אני יודעת שאתם בחופשה

אבל אני הייתי חייבת לכתוב. אני חושבת שאני דו מינית אבל ארצה להסביר לך כמה דברים אני לא ושבת שאני יכולה לראות את עצמי במערכת יחסים עם בחורה כי זה יהיה לא טבעי לי אומנם אף פעם לא ניסתי את זה אבל זה בגדר אולי אולי דמיונות כי זה מצחיק אותי להיות ברומנטיקה עם בחורות. מצד שני אני נמשכת לגברים לא שכבתי עדיין כיא ני דתייה אבל כן אני נמשכת ונמשכתי אבל מבחינה רגשית קצת יש לי חששות לגביהם אני כמו ילדה קטנה במערכות יחסים עם גברים......האם אתה חושב שזה עד עכשו מנע ממני להיות במערכת יחסים עם דברים?ז"א שקשה לי איתם כי הגברים היום לא משהו.....וכי יש לי חוסר ביטחון לגבי .או שאני מכחישה את הכל ובעצם בסוף ח"ו אני אהיה עם אישה............אני לא יודעת איפה אני .אבל אישית אני מתה למערכת יחסים עם גבר מבחינת הכל למרות שגם דמיינתי עם אישה אבל ממש בקטנה. ועוד שאלות:איך אדע שאין לי עניין בנשים ושאני אכן לא נמשכת אליהם לחלוטין? האם זה בסדר להרגיש נעים אם מלטפים אותי נגיד חברה או כל בחורה אחרת לא באקט מיני אלא חברותי אתה יודע חברות.........זה בסדר להרגיש טוב עם זה? ואחרונה אני יכולה לפנטז ולאונן סליחה על הביטוי למשל בהתחלה על גברים ואז ממש לקראת הסוף אני מוסיפה גם איזו משהו נשי.מה זה אומר שאני ?וגם הכל אציל בראש ז"א לגבי נשים אני רק מפנטזת זה בחיים לא יצא לפועל כלום................. תודה וסליחה על הבילבולים

שלום לך, אינך צריכה להתנצל על ה"בלבולים". בשביל זה אנחנו כאן. לא כתבת בת כמה את, אך לפי תיאורייך, קשייך עם גברים נובעים, בין היתר, מחוסר בשלות מסוימת, כנראה על רקע יחסייך בתוך המשפחה בה גדלת. חלק מהנשים המקיימות יחסים עם נשים אחרות עושות כן מתוך חסך באהבת אם שלהרגשתן גבר אינו יכול לספק (כפי שקצת נרמז בדברייך לגבי מה שגברים יכולים, ובעיקר לא יכולים, לספק). אני לא חושב שהבחירה בנשים צריכה להיות משנאת המן (=גברים), אלא מאהבת מרדכי. לעיתים הגבול בין שני הדברים דק מאוד וקשה להבחין בו והדבר דורש ליבון במסגרת טיפול פסיכולוגי סדיר (במקרה שלך, אולי עדיף אצל פסיכולוגית דתייה). כצעד ראשון לקראת טיפול כזה ותמיכה מנשים במצבך את מוזמנת לבקר באתר בת-קול לנשים לסביות דתיות: http://www.bat-kol.org/ . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il