נטייה מינית בילדים

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

18/10/2010 | 11:39 | מאת: אבא

שלום, רציתי לדעת מה הגורם להומוסקסואליות נכון להיום? מה הרפואה עושה כדי להתערב ולשנות נטייה מינית? האם יש סיכוי שבעתיד ניתן יהיה לשנות את הנטיה המינית? ילד שנולד מזרע של אב הומוסקסואל, מה הסיכוי שיהיה גם הומו ? בהנחה שידע או לא ידע על אביו. איך אפשר לזהות נטייה מינית בילד בן 8 או מה הסימנים שיכולים לגרום לי לחשוב על נטייה כזו או אחרת ? (צעצועים , לבוש, התנהגות עדינה, התנהגות נשית, משחקי חברה וכד').האם התנהגות עדינה של בנים מבשרת הומוסקסואליות אשמח אם תשיב במהרה לשאלות שלבטח מעניינות רבים. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
18/10/2010 | 13:13 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אבא, בניגוד למה שמקובל לחשוב, גם בקרב אנשי מקצוע (ובעיקר מורות יועצות וכד'), מחקרים מלמדים שנטייה מינית הומוסקסואלית מתפתחת לפני גיל ההתבגרות, כלומר, כבר בילדות. לא תמיד היא מודעת, ובוודאי שברוב המכריע של המקרים היא אינה ממומשת, אך לפי דיווחי הומוסקסואלים המשיכה לבני אותו מגדר הייתה קיימת מגיל צעיר. כמובן, שכמו בכל תופעה אנושית אחרת יש הבדלים בין-אישיים רבים, יש שידחיקו זאת עד גיל מאוחר, יש שמודעים יותר, יש נשיים יותר, יש עדינים יותר וכו'. לאחר שנים רבות של ניסיון קליני בטיפולי המרה (טיפולים פסיכולוגיים המיועדים לשנות את הנטייה המינית), קיימת הסכמה כמעט מקיר לקיר בין אנשי המקצוע שלא ניתן לשנות את הנטייה המינית והניסיונות לעשות זאת לא רק שלא הועילו אלא גרמו נזק וסבל רב למטופלים (גם לאלה שרצו והתנדבו לעבור את הטיפול). לפי הקודים האתיים של רוב האיגודים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים בעולם, הצעה של טיפול המרה למטופלים הומו-לסביים הוא עבירה על כללי האתיקה המקצועית הן בגלל הנזק שעלול להיגרם והן בגלל חובת הגילוי הנאות, לפיה טיפולים אלה אינם מועילים. רבות נחקר בתחום הביולוגי תוך ניסיון למצוא הבדלים בין הומואים לסטרייטים. יש לציין שרוב החוקרים בגישה זו הם הומוסקסואלים בעצמם וניסו כמעט "בכוח" למצוא הסברים ביולוגיים. השורה התחתונה של מחקרים אלה אינה מרשימה במיוחד. היה בזמנו הרבה פרסום סביב מציאת גן שאחראי להומוסקסואליות, הסבר שקודם לתקשורת ע"י הומוסקסואלים, אך ההסבר הופרך ודבר זה כמעט ולא פורסם. עיקר המאמצים במחקר הביולוגי של ימינו ממוקד בהבדלים הורמונאליים, בעיקר הבדלים ברמת הטסטוסטרון, בין הומואים לטרייטים, עד כה ללא שורה תחתונה חד-משמעית. בשום אופן אין עדות להעברה גנטית/ביולוגית של נטייה מינית מהורה לצאצא ואפילו בקרב זוגות הומוסקסואלים המגדלים ילדים נולדים ילדים שחלקם סטרייטים וחלקם הומואים, כמו באוכלוסייה הכללית. ולשאלתך האחרונה - המחקר מצביע באופן עקבי מאוד על העדפת עיסוקים, תחביבים ומקצועות הפיכות מגדר בקרב הומוסקסואלים מגיל צעיר, כולל התנהגות עדינה וכד'. כמובן שלא אצל כולם, אך כאשר משווים קבוצות גדולות של הומואים לסטרייטים, בהחלט קיימת אצל הומוסקסואלים לתחביבים ועיסוקים המאפיינים בחברה שלנו יותר נשים מאשר גברים. העדפת משחקי בנות בילדות אינה מופיעה אצל "כל ההומוסקסואלים", אך בהחלט הרבה יותר מאשר אצל סטרייטים, שאצלם כלל לא נמצא העדפה כזו, זאת הן על סמך תצפיות בזמן הילדות ומחקרי אורך והן על סמך דיווחים רטרוספקטיביים של בוגרים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/10/2010 | 13:13 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אבא, בניגוד למה שמקובל לחשוב, גם בקרב אנשי מקצוע (ובעיקר מורות יועצות וכד'), מחקרים מלמדים שנטייה מינית הומוסקסואלית מתפתחת לפני גיל ההתבגרות, כלומר, כבר בילדות. לא תמיד היא מודעת, ובוודאי שברוב המכריע של המקרים היא אינה ממומשת, אך לפי דיווחי הומוסקסואלים המשיכה לבני אותו מגדר הייתה קיימת מגיל צעיר. כמובן, שכמו בכל תופעה אנושית אחרת יש הבדלים בין-אישיים רבים, יש שידחיקו זאת עד גיל מאוחר, יש שמודעים יותר, יש נשיים יותר, יש עדינים יותר וכו'. לאחר שנים רבות של ניסיון קליני בטיפולי המרה (טיפולים פסיכולוגיים המיועדים לשנות את הנטייה המינית), קיימת הסכמה כמעט מקיר לקיר בין אנשי המקצוע שלא ניתן לשנות את הנטייה המינית והניסיונות לעשות זאת לא רק שלא הועילו אלא גרמו נזק וסבל רב למטופלים (גם לאלה שרצו והתנדבו לעבור את הטיפול). לפי הקודים האתיים של רוב האיגודים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים בעולם, הצעה של טיפול המרה למטופלים הומו-לסביים הוא עבירה על כללי האתיקה המקצועית הן בגלל הנזק שעלול להיגרם והן בגלל חובת הגילוי הנאות, לפיה טיפולים אלה אינם מועילים. רבות נחקר בתחום הביולוגי תוך ניסיון למצוא הבדלים בין הומואים לסטרייטים. יש לציין שרוב החוקרים בגישה זו הם הומוסקסואלים בעצמם וניסו כמעט "בכוח" למצוא הסברים ביולוגיים. השורה התחתונה של מחקרים אלה אינה מרשימה במיוחד. היה בזמנו הרבה פרסום סביב מציאת גן שאחראי להומוסקסואליות, הסבר שקודם לתקשורת ע"י הומוסקסואלים, אך ההסבר הופרך ודבר זה כמעט ולא פורסם. עיקר המאמצים במחקר הביולוגי של ימינו ממוקד בהבדלים הורמונאליים, בעיקר הבדלים ברמת הטסטוסטרון, בין הומואים לטרייטים, עד כה ללא שורה תחתונה חד-משמעית. בשום אופן אין עדות להעברה גנטית/ביולוגית של נטייה מינית מהורה לצאצא ואפילו בקרב זוגות הומוסקסואלים המגדלים ילדים נולדים ילדים שחלקם סטרייטים וחלקם הומואים, כמו באוכלוסייה הכללית. ולשאלתך האחרונה - המחקר מצביע באופן עקבי מאוד על העדפת עיסוקים, תחביבים ומקצועות הפיכות מגדר בקרב הומוסקסואלים מגיל צעיר, כולל התנהגות עדינה וכד'. כמובן שלא אצל כולם, אך כאשר משווים קבוצות גדולות של הומואים לסטרייטים, בהחלט קיימת אצל הומוסקסואלים לתחביבים ועיסוקים המאפיינים בחברה שלנו יותר נשים מאשר גברים. העדפת משחקי בנות בילדות אינה מופיעה אצל "כל ההומוסקסואלים", אך בהחלט הרבה יותר מאשר אצל סטרייטים, שאצלם כלל לא נמצא העדפה כזו, זאת הן על סמך תצפיות בזמן הילדות ומחקרי אורך והן על סמך דיווחים רטרוספקטיביים של בוגרים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

18/10/2010 | 18:48 | מאת: אבא

ד"ר שלום, ראשית תרשה לי להודות לך מקרב לב על תשובתך המהירה, המקצועית והעניינית בו ביום ששאלתי.למען הסר ספק יש לי עוד שאלות: כלומר, האם עלי כאבא לדאוג אם בני בן ה- 8 מתנהג בצורה עדינה לפעמים, אבל לרוב, ואפילו תמיד, הוא מתעסק רק בעיסוקים של בנים, וזה אומר משחקים מכול הסוגים, בגדים,מדבקות של כדורגל, צבעים וכד'. למעשה לא נתקלתי בנתיים במשהו השייך למגדר "הנשי" שמעניין אותו.הדבר היחידי שמטריד אותי זה התנהגותו העדינה לפעמים, שלפתע יכולה להשתנות ולהפוך להתנהגות "לא עדינה, או שלא מטרידה אותי". אני מאוד רוצה ומקווה שבני יהיה סטרייט. לא שחלילה אני הומופוב, זה מפני שאני רוצה שלבני יהיו חיים קלים ללא לבטים, וכן תהיה לו המשכיות.יוצא לפעמים שאני "עוקב" אחר התנהגות של ילדים אחרים בגילו בכדי לראות אם בני מתנהג שונה. יכול להיות שאני חרד לחינם אך דבר זה אינו נותן לי מנוחה ומכניס אותי לדיכאונות. בהנחה שנטייה הומוסקסואלית היא תוצאה משולבת ביולוגית/גנטית/נרכשת,האם יש משהו שכאבא אני יכול לעשות כדי להבטיח ולו באחוז אחד קטן של הספק שבני לא יהיה הומו? במילים אחרות,מבחינתי כאבא אעשה הכול, אהיה אבא טוב, תומך ואוהב, אדחוף ואכוון אותו לפעילויות של גברים , ספורט וכד', ואשאיר לגורל את הדבר הביולוגי. לפחות שאוכל בעתיד לומר שעשיתי כול שאפשר לעשות עד כמה שהדבר תלוי בי כאבא. אני אומר זאת כי קראתי שהומואים רבים מדברים על בעיות בילדות בעיקר עם אביהם והם חושבים שיש קשר לכך. מדבריך אני מבין שילדים שנולדים לזוגות הומוסקסואלים ונשים סטרטיות, או הומוסקסואלים ולסביות, יתכן והילדים יהיו סטרייטים? האם יש מקרים כאלו שאתה מכיר? משהו לא ברור לי בזה. אם נולדים ילדים סטרייטים להורים הומואים ולסביות, או לחלופין, נולדים ילדים הומואים להורים סטרייטים, איך מסבירים כאן את הנושא הגנטי? זה גורם לחשוב ומחזק את הדיעה שדווקא מדובר בדבר נרכש , אולי בשילוב עם משהו נוסף. אנא דר' נסה לענות לי על השאלות וסלח לי אם בלבלתי או הטרדתי אותך. תודה!

18/10/2010 | 19:14 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אבא, אתה כותב באותה נשימה "אהיה אבא טוב, תומך ואוהב, אדחוף ואכוון אותו לפעילויות של גברים , ספורט וכד'" - ואני בהחלט ממליץ לך להוריד את החלק השני המתחיל ב"אדחוף". אני מאמין שילדים גדלים לבד ואין שום צורך לדחוף אותם. כל דחיפה כזו מקלקלת ועלולה ליצור בעיות בעתיד, משום שהיא באה מתוך צורך שלך ולא מתוך צורך של הילד. זה אגב נכון לא רק בהקשר של נטייה מינית אלא בכלל. העובדה שאתה "חסר מנוחה ונוטה לדיכאונות" נוכח ביטויי עדינות מזדמנים של בנך מעידה על נוקשות מסוימת וחוסר נפרדות שלך מבנך. ככל שתרפה מבנך, בריאותו הנפשית תגדל (וגם בריאותך הנפשית). כשמדובר בחלק הסביבתי, מדובר דווקא על הפעלת לחץ של האב על הבן להיות גברי, לחץ שהוא זה שיוצר את הריחוק ולא את הקרבה. לעומת זאת, ככל שתקבל ותתמוך בו, הדבר ייצור ביניכם קרבה. כאמור, בינתיים לא היה הסבר ביולוגי חד-משמעי. בקיצור, המלצתי החמה: הנח לבנך ואם קשה לך לעשות זאת, פנה אתה לייעוץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים