פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
2300 הודעות
2240 תשובות מומחה
שלל מאמרים בנושאי הפורום: https://www.Shrink-Friendly.co.il
11/11/2010 | 21:22 | מאת: טל

אשמח אם תתייחס לשאלותי האחרונות בנושא. תודה.

12/11/2010 | 12:42 | מאת:

14/11/2010 | 22:57 | מאת: טל

על התשובות המפורטות והמוסברות היטב. אודה כי נהנתי מאד מהדיון איתך. כולי תקווה כי שינויים חברתיים יביאו בסופו של דבר לירידה ניכרת ברמת ההומופוביה. כל טוב!

11/11/2010 | 19:46 | מאת: יוסי

ד"ר שלום, אולי תוכל להסביר מה המשמעות של גודל האצבעות אמה-קמיצה והקשרן לנטייה המינית? האם יש משמעות אם זה רק ביד אחת, או בימין או בשמאל או בשניהם? האם זה רלוונטי לילדים ? כי הרי הגוף שלהם מתפתח ויכול להשתנות. האם בכלל זה בדיקה אמינה? . תודה

שלום יוסי, אינני מתמצא ואינני חסיד גדול של ההסברים הביולוגיים להומוסקסואליות, אך תוכל למצוא ריכוז שלהם בקישור הבא לאתר של פרופ' סימון לווי, אחד ממובילי המחקר בתחום ובו גם התייחסות לסוגיית היחס בין האצבעות וקשרן להומוסקסואליות: http://www.simonlevay.com/the-biology-of-sexual-orientation בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/11/2010 | 19:35 | מאת: רני

שלום, אשמח אם תוכל להסביר כיצד מתפתחת אצל בחורה משיכה לנשים. והאם הגיוני שבחורה תכניס לעצמה לראש שהיא נמשכת? והאם אדם שמוגדר כסטרייט יראה סרט על לסביות-האם זה יעיר אצל כל אישה משהו? או שלא? בכלל האם יש אדם שהוא 100 אחוז סטרייט או שאצל כל אחד קיימת משיכה מינית? תודה רני.

12/11/2010 | 12:37 | מאת:

שלום רני, אצל חלק מהנשים ה"סטרייטיות" קיימת משיכה לנשים, שהיא בראש ובראשונה משיכה רגשית, על אף משיכה מינית לגברים על רקע ניסיון רגשי לא טוב בקשרים עם גברים שלא היו מספיק רגישים אליהן ו/או על רקע חסך בדמות אם מספקת וכמיהה לדמות כזו (בד"כ יחסים כאלה יתפתחו בין בחורה צעירה ואישה מבוגרת יותר המסוגלת לספק צרכים אימהיים). תופעה נוספת, שיש להבחין בין ובין הומוסקסואליות נשית "נטו", היא הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD) שבה הטרוסקסואלים (יותר גברים מנשים) סובלים מאובססיות שמא הם הומוסקסואלים, למרות שהם נמשכים לבני/בנות המין השני. במקרים כאלה לא תופיע משיכה לבני/בנות אותו מגדר. עפ"י תיאוריות פסיכואנליטיות רבות, כולנו יצורים דו-מיניים בעל פוטנציאל להימשך לבני שני המינים, אלא שאצל חלקנו המשיכה לבני אות מין מודחקת ואצל חלקנו המשיכה לבני המין השני מודחקת. אין כמעט 100% בשום תופעה פסיכולוגית ומדובר תמיד ברצף. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/11/2010 | 12:04 | מאת: חסוי

היה לי עכשיו סטוץ נוראי. מדובר בבחור שכבר נפגשתי איתו פעמיים בעבר, ולצערי נפגשתי איתו שוב היום - למרות שלא הייתי צריך כי אני לא נמשך אליו. והיום הוא היה ממש אגריסיבי - החזיק לי את הידיים חזק, הכריח אותי למצוץ לו, ניסה להתנשק איתי בכוח, ובסוף - גמר לי בפה (מבלי להגיד כשהוא לא נותן לי אפשרות להשתחרר מהאיבר שלו). אני מרגיש VIOLATED. אין לי פרטים עליו.

11/11/2010 | 15:38 | מאת:

שלום חסוי, נפריד בין הנושא הרפואי לנושא הרגשי. הסיכון להידבק ב-HIV ממין אוראלי נמוך עד אפסי, כך שמבחינה זו אתה יכול להיות שקט יחסית ולהמשיך בבדיקות סדירות ל-HIV. עם זאת, מבחינה פסיכולוגית, העובדה שאתה חוזר ל"זירת הפשע", למקום שלא היה לך נעים בו, לבחור שאתה לא נמשך אליו וליחסי מין תוקפניים (בהנחה שאתה לא אוהב את זה) - מעוררת דאגה וגם תהייה האם ומדוע אתה מביא על עצמך במו ידיך סיטואציות שאתה יודע שגורמות לך להרגיש רע. נושא זה ראוי לעיבוד במסגרת ייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/11/2010 | 17:30 | מאת: חיים

שלום לד"ר רובינשטיין שאלה תיאורטית חשובה עבורי. מה המניע הפסיכולוגי מאחורי העובדה שילדים שחוו התעללות, מתעללים אחר כך בילדיהם שלהם. לכאורה זה היה צריך להיות הפוך? תודה.

09/11/2010 | 18:02 | מאת:

שלום חיים, תודה על השאלה החשובה. לצערי, התשובה תהייה גם מאכזבת וגם פסימית למדיי. הורים רבים "נשבעים" שהם לעולם לא יעשו לילדיהם מה שהוריהם עשו להם (לאו דווקא בתחום ההתעללות המינית) ומוצאים את עצמם משחזרים את התנהגות הוריהם ולעיתים קרובות אף מודעים לכך וכועסים על עצמם. יש לכך הסברים שונים בתיאוריה הפסיכואנליטית, אך הם אינם ניתנים להוכחה מדעית - אנו רק כן יודעים באופן "מדעי"/עובדתי שהנטייה לשחזר התנהגויות לא רצויות של ההורים היא תופעה שכיחה למדיי, ולעתים קרובות דווקא את התנהגותו של ההורה שהקשר איתו בעייתי יותר. בין ההסברים הפסיכואנליטיים נוכל למצוא את המושג "חזרה כפייתית" (compulsive repetition), כלומר, חיקוי אוטומאטי של התנהגות ההורה הבעייתי יותר, והזדהות עם התוקפן (identification with the aggressor). ייתכן שמקור התופעה הוא שאנחנו מאוד אמביוולנטיים כילדים כלפי ההורה הבעייתי. מצד אחד, אנו תלויים בו ו"חייבים" לאהוב אותו ומצד שני, יחסו שלילי ואנו חייבים איך שהוא ליישב בין שני צדדים אלה. הציפייה שלך ש"זה היה צריך להיות הפוך" מתייחסת רק לצד השלילי בהתנהגות ההורה, בלי להתייחס למלכוד שבו נמצא הילד כאשר הוא אמור לאהוב את אותו הורה (ואכן לעיתים קרובות נמצא שהילד מוצא דרכים להצדיק את ההתעללות, רואה בה ביטוי לאהבה, מאמין להורה הטוען זאת וכד'). הצד האופטימי הוא שהתופעה ניתנת לשליטה באמצעים התנהגותיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

09/11/2010 | 10:58 | מאת: לי

אסביר את שאלתי ואת הרקע לה.אני בת 27 ומרגישה שכאילו עברתי התעללות יש לי הרבה ניתוקים-ומצבים דיסאציה כלומר ניתוק. מעולם לא זכור לי שעברתי משהו בתחום חוץ ממקרה זעיר שהתרחש בגיל 7 כשאדם מסוים זר נגע בי אך גם לא באורך מיני.יתר על כן שמעתי את הורי מקיימים יחסים,וזה כן היה לי מוזר. יש לי הזדקקות יתר לדמות מטפלת.יש למיין שגדלתי בבית טוב ומזין רגשית. אני לא ממש מבינה את המצבים האלו ולכן גם הלכתי לטיפול.המטפלת סוברת שכן עברתי משהו כי יש לי הרבה תסמינים של פגיעה מינית. כל העניין די מוזר לי.וחשבתי אולי זה קשור גם לכך שהייתי עדה למין של הורי לא במראה אלא בשמיעה. מה אתה חושב?

09/11/2010 | 11:15 | מאת:

שלום לי, אין ספק שהמטפלת שלך בקיאה הרבה יותר במצבך מאשר מנהל פורום באינטרנט שניזון רק מהודעות קצרות ואין לו אפשרות לקיים דיאלוג הדדי פורה. אם את מרגישה קשר טוב עם המטפלת, אני מציע לך להמשיך את הטיפול ולשאול את כל השאלות במסגרתו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הי, האם ילדה ששמעה את הוריה מקיימים סקס בהיותה קטנה(גיל 7) האם זה יגרום לה דברים שלילים-כלומר אירגון נפשי שונה-בעיות בהתפתחות. יש לציין שההורים לא איבדו גבולות פשוט בית קטן חדר ליד חדר.והיא לאורך חייה שמעה. זה לא שהם התהוללו.. אשמח לתשובה. ובכלל מה עובר על ילד שנחשף לפן המיני בגיל כזה מבחינה נפשית לא מבחינת זהות מינית.

שלום לי, לא נתקלתי בהתייחסות לנושא בספרות המקצועית. לכל היותר, מדובר על גבולות בין הדורות ובין המינים. על כל פנים, הכותרת שנתת להודעתך נראית לי מרחיקת-לכת ומחמירה מאוד (מן הסתם היא מבטאת את רמת הדאגה שלך בנושא). תופעות נפשיות אינן חד-גורמיות. השאלה המרכזית היא מה אותה ילדה ראתה עוד בביתה. אם היא ראתה זוג הורים אוהבים, איכפתיים אחד לשני ואיכפתיים כלפיה, סביר מאוד להניח שלא נגרם לה כל נזק מכך ששמעה את הוריה מקיימים יחסי מין. אם היו מתח ומריבות בין ההורים, חוסר כבוד הדדי, סביר להניח שיחסי המין ייתפסו כחלק ממערכת אלימה. בסה"כ יחסי מין הם עוד צורת התבטאות/התנהגות שאינו מנותק מתחומי התנהגות אחרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

07/11/2010 | 22:16 | מאת: עודד

אני לא יודע למה זה קורה לי אני לא מסתדר עם אנשים למרות שאני אוהב להיות עם אנשים לא הולך לי עם חברים בכלל למרות שאני נותן את הכל מהלב כולם אומרים על שאני שחצן מדברים עלי מאחורי הגב לא יודע למה זה קורה לי אני כמעט ואין לי חברים אני כבר לא יודע מה לחשוב שיש לי פשוט מישהו אמר לי שיש לי התנהגות ילדותית כאילו מרגיש שאנשים לא מאמין בי לא נותנים את האימון בי לא יודע אך למשוך חברים אלי או אנשים ליאהבו אותי אי בן 30

08/11/2010 | 03:33 | מאת:

שלום עודד, בפנייתך רב הנסתר על הגלוי. על פניו, הכתובת הטיפולית המתאימה לקשייך היא דינאמיקה קבוצתית, אותה ניתן למצוא במחירים שווים לכל נפש באתר www.igroups.co.il. בטיפול קבוצתי ניתן לקבל פידבק אותנטי על מה שאתה מעורר אצל אנשים וכן ללמוד להתייחס לזולת. זו המלצה כללית מאוד שאינה מתייחסת באופן ספציפי אליך משום שאינני יודע עליך מספיק. לא יזיק לך להקשיב לזולת ולקחת את הפידבק שקיבלת לתשומת לבך. אם נאמר לך שאתה שחצן, נסה לדבר פחות על עצמך ולהתעניין יותר בזולת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/11/2010 | 15:32 | מאת: בעילום שם

היי עודד לדעתי אתה זקוק לשנות סביבה. לסביבה בה יש לך אמון,ביטחון ואהבה לזולת שם לא צריך להיות במגננה או בהתקפה בין אם מדובר שכלית או פיזית, אפשר לדבר ולהקשיב ברוגע ובנועם. אם יש בך צורך לומר כל כך זה מעיד שיתכן שיש ושהיו לך זמנים בהם חשת באסרטיביות,מצא אותם. במיוחד הדבר חשוב ככול שהסביבה שואפת לאינטימיות בה אתה רוצה להרגיש כמו שאתה לבד עם עצמך ואלוהים.

07/11/2010 | 21:15 | מאת: טל

שלום ד"ר רובינשטיין, שמעתי כי לאחרונה יצא מחקר שמראה כי הורות חד מינית יכולה להשפיע על העדפתו המינית של הילד, וכי היא מעלה את הסיכוי שילד להורים חד מיניים יהיה הומוסקסואל. האם זה נכון? מה מראים ממצאי המחקרים בנושא? בברכה, טל

07/11/2010 | 21:41 | מאת:

שלום טל, אינני יודע באיזה מחקר מדובר ואשמח לקבל הפניה מדוייקת יותר. על כל פנים, ממצאי מחקרים קודמים בנושא מעידים על כך ששיעור ההומוסקסואלים בקרב ילדי זוגות הומוסקסואלים דומה לשיעורם באוכלוסייה הכללית. כמו בכל מחקר על קבוצת מיעוט, קשה מאוד להגיע להכללות מבוססות. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

07/11/2010 | 22:21 | מאת: טל

שלום ד"ר רובינשטיין ורב תודות על התייחסותך. האמת היא שגם לי אין מושג באיזה מחקר מדובר. שמעתי זאת מהומופוב שמגלה אובססיה קשה כלפי הומוסקסואליות, ובפרט כלפי הומוסקסואלים. ה"מחקר" שדיבר עליו היה ככל הנראה בדיה שמטרתה לעשות רציונליזציה לדעותיו. את הפרדוקס שבהתנהגותו רואים גם בהתעסקות מוגזמת בנושא, בנסיונות בלתי פוסקים להבין את הלך רוחם של ההומואים ולתהות מה הם חשים בסיטואציות שונות, וזאת תוך כדי הבעת התנגדות להומוסקסואליות וסלידה מהתופעה... לסיכום, וידאתי עמך כי מה שידוע לי אכן נכון וכנראה שהצדק בדברי: לנטיה המינית של ההורה אין ככל הנראה השפעה על נטייתו המינית של הילד. ברור לי גם כי הנטייה מתפתחת בעקבות אינטראקציה מורכבת למדי של גורמים. אין שום הוכחה לנכונותה של הטענה לפיה הומוסקסואליות (ואף הטרוסקסואליות) היא גנטית - טענה שמשמשת הומואים רבים בנסיון "להוכיח" כי הנטייה טבועה בהם, אך גם הומופובים רבים הרואים בהומואים "פגומים גנטית" ושטיעוניהם ה"חילוניים" לכאורה מזכירים תקופות אפלות ומזעזעים אף יותר מאלו של ההומופובים ש"מוצאים" את ה"הגיון" שבדעותיהם בדת. לאור העובדה שהומוסקסואליות היא נטיה טבעית ששכיחה בטבע, יש להניח שבקרב חיות הגנטיקה ממלאת תפקיד משמעותי יותר. מה דעתך?

04/11/2010 | 00:37 | מאת: שם כלשהו

-1)האם גברים סטרייטים נוטים להיות יותר אגרסיבים מנשים? -2)האם נשים סטרייטיות נוטות להיות יותר פסיביות מגברים? -3)האם לאדם פסיבי נטיה להתאהב באויב/במאיים/(דוחה-אדיש) אליו? -4)האם לאדם אגרסיבי נטיה לאהוב חלשים ממנו? -5) מדוע ביסקסואליות נחשבת ליתרון?

04/11/2010 | 10:44 | מאת:

שלום רב, בלי קשר לנטייה מינית, ועל סמך מחקרים שנערכו על מדגמי סטרייטים, גברים תוקפניים יותר ופאסיביים פחות יחסית לנשים. כדאי לחזור על מחקרים אלה לאור השינויים החברתיים אך אלו היו התוצאות גם הרבה שנים אחרי "המהפכה המינית" (ר' יחידה 3 בקורס פסיכולוגיה של המינים בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה). באופן כללי, לצערנו חלק גדול מהאנשים - ללא קשר לנטייה המינית - נוטים לפתח גם משיכה רגשית וגם משיכה מינית לאנשים שפחות מעוניינים בהם (ר', למשל, ספרה של שרי ארגוב "למה גברים אוהבים ביצ'יות). ייתכן שברמה הפסיכולוגית מדובר בדימוי עצמי נמוך של הנוטים לכך וייתכן שברמה החברתית יותר החינוך להישגיות ותחרותיות באופן כללי מעודד אנשים אלה להימשך למה שמהווה אתגר עבורם ולחוש שיעמום וחוסר עניין לגבי מה שבא בקלות. אנשים בעלי רמה גבוהה של תוקפנות שונים זה מזה בפרמטרים אחרים - יש שיחפשו מישהו כנוע ויש שיחפשו מישהו דומה להם (למשל, אלה שנמשכים למשחקי מין הכוללים היאבקות). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

04/11/2010 | 16:59 | מאת: שם כלשהו

ראשית תודה רבה גידי(: שמחתי לקרוא את התשובה. שאלה אחרת: האם בקרב הקהילה ההומוסקסואליות חרדה שכיחה יותר כבר בילדותם גילאים 0-5, ובעצם חוסר העליונות "בקבוצת הבנים" בגיליאים האלה גורמת להשתייכות/היזדהות יותר למגדר הנשי התוקפן פחות שם מרגישים בטוחים יותר, והסכנה נתפסת יותר בקבוצת הבנים, ואם הזמן זה הופך לנטיה מינית?

02/11/2010 | 16:08 | מאת: גילה

מה הרקע לתופעה, סיבות,גורמים, בילדות, מתי לרוב האדם מודע לזה, האם ישנם גיי שהעדיפו להיות הומוסקסואלים מאשר לשנות את מינם או המגדר שלהם?

06/11/2010 | 23:51 | מאת:

שלום רב גילה, שאלותיך הן מאד מהותיות להבנת התופעה של הטרנסקסואליזם או הטרנסג'נדר. לצערנו, לא מצויות תשובות ברורות ומוסכמות או הוכחות כלשהן, באשר למקור התופעה או סיבותיה. יש הסבורים שהמדובר במבנה המשפחתי שיש בו, מסיבה כלשהי משאלה (אולי לא מודעת) לילד מן המין האחר מזה שבו נולד, או שמדובר בקשר הדוק מידי עם ההורה מן המין השני וקשר רופף או גרוע עם ההורה מאותו מין. אולם, לכל ההשערות האלה ולאחרות, אין כל הוכחה. כמו כן, אין כל הוכחה המורה על גורם פיזיולוגי כלשהו האחראי למצב, כך שכרגע הסיבה ממש אינה ברורה. מה שכן מאד ברור, שהתופעה של בעיה בזהות המינית, המתעצבת אצל בני האדם בגיל מאד מוקדם (בגיל שנתיים- שלוש הילד כבר יודע לזהות את מינו ומין חבריו), קיימת אצל ילדים שהינם עסוקים בשאלת זהותם המינית, החל מגיל צעיר. הדבר בא לביטוי ברצון ללבוש בגדים האופייניים למין האחר, במשחקים, בבחירת החברים, ובכלל בעוד תחומי חיים שונים. מאד מעניין שלעיתים (אמנם רחוקות) ישנם טרנסקסואלים המבקשים לשנות מינם, המשוכנעים כי הרצון לשינוי המין החל אצלם רק בגיל ההתבגרות, ואולם בהמשך כשהם מתחקים אחר ילדותם הם מופתעים לגלות, כי התחפשו בפורים, למשל, בדמויות של המין האחר באופן עקבי ולאט לאט מגלים שהרצון להפוך לבן המין השני היה חבוי אצלם כבר מגיל מאד מוקדם, הגם שכנראה מאד הדחיקו אותו. זאת, כנראה, בגלל חשש מתגובת המשפחה והחברה. כאמור, אלה המקרים הנדירים יותר והאופייני דווקא, הוא מודעות ורצון לשנות המין מגיל מאד מוקדם, הגם שבדרך כלל אין מגלים זאת לסביבה ובמשך שנים ארוכות זהו סודו של האדם אשר מנסה להסתירו ככל שרק ניתן. באשר לשאלה של רצון לשנות את המין אצל הומוסקסואלים: הומוסקסואל מכיר במינו וזהותו כגבר (או כאישה (במקרה של לסבית) ברורה לו ואין לו שאיפה לשנות את מינו. מדובר בהעדפה מינית ולא בזהות. ההומוסקסואל למשל, לא יהא מוכן לשנות את גופו באופן לא הפיך ולא ישאף לניתוח המשנה מינו. הבקשה לניתוח היא במקרים שחשים שהגוף שבו נולדו אינו תואם את הזהות והתחושה הנפשית. אזי מצפים מן הניתוח "שיתקן את מה שהטבע עיוות" ויאפשר להתאמה בין הגוף לנפש. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

01/11/2010 | 14:47 | מאת: לי

שלום, אני בת 27 בטיפול שקשור גם לזהות המינית שלי.אני מאד אוהבת את המטפלת היא מבוגרת ממני (57).לאחרונה יש ביננו משבר,אני מאד מחפשת אותה והיא לא נמצאת שם ממש עד הסוף.אני גם מביאה המון רצון לשכב איתה ולהיות איתה ממש-אם כי ברור לי שזה לא ימומש.במוצאי שבת רבנו בשיחת טלפון,והיא אמרה לי שהיא מחכה לי מחר בשעה הקבועה כדי שנדבר.כתבתי לה מייל שאני לא אגיע כי אין לי רצון לראותה.מאז לא היתה תגובה חוץ מאני מחכה לך. שאלתי היא כזו: אם אני יבריז לדעתך-מה יקרה לה מבחינה רגשית? שאלה נוספת-האם הגיוני שאין לה שום רגש כלפי.ובכלל מה מרגישים פסיכולוגים בטיפול וכאשר מטופל מביע רצון ליחסי מין. מחכה לתשובתך...תודה

01/11/2010 | 15:21 | מאת:

שלום לי, אינני מכיר את המטפלת שלך, אותך ואת היחסים ביניכן כדי לנחש מה המטפלת שלך מרגישה. על פניו, תגובתה נראית הולמת מאוד - משאירה לך דלת פתוחה ולא לוחצת ומחזרת (כפי שאולי היית רוצה). במילים אחרות, היא לא נופלת לתוך המלכודת שלך בניסיונך להפוך את היחסים ל"רומנטיים". חובתו של המטפל לשמור על המסגרת הטיפולית ועל גבולותיה כדי לאפשר את הטיפול. את מתארת ניסיונות אינטנסיביים מאוד שלך למתוח את הגבולות הללו, לבדוק אותם ולהעמיד את המטפלת במבחן. אני מבין שהדבר נעשה מעמדה פגועה של כאב רגשי, אך הייתי ממליץ לך בחום להפעיל בכל זאת את ההיגיון ואת בוחן המציאות שלך ולכבד את עצמך, את המטפלת ואת גבולות הטיפול - בעיקר למען עצמך. למטפלת לא יקרה כלום אם תבריזי, לכל היותר היא תדאג לך ותכעס, אך אם זה יימשך לאורך זמן, אינני יודע כמה מטפלים יעמדו בכך. לכן אני מציע לך לקרוא את עצמך לסדר ולא להשתולל יותר מדיי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

31/10/2010 | 18:28 | מאת: אלמוני

שלום, היכן ניתן למצוא פורום/סקר/מחקרים על גיי המספרים על ילדותם בראייה רטרוספקטיבית הכוללים תיאורים מילדותם,שלבים - עד הבגרות אשמח עם תעזור לי

31/10/2010 | 21:44 | מאת:

שלום אלמוני, יש לא מעט כאלה. הנה ספר אחד, ישן אך מצד שני, און ליין: http://www.google.com/books?hl=en&lr=&id=Q7yXnm2FOi4C&oi=fnd&pg=PR7&dq=gays+life+stories&ots=NWooAbWysg&sig=PEViItUQ2uuO6OYKAlOQFNf74yo#v=onepage&q=gays%20life%20stories&f=false בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

31/10/2010 | 11:38 | מאת: אבי שם בדוי

שלום ד"ר, אני בן 29,התחלתי את חיי כסטרייט גמור היו לי חברות התאהבויות, ובערך מגיל 22 הפנטזיות שלי התחילו להקצין וגם אתרי הפורנו הקצינו עוד יותר את הפנטזיות אני נמשך לאיבר מין גברי ולנשים, הגמירה מאיבר מין גברי חזקה כי כל המיניות שלי בעצם מתמקדת בדבר אחד הגמירה גם מנשים חזקה אם כי פחות כי אני נמשך לכל דבר באישה והמשיכה המינית היא להרבה גורמים באישה כולל גורמים רגשיים ופיזיים אבל אני לא מסוגל למקד את המיניות הזו מה שמביא אותי למצוקה..אני מותש מאד מינית בן אדם סטרייט ובר מזל מאונן רק מול פורנו סטרייטי, אבל אני מאונן כפול כשאני מאונן על גייז אז גם נשים מושכות אותי אז אני מאונן גם עליהן, כי אני לא רוצה לוותר על זה, ואז יוצא שאני מתיש את עצמי אני מאונן המון ביום אחד. המיניות שלי גבוהה וזה מביא אותי לאיבוד אנרגיה, בסופו של דבר זו קללה שלא ברא השטן, כי אני מאד נמשך לבנות ובמועדונים כשאני רוקד עם בחורה המשיכה מטורפת, אך כשזה מגיע למיטה איני יכול לבטא את המשיכה המטורפת הזו. וזה מביא אותי לזה שאני חרמן אבל איני יכול לבטא את המיניות שלי. האיבר שלי עומד אבל יש לי גמירה מאוחרת . איך אני יוצא מהמלכודת הזו ד"ר?

31/10/2010 | 13:45 | מאת:

שלום אבי, למעשה, אתה מתאר ביסקסואליות, כלומר משיכה לשני המינים וכתוצאה מכך רפרטואר מיני עם טווח בחירה רחב יותר. לדעתי, זו ברכה ולא קללה, כפי שכתבתי במאמר הבא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 קיים שלב שבו ביסקסואלים אכן מאוד מבולבלים, כנראה השלב בו אתה נמצא כעת, ואכן רואים בכך קללה. מטופלים רבים כאלה אומרים לי "אילו הייתי הומו, לפחות הייתי יודע איפה אני עומד". מטרת הטיפול במקרים כאלה היא להגיע לאינטגרציה טובה יותר בין שתי המשיכות. יש שיבחרו לקיים את הזוגיות עם אישה, יש כאלה שעם גבר, יש כאלה שיחליפו בני או בנות זוג במהלך החיים ועוד. אינך חייב להגשים את כל הפנטזיות המיניות בבת אחת. שום דבר לא בוער. כן הייתי ממליץ לך לפנות למטפל גיי/בי-פרנדלי שמכיר את הנושא על מנת לעזור לך לראות את הצד החיובי הגדול מאוד הקיים במצבך וללוות אותך במציאת הסדר החיים המתאים לך ביותר על סמך הכרות אישית עם גורמים מרכזיים באישיותך ובחייך. אני מקווה שהמאמר ירגיע אותך באופן זמני לפחות. ולסיום, גם שפיכה מאוחרת אינה קללה בהכרח, כפי שאתה בוודאי יודע, אם כי אני מבין שבמקרה שלך היא נובעת מהסחת דעת בגלל הדואליות במשיכה המינית. יהיה בסדר! בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

31/10/2010 | 15:02 | מאת: אבי שם בדוי

תודה רבה על תשובתך..כל חיי אני עם בנות אין לי משיכה לגברים, אני ביישן מאד בחברת בנות(מגמגם ועוד תופעות), ולא ביישן עם בנים כי אין לי מתח מיני בכלל עם בנים זה הפריע לי להשיג בנות שאני רוצה (אני מתאהב בקלות אבל אף פעם לא משיג את מה שאני מתאהב בו בגלל בישנות) עם השנים כנראה פיתחתי דמות שאני לא אהיה ביישן לידה שיהיה יותר נוח לי וזה הטרנסקסואלית,זה בעצם עיקר הפורנו שלי היום וזה בעצם מה שהתחיל את התקופה של השינוי שלי מסטרייט לבי, האם אפשר להחזיר את הגלגל אחורה האם אתה מטפל במקרים כאלו?

24/10/2010 | 08:55 | מאת: אלון

שלום לכולם אני גבר בן 45 נשוי עם שלושה ילדים בגירים מאז ומתמיד היו לי גם נטיות לגברים ואף קיימתי במקביל לנישוי יחסי מין מזדמנים עם גברים.( כמובן עמוק בארון אף אחד לא יודע על כך).יש לי חבר טוב מאד שהוא גם נשוי עם שני ילדים בגיל 41 ואנו עובדים ביחד ולמעשה כל היום ביחד לאחרונה נסענו לחול ביחד מהעבודה וישנו באותו חדר ( רצוי לציין שמבינה מינית הוא מאד מושך אותי) וכל המשתמע מכך התפשטנו התקלחנו שירותים וכו אחד ליד השני. בשיחות בינינו יצא לנו חדבר על הומויים הוא היה מאד פתוח זה לא מפריע לו ולא מגעיל אותו ואני אמרתי שגם אותי כמובן ואפילו לא היה איכפת לי לנסות ועל זה הוא לא הגיב.כל הזמן הוא קורה לי בשמות חיבה אם הצטלמנו יחד הוא תמיד חיבק אותי אפילו פעם נשיקה על הלחי. עוד פרט באחת הפעמים שהוא התקלח הוא קרא לי וביקש שאסבן לו את הגב ואכן עשיתי זאת (אבל הסתכלתי ולא היתה שום תגובה באיבר מינו). כשחזרנו לארץ היתה לנו עוש שיחה בנושא והוא אמר שלא איכפת לו להנות משני העולמות. אני מרגיש שהתאהבתי בבחור אני כל היום חושב עליו מפנטז עליו אפילו שאני עם אישתי ומחפש כל היום להיות בקירבתו הוא מאד מפרגן לי כל הזמן ומספר לכולם כמה כיף היה איתי ואומר אפילו שהוא אוהב אותי. לאחר כל בסיפור שאלתי היא:- איך אדע אם יש לו נטיות מיניות כלפי? איך אדע אם הכל אמת? אני מפחד לעשות עוד צעד קדימה אולי הוא לא ישתף פעולה מה לעשות??? אני מאוהב בו

24/10/2010 | 10:02 | מאת:

שלום אלון, בתהליך של התאהבות השיפוט של כולנו אינו במיטבו ולכן טוב אתה עושה שאתה מתייעץ לפני שאתה פועל. בלטינית קיים ביטוי שמלמדים אותו בשיעור הראשון ברפואה והוא Premium Non Notre, שפירושו קודם כל לא להזיק - וברוח זו אכתוב לך גם את תגובתי. באופן תיאורטי, יכול להיות שתפסיד את אהבת חייך אם לא תאמר לבחור במפורש שאתה הומוסקסואל ואתה מאוהב בו, אך מבחינה מעשית, אני רואה שתי סכנות שאתה חייב לקחת בחשבון: א. הומוסקסואלים נשואים רבים מצליחים ליהנות משני העולמות, כלומר, גם מהביטחון שמעניקה מסגרת הנישואין, וגם מסיפוק היצר שמעניקים מפגשים מזדמנים עם גברים, כפי שעשית עד כה. מפגשים אלה, שחלקם הגדול חד-פעמיים ולעיתים קרובות אנונימיים, אינם מהווים בדרך-כלל איום על מסגרת הנישואין, משום שכמעט לא קיימת סכנת התאהבות. ב. שיקול נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא העובדה ששניכם עובדים באותו מקום עבודה. עד כה, כשהפלירטוטים היו חלקיים ומרומזים, ללא הצהרות ברורות לא על הרגשות ולא על הנטייה המינית, זה לא כל כך נורא. קשה מאוד לצפות מכך את תגובתו של הבחור להצהרה מלאה אודות נטיותיך המיניות ורגשותיך כלפיו ובמרקם היחסים העדין בין מקום העבודה, יחסיך עם אותו בחור והעובדה שאתה נשוי (ובארון?) אין לדעת אילו השלכות תהיינה לעניין במקום העבודה. יכול להיות שנוח לבחור לפלרטט קצת ולהיות מחוזר, אך בין זה ובין הצהרות אהבים מרחיקות לכת המרחק גדול מאוד. לסיכום, המלצתי היא לקבל החלטה האם אתה רוצה להמשיך בחיים הכפולים שניהלת עד עכשיו, קרי שימור מסגרת הנישואין ודאגה לסיפוקך המיני באופן דיסקרטי, או יציאה מהארון ופירוק המסגרת. לא הייתי מציע לך לקבל את ההחלטה בין שתי האפשרויות על סמך התאהבות בגבר שגם עובד אתך וגם אינך יודע באיזה מקום הוא עומד בחיים מבחינה אישית, זוגית ורומנטית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/10/2010 | 10:16 | מאת: אלון

תודה על התשובה המהירה והמפורטת האם יכול להיות שגבר סטרייט אוהב להיות מחוזר ומפלורטט ע"י גבר אחר ? להגיד שלא אכפת לו לנסות את הצד השני, שאסבן לו את הגב אפילו היה לו פצע בפי הטבעת וביקש ממני למרוח לו משחה? האם אלו לא סימנים לרצונותיו אבל הוא מפחד כי אינו יודע איך אני אגיב ומה דעתי בנושא?

08/11/2010 | 22:44 | מאת: אלמוני

שלום אלון,גם אני במצב דומה לשלך אבל אני עושה הכול כדי לא לבגוד באשתי. אני מאושר מחיי הנישואין ואוהב מאוד את אשתי והילדים. נכון שיש לי סוד נורא והלוואי שלא הייתי צריך להתמודד עם זה, אבל מה לעשות זה מה שנגזר עלי. בימים שאני חרמן לסקס עם גבר אני פשוט מרגיע את היצר עם אוננות וכך עובר יום ועוד יום , תקופה ועוד תקופה עד שנזדקן ונשכח את זה. זה קשה אבל זה מה שיש. אני מעדיף לאונן או לעשות סקס עם אשתי שאני חרמן על גבר , ולא לבגוד, אני גם משתדל לא להגיע למצבים כאלה כמו שהגעת אליהם כדי לא להתפתות.מה הרגשת כאשר הוא ביקש שתמרח לו משחה בפי הטבעת? האם רצית שהוא יחדור אליך או אתה אליו? קשה לי מאוד לחשוב על מצב שאני יורד לגבר אשר יגמור בפי, ולאחר מכן אשוב לביתי ואנשק את ילדי. לכן אני מעדיף לסבול ולהתרחק מזה, ואם צריך להתפרק אז יש לי את היד. אגב , מה הם גילאי ילדיך? האם הם סטרייטים, או שיש לך חשד שגם הם יהיו הומואים? האם התנהגותם מבשרת משהו או שאתה יכול להתנבא? עצתי לך היא שמור על חיי הנישואין שום דבר שבעולם לא שווה שתהרוס אותם. אשמח לשמוע את תגובתך

09/11/2010 | 07:56 | מאת: אלון

שלום לך ותודה על התגובה ראשית אשמח לדעת סן כמה אתה? אני מבין את הפחדים שלך והם מאד לגטימים אבל מבחינתי היתה לי התנסות עם גבר עוד לפני שהתחתנתי.ואפשר אבל קשה לשמור על המסגרת ולבגוד גם. נכון שמתי שאני עם גבר אני מגיע הביתה ישר נכנס למקלחת ומתקרצף . זה לא פשוט אבל אפשרי אני לא מוכן לוותר על מגע של גבר פעם עד פעמיים בחודש.יחד עם זה אני מאד אוהב את אישתי ואת ילדי שהם גדולים 23 20 18 אני בטוח שהם אינם הומואים .הבעיה שלי כרגע שאני התאהבתי בבחור וכיוון שאני איתו כל היום מאד קשה לי להתנתק מהמחשבה אבל בימים האחרונים אני עושה עם עצמי עבודה עצמית בנושא וזה די עוזר לי. כן שמרחתי לו משחה או סיבנתי אותו המחשבה היתה לנשק ולחבק אותו אבל כמובן לא עשיתי זאת, זה המחיר שצריך לשלם כדי לחיות בשני העולמות ודרך אגב עם הגיל זה לא עובר תהיה בטוח בני כמה ילדיך? האם אשתך לא חושדת במשהו? איך הסקס בינייכם ומה התדירות אשמח לתגובה

22/10/2010 | 20:55 | מאת: אלכסון

האם יש קשר בין הפרעת זהות דיסוציאטיבית,ברית מילה,הומוסקסואליות,הורמון גברי,הנאה, אחוזים שונים בגנטיקה,בהריון,בילדות=>אזי תוצר סופי אישיות הומוסקסואל מיני פסיבי או אקטיבי?

אפשר לומר שבשלוש שנים האחרונות אני מפנטז הרבה יותר על גברים, אבל עד היום היו לי מערכות יחסים ובכלל סקס רק עם נשים. נראה לי שזה מגיע בתקופות-לעיתים אני חושב רק על נשים ולעיתים אך ורק על גברים. חייב להודות שהמשיכה לגברים חזקה יותר. לא יודע מה לעשות עם המצב הזה-במידה ואכיר מישהי ואקים משפחה, הפחד הזה, שלפתע שוב תצוץ התשוקה לגבר ממש מכניע אותי. למישהו יש הארה בשבילי בעניין?

שלום מתלבט, לפי תיאוריך, אתה כנראה ביסקסואל והעובדה שיש תקופות שבהן המשיכה לגברים חזקה יותר ויש תקופות שהמשיכה לנשים חזקה יותר מחזקת את הרושם הזה. הדבר ידוע כ"סדרתיות" בספרות על ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 אין, לדעתי, מניעה מהקמת משפחה יותר מאשר סטרייט צריך לחשוש שמא יימשך או אפילו יתאהב באישה אחרת מחוץ לנישואין. בשני המקרים יש לרסן את היצר המיני הדוחף לגיוון והוא נפוץ מאוד אצל גברים ללא קשר לנטייה המינית. גם העובדה שהמשיכה המינית לגברים חזקה יותר אינה צריכה, לדעתי, להפריע לך ליצור קשר עם אישה, אלא כדאי "לשקלל" את כל הנתונים יחד ולקבל החלטה עם מי אתה מעדיף לנהל זוגיות. יהיו בוודאי הומוסקסואלים רבים שיחלקו עליי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

20/10/2010 | 19:38 | מאת: שואלת

שמחתי לראות שיש כזה פורום. בכל מקרה, זו שאלה די נפוצה אני חושבת. אני יודעת שיש דיעות חלוקות לגבי זה. אתה חושב שיש קשר ישיר בין היפגעות מינית בילדות לבין נטייה לסבית בבגרות?

21/10/2010 | 09:48 | מאת:

שלום שואלת, אין ממצאים מחקריים מוצקים בנושא. מדובר בנושא רגיש (פגיעה מינית) בתוך נושא רגיש (נטייה מינית). פגיעה מינית מופיעה בעברן של הסובלות מהפרעת אישיות גבולית. על סמך הפניות של לסביות לפורום זה, ניתן להסיק שבחלק מהמקרים הבחירה ביחסים עם אישה אחרת נובעת פחות ממשיכה מינית לנשים אלא יותר מניסיון רע בקשרים עם גברים, עם או בלי פגיעה מינית. במקרים אלה המשיכה לנשים היא יותר רגשית מאשר פיזית-מינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/10/2010 | 11:40 | מאת: רגש ישן:(

האם זה גם נכון לגבי הומואים?אותם דברים שהיו לי לא עזבו אותי אף פעם,אני זוכר לפריטי פרטים, ותמיד מסתיר. ?

19/10/2010 | 19:38 | מאת: מבולבלת

אני בת 24 נמצאת עכשיו במערכת יחסים עם גבר אותו אני אוהבת ומאוד נמשכת אליו.עד הצבא היו לי מערכות יחסים עם גברים ,קיימתי יחסי מין עם חלק מהם.לפני שנתיים מתוך סקרנות יצרתי קשר עם בחורה, אהבתי אתה ונמשכתי אליה. אך אני מבולבלת , האם אפשר להמשך גם לגברים וגם לנשים? האם אני דו מינית? אני רוצה בעתיד להקים משפחה וללדת ילדים .

19/10/2010 | 19:43 | מאת:

שלום מבולבלת, בהחלט אפשר! הבלבול שלך מובן, טבעי ומוכר, אך אינו חייב להיות מקור למצוקה. להפך. יש לך טווח בחירה רחבה יותר וזה תמיד טוב: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/10/2010 | 11:39 | מאת: אבא

שלום, רציתי לדעת מה הגורם להומוסקסואליות נכון להיום? מה הרפואה עושה כדי להתערב ולשנות נטייה מינית? האם יש סיכוי שבעתיד ניתן יהיה לשנות את הנטיה המינית? ילד שנולד מזרע של אב הומוסקסואל, מה הסיכוי שיהיה גם הומו ? בהנחה שידע או לא ידע על אביו. איך אפשר לזהות נטייה מינית בילד בן 8 או מה הסימנים שיכולים לגרום לי לחשוב על נטייה כזו או אחרת ? (צעצועים , לבוש, התנהגות עדינה, התנהגות נשית, משחקי חברה וכד').האם התנהגות עדינה של בנים מבשרת הומוסקסואליות אשמח אם תשיב במהרה לשאלות שלבטח מעניינות רבים. תודה.

18/10/2010 | 13:13 | מאת:

שלום אבא, בניגוד למה שמקובל לחשוב, גם בקרב אנשי מקצוע (ובעיקר מורות יועצות וכד'), מחקרים מלמדים שנטייה מינית הומוסקסואלית מתפתחת לפני גיל ההתבגרות, כלומר, כבר בילדות. לא תמיד היא מודעת, ובוודאי שברוב המכריע של המקרים היא אינה ממומשת, אך לפי דיווחי הומוסקסואלים המשיכה לבני אותו מגדר הייתה קיימת מגיל צעיר. כמובן, שכמו בכל תופעה אנושית אחרת יש הבדלים בין-אישיים רבים, יש שידחיקו זאת עד גיל מאוחר, יש שמודעים יותר, יש נשיים יותר, יש עדינים יותר וכו'. לאחר שנים רבות של ניסיון קליני בטיפולי המרה (טיפולים פסיכולוגיים המיועדים לשנות את הנטייה המינית), קיימת הסכמה כמעט מקיר לקיר בין אנשי המקצוע שלא ניתן לשנות את הנטייה המינית והניסיונות לעשות זאת לא רק שלא הועילו אלא גרמו נזק וסבל רב למטופלים (גם לאלה שרצו והתנדבו לעבור את הטיפול). לפי הקודים האתיים של רוב האיגודים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים בעולם, הצעה של טיפול המרה למטופלים הומו-לסביים הוא עבירה על כללי האתיקה המקצועית הן בגלל הנזק שעלול להיגרם והן בגלל חובת הגילוי הנאות, לפיה טיפולים אלה אינם מועילים. רבות נחקר בתחום הביולוגי תוך ניסיון למצוא הבדלים בין הומואים לסטרייטים. יש לציין שרוב החוקרים בגישה זו הם הומוסקסואלים בעצמם וניסו כמעט "בכוח" למצוא הסברים ביולוגיים. השורה התחתונה של מחקרים אלה אינה מרשימה במיוחד. היה בזמנו הרבה פרסום סביב מציאת גן שאחראי להומוסקסואליות, הסבר שקודם לתקשורת ע"י הומוסקסואלים, אך ההסבר הופרך ודבר זה כמעט ולא פורסם. עיקר המאמצים במחקר הביולוגי של ימינו ממוקד בהבדלים הורמונאליים, בעיקר הבדלים ברמת הטסטוסטרון, בין הומואים לטרייטים, עד כה ללא שורה תחתונה חד-משמעית. בשום אופן אין עדות להעברה גנטית/ביולוגית של נטייה מינית מהורה לצאצא ואפילו בקרב זוגות הומוסקסואלים המגדלים ילדים נולדים ילדים שחלקם סטרייטים וחלקם הומואים, כמו באוכלוסייה הכללית. ולשאלתך האחרונה - המחקר מצביע באופן עקבי מאוד על העדפת עיסוקים, תחביבים ומקצועות הפיכות מגדר בקרב הומוסקסואלים מגיל צעיר, כולל התנהגות עדינה וכד'. כמובן שלא אצל כולם, אך כאשר משווים קבוצות גדולות של הומואים לסטרייטים, בהחלט קיימת אצל הומוסקסואלים לתחביבים ועיסוקים המאפיינים בחברה שלנו יותר נשים מאשר גברים. העדפת משחקי בנות בילדות אינה מופיעה אצל "כל ההומוסקסואלים", אך בהחלט הרבה יותר מאשר אצל סטרייטים, שאצלם כלל לא נמצא העדפה כזו, זאת הן על סמך תצפיות בזמן הילדות ומחקרי אורך והן על סמך דיווחים רטרוספקטיביים של בוגרים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/10/2010 | 13:13 | מאת:

שלום אבא, בניגוד למה שמקובל לחשוב, גם בקרב אנשי מקצוע (ובעיקר מורות יועצות וכד'), מחקרים מלמדים שנטייה מינית הומוסקסואלית מתפתחת לפני גיל ההתבגרות, כלומר, כבר בילדות. לא תמיד היא מודעת, ובוודאי שברוב המכריע של המקרים היא אינה ממומשת, אך לפי דיווחי הומוסקסואלים המשיכה לבני אותו מגדר הייתה קיימת מגיל צעיר. כמובן, שכמו בכל תופעה אנושית אחרת יש הבדלים בין-אישיים רבים, יש שידחיקו זאת עד גיל מאוחר, יש שמודעים יותר, יש נשיים יותר, יש עדינים יותר וכו'. לאחר שנים רבות של ניסיון קליני בטיפולי המרה (טיפולים פסיכולוגיים המיועדים לשנות את הנטייה המינית), קיימת הסכמה כמעט מקיר לקיר בין אנשי המקצוע שלא ניתן לשנות את הנטייה המינית והניסיונות לעשות זאת לא רק שלא הועילו אלא גרמו נזק וסבל רב למטופלים (גם לאלה שרצו והתנדבו לעבור את הטיפול). לפי הקודים האתיים של רוב האיגודים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים בעולם, הצעה של טיפול המרה למטופלים הומו-לסביים הוא עבירה על כללי האתיקה המקצועית הן בגלל הנזק שעלול להיגרם והן בגלל חובת הגילוי הנאות, לפיה טיפולים אלה אינם מועילים. רבות נחקר בתחום הביולוגי תוך ניסיון למצוא הבדלים בין הומואים לסטרייטים. יש לציין שרוב החוקרים בגישה זו הם הומוסקסואלים בעצמם וניסו כמעט "בכוח" למצוא הסברים ביולוגיים. השורה התחתונה של מחקרים אלה אינה מרשימה במיוחד. היה בזמנו הרבה פרסום סביב מציאת גן שאחראי להומוסקסואליות, הסבר שקודם לתקשורת ע"י הומוסקסואלים, אך ההסבר הופרך ודבר זה כמעט ולא פורסם. עיקר המאמצים במחקר הביולוגי של ימינו ממוקד בהבדלים הורמונאליים, בעיקר הבדלים ברמת הטסטוסטרון, בין הומואים לטרייטים, עד כה ללא שורה תחתונה חד-משמעית. בשום אופן אין עדות להעברה גנטית/ביולוגית של נטייה מינית מהורה לצאצא ואפילו בקרב זוגות הומוסקסואלים המגדלים ילדים נולדים ילדים שחלקם סטרייטים וחלקם הומואים, כמו באוכלוסייה הכללית. ולשאלתך האחרונה - המחקר מצביע באופן עקבי מאוד על העדפת עיסוקים, תחביבים ומקצועות הפיכות מגדר בקרב הומוסקסואלים מגיל צעיר, כולל התנהגות עדינה וכד'. כמובן שלא אצל כולם, אך כאשר משווים קבוצות גדולות של הומואים לסטרייטים, בהחלט קיימת אצל הומוסקסואלים לתחביבים ועיסוקים המאפיינים בחברה שלנו יותר נשים מאשר גברים. העדפת משחקי בנות בילדות אינה מופיעה אצל "כל ההומוסקסואלים", אך בהחלט הרבה יותר מאשר אצל סטרייטים, שאצלם כלל לא נמצא העדפה כזו, זאת הן על סמך תצפיות בזמן הילדות ומחקרי אורך והן על סמך דיווחים רטרוספקטיביים של בוגרים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/10/2010 | 18:48 | מאת: אבא

ד"ר שלום, ראשית תרשה לי להודות לך מקרב לב על תשובתך המהירה, המקצועית והעניינית בו ביום ששאלתי.למען הסר ספק יש לי עוד שאלות: כלומר, האם עלי כאבא לדאוג אם בני בן ה- 8 מתנהג בצורה עדינה לפעמים, אבל לרוב, ואפילו תמיד, הוא מתעסק רק בעיסוקים של בנים, וזה אומר משחקים מכול הסוגים, בגדים,מדבקות של כדורגל, צבעים וכד'. למעשה לא נתקלתי בנתיים במשהו השייך למגדר "הנשי" שמעניין אותו.הדבר היחידי שמטריד אותי זה התנהגותו העדינה לפעמים, שלפתע יכולה להשתנות ולהפוך להתנהגות "לא עדינה, או שלא מטרידה אותי". אני מאוד רוצה ומקווה שבני יהיה סטרייט. לא שחלילה אני הומופוב, זה מפני שאני רוצה שלבני יהיו חיים קלים ללא לבטים, וכן תהיה לו המשכיות.יוצא לפעמים שאני "עוקב" אחר התנהגות של ילדים אחרים בגילו בכדי לראות אם בני מתנהג שונה. יכול להיות שאני חרד לחינם אך דבר זה אינו נותן לי מנוחה ומכניס אותי לדיכאונות. בהנחה שנטייה הומוסקסואלית היא תוצאה משולבת ביולוגית/גנטית/נרכשת,האם יש משהו שכאבא אני יכול לעשות כדי להבטיח ולו באחוז אחד קטן של הספק שבני לא יהיה הומו? במילים אחרות,מבחינתי כאבא אעשה הכול, אהיה אבא טוב, תומך ואוהב, אדחוף ואכוון אותו לפעילויות של גברים , ספורט וכד', ואשאיר לגורל את הדבר הביולוגי. לפחות שאוכל בעתיד לומר שעשיתי כול שאפשר לעשות עד כמה שהדבר תלוי בי כאבא. אני אומר זאת כי קראתי שהומואים רבים מדברים על בעיות בילדות בעיקר עם אביהם והם חושבים שיש קשר לכך. מדבריך אני מבין שילדים שנולדים לזוגות הומוסקסואלים ונשים סטרטיות, או הומוסקסואלים ולסביות, יתכן והילדים יהיו סטרייטים? האם יש מקרים כאלו שאתה מכיר? משהו לא ברור לי בזה. אם נולדים ילדים סטרייטים להורים הומואים ולסביות, או לחלופין, נולדים ילדים הומואים להורים סטרייטים, איך מסבירים כאן את הנושא הגנטי? זה גורם לחשוב ומחזק את הדיעה שדווקא מדובר בדבר נרכש , אולי בשילוב עם משהו נוסף. אנא דר' נסה לענות לי על השאלות וסלח לי אם בלבלתי או הטרדתי אותך. תודה!

18/10/2010 | 19:14 | מאת:

שלום אבא, אתה כותב באותה נשימה "אהיה אבא טוב, תומך ואוהב, אדחוף ואכוון אותו לפעילויות של גברים , ספורט וכד'" - ואני בהחלט ממליץ לך להוריד את החלק השני המתחיל ב"אדחוף". אני מאמין שילדים גדלים לבד ואין שום צורך לדחוף אותם. כל דחיפה כזו מקלקלת ועלולה ליצור בעיות בעתיד, משום שהיא באה מתוך צורך שלך ולא מתוך צורך של הילד. זה אגב נכון לא רק בהקשר של נטייה מינית אלא בכלל. העובדה שאתה "חסר מנוחה ונוטה לדיכאונות" נוכח ביטויי עדינות מזדמנים של בנך מעידה על נוקשות מסוימת וחוסר נפרדות שלך מבנך. ככל שתרפה מבנך, בריאותו הנפשית תגדל (וגם בריאותך הנפשית). כשמדובר בחלק הסביבתי, מדובר דווקא על הפעלת לחץ של האב על הבן להיות גברי, לחץ שהוא זה שיוצר את הריחוק ולא את הקרבה. לעומת זאת, ככל שתקבל ותתמוך בו, הדבר ייצור ביניכם קרבה. כאמור, בינתיים לא היה הסבר ביולוגי חד-משמעי. בקיצור, המלצתי החמה: הנח לבנך ואם קשה לך לעשות זאת, פנה אתה לייעוץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

16/10/2010 | 16:44 | מאת: אנה

אני מטופלת ארבע שנים. לכאורה הקשר עם הפסיכולוג קרוב, חם, אוהב. אני נאבקת בעצמי קשות שלא לאהוב אותו באופן שאחשוב שהוא שלי. יש לי התקפי חמידה שאני תופסת אותם בבטן חזק. אני חומדת אותו לא באופן מיני, אלא רגשי ורכושני. אני נשואה, מבוגרת, והוא צעיר וחמוד ונשוי.יש לי סיבות לחשוב שהוא נשוי לבן מינו, בגלל עיסוקיו האחרים הגלויים בהקשרים אלה, ולא מפני שציין זאת לפניי. הסתרת הדבר מכאיבה לי.אי אפשר להעלות את העניין לשיחה גלוי כי הוא שומר בקנאות על פרטיותו, ומנסיוני איתו זה אינו ניתן לשינוי.אני חשה שהוא מפחד לאבד את אהבתי והערכתי אליו אם אדע יותר, ולא כך. אני מעמידה פנים כאדישה, אבל הסודיות האופפת אותו מרחיקה אותי לסירוגין.אני חייבת לציין שהוא מראה לי חיבה רבה ודאגה. אני חשה שאין זה יאה בגילי (49) להתעסק בשאלות שוליות כאלה בטיפול, אלא להתמקד בי ובבעיותיי הגדולות. שאלתי: למה זה מפריע לי? למה אני מוטרדת בגינו?

16/10/2010 | 20:56 | מאת:

שלום אנה, אני שמח לקרוא שהפסיכולוג שלך שומר על גבולות המסגרת הטיפולית, המאפשרת את הטיפול. התהליך שאת מתארת שכיח ומוכר בספרות המקצועית כ"העברה" (transference), כלומר, השלכה של דמות משמעותית בחייך על המטפל. התאהבות במטפל היא תופעה שכיחה למדיי, בין היתר משום שדמותו אנונימית למטופל והוא יכול לפנטז עליו ככל העולה על רוחו. במקרה הספציפי שלך לא זו בלבד שהמטפל בלתי מושג בגלל הפונקציה שהוא ממלא כמטפל שלך אלא גם בשל נטייתו המינית. אני ממליץ לך בחום לפתוח את הנושא הזה איתו, גם אם הדבר כרוך במבוכה רבה ומובנת שלך, משום שלעיבוד התהליך הזה חשיבות רבה בטיפול ומטפלים אמורים לדעת להתמודד איתו. אם קשה לך פנים אל פנים, תוכלי לשלוח לו מייל, להשאיר לו מכתב לקריאה בין הפגישות ואפילו להדפיס את פנייתך לפורום זה ולהשאיר לו לקריאה, כך שלא תיאלצי לראות את תגובתו בזמן אמת. זה ממש לא נדיר כמו שאת חושבת ואני משוכנע שהפסיכולוג ישמור עלייך, על המסגרת הטיפולית וגבולותיה וגם על עצמו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

16/10/2010 | 21:53 | מאת: אנה

תודה על המענה. במידה ותתקיים שיחה גלויה, האם לדעתך עליו להשיב לי באופן ישיר וברור אם אחליט לשאול בעניין נטייתו, או שזה פרט שאינו מענייני ולא רלוונטי למה שקוראים "מסגרת טיפולית"? נסיונות קלושים שלי זכו להתחמקות כדרך הפסיכולוגים: מה את חושבת? למה זה חשוב? מה את מדמיינת? מה זה משנה? ועוד: האם טבעי שארגיש, כי בשל גילי אני זו שצריכה להכיל אותו, במקום שהוא יכיל אותי? למה אני עדיין חושבת שזה מעוות לחוש שהוא קנייני? האם הפרש הגילים הוא מכשול מחשבתי שלי?

16/10/2010 | 03:43 | מאת: גילה

אני נמצאת בקשר עם בן זוגי כ 10 חודשים, אני בת 29 והוא 26. רק השבוע הוא פתח בפני כי הוא נמשך לאקט המיני עם גברים ואף ההתנסות המינית הראשונה שלו היתה עם גבר.היתה לו חברה כ 5 שנים, שבאופן חלקי קיבלה זאת ואף אישרה לו מדי פעם להיות עם גבר. הוא טוען שאינו נמשך לגברים אלא רק לאקט עצמו ( לקבל מין אנאלי ולתת מין אוראלי).כשהוא הידוודה בפני על נטיותיו הבטיח לי כי אינו רואה עצמו מנהל זוגיות עם גבר, חלומו הוא שאקבל אותו כפי שהוא, ואסכים שיהיה עם גבר קבוע מדי פעם. באחת מהתגובות שלך ציינת שגברים ביסקסואלים נוטים עם הגיל להימשך יותר לגברים מאשר לנשים, אנו מדברים על חתונה כבר דיי הרבה זמן, האם עליי לקחת בחשבון שבעוד כמה שנים הוא יעדיף להיות רק עם גברים, או שאפשר לקוות שנוכל לנהל זוגיות ארוכת שנים עם סקס טוב, וכמובן שמדי פעם יהנה גם עם גבר.

16/10/2010 | 09:57 | מאת:

שלום גילה, יש גברים ביסקסואלים רבים, שאינם מסוגלים לפתח קשר רגשי עם גברים אלא רק עם נשים, אך נהנים לקיים יחסי מין בלבד עם גברים, לרוב יחסים מזדמנים ולא עם פרטנר קבוע. אני משער שביחסים עם פרטנר קבוע בזמן הנישואין חברך מתכוון להרגיע אותך מבחינה בריאותית (העברת מחלות מין וכד'), אך כשיש מישהו קבוע הסיכוי לפתח איתו קשר רגשי גבוה יותר מאשר עם פרטנרים מזדמנים ורבים ולכן הוא עלול להוות איום על הנישואין. כמו כן, עם הזמן ייתכנו שינויים בעיקר כשמדובר בבחור כה צעיר. יחד עם זאת, אני סבור שהבחור עשה צעד אמיץ והוגן מאוד כשסיפר לך ואם הקשר ביניכם טוב, ייתכן ודווקא הוא יכול לספק לך צרכים רגשיים שגברים הטרוסקסואלים אינם יכולים לספק. לאור אחוז הגירושין הגבוה והעולה בהתמדה והעובדה שגם גברים סטרייטים מרבים לקיים יחסי מין מחוץ לנישואין עם נשים אחרות, לא הייתי אומר שזה מה שצריך למנוע את הנישואין ביניכם. נראה לי שהציפייה לנישואין "לכל החיים" קצת לא ריאלית בהתחשב בנתונים שציינתי ואם את יכולה מבחינה מנטאלית לחשוב על הנישואין כנישואין לעשר שנים, למשל, ואח"כ אם יימשך זו תהייה הפתעה נעימה, לכי על זה. אגב, הייתי ממליץ לך לעשות אותו דבר גם אם היה מדובר בגבר סטרייט לחלוטין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

11/10/2010 | 11:01 | מאת: רון

גידי שלום, כיום אני בן 27 ומלוות אותי בשנתיים האחרונות מחשבות רבות על זהות מינית. עד גיל 25 הייתי בקשר עם מס' בנות, ושאלות של מיניות מורכבת בכלל לא עלו על הפרק. אם אנסה לשים את האצבע על אירוע בודד שמסמן את תחילת "תקופת הבלבול", מדובר באדם שעבדתי איתו, ומאוד הערכתי, שאמר לי שאני ביסקסואל ושאגלה את זה על עצמי בהמשך. על כל פנים, היום אני במערכת יחסים בוגרת ובשלה עם אשה בגילי. אני אוהב את חברתי ונמשך אליה. כאשר אנחנו בסיטואציות מיניות אני חש מגורה כלפיה - פיזית ונפשית. בתק' האחרונה אני חש שחלה החמרה במצבי. בסיטואציות חברתיות אני נוטה להתבודד ואפילו היו לי שני מקרים "ניורוטים" שבהם הייתי משוכנע כי מדברים עלי מאחורי הגב שאני הומו, וממש דפיקות הלב שלי עלו. פיתחתי מעין רגישות יתר למילים כגון "הומו, ארון, יציאה" וכדומה. באחד המשגלים האחרונים שהיו לי ולחברתי פתאום דמיינתי שאני שוכב עם גבר, מחשבה שהובילה לגירוי ושפיכה מוקדמת. יתכן מאוד שאני ביסקסואל. גידי, כיצד ניתן למצוא נחת מהמחשבות הטורדניות הללו ולהשלים עם הזהות המינית המורכבת שלי. אנא נסח שאלות מפתח שאוכל למקם את עצמי על הציר שבין הומוסקסואל - ביסקסואל - וסטרייט. תודה

11/10/2010 | 14:10 | מאת:

שלום רון, על פניו, עולה מתיאוריך שאתה סובל מסוג של הפרעה כפייתית שנקראת Homosexual Obssessive Compulsive Disrorder. זו הפרעה המופיעה אצל גברים הטרוסקסואלים, כאשר התוכן של האובססיות מבטא חשש עצום שמא הם הומוסקסואלים (דוגמאות לכך ניתן לראות בחשש שלך שמדברים על נטיותיך המיניות מאחורי הגב ורגישות-היתר, שמלווה חרדה, למילים שיש להם קשר להומוסקסואליות). אם זה אכן המקרה, ויש לבדוק זאת כמובן עם איש מקצוע פנים אל פנים ולא דרך פורום באינטרנט, אזי הטיפול הוא כמו בכל הפרעה כפייתית אחרת, דהינו, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי עם או בלי טיפול תרופתי (תלוי בעוצמת האובססיות, במידת החרדה שהן מעוררות ובתדירותן). אפשרות אחרת היא שאותו אדם שנטע בך את הרעיון עשה זאת על קרקע פוריה ועורר בך נטייה חבויה ולא מודעת של משיכה לגברים, שהתחזקה כעת. מה שמבדיל בין שני המצבים הוא שבהפרעה הכפייתית ההומוסקסואלית אין כל משיכה לגברים, אלא רק חרדה עצומה שמא אני הומוסקסואל ומציאת רמזים לכך בתגובות הסביבה (כפי שתיארת) ובמקרה השני קיימת משיכה (למשל, עוררות מינית - שאינה חייבת להתבטא דווקא בזקפה - כשאתה רואה גברים/בחורים נאים בטלוויזיה, ברחוב, בבריכה בבגד ים וכד'). במקרה כזה הטיפול הוא עזרה למטופל לנווט בין משיכתו לגברים ולנשים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/10/2010 | 03:33 | מאת: גדדגש

אתה יכול להסביר את זה שאומרים שבבית סוהר גברים הופכים להומאים? למרות שזה לא מדויק מה שאני אומר. מה הדינמיקה שמסבירה את מה שקורה ולמי זה קורה?

10/10/2010 | 10:27 | מאת:

שלום גדדגש, בהנחה שלא היו יחסי מין עם בני אותו מגדר לפני השהייה בכלא, מדובר בומוסקסואליות נסיבתית, כלומר, כזו המתפתחת כתוצאה משהייה עם בני או בנות אותו מגדר. היא יכולה להתפתח גם במקומות אחרים כמו פנימיות של בנים בלבד או של בנות בלבד, כגון ישיבות, אך אז מדובר בגיל צעיר הרבה יותר והיא עשויה להטביע את חותמה על המשך החיים. ההסבר, לכאורה לפחות, הוא שמדובר בסטרייטים לכל דבר שאין להם דרך לספק את הדחף המיני שלהם במסגרת החד-מינית הסגורה ואז הם משתמשים בבני אותו מין להשגת מטרה זו. לאחר היציאה ממסגרת זו, אם נמשכת פעילות חד-מינית היא תוסבר על רקע התרגלות התנהגותית. נשאלת, עדיין, השאלה מדוע אצל חלק מהאסירים זה קורה ואצל חלק אחר לא, והתשובה היא כנראה בנטייה חד-מינית מוקדמת שהודחקה עד השהייה האינטנסיבית בחברה בלעדית של בני אותו מגדר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

יחסי מין לא מעידים על זה? האם הם מפנטזים על נשים למרות שהם אם גברים? האם זה יתכן רק במצבים שאין נשים בסביבה? אם שהמשיכה יכולה לצאת גם למי שמבודד חברתית? ואין שום קשר אם נשים?

04/10/2010 | 19:28 | מאת: t

למה אני נמשכת לראות סרטי גייז ? הכוונה ליחסי מין עם גברים.?זה אומר עלי משהו??

04/10/2010 | 23:24 | מאת:

שלום לך, קשה לי להבין את התופעה בלי לדעת עלייך יותר פרטים, כמו גיל, ניסיון בקשרים, משיכתך לגברים ו/או לנשים במציאות, יחסך לסרטי פורנו סטרייטים, ניסיונך המיני, ניסיונך בקשרים וכד'. לתופעה בודדת אחת ויחידה אין משמעות בפני עצמה בלי להבין את ההקשר הכללי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

04/10/2010 | 12:29 | מאת: יעל באר שבע

אני נמצאת בקשר של כשמונה חודשים עם בחור מדהים וערכי. לאחר כשלושה חודשים בהם נהלנו קשר הוא שיתף אותי בכך כי בעודו ילד עבר התעללות מינית מצד גבר מאיזור מגוריו שמשכה מספר שנים. בדרך לא דרך גיליתי כי הוא נמשך לגברים ואף מימש נטייה זו אם כי הוא אינו יודע כי אני יודעת על כך. הסיבה שאיני משתפת אותו בכך היא מפאת כבודו ומפני שאני חשה כי זהו נושא רגיש ביותר שעליו לפתוח בעצמו. למרות זאת אני סובלת כל כך. לאחרונה שוחחנו רבות בדבר עתיד הקשר. הוא אמר כי אם יש מישהי שהוא רואה אותה מגדלת את ילדיו זו אני וכי הוא אוהב אוי כל כך אם כי ישנו משהו שחסר לו. שאם ניפרד הוא לא יהיה שלם אך גם אם נהיה יחד. הלב שלי נשבר. אני מבינה כי הוא נמצא בחיפוש עצמי אחר מי הוא ומה הוא וכמובן שמקשרת את שאלת זהותו המינית לכך. אני שואלת את עצמי אם יש בכלל סיכוי לקשר נורמאלי ולזוגיות בריאה וטהורה. הלב שלי מרגיש שאני חייבת לשתף אותו במה שאני יודעת, ועדיין איני מסוגלת לעשות זאת וגם איני יודעת כיצד לעשות זאת. אני תוהה לעצמי שלא סתם הוא אינו בחר לשתף אותי בנושא. הוא בעצמו לא ממש התמודד איתו לגמרי ואולי לכן הוא אינו מסוגל לשתף אותי ברחשי ליבו אך עם זאת העובדה שאני נושאת עמי ידיעה ולא מסוגלת לשתף בה איש פשוט שוברת אותי. אני מרגישה שיש על כתפיי משא עצום ולא יודעת כיצד לנהוג. הידיעה כי יש דבר שלעולם לא אוכל לתת לו וכי לעולם לא יוכל להיות שלם איתי כל כך קשה ואני שואלת את עצמי אם בכלל קיים סיכוי לקשר כזה. או שאולי הוא עצמו כבר הגיע להחלטה...

04/10/2010 | 23:21 | מאת:

שלום יעל, עם כל ההבנה ללבטיו ולסבלו הרב של הבחור, את זו שפנית לפורום ועל כן, ברגע זה טובתך, ורק טובתך, היא זו שעומדת לנגד עיניי. לכן המלצתי לך היא לא לפתוח את הנושא כדי לא לפגוע בבחור שאת מעריכה וכנראה גם אוהבת, אך כן להיפרד ממנו כבן זוג. יכול להיות שתוכלי להישאר ידידה שלו ויכול להיות שלא. מן הסתם המשך הידידות יקשה מאוד על תהליך הפרידה, עם כל הקושי שבדבר. אפשרי לבחור לחפש ולמצוא את עצמו ומצאי לעצמך בחור אחר. אני מניח שחלק מהקסם בקשר הוא רגישותו של הבחור, שעולה כנראה על רגישותם של בחורים סטרייטים, אך כנראה שתצטרכי לחפש את הרגישות הזו בצורות אחרות, ואולי יום אחד בעתיד, גם אצלו כידידת נפש שלו, כאשר ימצא את עצמו. אני מקווה שלא ניפצתי לך חלומות/משאלות, אך מניסיוני ככל שחותכים מוקדם יותר במצבים כאלה, הכאב פחות גדול עבור שני הצדדים. אני גם נוטה להאמין שאותה "דרך לא דרך" שבה גילית את משיכתו לגברים היא תוצאה של איזה שהן עקבות שהוא השאיר אחריו כדרך לא מודעת שלו לספר לך על משיכתו לגברים. אחרת, היה נזהר יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

06/10/2010 | 19:20 | מאת: יעל באר באר שבע

האם לדעתך משיכה של גבר לבני מינו חזקה יותר מהמשיכה שלו לנשים? האם זוהי נטייה שלעולם לא תוכל להיכחד? האם לא קיימים זוגות החיים את חייהם באושר על אף שקיימת נטייה של בן הזוג לשני הצדדים? מדבריך עולה כאילו הוא הומוסקסואל לחלוטין... האם כך הדבר וזוהי רק מעין "הסתתרות" מאחורי קשר נורמאלי לכאורה???

04/10/2010 | 09:43 | מאת: tbh

למה אני כל כך מפחדת מגברים? מפחדת שהם יעזבו אותי............מפחדת. אני לא מרגישה שאני ראויה לזה בכלל.......ואז אני אומרת לעצמי אולי אני אלך לבנות אבל לא מסתדר לי.........אני יכולה לראות סרטי לסביות אבל אני יכולה להסתכל גם על גבר ואישה באותה מידה........... אני מרגישה פתאום שבא לי גבר עכששו.............אני יכולה לבכות מרוב זה. ואז שעה אחר כך המחשבה על גבר נראית לי משעמממת מוזרה ומפחידה. ושוב ושוב..........אני רוצה לצאת עם מישהו אבל יש לי את כל אלו....................ואיך אני אמורה לדעת שאני אכן נמשכת אליהם............? האם הפחד והחוסר ידיעה מביא אותי לפעמיים להמנעות מגברים?????????

04/10/2010 | 11:27 | מאת:

שלום tbh, לא כתבת בת כמה את, אך בעיקר בגיל צעיר יש בחורות/נערות רבות שמחפשות בנשים אחרות את מה שהן לא מוצאות בגברים.כלומר, הן פועלות לא מאהבת מרדכי (=נשים) אלא משנאת המן (=גברים). זו יכולה להיות סיבה טובה מאוד ליצור קשרים וחברויות לא מיניות עם חברות, אך אם אין משיכה פיזית לנשים, זו לא סיבה לקיים קשר מיני עם אישה, אלא יש לחזור ולטפל בבעיה עם הגברים. אם צברת אכזבות חוזרות ונשנות עם גברים ו/או אם יש לך קושי להתחיל קשר עם גבר, הכתובת המתאימה היא ייעוץ פסיכולוגי פנים אל פנים (אולי עדיף אצל אישה). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

03/10/2010 | 23:07 | מאת: אנונימית

הסיפור התחיל בל"ג בעומר שנה שעברה , היא ראתה אותי - אבל אני לא ראיתי אותה , היא שמעה על זה שאני רוקדת , והיא עקבה אחרי , ראתה סרטונים , תמונות הכל , ב-22.8 בחופש הגדול האחרון שהיה , נסעתי לסופרלנד היא הייתה אמורה לנסוע יומיים אחרי אבל כשהיא ראתה שאני נוסעת ב-22.8 היא הקדימה במיוחד כדי לראות אותי , נפגשנו בסופרלנד והתחלנו לדבר והכל , כשהגעתי הביתה הוספתי אותה לפייס והתחלנו לדבר , יומיים אחרי הייתי בת"א וביקשתי ממנה שתבוא כי ממש רציתי לראות אותה , עוד לא השתחררתי באותו הזמן מילדה אחת שאהבתי , ישבתי כולי בדיכאון ושמעתי מוזיקה , פתאום היא הגיעה , ויש פקחתי את העיניים שלי פעם ראשונה שכ"כ הייתי מאושרת לראות בן אדם , רצינו לעבוד על ילד אחד שאני והיא ביחד , אז שיחקנו אותה וכן התנשקנו , והרגשתי פרפרים .. ריחפתי פשוט , כשהגעתי הביתה דיברתי איתה , וזה הפך לקטע רציני , היא אמרה שבא לה עלי .. למרות שהיא לא בי בכלל , והיינו בקטע בערך שלושה שבועות - שבועיים , ואז ראיתי שהיא כתבה בפייס ' לא משנה מה יהיה אתה תשאר השריטה שלי .. ' ידעתי שזה על הילד ההוא אז אמרתי לה שכדאי שנחתוך את הקטע הזה , וזה נגמר .. פתאום היא והילד הזה היו ביחד , והיא הבטיחה לי שבטיאלוי ב-7.9 אני לא יראה אותם ביחד .. אמרתי אוקיי , בטיאלוי אחרי שהופעתי עם אופיר מלול ראיתי אותם מתנשקים , הגבתי כ"כ רע שהתעלפתי , פעם ראשונה מדבר כזה . דיברנו ליד השירותים שם אחרי שהתעוררתי והיא אמרה שאני מחרפנת אותה ודפקה לי נשיקה אחר כך התנשקנו שוב .. , אחרי זה ישנתי אצלה ושאלתי אותה מה זאת אומרת שאני מחרפנת אותה היא אמרה ' לא יודעת , כל פעם שאני רואה אותך אני מתחרפנת .. ' שאלתי אותה אם זה קשור לנשיקה היא אמרה כנראה .. אחר כך היו לנו ריבים והשלמות באומן שהיה ב-21.9 חגגתי יומולדת , ובאתי איתה , כל הזמן היינו ביחד עד שהיא הלכה לפגוש ידיד , אחרי שעה פתאום היא התקשרה אלי ואמרה שהיא בחוץ , וויתרתי על היומולדת שלי כדי להיות איתה , כי ברגע שיוצאים אי אפשר להכנס , כשיצאתי היא אמרה שבא לה למות שאלתי למה , היא אמרה שהיא התנשקה עם הילד הזה בשירותים , מיד קמתי והלכתי כי לא עיכלתי את זה, אחר כך הלכתי לישון אצלה וכל הדרך מת"א לפתח תקווה לא הפסקתי לבכות אחר מפתח תקווה לבית שלה , לא הפסקנו להתחבק ולהביט אחד לשניה בעיניים , כשהייתי אצלה אמרתי לה שתסתכל לי בעיניים ושתגיד לי שהיא לא אוהבת אותו והיא עשתה את זה . ואני מאמינה לה . ועכשיו ביומולדת שלי שהייתה ב-1.10 , הייתי בפתח תקווה , וחגגנו והכל היה יפה ואז בסוף הקאתי [ לא שתיתי אלכוהול אני על בעיית אכילה קטנה ] ופשוט נשברתי ונשכבתי על הדשא היא באה ונשכבה לידי , ופשוט שכבתי על היד שלה וחיבקתי אותה , ושוב המבטים שלנו התנשקנו והיינו על סף נשיקה אבל כלום לא קרה , ' יש לה מישהו ' , שבמקרה הוא החבר הכי טוב של בן דוד שלי . אחר כך בשבת לפני שהלכתי פתאום היא אמרה לי שהיא רוצה שלא נדבר שבוע שהיא צריכה את ה'ספייס' שלה .. אמרתי אוקיי , למרות שהיה לי כואב , ועכשיו רבנו והיא נתקה איתי קשר .. פרטים שאני חייבת לציין : 1. ידיד טוב שלה סיפר לי שכשמדברים עלי לידה היא מתחרפנת ומעיפה כיסאות וצועקת שיעזבו אותה . 2. לפני כמה זמן היא אמרה לי שהיא נמשכת אלי . 3. היא אומרת שהיא לא בי ולא לסבית . 4. כמעט כל פעם המבטים שלנו מתנגשים וכמעט קורה משהו . 5. אנחנו דביקי אבל ממש .. מה קורה פה ? אני לא מבינה בעצמי .

04/10/2010 | 00:49 | מאת:

04/10/2010 | 12:30 | מאת: אנונימית

אני בת 16 היא קטנה ממני בשנה ..

30/09/2010 | 20:50 | מאת: יעל באר שבע

02/10/2010 | 19:02 | מאת:

03/10/2010 | 22:38 | מאת: יעל באר שבע

לפני מספר ימים שלחתי הודעה האם לוקח להודעות זמן לעלות באתר והן עולות רק לאחר שהן מאושרות ועם מענה מהדוקטור? זה חשוב לי לדעת מכיוון ששלחתי מספר הודעות שלא נענו...

30/09/2010 | 19:49 | מאת: רונית

היי אני בת 17 ויש לי חברה .. כבר 9 שנים .. ובשלוש שנים האחרונות ..הקשר שלנו הלך לתווך אחר ..!! היינו שיכורות באיזה טיול שנתי ישנו ביחד והתנשקנו.. מנשיקה לנשיקה .. זה היתפתח למשהו יותר סוחף .. ניסנו דברים .. היה תשווקקהה.. אהבה .. שהיינו שוכבות היינו בוכות אחרי זה מרוב אהבה .. !! ותשוקהה זה דבר שלא היה לי אם אף אחד ..!! ואם אף אחד בכלל לא הייתי ..!! אני ביטלתי אותה .. ולקחנו את זה נורא קשה .. והמשכנו להיות ביחד ולשכב ולעשות הכל.! היינו עושים הכל כדי להיות ביחד ולעשות אהבה .!! יש להזכיר שאני הייתי הראשונה שלה .. בנשיקה .. ובשכיבה ..!! עם הזמן הכל הלך וגבר.. וניהיה יותר קשה .. התקשתי להישאר בקשר הזה ..!! לה לא היה כל כך קשה בגלל שהיא כבר הצליחה להיתגבר על הכל.! ואני ניתקנתי ושקעתי לתוך מערבולת .. יש לה עכשיו חבר.. והיא התנשקה איתו ואין לי מושג לאן זה הילך .. וזה הורד אותי בא לי למות לפעמים ..! אני לא אוכלת לשותה לא כלום רק מעשנת כל שנייה להרגיע את עצמי .. ומנסה לעביר את המחשבות מה היא עושה עכשיו וכו.. אני רוצה לשכוח אותה .. אני לא יודעת מה לעשות אני נימשכת אלייה ברמות מטורפות שאין לי את זה עם אף אחד וזה מבלבל אותי .. כי אני אוהבת בנים אבל זה מבלבל אותי איתה .. כי הייתה זה משהו אחר היא אמרה לי אם היית בן כבר מזמן הייתי מתחתנת איתךך .!! אבל אין לי איפשרות כזאת אני אוהבת את עצמי איך שאני .! אני מנסה להיכנס לקשר אם בנים אבל אף אחד לא עושה לי את זה כמו שהיא עושה לי את זה .=[ אני רוצה לשכוח אותה .. ולהוריד את האובססיה את האהבה הזאת ..!! אבל אני לא מצליחה אני כל היום חושבת עלייה .! אני לא יודעת מה לעשות .. =[ אני נישברת מבפנים.!! בא לי למוותת ..!! בבקקששההה ..!! עזררהה דחווףףף ..!! אין לי כוח כבר .. חבל שניכנסתי לזה מהתחלה .!! יש להזכיר שאנחנו בפנימיה ..! ואני רואה אותה 7\24 שעות ביממה .!=[ אשמח לקבל תשובה ..!!

רונית היקרה, ליבי-ליבי לך על המצב שנקלעת אליו. אמליץ לך, קודם כל, מה אני חושב שצריך לעשות במצב כזה ואחר כך ננסה לראות איך אפשר לעשות אתזה במגבלות הקשות מאוד של הפנימייה. כרגע את בדיכאון. זה מאוד ברור. לצורך העניין, נעזוב רגע את הסיבות וההיסטוריה בצד, אבל את בדיכאון וכל מה שאת עושה הוא מתוך הכאב שבדיכאון ומן הסתם העובדה שאת נאלצת לראות אותה 24/7 היא מכשול קשה בהתגברות על הדיכאון. כמו שלא מכניסים אנשים לניתוח כשיש להם מחלה עם חום גבוה, אין טעם כרגע להעמיק בניתוח הפסיכולוגי, כל עוד את בדיכאון. זה רק עלול להחמיר אותו. בנסיבות לא-פניימתיות הייתי ממליץ לך ללכת לרופא המשפחה ולבקש תרופה נגד דיכאון. יש גם אמצעים אחרים אך ברמה שאת מתארת טיפול תרופתי יעזור להעמיד אותך על הרגליים ולפעול מתוך שיקול דעת תוך זמן קצר מאוד. עכשיו נעבור לנסיבות הקשות והן הפנימייה. אני מתאר לעצמי שיש לך גישה לטיפול רפואי בפנימייה למקרה של בעיה גופנית. אינני יודע איך זה נעשה מבחינה מעשית, אך עלייך להגיע איך שהוא להגיע לרופא ולומר שאת בדיכאון. את לא חייבת לציין את כל הסיבות. לצערנו, בגילך יש סיבות רבות חוץ מנטייה מינית להיות בלחץ. את יכולה לומר שאת אחרי פרידה בגלל אהבה נכזבת. זה גם יהיה נכון וגם לא יחשוף את נטייתך המינית. המטרה המיידית כרגע היא שקודם כל, "נוריד את החום", כי מתוך סערת רגשות אפשר לעשות המון שטויות שיחמירו את המצב ובעיקר בגיל ההתבגרות כשההורמונים משתוללים. התייעצי עם הרופא בקשר לתרופה בשם "ציפרלקס" -מניסיוני עם מטופלים היא פועלת הכי מהר וכמעט ללא תופעות לוואי כלשהן. אחר כך נראה. לתמיכה נפשית/רגשית פני קודם כל דרך האינטרנט לאתר של ארגון הנוער הגאה: www.igy.co.il ותמצאי שם שלל אפשרויות להיעזר קודם כל באופן אנונימי ע"י אנשי מקצוע. אפשר להיות בקשר עם מתנדב דרך מייל, יש גישה לאנשי מקצוע הפועלים בהתנדבות ויש קבוצות תמיכה לנוער במצבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/10/2010 | 23:40 | מאת: רונית

אווקיי .!! תודה על העזרה .. אבל מה אני צריכה לעשות כדי לשכוח אותה ..!! זה יותר מסובך ממה שזה נישמע ..!! בבקששהה תעזור לי .!! אשמח לקבל כל פיתרון .! תודה על הכל.!

03/10/2010 | 08:45 | מאת: אני

אבל את בחורה דתייה? רק אם את מרגישה נוח תעני לי

10/10/2010 | 23:36 | מאת: רונית

לא אבל אני בפנימיה דתית .. זה לא קשור ..! אשמח אם תענה לי על השאלה .!

29/09/2010 | 16:57 | מאת: ש

האם ביסקסואליות יכולה ללכת עם פאריפיליה לדוגמא פדו פיליה או זואופיליה?

02/10/2010 | 10:52 | מאת:

שלום ש', מדובר בשתי תופעות נפרדות, ללא שום קשר הכרחי ביניהן. כמובן שכמו בכל התופעות האנושיות קורה ששתיים או יותר מופיעות אצל אותו אדם, אך אין כל זיקה הכרחית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

29/09/2010 | 15:11 | מאת: חי

שלום, אני בן 19.לא הייתה לי מערכת יחסים לא עם אישה ובטח שלא עם גבר.אני חושב שאני נמשך לגברים.אין לי מושג מה לעשות עם זה. אני מאוד רוצה להכיר גבר שאני אוהב מצד אחד מצד שני אני חסר ביטחון וחרדתי.גם בחיי האישיים.בשירה,במשחק ובכל מה שאני מתעסק.עכישו,כשנכנסתי לצבא זה יותר נפתח אצלי ואני מוכן להיות עם גבר.הבעיה היא שאני חסר ביטון ואני חושב שבעלי קודם כל לעבוד על עצמי קשה ואז לעשתו עם זה משהו. אני באתמ מבולבל אני קיצוני אני עומד מבקום כבר כמה שנים.וחושב שהכל בגל הנטיות המיניות. התרחקתי מחברים ב5-6שנים האחרונות יש לי ידידות רבות שאיתן נוח לי יותר מגברים יש לי גם חברים אבל זה "קשר בריא" מעט מאוד כאלה. מה עושים?איך מתחילים עם גבר?האם זה וודאי? תודה רבה

02/10/2010 | 11:08 | מאת:

שלום חי, הרושם שלי הוא שאתה מאוד מחמיר עם עצמך. למרות הכל, אתה משרת בצבא, מסגרת מלחיצה המעוררת חרדות אצל צעירים רבים, אתה שר, משחק ועוסק בפעילויות שונות על אף החרדה ואתה רק בן 19, כך שטבעי מאוד שלא הייתה לך התנסות מינית. אל תדרוש ממך כל כך הרבה. גם הקשרים שלך עם ידידות בנות בהחלט עושים לך טוב והם "בריאים" כמו כל קשר אנושי אחר. ידידות לא-מינית בין בחורים הומוסקסואלים ובחורות סטרייטיות הן מאוד-מאוד שכיחות ואלה קשרים פורים עבור שני הצדדים - אתה יותר רגיש מרוב הגברים שהן מכירות והן יותר עדינות מגברים שתכיר כרגע, כך שחשוב לשמור עליהם. כדי לקרב את הפנטזיות שלך על קשר עם גבר לעולם המציאות הייתי מציע לך לפנות קודם כל לאתר של ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il, שם יש שפע אפשרויות גם להיתמך רגשית וגם ליצור קשרים באווירה תומכת - מהרמה הווירטואלית והאנונימית (למשל, מתנדב שאתה יכול להיות בקשר איתו דרך מייל בלבד בשלבים הראשון או אך ורק דרך מייל), דרך פורומים וכלה בקבוצות תמיכה לנוער פנים אל פנים. מאוד-מאוד חשוב שתכיר בחורים בגילך. באשר לחרדה בתחומים אחרים - כאן באמת אתה זקוק לטיפול מקצועי, אולי תרופתי בחלקו. אני לא יודע איך אתה מרגיש עם פנייה לקב"ן. לו בפני עצמו יש מעט אפשרות לעזור בגלל העומס המוטל עליו, אך הוא יוכל להפנות אותך לפסיכיאטר בצבא (ואלה פסיכיאטרים לא-צבאיים שרק עושים מילואים בצבא, חלקם מעולים) שיתאים לך טיפול נוגד חרדה ודיכאון (זה אותו טיפול). מינון נמוך של תרופה כזו (למשל, ציפרלקס) יכול לעזור לך לעבור את התקופה הקשה. אפשרות נוספת היא לפנות לפסיכיאטר פרטי לא דרך הצבא ובעזרתך הוריך. כנ"ל לגבי טיפול פסיכולוגי. אינני יודע עד כמה חשוב לך שיישמר לך פרופיל צבאי גבוה במיוחד, אך הצבא מאוד משתף פעולה גם עם טיפול פרטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

03/10/2010 | 06:29 | מאת: t

אני מאוד מודה לך על ההשבה.דבר אחד היה לי קשה קצת לקבל קשה לי לקבל כרגע אני לא המצב של לפנות לאיגי ולהפגש עם כמות אנשים שעוברים את אותו הדבר שאני עובר זה לא יעזור לי להפך אני מכיר את עצמי השאלה היא אם כדאי להיות בקשר הם הומו שהוא בן 26 והוא התחיל איתי לפני שבועיים בערך ספייסבוק להמשיך לדבר איתו?להפגש?אני חושב שהוא לא מחפש רק סקס. אתה חושב שזה יהיה נכון לי להיפגש איתו?הוא כן מבין אותי ועבר תא מה שאני עובר וואולי אפילו יש מצב לקשר זוגי מסויים אני מאוד בוגר לגילי אך לא שלם עם עצמי

26/09/2010 | 23:19 | מאת: שואל אבל אין תשובות לשאלות

אני הבחור הדתי שכתבתי על עצמי על והבעיות שמציקות לי. עוד דבר אחד שבאמת מציק לי וזה משפיע עליי עד היום - על נושא הסקס. נהוג בקהילה הדתית לא לדבר על אופן הסקס, זה יצר הרע, זה מוציא את האדם מלעסוק בתורה...(ככה המנהיגים שלהם אומרים). נפגשתי היום עם בחור שלכאורה חשבתי שיהיה משהו נחמד. נפגשתי איתו בבית שלו אבל הצטרף עוד אחד לסקס, (אחד מהם דתי)וממש התאכזבתי שמגיע עוד אחד, והוא לא אמר לי שיש נוסף. מבחינת מראה חיצוני לא התלהבתי האמת מהם . וגם בסקס אני נוראי, והפסקתי את זה והלכתי. אני שכל כך רוצה לצאת מהדת הזאת ולנסות להתחיל הכל מהתחחלה בעצם מסקס וכו'... להיות שלם עם עצמי - וזאת דרך ארוכה בשביל זה... בסקס אני גרוע, לא זורם, לא נפתח, כזה סגור, כי כל הזמן שידרו לי שסקס זה לא טוב, שזה מגעיל, דוחה, וכו'.. רציתי לדעת האם יש ספר/מדריך בעיקר בשביל גייז על סקס??? מה מותר לעשות ומה אסור לעשות? האם זה כדאי לגשת לסקסולוג/ית בשביל לפתור בעיות אלו? תודה רבה גידי, ולילה טוב.

שלום שואל, כן, אני זוכר אותך. טוב עשית שעזבת את המפגש המיני הזה וחבל שלא עשית זאת כשהופיע בהפתעה הבחור השלישי. אינני מכיר מדריך סקס לגייז וגם לא סקסולוגים גייז או המתמחים בטיפול בגייז. בעניינים האלה אין חכם כבעל ניסיון ואולי לאופי שלך ולאופן בו גדלת מתאים יותר לרכוש ניסיון מיני כחלק ממערכת יחסים כוללת יותר. אני מתאר לעצמי שאילו היית סטרייט גם לא הייתי מכניס את עצמך לאורגיות ושלישיות אלא מחפש בת זוג, כך שהמקבילה שנראית לי מתאימה כאן היא לחפש בן זוג ובתוך מרקם היחסים העדין של זוגיות לרכוש גם ניסיון מיני. אמנם יש גייז דתיים שמנהלים סטוצים, הולכים לסאונות וכיו"ב, אך לא לכל אחד זה מתאים. נסה להיעזר בקבוצות תמיכה להומואים דתיים כגון חברותא או הו"ד כדי לדבר עם בחורים במצב דומה ואולי, בניגוד לניסיונך היום, תיצור קודם כל קשר מילולי ורגשי ובהמשכו תוסיף את הממד המיני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

26/09/2010 | 00:03 | מאת: אנונימית

אני בת 23, בשנתיים לפני כשנה אובחנתי כסובלת מדיכאון וחרדות נפגשתי עם פסיכולוג ועם פסיכיאטר. הפסיכיאטרית המליצה לקחת כדורים כחצי שנה לקחתי ציפרלקס וכרגע אני לוקחת אפקסור. אני נמצאת במערכת יחסים כבר חצי שנה, עברתי המון בשביל להשיג את הבת זוג שלי ובסוף התחלנו לצאת.. הייתי מאושרת בהתחלה ופתאום לפני כחודש התחלתי להרגיש אני לא רוצה יותר כלום.. הפסקתי לעבוד, לצאת, התנתקתי מחברות והתרחקתי ממנה. הבת זוג שליתמכה והייתה לצידי כל רגע ואני הרגשתי כאילו ירד לי מהקשר וממנה ומצד שני אני גם מרגישה שאני לא יכולה בלעדיה. היום היא נפרדה ממני כי היא לא מסוגלת לשמוע יותר שלא בא לי סקס ולא בא לי לדבר ופתאום כן בא לי.. אני מרגישה שאני מתחילה להכנס לדיכאון אני כל כך רציתי שהקשר הזה יצליח אני אוהבת אותה ככה לפחות אני חושבת.. אני מתגעת. האם יכול להיות שבגלל המצב הנפשי שלי אני דוחה את הקשר הזה ואותה?

26/09/2010 | 05:07 | מאת:

שלום אנונימית, דיכאון הוא בהחלט עניין הרסני המחבל בקשרים ומקשה למצוא אותם ולתפקד בתוכם. את כותבת על הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי בלשון עבר ואני תוהה אם את עדיין בקשר עם הפסיכולוג. הייתי ממליץ לעשות הערכה מחדש של הטיפול התרופתי בעזרת הפסיכיאטר ולהתחיל בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי נגד הדיכאון. אם היה צורך להחליף את הציפרלקס באפקסור, לא מדובר בדיכאון קל, משום שציפרלקס יעיל מאוד ברוב המכריע של המקרים. המלצתי לבקש מהחברה שתיאזר בסבלנות אך הפעם לקחת את עצמך לטיפול מקצועי רציני בדיכאון ולהתמסר אליו כל כולך. לצערנו, הדיכאון נוטה להכשיל את הטיפול בדיכאון אך גם בכך אפשר לטפל קודם כל מתוך מודעות לעניין ובהמשך בעזרת שינוי האמונות האופייניות לדיכאון בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

27/09/2010 | 18:15 | מאת: אנונימית

הייתי צריכה לפחות לדעת שזה הגיוני ושאני לא סתם מושכת את הקשר ופוגעת בה כי זה בעיקר מה שמפריע לי הפגיעה במשפחה והבת זוג שלי. אני אעשה את מה שאמרת. תודה רבה :)

25/09/2010 | 23:42 | מאת: מיטל

שלום, רציתי לברר על היפנוזה ככלי להעלאת זכרונות. לאחרונה אני מוצאת עצמי סקרנית לגבי אירוע שחל בחיי בילדותי, (הטרדה מינית), אך קשה לי לזכור את פרטיו. האם דר היפנוזה אני אוכל להיזכר בפרטים? כרגע ישנה תמונה כללית מידי.. תודה וחג שמח.

26/09/2010 | 04:55 | מאת:

שלום מיטל, השימוש בהיפנוזה למטרה שאת מציינת היה נפוץ בעבר במסגרת טיפול פסיכואנליטי אורתודוכסי מתוך הנחה שהחייאת האירוע הטראומאטי תחת היפנוזה מביאה לפתרונו. כיום משתמשים בהיפנוזה לצרכים אחרים, ובעיקר מלמדים את המטופל להשתמש בעצמו בטכניקות היפנוטיות לצורכי דימיון מודרך והרפיה. לדעתי, במצב עדין ורגיש כמו שלך צריך לשמור על הקיים ולא לערער את המערכת באמצעים אגרסיביים. נסי לקבל תמיכה באתר "מקום" www.macom.org.il המיועד לכך וכולל גם אנשי מקצוע המתמחים בנושא ופועלים שם בהתנדבות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

24/09/2010 | 00:55 | מאת: אור חיים

שלום לד"ר גידי, גיליתי את עולם הגייז בגיל 20 ועד היום (25 מתקרב ל26) לא יצרתי שום קשר עם גבר, יש לי עוד בעיות חוץ מזה... הייתי בעבר בפגישות של גייז (לדתיים) וממש לא התחברתי עם חברים בגילי. אני טיפוס דיי שקט שקשה לו להשיג חברים, הייתה לי ילדות קשה הייתי בודד בלי חברים וגם היום, בגלל החוסר בטחון עצמי שלי אין לי חברים יש לי חבר אחד שניים אבל זה לא מתקרב בכלל למשהו חברותי ומעבר לזה שום דבר ז"א לשמור על קשר או להפגש וכו'... כיום אני עובד ולומד משקיע מעצמי המון בשביל זה, ולא רואה באופק שום מצב לזוגיות, אפילו חשבתי לחפש בחורה אבל זה לא עולה כרגע באופק. גם במצבאינטימי בין גברים אני דיי חושש ומפחד כי אי אפשר כיום לסמוך על גברים כי ככה הם... גם לטוס לחו"ל לבד אין לי את האומץ לעשות זאת. גם במשפחה אוהבים דיי להסתיר את זה.. (רק ההורים יודעים) ואין לי מערכת יחסים נהדרת עם האחים שלי, וגם אם הם יגלו עליי זה עוד יותר יחמיר את המצב... התחלתי טיפול פסיכולוגי מכספי שאני מרוויח ביושר, אבל אני לא רואה את הפתרונות שלי באופק אני דיי מבולבל ולא יודע מה יהיה בעתיד. כל דבר יכול לקרות בעתיד ועד שאני עומד על הדיעות שלי פתאום אני מפחד לאבד את כל הדברים שיקרים לי מכל. מה הייתי מציע לי לעשות?

שלום אור חיים, אני מצטער לקרוא על הקשיים הרבים, שרובם להערכתי אינם קשורים לנטייתך המינית והיו יכולים להופיע גם אילו היית הטרוסקסואל. כמובן שהנטייה המינית מוסיפה קשיים, קל וחומר בהתחשב בעובדה שגדלת בבית דתי. את הצעד המשמעותי הראשון עשית בכך שפנית לטיפול פסיכולוגי. הפתרון אינו נראה לך באופק משום שטיפול כזה הוא תהליך ממושך, בוודאי בקשיים מהסוג שלך החוצים תחומים רבים בחיים. ניתן להאיץ את תהליך השינוי, בהתייעצות עם הפסיכולוג שלך כמובן, ע"י הוספת טיפול קבוצתי, לאו דווקא כזה המיועד לגייז, אלא כל טיפול קבוצתי יעזור לך בהתמודדות עם הסתגרותך ומופנמותך. הואיל ואתה נמצא כבר בטיפול פרטני, כדי לא להעמיס עליך יותר מדיי מבחינה כלכלית, אני ממליץ לך לחפש את הטיפול הקבוצתי (בנוסף לפרטני) באתר הבא המציע טיפול קבוצתי במחירים נמוכים במיוחד וכל המטפלים בו הם מנחי קבוצות מוסמכים: www.igroups.co.il. אסיים בנימה אופטימית. כיום ידוע שמופנמות היא תכונה מולדת. היא אינה מהווה הפרעה נפשית בפני עצמה אך עלולה להוות גורם סיכון לקשיים שאתה מתאר. יחד עם זאת, אתה כותב על מעט קשרים משמעותיים שיש לך, דבר המעיד באופן עקרוני שיש לך יכולת ליצור גם קשר זוגי. אנשים מופנמים יוצרים קשרים משמעותיים עם מעט אנשים. ניתן לשפר את הביטחון העצמי שלך ואת כישוריך החברתיים, אך מן הסתם לא יהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו ולא תהפוך להיות מסמר המסיבה. זו גם לא צריכה להיות המטרה. לא תהפוך להיות אדם מוחצן וחברתי במיוחד, אך לא הכמות קובעת אלא האיכות ואם הצלחת ליצור מעט קשרים, זכור שקשר זוגי יוצרים עם אדם אחד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/09/2010 | 00:09 | מאת: אייל

שלום ד"ר רובינשטיין. בשנים האחרונות היו לי מספר קשרים עם נשים שבכולם לא נמשכתי אליהן מינית וקצת כפיתי על עצמי את הקשר. בו זמנית גיליתי לראשונה בחיי שסרטים כחולים עם גברים גורמים לי עוררות. למרות זאת, אני לא נמשך לגברים שאני פוגש בחיי היום יום ולא מסוגל לחשוב על מערכת יחסים עם גבר. האם יכול להיות שאני סטרייט בעצם? אני מאוד מבולבל, אשמח לעזרה.

22/09/2010 | 01:39 | מאת:

שלום אייל, קשה מאוד לעזור לך בצורה משמעותית בלי להכירך אישית. אם סרטים כחולים של גייז (כלומר, גברים מקיימים יחסי מין עם גברים) גורמים לך עוררות, הדבר מחשיד בכיוון הומוסקסואליות, במיוחד אם מצרפים לכך את העובדה שלא נמשכת מינית לנשים. ייתכן בהחלט שבגלל עכבות חברתיות שהפנמנת המשיכה לגברים מודחקת מול גברים במציאות האמיתית והיא פורצת רק בסיטואציה של סרטים כחולים, שבהם אתה רק מסתכל מן הצד. כלומר, קיים מרחק גדול ובטוח יותר בינך לבין המתרחש ואינך זקוק להדחקה שאתה זקוק לה בחיי היום יום. זו השערה שיש לבדוק בריאיון אבחוני פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

16/09/2010 | 18:52 | מאת: א

גידי שלום אני לקראת סוף שנות ה - 20 של חיי נמצא בטיפול כבר מעל לשנה בילדותי אמא שלי לא נתנה לי חום ואהבה בכלל, ואף הרבתה להשפיל אותי וללעוג לי, לרדות בי. חום ואהבה קיבלתי מעיקר מאבא שלי. היחסים מול אמי גרמו לי לגדול לפחד ולהירתע מנשים. בתחילת גיל התבגרות גיליתי שאני נמשך לגברים, משהו שקיים עד היום ומן הסתם לא יעלם. אני חושש שזה מגיע מהאמונה כי רק מגברים אני יכול לקבל אהבה ובטחון רגשי. עד היום לא ניסיתי כלום, כי לא רציתי להשלים עם הנטיה. נמצא בזוגיות רצינית עם אישה כבר תקופה, אותה אני אוהב מאד ומרגיש אליה. כשדיברנו על להתקדם הלאה, הנושא עלה. קצת מפחד שיתכן ורגשית אולי אני נמשך יותר לגברים, ועם זאת אוהב אותה מאד. אודה לעצתך בנושא.

17/09/2010 | 09:07 | מאת:

שלום א', אולי זה יפתיע אותך, אך להרגשתי הסיפור שלך, עם כל הכאב שבו, הוא סיפור הצלחה, המוכיח שהאהבה מנצחת. אתה חי עם אישה שאתה אוהב, לפי התיאוריה שלך כנגד כל הסיכויים, למרות היחס המסרס של אמך ולטעמי, לא מחליפים סוס מנצח. נשמע שלטיפול הפסיכולוגי, שהשכלת לפנות אליו, חלק לא מבוטל בתהליך. לא הייתי מוותר על האהבה הזו בגלל משיכתך לגברים ואת האינטגרציה בין שתי המשיכות הייתי ממליץ לך לעבד רגשית במסגרת הטיפול. אולי כדאי להתייעץ עם בת זוגך ועם המטפל באשר לכמה שיחות משולשות עם המטפל שלך, למענך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

16/09/2010 | 15:17 | מאת: היי

אבל אני הייתי חייבת לכתוב. אני חושבת שאני דו מינית אבל ארצה להסביר לך כמה דברים אני לא ושבת שאני יכולה לראות את עצמי במערכת יחסים עם בחורה כי זה יהיה לא טבעי לי אומנם אף פעם לא ניסתי את זה אבל זה בגדר אולי אולי דמיונות כי זה מצחיק אותי להיות ברומנטיקה עם בחורות. מצד שני אני נמשכת לגברים לא שכבתי עדיין כיא ני דתייה אבל כן אני נמשכת ונמשכתי אבל מבחינה רגשית קצת יש לי חששות לגביהם אני כמו ילדה קטנה במערכות יחסים עם גברים......האם אתה חושב שזה עד עכשו מנע ממני להיות במערכת יחסים עם דברים?ז"א שקשה לי איתם כי הגברים היום לא משהו.....וכי יש לי חוסר ביטחון לגבי .או שאני מכחישה את הכל ובעצם בסוף ח"ו אני אהיה עם אישה............אני לא יודעת איפה אני .אבל אישית אני מתה למערכת יחסים עם גבר מבחינת הכל למרות שגם דמיינתי עם אישה אבל ממש בקטנה. ועוד שאלות:איך אדע שאין לי עניין בנשים ושאני אכן לא נמשכת אליהם לחלוטין? האם זה בסדר להרגיש נעים אם מלטפים אותי נגיד חברה או כל בחורה אחרת לא באקט מיני אלא חברותי אתה יודע חברות.........זה בסדר להרגיש טוב עם זה? ואחרונה אני יכולה לפנטז ולאונן סליחה על הביטוי למשל בהתחלה על גברים ואז ממש לקראת הסוף אני מוסיפה גם איזו משהו נשי.מה זה אומר שאני ?וגם הכל אציל בראש ז"א לגבי נשים אני רק מפנטזת זה בחיים לא יצא לפועל כלום................. תודה וסליחה על הבילבולים

17/09/2010 | 09:00 | מאת:

שלום לך, אינך צריכה להתנצל על ה"בלבולים". בשביל זה אנחנו כאן. לא כתבת בת כמה את, אך לפי תיאורייך, קשייך עם גברים נובעים, בין היתר, מחוסר בשלות מסוימת, כנראה על רקע יחסייך בתוך המשפחה בה גדלת. חלק מהנשים המקיימות יחסים עם נשים אחרות עושות כן מתוך חסך באהבת אם שלהרגשתן גבר אינו יכול לספק (כפי שקצת נרמז בדברייך לגבי מה שגברים יכולים, ובעיקר לא יכולים, לספק). אני לא חושב שהבחירה בנשים צריכה להיות משנאת המן (=גברים), אלא מאהבת מרדכי. לעיתים הגבול בין שני הדברים דק מאוד וקשה להבחין בו והדבר דורש ליבון במסגרת טיפול פסיכולוגי סדיר (במקרה שלך, אולי עדיף אצל פסיכולוגית דתייה). כצעד ראשון לקראת טיפול כזה ותמיכה מנשים במצבך את מוזמנת לבקר באתר בת-קול לנשים לסביות דתיות: http://www.bat-kol.org/ . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

15/09/2010 | 15:08 | מאת: לי

הי, בת 26 עם נטייה לחיות ב"אשליות" , אני מרגישה שאני אוהבת לחלום ולפנטז וזה בא לי על חשבון חיי האישיים.אסביר..אני נמשכת לגברים ולנשים ומרגישה שאני חיה במאין סרט כזה של עצמי.אוהבת לפנטז יכולה לשכב שעות ולא להירדם לפנטז על נשים. מה עושים?איך יורדים למציאות?

17/09/2010 | 08:51 | מאת:

שלום לי, פנטזיה היא מנגנון הגנה מצוין מפני קשיי המציאות כל עוד היא לא פוגעת בהתמודדות איתה ולא גוזלת משאבי זמן ואנרגיה. לפי תיאורייך ההשקעה בפנטזיה מוגזמת ופוגעת בתפקודך, כך שלדעתי הגיע הזמן לערער בעדינות את השימוש המופרז במנגנון זה במסגרת טיפול פסיכולוגי. אחרת, מעגל ההימנעות שלך מהחיים עלול להתרחב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

14/09/2010 | 15:42 | מאת: מתן

שלום לצוות הפורום, שמי מתן, בן 19. אני כרגע משרת בצה"ל כבר כשנה-שנתיים אני מרגיש חסר ביטחון, מלא כעס, חוסר יכולת התמודדות ודיכאונות לפרקים. לאחרונה החלטתי לפנות ליעוץ פסיכולוגי. כמו כן, אני נמצא בקשר חד מיני כרגע. היציאה מהארון שהייתה לאחרונה לא הוסיפה עזרה למצב,למרות שבן זוגי תומך מאוד והוא נקודת האור בחיי. אני לא עושה לו חיים קלים ונכנס לפעמים למצבי רוח קשים מאוד. אני חושב שאני צריך טיפול. אני לא יכול ללכת לטיפול פרטי בגלל המחיר(כאמור, אני חייל), וטיפול דרך הצבא לא נראה לי פתרון סביר מבחינתי, במיוחד שאני כרגע במסגרת של קורס ולא רוצה לערב את המפקדים שלי. שמעתי על עמותה בשם אלומה(לא קשורה לקהילה הלהט"ב)שאולי יכולה לעזור למצב שלי. אני רוצה להתייעץ למי עלי לפנות, מה עלי לעשות, אולי יש פיתרון יותר טוב והאם בכלל אני צריך יעוץ בעמותה של הלהט"ב, למרות שהנושא לא קשור באופן ישיר לכך אשמח לעזרה תודה רבה על עבודת הקודש

שלום מתן, שמעתי טובות על עמותת "אלומה". אמנם מדובר בעמותה לטיפול זוגי ומשפחתי במחירים נמוכים מאוד, בהתאם ליכולתו הכלכלית של הפרט, אך נערכים בהחלט גם טיפולים פרטניים. עם זאת, לא ידוע לי על טיפולים בבחורים בגילך. חיסרון נוסף של פנייה לעמותה כזו במצבך הוא שכעמותה הם יהיו חייבים לדווח לצבא על הטיפול הפרטי. טיפול פסיכולוגי פרטי אפשרי לחיילים בסדיר, אך הוא מחייב שיתוף פעולה עם גורמי ברה"נ בצה"ל. ואולם, יש כאן היבטים פורמאליים ובלתי פורמאליים שלא נוח לי לפרט מעל גבי הפורום ועל כן אתה מוזמן ליצור איתי קשר בטלפון או במייל לפי הפרטים המופיעים באתר שלי, שכתובתו מופיעה בסוף הודעה זו. עם זאת, חשוב שתפנה לטיפול כי אתה מתאר סימפטומים של דיכאון שעלולים להחמיר ללא טיפול (הייתי בהחלט שוקל בחיוב טיפול תרופתי מתון למשך כחצי שנה עד שנה כדי להקל עליך בהתמודדות עם לחצי המסגרת הצבאית הנלווים ללחצים האחרים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

10/09/2010 | 16:24 | מאת: ערן

רציתי לקבל את עצתכם לגבי מצב שבו אני מתקשה לתפקד או נכנס לחרדה קלה או לחץ קל(לא חמור) בסביבה של גברים סטרייטים (ו\או בארון) שאני מוצא את עצמ י נמשך אליהם מינית אבל גם רגשית . יש עצות כלליות? התופעה מוכרת? אשמח אם תשאלו שאלות ספציפיות כדי להתמודד יותר טוב עם הבעיה האישית שלי.

17/09/2010 | 08:30 | מאת:

26/09/2010 | 23:40 | מאת: ערן

סליחה שלא צייני, הנחתי שזה ברור מאליו.

27/09/2010 | 09:06 | מאת:

שלום ערן, זה בהחלט לא מובן מאליו, משום שישנם הומוסקסואלים לטנטיים הסובלים מאותה תופעה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=160 ולענייננו - שתי עובדות שעוזרות להבין את התופעה: 1. הומוסקסואלים נמשכים לסטרייטים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=432 2. גברים הומוסקסואלים רבים מוצאים שפה משותפת הרבה יותר עם נשים מאשר עם גברים סטרייטים ואף עם גברים הומוסקסואלים אחרים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=175 כשמצרפים את העובדות הללו יחד לא קשה להבין מדוע יש הומוסקסואלים, כמוך, שמרגישים אי-נוחות בחברת גברים סטרייטים. עם זאת, יש כמובן לבדוק כל מקרה לגופו ולעמוד מקרוב על המרכיבים של תחושת הלחץ, כגון: האם קיימת גם משיכה מינית? האם אתה תופס אותם כגבריים יותר ממך? האם אתה מרגיש נחות לידם? האם אתה מקנא בהיותם סטרייטים? האם בכלל יש לך נושאי שיחה משותפים איתם? קשה להבטיח שהבנת התופעה לעומקה תגרום שינוי, אך ייתכן שהמסקנה תהייה לשמור איתם על קשרים קורקטיים וענייניים, לוותר על ציפיות מהם ולחפש קשרים עם נשים ו/או הומוסקסואלים אחרים. וייתכן שבכל זאת יחול שינוי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il 2.

08/09/2010 | 15:05 | מאת: יעל

הי שמי יעל. ואני בקשר של כמה חודשים עם בחור. בעברי היה לי קשר עם אישה מיני.אני בת 27 דתיה (סרוגה) למיטב ידיעתי נמשכת ל2 הצדדים. הבחור מאד רוצה לבסס את הקשר. בעצם בעייתי היא כזו: אני לא בטוחה שאני נמשכת אליו וגם יש לי פחד גדול מלהתחתן איתו ובעצם לקבל הכרעה סופית ולסגור את כל העולם הזה הסודי של נשים. ברור לי שאם אתחתן איתו לא אוכל להביט בסרט שבו 2 נשים מתנשקות.ברור לי שזה נגמר ויישאר איפשהו עמוק בתוכי. אני רוצה להקים משפחה-רגילה מאד. אבל איך לוותר על כול המשיכה הזו בתוכי שעושה לי מן משהו כזה מאד חזק. והאם כדי לוותר על הבחור ולחכות עוד כמה שנים? או שלא ושחבל על הזמן.. יש בי משהו שרגשית יותר נמשך לנשים. אך ברור לי גם שהפחד שלי מלקבל החלטה משתק לי את כל התחושה לאותו בחור ויוצא כך שאנלא מרגישה אליו... מחכה לתשובתך ותודה על הפורום! שנה טובה

17/09/2010 | 08:29 | מאת:

שלום יעל, לא הייתי ממליץ לך לחכות עוד כמה שנים בלי לעבור איזה שהוא תהליך טיפולי/ייעוצי. בתהליך כזה הייתי מתמקד, בין היתר, בשאלה אם אכן הקושי ביחסים עם הבחור נובע ממשיכתך לנשים (שכן את מעידה על עצמך כנמשכת לשני המינים). על פניו, מתיאורך הקצר והממצה, הרושם הוא שמשיכתך המינית והרגשית לנשים חזקה יותר. בקבלת החלטה על נישואין מעורבים שיקולים נוספים פרט למשיכה מינית גרידא ומן הסתם הרקע הדתי שלך ממלא תפקיד מרכזי בשיקולים אלה. כצעד ראשון לקראת פנייה לייעוץ וכמסגרת תומכת, אני ממליץ לך לחלוק את קשייך באתר בת-קול ללסביות דתיות: http://www.bat-kol.org/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

08/09/2010 | 02:25 | מאת: לילך

אם אני אוהבת לראות סרטים כחולים בהם שתי נשים עושות סקס והן משתמשות בדילדו, או במשהו שהן מרכיבות על עצמן שניראה כמו איבר מין זכרי, מה זה אומר לגביי?

17/09/2010 | 08:21 | מאת:

שלום לילך, אין בנתון אחד ויחיד זה כדי להעיד כלום עלייך. אני משער שמשהו מביא אותך להסתכל על הסרטים הללו. חסר מידע לגבי גילך, יחסייך עם גברים ונשים ועוד כדי שניתן יהיה להתייחס ברצינות לשאלתך. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/09/2010 | 02:31 | מאת: לילך

אני בת 24 ולא היה לי אף פעם חבר ואין לי ניסיון, לצערי הרב .. אני צופה בסרטים כבר המון זמן בסרטים של סטרייטים והסתקרנתי בסרטים אחרים, רציתי להבין מה מרגישים שנמשכים לאישה ועכשיו אני מבולבלת כי נהנתי מהסרט ופחות התחברתי לסרטים של הומאים. באופן כללי אני נלחצת כאשר אני בסביבת גברים ובסביבת נשים התרגלתי בין השנים להיות פחות לחוצה ולהתחבר למרות שעדיין יש לי מספר חברות לא רב. יש לי שאלה נראה לי לא כל כך קשורה אבל אני ישאל, כל פעם לא משנה גבר או אישה נותנים לי יחס כמו נחמדים אליי אני מרגישה שאני נדלקת עליהם או בראש שלי מתחילות להיות מחשבות שבטוח אותו אדם מחבב אותי בצורה רצינית וכדומה, אני לא מבינה למה זה קורה לי וכיצד אני יכולה להפסיק זאת?

31/08/2010 | 15:29 | מאת: מיטל

ד"ר גידי רובינשטיין שלום, שמי מיטל ואני בת 31. שמתי לב שבן זוגי צופה לעיתים בסרטי פורנו עם טראנססקסואלים. מה אפשר להגיד על ההעדפה המינית שלו?

07/09/2010 | 19:41 | מאת:

שלום מיטל, סליחה על העיכוב בתשובה. אם פספסתי הודעה, כנראה באמת הגיע הזמן שאצא לחופשה. ולשאלתך עצמה - קהל היעד של סרטי פורנו טראנסקסואלים מורכב במרביתו מגברים סטרייטים. הומוסקסואלים יעדיפו לצפות בסרטי פורנו של גברים בלבד. הנשיות של טראנסקסואלים היא לעיתים הרבה יותר קיצונית מזו של נשים סטרייטיות, ואפילו של שחקניות פורנו, ואין בכך בהכרח רמז לכך שבן זוגך יממש במציאות את משיכתו לטראנסקסואליות. בוודאי שאין בכך רמז הכרחי לכך שהוא נמשך לגברים. מבחינה מעשית, גם אם הוא ישכב עם טראנסקסואל, הסיכוי שהוא ייכנס לזוגיות עם טראנסקסואל אפסי, להערכתי. המלצתי לך, אפוא, לקחת צעד אחד אחורה, לאפשר לבן זוגך מרחב מחיה, לכבד את זכותו לפרטיות ובכך גם להגן על עצמך מפני מה שאת לא אמורה לראות/לדעת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

22/08/2010 | 06:18 | מאת: גידי

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3137439,00.html הבקש את תגובתך המקצועית לכתבה הזאת, אנא התייחס במקצועיות כפי שהייתה מתייחס אם עיתון כלשהו היה מבקש את תגובתך,

22/08/2010 | 09:54 | מאת:

שלום גידי, לפני שאשיב אציין שלא ראיתי את המחקר ותמיד יש להבדיל היטב בין מחקר או דיווח על מחקר כפי שהוא מפורסם בכתב-עת מדעי ובין דיווח על אותו מחקר בעיתונות הפופולארית. קל וחומר כשמדובר ב-YNET. אילו המחקר היה מפורסם ב"הארץ", אני מתאר לעצמי, על סמך ניסיון, שהיה לפחות reference או הואיל והמחקר הזה עדיין לא פורסם, שמות החוקרים ובמקרה כזה הייתי פונה אליהם ומבקש טיוטה של המאמר. נתחיל מזה שהעיתונאית כותבת שזה מחקר ראשון שבודק עוררות מינית באמצעות מדדים פיזיולוגיים כמו זיקפה. די להעיף מבט במאמר על מחקר שסקרתי כדי להוכיח שזו שטות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=160 יתר על כן, בדיוק עכשיו אני קורא את ספרו של פרופ' סימון לווי על מקורות ביולוגיים של הומוסקסואליות וחלק גדול מהמחקרים מבוסס על מדידות של זיקפה. ונניח שהממצאים נכונים ובאמת לאנשים המצהירים על עצמם כביסקסואלים יש זיקפה חזקה יותר למראה תמונות או סרטים של בני מינם מאשר של בני/ות המין השני. אני אכן מכיר לא מעט ביסקסואלים שגם מצהירים על כך שהם נמשכים הרבה יותר לגברים מאשר לנשים, אבל אינם מסוגלים לקיים קשר רגשי עם גבר והם אוהבים את נשותיהם. הרי לא יכול להיות שהם מדחיקים את משיכתם לגברים אם הם מצהירים שהם נמשכים לגברים יותר מאשר לנשים! אינני מזלזל בזיקפה כמדד חשוב, אך הוא אינו המדד היחיד ואנחנו לא רק חיות. מותר האדם על הבהמה הוא שיש פרמטרים נוספים הקובעים משיכה מינית-רגשית. אני מסכים, אגב, עם כל מילה של מבקרי המחקר שצוטטו בכתבה. מצער מאוד שדווקא הומוסקסואלים שנרדפו במשך שנים מגנים ומנדים מיעוטים מיניים אחרים ומצער עוד הרבה יותר שהם זוכים לגושפנקא "מדעית", אלא ששוב, אני מסייג את הדברים לאור העובדה שלא קראתי את המחקר עצמו אלא דיווח עליו בצהובון רודף סנסציות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

23/08/2010 | 05:33 | מאת: d

"יתר על כן, בדיוק עכשיו אני קורא את ספרו של פרופ' סימון לווי על מקורות ביולוגיים של הומוסקסואליות וחלק גדול מהמחקרים מבוסס על מדידות של זיקפה." מה זאת אומרת? http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?contrassID=1&subContrassID=5&sbSubContrassID=0&itemNo=598552 כתוב שם שם באיזה עיתון בו התפרסם המאמר... ?

21/08/2010 | 23:02 | מאת: אושרית ..

אני לא רוצה אף טיפול יש לי אני רק רוצה עזרה ... יש לי פסיכולוגית.. והיא גם הפסיכולוגית שלה אנחנו בפנימיה מגיל קטן .. ועכשיו אחנו בנות 17 זה אומר שבגיל 15 זה התחיל .. נימאס לי מהרגשות האלה . התחושות האלה הקינאה הזו .. אני לא רוצה לדבר אם הפסיכולוגית בגלל שהיא מכירה מללא אנשים שאני מכירה ואין לי ביטחון איתה אני רוצה .. עצה.. עזרה.. מה לעשות איתה להרחק ממנה או לא .. להפסיק .. לדבר . אני לא רוצה להימשך לבנים זה לא שאני מכוערת או שאין לי חיים .. יש לי ויש לי מלא גברים .. אבל אני חייבת עזרה לגבייה .. !

22/08/2010 | 00:13 | מאת:

שלום אושרית, אני מבין שאת נמצאת בסערת רגשות. המלצתי לך, בשלב זה לפחות, להפסיק את המגעים המיניים עם חברתך ולנסות להישאר חברה שלה. בשלב הזה כשאת כל כך צעירה, פגיעה ופגועה, לא נראה לי שאת יכולה כרגע להכיל בתוכך את הקשר המיני עם חברתך. אני ממליץ לך לומר שהתייעצת (את יכולה להראות לה את פנייתך לפורום ואת תשובתי, אם את מרגישה נוח לעשות זאת) ושהקשר המיני איתה מאוד כייפי לך אבל מבלבל אותך מאוד ואף עלול לפגוע בידידות שלכן. אני באמת חושב שאת זקוקה לחברות בנות גילך, אבל עם ענייני המין הייתי ממליץ לך לחכות שנה-שנתיים עד שעניינים יתאזנו קצת. בינתיים נסי להשקיע את עצמך במשימות החשובות כמו הלימודים. אני יודע שבגיל הזה ההורמונים משתוללים, אבל כרגע את לא יכולה להכיל בתוכך את סערת הרגשות שהמגעים המיניים מעוררים בך. אני מבטיח לך שלא הבנים ולא הבנות לא ייעלמו ויהיו שם בשבילך כשתתבגרי קצת. כן חשוב שתדברי עם הפסיכולוגית על מה שאת מרגישה נוח. תני לעצמך הזדמנות להתבגר בצורה רגועה ככל האפשר. שום דבר לא בוער. לא צריך להחליט על שום דבר עכשיו. את עוד מאוד-מאוד צעירה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/08/2010 | 21:36 | מאת: תמיר

מישהו יכול לעשות לי סדר בבלאגן? מה ההבדל בין טרנסים לבין קוקסינלים / קוקסינליות? זה גבר או אישה? אני רוצה להבין בזה יותר

22/08/2010 | 14:33 | מאת: יד טרנסית

לא צריך להיות פסיכולוג כדי להשיב לך על השאלה. גבר ואישה אלו הגדרות חברתיות והגדרות אישיות. לרוב אישה נולדת בת וגבר נולד בן. טרנס הוא גבר, שנולד כבת. הוא גבר טרנסקסואל. והוא פשוט גבר. טרנסית היא אישה, שנולדה כבן. היא אישה טרנסקסואלית. והיא פשוט אישה. קוקסינל/ית אלו כינויי גנאי. יש מעט א/נשים הקוראים לעצמם כך, אבל זו הגדרה אישית. כשמישהו שהוא לא קוקסינל/ית אומר את זה, זה לרוב מעליב. הערה לגבי ה"זה". מדובר בבני אדם, כמוך וכמוני. לדעתי כדאי להקפיד על צורת דיבור יותר מכבדת, כי הם לא "זה". אפשר לשאול: טרנסית היא גבר או אישה, להבדיל מלא הבנתי מה זה, כשבן אדם עובר על ידך ברחוב. מקוה שהיה נעים ועוזר.

23/08/2010 | 00:53 | מאת: תמיר

ממש תודה לך על ההסבר. אני מצטער, לא התכוונתי לפגוע חס וחלילה. זו ממש לא היתה הכוונה. התנסחתי שלא במקום... בכל מקרה תודה. הייתי חייב לדעת... שבוע טוב :-)

25/08/2010 | 11:21 | מאת:

שלום רב תמיר, הרבה מאד אנשים מתבלבלים בין שני המונחים: טרנסקסואלים וקוקסינלים, אולי כי מדובר באותו דבר, אך עם משמעות או קונוטציה שונה. שאלתך נותנת אפשרות להבהיר את הדברים ותודה על כך. טרנסקסואל הוא אדם החש באופן עקבי ועז, כי נולד בגוף הלא נכון מבחינת מינו. למשל, אדם שנולד כזכר החש עצמו כאישה לכל דבר, אלא שהינו כלוא בגוף של גבר. הוא מתעב את גופו ובמיוחד את אבר מינו שמדגיש עבורו את "הטעות שנעשתה בו על ידי הטבע" ורוצה היה לשנות את גופו. על כן הוא שואף לניתוח לשינוי מינו ומכאן השם שפירושו למעשה הוא: מעבר למין אחר. אדם כזה מאד סובל ממצבו ומהתייחסות הסביבה אליו כאל גבר ומנסה לשנות את גופו ומראהו עוד טרם הניתוח, באמצעות הורמונים נשיים ולבוש נשי. התנהלותו בחיים היא נשית מבחינת בחירת עיסוקיו, התעניינותו, בחירת חבריו, העדפתו המינית וכיו"ב. הבעיה שממנה הוא סובל מופיעה כבר בילדות ועל כן, הוא בדרך כלל נתפס כחריג, מוזר, מעורר דחייה וביקורת בסביבתו הקרובה, כולל משפחתו, והרחבה יותר. לעיתים, לצערנו, הוא אף נתקל בתגובות אלימות. ניתן להאמין, שככל שהחברה תבין יותר את התופעה ותקבל אותה, יקל על אדם כזה להשתלב בחברה על היבטיה השונים, כמו:קבלת המשפחה וחברים, רכישת מקצוע, מציאת עבודה ועוד. האדם ששינה את מינו באמצעות ניתוח (ולעיתים באמצעות מספר ניתוחים בגוף) מדווח שחש מאושר, נולד מחדש וחי בשלום עם עצמו ועם גופו. יש לציין, כי העוסקים בתחום משתמשים גם במונח המקצועי טרנסג'נדר, המדגיש את נושא המעבר לזהות המינית האחרת, בהשוואה לזהות על פי המין הביולוגי של האדם. כמובן, שהדבר נכון גם לגבי מי שנולדה כנקבה וחשה עצמה כגבר אשר הטבע כלא אותה בגוף אישה, שאינו הולם את תחושתה וזהותה. המושג קוקסינל אינו מקצועי, למרות שמתייחס לאותו הדבר. מקורו בשם הבמה של אמנית צרפתייה טרנסקסואלית, שנולדה כבן והופיעה על הבמה כדראג קווין. לאחר שעברה ניתוח לשינוי מין ב- 1958, דרך כוכבה בפריז ואף הופיעה בשנות הששים בישראל במופע בידור מועדונים. מאז הפך המונח קוקסינל לשם נרדף לטרנסקסואל, כאשר מתלווה לו נימת גנאי. בברכה, ד"ר דליה גלבוע

טוב אני לא יודעת מאיפה להתחיל .. יש לי חברה כבר 10 שנים מגיל קטן אנחנו חברות .. ובשלוש שנים האחרונות הקשר הלך למקום אחר.. התחלנו להיתנשק .. ואז עברנו לדברים אחרים יותר עמוקים .. יותר תשוקה יותר משיכה .. אבל ניראה לי שהיא לוקחת את זה בטווח אחר.. יש לי רגשות לגברים אבל אני תפוסה על מישהו שהוא היה חבר שלי ואין מצב לחזור .. העיקרון שכל היום אני חושבת על חברה שלי .. עשינו כמעט הכל .. כולל הכל.. כל מה שבנות יכולות לעשות ... אבל אני לא יודעת מה היא מרגישה ומה אני .. אני מבולבלת רצח עם החיים שלי .. וזה פוגע בי .. שהיא נימצאת עם מישהו שהיא אוהבת אני יכולה להרוג את עצמי .. אני מרגישה קינאה וזה אוכל אותי .. אני לא יודעת מה לעשות כאילו לפני דקה התנשקת איתי ומה לא .. ופתאום אני רואה אותה עם גבר אחר.. לא כניראה זה לא מפריע לה שאני עם גברים אחרים .. היא אמרה לי את זה. . רק עם אני עם בנות.. סתם מדברת וזה.. ואני מרגישה רע לפעמים אני אומרת למה ניכנסתי לזה.. כאילו זה הרס לי את החיים .. אני לא יודעת מה לעשות איתה יש לי אלייה אהבה חזזקקהה ..!! מממשש.!איפשר להסביר את זה במילים..!! אין אני יכולה לרראות אותה ולבכות מרוב אהבה.. אני מבולבלת .. אני לא יודעת מה לעשות .. ואני לא רוצה להיות לסבית זה לא אני אני יודעתת .. אני מחפשת ריגשום.. ואני מוצאת את זה אצלה .. אבל זה חזק ממני .. בבקשה תעזרו לי .. אני משתגעת כבר.. תודה.!

שלום אושרית, לדעתי, את מערבבת כאן בין שני נושאים (א) הנאמנות ו-(ב) הנטייה המינית. עם כל הניסיון לייפות זאת, להיות פתוחים ולקיים זוגיות פתוחה - כל הניסיונות שאני הכרתי לקיים זוגיות פתוחה היו כרוכים בכאב עצום של אחד הצדדים לפחות, וזאת ללא קשר לנטייה המינית. נכון שהדחף המיני עצמו יכול להיות מכוון כלפי נשים וגברים רבים, אך כשקיימת אהבה, אנו רוצים אדם אחד לעצמנו, שיהיה איתנו בטוב וברע. קשר מונוגמי הוא הסדר חברתי שנועד לאפשר שלווה וביטחון לבני הזוג תוך התגברות על היצר המיני לנסות עוד ועוד. כך שבין אם חברתך היא אישה ובין אם היה לך כרגע חבר, אפשר בהחלט להבין את הסבל שאת חווה. לגבי הנטייה המינית עצמה - לפי תיאורייך, את נמשכת מינית וגם רגשית לבני/ות שני המינים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 ביסקסואלים יכולים ליהנות משני העולמות, אך לכל אחד הדרך שלו לתמרן ביניהם. מהמשיכה לנשים לא תוכלי "להיפטר", אבל אין חובה לממש את כל הדחפים, היצרים והפנטזיות שלנו. מותר האדם מן הבהמה הוא היכולת לעדן את הדחפים ולתת להם ביטוי לגיטימי. הצורך שלך בנאמנות בקשר הוא צורך לגיטימי וטבעי וכאמור הוא לא קשור לנטייה המינית. ברגע שאנו בוחרים באפשרות מסוימת, אנו מחמיצים אפשרויות אחרות ואנו צריכים לחיות גם עם הרווח וגם עם ההפסד. מעבר לתשובה שטחית זו, עולה מתיאורייך שאת מחפשת טוטאליות במקום שאי-אפשר למצוא אותה, גם עם החברה וגם עם האקס שלך שאינו זמין לך ואת נעולה עליו. נושא זה, שחוצה את הנטייה המינית (כלומר, מופיע ביחסייך גם עם בחור וגם עם בחורה), ראוי לעיבוד רגשי במסגרת טיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. ייתכן שאת נמשכת לאובייקטיבים בלתי אפשריים או בלתי מושגים ומביאה על עצמך סבל רב בכך וייתכן שהצורך הזה באובייקט אחד ויחיד שימלא את כל צרכייך יוצר מחנק אצל הצד השני. בעבודה טיפולית סדירה עם מטפל שתתני בו אמון (אולי עדיף מטפלת?) אפשר להתמודד עם קשיים מסוג זה, אך הדבר מחייב מחויבות למסגרת הטיפולית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

21/08/2010 | 21:21 | מאת: אושרית

אני לא רוצה אף טיפול אני רוצה לדעת מה לעשות .. להתרחק. להפסיק עם הכל.. אני בקשר עם גברים ואני מונעת הכל.. לא שכבתי עם אף אחד .. רק עם חברה שלי..! אני חייבת לדעת מה לעשות .. לגביה .. אני רואה אותה כמעט כל יום .!

הי אושרית! אז ככה..גם אני בת 27 עם סיפור דומה ותואם את שלך-שהסתיים רק השנה. לצערי הרב אני וחברתי סגרנו את הקשר והתנתקנו. כי ידענו ששתינו לא נוכל לעמוד בפני התשוקה,ובעיקר בפני עצמנו והחברה. וכיום לי יש חבר וגם לה. גם כשאני רואה אותה היום ליבי נחמץ בתוכי ואני מרגישה רצון חזק לשכב איתה. זה קשה ועצוב. לעיתים אני חושבת שאם היתה ניתנת לנו הזדמנות לא להתחיל עם מגע מיני ולהשאר חברות נפש- הייתי מנצלת את זה. ככה זה לפעמים הלב שבור ורצוץ. לדעתי אם את רוצה לצאת מזה האפשרות היחידה היא להתנתק. או לחילופין להיות בזוגיות עם חברה-וזה כמובן כולל מחיר יקר.

21/08/2010 | 21:45 | מאת: אושרית

אני לא רוצה ללכת לטיפול יש לי פסיכולוגית .. ואני לא בוטחת בה .. אין לי כוח לזיייוני שכל שלה .. היא מכירה אותה ומכירה עוד אנשים שאני מכירה .. חברה שלי גם אצלה .. ובגלל זה אין לי כוח לדבר איתה על זה.. אני רוצה לדעת מה לעשות .. איתה לשחרר ממנה .. גם אם כן פתאום אני יבואו ואני יגיד לה זהוו זה ישמע לה הזוי מתחת לכל הסקס בנינו יש מללא אהבה .. פעם אחרת השמעתי לה שיר שהקדשתי לה .. והתחלנו לבכות . זה לא סתם עוד איזה מישהי בשבילי .. אבל מצד שאני אני לא יכולה להמשיך עם האובססיה שיש לי עלייה והקינאה .. אשמח לעזרה תודה רבה =-] !!!

21/08/2010 | 23:28 | מאת: אושרית

אני לא רוצה פסיכולוגית יש לי כבר.. היא פשוט מכירה את חברה שלי .. ואני לא רוצה שהיא תדע וגם אני לא הכי סומכת עלייה .. אני רוצה פשוט עצה .. אני לא יכולה לעזוב אותה יהיה לי קשה מאווד אפילו .. אני מכירה אותה מגיל 0 ... וכן הסתבכתי .. ניתקלתי למובי סתום .. אני חייבת עצה .. לגביה זה .. מה לעשות איתה .. זה מחפרן אותי בצורה מפחידה.. אני משוט מאוהבת בה קשות . אני קנאית הכלל .! חייבת את העזרה שלך .. בבקשה .. תודה רבה וערב טוב ..

21/08/2010 | 01:16 | מאת: שירן

יש סיבה לכך שגבר סטרייט ירשם לאתר המיועד להומואים מבלי שזה יעיד משהו על זהותו המינית?? אני בת 24 ועומדת בפני דילמה על איך לדבר עם בן זוגי על הנושא. אני יודעת שסרטי טראנסג'נדרים מדליקים אותו. ראיתי אותם במחשבו האישי אך הנחתי לזה אחריי שדיברתי איתו על הנושא, מתוך הנחה שזה מתוך סקרנות ופנטזיות לא הורגות אף אחד...אני חושבת שאנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני בכל תחום בחיים ויתר על כך, בסקס. הוא נהנה כשאני מחדירה לו אצבע, למשל. אנחנו יחד כבר מעל שנה... בקיצור, אני מאוד מפחדת להעלות את הנושא איתו בשנית שמא זה עשוי כבר להפוך ביננו לחוצץ גלוי וכבד יותר. מה אני אמורה להבין מזה שהוא נרשם לאתר הזה?

הקהילה. זה עורר אותי כיוון שהוא פתח פרופיל שלו. אמנם הוא לא העלה תמונות, אין שם שום פעילות שראיתי... והוא פתח אותו לפני כחודשיים