השלכות לעתיד של טיפול נפשי במהלך השירות הצבאי
דיון מתוך פורום משפט ורשלנות רפואית
שלום רב, במהלך השירות הצבאי שלי פניתי לקב"ן בבקשת עזרה בעקבות דיכאון שלקיתי בו. קיימתי פגישות עם פסיכולוג, דרך הצבא, וגם קיבלתי טיפול תרופתי - מהפסיכיאטרית של החיל. אני עומדת להשתחרר. האם הדבר יהווה מכשול בעת פנייה לעבודה שדורשת חתימה על ויתור סודיות רפואית? האם בכלל פניה לגורמים הקשורים לבריאות הנפש יכולים למנוע ממני להתקבל לעבודה במקומות מסוימים? האם נכון שבעבודות ממשלתיות ובמשרדי ממשלה, ואף במשרד החינוך - דורשים לחתום ויתור על סודיות רפואית? במידה ואני חותמת על ויתור - האם בהכרח יכולים להגיע לפרטים הללו? אינני מתביישת בטיפול, הוא אף תרם לי רבות, וידוע שכ-20% מהאוכלוסיה נוטה ללקות בדיכאון - האם ההנחה הזו משנה את היחס למקרה שלי ? עלי לציין, שבכל אותה עת, תפקדתי כאחד החיילים, ומילאתי תפקיד הדורש אחריות מירבית ושנוגע לעניינים רמי דרג - היו זקוקים לי במערכת, ולא שוחררתי על סעיף נפשי. אשמח אם תענה על שאלותיי לעומק, שכן עתידי לפני ! :) בתודה, א.
א. שלום קבלת טיפול נפשי במהלך השירות הצבאי לכשעצמו אינו אמור לפגוע בזכותך להתקבל לעבודה ולבור לך את המקצוע המתאים לכישוריך. יחד עם זאת יש תפקידים רגישים בשירות הציבורי שטיפול נפשי בעברך עלול להשפיע על קבלתך לעבודה במיוחד כשיש מועמדים נוספים עם כישורים דומים. באופן פורמלי אפליה כאמור אסורה ומנוגדת לחוק. יחד עם זאת לא ניתן לכנות העדפה מתוך מספר מועמדים כאפליה. מצבך היה שונה אילו היית משוחררת בשל סעיף ליקוי נפשי לדעתי לאור הנתונים שהצגת בשאלת אין לך ממה לחשוש. גם אם תדרשי לחתום על כתב ויתור על סודיות אין בכך כדי לעשות בו שימוש. ורוב המקצועות ותחומי העיסוק במשק לא יטרחו לברר את עברך הרפואי כך שתסירי דאגה מליבך.
