"קיצור קיבה" באמצעות היפנוזה - פריצת דרך בביה"ח הדסה הר הצופים

במחקר חדשני בבית החולים הדסה הר הצופים מטפלים לאחרונה בהשמנת יתר באמצעות "ניתוח בריאטרי" מדומה, המתבצע בהיפנוזה. המטופלים, שרובם ניסו כל דיאטה אפשרית וחוו כישלון אחר כישלון, עוברים חוויה מלאה של ניתוח קיצור קיבה בחדר ניתוח אמיתי - עם חלוק, עירוי, מוניטורים ומנתחת - אך ללא סכין ממש.

המחקר, בהובלת הפסיכולוגית הרפואית והמהפנטת מיה מזרחי, כולל 41 משתתפים. התוצאות הראשוניות מעודדות: 86% מהמשתתפים ירדו במשקל תוך שלושה חודשים, בממוצע כ-10% ממשקל גופם. חלק מהמשתתפים הורידו 17-25 ק"ג. המטופלים מדווחים על שינוי משמעותי בהרגלי האכילה, תחושת שובע משופרת ושליטה עצמית.

מזרחי, פסיכולוגית רפואית, מומחית בתחום הבריאטריה, מומחית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ומומחית לטיפול בהיפנוזה, מספרת כיצד נולד הרעיון לבצע ניתוח קיצור קיבה היפנוטי. "ב-2008 הקמתי את השירות הפסיכולוגי במרפאה הבריאטרית בהדסה הר הצופים וליוויתי מאות מנותחים. באותה תקופה", היא מתארת, "נראה היה שניתוח בריאטרי הוא הפתרון האולטימטיבי להשמנה. אבל עם השנים אנשים לא הצליחו לשמור על משמעת דיאטה וחזרו לעלייה במשקל - מחקרים מראים היום על 40%-70% עלייה חוזרת במשקל אחרי ניתוחים בריאטריים, זה לא מעט, במיוחד שלניתוח קיצור קיבה חוזר יש פוטנציאל גבוה יותר לסיבוכים וסיכונים.

"שמתי לב שאחד המשפטים שחזרו על עצמם אצל המטופלים היה 'הלוואי ויכולתי לעשות את הניתוח הזה כל שנתיים'. אמרתי לעצמי, המוח לא יודע להבחין בין מציאות לדמיון. אז אם אצליח לגרום לו להאמין שהוא עובר את הניתוח הזה, אולי נצליח גם לשחזר את ההשלכות החיוביות של הניתוח. כך התחלתי לפתח התערבות שמייצרת דמיון של הניתוח. עם הזמן התחילו להגיע אלי גם אנשים שלא עברו ניתוח קודם. אצל מי שעבר ניתוח קודם, האפקט אמור להיות חזק יותר כי יש חוויה פיזית גופנית לזכור".

"החיבור בין הגוף והנפש הוא המפתח"

"השמנה היא תחום שמערב כל מיני מרכיבים - גם התמכרות, גם רגשי, גם מטבולי ופיזיולוגי, גם התנהגותי", מסבירה מזרחי. "הרעיון של פסיכולוגיה רפואית הוא לשלב את כל ההיבטים, וזה מה שההיפנוזה מאפשרת - דרך פנימה לתוך הנפש, שבה אתה מקשיב למה שהגוף צריך ומגייס את הגוף להגיב יחד עם הנפש.

מפתחת השיטה, הפסיכולוגית הרפואית מיה מזרחי. צילום: דפי ספונר

"פיתחתי את ההתערבות לאט לאט. 'ניתחתי' בערך 70 מטופלים בקליניקה עד שהחלטתי להפוך את זה למחקר מדעי. חשוב להבהיר, היפנוזה היא לא קסם. הליווי אחרי הניתוח הוא של חצי שנה, כי המטרה היא להשתמש בחוויית הניתוח כאמצעי ללמוד להקשיב לגוף אחרת ולזהות את המחסומים שגורמים לעלייה החוזרת. כלומר, מדובר בהתערבות ממוקדת וסימפטומטית שמייצרת שינוי מעמיק ופנימי".

מה הכוונה בשינוי מעמיק?

"גם להשמנה וגם לאכילה יש כל מיני תפקידים. לפעמים יש להשמנה תפקיד הגנתי. אנשים מלבישים על עצמם עוד שכבה של שומן סביב אירוע טראומטי. בצורה לא מודעת יש משהו שמטפח את זה, וגם אם שכלית האדם יודע שהוא רוצה לרדת במשקל, רגשית יש משהו שחוסם. בעזרת ההיפנוזה אנחנו מנסים לזהות את המחסומים האלה. אנו משתמשים בניתוח ובתזונה מדויקת אחרי הניתוח כדי ללמוד לעשות את זה. למשל, התזונה אחרי הניתוח היא יומיים על נוזלים, שבוע של כלכלה נמוכה, חודש על מזון רך, כמו אחרי ניתוח כירורגי.

"המטרה היא שהמטופלים ייצרו לעצמם שקט, שיוכלו להתחיל להקשיב לצרכים של הבטן. הקיבה היא בעצם קצת כמו תינוק - לא כל פעם שתינוק בוכה את נותנת לו אוכל ישר, לפעמים הוא רוצה חיבוק. אותו דבר עם הקיבה".

למה לעשות את זה בחדר ניתוח אמיתי?

"בתחילת הדרך וגם היום, הטיפול מתרחש בקליניקה. הפגישות הראשוניות בקליניקה רגילה ורק ביום ה'ניתוח' אני פותחת מיטה עם סדינים של בית חולים. המטופל לובש חלוק, אני לובשת בגדי מנתחת. אני מחברת אותם לעירוי בלי המחט, מחברת אותם למוניטור, שמה מסיכת חמצן על הפנים. יש משהו מאוד עוצמתי בחוויה כזו, בקשר הטיפולי הזה. זה מייצר התמסרות והגדלת מוטיבציה.

"כשחשבתי להפוך את הרעיון למחקר מדעי מבוסס רציתי לקחת את זה צעד קדימה ולהעביר את הניתוח לחדר ניתוח אמיתי. כמחקר, חשוב להגדיל את אפקט הפלצבו. בנוסף לחדר ניתוח, הרגע הכי חשוף והכי מלחיץ עבור מנותח הוא המעבר מהמחלקה לחדר ניתוח כששוכבים על המיטה. לכן התחלת המסע מתחילה כשאני מלווה אותם ודוחפת את המיטה איתם".

איך קיבלו את המחקר בקהילה הרפואית?

"עצם זה שהמחקר נעשה בתוך המחלקה הכירורגית, זו העדות לקבלה של הטיפול. מאוד קשה להשיג חדר ניתוח בתוך בית חולים, יש מצוקה מאוד גדולה, אבל התגובות של כל הצוות בבית החולים - אורתופדים, גינקולוגים, כירורגים - כולם קיבלו את זה בהתפעלות. בהתחלה חששתי שכירורגים יתנגדו, וחשוב לי מאוד להדגיש: אני לא מתיימרת להחליף ניתוח בריאטרי. אני יצרתי התערבות שמחזקת את הניתוח הראשון, אבל גם מתאימה למטופלים שלא יכולים לעבור את הניתוח מלכתחילה עקב בעיות הרדמה או סיבוכים אפשריים בגלל BMI גבוה מדי".

מה בעצם אנשים מרגישים בזמן הניתוח?

"זה מאוד אישי והחוויה שונה ממטופל למטופל. יש מהופנטים שמתמסרים לגמרי, הם ממש מרגישים את אזור ה'חיתוך' בגוף. חלק מקפידים להישאר חצי-ערים. זו ההגדרה של היפנוזה - אני קצת פה וקצת לא פה. לגבי החוויה הפיזית תוך כדי ה'ניתוח', כשאני אומרת 'עכשיו מנקים את אזור הבטן', אני מעבירה מתחת לאף המטופל חומר חיטוי עם ריח בהתאם. כשאני אומרת, 'עכשיו חותכים את אזור הבטן', אני לוחצת עם טאצ'ר באזור הבטן. אין שום חוויה של כאב, אלא רק מגע קל.

טיפול היפנוטי בחדר הניתוח. צילום: תמר חרץ ברקאי

"מחקרים מראים שאין קורלציה בין עומק הטראנס לאפקט הטיפולי. היתה לי מטופלת, פסיכולוגית בעצמה, חסינה להיפנוזה, שאמרה 'זה היה נחמד, הקשבתי לך אבל לא הרגשתי כלום'. אמרתי, 'בואי נראה, זה לא אומר שהחלק במוח שצריך להרגיש שובע לא יקשיב'. לאחר כמה שעות היא התקשרה ואמרה, 'זה מטורף, לא הצלחתי להשלים ארוחה.

"מנגד, יש אחרים שהרגישו חוויה מעצימה בהיפנוזה, אבל הרעב ממשיך. לכן, ההתערבות היא פרטנית ומותאמת לכל אחד. היתה לי מישהי שבשבוע שאחרי התקשרה ואמרה, 'זה לא עבד בכלל, אני רעבה מתמיד', ואז הבנו שהיא כל כך האמינה בזה שזה היה קצת כמו בסוף מלחמה, שאתה יורה את כל הארטילריה שלך. ברגע שהגדרנו את זה, עשינו ריפריימינג וסברנו שבעצם כך חווה המוח שלה את התהליך. זה הרגיע אותה והיא התחילה לאכול כמו אחרי ניתוח, 60 סמ"ק ותחושת שובע. זאת אומרת, לפעמים יש מחסומים שמבחינתי הם החלקים המשמעותיים של הטיפול, כי הם מראים לנו מה גורם לאותו אדם בדרך כלל להישבר ולחזור להרגלים הלא טובים".

האם יש שיפור גם במדדי בריאות נוספים?

"בהחלט. אספר על מקרה מרגש. היה מטופל ששנים סבל מסוכרת לא מאוזנת ולא הצליח לרדת יותר מחמישה-שישה ק"ג. אחרי הטיפול ההיפנוטי הוא ירד 20 ק"ג והסוכר שלו התאזן תוך חודשיים-שלושה. רופא המשפחה שלו התקשר ואמר, 'המטופל סיפר לי על ההתערבות ההיפנוטית אבל זה נשמע לי כל כך לא הגיוני שחשבתי שהוא ממציא. רציתי לבדוק אם זה באמת אמיתי'. במחקר יש לי עוד כמה מטופלים שהפסיקו אפילו תרופות נגד צרבת שלקחו מאז הניתוח הכירורגי.

"אנחנו לוקחים בדיקות דם של הורמוני רעב ושובע - גרלין ולפטין. יכול להיות שכשאני אומרת למוח, 'תחשוב שאין קיבה גדולה', אז אין יותר קולטנים להורמון הגרלין והמוח מתחיל להרגיש שובע מהר יותר. אני גם בודקת שאלונים של תחושת מסוגלות ותחושת שליטה פנימית. כי בניתוח אמיתי אתה פסיבי, המנתח מנתח אותך. פה, אתה המנצח של עצמך. אני המנצחת בתזמורת, אבל כל אחד מנגן אחרת".

האם אפשר להשתמש בהיפנוזה רפואית גם בתחומים אחרים?

"בוודאי. חרדה, פוסט טראומה ועוד מצבים רפואיים כגון מחלות עור, מחלות לב, הגברת היענות לטיפולים, הכנה לניתוח ועוד המון אבל מאוד חשוב לדעת אצל מי עושים היפנוזה. הרעיון של היפנוזה הוא שאנחנו מייצרים ניתוק נשלט ועוקפים את המחסומים השכליים והביקורתיים. מישהו שסובל מהפרעה נפשית לא מאוזנת, אם זה פסיכוזה, אם זה דיכאון קשה עם רעיון אובדני, אתה לא יודע איך הנפש תגיב. לכן, חשוב לעשות היפנוזה רק אצל איש מקצוע מומחה. לא צריך להפחיד שהיפנוזה מסוכנת, אבל היא צריכה להיעשות בצורה מפוקחת. היתה לי מישהי ש'נתקעה' בהיפנוזה. זה קרה פעם אחת, אבל טיפולית זאת היתה ברכה, כי סוף סוף הגענו לאירוע טראומטי והוצאתי אותה ממנו בהצלחה".