תוצאות חיפוש עבור התמכרויות

Zaldiar הינו תכשיר המכיל PARACETAMOL במינון 325 מ"ג ו TRAMADOL במינון 37.5 מ"ג ומותווה לטיפול בכאב בינוני עד חמור. למרכיב ה-TRAMADOL בתכשיר זה, פוטנציאל לגרום לתופעת לוואי של תלות והתמכרות. מומלץ להשתמש בתכשיר זה במינון היעיל הנמוך ביותר ולמשך הזמן הקצר ביותר שנדרש. אמנם מדובר במינון נמוך אך מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל על אופן הפסקת הטיפול. יש לציין כי קיים תכשיר נוזלי המכיל TRAMADOL – המאפשר מתן טווח מינונים לפי מספר הטיפות. Lorivan, אשר החומר הפעיל בו הוא Lorazepam, הינו חומר השייך למשפחת הבנזודיאזפינים. בנטילה מקבילה של שני תכשירים אלו יש להיות מודעים לסיכון המוגבר לדיכוי מערכת העצבים- דבר אשר עלול להתבטא בתחושת עייפות מוגברת ובלבול. יש לשים לב לסיכון זה בעת ביצוע פעולות מורכבות כגון נהיגה או הפעלת מכונות.

שלום בועות סבון, ברוכה הבאה. הלינק נפתח, בדקתי (וגם נכנסו לא מעט תשובות, כך שהוא עובד). נסי שוב, אולי ממכשיר אחר. אודי

רותי שלום. טרגין היא תרופה שנועדה לטפל בכאב כרוני, בינוני עד חזק. טרגין אינה תרופת הבחירה לטיפול בכאבים ראומטיים ויש אולי מקום לברר עם הראומטולוג מדוע בחר בה ולא בתרופות משככות כאבים ונוגדות דלקת אחרות. טרגין היא תרופה המורכבת משני רכיבים תרופתיים - אוקסיקודון ונלוקסון. אוקסיקודון הוא משכך כאבים אופיואידי (לאותה משפחה שייך גם המורפין). אחת מתופעות הלוואי הקשות של התרופות ממשפחה זו היא העצירות. לכן, הוסיפו לתרופה את הנלוקסון שמונע את פעולת האוקסיקודון במעיים וכך מונע עצירויות. התרופה אינה מסוכנת אם נעשה בה שימוש נכון- עליה הדרגתית במינונים, שימוש במינון הנמוך האפשרי, ניטור השפעותיה הרצויות והלא-רצויות של התרופה וירידה הדרגתית במינון כאשר מחליטים לסיים את השימוש בה. כל עוד נעשה בתרופה שימוש אמיתי לשיכוך כאב, במינונים המתאימים לעוצמת הכאב, אין בה סכנת התמכרות. כמו בכל התרופות ממשפחה זו, קיים חשש של התפתחות עמידות ליעילות התרופה וצורך בהעלאת מינונים, לשם השגת אפקט שיכוך הכאב. טרגין היא תרופה בשחרור ממושך ומתאימה לכאב שהוא, פחות או יותר, אחיד לאורך היממה ובנטילה של פעמיים ביממה אמורה לספק כיסוי ממושך לכאב. טרגין עלולה לגרום לסחרחורות ופגיעה בעירנות ועל כן, יש לנקוט משנה זהירות (או להמנע) בנהיגה או בפעולות אחרות הדורשות ריכוז, במיוחד בתחילת הטיפול התרופתי. תרגישי טוב.

הי במבי, את מאוד חכמה, את יודעת? אחרי שאסגור את השאלון אוכל להגיד מה בדיוק אני בודק. לפני כן - יכול להשפיע על התוצאות... וטוב לשמוע ממך. אודי

שלום רב אם קראת את יודעת מה צריך לעשות..... להפסיק ומייד. אפשר תרסיסים של נאזוקורט, פליקסונאז וכו' שהם תרסיסי סטרואידים. ביחד עם רינולאסט - תרסיס אנטיהיסטמין ואפשר לשלב עם כדורי קלארינאז - אנטיהיסטמין עם פסאודו אפדרין. - את כל התרופות יכול לתת רופא המשפחה. האוטריבין לא מסוכן ממש בהריון אבל יכול להעלות לחצי דם. ובכלל הוא ממכר ותרופה איומה אם משתמשים בה יותר ממספר ימים פעם בכמה חודשים. בברכה ובהצלחה ד"ר טלי מרק

בהחלט טיפול ממושך באלרין עושה יותר נזק מתועלת לרבות ההתמכרות. כמו כבכל המתכרות יש לעבור תהליך גמילה , ז"א אומרת להתחיל להפחית בשימוש באלרין באופן הדרגתי, ובו בזמן להשתמש במשאבים אחרים אפשר ליטול אותם תקופה ארוכה ללא נזקים. ממליץ להגיע לרופא אא"ג שיסביר לך איך אפשר לעשות את זה ולהמליץ לך על משאב אחר

שלום, נשמע שלמרות הדברים שציינת- אתה מודאג, ובעיני בצדק. להתמכרות ישנן השלכות רבות מלבד "היכולת לתפקד כמו שצריך". מדובר על דרך התמודדות עם קשיים. אני מניחה שאם כתבת כאן שאינך שקט בנוגע לשימוש של אשתך בחומרים, בייחוד כאשר מדובר למעשה במכורה לשעבר (על פי דבריך). התמכרות היא כמו מחלה כרונית, שאינה עוברת לעולם. כלומר, אדם שהיה מכור בעבר, גם אם נגמל וברגע נתון זה אינו מכור- הינו בעל סיכון תמידי לחזור חזרה להתנהגות ההתמכרותית. אינני מכירה את אשתך, אך עצם העובדה שנגמלה בעבר והיום חזרה להשתמש, גם אם במינון מופחת וכביכול בשליטה- עלול להוות מדרון חלקלק. נשמע שהאינסטינקטים שלך נכונים, בעיקר כאשר יש ילדה ברקע. מציעה אולי כרגע, לא לשוחח על ההתנהגות ההתמכרותית עימה, אלא לנסות להבין מה שלומה, איך היא מרגישה. גידול ילדים, ובעיקר תינוקות קטנים יכול להיות אינטנסיבי ומעייף מאד. נשמע שלאשתך אין מקום בו תוכל להרגע ולנוח מהלחץ שנתונה בו. לא קל לגרום לאדם אחר להבין שהוא מתמודד עם בעיה, בעיקר אם אין ביטוי קונקרטי לבעיה. (כפי שציינת כרגע הסנפת הכדורים כביכול אינה פוגעת בתפקוד שלה, אך מצב זה יכול להשתנות בכל עת). הייתי מציעה לך לפנות להתייעצות עם גורם מקצועי במקום מגוריך (עו"ס או פסיכולוג) אשר מתמחה בטיפול בהתמכרויות, על מנת לקבל תמיכה וליווי בהתמודדות שלך מול ההתמכרות של זוגתך. מוזמן גם להמשיך להתייעץ כאן בהצלחה

שלום צחי. ראשית, קלונקס אינו מהווה תרופה לטווח ארוך אלא לשימוש קצר טווח לימים עד שבועות בודדים. בשימוש לטווח ארוך קלונקס מאבד מיעילותו וקיימת נטייה להתמכרות ותלות. ממליץ להישאר במינון לוסטרל 150 מ"ג ולשקול תוספת תרופות כגון טראזודיל, בונסרין או אנטי פסיכוטיים במינון נמוך כמו רספרדאל או סרוקוול. כמו-כן ממליץ על שילוב טיפול הרפיה הרגעתי וטיפול CBT. בהצלחה

יש לפנות לאא"ג לשם תהליך גמילה בברכה פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר. מרכז רפואי אסף הרופא, מסונף לאוניברסיטת ת"א. טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim

מקובל לגמול עם שילוב של ספריי סטרואידלי עם ספריי של מי מלח. גשי לרופא אא"ג לשם כך. בהצלחה פרופ' חיים גבריאל. מומחה אא"ג, מנתח ראש וצוואר. בי"ח אסף הרופא טל 08-9779660 פקס 08-9779661 סניפי אסותא מרכזים רפואיים. https://sites.google.com/site/drgavrielhaim

Zaldiar הינו תכשיר המותווה לכאבים ומכיל Tramadolו- Paracetamol. Tramadol עלול לגרום לתלות אך הוא נחשב כבעל פוטנציאל נמוך לגרום לתלות ביחס לתרופות אופיאטיות אחרות, כאשר ניתן כטיפול בכאב במינונים טיפוליים. מעבר לכך, ככל תכשיר רפואי הוא אינו חף מתופעות לוואי (רשימה מורחבת בעלון לצרכן המצורף לאריזה או בקישור: https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/ShowAlon.asp?tmpPath=/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_2_295110016.pdf). הטיפול בתכשיר זה, כבכל טיפול תרופתי אחר, ניתן כאשר התועלת מנטילתו עולה על הסיכון. בין התופעות האפשריות לטיפול היא תופעת האופוריה, שהינך מתארת. השילוב בין Cipralex (אשר החומר הפעיל הו הוא escitalopram) ו Zaldiar עלול לגרום לשינויים במאזן הסרוטונין, הורדת הסף לפרכוסים ולשינוי מצב מנטלי. בשל כך במידה וניתן שילוב זה, יש להיות מודע לתופעות האפשריות (מפורטות בעלון) ולהיוועץ ברופא במידה וחל שינוי לרעה בהרגשה. ככלל, תופעה מתרחשות בסמוך לטיפול בתרופה/העלאת מינון/ שילוב תרופות עולה הסבירות כי ניתן לייחס את התופעה לטיפול התרופתי. לא ציינת בפנייתך מהם התכשירים בהם השתמשת לטיפול בכאב לפני Zaldiar והאם בהיסטוריית הטיפולים שלך ישנן תרופות אופיואידיות אשר שימוש ממושך בהן עלול לשנות את האפקט ל Zaldiar. במידה ואת חשה השפעה חזקה של השילוב התרופתי על ההתנהלות היומיומיות שלך, מומלץ להיוועץ ברופא בנוגע להמשך הטיפול. לא מומלץ להפסיק את הטיפול על דעת עצמך משום שלעיתים יש צורך בהפחתת מינון הדרגתית.

שלום, 1. אם השימוש הוא בודד פעם ביום אפשר גם שבוע 2. אם היתה הפסקה , ניתן להשתמש שוב 3. בעיקרון טיפות אף כאלו הן מכווצות ריריות ולכן השימוש הממושך אינו מומלץ תרסיסים אחרים המכילים סטרואיד נזלי ניתנים לשמוש זמן ארוך יותר בברכה

אם לרגל כאב ראש מסוים ניתן בהחלט ליטול ברצף. יש להמנע מנטילה יומית קבועה עקב החמרה בכאבי הראש על רקע התמכרות. בד"כ 8-10 כדורים לחודש סביר.

שלום אורית, אינני מכיר, ואני גם לא חושב שיש, מחקר שבדק את הקשר כפי שאת מנסחת יותר. להערכתי, קשר כזה מתווך דרך הנטייה המינית. אני לא חושב שמחקר בנושא כזה יפורסם בגלל שיקולים של תקינות פוליטית. מחקר שלי, שהצביע בבירור על כך שרמת הנרקיסיזם של הומואים ולסביות גבוהה מזו של הטרוסקסואלים, נדחה מכתבי עת רבים, מבלי שנשלח כלל לשיפוט. גם לאחר שהתקבל לפרסום באחד מכתבי העת זכה לתגובות קיצוניות של חוקרים/מטפלים הומואים, כאילו יש בו ניסיון לעשות פסיכופתולוגיזציה מחודשת של הומוסקסואליות. בספרי "בין בושה לגאווה" שראה אור במאי 2021 בהוצאת עם-עובד ערכתי סקירה מקיפה של מחקרים רציניים מאוד המצביעים כולם על הממצא העקבי לפיו רמת ההפרעות הנפשיות של להט"ב גבוהה מזו של הטרוסקסואלים. זאת לא, חלילה, משום שהומוסקסואליות בפני עצמה היא הפרעה נפשית, אלא משום שלהט"ב סובלים מגילויי הומופוביה קשים, כולל אלימות פיזית, מצד חברת הרוב ההטרוסקסואלית והם מפנימים עמדות שליליות אלו (הומופוביה מופנמת). את מוזמנת לקרוא מאמר שלי בעברית על התמכרות לאפליקציות היכרויות לגברים הומואים המכוונות למין מזדמן ועל הפגיעה הנפשית שיש לכך. אפשר לראות בכך עדות להתמכרות למין בקרב גברים הומואים: https://www.shrink-friendly.co.il/grindr-addiction/ בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין https://www.Shrink-Friendly.co.il

שלום מוטי. באופן כללי לא מומלץ ליטול תרופות הרגעה מסוג קלונקס לאורך תקופה ארוכה של שנים לאור ירידה ביעילות וסיכון התמכרות. ממליץ לשקול שילוב של טיפולים פסיכולוגיים כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי יחד עם קומבינציה תרופתית של נוגדי דיכאון, תרופות מרגיעות חרדה כגון טראזודיל, בונסרין או מירו ואנטי פסיכוטיים במנון נמוך. בהצלחה

שלום, לעיסה מרובה של מסטיקים אכן יכולה להיות גם מזיקה, כפי שציינת. האם שמת לב שיש רגעים/סיטואציות בהן יש לך צורך גדול יותר במסטיקים? למשל, סביב רגעי לחץ, עם אנשים מסויימים, רק במקום העבודה וכו'. לעיתים הלעיסה עונה על צורך מסויים, הרגעה, עיסוק. הדרך הטובה ביותר להגמל מההרגל הוא פשוט להפסיק לגמרי. הפחתה אינה אופציה. במידה ואת מרגישה שההרגל שולט עליך, וקשה לך להפסיק, כדאי לפנות לייעוץ או עזרה.

הי סיגל, ראשית אני רוצה לחזק אותך על החלטתך להפסיק את השימוש באוקסיקוד. תהליך הגמילה הינו פיזי ונפשי כאחד, כאשר בהתחלה עיקר ההתמודדות היא פיזית, ובהמשך ההתמודדות עם שימור הגמילה הוא בעיקר מנטלי/נפשי. תוכלי למקד קצת בשאלתך ממה החשש?

אכן אין מקום מסודר שגומל ממסטיקי ניקוטין אפשר לנסות להמיר אותם למדבקות ניקוטין כי אופן שחרור איטי ומושהה לעומת פיקים של שחרור ניקוטין מקדמים גמילה. אפשר לנסות דיקור אוזן נגד התמכרויות אפשר לנסות להוריד בהדרגה אפשר לשלב בין השיטות עמוד פייסבוק :ד"ר מיכאל ויינפאס

איני מכיר את הנרבן, רק רוצה לציין שאופן כללי ש "טבעי" אין פירושו "יעיל" או "בטוח" או "חסר תופעות לוואי". תרופה זו תרופה זו תרופה. לגבי האלפרליד או קסנקס- בעשרים שנים האחרונות נתתי לא מעט פעמים תכשיר זה, כשבדרך כלל מרוצים מאוד, וממשיכים בטיפול כל עוד צריכים. פוטנציאל התמכרות קיים- אבל זה לא גזר דין בלתי הפיך. הכל אפשר להפסיק. ייתכן ולא תרצה להפסיק, אבל תוכל להפסיק. אתה כותב שהבעיה במשפחה היא זמנית- כך שעם חלוף הבעיה, תוכל אט אט להפסיק הטיפול, אם תרצה ומצבך הנפשי יהיה תקין.

גלעד שלום. אתה מתאר את התופעה של התמכרות - פיזית ונפשית. הגמילה הפיזית מסתיימת תוך זמן יחסית קצר - עד שבועיים. יש מרכזי גמילה שיכולים לסייע לך או גמילה ביתית, אותה אפשר לעבור עם אנשי מקצוע -רופא נרקולוג, מדריך או אחות. החלק הקשה יותר, זוהי התמודדות עם הגמילה הנפשית - הכמיהה, ריקנות, חרדות. לא הייתי ממליצה לך על סבוטקס - זוהי רק החלפת חומר מאותו סוג. אני ממליצה לך לגיע לאיש מקצוע לאבחון ובניית תוכנית מתאימה. הנך יכול להתקשר אליי להתייעצות נוספת 0524777174

אליאב שלום, אני מזהה פרסומת סמוייה בשאלתך, אבל אענה בכל אופן הנושא נדון רבות בפורום (החל משנת 2000!!). אפשר לעשות חיפוש ולמצוא. לפחות פעם בחודש מופיע כאן משווק (גלוי או סמוי) של חברת הרבלייף, או של חברה אחרת (המוכרת בשיטת הפירמידה, או "שיווק רב שיכבתי") ומבטיח ניסים ונפלאות. רוב המצדדים בשימוש במוצר הם המשווקים עצמם. בדרך כלל אני מוחק מייד את ההודעות האלה אבל הפעם זה בא בצורת שאלה ורציתי שתהיה כאן תזכורת ואזהרה לגולשים. אני מתנגד מאד לשימוש במוצרי דיאטה בצורת שייקים ותוספי מזון ובכלל זה המוצרים ה"טבעיים" של חברת Herbalife. מדובר במוצרים עתירי ויטמינים ומינרלים היוצרים התמכרות ותלות ועם הפסקת השימוש בהם יש קריסה של הגוף שמאבד את היכולת לסנטז את הויטמינים מהמזון. מדובר במוצר תעשייתי בהתגלמותו שלא ברור איזה חומרים נוספים (כימקלים, יוד, משלשלים, משתנים וכד') הכניסו לגלולות ולאבקות כדי להגביר "שריפת שומנים" והרזייה. נתקבלו דיווחים על עצירות, שילשולים ובעיות במערכת העיכול עקב שימוש בהרבלייף. ועוד לא דיברנו על ההוצאה הכספית של מאות שקלים בחודש... כמובן שיציעו לך להיות "משווק" ולגייס פתאים אחרים לרשת. ראוי גם להזכיר את ההעלייה במשקל שבאה מייד עם הפסקת השימוש במוצרים האלה. אני מציע לעבור לתזונה טבעית מאוזנת ואיכותית ואם צריך אפשר להשלים עם מולטי-ויטמין לתקופה מוגבלת. התזונה האידיאלית היא כזאת שניתן להמשיך איתה עד סוף חיינו ללא חשש. בהצלחה צביקה

היי רוני, אלפרליד היא תרופה שנותנת הקלה בטווח הקצר, כלומר השפעתה מורגשת זמן קצר לאחר נטילת התרופה, ולמשך כמה שעות לאחר מכן. לתרופה זו אין שום השפעה בטווח הארוך, ובנוסף היא עלולה לגרום לתלות (כלומר התמכרות פיזית ו/או פסיכולוגית). אם את לא מרגישה השפעה בטווח הקצר, כנראה שהתרופה לא עובדת, אולי בגלל מינון נמוך יחסית. יש לציין, כי טיפול זה אינו מתאים למי שסובל מחרדות ארוכות טווח, ובדרך כלל ניתנות תרופות נוגדות דיכאון שמטפלות גם בחרדה לטווח ארוך (השפעתן מורגשת רק לאחר מספר שבועות ולאורך זמן). אם את מעוניינת בטיפול תרופתי מתאים, ממליצה לפנות לפסיכיאטר שיתאים את הטיפול. מומלץ מאוד להיעזר בטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT), שכן חרדה היא בעיה פתירה גם ללא תרופות. בברכה,

היי סובל, הפתרון לבעיה כרוך בהפסקת העיסוק בה. כלומר, אם יש לך מחשבה שהראייה שלך נפגעה, ואתה עסוק בבדיקות חוזרות ונשנות אם הדבר כך - הבדיקות עצמן מחמירות את הבעיה. גם אם הטקסים שאתה מבצע הם מחשבתיים, כמו ניסיון לדמיין תסריטים שליליים ולהתכונן אליהם - מומלץ שלא לעשות זאת. תיאורטית, כל דבר יכול לקרות בעתיד, ואם נחשוב על כך וננסה למנוע או להתכונן לזה - זה לא ישנה דבר. לכן, כדאי להשתדל לעסוק בהווה - בדברים שקורים עכשיו, ולא באלה שלא קורים. בסופו של דבר, כשאתה מפסיק לעסוק בפחדים, זה מאותת למוח שהעניין אינו מסוכן באמת, ואין סיבה לעסוק בו. בברכה,

מעולה ממליץ להמשיך . אין נזקים ..