פורום דיכאון וכאב

הפורום יחזור לפעילות בקרוב
הקשר בין כאב פיזי, כאב נפשי ודיכאון הפך בשנים האחרונות לקשר ברור וחד משמעי. רבים מהסובלים מכאבים כרוניים מפתחים בסוף דיכאון, ורבים מהסובלים מדיכאון סובלים גם מכאבים בלתי מוסברים. בפורום זה ניתן לקבל תשובות על שאלות בנושא דיכאון, בנושאי הקשר בין כאב ודיכאון, טיפול תרופתי, תמיכה רגשית ועוד. הפורום מיועד לאילו המטופלים באופן מקצועי על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג, וגם לאילו המטופלים עקב דיכאון וכאב אצל רופא המשפחה.
1693 הודעות
1578 תשובות מומחה

מנהל פורום דיכאון וכאב

11/10/2015 | 15:03 | מאת: לין

איזה תרופות נגד דיכאון לא גורמות להשמנה? תודה,

ראשית, לא כל תרופה בעלת פוטנציאל להעלות משקל (בד"כ על רקע עלייה בדחף לפחמימות) בהכרח תעלה במשקל ברמת הפרט. יחד עם זאת וולבוטרין היא תרופה בעלת פוטנציאל נמוך יותר להעלאה במישקל

10/10/2015 | 01:23 | מאת: אנונימי

לא מצליח להירדם.. הפסקתי את האיטומין (10 מ"ג) לפני יומיים בגלל שהוא ממש "שובר" אותי בבוקר ומקשה עליי להתעורר והופך אותי ל"איטי" ו"כבד".. אז קבלתי במקום פרוטיאזין 25 מ"ג אך הוא לא משפיע עליי.. מנסה להיות במיטה אך כול הגוף שלי חם ובסטרס והמחשבות לא מפסיקות להציף אותי, הראש עובד ב"פול פאוואר" .. לא ישנתי כבר שני לילות.. איך אפשר להחזיק ככה עבודה קבועה ? להתעורר כול יום בבוקר? אי אפשר אם לא ישנים כול הגוף שלי כואב מעייפות איך אפשר לתפקד ככה? המתח הורג אותי והמחשבות על כך שאני לא אצליח לישון לעולם בלי תרופות.. אני יודע שאני מכניס את עצמי לזה אבל אין לי שליטה על זה.. ואני לא עושה את זה בכוונה, הרי איזה אינטרס יש לי? מי לא רוצה לתפקד בצורה נורמאלית ולחיות חיים נורמאליים..? כמה אפשר לסחוב ככה? המשפחה אומרת שאני מכניס את עצמי לזה ושאני נתלה בתרופות, אך אין לי מה לעשות אני לא מוצא שום פיתרון שיוריד את הסטרס שלי ואת מהירות המחשבות המציפות אותי..זה שאני לא ישן כבר יומיים גורם לי לכתוב הרבה ולהיות "מוצף".. לפחות אני יכול "לשפוך" קצת החוצה את כול ה"חרא".. איך אפשר לצאת מהמעגל השחור הזה, מהגיהנום הנצחי של המחשבות וחוסר השינה?

לדעתי אתה חוזר על שאלו דומות. הפרעת השינה שלך, בעיקר על רקע ניסיונות טיפול שונים, מצריכה בירור מקיף ובניית תוכנית טיפול מתאימה

09/10/2015 | 18:01 | מאת: עמית

שלום וברכה אני נוטל סרנדה 50 מ"ג, למרות שלא אובחן לי "דיכאון קלאסי".. מה שכן יש לי מצבי רוח ירודים.. תכנים דיכאוניים.. פסימיות.. תחושת ריקנות לרוב וחוסר תקווה , חוסר ביטחון, בילבול וחוסר אמונה בעצמי, למרות שאני מתפקד (עובד לסירוגין, מנהל קשר זוגי וחברתי..) האם לדוגמא במצב שאין לי דיכאון מג'ורי התרופה רמוטיב (שהיא לדיכאון קל עד בינוני שאולי יש לי?) יכולה להועיל לי יותר מהסרנדה? או שבגלל שהסרנדה היא לדיכאון כבד, היא אמורה "לכסות" ולטפל גם בדיכאון הקל? או שזה עובד אחרת? אשמח לתשובות תודה :]

כל התכשירים נוגדי הדיכאון יעילים במידה שווה, אך נבדלים במנגנוני הפעולה ובפרופיל תופעות הלוואי. על פי מספר התסמינים אתה אכן מתאר מצב דיכאוני, אם כי ייתכן ובחומרה קלה עד בינונית. דווקא בחומרה הקלה, לא תמיד המענה המתאים הוא טיפול תרופתי וכדאי לחשוב על טיפול בשיחות. באם כן התקבלה החלטה לטיפול תרופתי וסרנדה לא גרמה לך תופעות לואי, איני רואה הצדקה לשנות הטיפול

09/10/2015 | 14:13 | מאת: חיה

כבת 30 בריאה למעט תת פעילות בלוטת התריס,ומטופלת, מדי פעם יש לי תקופה שאני סגורה בעצמי, לא עונה לטלפונים, בוכה והרגשת עצב, והרגשה של גלי חם בתקופה הזו, אשמח לדעת מה יוכל לעזור לי בתקופה זו, וממה זה נובע לי מה שאני לא מצליחה לעלות על זה....בקיצור מרגישה בודדה.... תודה רבה מראש....

תת פעילות בלוטת התריס יכולה להוביל להופעת תסמינים דיכאוניים. באם מדובר בתקופות שנמשכות מספר ימים ואולי שבועות, הייתי פונה לייעוץ על מנת לברר האם אכם מדובר בדיכאון על מנת למצוא את הטיפול שיתאים לצרכיך

09/10/2015 | 03:02 | מאת: אנונימי

כול היום אני קורא על תרופות ומחלות באינטרנט, מסתובב בפורומים של פסיכיאטריה.. לפעמים יוצא לעבודה או לחברים ואז חוזר ישר למחשב לקרוא.. מרענן אין ספור פעמים את הדף אם יש תגובה חדשה או לא.. נכנס שוב ושוב לאותן עמודים שקראתי (בויקיפדיה וכו'), לבדוק על אבחונים של הפרעות אישיות, מחלות נפש.. בודק שוב ושוב.. כאילו משהו השתנה.. מנסה לאבחן את עצמי.... לאן אני שייך? מטופל כרגע תרופתית סרנדה 50 מ"ג למיקטל 100 מ"ג פוחד שיש לי OCD כי בעבר נטלתי 60 מ"ג פאקסט והיה לי מצב מאני-פסיכוטי.. לכן אני חושש לקחת שוב SSRI במינון גבוה, כי הייתי במצב ממש לא טוב בהתקף (הייתי שולח המון המון אס אם אסים ארוכים מאוד בטלפון לאנשים.. חשבתי אפילו שאני קצת נביא) היום שינו לי את האבחנה מהפרעת אישיות גבולית להפרעה סכיזואפקטיבית (אוליי בגלל שהפסיכיאטר שלי רצה שביטוח לאומי יעזרו לי .. אז הוא קצת "שיקר"?) לא מוצא מרגוע, כבר המון המון זמן שלא קראתי ספר, כי שום דבר לא באמת מעניין אותי.. אוליי יש דברים שמעניינים אבל אני ישר מוצא מה לא טוב בזה ואת החיסרון בזה ושולל את זה... סרטים לפעמים אני רואה עם החברה.. לא יודע כבר מה יש לי ואיך לצאת מהגיהנום הנצחי הזה.. מרגיש שהזמן הוא לא באמת זמן.. שאין כרונולוגיה.. שהכול מסודר בראש לפי חוויית הרגשות שחווינו.. חוויה חזקה שעברה עליי, לצורך העניין, לפניי כעשר שנים, חרוטה לי בזיכרון כאילו היא הייתה אתמול.. :\ לא מתקדם, לא במישור התעסוקתי, ולא כ"כ עובד.. עובד בחצי משרה.. מקבל קצבה מביטוח לאומי.. עובד בכול מיני "חלטורות" למיניהן.. :\ לא בעבודה רצינית כולם מסביבי רוצים שאני אתקדם.. אלמד.. אעשה משהו עם עצמי.. ואני לא כ"כ מרגיש בשל... הנה, לדוגמא, מגיע לי שיקום תעסוקתי דרך ביטוח לאומי.. שהתחלתי את התהליך, אך אני פוחד ומרגיש לא כ"כ בשל.. כי זו הטבה חד פעמית.. כול הזמן השאלות שמציפות אותי הן אולי אחכה עוד קצת? אולי בעתיד האישיות שלי תתגבש יותר? בן 27 כבר.. לא יודע אם אני נמצא במקום טוב בחיים, שאני צריך להיות בו? אולי אני מפגר מאחור? או שאני נמצא במקום בסדר יחסית לחיים שעברתי (חיים קשים).. האם אני בדיכאון? כי לדוגמא יש לי תיאבון ודברים כאלה.. ואני יוצא מהבית.. לא אובחן אצלי דיכאון קלאסי, אבל התכנים שלי תמיד תמיד היו דיכאוניים! כמו שאני כותב עכשיו.. כבר הרבה שנים, אוליי זאת המחלה (?) אולי צריך להשלים עם זה... ראיתי הרבה רופאים שאפשר לצאת מזה.. אבל ממה לצאת? מה יש לי? כול רופא אומר משהו אחר.. אחד אומר הפרעה דו קוטבית, אחד הפרעת אישיות, אחד הפרעה סכיזואפקטיבית.. ייאוש עמוק אבל סה"כ על הנייר די מתפקד (עובד במשרה חלקית פה ושם) לעתים יוצא ומבלה, למרות שלפעמים הקשרים עם החברים רעועים ויודעים עליות ומורדות.. אולי זה סביר וכך זה צריך להיות.. גם במישור הטיפול בשיחות, מטופל לסירוגין מס' שנים.. אוטוטו מסיים קשר של שנה פלוס.. ולא יודע איך לבחור מטפל חדש, הרי יש כ"כ הרבה.. ואני כ"כ לא מאמין בעצמי.. למרות שאני יודע שיש לי יכולות, אבל זה כ"כ קשה :\ לא מוצא באמת משמעות ששווה לקום בשבילה בבוקר, אולי למעט בת זוגתי.. שאהבה שלנו מחזיקה אותי.. רואה אנשים הולכים בבוקר לעבודה.. לומדים בלימודים אקדמאים.. ואני? איפה אני? בחיים לא אגיע לשם.. מה לי ולזה? אני רחוק משם שנות אור.. לקום בבוקר.. להסתדר.. לשבת כמה שעות בתוך כיתה ולהיות מרוכז? מרגיש ממש במצב רוח מעורפל ומבולבל.. בטח אם רופא יקרא את המכתב הזה הוא ימליץ לי להעלות מינון תרופתי בכדי להכהות את החושים שלי.. לא להרגיש.. העיקר להיות סוג של "מכונה".. עוד בן אדם בעולם.. שבא לפה ועוד מעט יילך.. יתכלה.. :\ קשה :( אפילו עכשיו את המכתב הזה אני כותב בהמון פורומים.. למצוא מזור לכאבי..

אנא, התאם שאלתך לנושא הפורום על מנת שאוכל למקד את תשובתי

05/10/2015 | 23:21 | מאת: אני

שלום וברכה אני נוטל 10 מ"ג איטומין (רבע כדור של 40 מ"ג) בשביל לישון טוב בלילה.. העניין הוא שבבוקר אני נורא עייף ולוקח לי הרבה זמן ובקושי להיות עירני (אני מתחיל להיות עירני רק בערב) בעבר ניסתי ליטול אמביאן ובונדורמין שמיועדות לשינה, אך הן לא מרגיעות לי את המחשבות כמו התרופות האנטי פסיכוטיות שנטלתי (בעבר זיפרקסה וכיום איטומין) האם ישנה תרופה חלופית שכדאי לנסות שתרדים אותי טוב בלילה ולא תשפיע על הבוקר שלמחרת? תודה מראש

אטומין אינה תרופת שינה, אלא תרופה נוגדת פסיכוזה עם אפקט מיישן. הייתי נמנע מלהשתמש בה כתרות שינה. יש צורך לברר את הסיבה להפרעת השינה ולטפל בה

03/10/2015 | 11:45 | מאת: אני

שלום אני מעונינת לקחת כדור ssri כמה ימים לפני מחזור וההתלבטות שלי היא בין: פריזמה, פלוטין ולוסטרל. מחפשת כדור שכלל לא יעלה את המשקל ופחות תופעות לוואי כי זה רק לעשרה ימים בחודש בערך. (לא אקח כל החודש, אין צורך!!) תודה

למעשה פרטת שני מולקולות: פלוטין ופריזמה מורכבים מהמולקולה פלואוקסטין בעוד שלוסטרל מורכבת מהמולקולה סרטרלין. מדובר בתכשירים שמנגנון הפעולה שלהם דומה. עיקרון יש מספיק דיווחים על לוטסטרל כטיפול מיטיב תסמונת קדם ויסתית והוא יחסית עם פחות תופעות לואי. מבין השניים

04/10/2015 | 03:27 | מאת: אני

תודה על התגובה. יש לי בבית "סרנדה" 50מ"ג כי בבית המרקחת היה מחסור בלוסטרל. האם זה זהה בדיוק ללוסטרל או כדאי להתאמץ להשיגו? תודה

30/09/2015 | 21:41 | מאת: דניאל

שלום , רציתי לדעת את האינטרקציה בין קלונקס לבונדורמין 1.אם אני לוקח קלונקס בשעות אחר הצהוריי \ ערב להרגע ולפני השינה (שעה – שעתיים אחרי) בונדורמין ,יש בעייה ? 2.אני אני לוקח בונדורמין נניח בשעה 11 בערב , ובבוקר למחרת נניח בשעה 8 נניח לוקח קלונקס , בעייתי ? 3.בונדורמין מעבר למשרה שינה הוא גם מרגיע ? נניח מחשבות בליילה או בבוקר למחרת ? תודה.

שלום דניאל. קלונקס ובונדורמין שייכים לקבוצת תרופות הנקראת בנזודיאזפינים. השילוב בין השניים בעייתי שכן הוא מצביע על כך שאתה סובל מהפרעת שינה ומהפרעת חרדה לא מטופלות. בנוסף לכך יש בשילוב פוטנציאל למצבי בילבול, דיאוינטציה, עייפות ואף התמכרות לאורך זמן.יש צורך לברר את ההפרעות ולטפל בהן ולא רק התסמינים שלהם.

01/10/2015 | 16:26 | מאת: דניאל

1.התחלתי טיפול בפרוזק לפני מספר ימים (בעבר הייתי מטופל בפרוזק אחרי שאובחנתי כסובל מ OCD והפסקתי ) 2.אין ספק שכרגע אני בתקופה קשה , בעיקר בשינה אך לעיתים גם בחרדה במהלך היום 3.השאלה שלי היא בעצם אם זה בסדר לשלב בינתיים בתרופות שציינתי עד שהפרוזק יתחיל להשפיע (4 שבועות?)

לתקופת ביניים מוגבלת בזמן אין בעיה. זה מחייב רביזיה שלמה בטיפול כי נראה שכרגע הטיפול שאתה מקבל לא מספק...

29/09/2015 | 11:15 | מאת: אבי

שלום , 1.למה בעלון של בונדורמין רשום שאסור לעשן ? מה הקשר לתרופה ? 2.לאחר כמה זמן התרופה יוצאת מן הגוף ? תודה

כמו הרבה תרופות שמתפרקות בכבד לעישון יש השפיה על קצב פירוק התרופה ולכן השפעה על רמתה בדם. אין התוויית נגד לשימוש בבונדורמין במעשנים. זמן מחצית החיים של התרופה נע בין 4- 6 שעות, כך שלאחר פרק זמן זה למעשה רמתה של התרופה בדם יורדת לחצי.

27/09/2015 | 03:41 | מאת: לידי

שלום רב. אני בת 47, נוטלת wellbutrin 300 mg, מזה כמה שנים, עם השפעה מייצבת, ומצב דכאוני וחרדתי משופר. ברקע פיברומיאלגיה, עם תופעות קשות בעבר (ארבע וחצי שנים של חוסר תפקוד כמעט מוחלט.) היום התפקוד סביר באופן יחסי, אך אינו אופטימלי. הומלץ לי להתנסות ב- SAM-e, אך לאחר קריאה על ההרכב והאזהרות הבנתי שעלי להתייעץ עם הרופאה המלווה את הטפול התרופתי אם ישנו סכון בשלוב עם הוולבוטרין. היא לא הכירה את ה-'סאם-אי כשהזכרתי אותו, ולאחר שהצגתי את ההרכב הכימי וההגדרה שלו, אמרה שלא נראה לה שיש בעיה לשלב. עם זאת אני קצת חוששת בשל אי הכרותה הקודמת עם התוסף הנ"ל, וכן מכיוון שאמרה כי וולבוטרין לא קשור להעלאת רמות הדופמין, אך כאשר העמקתי בקריאה הסתבר לי שלא כך הדבר. כעת אני עובדת עצות, ולא רוצה לקחת סכונים. מבקשת חוות דעת נוספת - אנא עצתך. תודה רבה.

יש התווית נגד לשימוש בSAM-e עם תכשירים נוגדי דיגאון מסוג חוסמי האנזים מונואמין אוקסידזה. וולבוטרין אינו עובד במנגנון זה אם כי יש לו השפעה דופמינרגית ברורה, שאינה רלוונטית לשימוש בתוסף המזון

25/09/2015 | 16:50 | מאת: עדי

שלום, אני מעונינת לעבור לתרופה הנ"ל לצורך הרגעה במקום קלונקס בשל החשש מהתמכרות. כמו כן אני מאוד אלרגית ונוטלת מפעם לפעם טלפסט כך שמדובר כנראה בחבילה משתלמת מאוד עבורי שתחליף גם את הטלפסט עצמה. שאלתי היא באיזה מינון מתפקדת התרופה כנוגדת חרדה והאם באמת ניתן לקחת אותה על בסיס יומיומי. שנית אשמח לדעת אם ניתן לשלב גם את הקלונקס במקרי חירום. הרבה תודה ושנה טובה

לא הייתי ממליץ להתחיל פנרגן שהינו בעל השפעה מיישנת. באם את סובלת מהפרעת חרדה עדיף לטפל בהפרעה ולא ליטול תרופה לסימפטום בלבד.

מדוע מול קלונקס היא לא עדיפה? ניסיתי לטפל בהפרעה והדבר היחידי שעובד זה קלונקס.

24/09/2015 | 21:51 | מאת: שלום

1.כמה זמן צריך לחכות אחרי ששותים אלכוהול כדי לקחת כדור קלונקס 2. כמה זמן צריך לחכות אחרי שלוקחים כדור קלונקס בכדי לשתות משקה אלכוהולי ?

השילוב של קלונקס או תכשירים מקבוצת הבנזודיאזפינים ואלכוהול אסור בהחלט. יש להמתין לפחות 4 שעות בין שימוש בקלוטנקס ושתיית אלכוהול. בכיוון ההפוך יש חשיבות לכמות האלכוהול הקובעת את משך הפינוי הסופי מהדם.

24/09/2015 | 17:16 | מאת: מישהו

קבלתי פרפנאן 4 מ"ג עקב חרדות, ויש לי מס' שאלות 1) האם התרופה הנ"ל במינון זה עושה אותך איטי זומבי ו"מכהה" לך את החושים ומוריד לך את החשק ואת הרגשות כמו שאר האנטי פסיכוטיות? 2) מתי כדאי ליטול את התרופה? בוקר או ערב? 3) האם במינון כזה בכדי להוריד את החרדה צריך להמתין גם כן כמה שבועות עד לתחילת השפעת התרופה? או שזה השפעה מיידית במינון הזה? תודה מראש על המענה :)

פרפנן הינה תרופה אנטיפסיכוטית. לתרופות אנטיפסיכוטיות יש גם תכונה להפחית חרדות. בעבר הן כונו מיגור טרנקולייזרז. פרפנן 4 מ"ג הוא מינון אוד נמוך ולכן לא סביר שתחוש כהות חושים. ההמלצה ליטול בערב כדי להתגבר על אפשרות שהתרופה מעט מעייפת. חלק מהאפקט ההרגעתי הוא מיידי וחלקו נבנה עם הזמן

24/09/2015 | 12:38 | מאת: אני

שלום וברכה בן 27, נמצא כרגע בצומת דרכים מאובחן כסובל מהפרעת אישיות גבולית ותלותית (קלסטר B ו-C). מטופל תרופתית, למיקטל 100 מ"ג, לוסטרל 50 מ"ג ואיטומין 10 מ"ג. בעבר הייתי בטיפול דינאמי כשנתיים אך ללא הצלחה משמעותית (הטיפול הופסק מצד המטפל), וכרגע אני מטופל במרפאה ציבורית, אך הטיפול הפסיכותרפי עומד להסתיים בעקבות כך שהמטפלת יוצאת לחופשה. חשבתי אולי לחפש מטפל פרטי, אך יש כ"כ הרבה מטפלים ואינני יודע במי לבחור ובאיזו שיטה כדאי. הפסיכיאטר שלי אמר לי ללכת למטפל בשיטה דינאמית עם שילוב של CBT, אך ראיתי שיש גם טיפול לאישיות גבולית שנקרא DBT.. אני די מבולבל ולא יודע במה לבחור. יש גם כ"כ הרבה מטפלים.. שאני לא יודע מי טוב ומי לא, אני אמור לעבור עכשיו מטפל מטפל? אני כרגע גם נמצא לפני שיקום מקצועי בביטוח לאומי ולא יודע אם ללכת על זה כרגע, האם אני בשל מספיק לצעד הזה? האם אני צריך להכיר את עצמי יותר? להבשיל עוד קצת? הבנתי שיש דבר כזה שנקרא אבחון פסיכודיאגנוסטי.. האם זה בעצם אבחון פסיכולוגי? האם כדאי לעבור את האבחון הזה בכדי לדעת לאיזה כיוון מקצועי ללכת או לאיזה סוג טיפול ללכת? או שזה מיותר (כי הבנתי שזה עולה כמה אלפי שקלים)? את האבחנה של האישיות הגבולית והתלותית נתנו לי באשפוז שהייתי לפני כשנה וחצי (לא אובחנה לי מחלה נפשית מאג'ורית, למרות שהפסיכיאטר הנוכחי שלי מתלבט האם אני מתאים ל"סכיזואפקטיב"). כרגע עובד לסירוגין בחצי משרה. אשמח מאוד לתשובות תודה מראש..

שלום לך. מהתכתובת אני חווה בעיקר בילבול. לדעתי אתה זקוק לגורם מיקצועי אחד (ובמקרה הזה מכיוון שמעורב כאן טיפול תרופתי, מציע פסיכיאטר) שיתכלל את הטיפול וינחה אותך. כן יש מודל DBT שמותאם לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית, אבל בסופו של דבר יש צורך להתאים את הטיפול לפרט, לאדם ולא לאבחנה

11/09/2015 | 15:08 | מאת: שלום

בן 32 סובל מזה כשנה מחרדה ודיכאון מלווה במתח נפשי במצב קשה, שגורם לי בין כל הצרות לכאבי גב וכאבי בטן חזקים מאוד, עד כדי כך שזה ממש משתק אותי לחלוטין, נעשה ניסיון של הרבה כדורים כגון סרוקסט, פקסט, ציפרלס, סרנדה, ויפאקס, זאפה, סימבלטה, ליריקה, הבעיה היא שהכדורים האלה אכן עוזרים במקצת על החרדה, אבל מנגד מחמירים לי את הכאב (אני לא מדבר על כאב שאפשר לסבול אלא כאבי מוות שבשביל להרפות מהכאב אני חייב לקחת אוקסיקונטין 20 מ"ג לארבע ימים בשביל להרגיש קצת הטבה) לדעתי הכאב נגרם מפני שהתרופה של הדיכאון גורם לי לכיוץ שרירים חזק. הפלא הוא שמתי שאני לוקח קסנקס או ווליום זה ישר מרגיע את המצב הנפשי ולא גורם כלל לכאבים. ההפך אני מרגיש יותר טוב, הבעיה היא שאסור לקחת את זה להרבה זמן, אני פשוט מרגיש בין הפטיש לסדן ועבוד עצות, יש לציין שעשיתי את כל הבדיקות כולל CT MRI. קולונסקפ אולטרסנד כליות ובטן ללא שום סיבה לכאבים בתודה מראש

שלום שלום. ראשית צר לי על המצוקה המתמשכת. השיפור בכאב כתוצאה מתכשירים הרגעתיים מצביע על אפשרות של חרדה כגורם לכאב או מתח שרירי, שכן חלק מהתכשירים ההרגעתיים מובילים להרפיית שרירים. רשימת התרופות הארוכה שנטלת מרשימה, אולם לא ברור האם מיצית מינונים גבוהים של התכשירים ומה משך הטיפול בכל אחד מהם

18/09/2015 | 01:07 | מאת: שלומי

שלום וברכה ואוו כמה שאתה צודק אני פשוט מרגיש כך שזה מן מעגל של דיכאון. חרדה .וכאב שרירי חזק. עליך נאמר חכמה וגדולה בכלי אחד. לגבי המינונים אני ממש משתמש במינונים קטנים מאוד, למשל סרנדה 100 מ"ג אני מחלק ל 4, וכל יום לוקח חתיכה (שזה 25 מ"ג ליום) וכן בשער הכדורים התחלתי עם מינון ממש זניח, ורק לאחר כחודש אם אני מנסה להרים את המינון במקצת, אני מרגיש החמרה חריפה בכאבים, נעשה גם ניסיון לחלק את המנון הקטן לפעמים ביום, אבל גם זה לא עזר, כי לאחר כמה שעות רמת הכאב עלה, אני פשות מרגיש שנגזר עלי לחיות ללא יכולת טיפול בתרופות SSRI ו SNRI לגבי קסנקס במידה ואני לוקח 0.5 זה עוזר לי לכמה שעות טובות בלבד, וכלל לא מעלה את הכאב אלא ההפך מוריד בהרבה את רמת הכאב החרדה ודיכאון בתודה מראש

08/09/2015 | 09:04 | מאת: יוסי

שלום..אני סובל מדיכאון 3 שנים ורציתי לדעת מה יכול לעזור לי.. הסיבה שלא טיפלתי בזה עד עכשיו זה כי לא הייתי יוצא בכלל מהבית בתקופה הזאת, לאחרונה החלטתי לצאת ורציתי לדעת מה אפשר לעשות.. תודה

מציע ללא היסוס לפנות להערכה פסיכיאטרית, אל מנת לבצע איבחון מסודר ובניית טיפול

02/09/2015 | 02:51 | מאת: ליאורה

שלום, סובלת מדכאון על רקע complex ptsd. ו DID מזה שלוש שנים. מטופלת תרופתית בויפאקס וכן ליווי פסיכותרפי אינטנסיבי. בשל קשיי שינה החלטתי ביום ראשון לקחת 4 כדורי ואבן כדי שאוכל לישון. בסופו של דבר נטלתי מעל 30 כדורים, הרב מסוג ואבן וגם מעט קסנקס. ישנתי 24 שעות רצופות. כעת אני סובלת מכאבים עזים בכל הגוף, שרירים ואיברים פנימיים. לא פניתי לטיפול רפואי. האם אלה תופעות של מינון יתר? האם אפשר לקחת משהו שיקל על הכאבים? תוך כמה ימים תתכן הקלה מתופעות אלה? תודה ליאורה

מדובר בשילוב מסוכן של תרופות. חשוב ללא דיחוי לפנות לפסיכיאטר על מנת לבדוק את מצבך ולבחון מהו הטיפול המתאים לתסמינים שלך.

01/09/2015 | 19:58 | מאת: יעקב

שלום רב, אני נוטל לוסטרל 200 מ"ג לדיכאון מזה חצי שנה. הרופא שלי הוסיף לי 2.5 מ"ג זיפרקסה כחיזוק ללוסטרל עקב דיכאון עמיד. הבעיה שאני כבר לוקח 3 שבועות את הזיפרקסה 2.5 מ"ג בערב והכדור פשוט מרדים אותי בטירוף גם ביום למחרת שאני במצב רדום וישנוני כל היום ולא יכול לתפקד ככה. שאלתי היא, האם יש כדור פחות מרדים מזיפרקסה שאפשר להוסיף אותו ללוסטרל להשגת אותו אפקט למיגור הדיכאון העמיד? או שכול התרופות ממשפחת הזיפרקסה מרדימות ככה? נ.ב: את הלוסטרל אני לוקח בבוקר כך שיש הפרש שעות ניכר בין הלוסטרל לזיפרקסה. תודה מראש

אכן זיפרקסה הינו כדור בעל אפקט מיישן. באם הרופא הוסיף תכשיר ממשפחת התרופות נוגדות הפסיכוזה לחיזוק השפעת הלוסטרל, ניתן לחשוב על תרופה בשם אריפליי או אבילפיי שהיא פחות מיישנת

01/09/2015 | 01:33 | מאת: שון

שלום אני אספר בקצרה אני טיפוס מאוד חרדתי ובזמן האחרון פיתחתי חרדת בריאות פעם זה נקודת חן וםעם ורידים בחזה ועכשיו ראיתי מזמן כבר באמנון לוי את הבחור עם ניוון השרירים ונכנסתי לחרדה נוראית ופחד נוראי הייתי אצל נירולוגית מומחית שהיא הדקה אותי גופנית ותודה לאל רשמה שהבדיקה יצאה תקינה עכשיו יש לי שאלה האם לחץ ממושך וחרדה ממושכת יכולה לגרום לממש כאבים פיזים יש לי כבר כמה זמן מין כאב ביד שמאל וכמו חולשה כזה והרגשת כמו זרמים אי נוחות חרדה יכולה לגרום לכאב יד? יש לי כל מיני כאבים בגוף שהולכים ובאים.. אבל בעיקר ביד שמאל.. האם חרדה ממושכת יכולה לשלוח סימנים על הגוף הכוונה ככה לגרום לכאב שרירים חולשה התכווציו וכל זה? גם אם אני מרגישה כביכול פחות לחוצה הסימנים עדיין יכולים להשאר? אני כבר נורא מפחדת... חרדה שהיא ממושכת וכל כך הרבה זמן יכולה לגרום לכאבים גופניים של ממש כאבים?

שלום שון. ראשית חרדה יכולה להתבטא בכל אבר מגוף ולגרום לכל סוג של מחוש: התכוצויות, לחץ, נימול, קוצר נשימה, הזעה, כאבי בן ועוד. אני מציע לפנות לאיבחון על מנת לשקול התחלת טיפול בנוגד חרדה ולהבין מה עומד בבסיס החרה שלך. הדבר ניתן לטיפול ולשפר את איכות חייך. בהצלחה

21/08/2015 | 07:30 | מאת: נוי

אשמח לשמוע מה דעתך- אני לוקחת ציפרלקס כבר כמה שנים ונראה לי שנהיו לי בעיות קוגנטיביות (אני עוסקת במתימטיקה תמיד פתרתי תרגילים ב"מהירות ריצה" ופתאום נהיה לי בלאק במשוואה עם נעלם אחד...) כמו כן הזכרון שלי לא משהו בניגוד לבעבר ואני כל הזמן עייפה כאילו זקוקה כל הזמן לאיזה 15-20 שעות שינה ביממה. הפסיכיאטר אמר שאני פשוט ישנה יותר טוב, ואין לי מושג כבר אילו תלונות להגיד לפסיכיאטר כי הוא בעצם ניסה להסביר לי "להיות מציאותית ולקחת דברים בפרופורציה ולהניח לעבר". יחד עם זאת אני מרגישה באופן כללי יותר טוב מאז הציפרלקס פחות מתוחה, לא רועדת ופחות דפיקות לב, לא מפחדת מג'וקים... לא חוטפת דלקת גרון בגלל מתח.נפשי... בקיצור אני רוצה לבקש מהפסיכיאטר להתחיל גמילה ורציתי לשאול האם המתח הנפשי יחזור כמו לפני שהתחלתי לקחת את התרופה? סליחה על כל האורך והפירוט ותודה על ההקשבה

שלום נוי. לא ציינת את גילך ולדבר חשיבות לאור שאלתך. באשר להפסקת הציפרלקס. בדרך כלל באם מדובר בקורס טיפולי ראשון ואת כבר מטופלת מספר שנים ללא תסמיני חרדה ניתן לשקול הפסקת הטיפול.

10/08/2015 | 13:26 | מאת: עופר

דר ערד שלום אתמול לקחתי 15 מג פעם ראשונה מירו -עשה פעולה הפוכה לא נתן לי לישון העיר אותי ועשה אותי חסר שקט נאלצתי לקחת לוריוון האם יתכן האם יחלוף ויתאזן בברכה0528654567

שלום עופר, מוקדם מישי לשפוט, מה גם שמדובר במינון מאוד נמוך. מציע להמתין עוד שבוע ולראות מגמה

06/08/2015 | 11:06 | מאת: עדי

גיל 30, לוקחת ציפרלקס 15 מ"ג כבר שלוש שנים. יש לי בעיה שאני כל פעם מחדש נזכרת שיש לי אותה לפני מחזור אני חוטפת תיאבון מאוד מוגבר ובלתי נשלט ובזמן מחזור עייפות איומה שאי אפשר לתפקד. כל חיי לא היו לי הבעיות האלו אז שאלתי- האם זה יכול להיות קשור לציפרלקס?

אין לתמונה שאת מתארת קשר עם הציפרלקס. מדובר בתגובה לשינויים ההורמונליים המאפיינים את תקופת המחוזר

01/08/2015 | 03:09 | מאת: מאי

שלום 1.מה הסיבה שהלוסטרל גורם לעליה במשקל? האם זה פוגע בחילוף חומרים? משפיע על מערכת כלשהי בגוף? או שזה נטו בגלל תאבון היתר שבא עם התרופה? 2. האם מעבר לעניין של עליה במשקל, יש משהו בתרופות הללו שגורם לקושי בירידה במשקל על אף הפחתה באוכל וביצוע פעילות גופנית? או שעדיין זה קשור אך ורק לכמות האכילה בגלל התאבון?

שלום מאי. העלייה במישקל נוסעת מההשפעה על מאזן הסרוטונין גם במרכז השובע ולכן ניגרמת עליה בתשוקה לפחמימות. יש תרופות בעלות אפקט על חומר נוסף- היסטמין שיכול גם הוא לגרום לעליה בתיאבון. בדרך כלל העליה במישקל ניבלמת סביב 4 ק"ג. שילוב של פעילות גופנית ודיאטה קפדנית יכולה למנוע את העלייה במישקל

31/07/2015 | 08:20 | מאת: דניאלה

שלום, בת 23, נוטלת ציפרלקס 10 מג כבר חודש. הבחנתי בחודש הזה בתיאבון מוגבר, שמעולם לא היה קודם לכן.. בעיקר לפחמימות! וכמובן כתוצאה מכך עלייה משמעותית במשקל ובעיקר באזור הבטן. אציין שלפני כן הייתי רזה באופן משמעותי ממה שאני כעת. האם זה בגלל הציפרלקס? במידה ואפסיק לקחת או אחליף לתרופה אחרת אוכל לחזור למשקל שהייתי בו? הכדור סייע מאוד בכל הנוגע לדיכאון, אך עם זאת קיים תסכול רב כתוצאה מההשמנה.

שלום דניאלה. ציפרקלס היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה יעילה. יחד עם זאת כמו הרבה תכשירים מקבוצה זו יכולה להוביל להגברת התיאבון בעיקר לפחמימות. ממוצע העליה במישקל הצפוי הוא כ4 ק"ג. העלייה בריקמת השומן מאפיינת כל אדם באופן אינדיבידואלי, אצלך לדוגמא זה באיזור הבטן. שילוב של ייעוץ תזונה ופעילות גופנית לרוב מאפשרת לנהל היטב את הנושא. יחד עם זאת יש תכשירים אחרים שפחות גורמים לעליה במישקל. הייתי מתייעץ עם מי שרושם לך את התרופה לגבי חלופות. ההחלטה על הפסקת טיפול תרופתי צריכה לקחת בחשבון את הסיבה שבגינה התחלת בכלל ליטול אותה. ברוב המקרים הפסקת הטיפול מובילה להפחתה בירידה במישקל.

30/07/2015 | 19:37 | מאת: מנשה

אני נוטל וונלהפקסין 150 מ"ג לדיכאון. יש לי אי שקט בשינה. האם זו תופעת לוואי של התרופה? יש מה לעשות?

שלום מנשה, לא ברור לי למה כונתך אי שקט בשינה, אנא פרט

31/07/2015 | 22:21 | מאת: מנשה

הכוונה למספר התעוררויות בכל לילה והתגלגלות מצד לצד ודקות ארוכות עד הרדמות מחדש.

מכיוון שאתה מספק מעט פרטים, אשיב בהסתייגות. הפרעות חרדה ודיכאון מלוות בהפרעת שינה, מצד שני וונלפקסין הינה תרופה נוגדת דיכאון וחרדה בעלת אפקט מעורר ולכן חייבת להינטל בשעות הבוקר. ייתכן ובתקופת ההסתגלות הראשונה של התרופה יכולות להופיע תחושות אי שקט שלרוב חולפות בתוך כשבועיים

25/07/2015 | 12:06 | מאת: מיה

שלום אני לוקחת עשרה ימים סימבלטה, שבוע 30 ו4 ימים 60. לקחתי מלכתכילה בלל דיכאון וחרדות יחסית קלים אבל בעיקר בגלל כאב כרוני בגב התחתון וברגל בעיקר סביב המחזור החודשי בתקווה שזה יפחית את הכאב למרות שהוא ממקור שרירי ולא בהכרח עצבי. במידה ולא יעזור לכאב אחרי תקופה לא ארצה להמשיך עם כדור זה בגלל מחירו ובגלל שאין טעם אך למרות זאת כן ארצה כדור שעוזר למצב הנפשי ועדיף לי כדור דומה לסימבלטה מבחינת ההשפעה כי אני שמה לב כבר עכשיו על המצב רוח שהשתפר ועל כך שהכדור לא מעלה לי כלל את התיאבון ואפילו קצת רזיתי עובדה שבגללה מלכתכילה סירבתי לקחת ssri. מה אתה מציע מאותה משפחה? איזה כדור חוץ מויפאקס? תודה

שלום מיה. לא ברור לי למה לא ויאפקס ולמה לא ssri's בכל מקרה יש 3 תכשירים שעובדים במנגנון של צימבלטה, דהיינו חסימת מאבת המיחזור של סרוטונין ונוראפינפרין: צימבלטה, אפקסור (ויאפקס), איקסל.

25/07/2015 | 23:07 | מאת: מיה

תודה על התגובה. ויפאקס ניסיתי וזה גרם לי עצירות והרגשתי מוזר...אולי לא נתתי מספיק זמן. וחוץ מזה אני אחפש תחליף שעובד טוב על כאב כפי שתיארתי ואינו גורם כלל להשמנה לכן לא רציתי ssri. (חברי השמינו מפריזמה וציפרלקס) אתה מכיר כדור ממשפחת ssri שעונה על שתי בעיות אילו? כאב ונגד השמנה (יש עבר של בולימיה) תודה

21/07/2015 | 11:02 | מאת: רות

מאז מות אבי ז"ל ב 23.2.15 אני אפשר לומר בחרדות דכאון, אני בת 62, ירדתי במשקל מ 84 ל 67 במשך 3 חודשים עם כאבי בטן התכבצויות חזקות, לאחר כדורי נגד בחילה והקאות התאוששתי, יצאתי קצת מהבית, לפני כ10 ימים שוב חזר הכל ומחרדות, חושבת רק דברים רעים שחס וחלילה יקרה לנכדים שלי, לשבוע נשלחתי לבי"ח ולאחר בדיקות דם כולל כבד ואולטר סאונד לכיס המרה הכל תרין ונאמר שהכל מחרדות והמליצו ללתת כדורים ואכן רופא המשפחה נתן לי את הכדורים אסטו בבוקר ובערב לוריוון, בערב זה עוזר ובבוקר שוב מרגישה לא טוב הרופא אמר שבבוקר אקח חצי כדור והלוריון, האם זה טוב ותוך כמב זמן ארגיש טוב יותר

שלום רות. חסרה לי מסגרת הזמנים. כמה זממן את נוטלת את האסטו. כללית נראה שרופא המשפחה שלך אבחן את מצבך כחרדה ואכן בנה לך תוכנית טיפולית מתאימה.צריך לזכור שהאסטו אינו משפיע מיידית ולעיתים יש צורך בפרק זמן של מספר שבועות עד להשפעה אופטימלית. הלוריבן הינה תרופת הרגעה שאמורה להילקח לתקופה מוגבלת עד שהאסטו יעשה את שלו

14/07/2015 | 20:09 | מאת: נטע

שלום, נוטלת רמרון 30 מ"ג קרוב ל-10 שנים עקב דכאון קשה וחרדה שפגעו בשינה. בסה"כ עושה את העבודה במידת האפשר. מה שכן נוצרה מעין השמנה בטנית כרונית בלי כל יכולת להורידה שבולטת דווקא בגלל מבנה גוף רזה. אין כולסטרול, שומנים או סוכרים, בדיקות מצוינות, תזונה טובה עם פעילות גופנית. מכיוון שניסיתי כל תרופה אחרת בשוק- אני יכולה לומר בודאות שאין מנוס מלהשאר איתה. אבל, אם אוריד את המינון ל-15 מ"ג- האם יש סיכוי שזה גם יוריד את ההשמנה הבטנית? ומה לגבי הדכאון,החרדה והשינה? האם יש סיכוי שזה יפגום באפקטיביות של התרופה ביחס אליהם? ושאלה אחרונה, האם בכדי לקבל מרשם לתרופה עקב הרפורמה החדשה יש פרוצדורות חדשות או שרופא משפחה יכול לתת אותה? אין לי תיק בברה"נ- כל המרשמים הגיעו דרך קופ"ח. תודה

שלום נטע. רמרון היא תרופה מצויינת אולם היא גורמת לעליה בתאבון ומובילה לעליה במשקל. לדעתי יש מקום להתאים את הפעלות הגופנית שלך לצרכים ולאופי ההשמנה בטנית. הפחתה המינון יכולה להוביל לירידה באפקטיביות. בדרך כלל המינון שעימו הגעת לשליטה טובה בתסמיני הדיכאון הוא גם מינון ההחזקתי ולא הייתי ממליץ לפחית בו. הרפרומה לא שינתה דבר בהיבט של אספקת התרופה

17/07/2015 | 14:14 | מאת: נטע

השאלה היא אם ירידה ל-15 מ"ג תצמצם את בעיית ההשמנה המקומית? אני מבינה שזה עלול גם לצמצם פונקציות אחרות חשובות, אבל חשוב לי ספציפית לדעת כדי לבדוק האם זה המקור להשמנה. התזונה מאוד טובה, בריאה ומאוזנת ולא חורגת וכך גם הפעילות הגופנית הממוקדת. למרות הכל הדברים נשארו כפי שהם ובעצם רק הולכים ומחמירים. מעבר לתחושה של הפגיעה בדימוי גוף שגם תורמת לא במעט לירידה בתחושת הרווחה אני מבינה שזה גם מצב רפואי לא בריא ומסוכן. אני יודעת שקיימת אפשרות להשאר עם רמרון 15 מ"ג בשביל השינה ולקחת תרופת בוקר נוספת ולכן אני מוכנה לבצע ניסוי שכזה. בטווח הארוך התרופה הזו במינונה הנוכחי עשויה לייצר יותר נזקים מאשר תועלת ולכן נראה לי חשוב לבדוק את הנושא. הרבה תודה

03/07/2015 | 00:12 | מאת: לטם

שלום, אני בת 21. לאחרונה שמתי לב לצורת ההתנהלות והחשיבה שלי שהיא שונה מכל מי שאני מכירה מהבחינה שאני מרגישה שפשוט לא אכפת לי באמת מכלום. זה מתבטא בהכל- בנהיגה, באכילה, ביחס כלפי הגוף שלי, ביחס שלי למשפחה שלי, לחברות, לגברים. אני מרגישה שכל דבר שאני עושה אני עושה כי צריך ושום דבר לא באמת אכםת לי, במישור ההגיוני כמובן אני מעדיפה שלא יכאב לי, שכן אני ארגיש טוב ואעשה דברים שמוגדרים כהגיוניים וטובים. ואני אכן עושה ככה ומתנהלת בעולם על הטווח הנורמטיבי. אבל במישור עמוק יותר, ביני לבין עצמי, לא באמת אכפת לי. לא מעניין אותי אם אמות אפילו. והייתי רוצה שיהיה אכפת לי באמת. האם זה דכאון? האם זה משהו אחר? האם ע"פ מה שאני מתארת יש מה לעשות עם הבעיה הזו?

שלום לטם. קשה לומר על סמך התיאור האם את סובלת מדיכאון למרות שיש רמזים לכך. את מתארת מצב מתמשך ולא אפיזודה ולכן יתכן ומדובר בדיסטימיה, דהיינו מצב של דיכאון מתמשך. כדאי לפנות לגורם מטפל, הייתי כן ממליץ על הערכה פסיכיאטרית

23/06/2015 | 14:07 | מאת: אמיר

שלום אני לקוח סרנדה 100 בבוקר (יחד עם למיקטל 400). בגלל הסרנדה קשה לי מאוד להגיע לאורגזמה ושפיכה. מאוד מאוד מאוד מתסכל (בן 34, ללא שום בעיות מיניות עד הבעיה הזו). מה אני יכול לעשות? תוך כמה זמן אמור הגוף להסתגל ולהתגבר על בעיית עיכוב האורגזמה? (אני לוקח כחודשיים 100 לפני כן לקחתי חודש וחצי 50 סרנדה) תודה רבה

שלום אמיר. הפרעה בתיפקוד המיני יכולה להיגרם משימוש בתכשירי SSRIS יחד עם זאת ההפרעה היא גם תלויית מינון. האם ההפרעה היתה קיימת גם על 50 מ"ג? אם כן יש לשקול שינוי בטיפול התרופתי, אם לא ייתכן ויש להתאים המינון.

24/06/2015 | 10:01 | מאת: אמיר

האם כדאי לתת זמן לגוף להתרגל? כמה זמן לתת לו? או שאם יש את התופעת לוואי הזו, היא כנראה תישאר. כשלקחתי 50 היה עיכוב קטן מאוד (שניתן להתגבר עליו) תודה רבה

10/06/2015 | 10:06 | מאת: יוסי

שלום, בהמשך לשאלה שלי מטה: 1. האם יש סיכוי שאבריא לגמרי ללא התערבות כאשר הכאב הכרוני יעבור לגמרי? אם כן, תוך כמה זמן צפוי הגוף להתנקות? 2. מה הכוונה בנוגדי דיכאון? תרופות? 3. מתכוון להתחיל טיפול CBT. האם לדעתך מספק? תודה

1. ודאי שיש סיכוי, אולם המטרה לקצר תהליכים וסבל 2. נוגדי דיכאון, הכוונה לתרופות שיש להן יעילות הן בכאב כרוני והן לגבי הדיכאון 3.CBT יכול להיות מענה מצויין אך שילוב של תרופות וCBT הוא שילוב יעיל יותר

09/06/2015 | 15:38 | מאת: יוסי

בעקבות כאב כרוני של שנה וחצי התפתחו אצלי סימפטומים של דיכאון הכוללים: חוסר מצב רוח, חוסר תיאבון, יקיצה מוקדמת, קושי בהירדמות, בחילות, עצבנות, תזזיתיות, חוסר ריכוז ובכי. עברתי ניתוח לפני חודשיים והכאב השתפר באופן מהותי אולם נשארו לי עדיין שני סימפטומים של דיכאון: יקיצה מוקדמת (3 וחצי - 4 בבוקר) ובחילות ברמות שונות במשך היום. בנוסף, לפעמים מרגיש חוסר מצב רוח ואני מתאמץ "להרים" את עצמי. 1. מדוע דיכאון גורר יקיצה מוקדמת? מה הקשר בין הדיכאון להתעוררות משינה תמיד באותו טווח שעות? 2. האם יש סיכוי שאבריא לגמרי ללא התערבות כאשר הכאב הכרוני יעבור לגמרי? אם כן, תוך כמה זמן צפוי הגוף להתנקות? תודה

אחד מתסמיני הדיכאון הנפוצים הוא הפרעה בשינה. דיכאון גורם פגיעה בארכיטקטורת השינה ולכן יכולים להופיע מגוון של הפרעות שינה: יקיצה מוקדמת או קשיי הירדמות. לדעתי יש מקום לשקול טיפול בנוגד דיכאון. לנוגדי הדיכאון יש אפקט חיובי על כאבים כרוניים וכמובן על תסמיני הדיכאון.

אחד מתסמיני הדיכאון הנפוצים הוא הפרעה בשינה. דיכאון גורם פגיעה בארכיטקטורת השינה ולכן יכולים להופיע מגוון של הפרעות שינה: יקיצה מוקדמת או קשיי הירדמות. לדעתי יש מקום לשקול טיפול בנוגד דיכאון. לנוגדי הדיכאון יש אפקט חיובי על כאבים כרוניים וכמובן על תסמיני הדיכאון.

10/06/2015 | 09:17 | מאת: יוסי

האם יש סיכוי שאבריא לגמרי ללא התערבות כאשר הכאב הכרוני יעבור לגמרי? אם כן, תוך כמה זמן צפוי הגוף להתנקות?

03/06/2015 | 19:20 | מאת: ורד

הפורום הזה פעיל?

בהחלט

30/04/2015 | 10:11 | מאת: רון

איפה עובר הגבול בין הצורך לדעת מה קורה לילד שלך לבין הצורך שלו בפרטיות ??? מה נכון וראוי לעשות כאשר אתה חושב שהוא מתנהג באופן שאינו ראוי לו, וכאשר אתה יודע בוודאות שהוא לא אומר לך את האמת... שהוא מתנהג בצורה שתגרום לו להתחרט על מעשיו ? אני חרד לאושרו של בני ורוצה שיהיה לו רק טוב אך מתקשה לסמוך על הבחירות שלו, בזוגיות, ובסגנון הבילוי. אני מניח שחלק גדול מהבעיה הוא שלי, הפחד ממה יגידו אם ידעו... או התחושה שכהורה לא ממש מילאתי את תפקידי כראוי ואולי לא כיוונתי אותו מספיק טוב לחיים. איך מתמודדים ?

שלום רון. לעיתים באמת קשה לדעת, אבל עצם קיום הדאגה הינו רמז שכנראה משהו אינו מתנהל כשורה. במקרה זה לגיטימי לפנות לאיש מקצוע על מנת להתייעץ לגבי בנך, מבלי הצורך לחשוף אותו כלל. פגישה שכזו תוכל לעזור ולהגדיר האם מדובר בהתנהגות חריגה המצריכה התערבות.

01/05/2015 | 07:03 | מאת: רון

לא לא לא ההתנהגות אינה כה חריגה ביחס לחברה בכלל אלא שנראה שאינה תואמת את אופיו ואת מה שהיה רגיל לעשות ולבצע.

10/04/2015 | 21:26 | מאת: רומי

שלום, המטפלת שלי טסה לחו"ל לשלושה שבועות. אני בן 23, גם ככה לקח לי הרבה זמן לשתף פעולה ותמיד הייתי סקפטי ועכשיו אני פתאום מרגיש שלא בא לי יותר שאין לי כח נפשי שוב להתחיל, ומי ישמע היא בסה"כ טסה והיא חוזרת. אבל מעכשיו אני חושב על זה שאני לא מתכוון לחזור ישר כשהיא נוחתת, שגם אני צריך הפסקה,כאילו אני שואל את עצמי למה זה ככה? אני מבין מאנשים אחרים שאמנם הפסקה זמנית כזו היא משהו מטלטל מעט, אבל אצלי זה חסר פרופורציה. כבר לא בא לי. ואני חושב על זה כל יום. וכבר פוחד מהחזרה ולא יודע להסביר... יש הסבר לזה? יש סיבה? מה קורה לי? למה אני מגיב כך?

איני יודע אם תחושותיך לא פורפציוניות. נראה שתהליך הטיפול הינה משימה מורכבת עבורך, אך לא בהכרח לא נחוצה. הפסקת הטיפול היוה עבורך חלון הזדמנות לשקול את ההפסקה כיוון שגם כך אתה מתקשה בתהליך. למרות זאת מציע לך לחזור למטפלת עם שובה ולשתף אותה בתחושותיך.

24/03/2015 | 21:05 | מאת: לינוי

שלום , אני לוקחת כשנה 100 מג סרנדה בגלל דיכאון מתמשך מצבי רוח קשים וחרדות , הייתה תקופה שחל שיפור ולאחרונה המצב לא טוב. הפסיכיאטר שלי הציע להוסיף לטיפול כדור בשם אריפלי.. רציתי לדעת : - מהם תופעות הלוואי הצפויות לי..?האם הכדור עלול לגרום להשמנה ?

ראשית ניתן להעלות את מינון הסרנדה לפני שעוברים לשילובי תרופות. אריפלי הינה תרופה שגורמת פחות להשמנה ביחס לתרופות מקבוצת נוגדי הפסיכוזה ומייצבי מצב הרוח. תופעות לואי נוספים שיכולים להתעורר בהתחלה, אי שקט ועוררות,כאב ראש, עייפות, הקאות, בחילות, תחושת אי-נוחות בקיבה,סחרחורת, קשיי שינה, תחושת אי-שקט, טשטוש ראיה. חשוב לזכור כי תופעות לואי אלה חולפות ברובן ושכיחות כל אחת מהן היא נמוכה יחסית

09/03/2015 | 12:43 | מאת: מתן

שלום, האם וולבטרין מבטלת את תופעת הלוואי של הפרעות בתפקוד המיני עקב נטילת ציפרלקס? בתודה מראש, מתן

לא, אבל יכול להיות תחליף לציפרלקס עם פחות תופעות לואי מיניות

לא, אבל יכול להיות תחליף לציפרלקס עם פחות תופעות לואי מיניות

27/02/2015 | 01:43 | מאת: יוסי

היי זוגתי לקחה לפני כשנתיים כדורים נוגדי דיכאון למשך תקופה של כ-4 חודשים, עקב דיכאון . הכל היה בסדר עד שהיא התחילה לאבד את החשק המיני ובעקבות זה גם הפסיקה לקחת אותם. מאז החשק המיני סוג של נעלם ממנה. האם יש כדורים מסוימים שניתן לקחת כדי להעלים את הנתק הרגשי הזה? אני מרגיש שזה סוג של תופעת לוואי שהתקבעה. האם יש טיפול?

שלום יוסי, אין דבר כזה "תופעת לוואי שהתקבעה". חשוב לזכור שהפרעה בתפקוד המיני, יכולה להיות סימפטום של הפרעה חרדה ודיכאון כשלעצמה ולכן חשובה הערכה מחודשת כעדי להבין את "מקור" הבעיה ולתת בהתאם מענה

25/02/2015 | 03:22 | מאת: מישהו

שלום ד"ר, מבחינת הפרעות בזקפה, האם ציפרמיל פוגעת פחות מציפרלקס? תודה

לא, אם כבר נראה שפרופיל תופעות הלוואי של ציפרלקס ,שהינה מולקולה "נקייה" יותר, נמוך מציפרמיל

09/02/2015 | 18:06 | מאת: מיה

שלום האם ניתן לקחת סימבלטה 10 ימים בחודש לטיפול בpms ובכאב גב סביב זמן המחזור? אם כן איזה מינון מומלץ והאם 10 כדורים בחודש יכולים לגרום להשמנה? (לא זקוקה כל החודש) תודה

עקרונית ניתן לקחת טיפול של שבועיים סביב המחזור. נמצאה יעילות של טיפול חלקי בPMS. יחד עם זאת לא הייתי ממליץ על סימבלטה עקב תופעות לואי שיכולות להופיע כתוצאה מהפסקת הטיפול בתום תקופת הטיפול. נמצאה יעילות של תשירים מסוג SSRI, לטיפול אינטרמיטנטי בהפרעה עם פחות תופעות לואי מעצם ההפסקה.

31/01/2015 | 15:58 | מאת: אלישבע

שלום, נוטלת פעם עד פעמיים בשבוע 0.5 מ"ג (כדור אחד בכל פעם)- מה שמאפשר אורח חיים טוב ומווסת. אני יודעת שתרופות מהסוג הנ"ל מומלץ לקחת רק אפיזודית- ובכל זאת זה הדבר היחיד שעובד עלי ולא מצאתי שום תחליף אחר שמאפשר לי קיום נורמלי. האם תופעת ההתמכרות יכולה להתבצע במינון כזה ובתדירות כזו למרות שמעולם לא חרגתי וכפי הנראה גם מעולם לא אחרוג מהם? האם לאור נסיונך וראיתך הקלינית ראית מקרים של אנשים שנטלו מינון כזה במשך שנים בלי השפעה ממכרת או חוסר יעילות? באופן אישי אני לא בעד החלפת סוס מנצח- ובייחוד במקרה כמו שלי של בעיות הסתגלות קשות לתרופות.

קלונקס הינו תכשיר הרגעתי. לא ברורה לי האינדיקציה לטיפול במקרה שלך. בכל מקרה עצם השימוש בתכשיר מצביע על כך שההפרעה שבגינה את נוטלת אותה ממשיכה להפריע לך ולכן חשוב לקבל טיפול בהפרעה הבסיסית. אין ספק שלאורך זמן יש סכנת תלות מצד אחד וסבילות לטיפול שיתכן ותצריך העלאת המינונים

02/02/2015 | 20:37 | מאת: אלישבע

30/01/2015 | 21:44 | מאת: anan

בבקשה עזרה מה כדאי לעשות ומה מוגדרת הבעיה שלי מבחינת נפשית נשוי ואב לשני ילדים גיל 42 הייתי עובד עצמאי כבעל עסק במסעדת אוכל מהיר ואשתי עוזרת לי בעסק נכנסתי למצב כלכלי קשה והחובות הכלכליות המכבידות עלי עם הגבלות בהוצאה לפועל הגבלות בבנקים ועיקולים סיימתי את עבודתי לפני חצי שנה בלי הכנסה כל שהיא עד החודש הזה קבלתי מלשכת התעסוקה 2700 שקל סבלתי מזה שנה וחצי מנפילה בעסק וגרם לי דלקת שגרמה לי כאבים בגב וברגליים מטופל אצל רופא אורתופד וגם מטופל אצל רופא פסיכיאטרי מספר חודשים ממצאי הבדיקה: שיתוף פועלה מלא התמצאות תקינה בכל המובנים מצב רוח ירוד אפקט חרדתי עם גוון דיכאוני קל, חשיבה מאורגנת בולטת התעסקות יתר קוגניטיבית סביב הביטויים הגופנים חשש מהחמרת בריאות הפיזית דאגת יתר ממה שאירוע ומהעתיד ,מביע מחשבות פסימיות ,תחושות תסכול, חוסר אונים מחשבות, אשמה אין עדות לפעילות פסיכוטית אין מחשבות או כוונות אובדניות, תובנה ושיפוט שמורים אבחנות:MAJOR DEPRESSIVE DISORDER RECURRENT EPISODE .ANXIETY DIS UNS l שם התרופות ASSIVL 10 MG והשני LUSTRAL 100 MG טיפול LONG PSYCHIATRIC FOLLOW UP עם נקודות03.4 קיבלתי תשובה מוועדה רפואית אחוזים 19%נמוכים בלי שקיום תעסוקתי התשובה לא מוצדקת קיבלתי את זה קשה מאוד ברחתי מהבית מספר לילות ביערות לא הייתה לי ברירה לא יכולתי לסבול היה הכל שחור עד האחים שלי מצאו אותי במצב לא נעים הפניה אחרונה אצל רופא פסיכיאטרי סיבת הפניה: מרגיש שהוא אשם,שהוא אבוד ,מרגיש שנכשל מכל הבחינות ,מחפש דרכים להתבודד ולהתרחק מאנשים,מאוד מיואש ופסימי,מצב רוחו ירוד,אפתי מתקשה להתחיל ולהתמיד בדברים ,לא יושן טוב בלילות מתעורר מוקדם בבוקר ממצאי הבדיקה: שיתוף פועלה מלא התמצאות תקינה בכל המובנים מצב רוח ירוד אפקט דיכאוני חשיבה מאורגנת בולטת התעסקות יתר קוגניטיבית סביב הביטויים הגופנים חשש מהחמרת בריאות הפיזית מביע מחשבות פסימיות תחושות תסכול חוסר אונים מחשבות אשמה אין עדות לפעילות פסיכוטית מביע מחשבות אובדניות ללא תוכניות קונקרטיות לפגוע בעצמו תובנה ושיפוט שמורים אבחנות:MAJOR DEPRESSIVE DISORDER RECURRENT EPISODE .chronic medication refill שם התרופות MIRO 30MG והשני LUSTRAL 100 MG טיפול LONG PSYCHIATRIC FOLLOW UP עם נקודות03.4 המשך מעקב וטפול פסיכיאטרי מה כדאי לעשות במצב הזה ? לאן לפנות? ניתן לקבל עד אחוזים וכמה?

שלום. הפורום אינו מהווה תחליף ליעוץ פסיכיאטרי. לדעתי הפסיכיאטר המטפל ענה על כל שאלותיך. יחד עם זאת לגיטימי לפנות לקבלת יעוץ לשם שמיעת דעה נוספת.

27/01/2015 | 03:18 | מאת: תומר

שלום רב, בן 33, עד היום לא הייתי אצל פסיכאטר. רקע קצר: סובל שנים מדכאון, הייתי אומר ברמה בינונית (לא רואה שחור, אלא רוב הזמן אפור). בנוסף סובל ממתח וראש שעובד כל הזמן במחשבות. כל הנ"ל פוגע מאד בתפקוד. יש לציין שהנ"ל הוא בעיקר כתוצאה מבעיות רפואיות וההשלכות שלהם על החיים ואיך ששינו את חיי. הנני נכה צה"ל. מרגיש שעם הזמן הנפש תפסה עצמאות ובעיה בפני עצמה (כלומר, לא רק כתוצאה מהכאבים אלא מכל ההשלכות על החיים). בעבר לקחתי את התרופות הבאות: ציפרלקס עד 15 מ"ג, סימבלטה 30-60, ציפרמיל 20. כל אחת מהן, נאמר לתקופה של שנה וחצי +-. הבעיה: כל התרופות עזרו למצב רוח ברמה סבירה, אך פגעו בחשק ובעיקר גרמו לשפיכה מעוכבת מאד. בלי תרופות אין בעיה. זוהי תופעת לוואי שאני לא מוכן לחיות איתה (לא יעזור לפרט כאן למה). שאלותיי: האם יהיה לפסיכיאטר מה להציע לי והאם יש עוד אופציות חוץ מתרופות? (בנוסף לפסיכולוג). הרבה תודה מראש, מתנצל על האורך, אך מרגיש שיעזור לי ייעוץ קל לפני פניה לפסיכיאטר. תומר

שלום תומר. ראשית אין ספק שיש צורך למצלוא פיתרון שלא יוביל לתופעות לואי שיפגעו באיכות חייך. מציע פגישה מסודרת עם פסיכיאטר על מנת לשקול חלופות תרופתיות ולא תרופתיות

23/01/2015 | 13:40 | מאת: אנה

שלום, בת 45, רווקה. עד לפני כחודש וחצי נטלתי במשך כ - 4 חודשים ציפרלקס 10 מ"ג ביום. נטילת הציפרלקס נבעה מדיכאון בינוני בו לקיתי לאחר פרידה מזוגיות, כאשר במקביל לטיפול התרופתי הלכתי לטיפול פסיכולוגי (ועדיין הולכת). לפני כשבוע וחצי התחלתי לסבול מתופעות אחרות וחדשות, אני נורא עצבנית, כל דבר "מקפיץ" אותי, מתעוררת קבוע ב - 4 לפנות בוקר ומחשבות על האקס חוזרות. בדר"כ אני דיי אופטימית, רגועה...הפעם זה משהו מתמשך שגורם לי להתפרצויות בכי, חוסר ריכוז, מעיין תסכול מתמשך. האם לדעתך עלי לחזור לטיפול תרופתי? הפסקת הכדורים הייתה בהמלצת הפיסיכיאטרית שטיפלה בי, ולאחר שהרגשתי שחזרתי לשגרה והורדתי את הכדור בהדרגה. אבקש להדגיש שאני בתקופה מאוד לחוצה בחיים המשלבת לימודים באונ' ועבודה במשרה מלאה. תודה מראש על תשובתך.

שלום אנה, על פי התיאור נראה כי יש לשקול חידוש הטיפול לתקופה נוספת. 4 חודשים הינה תקופה קצרה מידי. בדרך כלל שי לספור את תקופת הזמן מהשלב שבו נעלמו כל התסמינים לחלוטין ולפרק זמן של לפחות חצי שנה

18/01/2015 | 18:18 | מאת: עלמה

שלום, רציתי לשאול בנוגע לגישת טיפול מסוימת, שלא מובנת לי בכלל. התחלתי תואר בפסיכולוגיה (הקפאתי אותו בשל סיבה אישית) כיום הבן שלי בן ה18 (עדיין תיכוניסט) מטופל אצל פסיכולוג, כתוצאה מדיכאון ופגיעות עצמיות. גם כאשר למדתי אני פסיכולוגיה (כמובן שאני לא מתיימרת ומה שלמדתי הוא אפילו לא קמצוץ) לא שמעתי על גישה כזו, כמו השאלות הללו :"איפה אתה רואה את עצמך בעוד שלושה חודשים.. חמש שנים.." הבן שלי מטופל בגישה הפסיכודינאמית, לא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי. הוא העלה מולי את השאלה בטענה שאינו יודע מה לענות על כך. אנחנו מאוד פתוחים בבית ואני מביעה עניין רב בטיפול שלו, על מנת שלא ירגיש שהוא עובר את התהליך לבד. כמובן שאני לא מתערבת ולא שואלת אם הוא עצמו לא פונה. ואין לא מושג אילו נושאים עולים בשיחות. רק רוצה להאמין שזה תורם. אבל גם לי עצמי אין מושג מה מטרת השאלות האלה. אני לא מתכוונת לעזור לו, כי אני כן מאמינה שאך ורק הוא צריך לעשות זאת. אבל ביני לבין עצמי, אני לא מבינה.. לא מבינה לדוגמה על מה זה יעיד אם הבן שלי לא יודע היכן יהיה עוד שלושה חודשים.. (הוא לא מתגייס לצבא בשל אסטמה) הוא ענה לי כשניסיתי לדרבן אותו:"אמא, אני לא יודע. אין לי כרגע חלומות. אני לא אוהב כלום והלוואי שלא אמות מדיכאון או מאסטמה" לא ידעתי איך לאכול את זה. אשמח לשמוע דעתך.. אולי אני זו שלא בסדר? אולי אני מתיימרת מידי להבין? בסה"כ רוצה לדעת שהדרך שבה מובילים את בני, כן תהיה דרך אידיבידואלית לו, ולא מאין "סכמה" שבה שואלים כל מטופל "איפה הוא רוצה להיות" ועל פי התשובה לקבוע האם הוא בר שיקום או לא. תודה מראש! עלמה.

לצערי שאלתך לא ברורה דיה.

16/01/2015 | 12:18 | מאת: אנה

שלום, התחלתי לקחת רמוטיב לפני שבוע. הבוקר (למעשה עוד באמצע הלילה) התחיל לי כאב ראש חזק מאוד. אני יודעת שזו אחת מתופעות הלוואי של הכדור. האם מותר לקחת כדור מסוג אופטלגין נגד כאב ראש? כמו כן, אני נוטלת גלולות מסוג יאז. מתי כאבי הראש אמורים לעבור? אודה על תשובתכם בהקדם (כואב הראש...)

שלום אנה, לא בהכרח הייתי מקשר את כאב הראש לתרופה בעיקר לאחר שבוע של טיפול. ניתן לשלב אופטלגין להקלת כאבי הראש (באם אין רגישות לתרופה, כמובן)

16/01/2015 | 23:15 | מאת: אנה

15/01/2015 | 17:32 | מאת: אלי

שלום, אני נוטל מירטזפין כרגע באופן פרטי, בעבר דרך מרשם של פסיכיאטר שהומר למרשם של מאוחדת וכך היה סיבסוד לתרופה. האם אני יכול לדעתך לגשת לרופא המשפחה ולקבל את התרופה דרכו ולא לעבור דרך פסיכיאטר כיוון שפג תוקף המרשם המקורי שלו?

בהחלט

15/01/2015 | 19:54 | מאת: אלי

05/01/2015 | 20:45 | מאת: אנונימית

אני פוגעת בעצמי כבר כמה חודשים ולאחרונה התחלתי ללכת לפסיכולוגית. הייתי אצלה כבר בכמה מפגשים אבל באף אחד מהם לא הזכרתי את הדיכאון שאני בו כבר חצי שנה ואת העובדה שאני חותכת את עצמי ולא רוצה להפסיק. אני מפחדת מהתגובה שלה ואם היא תספר להורים שלי, ואז מה תהיה התגובה שלהם, אבל קשה לי להיות בזה לבד. האם כדאי לי לספר לה בכל מקרה? או שעדיף לי לשתף עם חברה קרובה?

שלום לך. אני מציע לפתוח הנושא עם המטפלת. נושא האמון הוא בסיס לטיפול. על המטפלת להיות ערה לסערות המתרחשות בתוכך על מנת לעזור לך. איני יודע את גילך, אולם אם את בגירה הרי אין כל חשש לגבי דיווח להורים, כיוון שהמטפלת מחויבת בחיסיון.

02/01/2015 | 22:46 | מאת: קובי

אני בו 27 מאובחן כסובל מדכאון עמיד ומספר פסיכיאטרים רשמו מספר תרופות שונות ביניהן סימבלתה שהכי עזרה. בשנה האחרונה אני תמיד מרגיש לא טוב, או הגב כואב או הראש או בחילות או בטן, האם יש קשר בין מצב דכאוני קשה ומתמשך לבין כאבים תמידיים ותחושת תשישות? קראתי המון שיש קשר ובכל זאת רוצה לשמוע תשובה... עשיתי בדיקות כללליות והכל תקין גם מיפוי עצמות לגב. עדיין כואב הגב ועכשיו הייתי שבוע בחו"ל ופשוט סבלתי מכל שניה במחשבות על הכאבים ותחושה הלא טובה שיש לי לא רק הנפשית חרדתית דכאונית אלא גם פיסית אני מתחיל עכשיו אחרי חצי שנה ללא תרופות ויפאקס 150 מג ייתכן שהתמזל מזלי וזה יטפל גם בכאבים כי קראתי שכן. תודה רבה קובי

הי קובי. אכן כאב יכול להיות תסמין דיכאוני. בכל מקרה דיכאון יכול להחמיר תסמיני כאב קיימים. ויאפקס היא בחירה מצויינת כיוון שהיא אפקטיבית הן בטיפול בדיכאון והן כטיפול בהפרעת כאב כרונית. מקווה שאכן הטיפול ייסיע לך.

24/12/2014 | 23:17 | מאת: אבי

שלום דוקטור ערד רציתי לדעת איך אני מפסיק את הקלונקס רציתי לציין שבצהריים אני מנסה לישון אני חד שריפה מאחורי הראש ומין ריפלקס ברגל והגוף קופץ זה נמשך מספר פעמים בימים האחרונים האם זה מהקלונקס תודה רבה

שלום אב. ראשית איני יודע מדוע אתה משתמש מלכתחילה בקלונקס. ייתכן והתסמינים שאתה מתאר הם חלק מתסמיני חרדה. חשוב לדעת האם לא הומלץ לך תכשיר נוגד חרדה, כטיפול מניעתי