לא יודעת מה קורה לי..

אני בת 23, בשנתיים לפני כשנה אובחנתי כסובלת מדיכאון וחרדות נפגשתי עם פסיכולוג ועם פסיכיאטר. הפסיכיאטרית המליצה לקחת כדורים כחצי שנה לקחתי ציפרלקס וכרגע אני לוקחת אפקסור. אני נמצאת במערכת יחסים כבר חצי שנה, עברתי המון בשביל להשיג את הבת זוג שלי ובסוף התחלנו לצאת.. הייתי מאושרת בהתחלה ופתאום לפני כחודש התחלתי להרגיש אני לא רוצה יותר כלום.. הפסקתי לעבוד, לצאת, התנתקתי מחברות והתרחקתי ממנה. הבת זוג שליתמכה והייתה לצידי כל רגע ואני הרגשתי כאילו ירד לי מהקשר וממנה ומצד שני אני גם מרגישה שאני לא יכולה בלעדיה. היום היא נפרדה ממני כי היא לא מסוגלת לשמוע יותר שלא בא לי סקס ולא בא לי לדבר ופתאום כן בא לי.. אני מרגישה שאני מתחילה להכנס לדיכאון אני כל כך רציתי שהקשר הזה יצליח אני אוהבת אותה ככה לפחות אני חושבת.. אני מתגעת. האם יכול להיות שבגלל המצב הנפשי שלי אני דוחה את הקשר הזה ואותה?

שלום אנונימית, דיכאון הוא בהחלט עניין הרסני המחבל בקשרים ומקשה למצוא אותם ולתפקד בתוכם. את כותבת על הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי בלשון עבר ואני תוהה אם את עדיין בקשר עם הפסיכולוג. הייתי ממליץ לעשות הערכה מחדש של הטיפול התרופתי בעזרת הפסיכיאטר ולהתחיל בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי נגד הדיכאון. אם היה צורך להחליף את הציפרלקס באפקסור, לא מדובר בדיכאון קל, משום שציפרלקס יעיל מאוד ברוב המכריע של המקרים. המלצתי לבקש מהחברה שתיאזר בסבלנות אך הפעם לקחת את עצמך לטיפול מקצועי רציני בדיכאון ולהתמסר אליו כל כולך. לצערנו, הדיכאון נוטה להכשיל את הטיפול בדיכאון אך גם בכך אפשר לטפל קודם כל מתוך מודעות לעניין ובהמשך בעזרת שינוי האמונות האופייניות לדיכאון בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

הייתי צריכה לפחות לדעת שזה הגיוני ושאני לא סתם מושכת את הקשר ופוגעת בה כי זה בעיקר מה שמפריע לי הפגיעה במשפחה והבת זוג שלי. אני אעשה את מה שאמרת. תודה רבה :)