקבות הממצאים הרפואיים ולבודק באם קיים קשר סיבתי בין המקצוע בו אני עוסקת לבין המצב הבריאותי דהיינו תאונת עבודה מצד אחד ונכות מקצועית מצד שני ובזאת בשל המגבלה בה אני נמצאת כיום ושעלולה להחריף בהמשך. תשובת ה-EMG הינה באנגלית ולכן אכתוב אותה כפי שהיא נכתבה על ידי המכון EMG OF THE FOLLOFWING RED COLOURED MUSCLES IN THE TABLE SHOWED MILD-MODERATE LATE REINNERVATION CHANGES THAT MAY INDICATE MILD-MODERATE CRONIC RADICULOPATHY OF RT. C-5-6-7 ROOTS.NORMAL OTHER ENMG RESULTS. בבדיקה על קולית של הכתפיים נמצא - SUPRASPINATUS TENDUS ימין - עיבוי קל מפושט ללא הדגמת תפליט קרע או הסתיידות . ACROMICLAVICULAR JOINT - שינויים זיזיים קלים/ לסכום - לא הודגם קרע ב- RC שינויים מסוג טנדינוזיס בדרגה קלה כמתואר מימין. ב-CT התוצאות הם צד ימין בעקבות כך נשלחתי לבצע בדיקת CT התשובה היתה שב-C-2-3 תעלה תקינה ברוחבה עדות לבלט דיסק מרכזי ב-C-3-4 לחץ על השק על ידי דיסק מרכזי ומימין בולט הצרות הפורמינה הבין חוליתיים ב-C-4-5 התעלה מוצרת לחץ על השק ע"י בלט דיסק פורמינה מוצרים. ב-C-5-6 לא נצפנ בלט דיסק או לחץ על החוט. ב- C=6-7 עדות לבלט דיסק ואוסטאופיט מימין הלוחץ על החוט. מבנה גרמי שמור שינויים ניוונים זיזים של אוסטאופיטים. אני מזה כחודש מקבלת טפול תרופתי בכדורים הן אנטי דלקתי וננוגד כאבים, מדללי דם מקבוצת ה-B ותוספי ויטמינים למיניהם כגון:- TRIBEMIN ' OXOPURIN 400' סידן + ויטמין D ' נוירובטיק לפני כשבועיים קבלתי זריקה בכתף כולל חומר הרדמה, מבצעת פיזוטרפיה, ומחטים סיניים הופניתי לבצע זריקה אפדורלית בעמוד השדרה ואם לא יהיה שפור יש לשקול בצוע ניתוח. בהתייעצות עם מומחה עמוד שדרה "להלן תגובתו" בכל אופן לפי המידע שמסרת יש לחץ ממשי על חוט השדרה שלך - ממצא שכרוך בסבירות גבוהה ביותר בנזק עצבי הולך ומצטבר לאורך זמן עד להוצרות נזק משמעותי שמפריע בתפקודים שונים זה מצב שבהחלט מקובל בו לבצע ניתוח על מנת לשחרר את הלחץ מחוטה שדרה הצווארי על מנת למנוע את החמרת הנזק העצבי - וכך צריך כנראה להיות גם אצלך. לכן כנראה שאת יכולה לצאת מהמצב אבל זה מחייב ניתוח. לצערי כל הטיפולים הלא ניתוחיים למיניהם כולל רפאוה טבעית יכולים לעזור לכאבים אבל לא יפחיתו את הלחץ מחוט השדרה הצווארי ולא יוכלו למנוע נזק עצבי מצטבר לאורך זמן. יתכן והשהייה המרובה מול המחשב או עם הצוואר למטה החריפה את הבעיה ויתכן שאחיזת הטלפוןבצורה לא נכונה עם הכתף במקום עם היד או לחילופין אי מענה טלפוני נכון במהלך תקופה ארוכה גרם לנזק בלתי הפיך אולם לקביעת הנכות - את צריכה לגשת לרופא אורתופד לבדיקת חומרת הבעיה או לרופא תעסוקתי. אודה לך מאוד לאחר שתעיין שוב בכל התשובות של הבדיקות והממצאים ולאור כל הטפולים שכבר עברתי האם אוכל להמשיך ולתפקד באופן רגיל או שקיימת כאן מחלה מעצם המקצוע בו אני עוסקת והנזק שנגרם הוא כתוצאה מאי תפקוד תקין במקצועי. האם יש קשר סיבתי לתאונת עבודה? האם יש מצב של נכות מקצועית? אודה לך על מתן תגובתך וייעוץ ראשוני.... בברכה... סימונה

לקריאה נוספת והעמקה
16/02/2006 | 18:01 | מאת:

סימונה שלום השאלות שהצגת הן רפואיות. לצורך תשובה על השאלות עליך להתייעץ עם רופא תעסוקתי אשר יבדוק אותך ויוכל לחוות דעתו. פורום זה אינו עוסק בייעוץ רפואי

27/02/2006 | 16:37 | מאת: רונית

שלום, ביתי בת 20 , חיילת מזה שנה וחצי, בתחילת שרותה הצבאי חשה ברע, חום גבוה וכאבי גרון, ההפניה לרופא יחידתי נדחתה בכל סיבה אפשרית ( אין היום, אין תור וכד') בסופו של דבר היא הגיעה לרופא לאחר מספר ימים,(בימים אלו נטלה אקמול שהיה ברשותה מהבית למקרה של כאבי ראש או לצורך אחר)בוצע משטח גרון ובו התגלה חידק סטרפטוקוקוס שטופל כעבור 3 שבועות באנטיביוטיקה. מאוחר יותר החלו כאבי בטן, חום,בחילות והקאות לא ברורות היא נשלחה לברור אצל מספר רופאים ובינהם גם רופא נשים שקבע שהכל תקין. הכאבים והסמפטומים לא פסקו מלבד החום שהיה לסירוגין, כעבור כחודשיים ביתי חשה ברע בזמן משמרת , שוב אותם סמפטומים מלווים בחום והקאות, היא פונתה לבית חולים הדסה עין כרם ושם הוחלט על ביצוע ניתוח הסרה לתוספתן מתוך הנחה שהוא דלקתי והוא הגורם לסמפטומים אלו, לפני ביצוע הניתוח היא שוב עברה סדרה של בדיקות גניקולוגיות שהיו תקינות לחלוטין., ביתי נותחה והתוספתן שהיה תקין הוסר. ושוב הסיפור חוזר על עצמו כעבור מספר שבועות אלא שכעת בנוסף כאבו כל הפרקים בגופה עד כדי קושי בקימה בבקר ממיטתה ונפיחות בכל הפרקים מלווה בכאבים. בדיקה גנטית ל-FMF היתה שלילית, כאן החל מסע בדיקות שבסופו הסתבר שלביתי דלקת פרקים. שאלותי, 1. ביתי הגיעה לצבא בריאה לחלוטין, ידוע לי מכתבות שפורסמו לאחרונה בעיתונות שסטרפטוקוקוס גורם לדלקת פרקים אם לא ניתן הטיפול המתאים בזמן, האם ניתן לתבוע את משרד הביטחון ומהם הסיכויים להכרת תביעתנו? 2. חשוב יותר, מאותן כתבות ששמרתי הבנתי שתיתכן / עלולה להיות פגיעה בשריר הלב , היתכן? 3. ביתי מטופלת בתרופה שעלולה לפגוע בכבד, (בנוסף מקבלת חומצה פולית ) האם לא קיימות תרופות שלא תפגענה בעתיד בכבד? 4. בועדה רפואית שהיתה לה לפני כשלושה חודשים רצו לשחרר אותה עם פרופיל 24 והיא סרבה, היא ממשיכה לשרת, אמנם כרגע בגימלים,אך שוב עלה נושא הועדה לשחרורה מהצבא, האם יתכן שהצבא ישחררה במצבה הרפואי הנוכחי? מה יהיה אם תתעורר בעיה עם הכבד? מה יהיה אם תתעורר בעיה לבבית כל שהיא? מה קורה עם אחריות הצבא לכל המצב הנוכחי? אשמח לקבל תשובות, הנחיות ו/או המלצות. תודה רונית לפרטים נוספים אנא צרו עימי קשר במייל.

11/02/2006 | 20:14 | מאת: אלעד

לפניי 4 שנים עברתי ניתוח לכריתת כליה. 1- ברצוני לדעת האים אני אמור לתבוע את קופ"ח? 2- מה זכויותיי מביטוח לאומי ואיך אני תובע אותם

לקריאה נוספת והעמקה
11/02/2006 | 22:55 | מאת:

אלעד שלום התשובה שלילית. אין לך עילת תביעה נגד קופת חולים והזכויות בביטוח הלאומי מקנות זכויות על פי פרק נכות כללית בחוק מנכות של 50% ומעלה. כריתת כליה מותירה נכות של 30% בלבד.

10/02/2006 | 13:04 | מאת: דינה

לפני שבוע שאלתי אותך לגבי סוג המומחה שאני צריכה לקבל ממנו חוות דעת לצורך תביעה נ' חברת ביטוח שמסרבת לתת תשלום חודשי בגין אובדן כושר עבודה [פנסיה בריאותית ממשרד החינוך] וענית כי צריך חוו"ד של רופא תעסוקתי. פניתי לעורכת דין ידועה בתחום זה והיא אמרה שלא מומלץ רופא תעסוקתי אלא לפי המחלה ואם לא יכולה לממן מס' חוות דעת לכל התחומים אז רופא כללי כי רופא תעסוקתי חווה דעתו על הנכות התפקודית שזה תפקיד בית המשפט. מה דעתך? אני מבולבלת

לקריאה נוספת והעמקה
11/02/2006 | 22:52 | מאת:

דינה שלום מכיוון שאינני מכיר את נסיבות המקרה מוצע כי תפעלי על פי עצת עורכת הדין שלך.

עו"ד שלום! לפי מה שקראתי היו אזרחים/יות שקיבלו עירויי דם ובהם היה נגיף למחלה זיהומית. לא שאלו את האזרח/ית אם הי/וא מסכים לעירוי וגם לא החתימו אותם על הסכמה מדעת וגם לא הציעו אלטרנטיבה אחרת. כגון: זריקות ברזל, כדורים להעלאת ההמוגלובין. ובכל מקרה העירוי לא נבדק. בכנסת חוקקו חוק למתן פיצויים רק לאלו שקיבלו עירוי דם ולאחר כמה שנים התגלה נגיף האיידס. ברצוני לברר האם ניתן לתבוע במקרה שהתגלה נגיף אחר שגרם לנזק בגוף האדם. ועל בסיס איזו עילה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

אריק שלום התשובה שלילית. החוק המוזכר מתייחס אך ורק לנזק שנגרם ממחלת האיידס. אין בכך לחסום את דרכך מלהגיש תביעת נזיקין על פי פקודת הנזיקין.

09/02/2006 | 17:55 | מאת: הלנה

לפני כשנה בצעתי נתוח לפרוסקופיה בשל אבחנה של RT OVARIAN CYSTS בדוח הניתוח כותב המנתח "שחלה ימנית לא תקינה פוליציסטית בגודל 7 ס"מ. לציין חצוצרה ימנית חסומה". במהלך כל השנה ניסתי להיכנס להריון ללא הצלחה בימים האחרונים בקרתי אצל רופא והוא אמר שמאוד מוזר כי לפני שנה רופא פתח את הבטן ניתח אותי ראה שיש בעיה בחצוצרה ולא טיפל שאלתי היא האם יש כאן משום רשלנות מצד המנתח שלא טיפל בחצוצרה לפני שנה אני צריכה עכשיו לעבור שוב פעם את אותו הניתוח וכל האכזבה שלי שבגלל זה (אולי) לא הצלחתי להיכנס להריון אודה על תשובתך בנדון.

לקריאה נוספת והעמקה
11/02/2006 | 22:47 | מאת:

הלנה שלום המקרה מחייב בירור יסודי ואני מהסס מלהשיב לשאלתך בתשובה חיובית או שלילית. שאלה נוספת שעליך לברר היא מה הסיבה לבעיה. נסי לברר עם הרופא את הסיבה לבעיה וברר אם יש קשר בין חוסר יכולתך להרות ואי הגילוי של הסיבה לטענתך.

09/02/2006 | 13:27 | מאת: מירב

אני עובדת במשרד עורכי דין בחיפה. הייתי רוצה לדעת היכן ניתן ללמוד קורס ברפואה משפטית בחיפה?

11/02/2006 | 22:42 | מאת:

מירב שלום נסי לברר במרכז לבריאות משפט ואתיקה באונברסיטת חיפה.

08/02/2006 | 19:18 | מאת: דורית

ערב יום כיפור, 12.10.05 בעלי (בן 79) נפל ושבר את ידו השמאלית. ניגשנו לחדר מיון של בית חולים, בוצע צילום והיד גובסה. במשך היממה הקרובה היד והזרוע התנפחו והגבס לחץ. למחרת יום כיפור חזרנו לבית החולים והרופא התורן ביצע חריץ לאורך כל הגבס וחבש אותו בתחבושת אלסטית. להמשך מעקב הוא הופנה למרפאת קופת חולים שבוע אחרי התאונה. במרפאה בוצע שוב צילום. בעלי התלונן על כובד הגבס והתעניין באפשרות להחליפו בגבס קל. הרופא הסביר לנו שהגבס הקיים יושב מצוין והוא אינו ממליץ לגעת בו. הגבס הוסר אחרי 5 שבועות. מיד בלטה הנפיחות ועיוות מעל פרק היד. בעלי התקשה - ומתקשה עד היום לקפל את עצבעות היד ולבצע תנועות מסוימות. הוא גם חש כאבים במספר מצבים. מיום הסרת הגבס - באמצע חודש נובמבר - ועד היום הוא בטיפול פיסיוטרפי וטיפול בעיסוק - ללא הטבה משמעותית. לדעתנו קיימת כאן רשלנות: רופא אורטופד שבדק את הצילומים מלפני ואחרי הגבס קבע שהאיחוי אינו נכון. לדעתנו הלא מקצועית הטעות בטיפול היה: בגלל הנפיחות נפתח הגבס ע"י החריץ אבל אף רופא לא חשב לסגור את החריץ אחרי שהנפיחות ירדה. לכן נוצר מרווח ליד והגבס לא החזיק את העצם במקום. לכן האיחוי נעשה לא ישר. האם יש לנו "קייס" ששווה להגיש תביעה?

11/02/2006 | 22:41 | מאת:

דורית שלום התשובה הקצרה היא יתכן שכן. יחד עם זאת יש צורך להמתין לאיחוי מלא כדי לברר הנזק.התגבשות הנזק יכולה לקחת עד שנה ממועד התאונה. אם בסופו של התהליך יתברר שאין נזק או הנזק קטן יתכן שאין תועלת בהגשת תביעה.

08/02/2006 | 15:36 | מאת: שיר

שלום, אצל אימי בת 59 התגלו הסתידויות בשד. בוצעה כריתת למפקטומיה עקב ההסתידויות. בוצעה כריתת האזור המסומן בבדיקת הממוגרפיה ונאמר לה שהכל תקין ובעצם היה מדובר בתהליך טרום סרטני שהוצא. אימי היתה אמורה להתחיל לעבור הקרנות, אך התבקשה לבצע שוב ממוגרפיה לפני תחילת ההקרונת על מנת לוודא במיליון אחוז שכל השטח נקי. היום הגיעו תשובות הממוגרפיה, ומסתבר שהתשובות זהות לחלוטין למה שהיה לפני הניתוח. אותם הסתידויות בדיוק ממוקמות באותו אזור! הנושא הועבר לטיפול הפרופ' שציין שצריך שוב ניתוח. שאלותיי הם: 1) איך נאמר שהכל הוצא בעוד שבדיקת הממוגרפיה העידה על אותם תוצאות לפני ואחרי הניתוח? הרי כרתו את החלק עם ההסתידויות. 2)איך אוכל להיות בטוחה שהפעם בניתוח אכן יוצאו כל ההסתידויות? 3)הבנתי שניתן לבצע ממוגרפיה בזמן הניתוח, מדוע לא בוצע כך? האם ייתכן כי הייתה רשלנות רפואית??? האם זה נראה הגיוני שהייתה אמורה להתחיל השבוע הקרנות, ולפתע נאמר לה שבעצם האזור לא נקי? איך אמרו לה שהניתוח עבר בהצלחה, והכל נכרת והוצא בלי לבדוק זאת בממוגרפיה?? אציין כי אימי עברה מס' פעמים ארוע CVA כך שמדובר באדם מאד חולה ואני חוששת שתעבור ניתוח שנית ובמיוחד אם נגרמה כאן מעין רשלנות רפואית עוד אציין כי הכל נאמר לה טלפונית מבלי להסביר לה בדיוק מה נעשה, כלומר לא זימנו אותה על מנת להסביר לה אלא הכל הוסבר טלפונית וזימנו אותה לניתוח נוסף. לי זה נראה מאד מאד מרושל... אשמח מאד לקבל תשובות ולו בחלקן על מנת להבין מה קורה כאן?

לקריאה נוספת והעמקה

שיר שלום השאלות הן בתחום הרפואי. אנא הפני את שאלתך לפורום המתאים

08/02/2006 | 15:10 | מאת: טניה

עו"ד דיוויס שלום! נעשה לי ביטוח חיים לפני כ- 10 שנים ואליו צורף נספח המעניק ביטוח נוסף לשחרור מתשלום פרמיות במקרה של נכות הגורמת אבדן מוחלט של כושר עבודה . וההגדרה: לאי כושר מוחלט לעבודה היא באם עקב מחלה או תאונה נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו עסק כמפורט בהצעה . ברצוני לציין שלא עסקתי בשום מקצוע אלא הייתי עקרת בית בתפקוד מלא וגם סייעתי להורים שלי כאשר נעשה לי הביטוח. אחרי 6 שנים מיום שנעשה לי הביטוח חליתי מאד קשה והתגלתה אצלי מחלה [זיהומית] ולא היה לה מרפא והוגדרה ככרונית במשרד הבריאות במשך שנה לא יכולתי לתפקד כלל והייתי על הקרשים , בכלל לא זכרתי שהיה לי ביטוח החיים, לאחר שהתאוששתי קמעה יצאתי מהבית וקרתה לי ת.ד. וכך הצטרפו שתי המכות יחד . עיינתי בביטוח החיים פניתי לחברה, שאלתי אם יש לי זכויות כל שהן על פי הפוליסה והסברתי כי אני לא מבינה כלום בעניין והם הציעו לי להגיש תביעה. שאלתי: היא מי קובע כמה אחוזי נכות ועל סמך מה? האם כדאי לי לפנות לרופא מומחה בנושא המחלה כדי שיקבע את אחוזי הנכות לפני הגשת תביעה? והאם עורך דין פועל על פי אחוזים בתביעות כאלה? . תודה.

11/02/2006 | 22:35 | מאת:

טניה שלום לצערי אינך יכולה לתבוע על פי הפוליסה זאת מכיוון שחלפה תקופת ההתיישנות בת 3 שנים מיום האירוע נשוא הפוליסה שהיא תקופת ההתיישנות בביטוח חיים על פי חוק חוזה הביטוח.

12/02/2006 | 12:33 | מאת: טניה

לעו"ד דייויס תודה. אם כך, האם אוכל לתבוע על פי הפוליסה רק אם יהיה חלילה אירוע נוסף? או שמא בכל מקרה הביטוח חיים יהיה רק לבן זוגי במקרה שאני, כמו שאומרים, "אלך לעולם הא-מת". .

שלום, בית המשפט מינה רופא לשם קבלת חוות דעת (הוגשו חות דעת מצד התביעה ומצד הנתבעים), במשךשנה שלשה חודשים הרופא לא הגיש את חוות דעתו,השופטת ביקשה ממנו הסבר על אי ההגשה, גם לזאת הוא לא נענה, שאלתי האם בכך שהוא לא מגיש את חוות דעתו הוא מבזה את בית המשפט ? והאם אי הגשת חוות דעתו מערערת את התביעה? ברצוני לציין כאשר מונה לתת חוות דעת בית החולים שאותו אנו תובעים עירער שאינם רוצים אותו שיתן חוות דעת והשופט דחה עירעורם

דפנה שלום אי הגשת חוות דעת ע"י המומחה הוא בהחלט בלתי סביר ופוגע בזכויותיך הדיוניות. באי הגשת חוות דעת יש בהחלט זלזול בבית המשפט אלא שלבית המשפט אין סמכות לחייב את המומחה להגיש את חוות הדעת וחוסר ההתייחסות של המומחה היא עילה לפסילת המומחה. מינוי מומחה אינו הכרחי במיוחד נוכח התנגדות הצדדים. הפעןלה המתבקשת היא פניה לבית המשפט לפסול את המומחה בטענה שהעיכוב בבירור המשפט גורם לך נזק.

05/02/2006 | 18:12 | מאת: יוני

במידה ויש לי נכות של 10 % נכות מטעם רופא של בית השפט בברך בין איזה סכום לאיזה סכום אני יכול לקבל. אני בן 20 והייתי מובטל בזמן התאונה?

11/02/2006 | 22:25 | מאת:

יוני שלום חשוב לדעת כיצד הנכות תשפיע מבחינה תפקודית, ואם הנכות התפודית היא בשיעור הנכות הרפואית שנקבעה. במקרה כזה ייעשה החישוב לפי מכפלת שיעור הנכות התפקודית במקדם ההוון של השכר הממוצע במשק (כ- 7000 ש"ח) ועוד 10% מסכום המקסימלי של הפיצוי בגין כאב וסבל (כ - 150,000 ש"ח).

המדובר באשה כבת 40 אם לתשעה, שעברה לפני יותר משלושה חודשים ניתוח להסרת בלוטת התריס. כתוצאה מן הניתוח נפגעו מיתרי הקול, ועד עתה למרות טיפולים מרובים, היא מדברת בקול חלש וצורמני ומתוך קושי רב. כמובן שהדבר מקשה מאוד על תיפקודה. שאלתי האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית ו\או עילה לתביעת נכות מהבי"ל? תודה מראש. בעז יונה - עמותת חן וחסד חצור הגלילית

לקריאה נוספת והעמקה

בועז שלום התשובה נראית חיובית על פני הדברים. הסיכון של פגיעה במיתרי הקול במהלך הניתוח היה צריך להיות מובהר למטופלת והיה עליה להחליט אם היא מוכנה לקחת את הסיכון או למצוא חלופה אחרת עם סיכון קטן יותר. בהעדר ידיעה על היקף הנזק איני יכול לחוות דעה לגבי הפניה לביטוח לאומי. רצוי שתתייעצו עם מומחה לא. א.א.ג אשר יחווה דעתו לעניין הנכות. אם היא עולה על 50% הרי שלמטופלת יש זכות לתבוע גמלאות מהביטוח הלאומי על פי נכות כללית ובלבד שהיא פחות מגיל 60.

04/02/2006 | 12:05 | מאת: חנית

עו"ד יונתן דייויס שלום, ברצוני להעלות שאלה בנוגע למתן פיצויים עקב תאונת עבודה. 1.מה אומר החוק לגבי מתן פיצויים לנפגעי עבודה בשאלת המיסוי. כלומר, האם מנכים שלטונות המס חלק מסויים מן הפיצויי לו אני זכאית? 2.במדה וכן, מהו האחוז אותו מנכים מסכום הפיצוי והאם ישנה דרך לחשב זאת. בתודה מראש, חנית

11/02/2006 | 22:14 | מאת:

חנית שלום פקודת מס הכנסה פוטרת ממס תקבולים שהתקבלו כפיצוי בגין נזקי גוף. בחוק הפיצויים לנפגעי ת.ד נקבע כי מפיצויים שיתקבלו כהפסד הכנסה יש לעשות ניכוי של עד 25% מסכום הפיצויים. מעבר לכך אין התייחסות לנושא המיסוי והנוהג שהשתרש הוא לא לנכות מס מהשכר ברוטו. אין הבדל לעניין זה בין תביעה לפיצויים שהוגשה בשל היות התאונה תאונת עבודה או אחרת.

03/02/2006 | 18:11 | מאת: רונה

שלום רב, אימי קיבלה מרופא המשפחה מינוני כדורים לא נכונים וכתוצאה מכך נגרם לאימי אירוע מוחי, האם יש עילה לתביעת רשלנות. ( ברור לי שהפרטים חלקיים מאוד) בתודה רונה

04/02/2006 | 09:55 | מאת:

רונה שלום כמובן שהשאלה הגדולה היא אם יש קשר בין התרופה והאירוע המוחי. יש הרבה שאלות רפואיות לפני שאת מבררת את העילה המשפטית. מוצע כי תתייעצו עם נוירולוגים ע"מ לברר הקש"ס.

03/02/2006 | 18:05 | מאת: הדס

שלום רב, מזה כ-6 חודשים אנו מנסים לקבל מקופת חולים כללית את התיק הרפואי של אימנו, יש לציין ששלחו לנו חלק קטן מהמסמכים וישנו חומר רב שחסר. מה לדעתך אנו צריכים לעשות על מנת לקבל את מלוא החומר בתודה מראש הדס

04/02/2006 | 09:53 | מאת:

הדס שלום מוצע כי תפנו לעו"ד או לחברה שעוסקת בצילום תיקים רפואיים כגון תיק"ל בברכה

03/02/2006 | 11:18 | מאת: דינה

תודה על תשובתך בעניין ביטוח אובדן כושר עבודה וברשתוך יש לי שאלה קטנה אחרונה לפני שאפנה לעו"ד: הסעיף בפוליסה הוא כדלקמן: "המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה לעניין נספח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה, נשל ממנו בשעור של 75% לפחות הכושר להמשיך במקצועו או בעיסוק שבו עסק (כמפורט בהצעה) עד אותה מחלה או תאונה, ושבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, להשכלתו ולהכשרתו, זאת למשך תקופה העולה על 3 חודשים" ההשכלה היחידה שיש לי היא בוגרת סמינר מורים ונסיון רק בהוראה לכיתות א ו- ב. האם הם יכולים לדרוש ממני ללמוד מקצוע חדש? יצוין כי לבעלי יש אותה פוליסה בדיוק, הוא היה נהג אוטובוס כל חייו , כעת יש לו נכות 65% מהמל"ל ויצא לפנסיה מאגד, והכירו בתביעתו.

לקריאה נוספת והעמקה

דינה שלום הסעיף הוא אמנם הסעיף הסטנדרטי המופיע בפולסות אלה. כדי להוכיח התביעה עליך לקבל חוות דעת רפואית שתציין שאינך יכולה לעבוד במקצועך כמורה ולא במקצוע אחר כמפורט בפוליסה. חב' הביטוח לא יכולה לחייב אותך לעשות דבר, כל שאת צריכה להראות שאת עומדת בתנאים שקבעה הפוליסה כתנאי לשיפוי. אין קשר בין תביעתו של בעלך ותביעתך, אפילו מדובר באתה חב' ביטוח התביעות שונות וחב' הביטוח תעשה הכל כדי להימנע מתשלום.

03/02/2006 | 09:31 | מאת: ר.א

שלום רב. ברצוני להבהיר את שאלתי. ברור לי שכרגע עדיין אין אבחון ברור בקשר לכאבים העכשווים באגן- ואני עדיין עורכת סדרת בדיקות. אך האם לא קיימת רשלנות רפואית לפני כן- במציאת הציסטה וההתעלמות ממנה, מה שגרם לנמק (אחרי שבוע מהממצא) והצורך לכרות אותה. לפי דברי הרופא שניתח אותי, אם היו מטפלים בזמן בציסטה, ניתן היה להציל את השחלה. דבר נוסף , במשך 3 השבועות הראשונים בהם הייתי מאושפזת נמצאה אצלי אבן בכליות וגם בכך לא טיפלו, אלא נתנו לי מורפין בכמויות אדירות נגד הכאבים. שאלתי היא, האם אי טיפול בזמן (מה שגרם לנזק) לא נחשב לרשלנות???

לקריאה נוספת והעמקה
04/02/2006 | 09:59 | מאת:

ר.א שלום כמובן שיתכן שחלק מהטיפול היה רשלני, אך אין בכך כדי ללמד על התוצאה הכוללת ועל השיקול אם להגיש תביעה. אלה יתקבלו לאחר שקלול הנזק שנותר לעומת זה שהוא תוצאת הטיפול המקורי, שאלת הקשר הסיבתי בין הטיפול שהיה צריך להינתן וניתן ושיקולי עלות תועלת וכד'.

שלום האם אני יכול לקבל את התיק הרפואי של אמי , שנפטרה במהלך ניתוח ללא הצגת צו ירושה ? תודה.

עידן שלום בדרך כלל לא. תלוי בתשומת הלב של מחלקת רשומות רפואיות במוסד הרפואי ממנו אתה מבקש את הרשומה.

01/02/2006 | 10:18 | מאת: דינה

אני בת 56 מורה במקצועי. לפני כשנה החליטה הוועדה מטעם משרד החינוך על הפסקת עהודתי בשל מצב בריאותי [לחץ דם וצנתור, אורטופדיה וצרידות] ויצאתי לפנסיה מוקדמת. חב' הביטוח סירבה לי לאשר לי תשלום חודשי בגין אובדן כושר עבודה מהסיבה שאני מסוגלת לעבוד ! פניתי לחברה באמצעותעו"ד ואז חב' הביטוח הפנתה אותי למומחה מטעמה שגם הוא קבע שאני מסוגלת לעבוד. הם לא משתכנעים שלאור גילי ומצבי והכשרתי איני יכולה לעבוד בכל עבודה אחרת במיוחד שכל החיים הייתי רק מורה בכיתות א-ב. אני רוצה לתבוע לבד בלי עורך דין. האם עליי לצרף לתביעה חוו"ד מומחה בכל המחלות שיש לי? או שמא אפשר להגיש חוו"ד אחת של רופא תעסוקתי? והאם יש מומחים פרטיים שהם מומחים תעסוקתיים או שמספיק האישור של הוועדות הרופאיות של משרד החינוך?

לקריאה נוספת והעמקה

דינה שלום המומחה המתאים למקרה שהצגת הוא רופא תעסוקתי אשר יחווה דעתו לגבי עיסוקך במקצוע ההוראה מחד וחוסר יכולתך לעסוק במקצוע אחר אליו הוכשרת. הקובע בעניין זה הוא כיצד מנוסחת הפוליסה. לעניין זה מוצע כי תיוצגי ע"י עורך דין ולא תפעלי לבד.

31/01/2006 | 18:50 | מאת: אלי

שלום רב, פתחו נגדי תיק בהוצל"פ ונעשתה לי חקירת יכולת וניתן פסק דין שקבע ,שלא יעשו הליכים כל עוד החייב עומד בתשלומי החוב .התברר בדיעבד שכל ההליכים שנאמר שלא יעשו נעשו ,פניתי ללשכת ההןצל"פ כדי להוציא את ההחלטות שניתנו כנגד פסק הדין ולא היו החלטות כאלה ,פניתי במכתבים למוציא לפועל והוא גם לא נותן לי אותם וכל פעם יש לו טענות אחרות ,כגון: התיק כבר סגור למה לך ההחלטות .{התיק בנתיים נסגר} שאלה? מה עלי לעשות .

02/02/2006 | 23:02 | מאת:

אלי שלום מוצע שתפנה לאתר של עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל.

31/01/2006 | 11:53 | מאת: יוני

מהו האידאל בנושא?!!אני עושה עבודה בנושא.. מופנה לעו"ד, בתודה , יוני.

02/02/2006 | 23:01 | מאת:

יוני שלום אינני מתמצא בתחום. פנה לאתר אחר המתמחה בדיני משפחה

30/01/2006 | 23:37 | מאת: אייבי

עו"ד נכבד שלום! נפגעתי בת.ד. חב' הביטוח מציעה סכום X כפשרה עוד לפני שמומחה קבע אם יש לי נכות אם לא. אין לי התנגדות שמומחה מטעם חב' הביטוח יבדוק אותי אבל הם לא הציעו זאת. ואיני יודע אם יש לי נכות בגין אותה פגיעה או לא. השאלה שלי היא: אם אני מסכים לקבל מחב' הביטוח את הסכום המוצע האם לאחר מכן אני אוכל לפנות למל"ל לבקש קצבת נכות בגלל כאבים באותו אזור שבו נפגעתי. אודה על תשובתך.

02/02/2006 | 23:00 | מאת:

אייבי שלום התשובה חיובית . אם התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה אז פתוחה בפניך הדרך לפנות לביטוח הלאומי לממש את זכויותיך. מפליא שחב' הביטוח אינה דורשת ממך לפנות למל"ל.

02/02/2006 | 23:40 | מאת: אייבי.

יש לציין כי לא מדובר בתאונת עבודה אלא בתאונת דרכים וחברת הביטוח מציעה כסף לפשרה עוד בטרם נפתח הליך משפטי ובטרם מומחה של בית משפט קבע אם יש או אין נכות, כאשר משטר הויתור שלך חברת הביטוח שעליו צריך לחתום עם קבלת התשלום עולה, כי לא אוכל להגיש תביעה למל"ל לקבלת קצבת נכות בעתיד בגין אותה פגיעה אם אכן הפגיעה הזאת תתפתח או תתגלה שגרמה לנכות, האם זה נכון?

30/01/2006 | 18:12 | מאת: חן

שלום רב. שמי חן ואני בן 23 עברתי תאונת דרכים לפני שנתיים , רופא א.א.ג של העורך דין שלי קבע לי נכות לצמיתות 20% . לאחר שחברת הביטוח לא הכירה בזה נמנע רופא מטעם בית המשפט שכתב שהוא לא מכנה לי שום דבר 0% . אני יודע שאני יכול להביא אותו לחקירה בבית המשפט וזה מה שאנו נעשה תחת המלצת העורך דין אבל השאלה היא האם החקירה הזאת יכולה לשנות דברים ? האם הוא פתאום ישנה את עמדתו ? או שרוב הסיכווים שלא יצא לי מזה כלום מהחקירה ? ומה קורה ברוב המקרים שמבאים רופאים לחקירה?

02/02/2006 | 22:56 | מאת:

חן שלום התחושה שלך נכונה. רק לעיתים רחוקות ניתן לשנות את דעתו של מומחה וזה קורה במקרים בהם השתנו נסיבות עובדתיות או חלה הרעה במצב הנפגע. לפי תיאור הדברים נראה שהסיכויים קלושים.

30/01/2006 | 15:22 | מאת: ר.א

שלום רב! הסיפור שלי קצת ארוך ומסובך- אך אנסה לתארו בקיצור. במרץ 2004 סבלתי משלשולים והקאות תכופות וכן מחום גבוה (39-40) במשך שבועיים, בהם הייתי פעמיים במיון ושוחררתי ללא טיפול. בפעם השלישית שהגעתי למיון כבר הייתי במצב של חולשה כללית רבה - ירדתי 5 ק"ג ואשפזו אותי במח' פנימית. כל אותו הזמן סבלתי מכאבי בטן איומים בצד ימין. עלה חשש לאבן בכליות ואכן ב-C.T. שנערך נצפתה אבן בכלייה הימינית. בבדיקה נוספת שנערכה יום למחרת לא נראתה האבן, והרופאים עזבו את הטיפול בכך. עוד באותו אשפוז התגלתה ציסטה בגודל 9 מ"מ בשחלה ימנית- גם על כך נאמר שאין מה לעשות וללכת לבדיקה שגרתית אצל רופא נשים לאחר חודש- חודשיים. שוחררתי מהאשפוז כשעדיין אני סובלת מכאבים חזקים בצד ימין.בעזרת טיפול הוליסטי יצאה האבן לאחר כמה ימים(ומאז סבלתי מדימומים דחופים במתן שתן) אך עדיין סבלתי מכאבים ופניתי לרופא נשים שלי( לאחר שבוע...) שמיד שלח אותי למיון נשים בהקדם. בU.S התגלה תסביב שחלתי , לטענתם בגלל כובד הציסטה- בוצע עוד באותו היום ניתוח לפרסקופיה לפתירת התסביב. מיד אחרי יציאתי מן הניתוח החלו כאבים באגן ימין. הרופאים נתנו סיכוי קלוש ביותר לכך שהשחלה תחזור לתפקד כי היא כבר היתה במצב של נמק. חודש לאחר מכן חזרתי למיון בעקבות הכאבים באגן, והומלץ לעשות ניתוח נוסף להפרדת הדבקויות( דבר שגרם לכאב לטענתם), הכאבים לא פסקו וחזרתי למיון לאחר חודשיים ובוצע ניתןח שלישי- לכריתת השחלה. הכאבים באגן הימני לא פסקו גם לאחריו, אך הרופאם במחלקה, טענו שזוהי אינה בעייה גניקולוגית יותר, כי כבר אין שחלה.הפנו אותי לאורטופד שיבדוק את עמוד השדרה- בוצע MRI (לפני כשבוע וחצי) שגילה בקע אחורי עם לחץ משמעותי על השק התקאלי ועל השורש מימין. יש לציין שבחודשיים האחרונים הכאבים התגברו מאוד וכמעט ואיני יכולה ללכת.לפי דברי האורטופד- לא ניתן עדיין לקבוע בודאות מהיכן נובע הדבר ויש לעשות בדיקות נוספות אבל לטענתו לא היה צורך בשני הניתוחים האחרונים.כמו כן לאחרונה התגלו ציסטות רבות בשחלה השמאלית (הנותרת) ואני בטיפול רפואי. אני בחורה בת 26, נשואה ללא ילדים, בריאה לחלוטין (עד המקרה) וכבר 9 חודשים שאיני מתפקדת כראוי, לא יכולה לעבוד. אבקש את חוות דעתך- האם מדובר ברשלנות רפואית ? ואם כן לי כדאי לפנות?

לקריאה נוספת והעמקה

ר.א. שלום לפי התיאור לא נראה שמדובר ברשלנות רפואית אלא בקושי באבחנה . לא ברור מהי האבחנה ועל כן בהעדר אבחנה ודאית אין לומר שהתגבשו התנאים לקיומו של חשד לרשלנות רפואית. כמו כן לא ברור מהו הנזק, אם יחלוף או יוותר לצמיתות וכד'. מוצע להשלים הבירור הרפואי לפני שנוקטים בצעדים משפטיים.

שלום, אימי אישה מבוגרת ולאחרונה הלכה לטיפול אצל טכנאי שיניים, שסידר לה שיניים תותבות חדשות (שאמורות להיות טובות יותר מהישנות שהיו לה). אימי מאז אינה יכולה לאכול כמו שצריך, השיניים לא נסגרות אחת על השניה (עם התחתונות) כמו שצריך והיא סובלת מאוד, היא לא מסוגלת לאכול בשר ודברים קשים. מאז, ארבעה חודשים עברו וטכנאי השיניים מושך אותה ובכל פעם שהיא מגיעה לראות אותו הוא אומר זה בסדר, זה יסתדר, זה מצוין... אין לנו הרבה כסף, והוריי מפחדים להכנס לתביעות משפטיות. מה אפשר לעשות ? תודה רבה על עזרתך.

לקריאה נוספת והעמקה

טרין שלום התמוה בסיפור הוא שטכנאי שיניים ולא רופא שיניים טיפל באימך. לפני שאת פונה לעו"ד מוצע לפנות לרופא שיניים אחר שיבדוק מה נעשה ויחוווה דעתו כיצד ניתן לתקן את מה שנעשה. לעניין המימון נסו בתחילה לפנות לרופא בקופת חולים.

27/01/2006 | 09:38 | מאת: מרימה ידיים

היי.. יש לי בעיה שדיי מציקה לי, מגיל 13 אני סובלת מ- jra ובצו הגיוס ובבדיקות הרפואיות נאמר לי שהמחלה שקטה, והתגייסתי עם פרופיל 45. במהלך השירות הצבאי הופיעו לי כאבים ביד, רופא היחידה אמר לי שאין לי כלום, ושמדובר בכאב נפשי, סרבתי לקבל זאת, ובינתיים היד הייתה ללא תזוזה ולאחר חודש ויותר הוחלף הרופא והפנה אותי למיון. שם עשו בדיקות וברורים והחליטו שיש לי rsds/crp משני. הצבא הכיר רק את ה-RSD ונתן לי 30% שירדו ל- 5%. ברצוני לשאול, האם כדאי לי בכלל להתאמץ ולהמשיך במאבק הזה? אני מיואשת מאוד, אין לי כוחות להמשיך בכלל את המלחמה הזאת... בבקשה תעזרו לי....

לקריאה נוספת והעמקה
02/02/2006 | 22:42 | מאת:

שלום לחיילת קשה להשיב על פי מעט התלונות והממצאים שמסרת. פני לעו"ד המייצג נפגעים לפי חוק הנכים והוא יעזור לך לקבל החלטה.

26/01/2006 | 19:31 | מאת: שלום

שלום רב. שמי שלום ולפני כ 3 שנים עברתי תאונת דרכים והמשפט לפיצויים עוד לא הסתיים . ברצוני לגשת לפסיכולוג כי אני חושב שהתאונה השפיעה עליי ורק עתה אני מודה שאני זקוק לעזרה פסיכולוגית זה קורה במצבי לחץ בכביש כמו סיוט כזה שמישהו בולם או התקפי לחץ וחוסר ריכוז. השאלה היא האם לאחר 3 שנים אני יכול לגשת לפסיכיאטר שיעזור לי ושיגיד לי שזה מהתאונה הדבר כי עבר המון זמן אבל באמת ברחתי פשוט מהמציאות ולא ידעתי שאני צריך עזרה האם זה תקף לבית משפט ?

לקריאה נוספת והעמקה
02/02/2006 | 22:40 | מאת:

שלום שלום התשובה חיובית כל עוד אתה נמצא בשלב כזה שאתה יכול לבקש למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. עליך להוכיח כי אתה נזקק לטיפול פסיכולוגי עקב התאונה ולהציג את עובדת הטיפול ע"מ לבסס בקשה למינוי פסיכיאטר. מוצע כי הבקשה והייצוג ייעשו באמצעות עורך דין המתמחה בתביעות פלת"ד.

26/01/2006 | 18:58 | מאת: יויו

לאחרונה התחלתי לסייע לחבר רופא באיטליה בנושאי דימות. האם קיימת בעיה (וכיצד אפשר להתגבר עליה) שם רופא ישראלי שמאבחן דרך נתונים שהועברו אלי באינטרנט לחולים בחו"ל? לדוגמא: חברי שלח לי MRI של חולה שלו באיטליה ואני נתנתי המלצות

02/02/2006 | 22:36 | מאת:

יויו שלום שאלתך לא ברורה. התופעה המוצגת על ידך מכונה טלמדיסין והיא נפוצה מאוד כיום בעידן האינטרנט. הקושי מתעורר כאשר הרופא מקבל הייעוץ מסמך על פיענוח שגוי של הדימות וגורם נזק למטופל, אך אין בכך שוני בין אם המייעץ יושב באיטליה או בחדר הסמוך.

שלום רב, חולה עבר אירוע מוחי קשה עקב סיבוך בטיפול רפואי בהסרת גידול מאיזור הצוואר, ולא הובהר לו מראש כי ייתכן ולטיפול תהיה תוצאה כזו. 1. האם מדובר במקרה של תקיפה רפואית? (למיטב הבנתי - כן). 2. מה גובה הפיצוי במקרה כזה? הובא לידיעתי שמדובר בסכום נמוך משמעותית מפיצוי עקב רשלנות. 3. אפשר לדעת (בקיצור) מדוע קיים הפרש שכזה? הרי מצידו של החולה, מדובר כמעט בתרחיש זהה: הוא החליט לאשר פעולה רפואית חסרת סיכון (מבחינתו!) אך נגרם לו נזק בלתי צפוי (שוב, מבחינתו...). מדוע גובה הפיצוי תלוי בגורם הנזק (התרשלות מקצועית, לעומת התרשלות מנהלתית, שלא נאמר העלמת מידע מכוונת מהחולה... דבר חמור אף יותר!) תודה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

א שלום התשובה מקופלת בשאלתך. הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית נגזר מהנזק. אם הוכחה התרשלות ויש קש"ס בינה ובין הנזק כי אז הפיצוי הוא בהתאם לגובה הנזק המוכח אם אין נזק כי אז עילת התביעה היא פגיעה באוטונומיה או תקיפה ואז הפיצוי נמוך משמעותית והוא נפסק כנזק לא ממוני.

הבנתי את תשובתך, אולם לא נראה לי שהבהרתי את בקשתי כראוי ולכן ברשותך אחדד: 1. נגרם נזק (אירוע מוחי) במהלך פעולה רפואית. 2. עדיין לא ידוע אם הנזק הוא תוצאה של התרשלות מקצועית מצידו של הרופא המטפל (לא הוגשה עדיין תביעה, ואנו בשלב איסוף החומר). 3. לא יידעו את החולה מראש כי הפעולה הרפואית כרוכה בסיכון, וכי אירוע מוחי הוא אחד הסיבוכים האפשריים. השאלות הן: א. האם ישנה עילה לתביעה, לאור סעיף 3 להלן, גם אם לא היתה רשלנות מצד הרופא? ב. אם התשובה ל-א' היא "כן", האם הוכחת רשלנות תשפיע על סכום הפיצוי, ומדוע? רב תודות מראש!

21/01/2006 | 19:01 | מאת: נפתלי

שלום. יש לי שאלה יש לנו ביטוח מושלם בקופת חולים ועוד ביטוח בריאות פרטי וכמה שידוע לי הם תמיד מבקשים את הקבלה המקורית בכל תביעה כך שנוצר כפל ביטוחים , האם נכון הדבר. או מה עושים במקרה ואני רוצה להגיש את הקבלה לשתי החברות הרי זכותי לעשות כך מאחר ויש לי 2 ביטוחים ואני משלם פרמיה לשניהם האם חברות הביטוח יקבלו עותק של הקבלה . האם הם יפצו אותי במלוא ההוצאה או חברה אחת סכום מסוים והשניה את ההפרש . תודה

26/01/2006 | 10:54 | מאת:

נפתלי שלום בדרך כלל ביטוח הבריאות משלים את ביטוח הניתן ע"י קופת חולים על פי חוק הבריאות לפיכך אם אתה זכאי לפי הפוליסה לקבל תשלום הרי שעליך לשלוח את העתק הקבלה ולדרוש התשלום.

20/01/2006 | 10:30 | מאת: אבי

יש מרפאה בב"ב לחולים סוכרתיים..הרופא עושה דברים לא על פי חוק..ומוכר תרופות שקופ"ח מאשר לפציינטים שלו..בנוסף עובר עברות חמורות בנושא הרפואי ...הרופא הוא ד"ר מאוד ידוע בארץ...היה עליו לא פעם אחת כתבות בעיתונים הגדולים..כולם חושבים שהוא ד"ר רציני ...אבל הוא אחד שגונב מהמטופלים כסף לעצמו ..ע"ח הקופ"ח.....אין לא שום זכות להמשיך להיות רופא...בגללו כרתו לאבי את הרגל בגלל עקשנותו שלא לבצע ניתוח מעקפים...הפסדנו הרבה מאוד כסף ועכשיו אין לנו לאן לפנות אני אובד עיצות מה לעשות ועם מי להתייעץ בנושא זה?בבקשה אם תוכל לעזור לי ולכוון אותי לאן עלי לפנות...פניתי למשטרה ולמשרד הבריאות אבל הם לא התייחסו...מחכה לתשובה...אבי

לקריאה נוספת והעמקה

אבי שלום עירבבת בשאלתך 3 נושאים. בעניין גביית כסף עבור התרופות עליך להגיש תלונה לקופת החולים בה טופל אביך, שהרי גם היא נפעת בעניין כריתת הרגל עליך לפנות לעורך דין ע"מ לבדוק אם יש רשלנות. על פני הדברים נראה כי כריתת הרגל היא סיבוך ידוע של מחלת הסכרת בעניין התלונה, המשטרה אינה הכתובת אלא נציב תלונות הציבור במשרד הבריאות

18/01/2006 | 21:23 | מאת: אסף

שלום רב אימי נותחה באזור בית השחי ובצילום כעבור כחצי שנה נראו סיכות מתכתיות שנשארו מהניתוח. ברור שהיא תעבור שוב ניתוח על מנת להוציא את הסיכות והשאלה היא היכן לעשות את הניתוח, באותה קופה שתובעים אותה או באופן פרטי?

26/01/2006 | 10:43 | מאת:

אסף שלום חובת אימך להקטין הנזק. הניתוח המתקן אינו כרוך בפרוצדורה מיוחדת לפיכך מוצע כי תפנה קופה אשר ביצעה הניתוח הכושל.

13/01/2006 | 12:27 | מאת: חיים

שלום ע"ד דיוויס יונתן . ראשית אני רוצה להודות לך על תשובתך המהירה והאמינה , תודה . יש לי שאלה נוספת . לפני מספר שנים עברתי אוטם שהוכר כתאונת עבודה וחלק מהתרופות שאני מקבל מכוסות כספית במסגרת תאונת העבודה כגון אספרין ופלווקס שידועים שיכולים לגרום לדלקת בקיבה - גסטריטיס . עקב סיבה זו התחלתי לאחרונה לקבל כדור בשם לוסק למטרה זו . האם לדעתך אני יכול לדרוש שגם כדור זה יכלל בכיסוי של תאונת העבודה כמו יתר התרופות בטענה שהאספרין גרם ללקיחת לוסק כטיפול מונע . אם כן מה לדעתך עלי לעשות . תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

חיים שלום אם תצליח להוכיח קשר סיבתי בין תרופת הלוסק שניתנה על רקע דלקת קיבתית שנגרמה מנטילת האספירין ופלווקס כי אז זכותך לתבוע במסגרת החמרת מצבך כחלק מתאונת העבודה. אשר על כן נסה להגיש תביעה להחמרה וטען לקש"ס כאמור.

1 ... < 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 > ... 36