פורום חיסונים לילדים

מזל שלום, לא כתבת באיזה חיסון מדובר, אך מגילה של ביתך אני מניח כי מדובר בחיסון השפעת. בהנחה כי כל מה שמקבלת כעת הינו אנטיביוטיקה ומשאף (של סטרואידים נשאפים), והיא חשה בטוב, אין מניעה לחסנה. אם קיים ספק, אני מציע כי תגשי לרופא הילדים לבדיקה, וקבלי את עצתו. בברכה,

רויטל שלום, חברתך טועה בתכלית הטעות. מחקרים רבים מראים כי חיסון השפעת, הן החי-המוחלש והן המומת, מורידים את התחלואה וההדבקה של המחוסנים, ולכן גם את שיעור ה"מדביקות" שלהם. לא פחות חשוב מכך, ואולי יותר, החיסון מוריד את שיעור הסיבוכים וחומרתם (שהרי הוירוסים הגורמים נזלת שכיחים ומדבקים לא פחות, אך איננו מחסנים נגדם בשל חומרת תחלואה וסיבוכים נמוכות). המצב עם חיסון הפוליו המומת הינו קצת אחר. הוא אכן אינו מגן בפני נשאות של הנגיף, אך הוא נדרש לשם מניעת המחלה וסיבוכיה. כל עוד לא היה וירוס מזן פראי בסביבה, אכן חשיבות מניעת הנשאות היתה בטלה בשישים. אך כשחזר הוירוס הפראי לחיינו לפני כשנה, עלה שוב הצורך גם במניעת נשאות, ולכן הוחל במתן החיסון החי המוחלש. בברכה,

רויטל שלום תוכלי למצוא מחקרים רבים המוכיחים זאת. למשל אלה (ואם תרצי עוד, גם ברפרנסים של המאמרים הללו): Prevention and Control of Influenza with Vaccines: Recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP), 2010. MMWR Recomm Rep 2010;59(RR-8):1–62. Esposito S, Marchisio P, Cavagna R, et al. Effectiveness of influenza vaccination of children with recurrent respiratory tract infections in reducing respiratory-related morbidity within the households. Vaccine 2003;21:3162–3168. Hurwitz ES, Haber M, Chang A, et al. Effectiveness of influenza vaccination of day care children in reducing influenza-related morbidity among household contacts. JAMA 2000;284:1677–1682. Loeb M, Russell ML, Moss L, et al. Effect of influenza vaccination of children on infection rates in Hutterite communities: a randomized trial. JAMA 2010;303: 943–950. Monto AS, Davenport FM, Napier JA, Francis T Jr. Effect of vaccination of a school-age population upon the course of an A2-Hong Kong influenza epidemic. Bull World Health Organ 1969;41:537–542. Weycker D, Edelsberg J, Halloran ME, et al. Population-wide benefits of routine vaccination of children against influenza. Vaccine 2005;23:1284–1293. ההוכחה הכי טובה, לדעתי, היא שחיסון בני הבית של מדוכאי חיסון (שהם קלים בהרבה להידבק במחלה מהאוכלוסיה הכללית), מוריד את התחלואה שלהם, אך ישנן הוכחות לעניין מכיוונים שונים. בברכה,

קרן שלום, ישנה המלצה למרווח מינימלי של 4 שבועות בין מנות חיסון השפעת, אך אין המלצה למרווח מקסימלי. דחייה של מספר ימים ואף שבועיים מהמנה הקודמת, לא תפגע ביעילות החיסון. בברכה,

אנה שלום, בעופו עקרוני, מחלה קלה אינה מחייבת דחייה של החיסון. עם זאת, מאחר וביתן מן הסתם אינה חשה בטוב, והחיסון באופן פוטנציאלי יכול לגרום לתופעות לואי כמו חום למשל, איני רואה מניעה לדחות את החיסון בכמה ימים, עד שתרגיש טוב יותר. בברכה,

מוטי שלום, הסיבה להמלצה לחסן נשים הרות נובעת מתוך רצון להגן על האם (אשר נמצאת בסיכון גבוה לסיבוכים של שפעת בהיותה בהריון) וגם על הילד שעתיד להיוולד, ע"י הקניית נוגדנים שיעברו דרך השיליה (התינוק אינו יכול להתחסן לשפעת עד גיל 6 חודשים, וגם אז יעילות החיסון פחותה מבמבוגרים). נעשו מחקרים רבים על יעילות ובטיחות החיסון בהריון. אני מצטט רק כמה: Influenza A/H1N1 MF59 adjuvanted vaccine in pregnant women and adverse perinatal outcomes: multicentre study. Rubinstein F, Micone P, Bonotti A, Wainer V, Schwarcz A, Augustovski F, Pichon Riviere A, Karolinski A; EVA Study Research Group Estudio Embarazo y Vacuna Antigripal. BMJ. 2013 Feb 4;346:f393. doi: 10.1136/bmj.f393 PLoS One. 2013 Jul 16;8(7):e68760.Influenza vaccine effectiveness against hospitalisation with confirmed influenza in the 2010-11 seasons: a test-negative observational study. Cheng AC1, Holmes M, Irving LB, Brown SG, Waterer GW, Korman TM, Friedman ND, Senanayake S, Dwyer DE, Brady S, Simpson G, Wood-Baker R, Upham J, Paterson D, Jenkins C, Wark P, Kelly PM, Kotsimbos T. Clin Infect Dis. 2014 Feb;58(4):449-57. Effectiveness of seasonal trivalent influenza vaccine for preventing influenza virus illness among pregnant women: a population-based case-control study during the 2010-2011 and 2011-2012 influenza seasons. Thompson MG1, Li DK et al, בברכה

יעל שלום, אין מניעה לטפל בוורמוקס בכל הפרש זמן מכל חיסון שהוא. בברכה,

אתי שלום. ניתן לחסן בשני החיסונים באותו יום או לחכות חודש לאחר ה-MMRV. אם בוחרים לחסן במומת (בזריקה) אין שום הפרש זמן שיש לשמור בין שני החיסונים. בברכה,

ז'ניה שלום, בדיקת המנטו (הנקראת גם PPD או TST) מכילה בתוכה חומרים חלבוניים בלבד, כלומר אין חידק חי בתוכה. מבצעים אותה, בין היתר, בעת בירור חום ממושך. אין סיבה שהתשובה תהיה לא אמינה, בהנחה ובנך לא הכלל בקבוצות בהם PPD אינו אמין (אין קשר לחום). כמו כן לא צפויות תופעות לואי מיוחדות. בברכה,

אמא אורחת שלום, מנה שניה של חיסון באותה השנה ניתנת בפעם הראשונה בה מתחסנים בלבד, וזאת משום שיש צורך במנת דחף על מנת להגיע לרמה חיסונית נאותה (כאמור, בפעם הראשונה בלבד). בהמשך יש צורך רק במנה אחת מדי שנה. במידה והילד מחוסן בשנה הראשונה רק פעם אחת, אחוז הכיסוי גרוע יותר, ויתכן שלא יהיה מספק כדי להגן על הילד. המרווח בין שתי המנות צריך להיות חודש אחד לפחות, אך איחור של מספר ימים לא ישנה. בברכה,

מזל שלום הן חסר G6PD והן דלקת ריאות בעבר (בהנחה כי לא עומדת מחלה כלשהי המגבילה זאת ברקע) אינם מהווים התוויות נגד לחיסון בזריקה או בתרסיס. בברכה,

סימה שלום יש לזכור, כי שפעת אינה "צינון" או "התקררות". זוהי מחלה ויראלית ספציפית, הנגרמת ע"י וירוס ייחודי, ארוכה יחסית, עם תסמינים מאד לא נעימים ועם פוטנציאל לסיבוכים קשים ואף לתמותה. ילדים הם המפיצים העיקריים של המחלה, ולתינוקות פוטנציאל הסיבוכים גבוה מאשר במבוגרים. בפני תינוק בן חצי שנה, בהנחה שאין מגבלות ייחודיות, ניצבת אפשרות חיסון אחת: חיסון בזריקה של הוירוס המומת. מעל גיל שנתיים ניתן לחסן גם בוירוס החי-המוחלש. תופעות הלוואי של החיסון המומת כוללות בעיקר תופעות אזוריות במקום ההזרקה. תופעת לואי נוספת, שכיחה פחות, שיכולה לקרות (בדיווחים שונים,ב 20-40% מהמתחסנים) היא תופעה הנקראת תסמונת אוקולו-רספירטורית, הכוללת חום עד 38.5, אודם לחמיות, נזלת כאבי גרון ושיעול הנמשכים כיומיים וחולפים עצמונית. חשוב להדגיש, למרות הדעה הרווחת, כי אין זו מחלת שפעת אשר מתעוררת בעקבות החיסון., ואין לתופעה זו סיבוכים ארוכי טווח. לאחרונה יש דיווחים סותרים באשר לרמת יעילות החיסון בין גיל חצי שנה לשנתיים, ומשמעות הדבר היא בעיקר כי אי אפשר להסתפק בחיסון הילדים בלבד, בלי לחסן את הסובבים אותם וליצור מעטפת מגנה של הקרובים להם. אני ממליץ לחסן. בברכה,

אדוה שלום, עדיין לא מאוחר, ויפה שת אחת קודם. בברכה,

יעל שלום, צודקת האחות. אין תכשיר של החיסון שאינו כולל חצבת בתוכו (וגם כשביתך היתה בת 3 לא היה כזה). אמנם עקרונית אין צורך במנת חיסון נוספת, אך אין בעיה לקבל מנה שלישית שלו, על מנת להשלים את מרכיבי החיסון האחרים. בברכה,

רותם שלום, איני חושב כי קיימת סכנה ארוכת טווח כלשהי בשל החיסון הכפול שקבל תינוקכם (עם זאת, ברור כי אין מחקרים על מצב כגון זה). בהקשר לזמן הקצר, אין מידע בנושא. בכל מקרה עליו לקבל מנה נוספת חודש מהמנה השניה. בברכה,

לימור שלום, דחייה בסדר גודל כזה אינו מהווה בעיה ברוב החיסונים, לרבות צהבת B. בברכה,

תומר שלום, כיום בכיתה א' מחסנים ב-MMRV (כלומר, כנגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח). בעבר קבלו MMR (ללא אבעבועות רוח). מנה ראשונה של MMR או MMRV ניתנת בגיל שנה. המנה של כיתה א אמורה להוות בוסטר למנה זו. במידה והילד לא חוסן בעבר בחיסון זה, הרי זו מהווה המנה הראשונה ויש להשלים מנה נוספת בהפרש של מינימום ארבעה שבועות לאחר המנה הראשונה. לאחר השלמת המנה השניה, יעילותו של החיסון דומה לזו של הילדים שחוסנו לפי לוח החיסונים המקובל. בברכה,

דנה שלום, באף גיל לא מוצע יותר חיסון משולש. בגיל חודשיים, ארבעה חודשים וששה חודשים ניתן חיסון מחומש הכולל דיפטריה, טטנוס, שעלת, המופילוס ופוליו. לחיסון זה נוספות בנפרד זריקת חיסון לפנאומוקוק ומנת חיסון לרוטהוירוס דרך הפה. בגיל שנה ניתן חיסון מרובע הכולל חזרת, חצבת, אדמת ואבעבועות רוח, ואליו מתווספים חיסונים נוספים. אני מניח כי שאלתך היא לגבי החיסון של גיל חודשיים. אין צורך לפצל את החיסון כיון שהשימוש שנעשה במערכת החיסון בעקבות מתן החיסונים הינו זעיר-אנפין למה שמשומש ממנה בכל יום בצורה טבעית. מתן החיסונים לפי לוח החיסונים יעיל מחד גיסא ובטוח מאידך. כמו כן, הוא מונע עיכובים עתידיים בשל הצורך להמתין בין מנה למנה ומחלות חום של הילד. בברכה,

אדוה שלום, אין מניעה כי ביתך תקבל את חיסון הטטנוס שנה אחר שנה. הדבר אמנם לא נדרש בעצם, כיון שחיסון לטטנוס צריך להינתן בתכיפות הגבוהה ביותר רק כל 5 שנים, אלא שעם החיסון לטטנוס (ולדיפתריה) , ניתן גם החיסון לשעלת, שהוא נדרש למדי. החיסון לשעלת אינו מצורף ל-dT, שניתן בעת פציעה. אין אפשרות לקבל את חיסון השעלת בנפרד, כך שבעצם אין ברירה. בברכה,

אמא שלום, אין מניעה שביתך בת הארבעה חודשים ואחיינך בן ה-8 חודשים יישהו במחיצה אחת לאחר קבלתו את חיסון הפוליו החי-המוחלש. אף כי הסיכוי להעברה בינם נמוך מאד ממילא, יש לזכור כי ביתך כבר קבלה לפחות חיסון מומת אחד (ויתכן שאפילו שניים). ליתר בטחון, הייתי מקפיד על רחצת ידיים קפדנית של המטפלת לאחר החלפת חיתולים לילד במהלך ששת השבועות העוקבים לחיסון (וגם לאחר מכן, מהסיבות הרגילות, כמובן...) בברכה,

לירון שלום, שאלת שאלה רחבת היקף, ואוכל לענות יותר בבירור אם תשאלי בצורה ברורה יותר, אולי בעניין חיסונים ספציפיים?. אנסה בכל זאת לענות: מחלה שנגדה כדאי לפתח חיסון הינה מחלה שהיא שכיחה, שאינה מטופלת בצורה קלה יחסית אחרת. כמו כן, פוטנציאלית היא בעלת תופעות לואי משמעותיות, שאינן נמנעות או מטופלות בצורה קלה יחסית בדרכים אחרות. בתהליך פיתוח החיסון, יש להוכיח גם יעילות וגם בטיחות, כלומר גם מניעת מחלה (או לפחות את סיבוכיה), וגם שהחיסון עצמו לא יגרום לתופעות לואי משמעותיות בהיקף רחב. אם כך, לא לכל מחלה כדאי לפתח חיסון, וגם אם כן, לא תמיד מצליחים לפתח חיסון טוב. בנוסף, ישנן מחלות שהן משמעותיות רק בגילאים מסויימים ולא באחרים (לדוגמא, זוסטווקס לשלבקת חוגרת, שנדירה יחסית בגיל הילדות ושכיחה בגיל המבוגר), או שהחיסון יעיל רק מגיל מסויים ומעלה (כמו החיסונים המצומדים למשל). בברכה,

בן שלום, עקרונית ניתן לחסן לצהבת A החל מגיל שנה. עם זאת, בטיפת חלב נותנים את החיסון בגיל שנה וחצי בלבד. אף כי מתן החיסון הפעיל עדיף כיון שמשך הכיסוי הוא לשנים רבות (ואף לכל החיים), ישנה גם אפשרות לתת חיסון סביל טרם החשיפה, בתלות פרק הזמן שיש לכם עד לנסיעה. אני ממליץ לכם לגשת לאחת ממרפאות המטיילים כדי לברר את האפשרויות המתאימות לכם, כמו גם כדי לקבל את החיסון. בברכה,

סטודנטית לסיעוד שלום, רמת הנוגדנים מהווה מדד בלבד ליכולת החיסונית של גופך כנגד המחלה המסויימת, ולמעשה, גופך יכול ליצור נוגדנים ככל שיידרש כנגד צהבת B, במידה וייתקל בנגיף. אין משמעות לגיל בו קבלת את החיסון, וכייל נוגדנים של 86, שהוא אכן חיובי, מורה על כך שמערכת החיסון שלך שמרה על יכולת תגובה לחיסון מאז שקבלת אותו (אגב, גיל 4 הוא גיל מאוחר יחסית. רוב הילדים בישראל מסיימים את סדרת החיסונים בגיל 6 חודשים, ורובם הגדול לא נזקקים למנת חיסון נוספת במהלך חייהם). בקיצור, אין צורך במצבך במנת חיסון נוספת בשלב זה. בברכה,

מאיה שלום, קיים מיעוט מחקרים בנושא הפרשת נוגדנים כנגד שפעת בחלב אם ומידת ההגנה שהם מקנים, אך ככל הנראה, אף כי הם מופרשים במידה מסויימת, כנראה אינם במידה מספקת בשביל להגן על ביתך בפני שפעת בצורה יעילה. חשיבות גדולה יש בחיסונך, כיון שאת עצמך היית יכולה להיות מקור הדבקה לביתך, מפאת הקרבה שאתן חולקות. עם זאת, כמובן שישנם מקורות הדבקה אחרים בבית, בגן הילדים ובעצם בכל מקום. חיסון של ביתך בת ה-9 חודשים, אף כי לא יהיה אפקטיבי במניעת המחלה כמו חיסון של ילד מבוגר יותר, יוסיף בכל זאת נדבך נוסף בהגנה כנגד הדבקות בשפעת, ולכן אני ממליץ לחסן גם אותה (מפאת גילה, תוכל להתחסן בחיסון המומת בלבד). בברכה,

תומר שלום, אינך מהווה סיכון לביתך. אמנם לא מומלץ לחולים מדוכאי חיסון או לילדים מתחת לגיל שנתיים לקבל את החיסון החי המוחלש, אך הם אינם בסכנה אם נמצאים בחברת מישהו שחוסן ע"י חיסון זה. בברכה,

כוונתי לאלו הנמצאים לדיכוי חיסוני ברמה קלה. במידה ולא מדובר במצב כזה, עליכם לפנות לייעוץ. בברכה,

דליה שלום, מאחר וב-2011 החיסון כבר כלל את מרכיב ה-H1N1, שניהם יזדקקו למנת חיסון אחת בלבד. בברכה,

שלום, אלרגיה לחלב ולשומשום אינן נחשבות כהתוויות נגד לחיסון, לפיכך ניתן לחסן את הילדה. בברכה,

שני שלום, ניתן לשלב את החיסון המומת (היחיד שרלבנטי לגילו של בנך) בכל שלב ביחס לחיסון שקבל. לא יווצר "עומס חיסונים". בברכה,

איל שלום, נהוג לומר כי הכיסוי לאחר חיסון נמשך כשנה. הבעיה היא כי מדובר במשך כיסוי ממוצע, כלומר יהיו כאלה שיכוסו מעט מעבר לשנה, וכאלה שיכוסו מעט מתחת לשנה, כך שקשה לצפות מה יקרה במדוייק אצל ביתך. בברכה,

מאיה שלום, בארץ (או בעולם) אין כעת חיסון נפרד לשעלת. אין התוייה מוגדרת למרווח בין המנות כשמדובר בבוסטר לאחר פציעה. מקובל לחכות שבועיים לפחות בין מנה למנה. ריבוי מנות של הטטנוס + דיפתריה יכול להעלות את שיעור תופעות הלוואי, אך אלו קלות יחסית - חום מקומי, כאב מקומי ונפיחות באזור הדקירה. בברכה,

הריונית שלום, אין מניעה לחסן בני בית של אשה בהריון בחיסון החי-המוחלש. התווית הנגד כוללת את האשה ההרה בלבד. בברכה.

דוק שלום, בדרך כלל אין בעיה לעבור את החיסונים הנדונים במרפאות למטייל, אך כדאי לברר זאת ישירות מולם. בברכה,

אביעד שלום, בהנחה כי בנך נולד אחרי 2002, והינו ילד בריא ללא מחלות או מצבי רקע מיוחדים, מומלץ לתת לו מנת חיסון נוספת, כמובן - אם לא חלה במחלה בעבר. בברכה,

איציק שלום, בכיתה ח' מחוסנים הילדים כנגד דיפטריה, שעלת וטטנוס, אשר אינם חיים-מוחלשים (אלא טוקסואיד, תת-יחידתי, ומומת בהתאמה), ולכן אין כל סיכון לבריאותך ע"י חיסון בנך. אגב, ככל הנראה אין גם מניעה לחסן אחד מבני הבית, אם יידרש לכך, גם בחיסון חי מוחלש, אם כי כדאי להתייעץ בעניין זה ספציפית, אם יעלה הצורך, בהתאם גם לשאר הטיפולים שתקבל באותה עת. בברכה,

גם הדיפטריה וגם הטטנוס הינם טוקסואידים. והשעלת תת-יחידתי. כמובן שאין בכך לשנות את עיקר תשובתי. בברכה,

מודאגת שלום, הסיכון להעברת מחלת הטטנוס ממספרי צפורניים, בהנחה שאינן חלודות ונשמרות במקום נקי, קטן מאד. מעט מוקדם למנה נוספת של החיסון המחומש. לפיכך, אין צורך לתת מנת דחף כלשהי. במקרה חוזר דומה יש לנקות את המקום במים וסבון. ניתן לחטא את המקום (וגם את המספריים) באלכוהול רפואי. בברכה,

אבנר שלום, החל מגיל חצי שנה ניתן לחסן את התינוקות לשפעת. אמנם הגנה סביבתית, ע"י חיסון של בני הבית, חשובה מאד להגנה עליהם, אך חיסון שלהם עצמם מוסיף נדבך נוסף בהגנה (אמנם אין הצלחת כיסוי טובה כמו של מבוגרים, אך מגיעה לכ-66%). תמיד ישנה חשיפה למחלה ע"י אנשים לא מחוסנים או כאלה הנדבקים למרות החיסון (BREAKTHROUGH INFECTION), והדבר מוסיף הגנה נוספת בפני הוירוס, ולכן מומלץ. לא צפויים תופעות לוואי שונות מאשר במבודרים. בברכה,

אמא שלום, KPA הוא שמו של החיסון כנגד פנאומוקוקוס בטורקית. על פי לוח החיסונים הישראלי עליה לקבל חיסון כנגד פנאומוקוק בגיל חודשיים, ארבעה חודשים וגיל שנה. על פי רישומי משרד הבריאות הטורקי, מקובל שם להוסיף מנה נוספת בגיל 6 חודשים. אין מניעה לעקוב אחרי המלצות אלה, אם בדעתכם להמשיך לשהות בטורקיה. בארץ נותנים את חיסון הרוטהטק כנגד רוטהוירוס, והוא שונה מחיסון הרוטהריקס הנהוג בטורקיה. שני חיסוני הרוטה - רוטהטק ורוטריקס, אינם זהים לא בדרך המתן שלהם ולא בכיסוי שהם מעניקים. רוטהריקס נחשב לטוב יותר, שכן מכסה יותר זנים של הוירוס. אני רואה שתי אפשרויות בפנייך: 1. לתת שתי מנות של רוטהריקס בטורקיה, בנוסף למנה של רוטהטק שכבר קבלה בארץ. 2. לרכוש רוטהטק בעת ביקורך בארץ, ובלבד שתספיק לקבל את שתי המנות הנוספות טרם תהיה בת 8 חודשים (והדבר אפשרי, שכן הפער המינימלי בין מנה למנה הוא 4 שבועות). בעיני האפשרות הראשונה פשוטה יותר. בברכה,

אנונימי שלום. דרכי ההדבקה בכלבת הינן ע"י נשיכה, שריטה או ליקוק של פצע פתוח ע"י חיה נגועה בכלבת (כלומר - מדע של רוק פתוח ברקמה חשופה או בדם). בליעה של רוק, אפילו נגוע בכלבת, לא תוארה כדרך הדבקה בכלבת מעולם. כמו כן, רק בחלק מהאזורים של הארץ, יש בכלל חיות נגועות (באיזור גוש דן למשל, אין). לדעתי אין צורך בחיסון כלבת. במידה ועדיין יש חשש כלשהו להתייעץ עם לשכת הבריאות המקומית. בברכה,

רינת שלום, אין מניעה לשומרו בינתיים במקרר הביתי, אך במעברים (מבית המרקחת הביתה, מהבית לאחות) יש לקחת בקירור (שקית עם קרחום למשל). בברכה,

עזר שלום, אף כי ידע לי כי מספר מחקרים נערכים בנושא, כיום לא ידוע על קשר בין חיסונים והופעת או החמרת פיברומיאלגיה. הדבר נכון גם לגבי מחלות אוטואימוניות: לא הוכח קשר כזה עד כה. בברכה,

נעמי שלום, מטבע הדברים, אין הרבה מקרים דומים למקרה זה, וכמובן שלא בוצעו עבודות מבוקרות על מקרה מעין זה. עם זאת, לא צפויות בעיות מיוחדות לאחר אירוע מסוג זה. לא צפויה הפרעה בפיתוח החיסוניות. בד"כ כלל, גם משום שמדובר בחיסונים שאינם חיים מוחלשים, לא צפויות תופעות לוואי קשות. אף על פי כן, הנפיחות, החום המקומי והכאב המקומי עלולים להיות קשים יותר. תופעות אלה חולפות מעצמן, ואם יש צורך ניתן להפחית כאבים ע"י משכך כאבים. בברכה,

ענבל שלום, שני ילדייך, בהנחה ואינם סובלים ממחלות כרוניות, יכולים לקבל או את החיסון החי המוחלש, הניתן בתרסיס דרך האף, או את החיסון המומת, הניתן בזריקה לשריר. יתרון החיסון החי המוחלש, שהוא יעיל יותר בקבוצת הילדים, ובכך שאינו כואב. חסרונו שהוא עלול לגרום מחלה דמוית שפעת, אם כי קלה, בניגוד לזה הניתן בזריקה, מספר ימים לאחר החיסון. חיסון השפעת מיועד להגן בפני וירוס השפעת בלבד. הוא אינו מגן בפני מחלות הנגרמות ע"י וירוסים אחרים. עם זאת, מחלת השפעת היא קשה יותר בד"כ ממחלות ויראליות שגרתיות, ולה גם אחוז סיבוכים יחסית גבוה, ולכן החיסון מומלץ ללא קשר להגנה בפני מחלות ויראליות אחרות. בברכה

נעמה שלום, מעבר לגיל שנתיים, פתוחות בפנייך שתי האפשרויות: 1. חיסון חי מוחלש, הניתן בתרסיס דרך האף 2. חיסון מומת, הניתן בזריקה לשריר. מאחר וזו הפעם הראשונה שהוא מתחסן לשפעת, הוא יזדקק לשתי מנות בהפרש של חודש, ללא תלות באיזו דרך תבחרי. אפשרי, אך לא מומלץ לערב בין שתי השיטות (כלומר רצוי ששתי המנות יהיו או בתרסיס או בזריקה). בפעמים הבאות יזדקק למנה אחת בלבד מדי שנה. יתרון החיסון החי המוחלש, שהוא יעיל יותר בקבוצת הילדים, ובכך שאינו כואב. חסרונו שהוא עלול לגרום מחלה דמוית שפעת, אם כי קלה, בניגוד לזה הניתן בזריקה, מספר ימים לאחר החיסון. בברכה,

שיר שלום, בכל עת. אין פער-זמן נדרש בין החיסון המומת של שפעת לחיסונים אחרים. מאחר וטטנוס הינו חיסון מומת, אין חשש לחסן גם בזה החי-המוחלש של שפעת. בברכה,

אביבית שלום, באופו עקרוני, מי שחוסן בשתי מנות צהבת A ובשלוש מנות לצהבת B לפי לוח הזמנים הנכון נחשב למחוסן, ואין צורך כלל לבדוק את רמת הנוגדנים. הבעיה היא, שרמת הנוגדנים אינה מייצגת את כל זרועות מערכת החיסון. ישנו מנגנון המכונה "זיכרון חיסוני" שאין יכולת טובה לבודקו. הכוונה היא למצב בו הגוף "זוכר" כי נחשף בעבר למחלות/חיסונים אלה, ושומר את היכולת להגיב אליהם בצורה יעילה, אך אינו מראה זאת טרם חשיפה מחודשת למזהמים הרלבנטיים. כאמור, אין דרך יעילה לבדוק מרכיב זה של מערכת החיסון, אך הוא לרוב קיים. עם זאת, במידה ובוצעה הבדיקה מסיבה כלשהי ונמצא כי רמת הנוגדנים נמוכה מדי, ורמת החשיפה הצפויה היא גבוהה (לדוגמא, מתנדבים במד"א שנמצאו שליליים לנוגדנים כנגד צהבת B), נוהגים לתת מנה בודדת נוספת, ליתר בטחון. בברכה,

קרן שלום, אנטיביוטיקה פועלת על חידקים חיים בלבד. MMRV מורכב כולו ממרכיבי וירוסים. בשאר החיסונים אמנם ישנם מרכיבים של חידקים, אך כולם מרכיבים מומתים. לפיכך, האנטיביוטיקה לא תשפיע על יעילות החיסונים הללו. במידה והילדה החלימה לגמרי, וגם אם נותרו סימני מחלה קלים, אין מניעה לחסנה גם בהיבט זה. בברכה,

לריסה שלום, וירוס הפפילומה יכול לגרום בבנות לסרטן צוואר הרחם, והחיסון מיועד למנוע מצב זה. אין אמת בכך שהוא תקף ל-5 שנים בלבד. חיסון של שלוש מנות בסדר המומלץ אמור לתת כיסוי לכל החיים. אין מניעה לחסן בחיסון זה (כמו גם חיסונים אחרים) אנשים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס. המחקרים שכביכול מצביעים על תופעות לואי לאחר החיסון נמצאו מוטים ביותר: מחקר אחד הצביע על הופעת מחלות אוטואימוניות כמו זאבת אדמונתית (לופוס) ודומיה בעקבות החיסון, ב-6 נשים, חלקן שנים אחרי החיסון עצמו, ובכולן מצב של מחלה קודמת לכן או נטייה מוגברת לחלות במחלות מסוג זה עקב המצאות מחלות אלה במשפחה. לא הצליחו להוכיח את הקשר הישיר בין החיסון עצמו למחלות אלה. וממילא, המדגם קטן מאד ולא משמעותי סטטיסטית. מחקר שני קשר את החיסון להופעת תסמונת יתר-שחלתית ב-3 נשים, שתיים מהן אחיות. ברור כי לא ניתן להוכיח קשר כלשהו במדגם של 3 נשים. לעומת זאת, לפני מספר שנים, ה-CDC, שהוא הגוף האחראי בין היתר על חיסונים בארה"ב, עשה מחקר מעמיק ורב-משתתפים על חיסון הפפילומה, ועקב אחר המשתתפות במשל שנים, ומצא אותו יעיל ובטוח ביותר, ללא תופעות לוואי משמעותיות למעט כאב מקומי באזור ההזרקה. לדעתי, החיסון הוא בטוח ויעיל וחבל "לפספס" את האפקט שלו. בברכה,

מוטי שלום, אין בעיה לחסן בחיסון החי-המוחלש לשפעת גם חסרי IgA. בברכה,

נטע שלום, את חיסון השפעת המומת (בזריקה) ניתן לתת בכל הפרש זמן, מכל חיסון שהוא. אין בכך שום סיכון. בברכה,

שלום, אמנם אין זה נושא הפורום, אך עלי להרגיעך.... בהנחה שבנך וביתך בריאים, לא יקרה דבר. בברכה,