פורום פסיכולוגיית ילדים

1140 הודעות
965 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים

14/01/2020 | 11:18 | מאת: אמא

שלום, הבן שלי התחיל טיפול רגשי באופן פרטי, שמעתי על המכון הרבה דברים טובים וגם על המטפלת הרגשית שם, כשהגעו הופתעתי שהמטפלת שאנו מעוניינים בה כבר עזבה את המכון והחדשה שבמקומה היא סטודנטית במקצוע, היא הייתה מאוד קשובה ורגועה אבל אני מתלבטת אם להמשיך או לא כי היא עדיין לא מוסמכת, וכך גם אני עושה את זה על חשבוני האישי האם יש לך המלצה בנושא

18/11/2019 | 22:53 | מאת: אמא

שלום, אשמח להכוונה בנושא, הבן שלי בן 6.5 שנים. הוא בכיתה א', מבחינת לימודים הוא טוב מאוד אפילו מהמצטיינים, מבחינת התנהגות הוא מאוד בעייתי!! אולי זה נשמע פחות תקין אבל באמת זה המצב, הרבה פעמים עובר על הוראות המורה, לא מתייחס אליה, ועושה מה שבעיניו " נכון ", עובר התקפי זעם בלתי מוסברים ומתחיל לצעוק, לשבור חפצים בכיתה ואפילו להרביץ לתלמידים אחרים, דבר זה מתבטא עם מורים שהדמות שלהם פחות סמכותית ופחות משתלטים על הכיתה, כשהמחנכת מדברת איתו על ההתנהגות הוא פשוט עונה שזה לא בכוונה ואין לו את היכולת להשתלט על עצמו, אציין שישנה תקופה שהוא נרגע לגמרי וזה אחרי שהוא ביקש בעצמו לשיר בבוקר בפני הילדים לפני כניסת התלמידים לכיתות, הוא נהיה ילד רגוע ונהנה מכל דבר בחיים!! אבל לצערי זה נמשך לשבוע וחזרנו על המצב, האמת שאני כל יום שולחת אותו עם יד על הלב שיעבור משהוא לא לפי "הצפיות האישיות" שלו וזה יסתיים בהתקפי זעם ומכות חזקות לילדים אחרים, באמת אינני יכולה להמשיך את החיים כך, מה דעתך בנושא?? אגב המחנכת והמנהלת מודעים למצבו וכולנו יחד מנסים למצוא דרך שתקשר אותנו ותוביל אותו למקום טוב יותר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב הבעיה מורכבת וקשורה גם לחינוך בבית. כדאי מאד שמקום להתיאש תלכו לייעוץ אצל איש מקצוע בה צלחה

18/11/2019 | 08:19 | מאת: קרן

שלום, בני בן 3 ו4 חודשים תמיד היה ילד ביישן מופנם אך אני ובעלי חוששים להיום שהוא סובל מחרדה כלשהי זה בא לידי ביטוי כאשר יש התקהלות או מפגשים עם אנשים זרים או שלא פגש הרבה זמן ובסביבה שהיא לא מוכרת לילד.. למשל שאנחנו לוקחים אותו להצגות לילדים הוא חושש להיכנס לאולם ומתחיל לבכות , מחזיק אותי חזק ומבקש לחזור הביתה , גם בטיולים זה קורה או בפארק שעשועים כאשר יש מתקנים בהם עולים עוד ילדים הוא מתחיל להילחץ או לקפוא במקום . במקרים שהוא לא רוצה לחזור הביתה הוא מבקש שאני אהיה צמודה אליו במתקנים .. חשוב לציין שבגן שלו ופארק שעשועים ליד הבית כאשר הוא פוגש חברים מהגן למרות שהוא נוטה להיפגע בקלות הוא מתנהג בצורה מאוד חברתית ולא מראה התנהגויות חריגות . בנוסף נולד לו אח לפני חודשיים וגם איתו הוא מפגין התנהגות חברתית ואוהבת האם נדרש לדעתך טיפול פסיכולוגי?

לקריאה נוספת והעמקה

לא זקוק לטיפול פסיכולוגי אולם ההורים יכולים להפיק תועלת מהדרכת הורים קצרה

שלום רב, אני אודה לכל עזרה כי אני אובדת עצות ומיואשת. מדובר בילד בן 4 וחצי, בן יחיד. ילד מקסים, נבון מאוד, חכם מאוד וסקרן ודברן. גם כל הסובבים אותנו וגם הגננות מעירים עד כמה הוא חכם. הידע והתובנה שלו מעל גילו בהרבה. הוא בדרך כלל ילד שמתרכז, מקשיב, משתתף בפעילויות בגן וממושמע. אני הייתי איתו בבית 3 וחצי שנים הקדשתי לו את מלוא תשומת הלב. הנקה מלאה שנתיים. במהלך השנים שהייתי איתו הייתי ממש משקיעה בו, בצרכים שלו, בחינוך, בלללמד אותו בטיולים בהכל. מה שקורא שאם אני מגיעה למשל לגן לקחת אותו הביתה אז מתחיל להשתולל ולטפס על השולחנות למרות שכל היום היה ממושמע ומקסים. או פתאום מציק לאחד הילדים בגן למרות שהוא בכלל לא מציקן ואף פעם זה לא קורה במהלך היום בהיעדרותנו. אם לוקחים אותו לרופא מתחיל להשתולל ולגעת בכל הכלים של הרופא ומסרב לבדיקה. אם לוקחים אותו לחוג שחיה אז לפעמים משתף פעולה ולפעמים משגע את כולם בלקפוץ לבריכה ולהשתולל. אם מגיעים אלינו אורחים אז לפעמים מתנהג יפה ולפעמים מתחיל לרוץ ולהשתולל ולטפס ולדבר בלי הפסקה. התנהגויות מוזרות שנותנות את הרושם שהוא היפראקטיבי או ילד מופרע כזה למרות שהוא ממש לא כזה. בנוסף הוא ילד עקשן. העקשנות שלו באה לידי ביטוי רק איתנו ההורים. לדוגמא, אין מצב להלביש אותו במשהו שהוא לא בחר וכל יום חצי שעה בבוקר עד שיבחר בגדים וכל מה שאני מציעה לא מסכים לו.עוד דוגמא, שיחק במשחקים אין מצב לשכנע אותו לאסוף את המשחקים ולסדר. ולפעמים אני מאבדת את הסבלנות ולמרימה קול ולשווא כמובן. אני ממש מיואשת ולפעמים לא משתתפת באירועים חברתיים ומפגשים בגלל שאני חוששת שיעשה לי פדיחות וגם מאוד קשה לי לשמוע ביקורת עליו. אני לא מבינה מאיפה זה בא? הוא ילד שלא חסר לו כלום, תשומת לב, משחקים, פינוקים, חום ואהבה ומה לא??!! ודווקא בגלל האופי העקשן שלו בחרנו בגן דמוקרטי עבורו למרות שזה עולה לי ים של כסף. איך אני יכולה לגרום לו להיות רגוע יותר ופחות עקשן. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב זה ילד שקיבל יותר מדי מהכל ולכן מצפה ממכם להמשיך לתת לו מה שהוא רוצה.הוא ילד טוב במקום להתייאש תלכו לייעוץ והדרכת הורים וזה ישתפר. בהצלחה

05/11/2019 | 20:54 | מאת: טלי

תינוק בן שנה. התפתחות תקינה.כבר זוחל וקם אבל עדיין לא הולך. מדברים בבית שתי שפות. באיזה גיל להתחיל ללמד אותו את השפה השניה ?

שלום טלי לדבר רגיל כמו שאתם מדברים .לא צריך להתחיל ללמד אותו שפה שניה הוא ילמד לבד. האווירה הטובה במשפחה זו המתנה הטובה ביותר לילדים

17/10/2019 | 13:24 | מאת: מריומה

יש לי שלשה נכדים אחים בת 12בן9ובת,6 כל דבר שאחד עודה או מקבל גם האחרים רוצים עד כדי בכי ועצבנות למה הם לא קבלו או לא הלכו.גם אם אחד אצל סבתא ומהנה מאוד ברגע שדומע שאחרים עשו משהו כייפי מיד פרצוף חמוץ וכעס וקנאה ..איך לטפל בבעיה .תודה

לקריאה נוספת והעמקה

צריך יותר פרטים אבל כדאי מאד ללכת להדרכת הורים כדי להפחית את המתחים בבית

14/10/2019 | 21:27 | מאת: מיכל

ערבטוב, בת הזקונים שלנו כבת 7 מאד מאד קשורה אליי. ( עד גיל 4 חינוך ביתי...) ילדה מאד חברותית אך גם מאד רגישה. אני עובדת מהבית ומבלה איתה המון. אני מתכננת נסיעה עם הבן ( בר מצווה) ל 6 ימים 5 לילות. הבת הגדולה שלפני גיוס ( 18) נשארת להשגיח. ברור לי שהיא תהיה זמן רב מול מסכים וכו..מדובר בחופשת חנוכה. האם 5 ימים ( פחות יום) ישנו משהו?? דיברתי איתה והיא מגלה בגרות לצד חששות וישר בוכה שתתגעגע.....

לקריאה נוספת והעמקה

להערכתי הרגישות שאת מדברת עליה היא חרדת נטישה שנובעת בין היתר מהחינוך הביתי והזמן הרב שביליתם ביחד בשנים הראשונות. אבל כדאי שתיסעי ושהיא תתמודד. תרגיעי אותה בלי להתנצל ובלי לבכות. בהצלחה

08/10/2019 | 01:11 | מאת: זהר

יש לי שני אחים אחד בן 23 ואחד בן ארבע האח הגדול מגמגם מילדות (אמא טוענת שכנראה מטראומה שקרתה לו) אני לא מגמגמת ואחי הקטן מראה סימנים של גמגום, אני לא יודעת אם זה גמגום לכן אפרט מטה מה התסמינים הוא בכללי לא מדבר בצורה ברורה, רק בזמן האחרון האוצר מילים שלו התפתח משמעותית ולא בתקופת השלוש שנים האחרונות. אבל הוא מסתדר. יש לו לעיתים יחסית רחוקות סיטואציה שבה הוא מנסה להגיד מילה והוא נתקע על ההברה הראשונה ומכווץ עיניים זה נראה שהוא מתקשה ולכן מכווץ עיניים האם זה גמגום? האם צריך להתערב ולעשות משהו בנידון או פשוט להיות סבלנים ולקוות שזה יעבור ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב יש מרכיב גנטי של קושי שפתי כדאאי שתקחו אותו לקלינאי תיקשורת בהצלחה

01/10/2019 | 15:41 | מאת: יהודית

שלום, בתי בת שמונה וחצי ילדה מאוד הגיינית, מתנקה היטב אוהבת לשטוף ידיים. במקרה נכנסתי לשירותים כשהיא עשתה את צרכיה וגיליתי שכל הידיים שלה מרוחות בצואה. די הזדעזעתי ואמרתי לה למה זה לא תקין(הגיינה, פסולת של הגוף וכו') היא התביישה וכשחקרתי טענה שעשתה זאת כמה פעמים כי זה כיף לה... אמרתי לה שזה אסור כי זה מסוכן ולא נכון. השאלה שלי היא האם זו סתם התנסות(דוחה מאוד) או שזה מצביע על משהו אחר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לבת שלך כנראה נטייה אובססיבית. כדאי מאד שתלכי לבדיקה יסודית אצל פסיכולוג או פסיכיאטר.ותקבלו ייעוץ והדרכה בהצלחה

22/08/2019 | 23:00 | מאת: אמא

שלום, הבן שלי קיבל הפנייה לטיפול/ ייעוץ פסיכולוגי פרטני ( כך רשום בהפנייה של הרופא משפחה) שבחרתי כהורה להיות באופן פרטני, השאלה היא האם הפנייה כזו נכללת בתיק הרפואי של הילד כשהוא צריך להציג תיק רפואי בעתיד למטרה של לימוד, עבודה, או כל נושא אחר שמצריך הצגת תיק רפואי?? אשמח לתשובה בעניין תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אין שום חשש

10/08/2019 | 02:01 | מאת: רעות

שלום יש לי תינוק בן שנה וחצי. לפני שבוע עברנו דירה. ובנוסף נולד לו אח קטן לפני 7 שבועות. אני זוכרת שהיה קטן היה בוכה כאשר הייתי מפעילה בלנדר או כאשר היה שומע רעש מאוד חזק והבנתי שזה תקין לחלוטין... בגלל המעבר דירה נאלצנו לקדוח בקיר ובעקבות כך התינוק בכה בצורה מטורפת ואני עשיתי טעות ולא לקחתי אותו למקום שקט יותר וככה במשך 5 דקות צרח בכי נוראי. למחרת הוא יצא עם המטפלת שלו לטיול בחוץ והיה שם איש שכיסח את העצים בשכונה... המטפלת חשבה שזה נכון לקרב אותו כמה שיותר לבנאדם כדי שיבין מאיפה מגיע הרעש...(טעות איומה) הוא חזר מהאירוע צורח עם דמעות איומות... מאז אותו אירוע עם המטפלת במשך 4 לילות שהוא צורח בלילה ומתעורר מבכי... בדירה החדשה שלנו אנחנו קרובים לקירבת כביש ראשי והוא שומע רעש של אופנוע שנותן גז ונוסע ואז הוא כל פעם צורח גם... בבית הקודם לא הייתה קירבה לכביש... אני בטוחה וסבורה שכל המצב שלו בגלל מה שקרה עם המכסח עצים והטעות שהמטפלת עשתה.... מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו? האם זה נשמע לך תגובה נורמלית שתינוק יבכה ככה במשך 4 לילות ולא יסכים לישון ? בוודאות הוא לא סובל מכאב פיזי או חולה חוץ מלשבת על ידו ולהגיד לו שהכל בסדר מה עוד ניתן לעשות? האם לדעתך נגרמה לו טראומה וכתוצאה מכך יהפוך לילד חרדתי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב יש לו סימנים של חרדתיות מסוימת .אולי על בסיס של קשיים בוויסות חושי כדאי מאד שתלכו לייעוץ לפני שהחרדות יתעצמו

08/07/2019 | 17:50 | מאת: איתי ורות

לי ולאשתי יש ילד מתבגר כמעט בגיל 15.שנינו אנשים מעשנים.לאחרונה מלפני כחצי שנה הבן מתעקש מאוד לנסות לעשן סיגריות.יוצר סנקציות כועס ויותר מתיחויות.היסברנו לו שהוא יוכל אחרי גיל 18 אבל הוא לא מוכן לשמוע.יש לציין שביתר הדברים הוא ילד ממושמע ולא בעייתי.מה עלינו לעשות,האם אפשר לו לנסות כבר בגיל זה או למנוע ממנו בכל דרך אפשרית ומה האפשרויות להביא למניעת דבר זה?

שלום תעשו כל דבר כדי למנוע ממנו לעשן ואל תיכנעו לצעקות ולבכי בהצלחה

01/07/2019 | 12:53 | מאת: שרית

שלום רב, בן שלי בן 7.5 עולה לכיתה ב', יש לו בריחת קקי עדיין, בעיקר כשהוא משחק ומרוכז במשהו אחר, לפעמים זה התלכלכות על תחתונים לפעמים ממש בריחה, התגבר בחודשים האחרונים, מאז הגמילה זה מופיע ונעלם אבל אף פעם לא עד הסוף נעלם, ניסינו פרסים וטבלאות כשהיה בגן, אנחנו במעקב במכון הרטבה כי מרטיב בלילה גם, אני נוטה כבר לחשוב שזה לא פסיכולוגי אלא פיזיולוגי אולי צריך לבדוק משהו? לאיזה רופא לפנות? הוא ילד מאוד אינטליגנטי, עוד דבר הוא נולד פג בשבוע 27, תודה על העזרה

לקריאה נוספת והעמקה

לדעתי זה עניין של תשומת לב.אולם כדאי מאד להגיע ליעוץ מקצועי.קשה ליללהאמין שתצליחו בעצמכם. בהצלחה

05/05/2019 | 09:49 | מאת: לימור

שלום, יש לי בת 8 בבית ובן 6.5. הבת שלי לאחרונה החלה להתעניין בנשיקות (שמנו לב לזה כבדרך אגב, לא כי היא שיתפה אותי) אתמול קלטתי מהצד שהבת שלי שידלה את הבן שלי "לשחק בגדולים", הניחה את הידיים שלו על המותניים שלה, ליטפה אותו במשך דקה בלחיים ואז המשיכה ופשוט נישקה אותו על השפתיים במשך 10 שניות. הזדעזעתי כולי אבל לא רציתי לצעוק/לכעוס מיד אלא לבוא אחר כך עם תגובה מושכלת. מה עושים? :(

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב אל תעשי הרבה דברי אתה בעדינות שזה לא כל כך מתאים לגיל שלה וזהו בל כעס ובלי עצב הילדה נורמלית מתנהגת בטבעיות בהצלחה

שלום רב את לא צריכה להתרגש יותר מדי .הבת שלך שומעת סיפורים או רואה סרטים. תסבירי לה ברכות שזה לא לגילה בלי כעס שום נזק לא נגרם לאף אחד בהצלחה

24/02/2019 | 12:28 | מאת: אפרת

בתי בת 9 וכמה חודשים. היא במעקב אנדוקרינולוגי מאז גיל 4.5 מאחר שהיא נמוכה (אחוזון 3). לאחרונה קיבלה אישור לקבל הורמון גדילה המצריך זריקה כל יום. היא מסרבת בכל תוקף לקבל את הזריקה (מן הסתם, מפחדת מהכאב) ואומרת שלא מפריע לה להיות נמוכה...זה מגיע לבכי כשרק מדברים איתה על זה. די ברור שגם אם עכשיו הגובה לא מפריע לה, בעוד שנתיים שלוש זה יהיה הרבה יותר משמעותי עבורה. מאחר שיש לנו חלון הזדמנויות קטן מאוד להתחלת הטיפול כדי שהוא ישפיע, אשמח לשמוע מה ניתן לעשות בנושא זה.

לקריאה נוספת והעמקה

תמשיכו להסביר בעדינות ובנחישות אם לא תצליחו כדאי שתפנו לייעוץ

23/02/2019 | 00:42 | מאת: לימור

בתי בת 8.5 לאחרונה מורחת צואה על הקירות בשירותים,גם בבית וגם בבתים אחרים.וכאשר אני מעירה לה על כך היא נבוכה ומכחישה.

שלום לימור זו התנהגות שמראה קושי בשליטה עצמית.אפשר לטפל בה ביעילות אולם כדאי שזה יעשה על ידי איש מקצוע. בהצלחה

20/02/2019 | 21:25 | מאת: אבא

שלום רב, בשיחה זורמת עם שני הבנים, ( 10.5 ו - 11.5) הסברתי להם שישנם אנשים חולים, וצריך להזהר מכל אדם, וכמובן שתמיד אם מזהים התנהגות "חריגה" צריך מיד לספר להורים. בני בן ה-11.5 שאל כך : "אבל אם מישהו עושה דבר כזה, הוא בטח גם יגיד ויאיים לא לספר לאף אחד"... המשפט הזה מדאיג אותי, הייתי שמח לשמוע את דעתך. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

לא צריך להתייחס לכל דבר אין לזה ערך . אל תדאג מזה

06/02/2019 | 20:54 | מאת: אמא קצת מוטרדת

שלום עכשיו לקראת יום המשפחה הילדים מציירים בגן ציורי משפחה. שני הציורים שראיתי של ביתי בת ה-4.5 לא כללו את אחיה היחיד בן שנה ותשע. כשראיתי לראשונה שאלתי איפה הוא אמרה בבטן שלך. בפעם השנייה כבר לא שאלתי. האם זה צריך לעורר בי איזושהי דאגה? יש לציין שהם אכן רבים הרבה והוא אכן דורש הרבה תשומת לב אך לעיתים גם מאוד נהנים וצוחקים יחדיו. תודה רבה!!

שלום רב. אין מקום לדאגה. כל הסיכויים שהם יסתדרו ויהיו חברים טובים

שלום , בני בן 7 , ילד מאוד חכם, המורה מדווחת לי שהוא תמיד בדיעה הפוכה מהתלמידים אחרים, הדיעה שלו היא הנכונה, אפילו אם מובן מאליו שדעתו לא מתאימה, הוא מתעקש.

זה ילד יצירתי עם דעות משלו . זה היתרון שלו לעומת אחרים שיש לו דעות משלו. אפשר לדבר אתו בבית על דעותיו ולדון בהם זה יפתח אותו. וגם לעודד אותו לשחק עם ילדים אחרים ולהתחבר אתם

23/01/2019 | 16:55 | מאת: אבא לבן 6

שלום רב בני בן כמעט 6 סובל מחרדת כישלון המתבטאת בהימנעות מפעילויות מסוימות כגון משחק כדורגל כי אולי לא ינצח, מגיב לביקורת או נזיפות בביטויים מאוד חריפים כלפי עצמו, לעיתים נמנע ממשחק עם חברים לגן כי "אולי לא ירצו לשחק איתי". מכל בחינה אחרת הוא בתפקוד גבוה מאוד: חכם מאוד (קורא וכותב בגן חובה), מאוד ורבלי, רגיש גם לזולת ותמיד היה אהוב ע"י צוות הגנים בהם היה. אשתי ואני שוקלים עבורו טיפול כהכנה להתמודדות עם אתגרי בית הספר בשנה הבאה (למשל ציונים). שאלתי היא כיצד לבחור בין מגוון סוגי הטיפולים המוצעים: רגשי / טיפול במשחק / באומנות / ברכיבה וכן הלאה? איך לדעת מה יתאים לו ויהיה האפקטיבי ביותר?

לקריאה נוספת והעמקה

זאת לא שאלה טובה כי התשובה מסובכת .אני מציע טיפול פסיכולוגי בשיטה תנהגותית בהצלחה

חברתי

חסר אינפורמציה

21/12/2018 | 21:21 | מאת: אופק

היי אנינפרודה מבעלי 3 חטדשים . אינו גר בבית. לא הפרדנו עדיין חשבונות והוא פוגש המון את הילדים. בתי בת 5 ובהי בן 3. אני בהריון חודש . שאלתי ..? גירושים זה תהליך והילדים עוד לא יודעים. הם וודעים שאבא כעבודה וגר אצל סבתא כדי לעזור לה. הוחלט להתגרש אני רוצהה לעבור דירה. משהו חדש. יהיו המון שינויים בחיי הילדים. נעבר דירה אח חדש הגדולה שנה הבאה כיתהה א והידיעה על פרידה. שאלתן האם לעבור דירה או להישאר כדי למנוע שינויים? מציינת שאני עובדת משרה מלאה עד שלוש ולומדת לתואר 3 דיי שמחה במהותי וכבר דיי אחריי הכאב של הפרידה שיזמתי. זה עובר לילדים ומרגיש לי שהם חזקים ושמחים.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אופק החלק הכי חשוב בגירושים לגבי הילדים הוא היחסים הטובים ביו שני ההורים לילדים ורמת מתח נמוכה בין ההורים .אם את יכולה לדחות את מעבר הדירה עדיף ,בהצלחה

22/11/2018 | 00:43 | מאת: צופיה

שלום ביתי, בת שלוש נכנסה לגן עירייה רק עכשיו הייתי איתי בבית עד כה. בחודשיים האחרונים פיתחה פחד מזרים, שזה אומר מכל אחד שהיא לא מכירה אפילו מדריכים/ת שמעבירים/ות חוגים, או נשות צוות שבאות להחליף את הגננת או הסייעת במידה ויש צורך. מחוץ לגן זה קורה אם רואה מישהו/י שמתקרב/ת אז מנסה להתחבא או פשוט להרים את היד ולכסות את העיניים. אני לא יודעת אם זה קשור לעובדה שנכנסה לגן בגיל 3, למרות שכן הייתה אינטרקציה עם כל מיני אנשים וזה לא היה קורה איתי כאשר הינו ביחד. אני בעיקר לא יודעת איך להתנהג כשזה קורה וגם האם זה נורמלי בגיל כזה? כיצד לעזור לה . והאם יש צורך בטיפול מסויים? או פשוט לחכות שזה יחלוף . אשמח לשמוע עצות או כל דבר שיעזור לי לעזור לה .

לקריאה נוספת והעמקה

שלום צופיה יתכן מאד שזה קשור לעובדה שהייתה איתך בבית 3 שנים .זה דרך אגב לא מומלץ. אל תעשי דבר עם התגובות האלה תישארי רגועה.זה יחלוף.אבל זה כן יכול לסמן רמת חרדה גבוהה יותרבאופן כללי .לדעתי כדאי לבדוק את זה יותר לעומק ולקבל הדרכה כדי למנוע נזק. בהצלחה

25/11/2018 | 09:38 | מאת: צופיה

תודה על המענה על איזה הדרכה מדובר למי לפנות?

13/11/2018 | 10:01 | מאת: דנה

שלום לך, הבת שלי בת כמעט 6, ילדה נהדרת. היא עברה השנה לגן חובה מגן פרטי רב גילאי ששהתה בו 3 שנים קודם. עלי לציין שאיננה מתלוננת ללכת לגן, וגם לא בשובה. אבל זה גם חלק מהאופי הסתגלן והנעים שלה, מהכוחות הטובים שלה. הבעיה היחידה היא שהגננת אמרה, ואני גם ערה לכך, שהתפקדו החברתי מעט חלש...היא מצטרפת למשחקים אבל מהר פורשת..אינה דחויה אך גם לא יוזמת. התחושה שלי היא שהיא מעט חסרת ביטחון מחד, מתקשה בפורום כזה של בנות גילה לעמוד על שלה. מנגד היא גם ילדה עם גאווה כזו, היתה מעדיפה להחליט על הכל ויכול להיות שאם לא מתאפשר לה היא פשוט מעדיפה לפרוש ולא נניח לעמוד על שלה או אפילו להתעקש לנהל את הענינים. אני משערת כך מתוך היכרות איתה, אבל אולי אני טועה. אשמח לשמוע את הבנות שלך. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

ילדה סתגלנית שזה אומר קצת חרדה חברתית ורמה נמוכה של תוקפנות. אלה תכונות מולדות.תנסי לנהל אתה שיחה נינוחה מאד בנושאים האלה ולחזק את הנושאים האחרים אצלה. בהצלחה

07/11/2018 | 19:17 | מאת: אאא

היי .. הילדה שלי עברה לגן חדש בת שנתים וחצי והתחילה בזמן אחרון להרדים תבובות שלה קצת באחזריות העם זה אומר שזזה מרדימים אותם בגן היא כועסת על בובה ואומרת לה לישון. ומשכיבה אותה על הבטן ואחרי זה אומרה חוצפנית עם זה נורמאלי או שאני סתם משתגעת ???

יכול להיות שאת צודקת , אי אפשר לדעת אם זה חיקוי או יוזמה שלה..תבררי בגן אם זה לא חיקוי תנסי לנהל אתה שיחה על זה. בהצלחה

01/11/2018 | 12:30 | מאת: הכוונה

שלןם אני בת 35 אמא לשניים ובהריון. אני פרודה חודשיים מבעלי עקב חצייה של קוים אדומים. בעלי מעורב בחיי הילדים כמו דדרוש וצריך. ילדיי בני חמש ושלוש. הוא לא גר איתנו כחודשיים וילדיי יודעים שהוא עוזר לסבתא הרבה לכן לא בבית. החודש ה1 לא היה קל אך עכשיו יותר טוב. לבנתיים המצב עדיין רגיש ואין שיח על חזרה . הוא מעורב וטני מרגישה שלילדיי יש ביטחון ולא תחושה של עזיבה או נטישה. האמירה שאמרו לי עד כה הגדול בן 5 הוא אני רוצה שאת ואבא תיהיו פה יחד. שאלתי היא כזו. מכיון שהכל עדיין באויר וקשה לנו לקבל החלטה כיצד עליי לפעול מול ילדיי?אינני רוצה שיחשבו שככה זה זוגיות או החיים. חודשיים הם ככה.מה עליי לעשות כי בכל עוד באויר

כרגע אל תעשי דבר ותמשיכי בקו של הוא עוזר לסבתא.תשמרי על יחסים טובים אתו לפחות ליד הילדים. העיסוק שלך במודל הזוגיות שילדיך ילמדו ,נובע מהשקפה מוטעית שיש בכלל דבר כזה. עזבי את הנושא הזה ותעשי הכל כדי שהחיים יהיו רגועים עכשיו

21/10/2018 | 08:33 | מאת: אמא

אני אמא גרושה בני בן 10 עם בעיות התנהגות קשות מטופל בריספרידקס 1 מג בלילה ובפוקלין xr כדור בבוקר . הואלומד בכיתה רגילה לאחרונה יש לו התפרצויות זעם קשות עם מבט מפחיד עם העיניים אם אני לא מסכימה למשהו שהוא רוצה הוא מרביץ מקלל צורח ואף חוזר ואומר את אמא מכשפה אני ארצח אותך משעים אותו מביהס בגלל שהוא מרביץ ומקלל כמו כן משעות הלילה הוא לא מפסיק לאכול הוא לא מניח לי לישון צובט אותי צועק שרוצה שאני אקום ואכין לו לאכול הוא עלה מאוד במשקל אני דורשת מביהס שידאגו לו לטיפול פסיכולוגי אבל לא מוכנים לתת מה עליי לעשות ???? אנא עזרתכם בעיניין

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב הילד שלך ואת זקוקים לטיפול והדרכה די דחוף. מניסיוני לא תמיד המערכת יכולה לספק את הטיפול הנכון אני מציע טיפול פרטי. כמה שיותר מהר

19/10/2018 | 03:29 | מאת: נועה

בני בן 5 לומד בגן ילדים, ולדברי הגננת יש משהו לא תקין בהתנהגותו, הופניתי להתפחות הילד בקופה ומילאתי את הטפסים הנדרשים ואישרו לי בשבילו ריפוי בעיסוק. אולם לא זאת הבעיה שלו, יש לו כל מיני בעיות שאני צריכה שמשהו יראה אותו ויאמר לי מה לעשות איתו ולאן לפנות. מי הוא הכתובת המדוייקת שעלי לפנות אליו שיוכל לאבחן לי את הילד ולאמר לי מה הבעיה שלו. ניסיתי דרך הקופה לבקש תור לרופא התפתחותי וקיבלתי תשובה שזה לא שייך אליו. אז למי כן אפשר לגשת שיכול לאמר לי:

לקריאה נוספת והעמקה

פנו להתפתחות הילד בקופת החולים ותבקשו אבחון

26/09/2018 | 11:30 | מאת: לילך גולני

שלום רב, בתי בת 11 וכבר כ-4 שנים סובלת מבעיות שינה. עד גיל 7 הכל היה תקין. מכיתה ב' התחילו בעיות שינה שנמשכות עד היום. בגיל 7 היתה לה בעיה להירדם וכבר שהיתה נרדמת היתה מתעוררת בבהלה מספר פעמים בלילה. היינו אצל פסיכולוגית שלא ממש עזרה , אבל איכשהו המצב נרגע ושוב חזר אחרי כמה חודשים. בשנים האחרונות יש לה בעיקר בעיה בהרדמות. זה קורה כמעט כל לילה. בחופש הגדול נראה היה שזה כבר מאחורינו אבל שוב חזרה הבעיה. לקחנו אותה למעבדת שינה אך הרופא שם הבין שזו כנראה בעיה רגשית ולא פיזית. כיוון שכשהיא ישנה איתנו על מיזרן בחדר שינה שלנו היא כן מצליחה להירדם. גם אם אנחנו עדיין לא בחדר (הידיעה שנגיע מספיקה לה). אנחנו לא מבינים מה הבעיה, במהלך היום הילדה היא ילדה שמחה, תלמידה מצטיינת, חברותית , מקובלת מאוד עם שמחת חיים. לא עברה טראומה, לא נעשה שינוי בבית ובמשפחה. היא לא מוטרדת ממשהו, ילדה שמשתפת ויודעת להתבטא מצוין. גם היא לא יודעת להסביר מה קורה לה בלילה. היא רק אומרת שהיא מרגישה פתאום משהו לא טוב. אודה לעזרתך והכוונתך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב הבעיה היא חרדות כנראה שנובעות ממקור ביולוגי ומפריעות לה להירדם . כדאי מאד שתפנו לפסיכולוג לייעוץ ולאוו דווקא לטיפול.

15/09/2018 | 00:30 | מאת: אמאוהבת

יש לי ילד מקסים. עדין, נעים, חכם יפה מוכשר ומחונן שפשוט לא מפסיק לדבר. יש לנו ארבעה ילדים וזה נכון שהוא נאלץ לא מעט לדחות סיפוקים ולהמתין עם הדיבור ואולי זה מקשה עליו אבל מאז ומתמיד הוא מדבר בלי הרף. הוא לא מזהה מצבים שבהם אני או בעלי עסוקים במשהו אחר הוא לא עוצר אם קורה משהו באמצע שיחה איתו למשל אם מישהו מבני הבית שואל משהו הוא ממשיך לדבר ולספר מה שרצה הכל במקביל למישהו אחר. כמובן שזה לא גורף ומוחלט אבל זה קורה לעיתים רבות מדי על בסיס יומיומי.הוא יכול לתפוס אותי בדלת כשאני אומרת שאני ממהרת ולנסות להסביר לי למה המורה שגתה בהסבר של כללים בשפה האנגלית ולנסות להדגים לי את את כללי הדקדוק וכשאני כועסת או מתוסכלת הוא אומר בתמימות אמיתית שחשב שזה ממש יהיה פשוט וקצר זה פשוט קורה הרבה. אני מבינה שהוא עמוס מחשבות בהיותו מחונן והוא אינטיליגנט מאד ובסך הכל בן 9 אבל אני דואגת לו שהוא לא מזהה מצבים ולא מבין את הגבול ובעיקר דואגת חברתית. אני חוששת שחברים לא יוכלו להכיל את זה שהוא מתחיל לדבר ולא ער למתרחש. אני רוצה לסייע לו והסברים לא עוזרים. איך אוכל לעזור לו להבין ולאבחן מצבים. בעבר הכרנו אדם שמדבר ללא הפסקה. אב של ילד שהיה איתו בחוג והבן שלי ראה איך הורים נמנעים משיחה איתו פשוט בורחים כי הוא לא מרפה ולא מאפשר מנוחה לרגע בשיח אבל גם דוגמא חיה לא הועילה. הגור שלי גדוש מחשבות ומילים ופשוט יורה עלינו את המלל בצרורות. מעבר לזה שאני מותשת מזה שאין שנייה של שקט למעט כאשר הוא קורא והוא קורא לא מעט או כמובן כשהוא עסוק במסך, במצבים אחרים הוא פשוט מדבר המון. איך עוזרים לו??

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב אני לא חושב שאת בתור אמא תצליח לעשות זאת זה דורש שיחה וייעוץ עם איש מקצוע. לדיתי הסיב לכך שהוא מדבר הרבה מאד זה אי שקט וחרדות . כדאי שתפנו לאי מקצוע. בהצלחה

09/09/2018 | 23:40 | מאת: דניה

שלום רב, בת בת חמש, נכנסה לראשונה לגן עיריה אחרי כמה שנים בגן פרטי - חממה. היא לא מכירה אף אחד, וגם לא ממש משתפת..אנימוצאת עצמי מודאגת ודואגת, וממנה לא מקבלת שיתוף...היא הולכת בבוקר לגן, לא בשמחה אך לא מוחה, לפעמיםמבקשתשאקח אותה מוקדם אך לא מתעקשת. נפרדת בבוקר יפה, בלי שום דרמה, אבל אני יודעת שאין לה שם אף חברה ושקשה לה ליזום...מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב תמשיכי ברוגע לשלוח אותה לגן בלי לחץ . אין סיבה . היא תסתגל.יהיה לה טוב בהצלחה

14/08/2018 | 08:59 | מאת: סיון עמר

שלום, הבת שלי בת 3 ושלושה חודשים. ביום הולדתה בחודש מאי נעלם המוצץ שלה והחלטנו שזה הזמן לגמילה. מאותו יום הבית שלנו הפך לאזור קרב. הילדה צורחת בלי סיבה, נהייתה אלימה ושעות אחהצ הפכו לסיוט. שלא נדבר על השינה שמתעכבת עד לחצות. האם כדי להחזיר מוצץ לאחר תקופה כזו ארוכה ללא המוצץ? ואיך גורמים לילדה להרגע ולא להגיע למצבי אלימות מצדה כלפי בני הבית. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סיוון תחזירו לה את המוצץ ותגיעו לייעוץ יותר יסודי אצל איש מקצוע בנוגע לתוקפנות של ילדה וכיצד אתם יכולים לטפח את התכונות הטובות יותר של הילדה. הדרכת הורים קצרה בהצלחה

10/07/2018 | 23:06 | מאת: חיה

שלום. בת שלי כיום בת 4.9. לפני שנה וקצת התחלנו תהליך של אבחון במרכז לגיל הרך של העירייה. לאחר מספר מפגשים עם פסיכולוג וקלינאית תקשורת, קבע הפסיכולוג שהילדה לא נמצאת בספקטרום של אוטיזם, למרות שהמצב די דומה לזה. מאז במשך שנה היו לה טיפולים של קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי, הכל במרכז לגיל הרך. אבל אני ובעלי מרגישים שהדבר לא נכון, שהאבחנה לא יכולה להיות נכונה בלי לראות את הילד במצבים שונים במשך היום (למרות שאותו פסיכולוג גם ביקר בגן שלה), יש הרגשת פספוס מאוד מורגש. אנחנו באמת חושדים שלמרות הכל הבת שלנו נמצאת בספקטרום ושהיא צריכה עזרה וטיפולים מיוחדים בהתאם. היא הולכת לגן חינוך מיוחד בשנ"ל הקרובה, אבל עדיין אנחנו חוששים מהפספוס הזה. למי עוד אפשר לפנות כדי לבצע אבחון יותר מעמיק ורציני? כדי שיקבלו את עמדתנו גם בגן חינוך מיוחד.. קופת חולים? (לפני יותר משנה התחלנו גם שם אבחונים, אבל לא סיימנו, כי במקביל קיבלנו אבחון במרכז לגיל הרך, אז ויתרנו). פרטי? תודה מראש.

10/07/2018 | 22:45 | מאת: דן

שלום אני גרוש , ויש לי שני ילדים בני 16 ו-12. מאז שאני לא גר בבית, אני מעורב פחות בחיי הילדים באופן מובן. בכל פעם שאחד הילדים ירצה להגיע, אם אני בבית אני לא אגיד להם שלא ניתן . אני מרגיש שאני זקוק לכמה ימים רק לעצמי, וכשאני מנסה קצת להתנתק אז אחד הילדים רוצה להגיע ואני כמובן אומר לו לבוא. חבר אמר לי שזה בסדר אם פעם אחת אגיד שהיום אני לא יכול (למרות שאני בבית) ואקבע עם הילד למחר,כדי לקחת לעצמי קצת אויר. אני לא מסוגל להגיד לא יכול כשאני בבית, אני רוצה שהילדים ירגישו שהם יכולים להגיע תמיד. אשמח לשמוע את דעתך המקצועית. תודה

לדעתי זה בסדר בשתי הדרכים .תמיד להיות זמין לילדים וכשאתה צריך קח לך חופש קטן. בהצלחה

11/05/2018 | 19:18 | מאת: שיר

שלום, בן שנתיים ועשרה חודשים. כבר חודש גמול.. שולט במתן שתן.. הולך לשירותים לבד... אבל רק כשמדובר בפיפי. את הצואה הוא עושה בתחתונים. הוא יודע שיש לו והוא מתאפק עד הרגע האחרון ועושה התחתונים. גם כשאני אומרת לו שייגש לשירותים ומנסה לשכנע אותו לבוא איתי ואני יודעת שיש לו.. הוא לא מוכן והוא מתאפק עד שעושה בתחתונים. ניסיתי הפתעות ומתנות וחיזוקים וזה לא עוזר.. אשמח לעזרה הברכה שיר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב אתה יכול לומר לו לחזור לשים חיתול , אם הוא מתנגד , תעזוב אותו , אל תזכיר את זה יותר אל תדבר על זה . זה גורם לו יותר לחץ ולהתבצר , עזוב את זה לבד וזה יגיע. בהצלחה

06/05/2018 | 01:46 | מאת: נלי

שלום בתי בת השנתיים וחצי בוכה וחרדה מזרים במיוחד במישהו מרים את אח שלה ואת בת דודה שלה או שמישהו מתקרב לאח שלה היא צורחת ובוכה מסיבה לא ידועה מה זה יכול להיות?תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב זו חרדת זרים . תופעה טבעית אבל יכול להיות שאצלה זה יותר רגיש.דבר איתה ברוגע ואל תביע רגשות מיותריםתשתדל להמשיך הלאה בהצלחה

30/04/2018 | 09:13 | מאת: אילה

ילדה מתוקה מאוד בת שלוש היא קצת שקטה אבל משתלבת חברתית ורואה אותה עצמאית אין לה בעיה לשחק לבד בכיף שלה ולא צריכה בחברת תינוקות זה בסדר איזה פעולות אפשר לעשות לעידוד תינוקות להשתלב בחברת תינוקות

אפשר גם לא לעשות דבר. .הכי חשוב לא להלחיץ את הילדה .היא תמצא את החברויות שלה לפי התכונות והמצבים. אפשר לעודד מפגשים ,לחזק את היכולת הספורטיבית.הילדה שלך 10 תהני ממנה ופחות תדאגי אין לה שום קושי בהצלחה

27/04/2018 | 10:56 | מאת: שרית

נכדתי בת 4 עברה לפני 3 שבועות ניתוח: כריתת שקד שלישי, כפתורים וכריתת שקדים. מאז הניתוח כל לילה היא מתעוררת עם בכי מספר פעמים. ביום היא בסדר. ההורים כבר לקחו אותה לישון איתה במיטה בתקווה לתת לה ביטחון. עדיין מתעוררת בבכי עז. מה עושים??? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב להמשיך לישון אתה במטה עד שתירגע לגמרי

12/04/2018 | 04:52 | מאת: דינה

בס"ד שלום. בן שנתיים לפני כשלושה שבועות התלונן על כאב בטן פעמיים... לאחר מכן היתה יציאה... התלונה חזרה שבוע לאחר מכן שוב .ואחר שבוע . היום היתה תלונה על כאב בטוסיק ובבטן... חשוב לציין שהילד רגוע משחק לא מראה סימני מצוקה ישן טוב ..אין הקאות או שלשולים מידי פעם עצירות . יש יציאות...מאחר והילד הוא לא אכלן וכל ארוחה נתקלת בקשיים ורק כאשר מלווה עם ספר או משחק תוך כדי אז הוא אוכל פחות או יותר..הפעם האחרונה הראה התנגדות לא רוצה לאכול...כאשר אחרי שכנוע מצידי שרק יישב איתנו בשולחן הסכים וגם אכל איך מומלץ להתיחס לענין. האם יש צורך לעשות בירור אצל רופא משפחה או להתעלם. תודה רבה .

לקריאה נוספת והעמקה

לדעתי כדאי לעשות ברור אצל רופא משפחה

04/04/2018 | 22:08 | מאת: דונדון

הבן שלי נותן לי ראסיות עם המצח שלו ומכות עם הצעצועים שלו מה עושים אשמח לתשובתך

יש לך ילד פעיל שלא מתכוון להכאיב לך . זו דרכו להפעיל את עצמו ולהתאמן בפעולות חשובות .הדבר הטוב ביותר יהיה להדגים לו ולהסביר לו איך לשחק עם הצעצועים ואיך לא. בשילוב של הוראות מילוליות אסרטיביות

25/03/2018 | 21:40 | מאת: אלון

שלום רב, הבת שלי בת 4 וחצי לערך ולאחרונה יש לה מספר בעיות התנהגות שהייתי שמח לדעת כיצד לטפל בהן 1. היא חזרה להתנהג ולדבר כמו תינוקת. 2. היא בזמן האחרון ממש נצמדת לאמא שלה ברמה של דבק וללכת איתה אפילו לשירותים 3. מתלוננת הרבה שאף אחד לא משחק איתה בגן. ראוי לציין שהיא בגן עירייה בקבוצת גילאים 3-4 אשר קטנים ממנה ויכול להיות שחלק מההתנהגות היא לוקחת מהם. אשמח לחוות דעתך כיצד לטפל במקרים אלו. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב להערכתי עלתה אצלה אמת החרדה והיא זקוקה ליותר תחושה של בטחון והגנה. אני מציע להתנהג איתה כרגיל בלי לחץ מכל סוג שהוא .זה יעבור והיא תתנהג בהתאם לגילה

21/03/2018 | 20:49 | מאת: חן

הי לפני חודש אימי נפטרה והילדה שלי הייתה מאוד קשורה לסבתא שלה היא מסתגרת בחדר היא לא רוצה לחזור לבסיס היא בקושי אוכלת היא לא מחייכת היא פשוט בנאדם אחר מה אפשר לעשות אני מאוד דואגת לה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב דברי אתה בעדינות , תני לה לאכול, לשתות דברי עם המפקדת שלה.וזה יעבור בהצלחה טובי פלד

14/03/2018 | 17:11 | מאת: רונן

שלום אני בן 46, גרוש + שני ילדים בני 16 ו-10. לפני כחודש הכרתי בחורה והקשר רציני ומשמעותי עבור שנינו. אני מאוד רוצה שילדי יכירו את חברתי, אך חברתי טוענת שהקשר טרי מידי וזה לא הזמן להכיר את הילדים, צריך לדעתה לבנות יותר את הקשר לפני ההיכרות עם הילדים. אני לא מסכים איתה, וחושב שהיא חלק מחיי כרגע ולכן הילדים צריכים להכיר אותה. אשמח לשמוע את דעתך בנושא. תודה רונן

שלום רב אני נוטה יותר להסכים עם חברתך החדשה .אתה יכול לספר לילדיך אולם אם היא מעדיפה לחכות כדאי לעשות זאת. בהצלחה

16/02/2018 | 19:18 | מאת: ש

היי שוב אני, החלפתי רכב לחדש יותר ממה שהיה והמתוק מסרב להיכנס אליו.. הוא בן שנה ושלושה חודשים, התרגל כנראה לרכב הישן עם מושב הבטיחות שלו מקדימה ליד הנהג.. עכשיו ברכב החדש המושב שלו מאחור, לרכב החדש צבע ברונזה והקודם לבן, אני לא יודע איך לקשר בין הדברים ולמצוא את הבעיה הוא פשוט ממרר בבכי ולא מוכן להיכנס לרכב אפילו לא להסתכל עליו.. אנחנו ממש מתוסכלים מהמצב ואשמח לרעיונות.. תודה רבה

שלום רב תשקיעו זמן בהסברים ובהרגעה אבל גם בצורה ברורה ובנחישות ותבהירו לו שכך זה יהיה . הוא יקבל ויתרגל

25/01/2018 | 11:22 | מאת: ש

היי הבן שלי בן שנה וחודשיים ומזה כמה ימים הוא מסרב להיכנס לאמבטיה להתקלח וצורח ובוכה, לפני כמה ימים הוא החליק לי קצת בין הידיים מרוב סבון אבל לא נפל, רק איבד קצת שיווי משקל כשאשתי חפפה לו, לדעתי מאז הוא מסרב להתקלח וקשה להכניס אותו לאמבטיה, ניסינו למלא אותה במים עם צעצועים וכו' אבל לא עוזר אשמח לרעיון תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

הי לרחוץ כל יום זה לא כל כך חשוב.. אל תרחצו אותו יומיים ולאחר מכן תכניסו אות לחדר האמבטיה ותנגבו אותו במגבת רטובה תעשו את זה יומיים רצופים ואחרכך תנסו שוב . כל יום קצת . אפשר גם לרחוץ אותו בגיגית אבל לא בחדר האמבטיה . אפשר גם להתקלח יחד אתו להחזיק אותו ולהינס למים בישיבה. בהצלחה

תודה רבה ננסה

18/01/2018 | 21:48 | מאת: מיכל

שלום רב! לי ולבעלי יש מדי פעם ויכוחים ומטבע הדברים לצערי קורה שהם מתרחשים ליד התינוק היקר שלנו כרגע בן 11 חודשים. אנו משתדלים להמנע שזה יקרה לידו אבל לעיתים זה מגיע למצב בלתי נמנע, בעיקר כי לבעלי ocd והוא מתקשה להבליג על דברים מסויימים שחש ברגע מסויים. אני רואה שהילד נלחץ וזה גומר אותי. אני מנסה תמיד למנוע מהויכוח לעלות לטונים גבוהים אבל רואים בבירור שהילד מרגיש ונלחץ. האם חלילה עלול להיות נזק בגיל כזה לטווח ארוך? מה ניתן לעשות? יש לציין שבעבר זה היה הרבה יותר גרוע ואחרי שיחות רבות בעלי למד להשתלט על עצמו יותר ליד התינוק אבל עדיין זה קורה מדי פעם ומטריד אותי מאדדד. מצפה להתייחסותך... בתודה מראש...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב כדאי לעשות כל מאמץ כדי להפסיק את הויכוחים ליד הילד. במיוחד כשלבעלך יש OCD .אפילו כדאי שתלכו ליעוץ . זה גורם נזק לילד. האווירה ביית זו המתנה הגדולה ביותר שאפשר לתת לילדים שלכם. בהצלחה

שלום רב, בני בן ה 6 חובב מאד דברי מתיקה וחטיפים. מדי יום הוא התרגל להגיע הביתה אחה"צ ולקבל פינוק קטן מתוק. ולא ראיתי בזה בעיה . משקלו תקין ויחסית הוא אוכל בצורה סבירה דברים בריאים אחרים. יחד עם זאת, הדחף למתוק הוא קבוע ואף אובססיבי ואנו מנסים לשלוט בזה בבית בנימוקים של בריאות וגיוון מזון. אך הוא מסתובב סביב המזווה כמו דבורה וכל הזמן תר אחרי משהו מתוק - לעיתים אנו מסרבים ולעיתים מאפשרים. בימי הולדת המצב גרוע בהרבה היות ואז הוא מאבד כל רסן; כשאנחנו נוכחים, אנו מנסים למתן את האכילה חזרת הרסן בנימוקים קצרים של: " זה לא בריא להגזים" תהנה מהכיבוד, תטעם קצת מכל דבר אבל צריך לאכול במידה ". טיעונים שאנו מקווים שעשויים להיקלט אצל ילדבגילו. לאחר חגיגת יום הולדת אחת הוא הקיא ובחגיגה שניה בה לא נכחנו מסתבר שהוא פשוט אכל ללא הפסקה. מאד כעסנו עליו מה שגרם לו לבכות כמובן (הוא גם נבהל מעוצמת הכעס של אביו) וכעסנו גם על עצמנו כהורים על כך שאחד מאיתנו לא היה שם כדי להשגיח. חשוב לי לציין כי בבית אני אופה על הילדים, במזווה לרוב יש עוגיות, קצת שוקולד מדי פעם כי אנו מאמינים כי איסור אכילה או אי החזקה של מזון מסוג זה יעשה את הפעולה ההפוכה ויחמיר את האכילה הלא מבוקרת כאשר יגדל ויהיה לבד יותר, אצל חברים, משפחה וכו. אתייעץ עם תזונאית כיצד לפעול בסוגיית גיוון המזון אבל חשוב לי לקבל סיוע מקצועי לטובת התמודדות עם הסוגיה בהיבט הרגשי, כיצד לפתור את הנושא מול הילד, אילו מסרים להעביר שייקלטו בצורה טובה יותר, ואיך להתמודד עם האובססיה הזו ? חשוב לי מאד מצד אחד שלא יגדל להיות ילד שמן ויסבול מתחלואים הקשורים באכילה מופרזת של דברי מתיקה ומצד שני שלא ייפתח הפרעת אכילה לכיוון השני וידאג מכל דבר שהוא מכניס לפה.. בנוסף אציין כי כאשר בסופש למשל אנו נחים בצהריים לא פעם מצאתי חבילת עוגיות שחוסלה בהיחבא וזה בהחלט איתות לכך שהוא מבין שזה לא בסדר ויודע שנכעס אם נדע). אני לא דוגלת בהסתרת מזון מתוק בבית או בהוצאתו הגורפת אחרת כיצד ילמד הילד שליטה? . חשוב לי להעביר מסר של מידתיות אבל בזה ככל הנראה אנו כהורים לא מצליחים כך הנושא של ממתקים עוגות וכו נהיה כבר issue . אודה לעזרתך בלהבין את התנהגותו , ממה היא נובעת (אני כל הזמן חוזרת על כך שיש הכל בבית ושאנו לא מחסירים ממנו דבר והכל מותר אך במידה) ובעיקר כיצד להתמודד עם זה בצורה טובה יותר כהורה ולסייע בהפחתת האובססיה שהוא פיתח סביב הנושא. בתודה מלאני

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב הילד שלך מכור למתוק . מתוק זה כמו סם.וזו נטייה מולדת. לאחר שניסיתם כל כך הרבה דברים וזה לא עוזר כדאי לנסות דברים אחרים . אםזה לא עוזר כדאי מאד להגיע לייעוץ. בהצלחה

14/01/2018 | 21:47 | מאת: ישראלה

היי אנו מתכוונים לעבור לעיר אחרת. האם להוציא את הילדה מהמסגתר הנוכחית ? לחכות לסוף שנה? או במידה ויש אפשרות לעבור לעיר אחרת ולהשאיר את הילדה עד סוף שנה וגם שנה הבאה באותו גן. והאם יש במעבר סוג של נזק עבורה כי אנו עוברים כל שנה בית.

לקריאה נוספת והעמקה

מה גיל הילדה ? טובי פלד

16/01/2018 | 16:23 | מאת: ישראלה

3.5 שנים

08/01/2018 | 13:43 | מאת: ניב

היי אישתי ואני מתווכחים המון...מןל הילדה לפעמיים ומפחדים שזה פוגע בה.. האם יש חשש?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לזוג המתווכח המריבות ליד הילדים יכולים להכניס את הילדים למתח..כדאי למנוע זאת לחלוטין ולהסכים על דרך לפתרון חילוקי הדעות ללא הילדים. אם לא מצליחים לבד כדאי לפנות ליעוץ מקצועי בהצלחה טובי פלד

02/01/2018 | 22:34 | מאת: ניב

שלום רב, הילדה שלי בת 3.5 וב3 שנים האחרונות הספקנו לעבור 3 דירות ועכשיו שוקלים את המעבר ה4 שהוא יהיה לפרק זמן ארוך יותר משאר מעברי הדירה שהיו לשנה וקצת.. הסיבה אי הסתגלות לבית שלי ושל אישתי.. חשוב לי לציין שבכל המעברי דירה לא החלפנו גן. כעת אני שוקלים את המעבר ה-4 ובסוף השנה הנוכחית להעביר את הילדה לגן אחר בעיר החדשה... זאת אומרת שהיא בגן העירייה כעת תהיה רק שנה ואז ץעבור לגן עירייה חדש בעיר אחרת. שאלתנו היא כזאת... האם כל המעברי דירה והמעבר הקרוב יפגעו בה מפחינה נפשית או שיעשה איזה הפרעה התנהגותית או שכמו שכולם אומרים שילדים בסוף מסתגלים? האם לדעתך יש מניעה לבצע את המעבר הזה? אין חובה למעבר םשוט קושי שלנו חהסתדר לדירה ולאחרי שיצאנו מאיזה משבר כלכלי אנו יכולים לעשות מעבר לדירה מיחידת דיור מרתפית. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב להערכתי אין מניעה למעבר דירה הילדה תסתגל . חשוב יותר שהאווירה בבית תהייה רגועה בהצלחה טובי פלד