נגישות
נגישות

פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה

הפורום הנוכחי הוקם מתוך התפיסה כי היבטים רגשיים הנם חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם קשיי הפריון וטיפולי הפוריות. המפגש עם נושאים אלה עשוי להעלות רגשות מכאיבים ותחושת בדידות, שמחירם גזילת משאבים נפשיים הנחוצים להמשך ההתמודדות עם טיפולי הפוריות. מטרת הפורום היא לספק ייעוץ ותמיכה רגשיים לאלה המעוניינים לשתף בתחושות, מחשבות ולבטים, הנוגעים להתנסויותיהם עם בעיות פריון והטיפול בהם. כמו-כן מהווה הפורום בית חם ובמה לחילופי דברים, שיתוף בחוויות ותמיכה הדדית בין משתתפי הפורום. אני מקווה כי תמצאו בפורום מסגרת מכילה המספקת תמיכה ומאפשרת התחזקות ואף צמיחה. אני כאן לשירותכם, קרן קורניק
747 הודעות
441 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה

11/05/2019 | 20:22 | מאת: אנונימית

שלום, אני יחידנית בת 43, עם ילד מופלא מטיפולי פוריות בן 4. בשנים האחרונות עברתי עם עצמי אינסוף התלבטויות אם להביא עוד ילד. ובכל פעם הכף נוטה לכיוון של כן, אני מתחילה סבב טיפולים, זה נכשל, והגוף שלי קורס לתקופה של כמה חודשים טובים מכל התקופות וההורמונים, וחוזר חלילה. ככל שחלף הזמן בכך מותה לכיוון הלא. די, מספיק. יש לי ילד אחד נהדר, מצבי הכלכלי לא מזהיר, מצבי הגופני מידרדר מהטיפולים, ואני גם מאד מבוגרת. והסביבה העיקרית ללמה כן נותרה לא להשאיר לבד את הילד. להביא אלו רחב שזה כל כך חשוב בעיני, בעיקר בהיעדר אב או משפחה אחאת, והוא גם מאד רוצה. עם המכונות הזאת לעשות את כל זה עבורו, עשיתי לאחרונה עוד מחזור טיפול, בלי הרבה ציפיות, ו... הריון! ומאד שנקלטתי אני לא יודעת מה אני יותר - חרדה או מתרגשת כל כך רציתי את הילד הנוסף הזה, עשיתי הרבה מאד כדי להרות, ופתאום אני מוצאת את עצמי חושבת אולי כדאי שיפול, מה אני עושה בכלל מתחילה את זה שוב בגילי. אני לא רוצה את כל הבחילות והחולשה וההקאות ולידה שהייתה כה קשה וטראומטית פעם קודמת, ולקבור את עצמי שוב בים של חיתולים ובכי. אני כבר לא יודעת מי אני, שנים שלא היתה לי חופשה אפילו קצרצרה. שכחתי מהם תחביבים, מהם חיים, מהם גברים, מה זה לצאת מהבית בערב. ומנגד... אני בהריון! יהיה לי עוד ילד. לבן שלי יהיה אח, והוא כל כך שמח ומתרגש ומדבר על זה ללא הרף, וזה כל כך משמח אותי. ואני לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שאני משתגעת, שאף אחד לא מבין אותי, ושאני כל כך פוחדת וחרדה. האם הסיבות למה כן הן אכן מספיק חזקות? האם אני עושה את הדבר הנכון? או שסתם הפחד מדבר מגרוני? כולם מסביב כל כך שיפוטיים ואין לי עם מי לדבר על זה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ראשית, כתבת באומץ ובפתיחות את תחושותייך המעורבות, נראה שאת מודעת ומחוברת לרגשותיך וזה מאד חיובי. טבעי וליגיטימי שההריון יעורר בך את כל שתארת. הנסיבות שבמסגרתן הרית הן משמחות מאד ולצד זאת מורכבות. נשמע שיהיה נכון לפנות לליווי מצד איש מקצוע רגשי . מסגרת כזו תאפשר להמשיך לעבד את המורכבויות שאת חווה, כמו גם יסייע בחשיבה משותפת, התארגנות והכנה רגשית לקראת ההמשך והפחתת תחושת הבדידות שאת חווה. בהצלחה רבה ורק בריאות! קרן

שלום לך. בהמשך לפניה הקודמת מה9.2 אז אנחנו בטיפול זוגי.אומנם לא אצל מטפלת המתמחה בפוריות אבל הטיפול שאמור לגשר על הפערים מההמלצה הקודמת שלך.כרגע מדובר על זה שקבעתי לאשתי תור לרופא ליום שלישי הקרוב כי לוקח 48 שעות עד שמקבלים אישור מקופת חולים לביצוע הפריה והיא אמורה להתחיל את התהליכים ביום חמישי.העמדה הנוכחית שלה היא ש:לא יוצרים הריון בכוח(כלומר בהפריה).אם במקרה יקלט טבעי אז היא מוכנה לקחת תמיכה הורמונלית כדי לשמר את ההריון אבל כאמור לשיטתה לא יוצרים הריון בכוח.היא עשתה דרך אגב פרופיל הורמונלי בווסת בתחילת השבוע והוא תקין אבל בגלל הגיל 44 ובכלל שהיה לה לפני שנה amh של 0.99 הסיכויים נמוכים.זה לא אבוד כהגדרת אחד מהמומחים בפורום פוריות מקצועי אבל כאמור נמוכים.וכידוע אם היא תעשה את התהליכים והם יצליחו-הסבירות לוולד פגום בגלל הגיל היא לא 0 מוחלט אלא משהו כמו 8 מתוך 1,000.אני"מת"שהיא תלך לרופא ביום שלישי ומחר דרך אגב יש לנו פגישה טיפולית עם המטפלת הריגשית.אני רוצה שהיא כמובן תלך לרופא לדבר על הפריה אבל בנסיבות כאלה שאם היא תעשה הפריה וחס ןחלילה יוולד וולד פגום אז שהיא לא תטיל את האשמה עלי שזה בגללי אלא שזו תהיה אחריות משותפת.בנסיבות הנ"ל יש לך דרך להציע לי איך"לשכנע"אותה ללכת לרופא כדי לעשות הפריה?

לקריאה נוספת והעמקה

בנוסף למומחה הנ"ל שציינתי היתה גם מומחית שכתבה לי השבוע:"הסיכוי לא גבוה ואם לעשות זה כדי שלא להתחרט אחר כך(שלא עשינו הפריה שהיתה הסיכוי האחרון בהחלט)

23/03/2019 | 13:09 | מאת: דני

מקודם נרשם שסבירות 8 ל1,000 לוולד פגום למרות אמצעי המעקב המתקדמים בימינו ולכן סבירות מאוד נמוכה אבל לא 0 מוחלט.אבל 0 מוחלט גם אין בגיל צעיר.בגיל צעיר זה סיכון 2 מתוך 1,000.

דני שלום, טיפול זוגי הוא בהחלט מקום טוב להביא אליו את התחושות של שניכם כמו גם את הפערים שאתה מתאר ולנסות להתמודד אתם, בתיווכו של המטפל/ת. ניתן לשמוע עד כמה אתה מעוניין בטיפול הרפואי שימקסם את הסיכויים להרות. לצד זאת ניתן גם להבין מדבריך שיש בהחלט הסתייגות או ההתלבטות מצד בת זוגתך וזה כנראה מסב לך תסכול רב וכנראה גם לה. לצד זאת, אני סבורה, שוב, שהדרך לבדוק אפשרות של גישור על פערים אלה היא דרך המשך תקשורת ביניכם בנושא, בשיח קשוב ומכבד עד כמה שניתן . ממליצה שוב שתמשיכו להביא ולעבד את הנושא לטיפול הזוגי כיוון שנשמע שלא ניתן ואולי גם לא נכון "לשכנע" אלא להמשיך בדיאלוג ביניכם. בהצלחה ושבוע טוב, קרן

09/02/2019 | 16:39 | מאת: אלון

שלום רב. אני בן 47 ואשתי 44.יש לנו 2 ילדים(בן ובת)מהריונות ספונטניים שניקלטו בזמנו ללא קשיים-כל הריון בנסיון הראשון.אשתי הרתה בזמנו כשהייתה בגילאים 31 וחצי,35.כשהייתה בת 38 רצתה ילד שלישי אבל מכיוון שלא ראיתי את עצמי אז כאבא ל3 ילדים זה לא התאים לי ולא שיתפתי פעולה ולכן היא לא הוציאה את ההתקן.כמו כן חשבתי שאם היא ניקלטה בקלות בגילאים שציינתי אז גם בגילאים מבוגרים יותר לא תהיה בעיה.כשכבר רציתי ילד שלישי כשהיא היתה בת 40 היא הוציאה את ההתקן ואז פשוט לא הלך.בגיל 41 צילום רחם תקין ולפתע בגיל 41 ועוד 3 חודשים היא ניקלטה להריון ספונטני שנפל בהפלה טבעית נדחית בשבוע 11(בדיאבד התברר שהעובר הפסיק להתפתח בשבוע 8)ואז בגיל 42 ועוד 3 חודשים ניקלטה ספונטנית שוב.היה הריון כימי שנפל בשבוע 6.ואז בגיל 42 ועוד 7 חודשים שוב הריון כימי שנפל בשבוע 6.בפעם הזאת לראשונה בחייה היתה התערבות רפואית.היא היתה מינימלית.רק אוביטרל לפני הביוץ.ואז מיד אחרי ההפלה הזאת בגיל 42 ועוד 9 חודשים שוב הריון.זה היה טבעי לגמרי ומכיוון שלא האמנו שזה הריון היא לא עשתה בדיקת בטא וביום 22 של האיחור התחיל דימום.יומיים אחרי זה עשתה בטא ויצא 4,200.זו גם היתה הפלה טבעית.ואז כמעט שנה ניסינו גם טבעי וגם עם טיפולים פשוטים יחסית(הזרעה עם גונאל ואוביטרל או רק גונאל ואוביטרל בלי הזרעה)ולא הלך.יש לציין ש"על הדרך"היא עשתה בדיקת קרישיות לשלילת סיבות להפלות חוזרות,בלוטת התריס ובדיקות גנטיות של 2 בני הזוג-הכל תקין.מה שמוביל להערכה שהסיבה להפלות היא איכות ירודה של הביציות בגלל הגיל.יש גם לציין שאין בעית זרע.לאחרונה עשיתי גם בדיקה עדכנית והזרע מעל הממוצע.לא משובח אבל בהחלט מעל הממוצע.(זה לא היה אצל ברטוב שיש שם מיקרוסקופ שמגדיל פי 6,000 בבדיקת מעבדה"רגילה"הבודקת כמות זרעונים,מורפולוגיה ותנועה.)אז כאמור אחרי כמעט שנה שניסינו עם טיפולים יחסית פשוטים וגם טבעי ולא היתה קליטה בכלל,ביוני 2018 בהיותה בגיל 43 ועוד 8 חודשים היא עשתה לראשונה בחייה הפריה חוץ גופית שהסתיימה בהריון כימי שהבטא המקסימלית שלו שתועדה היתה 90.כתוצאה מההצלחה היחסית הזאת אני"מת"שהיא תעשה עוד הפריה(יש לציין שבקודמת נשאבו 6 ביציות,הופרו 4 ושרדו אחרי 72 שעות 3 עוברים ושלושתם הוחזרו.אחד הוגדר"טוב"ועוד 2בינוניים")והיא מסרבת בגלל הקושי של התהליך ובגלל שהפעם אם היא תעשה הרופא רוצה שהיא תעשה פרוטוקול ארוך ולא קצר כמו קודם.קודם היה מנופור מתחילת מחזור,אוביטרל לפני ביוץ ושאיבה וכעת הוא רוצה שביום 15 היא תתחיל דרפפטיל ורק אז תעבור בתחילת מחזור למנופור ושאיבה כמו פעם קודמת וגילה כיום 44 ועוד 3 חודשים ולמרות זה קופת חולים עדיין מאשרת סבב נוסף(כנראה בגלל ההצלחה היחסית הקודמת)אבל היא לא רוצה בגלל כאמור הקושי של התהליכים הצפויים למרות שבתוך תוכה היתה רוצה עוד ילד אבל מהריון טבעי(שהסיכוי להשגתו שואף ל-0 בגיל הנוכחי וגם מאז ההפלה האחרונה בעקבות ההפריה הקודמת והראשונה ניסינו טבעי גם בעזרת ערכת ביוץ בייתית ולא הלך).אני מנסה לשכנע אותה לעשות רק עוד הפריה אחת ודי אבל היא עושה לי בעיות עם זה ונכון לעכשיו לא מסכימה גם כשאני מנסה לשכנע אותה-למשל להסביר ולהזכיר לה שהיא לא סבלה במיוחד בהפריה הקודמת וגם השאיבה עברה יחסית בקלות לעומת מטופלות אחרות שהיו גם בשאיבה כשאשתי עברה את השאיבה.אני כך כך מתוסכל מזה וחושב אפילו להיפרד/להתגרש מימנה כדי להכיר מישהי צעירה יחסית(גיל 36-38)ולפתוח בפרק ב' כדי שיהיה לי עוד ילד.מה לעשות?איך לשכנע את אשתי לבצע עוד הפריה אחת ודי?סליחה על המגילה הארוכה ואשמח לקבל תשובה/תגובה.

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2019 | 16:55 | מאת: אלון

לאחר כל הפלה הגוף"ניקה"עצמו לבד ולא היה צורך בהתערבות כמו גרידה או כל דבר אחר.

אלון שלום, מדבריך עולה שעברתם דרך ארוכה בשנים האחרונות, מלאה בטלטלות, תקוות ואכזבות. אני מבינה שכיום אתה ואשתך חווים פערים בנוגע למוטיבציה והרצון להמשיך בטיפולים, נשמע מדבריך שהיא כרגע חווה את המחירים של הטיפולים השונים כמכבידים מאד ואף מדי. לאור פערים אלה והתחושות העוצמתיות שכל אחד מכם חש, יתכן שכדאי לפנות לאיש מקצוע מהתחום הרגשי ( ישנם מטפלים המתמחים בליווי בתחום בפוריות) שיעזור לכם להתמודד עם סוגיות אלה, ילווה ויתווך ביניכם בצומת המורכבת שבה אתם נמצאים. בברכה, שבוע טוב, קרן

תודה. תוכלי להמליץ לי על מישהו/י כזה מאזור חיפה?רצוי מקופת חולים מאוחדת(שאנו חברים בה)אבל אפשר גם לא מהקופה.

שלום שוב, כצעד ראשון, ניתן לברר ביחידת בפוריות שבה עברתם את הטיפול. איש מקצוע רגשי, פסיכולוג או עו"ס אמור לעבוד בתוך או עם היחידה.

12/01/2019 | 12:18 | מאת: איילת

היי.. לצערי יש מחסור באיקקלומין בארץ.. אמרו לי שאפשר למצוא בשטחים.. שלחתי לג'נין מישהי שעובדת איתי וגם שם יש מחסור באיקקלומין.. היא קנתה לי משהו אחר שאמרו לה של שזה אותו דבר.. זה נקרא ovaclomin. האם זה בטוח לשימוש? אפשר להחליף את זה במקום איקקלומין? קיבלתי מינון של 100 ליום מהאיקקלומין..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, שאלתך נוגעת לתחום הרפואי ולכן ממליצה לך להפנות לפורום שזה לתחום מומחיותו. בברכה, קרן

22/09/2018 | 10:42 | מאת: תמי

שלום בת 41 ברקע 2 ילדים מטיפולי פוריות עקב אנדומטריוזיס . לפני כשנה וחצי ביצעתי טיפול פוריות אבל השחלות לא יצרו ביציות( מאז הטיפול לא קיבלתי וסת ולפי ההורמונים אני נמצאת בטרום גיל מעבר. ביצעתי בדיקת תפקוד שחלות והערך הוא פחות מ0.5 האם קיים עוד סיכוי מידה וארצה לבצע עוד טיפול?

לקריאה נוספת והעמקה

תמי שלום, מתנצלת על העיכוב בתשובה. שאלתך נוגעת לתחופ הרפואי ולכן ממליצה להפנות לפורום המספק מענה מתחום זה . בהצלחה רבה, קרן

תמי שלום, ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום המספק מענה רפואי. בהצלחה, קרן

שלום. אני בת 27. בעלת רחם דידלפי. מנסים להיכנס להריון (ראשון) בדרך טבעית כבר למעלה מחצי שנה... ללא הצלחה, בדיקות דם וזרע תקינות. רופא הפנה לצילום רחם. אשמח לטיפים בנושא, האם קשור למבנה הרחם? ומה סיכויי ההצלחה לאחר הצילום?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, ממליצה לך להפנות שאלתך לפורום שמספק מענה רפואי על שאלתך. בהצלחה רבה! קרן

שלום רב, לאן ניתן לפנות על מנת לקבל יעוץ פסיכולוגי/תמיכה רגשית בזמן הפריות? אני עוברת מזה כ8 שנים אינספור טיפולים וניתוחים קשים, מצבי הנפשי ירוד ובעיית הפריון משליכה על כל תחום בחיים שלי, זוגיות, פרנסה, בריאות פיזית ונפשית. בעלי כבר לא מסוגל לתת לי את התמיכה וההבנה שאני זקוקה להם. אודה באם תוכלו להפנות אותי לגורם המתאים שיעניק עזרה ותמיכה. בברכה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, המחשבה שלך לפנות לערוץ של תמיכה רגשית נשמעת מאד נכונה וחשובה, לאור כל שתארת. ממליצה לך לנסות לברר על טיפול רגשי בתוך היחידה שבה את עוברת את טיפולי הפוריות. מעבר לכך תמיד ניתן לחפש טיפול פרטי או ציבורי בהתאם לאזור הגיאוגרפי שבו את מתגוררת. למשל, במסגרת בתי חולים במרכז: מרפאת בריאות הנפש של האישה באיכילוב ומרפאת חווה בתל השומר שמלוות נשים במצבים אלה. גם באינטרנט תוכלי למצוא קישורים למטפלים בתחום טיפולי הפוריות. טיפול יכול להיות גם פרטני וגם קבוצתי ( קבוצת תמיכה). מוזמנת לפנות לגבי כל שאלה נוספת שתעלה. סופ"ש נעים ושבת שלום, קרן

05/07/2018 | 21:50 | מאת: מיכל

שלום. בת 42ללא ילדים.הריון ספונטני אחרי תקופה ארוכה של כשלונות.וסת אחרונה ב18/5/18.ביוץ מוקדם בדרך כלל.ובמחזור האחרון קיימתי יחסי מין עד ליום האחד עשר.היום בוצע אולטרסאונד שני וכמו בראשון לפני שבוע נצפה רק שק הריון ריק ללא חלבון עוברי .בטא מהיום:3649 היש סיכוי להריון תקין?בדרך כלל עד איזה שבוע מחכים לפני שמחליטים על הפסקת הריון..?אציין שלא סובלת מכאבים או דימומים למעט הכתמות מדי פעם. אשמח למענה תודה

לקריאה נוספת והעמקה

מיכל שלום, שאלתך נוגעת לתחום הרפואי ולכן ממליצה לך להפנות לפורום מקצועי רלוונטי. בברכה, קרן

08/06/2018 | 17:01 | מאת: הילה

היי, שמי הילה ואני בת 36, נשואה כ8 חודשים. בחודש הראשון לנישואינו נכנסנו להריון אך בתום החודש השני, בבדיקת אולטראסאונד גילנו שהעובר איבד דופק. לאחר כמה בדיקות אוחטראסאונד, על מנת לוודא שאכן זה המצב, עברתי טיפול בציטוטק בכדי שהרחם תתנקה. ומאז אנחנו לא מצליחים להיקלט להריון שוב. אנחנו בעצם בנסיונות כבר חצי שנה וכל קבלת וסת שמגיעה זה התרסקות וכל ביוץ מכניס תיקווה שנמשכת כשבועיים עד שהוסת שוב מגיעה ומנפצת הכל. הפעם הוסת איחרה בכמה ימים והתיקווה הייתה באמת נורא גדולה. הוסת שוב הגיעה ואני פשוט מרוסקת. אני פשוט מרוסקת.

לקריאה נוספת והעמקה

הלה שלום, נשמע שהתקופה האחרונה היתה מלאת אכזבות וכללה גם אובדן לא פשוט. טבעי שאירועים אלה יעוררו בך תגובות רגשיות. אינני מייצגת את הפן הרפואי אך נראה שניתן להתעודד מהעובדה שנקלטת וגם תוך זמן קצר של נסיונות. ההמתנה לתוצאות הנסיון של החודש היא קשה אך חשוב גם לנסות לשמור על שגרת חיים ופעילויות אישיות וזוגיות במיוחד בתקופה זו. במידה ואת מרגישה שהתחושות הרגשיות מציפות, מעיקות ומשתלטות, ניתן גם לפנות ליעוץ ותמיכה מגורם רגשי שעוסק בתחום. מוזמנת לפנות שוב בכל צורך, בהצלחה, קרן

25/11/2017 | 18:52 | מאת: קטיה

שלום רב, לפני כ4 חודשים הפסקתי לקחת גלולות אחרי 8 שנים שהייתי נוטלת. המחזור לא סדיר כלל, הוא לא מתחיל לבד כל עוד אני לא לוקחת כדורים מזרזי מחזור. מנסים להכנס להריון, ואני אחרי 2 סבבים של אקאקלומין כבר שלא השפיעו כלל ולא היה ביוץ כל החודשים האלה. מס שאלות: האם דיקור סיני יכול לעזור במקרה כזה? אשמח לקבל יותר פרטים על התהליך. ועוד שאלה לא ככ נעימה: לא מזמן רק גיליתי שרוק מפריע להכנס להריון, האם הוא מונע לגמרי אם משתמשים בו כחומר סיכה?מה עושים במידה ואני יבשה לגמרי באיבר המין? (חשוב לציין שבדיקת זרע תקינה)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, שתי השאלות שלך נוגעות לתחומים רפואיים או פארה רפואי ( רפואה אלטרנטיבית). ממליצה לך להפנות לפורום שעוסק בתחומים אלה. הפורום הנוכחי עוסק במענה רגשי. בהצלחה בהמשך, קרן

לכל משתתפות הפורום, מאחלת לכן שנה טובה, שנה של בשורות טובות, שמחה, שלווה נפשית ונפשית ובמיוחד שנה של בריאות! שלכן ואתכן, קרן

שלום, האם שימוש במשחת קלוטרימאזול, או אגיסטן יכול להזיק לטיפול פוריות או להוריד סיכויי הצלחה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, שאלתך נודעת לתחום הרפואי ולכן ממליצה להפנותה לפורום המנוהל ע"י רופא/ה. בברכה, קרן

שלום לכם אני נשואה 7 שנים עדין אין לי ילדים אצלי הכול בסדר אצל הבעל המבנה של הזרע התנועיות המהירות לא תקין אבל הוא עשה צילום באשכים יצא תקין יש משהו כדורים לשפר את זה עשיתי 3 פעמים הזרעות לא נקלטתי מחכה להודעה שמי אושרת מנתניה תודה קשה לי לעבור את כול הטיפולים הקשים וגם אין לנו שלום בית

לקריאה נוספת והעמקה

אושרת שלום, שאלתך נוגעת לתחום הרפואי ולכן ממליצה לך להפנות לפורום מתאים. טיפולי פוריות, הזרעה והפריה חוץ גופית, יכולים לתת מענה גם כשיש בעיה באיכות הזרע ( בתלוי כמובן בחומר הבעיה). במישור הרגשי, תקופת הטיפולים מעוררת באופן די שכיח מתחים אישיים ולפעמים גם זוגיים. ניתן לפנות גם לליווי מקצועי רגשי שיסייע בהתמודדות עם הטיפולים והאתגרים שהם מזמנים. בהצלחה, קרן

29/07/2017 | 10:27 | מאת: מרב

שלום, אני בת 46. אנחנו בהריון ראשון של תאומים מתרומת ביצית. ברוך השם הכל תקין. אנו מתלבטים האם צריך/רצוי לספר למשפחה שההריון הוא מתרומת ביצית? סיפרנו שעשינו IVF, אך לא סיפרנו שזה תרומת ביצית. מה נכון לעשות? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, ההחלטה האם לספר או למשפחה על התרומה היא מאוד אינדיבידואלית ולא קיימת תשובה חד משמעית של "נכון או לא נכון". השאלה היא מה נכון עבורכם וקשורה לתחושות שלכם ביחס לתהליך כולו. כמובן שהחלטה בסוגיה שכזו מערבת גם את הסוגיה של חשיפת הדבר בפני הילד בעתיד. אינני יודעת האם ביעוץ רגשי, שבעיני הנו חשוב ואף הכרחי סביב קבלת ההחלטה בנוגע לתרומה. באם כן, ניתן להמשיך ולדון שם בסוגיות שאת מעלה. בהצלחה רבה, קרן

29/07/2017 | 23:22 | מאת: מרב

תודה

06/06/2017 | 22:51 | מאת: שמחה

שאלה ערב טוב אים אני בהריון ואחרי 9 חודשים הגיע הזמן ללדת והצלי יש אדין חצי קרום בתולים ועוסים בדיקה אים עצבעות מתי הזמן ללדת ואצלי יש בהיה יש אדין חצי קרום בתולים איפשר לחניס יותר מעצבה אחת או שנים כואב לי אז מה יעסו שאלה חשובה למרות.שיש זמן אד אז תודה

שמחה שלום, אינני בטוחה שהבנתי את שאלתך. נשמע שהיא נוגעת לתחום רפואי ולכן כדאי להפנות אותה לפורום המתאים או לאיש מקצוע רפואי. בברכה, קרן

11/05/2017 | 11:02 | מאת: אנונימית

היי אני בת 27 ונשואה כבר שנה. אני ובעלי מנסים להיכנס להיריון כבר 4 חודשים. לצערי הרב אני סובלת מבעיות בכבד(תורשתי) ולמרות שתפקודי הכבד שלי תקינים אני חוששת שאני לא נכנסת להיריון בגלל הבעיה. יש משהו שניתן לעשות בדרך טבעית כדי לחזק את כל במערכת חיסון ואת הנפש? תודה לעונים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נשמע שאת מתייחסת בדבריך לקשרי הגומלין בין הפן הרגשי לגופני. כמובן שכדאי וחשוב לברר ולהבין את ההשלכות של בעיות הכבד על כניסה להריון ולא פחות על ההריון עצמו. מדובר בסוגיות רפואיות שבפורום הנוכחי אין יכולת לתת להן מענה. לגבי הפן הרגשי, ישנן דרכים מגוונות שבהן ניתן לסייע, בהתאם לצרכים ולהעדפות של האדם. ניתן לפנות לליווי רגשי מצד איש מקצוע, שיעזר בהכלה ובהתמודדות עם הנושאים שאת מתארת. כמובן שקיימות גם שיטות טיפוליות נוספות, כדוגמת הרפואה האלטרנטיבית, שגם עוסקת בחיזוק הגוף והפן הרגשי. בהצלחה ושבת שלום, קרן

שלום, ראי תגובה מטה. בברכה, קרן

שלום, ראי תגובה למטה. בברכה, קרן

שלום, אני בת 36 ויש לי 2 בנות בריאות בת 8 ובת 5.הריונות ספונטניים ולידות רגילות. כבר כשנה מנסה להיכנס להריון שלישי ולצערי נכנסתי פעמיים להריונות מחוץ לרחם בחצי השנה האחרונה חצוצרה השמאלית. עברתי כריתה של החצוצרה. למרות זאת נאמר לי שעדיין יש סיכוי גבוה להריון חוץ רחמי נוסף. אני מעוניינת להתחיל טיפולי ivf כדי להשיג את ההריון המיוחל. האם על סמך המקרה שלי יש לי אינדיקציה לקבל לכך סבסוד מקופת החולים? איך זה עובד בכלל? זה מספיק שאני מחליטה שאני לא רוצה לנסות שוב הריונות ספונטניים מהפחד שזה לא יהיה שוב מחוץ לרחם? אודה לדעתך.

לקריאה נוספת והעמקה

הלה שלום, את שואלת שאלות חשובות, המצריכות מענה מגורם רפואי. ממליצה לך להפנות את השאלה לפורום רלוונטי, המנוהל ע"י רופא. הפורום הנוכחי מספק יעוץ ותמיכה בפן הרגשי חתימה טובה ובהצלחה, קרן

15/08/2016 | 12:40 | מאת: דנה

הנני נוטלת סרוקוול וקלונקס , האם זה עלול להפריע לטיפולי הפוריות שלי במסגרת Ivf ?

לקריאה נוספת והעמקה

הי דנה, שאלתך נוגעת לתחום הרפואי ולכן ממליצה לך להפנות אותה לפורום רלוונטי. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המלווה שרשם לך את הכדורים ולברר האם המינון/ סוג הכדור מתאים גם למצב של הריון. בהצלחה, קרן

09/06/2016 | 22:40 | מאת: מיה

שלום רב אני ובעלי ביני 32 ו-35 מנסים להרות בפעם שניה לאחר 7 שנים. בפעם הראשונה נכנסתי באותו חודש שהפסקתי את הגלולות והפעם משהו לא בסדר. אני כבר החל מחודש דצמבר לא לוקחת גלולות, מחשבת ביוץ ועדין זה לא עובד. מחזר שלי סדיר של 27 יום. האם יכול תוך 7 שנים לקרות איזשהי שינוי דרסטי במצב הפוריות? האם עלינו כבר להתחיל לפנות לבדיקות או שעדיין זה מוקדם? תודה

שלום מיה, ממליצה לך להפנות את השאלה גם לפורום רפואי. בכל מקרה תמיד ניתן לפנות לרופא על מנת להעלות שם את שאלותיך ולהתייעץ באשר לצורך, אם קיים, לבדיקות נוספות. בהצלחה, קרן

לכל משתתפות הפורום, מאחלת לכן שהאביב יביא עמו התחלות חדשות, שגשוג ופריחה, עבודה אך גם מנוחה! כאן בשבילכן, קרן

25/04/2016 | 14:35 | מאת: דנה

15/04/2016 | 22:35 | מאת: שיר

היי, זיהו לי את חיידק האוראופלסמה לפני כארבעה חודשים יש לי חבר קבוע כבר שנה, החיידק הועבר ממישהו אחר. הרופא נשים אמר לי לא לטפל בזה, אך עלול לפגוע בפוריות בעתיד ואמר שזה נתון למחלוקת. העדפתי לטפל ולקחתי דוקסילין במשך שבועיים והטיפול הקשה לא העביר את החיידק. כשהלכתי לרופא נשים אחר, הוא אמר את אותו הדבר. לא לטפל. הלכתי להתייעצות עם רופא נוסף וכולם אומרים שלא מטפלים באוראופלסמה, אך עדיין יש בי פחד שזה יפגע בהמשך בפוריות לפי מה שקראתי על זה. אז מה לעשות? אני לא שקטה לגבי זה

לקריאה נוספת והעמקה

שיר שלום, הפורום הנוכחי עוסק בקשיי פוריות ובטיפולי פוריות. החשש מפני פגיעה בפוריות הוא מובן ואכן חשוב לוודא שהבחירה שלא לטפל הנה נכונה. חשוב להבין כמובן גם את ההשלכות את הטיפול. בכל אופן, מכיוון ששאלותיך נוגעות לתחום הרפואי, ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום רלוונטי. בברכה, קרן

22/06/2016 | 20:17 | מאת: רוית קיי

היי אם את לא רגועה אני ממליצה לך לפנות לדר אחינועם לב שגיא בעלת קליניקה בפת תקווה וכמה שידוע לי היא מומחית מספר אחת בתחום . הכנסי לאתר שלה

11/04/2016 | 21:11 | מאת: ליאת גיל

שלום רב, אני בת 46 ללא ילדים. עשיתי בדיקת HMA והתוצאה היתה נמוכה מאוד.0.11 האם הבדיקה הזו קובעת אם אני לא פוריה. הרופאים לא מסכימים לעשות לי IVF בגלל הגיל אבל יש כאלה שמוכנים לתת לי זריקות הורמונליות ואז גם הזרעה. FSH -7.14 האם מישהו מבין בכך ויכול לתת לי תקוה? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

ליאת שלום, ממליצה לך להפנות את השאלה לפורום המספק מענה רפואי. בברכה, קרן

22/06/2016 | 20:35 | מאת: רוית קיי

אנמי רופאה אלא פסיכותרפיסטית מתמחת בנושא פריון ולכן ההתייחסות שלי תהייה יותר בהיבט הנפשי . אני שומעת שמה שהכי חשוב לך זה לקבל מאיתנו ידע ותקווה. אני ממליצה לך לבחור ברופא אחד עליו את מרגישה שאת יכולה לסמוך כי הכי קשה זה לקבל דעות סותרות שמכניסות אותך לסחרחורת. לגבי התקווה יש רגעים טובים ויש רגעים קשים אבל אם המטרה שלך להפוך לאם אל תוותרי

11/03/2016 | 21:49 | מאת: הילה

כם אני מזדהה עם כל מה שכתבת. אחרי סבב ראשון ןחליתי ולקחתי אנטיביוטיקה ואחרי סבב שני קיבלתי שוב חולרה. בחיים לא הייתי חולה ככה. חשבתי ש" אולי מהוירוסים או מהקור בחדרי הניתוח. אבל כן ממש מזדהה נראה לי שזה לא מקרי. פשוט פחות מדווחים על זה.

01/02/2016 | 10:52 | מאת: דימה

שלום לך ! אני מאווד מוטרד מי ה טסטומקס גי'ל50 שאני מורח עקב psh נמוך טוסטרון נמוך אני מורח אותו 8 חודשים ! הרופא אמר לי ליפני שאתה מתחיל טיפול תקפיא זרע זה אלול להפריעה , אמרתי לו שכרגע וביכלל אני לא מעוניין כרגע בילדים אני בן 33 יש לי ילדה קטנה הריון ספונתני אחרי 5 שנים של ניסיונות כרגע אשתי רוצה להיכנס להריון , ואני מורח את הגיל הזה מה אני עושה אני מפחד שהיא ביכלל לא תוכל להיכנס להריון כי זה מדקא את יצור הזרעה האם אני יכול להקפיאה את הזרעה ואחר כך לזרועה אותו מה עושים תעזרו לי בבקשה

לקריאה נוספת והעמקה

דימה שלום, לא ברור מדבריך האם אשתך מודעת למריחת החומר והשלכותיו. מכיוון שההחלטה האם להביא או לא להביא יותר ילדים היא החלטה זוגית, כדאי ואף הכרחי לפתוח את הנושא עם בת הזוג, לשתף בתחושותיך ובטיפול הרפואי שאותו אתה מתאר. כמו כן, יתכן שרגשותיך כיום לגבי ילדים ישתנו בעתיד ולכן כדאי להשאיר את הדלת פתוחה. אל תהסס לפנות שוב, בברכה, קרן

03/01/2016 | 13:41 | מאת: טלי

אני עם רזרבה שחלתית נמוכה (fsh תקין Amh נמוך). תינוקת בת שנה מהפרייה. רוצה להאמין שאוכל הפעם טבעי. מבייצת כל חודש אך גיליתי רק עכשיו בבדיקות ביוץ שהביוץ מאוחר ושלב הלוטאלי קצר...ואולי בגלל זה היה לי קשה להרות טבעי? האם יש מקום לתקווה? תודה רבהה

לקריאה נוספת והעמקה

הי טלי, מהעובדה שעברת הפריה ניתן להניח שהרופאים התייחסו למצב הרפואי וגיבשו המלצה בהתאם. אם את חשה שיש נתון שלא נבחן בעבר אז תמיד קיימת אפשרות להתייעץ עם איש מקצוע. כמו כן, במקרים מסוימים, נשים שהרו בהפריה לראשונה הרו בספונטניות בפעם השניה. ממליצה לך להעלות את השאלות.הרפואיות בפורום רפואי. בהצלחה! קרן

01/11/2015 | 14:15 | מאת: חן שמעון

שלום ד"ר, אני ובן זוגי מנסים מספר חודשים להרות. בטרם הנסיונות, לא היו לי כלל תופעות קדם ויסתיות (באותו יום שמקבלת ישנם כאבי בטן שעוברים לאחר מספר שעות). בחודשים האחרונים, בטרם קבלת הווסת אני סובלת מרגישות בחזה למשך מספר ימים ועד לקבלת הווסת. האם יש קשר לניסיונות הכניסה להריון? אם לא, אז מה יכולה להיות הסיבה? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

חן שלום, שאלתך נוגעת לתחום הרפואי ולכן ממליצה לך להפנותה לפורום שנותן מענה בתחום. הפורום הנוכחי מספק תמיכה ויעוץ רגשי בתחום קשיי פוריות וטיפולי פוריות. בברכה, קרן

לכל משתתפות הפורום ובני משפחותיכן, מאחלת שנה טובה, שלווה, בריאה ופוריה! שלכן, קרן

יניב שלום ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום רפוטי העוסק בפוריות בגבר/אנדוקרינולוגיה. בברכה, קרן

28/07/2015 | 11:42 | מאת: מאיה

שלום כבר שנתיים בטיפולים אצל פרופ עמי עמית 3 שאיבות 4 החזרות ואין התקדמות. האם אתן ממליצות להחליף רופא? אם כן למי? יש המלצות? איזור השרון תודה

מאיה שלום, העובדה שטרם השגת את התוצאה היא מתסכלת אך אינה מעידה בהכרח על הצורך להחליף רופא. השאלה שהעלית תלויה גם בהרגשתך עמו ובכימיה הכללית, שלעיתים לא פחות חשובה מגורמים אחרים. למשל, עד כמה ניתן להעלות שאלות, חששות ותהיות ולקבל מענה. כמובן שתחושת המקצועיות הנה חשובה גם. מאחלת לך בהצלחה רבה, קרן

23/06/2015 | 19:13 | מאת: דנה

שלום, כבר קרוב לשנה בטיפולים... בהתחלה הייתי אופטימית אבל עם הזמן קשה יותר ויותר. החברים מנסים לעזור ולעודד אבל מרגישה שהכל רק מרגיז אותי וגם ההריונות מסביב לא עוזרים... מה עושים? איך חוזרים להיות אופטימיים? אני מפחדת שזה גם לא טוב לטיפולים.. דנה

דנה שלום, ככל שהטיפולים אורכים יותר זמן, סביר שהם מכניסים יותר מתחים ורמת התסכול עולה...נשמע שאת מוקפת בסביבה שמנסה לתמוך ולא תמיד מצליחה להגיד את המילה שתרגיש לך נכונה. נסי למצוא את האיזון שמתאים לך בין הישענות ותמיכה ובין לקיחת צעד אחורה כשמרגישה שזקוקה לזמן לעצמך וחחווה את התמיכה יותר כמרגיזה מאשר תורמת. על פי מידת הצורך, תוכלי גם לפנות לאיש מקצוע רגשי ביחידה שבה את מטופלת כדי לקבל ליווי מתאים לתהליך ולהצטייד בכלי התמודדות נוספים. בהצלחה! קרן

04/05/2015 | 21:18 | מאת: מחורפנת ביותר!

יום רביעי ביצעתי החזרה ועד היום בקושי זזתי מהמיטה רק שיש לי שרותים ושאני אוכלת... מקודם עליתי במדרגות באיטיות ממש אבל אני כבר מרגישה רגשי אשמה ! בהתחלה הייתי בחרדות שהעוברים יפרשו לי כשאני יתפנה וברוך ה זה נרגע לי אני לא יודעת איך צריך להתנהג מה מותר ומה אסור לעשות חייבת הדרכה!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, מדבריך עולה שאת מתח רב וחרדה. תגובות אלה הנן טבעיות במהלך טיפולי פוריות. יחד עם זאת, יש לתת מקום לשיבוש בשגרת החיים שאלה יוצרות. עולה שאלה האם ההתכווננות וההתמקדות שאת מעניקה לפעולות בסיסיות בהכרח משרתות אותך ואולי אף מקשות על ההתמודדות. בכל הקשור להמלצות והנחיות לאחר שאיבה או החזרה יש לפנות כמון לגורם רפואי. בכל הקשור למישור הרגשי, ההמלצה היא לשמור על שגרת חיים כמה שיותר תקינה, דווקא בתקופה זו של הטיפולים. בהצלחה, קרן

לכל משתתפות הפורום, מברכת אתכן בחג שמח, מציאת שלווה נפשית וגופנית, פריחה ופריון. כאן בשבילכן, קרן

27/03/2015 | 11:44 | מאת: שירן

היי אשמח לגונאל בבקשה ניתן לפנות אלי 0503040350 תודה !!!!!

הי, רציתי לברר מה בדיוק צריך להיות בטופס שהתבקשתי לחתום יחד עם בן זוגי לפני הזרעה כיוון שאנחנו לא נשואים ואנחנו צריכים לחתום על הסכם הורות. האם זה חייב להיות חתום ע"י עורך דין? מה הסעיפים והאם יש טופס סטנדרטי מוכן? אשמח לייעוץ בנושא. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

ענת שלום, הפורום הנוכחי עוסק בתמיכה רגשית ולכן לצערי לא אוכל לתת לך מענה במסגרת זו. ממליצה לך להפנות את השאלה לפורום רפואי/משפטי הקשור בטיפולי פוריות. שבוע טוב ובהצלחה, קרן

10/03/2015 | 19:34 | מאת: נועה

אני נמצאת בטיפולים כבר שנתיים ומתחילה להתעייף. מתלבטת בין טיפול אישי לקבוצתי. מה עדיף ומה יעיל יותר?

נועה שלום, פניה לטיפול יכולה להקל ולסייע בהתמודדות עם הטיפולים ובתחושות השונות שהם עוררים, ביניהן תחושות העייפות והשחיקה שהזכרת. ההחלטה לגבי סוג הטיפול היא אינדיבידואלית ויכולה להשתנות בין נשים. האם בעבר התנסית בטיפול פרטני או בקבוצת תמיכה? שני הטיפולים יכולים להיות יעילים אך הבחירה בהם תלויה יותר בצרכים שלך. למשל, עד כמה חשוב או נכון לך לשמוע נשים אחרות המתמודדות עם קשיים דומים (או שונים) וגם להיחשף בפני קבוצה. בהצלחה, קרן

10/03/2015 | 19:31 | מאת: מאירה

אני בת 42 ואחרי 6 הפריות. הרופא אומר שבגלל איכות הביציות כדאי לשקול תרומת ביצית. בעלי מעונין להתקדם אבל לי קשה עם ההחלטה הזו...מצד שני לא רוצה להמשיך בטיפולים שלא יצליחו.

לקריאה נוספת והעמקה

מאירה שלום, ההתחבטות שלך בין המשך טיפולים לבין תרומת ביצית היא מובנת, טבעית ולבטח אינה פשוטה. תרומת ביצים יכולה לתת מענה ולאפשר הריון כאשר מצב הביציות אינו מאפשר שימוש בהן. מאידך, מדובר בתהליך שכדאי ואף חשוב שיהיה מלווה ביעוץ רגשי שיסייע בקבלת ההחלטה ממקום שלם יותר, תוך הבנת ההשלכות. אף כי לעיתים עולה הצורך לקבל החלטה "בזריזות", מומלץ מאוד לתת את הזמן והמקום ללבטים ולתחושות שלך ושל בעלך לנושא. שבוע טוב, קרן

20/01/2015 | 16:39 | מאת: ש

שלום, האם נהוג לבקש מרופא מנתח "הנחה" בניתוח גינקולוגי פרטי? אין ברשותי ביטוח בריאות פרטי ואילו שאלות עליי לברר עימו לפני הניתוח?

שלום, לא ניתן לספק מענה במסגרת הפורום הנוכחי לשאלה שהעלת. בברכה, קרן

11/01/2015 | 11:29 | מאת: אילנה

אני רווקה וביצעתי שאיבת ביציות ביום שבת לאחר זריקת אוביטרל ביום חמישי בלילה, ביום חמישי בצהריים קיימתי יחסי מין אשר במהלכם נקרע הקונדום, האם יש סיכוי שאכנס להיריון כתוצאה מקיום יחסי המין? יחסי המין קוימו 11 שעות לפני זריקת האוביטרל והשאיבה בוצעה 47 שעות לאחר קיום יחסי המין

לקריאה נוספת והעמקה

הי אילנה, אני ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום שנותן מענה רפואי. יום טוב, קרן

15/12/2014 | 14:07 | מאת: יעל

הי זקוקה לתמיכה כלשהי.. אולי קבוצה אם את מכירה? ניסינו מעל שנתיים ובשנה האחרונה גילינו שלבעלי אין זרע. כשמונה חודשים הסתובבנו אבודים ולבסוף פנינו לרופא שאיבחן והוא נותח לוריקוצלה עם סיכוי של 20-30 % הצלחה אם בכלל.. בינתיים עברו 3-4 חודשים אבל לי אין "זמן" לחכות.. אני בת 36 החודש ובדיכאון גדול וכל מחזור שמגיע אני נעשית יותר מפלצת מהפעם הקודמת- יכולה להוציא תיסכול כעס ואשמה בצעקות משך שעות מזיקה ללב שלי ולמצב הנפשי של בן הזוג שלי..!!! אני אובדת עצות, כבר לא יודעת אם זה הזוגיות/הפוריות/גם וגם/ לפרק הכל/תרומה- שזה נושא לא פשוט בפני עצמו. וכמובן החיים וכל מה שנלווה מסביב. help!!

לקריאה נוספת והעמקה
15/12/2014 | 14:09 | מאת: יעל

לא ציינתי מגורים- תל אביב

יעל שלום, קבלת אבחנה של היעדר זרע מצריכה תהליך עיכול והתמודדות עם מצב לא פשוט, עבור כל אחד מבני הזוג. הניתוח שתארת מצריך תקופת החלמה והמתנה ויתכן שאלה מגבירים את התוחשה של זמן שמתבזבז ותחושה מציפה של חוסר וודאות. לא ציינת עד כמה יש סביבך רשת תמיכה אך קבוצת תמיכה או ליווי אישי יכולים בהחלט לעזור בהתמודדות האישית והזוגית. במידה ואתם מטופלים באחד ממרכזי בריאות האישה השייכים לקופת חולים ניתן לברר שם על קבוצה או טיפול. כמו כן גם באיכילוב וגם בתל השומר ישנם מרכזים שבהם יחידה העוסקת במתן תמיכה רגשית בתחום הפוריות ( בתל השומר היא נקראת מרפאת חווה). קיימות גם קבוצות פרטיות עליהן ניתן למצוא מידע גם באינטרנט. במידה ותרצי הכוונה יותר ספציפית את מוזמנת לפנות במייל הפרטי. אל תהססי לפנות שוב, לילה טוב, קרן

05/11/2014 | 09:38 | מאת: אורית

שלום, בעוד בערך שבוע אני מתחילה טיפול הפריה ראשון, אחרי חמש הזרעות. אני ממש רוצה להתקדם להריון אבל מצד שני כל הזמן בפחדים מהטיפול המתקרב, מהזריקות, מהשאיבה ובעצם מהכל. קשה לי להתרכז בעבודה ולעשות דברים אחרים בגלל הלחץ והפחד ממה שמתקרב. אשמח לקבל טיפים להתמודדות ולשמוע אם משהי הרגישה גם ככה! תודה אורית

הי אורית, תחושות הפחד והלחץ שלפני טיפול חדש הן טבעיות וליגיטימיות. העמימות שבה כרוך הטיפול, בו את מתנסה לראשונה, מוסיפה עומס ולחץ. אחת הדרכים להקל על תחושות אלה היא גם לאסוף אינפורמציה לגבי השלבים השונים של טיפול ההפריה ובכך להגביר במעט את תחושת השליטה במצב זה ולהגביר, גם אם במעט, את תחושת המוכנות. אח תהססי לפנות שוב בכל צורך. בהצלחה, קרן

שלום קרן, חג שמח :) אני נמצאת בזוגיות, ומזה חמישה חודשים עוברת מעקבים וטיפולי פריון, עקב הסטוריה של הוצאת שחלה ורזרבה שחלתית נמוכה. אני מרגישה עומס וטלטלה נפשית של צער, כאב ואכזבה, ובעיקר המון חרדה ואי וודאות מהעתיד לבוא. טרם מצאתי רופא מומחה שתהיה לו הסבלנות והפניות להסביר לי את הדברים והתהליכים עליהם ממליצים לי , דבר שגורם לי לספוג מידע רב מהאינטרנט, ולהיכנס ללא מעט פחדים. בחמשת החודשים בהם אני מטופלת מעלים לי בכל חודש את "רף הטיפול", כשבחודש שעבר טופלתי בזריקות של גונאל_F ואוביטרל. לצערי, המחזור הגיע גם הפעם, כך שלא נקלטתי. הרופאים לוחצים שאתחיל בטיפולי IVF, אך אני חשה שזה מוקדם לי מידי ומאוד מפחדת מהפרוצדורה ומהסיכונים הכרוכים בה. אציין שאני עוברת טיפול של דיקור סיני תומך, אצל רופא סיני המתמחה בפריון, אך עדיין, מרגישה שהנפש מוצפת והראש מלא במחשבות וטרדות. שאלתי היא האם יש אפשרות לקבל תמיכה נפשית או ליווי כלשהוא באופן מסובסד (לצערי, ההוצאות כבדות עלי). אני מבוטחת בכללית מושלם, גרה בת"א. אשמח אם תוכלי להפנות אותי לגורם שיכול להתאים ומתמחה בסיוע לנשים העוברות תהליכים דומים של נסיון להרות. בברכה, רותם.

רותם שלום, יש משמעות לכך שתרגישי בשלה ומוכנה להתחיל בטיפולי ה-IVF, עד כמה שניתן ונשמע שאת עדין בדרך לשם. גם קבלת אינפורמציה בנוגע לתהליך הרפואי והפחתת אי הוודאות הנן חשובות. פניה לליווי ותמיכה רגשית יכולה לתרום בהתמודדות עם הנושא ובקבלת ההחלטות. בהחלט ניתן למצוא מקומות ציבוריים בהם תוכלי לקבל ייעוץ/טיפול בתחום. ניתן לברר במרפאה שבה את מטופלת על אשת מקצוע שעובדת במרפאה (במרכז לבריאות האישה אמורה להיות פסיכולוגית/עו"ס העוסקת בנושא). גם בבתי החולים ישנן יחידות העוסקות בבריאות האישה (מבחינה רגשית). מרפאה שכזו היא היחידה לבריאות הנפש של האישה באיכילוב (שם יש תת מרפאה של תחום הפוריות) ומרפאת חווה בתל השומר. אפשרות נוספת היא לקבל את רשימת הפסיכולוגים שעובדים עם הכללית (טיפול מסובסד) ולנסות לברר על מטפל שעוסק גם בתחום. בהתאם לצרכייך, ניתן לשקול גם פניה למטפל שאינו עוסק באופן ספציפי בתחום. בהצלחה ושנה טובה, מלאה בבשורות טובות, קרן

30/09/2014 | 15:57 | מאת: רותם

תודה רבה על תשובתך המפורטת והמועילה. מאחלת גם לך ולמשפחתך שנה טובה ומאושרת! :) רותם.

30/09/2014 | 16:03 | מאת: חנה

דכאון שלא המציאו משהו יותר יעיל- ברור לי שהפריית מבי=חנה זה משהו שהבסיס שלו באושוויץ. כל הנשים כ"כ רוצות ילדים , ןמה הפתרון? הפריית מבחנה. יכול להיות שתגידו שאני פתטית- אבל מי בכלל רוצה להביא ילדים בדרך של השפלה, עצבים, וכאבים כ"כ גדולים. כבר אי אפשר לדעת ככה מה רוצים....

גילי שלום, השאלות שאת מתארת הן טבעיות וליגיטימיות וחשוב לתת להן מקום. נשים וגברים חווים חששות ושואלים את עצמם שאלות דומות לפני הכניסה להריון ואפילו במהלכו ולאחריו. טיפולי פוריות מהווים מעמסה נפשית וגופנית ועשויים בשל כך לטשטש שאלות אלה או במקרים אחרים אף להגבירן. כפי שנכתב, חשוב לתת להן מקום, להבין יותר את המקור לחשש ולשתף את בן הזוג, גם אם מרגיש אחרת. המשך ערב טוב, קרן

14/08/2014 | 17:41 | מאת: גילי

היי, אנחנו נשואים כשנה וחצי. זיהו אצלי שחלות פולציסטיות. עכשיו אני אחרי אקקלומין, זריקת אוביטרול ונרות אסטרוגן. בעלי מאד מתוח ומצפה שאכנס להריון במהירות. לי, ככל שאנחנו נכנסים יותר לעניינים, נהיה קצת בלגן בראש. בשביל מה, בעצם?? האם הכל זה לחץ חברתי או דחף אמיתי ואישי להביא ילדים? טוב לנו מאד יחד עכשיו, וכידוע שעם ילדים יותר עמוסים ולחוצים. אם יש מישהו שמבין אותי, אשמח לקבל תגובות. תודה מראש, ובשורות טובות לכולם.

30/09/2014 | 16:10 | מאת: חנה

היי, גברים תמיד רוצים מהר- שכלי נשים- תמיד הולכות עם רגש לכן נברא האיזון בעולם וזהו האיזון המושלם. אלעניות דעתי אתם צריכים להדבר ביניכם גם אם זה נשמע שהוא יותר דומיננטי לנסות לא מזיק אף פעם, אז למה לא? מה יש לך להפסיד? בהצלחה

01/10/2014 | 14:03 | מאת: גילי

תודה, חנה. האמת שבדיוק לאחרונה התבשרנו ש-זהו זה... ועכשיו, מול האושר והשמחה, מתאיידות השאלות של "בשביל מה" וכו'.

שלום, בעלי ואני עוברים טיפולי פוריות כבר יותר משנתיים, במהלכם חווינו 3 הפלות. לאחרונה התחלנו טיפול נוסף (אחרי שהטיפול שלפניו הסתיים שוב בהפלה)ואני מרגישה שאני לא מצליחה להתמודד יותר. רמת החרדה שלי מאוד גבוהה ואני לא חושבת שאצליח להמשיך בטיפולים. אני מרגישה שאני זקוקה לתמיכה פסיכולוגית, אבל בגלל העלות הגבוהה של הטיפולים אני לא יכולה להרשות לעצמי גם טיפול פסיכולוגי פרטי. רציתי לשאול - האם יש גופים שמסייעים במימון טיפול נפשי לזוגות שנמצאים בתהליכי פוריות? אני מעדיפה טיפול אישי ולא קבוצתי כי אני חוששת שהשיח הקבוצתי רק יכניס אותי לחרדות נוספות. תודה רבה, י.א.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, נשמע שאת ובעלך נמצאים בתקופה כלל לא פשוטה. בנוסף להתמודדות עם הטיפולים והשלכותיהם, נאלצת להתמודד גם עם אובדים חוזרים של ההריון,מה שמוסיף באופן משמעותי לעומס הרגשי והגופני. הפניה לליווי רגשי נשמעת נכונה ומתאימה למצב שאת מתארת. לא כתבת פרטים לגבי אזור מגוריך ולכן קשה לכוון באופן מדויק. באיכילוב קיים מרכז לבריאות האישה ובו טיפולים לנשים המתמודדות עם קשיי פוריות (כמו גם ליווי במהלך הריון), בנוסף על סוגי טיפולים אחרים המוצעים שם. כמו כן, במרכז לבריאות האישה של הקופה, כמו גם במחלקות ה-IVF בבתי החולים קיימת לרוב האפשרות לשיחות עם פסיכולוג/עו"ס המתמחה בתחום. ניתן גם לבדוק זכאות מתוך ביטוחים פרטיים/ביטוחים במקום העבודה או טיפול דרך הקופה אליה את שייכת. אל תהססי לפנות שוב בכל צורך, קרן

30/09/2014 | 16:07 | מאת: חנה

היי, אנא ממש מבינה אותך זה פשוט הכרחי, אך למשל בוני עולם לא מסייעים לזה. אם את רוצה לקטר או סתם חברה בינתיים, את מוזמנת לפנות למייל שלי בשמחה, אני ותחקה בתהליך 10 שנים, זה פשוט תקופה מטורפת..... בהצלחה

24/06/2014 | 05:26 | מאת: לו

שלום, הייתי בקשר עם בחור גדול ממני בשנתיים .. נפרדנו פתאום ואחר כך חזרנו להיות ידידים אבל אנחנו יוצאים ביחד ומתנשקים . אני ממש אוהבת אותו אבל הוא לא רוצה שנהיה בקשר בגלל שהוא רוצה ללמוד ולבנות את עצמו. אני מוכנה לחכות לו כי אני ממש אוהבת אותו .. כל הזמן אני מתפללת שנתחתן בעתיד אני רוצה לדעת מה יהיה בסוף האם יש סכוי שנהיה ביחד בעתיד? האם הוא אוהב אותי ומסתיר ? תאריך הלידה שלי הוא 19.3.1995 ותאריך הלידה שלו 12.12.1993 תודה לך בהקדם אני ממש זקוקה לעזרה .

שלום, לא ניתן לייעץ לך במסגרת הפורום הנוכחי, שעוסק בתחום הפוריות. ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום שעוסק ביחסים זוגיים. בברכה, קרן

18/06/2014 | 13:18 | מאת: כרמל

שלום רב, סליחה מראש על האריכות אני פשוט חושבת שדבר קשור בדבר.. שמי כרמל, בת 34 אמא לילד בן שנתיים ו7 חודשים. אני בחורה שמנה וכבר בגיל צעיר גילו לי שחלות פוליסציסטיות. כשהילד היה בן שמונה חודשים בערך החלטנו שרוצים להתחיל לעבוד על עוד אחד.. מאז מנסים. הייתי אצל רופא נשים אחד שבמשך תקופה ארוכה מרח אותי . אחרי זמן של מעל חצי שנה עברתי רופא שישר שאל אותי למה מחכה שכן בגלל הגיל והנתונים ברור שאני צריכה רופא פריון. הלכתי לרופא פריון שאמר לי שבגלל שעדין אני לא בשלב ההפריות אלה צריכה איקקולמין הוא לא מטפל והחזיר אותי לרופא נשים וחוץ מזה הוא אמר לי שבגלל שאני שמנה הוא לא היה מטפל בי גם ככה. הרופא נשים התעצבן ואמר שבשביל איקקולמין אני צריכה רופא פריון ושוב שלח אותי לרופא פריון. שוב מחכים בתור... הגענו לרופא פריון שני שאמר לי שגם הוא עמוס- אבל אם ארזה בעוד שלושה חודשים יטפל בי כי הוא מכיר מישהו מהמשפחה שלי. אחרי כשלושה חודשים (כל פעם לתאם תור לרופא פריון גם לוקח מלא זמן עד שיש כך שאנחנו בסאגה הזו מלא זמן כבר) חזרתי לרופא שלי כי לא רזיתי (זאת בעיה שמלווה אותי שנים) ואחרי בכי רב הסכים לתת לי איקוקלמין ולא דרך הרופא. נתן לי כדורים שאם לא אקבל מחזור תוך שבועיים אקח אותם ואז אתחיל עם איקוקלמין. חוק מרפי אחרי שבועיים שהייתי צריכה להתחיל את התהליך חליתי והייתי עם אנטיביוטיקה ... ואז בעלי פוטר והרגשתי שאין לי תמיכה ממנו לתהליך... וכך כך פעם תרוץ ולמעשה לא לקחתי את הכדורים - פשוטכי כבר לא זכרתי מה הפרוטוקול והתביישתי ללכת לרופא. לקח לי מלא זמן לשכנע אותו שהוא יטפל בי ועכשיו אני מתביישת לחזור אליו ולהגיד לו שעד שהסכים לא עשיתי עם זה כלום. ןגם הפחד הזה שאם אצטרך רופא פריון מחדש למי אפנה? לשניים שהייתי אצלהם אני מתביישת לחזור. עוד אחד מהקופה זה רופא שבגיל 24 הייתי אצלו (כרופא נשים) והוא ממש היה לא נחמד אני יודעת שהוא ירד עלי בגלל המשקל שלי. עוד אחד שמעתי עליו גם שהוא לא נחמד. ובקיצור אני בעיקר כרגע מתפדחת ללכת לרופא נשים שלי וגם מפחדת שרופאי הפריון לא יסכימו לטפל בי כי אני שמנה. ולמרות הרצון לילד אני לא מצליחה להביא את עצמי לידי ירידה במשקל- הפוך, מאז שהתחיל הכל (שאמרו לי לרדץ) אני רק עולה ועולה... מה עושים??? תתודה!!!

לקריאה נוספת והעמקה

כרמל שלום, ניתן לשמוע מדבריך עד כמה היית רוצה כבר להתחיל את הדרך ובו זמנית ישנן מגבלות שונות המאתגרות ומעכבות את התחלתה, כמו משקל עודף, מחלה ופיטורי בעלך. כמו שכתבת בכותרת ההודעה- מפחיד להתחיל. זאת , במיוחד כשעוד לא מצאת את הרופא עמו את מרגישה מספיק בנוח . יתכן שפניה ליעוץ וליווי רגשי תוכל לסייע ולהקל עליך בהתחלת התהליכים, קבלת החלטות רלונטיות ויישומן. אל תהססי לפנות שוב, קרן

06/06/2014 | 00:53 | מאת: טלי

היי. יש לי בעיה אנטומית בה השחלות שלי לא ממש מחוברות לרחם שלי. הרופא אמר שהטיפול במצב כזה הוא הפרייה חוץ גופית, אך לפני זה הוא רוצה לנסות שיטות אחרות. אז כבר חודשיים שלקחתי זריקה בודדת לעידוד ביוץ וחודש אחרון גם לקחתי כדורי הורמונים. לא האמנתי בכלל בטיפול הזה.. עכשיו המחזור שלי מאחר כבר יומיים / שלושה ואני לא מרגישה כלום, לא כאבי מחזור מצד אחד ולא תשיששות, עייפות, הקראות וכד.. אז מה דעתכן? האם לעשות כבר בדיקת הריון? לא בא לי להתאכזב.. אבל כל כך בא לי לא לעבור עוד טיפולים..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ובהמשך לפנייתך, ממליצה לך לפנות לפורום שנותן מענה רפואי. בהצלחה! קרן

01/06/2014 | 16:57 | מאת: חגית

הי, עוברת טיפולי הזרעה, בינתים ללא הצלחה. הרופא הציע שנעבור ל ivf. לאחרונה אני ממש עצבנית ועצובה מכל הנושא ובעלי הציע שאולי נפנה ליעוץ. איך אפשר לדעת אם נכון יותר לפנות ליעוץ זוגי פרטי?

חגית שלום, מניחה שהתכוונת בשאלתך האם כדאי לפנות ליעוץ פרטני (אישי) או זוגי. במידה ולא הבנתי את כוונתך, את מוזמנת לכתוב שוב. אין לכך תשובה אחת ונכונה והדבר תלוי בצורך שלך ושל בן זוגך. נשמע שבן זוגך ער ורגיש לדברים שאת עוברת ומנסה לעזור. ליווי מצד גורם מקצועי יכול לסייע בהתמודדות הרגשית עם הטיפולים. ניתן גם לפנות ליעוץ, להביא לשם את ההתלבטות ולקבל שם החלטה משותפת, שיכולה גם להשתנות בהמשך. בהצלחה רבה, קרן

30/09/2014 | 16:15 | מאת: חנה

שלום חברה יקרה, אני תמיד חושבת שעדיף מטפל ששומע כל צד בנפרד ואז יוזם פגישה ביחד לחיבור הדברים והצגתם בצורה הדדית ומכבדת, אם את רוצה יש לי מישהי מעולה, תיצרי איתי קשר במייל ואעביר לך. שתהיה שנה טובה, ולא תצטרכו כלום.....

01/05/2014 | 12:18 | מאת: רחל ליברמן

שלום לכולם, זו פעם ראשונה שאני נרשמת לפורום זה. אני מנסה להרות במשך כ- 5 שנים עברנו תקופות לא קלות במישורים הרפואיים והרגשיים. כחלק מתהליך רגשי שעברתי, החלטתי להתמודד בצורה אקטיבית בכל מישור אפשרי ומתוך כך עלה רעיון המחקר. אני סטודנטית לפסיכולוגיה וכדרישות התואר עלי להגיש ע"ס אמפירית נושא המחקר שבחרתי הוא "צמיחה אישית" בעקבות אי-פריון. מטרת המחקר היא להעלות את המודעות להיבטים החיוביים שבהתמודדות עם אי-פריון וכן משתנים נוספים העשויים להעצים את יכולת ההתמודדות. המחקר מיועד לנשים יהודיות ישראליות (או החיות בישראל במשך כ-20 שנה) החוות אי-פוריות ראשונית/משנית במשך שלוש שנים לפחות. המחקר אנונימי לחלוטין והוכן בתוכנה מיוחדת שאינה מאפשרת את זיהוי הנבדק GOOGLE DOCS. השאלונים חודרים במידה מעטה ביותר והמחקר עבר את אישור של וועדת האתיקה של האוניברסיטה הפתוחה. אשמח מאוד אם תוכלו להשתתף ולמלאות את השאלונים (כ-9 ד') לפרטים נוספים ולמילוי השאלון יש ללחוץ על הקישור ללינק: https://docs.google.com/forms/d/1gxKzq73NT-UTy0Qh6YcXSeOaloZEhxw3OcZl1QgiZIw/viewform תודה ואשמח אם תעמדי בקשר, רחל

לכל משתתפות הפורום ובני משפחותיכן, חג שמח, שנה של התחדשות, צמיחה והתרחבות, כאן בשבילכן, קרן

14/04/2014 | 17:02 | מאת: דנה