הומופוביה

שלום לך ד"ר גידי רובינשטיין, יש לי מספר שאלות בנושא הומופוביה: הרבה אנשים טוענים שאינם פוחדים מהומואים ואינם שונאים אותם. לחלקם אפילו אין בעיה שילחמו למען שיוויון זכויות. הם מדברים רק על גועל מאקט בין גברים. שאלותיי הן: 1.מדוע הרבה אנשים נגעלים מאקט כזה (בעיקר גברים)? 2. האם המתואר לעיל (לא פחד או שנאה, אלא אברסיה וגועל בלבד) מצביע על הומופוביה? 3.מה מראים המחקרים בעניין תחושת הגועל של סטרייטים מהנושא - האם תחושה זו היא טבעית או שהיא נלמדת ע"י סוציאליזציה? 4. האם הוכח כי במדינות ליברליות שבהן הומואים נהנים משיוויון זכויות מלא (למשל קנדה, הולנד וכו') סטרייטים פחות נגעלים מהנושא? אודה לך מאד על תשובותיך לשאלותיי. משה פ.

שלום משה, 1.מדוע הרבה אנשים נגעלים מאקט כזה (בעיקר גברים)? הומופוביה הוא פחד אי-רציונאלי ובלתי-מודע מהומוסקסואלים המתבטא בתחושת גועל ובעוינות כלפי הומוסקסואלים. גם אנשים ליבראליים מאוד באופן כללי יכולים להיות הומופובים וידוע מקרה של אב להומוסקסואל, שהיה פעיל בתנועה לזכויות האזרח, וכאשר בנו יצא בפניו מהארון הוא לא היה יכול לשאת את המחשבה ובסופו של דבר, הנער אומץ ע"י זוג הומוסקסואלים. הגועל אכן מבטא הומופוביה, אך יש לזכור שהגועל מופיע גם בכיוון ההפוך, דהיינו, הומוסקסואלים רבים חשים גועל למראה משגל בין גבר לאישה ועוד יותר, בין אישה לאישה. 2. האם המתואר לעיל (לא פחד או שנאה, אלא אברסיה וגועל בלבד) מצביע על הומופוביה? ברוב המקרים כן. לעיתים קרובות, בחורים הומוסקסואלים שאינם מקבלים את נטייתם המינית, בעיקר בתחילת הדרך, אף מרגישים גועל וסלידה מהמגע עם גבר, בצד המשיכה אליו. 3.מה מראים המחקרים בעניין תחושת הגועל של סטרייטים מהנושא - האם תחושה זו היא טבעית או שהיא נלמדת ע"י סוציאליזציה? מדובר, ככל הנראה, בגועל/הומופוביה שמתפתחת על רקע סוציאליזציה לתפקיד המגדר הסטרייטי, עליו כולנו גדלים אוטומאטית. 4. האם הוכח כי במדינות ליברליות שבהן הומואים נהנים משיוויון זכויות מלא (למשל קנדה, הולנד וכו') סטרייטים פחות נגעלים מהנושא? ככל הידוע לי, במחקרים אלה לא דובר בפירוש על גועל כי אם השתמשו בסולמות הומופוביה שונים, אשר בחלקם יש פריטים המבטאים סלידה, רתיעה וגועל. במדינות שציינת (ועוד יותר בסן-פרנציסקו) רמת ההומופוביה נמוכה יותר ועימה גם הגועל. הומופוביה וגועל אינן אותה תופעה עצמה אך שתי התופעות קשורות זו לזו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

בקשר לנושא ההומופוביה. משום מה ישנם אנשים הרואים בהומופוביה איזו הפרעה כלשהיא או בעיה,והייתי מעוניין לדעת האם מבחינה מקצועית הומופוביה נחשבת לבעיה/מחלה/הפרעה נפשית? האם התופעה מעוגנת באיגוד המטפלים/הפסיכולוגים/פסיכיאטרים/רופאים של ישראל או מדינה מערבית כלשהי? ושאלה נוספת מדוע יש הבדל,ומהו החילוק בין אדם שיורק/מקיא/או מחטט באפו בציבור(וסליחה על הדוגמאות-הן פשוט לצורך העניין), שאלו הם אקטיים היוצרים תחושת גועל ללא ספק,בכל שכבות הציבור, ולא מקובל להחשיבם כפחד וכדו'.ויותר מכך,ישנם אנשים שנגעלים אף מההפרשות של עצמם-רובם,לדעתי. ומדוע כאשר אדם מדמיין לעצמו הפרשות של גברים ועוד כל מיני סצינות שעדיף לא לכתוב אותם פה מפני כבוד משתתפי הפורום הנכבד,מיד מחשיבים זאת כפחד??? למה לא גועל גרידא? למה אדם בוגר,שקול,שפוי בדעתו,שמרגיש תחושת גועל ממראה/מחשבה/או אפילו ריח,יחשב פתאום פחדן??? לא יותר טוב איסטניס??? רגיש?? עדין?? למה מיד לתת תוית של פחדן?? תודה מראש. מצפה לתשובה מקצועית.כרגיל!!!

ד"ר גידי רובינשטיין היקר - רב תודות על תשובותיך המפורטות והמעניינות מאד. מדבריך אני מסיק כי הומופוביה היא תכונה נרכשת ומתפתחת ככל הנראה כתוצאה מסוציאליזציה. יש לי שאלות נוספות: 1.האם הוכח מחקרית כי הומופוביה מבטאת פחד אי רציונלי? אם כן, כיצד זה הוכח?והאם יש אמת בטענה כי הומופוביה מצביעה לעיתים על רצון ביחסים חד מיניים? 2 .האם, לאור הפתיחות ההולכת וגדלה שמגלה העולם המערבי לנושא, אתה צופה בעתיד ירידה ברמת ההומופוביה, ובאופן ספציפי - ירידה בתחושת הגועל והרתיעה שחשים גברים כלפי הנושא? בכבוד רב, משה פ.