פורום חיסונים לילדים

אנונימית שלום, אין מניעה לחסן. בברכה,

שיראל שלום, יש חשיבות גם למשך הזמן שנלקחים הסטרואידים בנוסף למינון היומי (שהוא כשלעצמו אינו מהווה התווית נגד לחיסון), כמו גם לטיפולים אחרים שנלקחים, שחלקם יכולים להשפיע על ההחלטה לתת חיסון חי-מוחלש כגון זה הניתן בכיתה א'. אני מציע לכם לגשת למומחה למחלות זיהומיות-ילדים עם כל הפרטים הללו לשם קבלת החלטה בעניין. בכל מקרה, בד"כ אין בעיה לחשוף אותה לילדים שחוסנו בחיסונים אלה. בברכה,

הגר שלום, אין מניעה, ואף מומלץ, להתחסן כנגד שעלת במהלך ההריון, גם אם חוסנת לאחרונה במסגרת אחרת כנגד דיפטריה. מומלץ אכן גם חיסון כנגד שפעת. אין מניעה לנותנם אפילו ביחד או בכל פער זמן בינם. בברכה,

ליהי שלום כחלק מעבודה בשירותי הבריאות עלייך להיות מחוסנת, הן כדי להגן על החולים בהם תטפלי והן על עצמך. רמות הנוגדנים של חלק מהמחלות ניתנות לבדיקה ולקביעת הצורך בחיסון נגדם, וחלקן לא. במקרים בהם לא ברור הסטטוס החיסוני, נותנים חיסון נוסף. אין סכנה בחיסון נוסף או מצב של "חיסון יתר", אך בחלק מהחיסונים יכולים להיות תופעות לואי קלות (כגון כאב מקומי) בשכיחות גבוהה יותר. בברכה,

זגש שלום, שני החיסונים מומתים, וניתן לנותנם בילד או בכל הפרש שהוא בינם. בברכה,

זגש שחום, תשובתי היתה לגבי אשה בהריון :) החיסונים המומלצים הינם שעלת ושפעת וניתן לחסן בהם בכל הפרש שהוא ואפילו יחדיו. בברכה,

גלית שלום. שני חיסוני הרוטה - רוטהטק, הנהוג בארץ, ורוטהרויקס, הנהוג ברומניה למשל, אינם זהים גם בדרך המתן שלהם, אך גם לא בכיסוי שהם מעניקים. רוטהריקס נחשב לטוב יותר, שכן מכסה יותר זנים של הוירוס. אני רואה שתי אפשרויות בפנייך: 1. לתת שתי מנות של רוטהריקס ברומניה, בנוסף למנה של רוטהטק שכבר קבלה בארץ. 2. לרכוש רוטהטק בעת ביקורך בארץ, ובלבד שתספיק לקבל את שתי המנות טרם תהיה בת 8 חודשים (והדבר אפשרי, שכן הפער המינימלי בין מנה למנה הוא 4 שבועות). כמובן שהדבר אומר שתהיה דחיה של המנה של גיל 4 חודשים. לא ידוע לי על הסדר שליחה של תרופה לחו"ל, אך ניתן להתעניין בכך בחברת התרופות המשווקת, חברת MERCK, שאני מניח שיש לה גם סניפים ברומניה. בברכה,

גלית שלום, אין בעיה עם מתן הרוטהריקס בנוסף למנת הרוטהטק שכבר קבלה, ואין "מינון רב מדי" לא של מנת חיסון במערכת העיכול ולא של נוגדנים. הבעיה העיקרית היא הכיסוי המופחת שיתקבל, כמו שציינתי בתשובתי הקודמת. בברכה,

אמאלה שלום, בנך בן ה-9 היה אמור לקבל חיסון הכולל אבעבועות רוח גם בכיתה ב'. יש לבדוק זאת בפנקס החיסונים. בנך בן ה-6 לא היה אמור להתחסן בשנית בינתיים. אף כי סיכויי ההדבקה משלבקת חוגרת (לפיתוח אבעבועות רוח, שכן השלבקת נוצרת ע"י זיהום-עבר, ואינה עוברת בצורה זו ישירות) נמוכים מאד, ולילדייך קיימת רמה כזו או אחרת של חיסוניות מהחיסון שקבלו, הייתי - ליתר בטחון - מחסן את שניהם בחיסון השני (אם בנך הגדול אכן חוסן בשנית, אין צורך לחסנו בשלישית). אין צורך במתן ולאציקלוביר מונע לשניהם. בברכה,

מיכל שלום, אכן קיימת המלצה לחסן נשים הרות לשפעת בחיסון המומת (החי המוחלש אסור בהריון). מלבד הגנה על האם, ומניעת סיבוכים של ההריון בשל מחלה קשה, הסיבה העיקרית היא להגן על העוברים והילודים, אשר אינם יכולים להתחסן בעצמם (עד גיל חצי שנה), ונוגדני האם, שיעברו דרך השיליה, יגנו עליהם בזמן זה. יש לציין כי שפעת יכולה לגרום למחלה קשה, ואפילו ממיתה, בילודים. מחקרים רבים פורסמו על הבטיחות והיעילות של החיסון בזמן ההריון. למשל בקישורים האלה (ויש עוד רבים אחרים): http://www.safeminds.orgwww.safeminds.org/protect-yourself/fludocuments/Black%20Preg%20Flu%20Vax.pdf http://www.cmaj.ca/content/176/4/463.short http://cid.oxfordjournals.org/content/51/12/1355.short http://www.ajog.org/article/S0002-9378(03)00857-3/abstract?cc=y בברכה,

דור שלום, אין מניעה כי תקבל את החיסון המומת (בזריקה) לשפעת, והדבר אפילו מומלץ ומבורך. גם את החיסון החי-מוחלש (דרך האף) יתכן שתוכל לקבל, אך הדבר תלוי במצב מערכת החיסון שלך והטיפול אותו תקבל (דוקא רמת המשלים אינה רלבנטית במקרה זה). תוכל להתייעץ לשם כך עם הרופא המטפל שלך. בברכה,

יעל שלום לא כתבת האם נסיעתך היא לצורך טיול או מגורים ארוכי טווח בהודו. ההמלצה לחיסון המונע לכלבת של ה-CDC היא לתיתו באחד מלוחות הזמנים הבאים: 1. ליושבי קבע: ארבע מנות לפי הסדר של: 0,3,7,14 ימים (כלומר, מנה ראשונה, שלושה ימים אח"כ, שבוע אחרי הראשונה ושבועיים אחרי הראשונה). נותן אחוז כיסוי טוב יותר. 2. למטיילים: בשלוש מנות בלוח זמנים 0,7,21/28 (כלומר ביום המנה הראשונה, שבוע אח"כ ושלושה או ארבעה שבועות אח"כ) - נותן כיסוי מעט פחות טוב, אך סביר למטייל שאינו הולך להתגורר ביעד הטיול. בכל מקרה, מומלץ שלא לסטות מלוח זמנים זה כדי לקבל כיסוי מיטבי. לא הייתי ממליץ לוותר או לשנות את זמן המנה של שבוע שעשויה להיות קריטית להשגת כיסוי טוב. נקודה נוספת שברצוני להדגיש, שאם במהלך טיולך נחשפת לכלבת (או קיים חשש לחשיפה כזו) עלייך לקבל שתי מנות נוספות של החיסון. בברכה,

י.ז שלום, הוכח מעל לכל ספק כי חיסון ה-MMR (הניתן כיום) בצורת MMRV אינו קשור בגרימת אוטיזם. מקור השמועה היה מחקר שפורסם ע"י רופא אנגלי בשם וייקפילד, שתאר קשר אפשרי בין השניים. בדיעבד, התברר כי, הרופא שוחד ע"י משפחות שלהם ילדים עם אוטיזם, אשר רצו לקבל פיצויים בבית המשפט מחברות התרופות, ורצו להסתמך על עדותו לשם כך. לפני מספר שנים, מחק כתב העת את המאמר בו התפרסם (מצב נדיר ביותר, המראה על חומרת המעשה מחד, ועל חוסר ספקות בעובדה כי מדובר בזיוף מאידך). קיים חומר רב באינטרנט על מקרה זה, ותוכלי למוצאו בנקל, למשל ב-http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F_MMRV תופעות לואי משמעותיות וארוכות טווח, נוירולוגיות ולא-נוירולוגיות, הן נדירות מאד ונמדדות במקרה אחד לכמה מאות אלפי מחוסנים. מאחר והמחלות נגדן מחסנים הינן שכיחות בהרבה (בארץ, התפרצות חצבת לפני כשנתיים וחצי, חזרת רק בשנה שעברה וכו'), התועלת בחיסון עולה בהרבה על הסיכון ממנו. בברכה

מאור שלום, תשובתי אליך הינה כללית בלבד: ROTA וכלבת אינם רלבנטיים. החיסון כנגד דלקת קרום המוח (מנינגוקוקוס) אינו מומלץ בארץ בשלב זה כלל לאוכלוסיות רגילות, ללא גורמי חשיפה. החיסון לדלקת קרום המח (כנגד פנאומוקוק) הינו אותו החיסון כמו לדלקת ריאות. החיסון להמופילוס אינו רלבנטי לגילו, אך תלוי במצבו לרפואי. אנשים שנולדו מוקדם משנות החמישים נחשבים מחוסנים לאדמת, חזרת, חצבת, אבעבועות רוח וצהבת A - כיון שלרוב נתקלו במחלות אלו בילדותם. טטנוס רלבנטי. יש לבדוק את סטטוס צהבת B כדי לקבוע את הצורך - ואני בטוח שזה נעשה אם סבך זקוק לדיאליזה. ועניינית לשאלתך: הצורך בכיסוי החיסוני תלוי במצבו הרפואי המדויק של סבך, באילו מחלות נדבק בעבר, וההשפעה של מחלתו והתרופות שהינו מקבל על מערכת החיסון. אני מציע לך לגשת לרופא המטפל שלו, על מנת שיתאים לו תוכנית חיסונים מדוייקת ו"תפורה לפי מידותיו". בברכה, צהבת A צהבת b

ל שלום, לא הגיוני שביתך נדבקה ממך בלא שאת תפתחי כל תסמינים של פריחה ו/או חום בעקבות החיסון. גם אם היו כאלה, סיכויי ההדבקה נמוכים. לא ברור אם אכן לביתך היו אכן אבעבועות רוח, אך אם כן, הגיוני בעיני שנדבקה ממקור אחר. בברכה,

נעמי שלום, את צודקת. לאורך השנים נוספו מחלות שניתן לחסן כנגדן, וחלקן הגדול נכנס בהדרגה לסל הבריאות. פרדוקסלית, למרות הוספת חיסונים נוספים על אלה שכבר ניתנו בעבר, סך כמות החומרים מעוררי החיסון, המוזרקים לשם השגת התוצאה, קטנה בהרבה מבעבר, בשל התקדמות המדע וייצור חיסונים יעילים וטובים יותר. לגבי החיסון כנגד חזרת (הנכלל ב-MMR או ב-MMRV), המתן השגרתי הינו שתי מנות בלבד - בגיל שנה ובכיתה א'. אין מתן שגרתי של מנה שלישית, אלא מתן רק במקרים יוצאי דופן (לדוגמא באלו שחוסנו מנה ראשונה לפני גיל שנה). אמנם יש אחוז קטן של האוכלוסיה, אשר למרות מתן מלא של חיסונים, עדיין יכול לחלות בחצבת, אך מדובר במצב נדיר, ולא ברור אם מתן מנה שלישית מועיל במצב זה. אם בנך חוסן בשתי מנות במועדן בעבר, הוא נחשב מחוסן ואין צורך לחסנו במנה שלישית. בברכה

נילי שלום, לא ברור לי באילו משמעויות אנו דנים, שכן רוב הילדים עוברים את החיסון ללא כל תופעות לואי, אך דחיית החיסון של גיל שנה בחודש מעבר לגיל הנקוב, אפשרית כמובן. מרווח זמן זה אינו צפוי לפגוע משמעותית בכיסוי כנגד המחלות שנגדן מחסנים. עם זאת, קיים חשש, כי כשבנך ייכנס לגן וייחשף למחלות ויראליות, הוא עלול לחלות במחלות חום, אשר ייגרמו לדחיית החיסון הרבה מעבר למתוכנן. כמו כן, עם החשיפה למחלות בגן, אחת מהן יכולה להיות אלו שכלולות בחיסון, בעיקר אבעבועות רוח. בעיני, כאמור, אין סיבה לדחות את החיסון בשל הכניסה לגן, ולהפך - עלולים להיות לכך מחירים. אין בעיה לשלב את חיסון השפעת בחיסוני השגרה של גיל שנה, אם ניתנים באותות יום. פיצול שלהם תלוי בסוג חיסון השפעת שיינתן. בברכה,

קרן שלום, גם בעת שהייה במלון, ולא בעת טיול בשטח, חשופים ילדיכם (ואתם) למחלות שונות, חלקן ניתנות למניעה ע"י חיסונים, וחלקן לא. בנך בן השלוש, בהנחה שמחוסן כפי גילו, מכוסה לרוב הדברים שאפשר לחסן נגדם (למעט קדחת מח יפנית ומחלת טיפוס הבטן). ביתך בת השלושה חודשים אינה מחוסנת בצורה מספקת כמובן, אך ספק אם תוכלו לקדם את רמת הכיסוי שלה, בתלות בתאריך הנסיעה שלכם. ישנן מחלות שעדיין אינה יכולה לקבל מפאת גילה הצעיר. לחלק מהמחלות ניתן לתת חיסון סביל טרם הכניסה לאזור, בתלות במשך הטיול המתוכנן והיעד המדוייק. במידה ותחליטו לנסוע, אני ממליץ לכם לגשת למרפאת מטיילים עם פנקסי החיסון, שם יוכלו לקחת את כל הפרטים בחשבון (לרבות הגילאים, מרחק מחיסונים קודמים, משך הנסיעה והמיקומים המדוייקים, כמה זמן יש עד לנסיעה, מצב בריאותם של הילדים וכו'), ולהמליץ המלצות מדוייקות. כמו כן, דגש משמעותי יש לשים על מניעת עקיצות יתושים, במיוחד בעונה זו, היא עדיין עונת הגשמים. בברכה,

שירן שלום, יתכן שביתך סבלה מכאב מקומי באזור ההזרקה, שהוא תופעת לואי שכיחה יחסית של חיסון. לא בהכרח תישנה תופעת לואי זו בחיסון הבא, אך אם אכן הדבר קורה, ניתן לפתור זאת בעזרת אקמול. בברכה,

רוני שלום, תופעות לואי מחיסון יכולות לכלול חום גבוה, אך בדרך כלל יהיה החום סביב 38.5. באופן נדיר,יכול להיות גם חום גבוה יותר, אך יכול להיות גם צירוף מקרים של מחלה שהופיעה במקביל למתן החיסון. לשם הסר ספק, אני מציע לך לפנות לרופא הילדים לשלילת גורמים אחרים לחום. בברכה,

אורית שלום, אל דאגה. אינני נעלב :). אני מצטער שלא הובנתי כראוי בתשובתי הקודמת. תשובתי מתבססת על תדריך החיסונים של משרד הבריאות, ואני מצטט: "- המנה הראשונה של חיסון נגד זיהום הנגרם על-ידי נגיף רוטה יכולה להינתן מגיל 6 שבועות עד גיל 14 שבועות ו-6 ימים. - אין לתת מנה ראשונה של החיסון מגיל 15 שבועות, 0 ימים. - כל מנה תינתן 4 שבועות לפחות לאחר המנה הקודמת. - יש להשלים את סדרת החיסונים עד גיל 8 חודשים, 0 ימים." כאמור - ע"פ המלצת משרד הבריאות הישראלי אכן הגיל האחרון (והמומלץ ע"מ להשיג כיסוי מקסימלי כנגד המחלה) הינו 15 שבועות (3 חודשים ו-3 שבועות). עם זאת, בעולם, קיים נוהל "השלמת חסונים", כלומר, ילדים אשר "פספסו" את המתן, יכולים עדיין להשלים זאת בגיל מאוחר יותר, ובתנאי שכל המנות מושלמות עד גיל 8 חודשים. זאת, במחיר של כיסוי מופחת, ככל הנראה בצורה משמעותית. תופעות הלוואי של החמרת רפלוקס בעקבות מתן חיסון הרוטה נחשבות קלות וחולפות עד 24-48 שעות, כך שאינן מהוות שיקול בדחיית החיסון. לסיכום, גם אני ממליץ שלא לדחות את החיסון הראשון מעבר לגיל 15 שבועות, בברכה,

נטע שלום, אני מבסס את תשובתי אלייך ע"פ הלינק הבא: https://www.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/227651/8515_DoH_Complete_Imm_schedule_A4_2013_09.pdf את צודקת בדברייך: בניגוד לישראל, בבריטניה בגיל שנה לא מקבלים את החיסון המחומש. הם מקבלים לעומת זאת את החיסון לפנאומוקוקוס (כמו בארץ), המשולש (חצבת, אדמת, חזרת, ללא מרכיב אבעבועות הרוח) וחיסון כנגד דלקת קרום מח מסוג C, שאינו נזקק בישראל בשלב זה. כמו כן סביב תקופה זו נותנים בארץ גם את החיסון החי המוחלש לפוליו, שאינו נדרש בבריטניה. השוני נובע הן מצרכים שונים המשתנים גאוגרפית, וגם שיקולים כספיים לאומיים נכנסים לתמונה. ובכך טמונה גם תשובתי: תלוי כמה זמן אתם מתכננים להישאר בבריטניה, והאם בדעתכם לשוב לישראל. היא אמורה להיות מחוסנת לפי המקום בו תתגורר. במידה והעניין לא ברור או שאתם הרבה "על הקו", תצטרך להיות מחוסנת לשני המקומות, ואז כדאי להשלים חיסונים אלה. בברכה,

יעל שלום, אני מציע לכם לגשת לטיפות חלב להתאמת תוכנית השלמת חיסונים אישית לבנך. החיסון המחומש הוא די דחוף, על כל מרכיביו, ולכן לא הייתי מפצל אותו. כך גם הפרבנר. את חיסון הרוטהוירוס כבר לא יספיק לקבל ככל הנראה (ממש גבולי מבחינת התחלתו). הקדימו את התור בטיפת חלב ככל האפשר כדי למקסם את הכיסוי החיסוני. בברכה,

אנג'י שלום גיל שמונה חודשים הוא התאריך האחרון בו היא יכולה להיות מחוסנת. כמובן שכדאי להשלים את המנה השלישית, אך בשל העיכוב במתן, יתכן שהכיסוי לא יהיה טוב כמו בעת הסדר הרגיל. בברכה,

אנג'י שלום אחת מתופעות הלוואי הנדירות של חיסון הרוטהוירוס היא מצב הנקרא התפשלות מעיים. מצב זה מסוכן, אך כאמור מאד נדיר. שכיחותו (הטבעית, ללא קשר לחיסון) עולה בסביבות גיל 8-12 חודשים. על מנת להימנע מעליית השכיחות על רקע כפול (הטבעית + בשל החיסון), לא מומלץ לחסן מעבר לגיל 8 חודשים. בברכה,

רועי שלום, תוכנית החיסונים השגרתית של משרד הבריאות תוכננה כך, שתתן תוצאות מקסימליות מבחינת כיסוי כנגד המחלות הרלבנטיות, המושגות בגיל המוקדם ביותר האפשרי, תוך מקסימום בטיחות ומינימום תופעות לוואי. חריגה מתוכנית זו יכולה לעלות במחיר של כיסוי מופחת כנגד המחלות. בשנים האחרונות שוכללו החיסונים בהדרגה עד לקבלת תוצאות טובות עם פחות חומרים המגרים את מערכת החיסון בהשוואה לעבר. יש לציין גם שגוף האדם, בכללו זה של תינוקות בני יומם אפילו, נחשף לעשרות ואף מאות חומרים הדורשים טיפול של מערכת החיסון מדי יום. ה"עומס" העודף, כביכול, המוטל על מערכת החיסון בגלל שילוב של חיסונים, הינו זניח יחסית לעומס הכללי היומיומי, ולכן אין ממש בטענה זו לתמוך בצורך של פיצול חיסונים. בברכה,

אורית שלום, לחיסון רוטהוירוס יש צורך להספיק לתת 3 מנות עד גיל 8 חודשים, כשהמרווח המינימלי בין המנות הוא 4 שבועות (כלומר, הגיל המאוחר ביותר בו ניתן להתחיל לחסן הוא 5 חודשים). נגיף הרוטהוירוס מועבר בעיקר ע"י מגע ישיר, כלומר דרך ידיים מזוהמות או חפצים/משטחים מזוהמים. מי הבריכה עצמם ככל הנראה יחוטאו מנוכחות הוירוס בעזרת הכלור שבמים, אך האנשים, החפצים והמשטחים שמסביב יכולים לשאת את הוירוס ולהעבירו ולגרום הדבקה. כמובן שמתאר זה נכון גם לגבי פעילויות ומקומות אחרים. לקבלת תוצאות מקסימליות לחיסון צהבת B, בגיל המוקדם ביותר, נמצא כי יש לתת 3 מנות: בלידה, בגיל 1-2 חודשים, ובגיל 6-12 חודשים. יש להתכוונן ללוח זמנים זה על מנת להשיג תוצאות מקסימליות. אם לא ניתן לעקוב אחרי לוח זה, עדיין כדאי לחסן, אף כי התוצאות הסופיות עלולות להיות טובות פחות. בברכה,

שרון שלום, מומלץ לחסן את ביתך במנת דחף נוספת. בברכה,

דנה שלום, אני מברך על החלטתך לחסן את ילדייך. בגילאים שציינת, מי שאמור לתת את המענה לעניין הוא "שרותי הבריאות לתלמיד", מי שהחליף את אחות בית הספר ההיסטורית. לעתים קרובות השירות ניתן ע"י חברת "נטלי". הם אמורים לתכנן עבור ילדייך תוכנית השלמת חיסונים, כמו גם לבצע את החיסונים עצמם. יש ליצור קשר ישירות עם המוקד שלהם במס' 1700504121 , הפועל בימים א'-ה' בין השעות 8:30-17:30. בהצלחה,

איה שלום, הנחיות משרד הבריאות, כמו גם ה-CDC וה-WHO, הינן לתת את חיסון צהבת A, לא לפני גיל שנה (ובארץ, רוטינית, ניתן החיסון בגיל שנה וחצי ושנתיים). הסיבה לכך, היא כי לא ניתן לצפות את תגובת החיסון הפעיל ויעילותו טרם גיל שנה. במידה ואתם צפויים לשהות באזור מועד לפורענות מבחינת צהבת A, ניתן לתת חיסון סביל (כלומר נוגדנים המגנים כנגד המחלה) טרם הכניסה לאזור המסוכן. ניתן להתעניין בכך במרפאות מטיילים ובמשרד הבריאות של אזור מגוריכם. בברכה,

אבא שלום, תוכנית החיסונים השגרתית של משרד הבריאות תוכננה כך, שתתן תוצאות מקסימליות מבחינת כיסוי כנגד המחלות הרלבנטיות, המושגות בגיל המוקדם ביותר האפשרי, תוך מקסימום בטיחות ומינימום תופעות לוואי. יש לזכור, כי דוקא בגילאים הצעירים ביותר, המחלות יכולות לתקוף בצורה הקשה ביותר, ואף לגרום לסיבוכים ארוכי טווח ואפילו תמותה. לדוגמא, אין דין מחלת שעלת בגיל חודשיים כדין מחלת שעלת בגיל שנה. דוקא בגילאים אלה חשוב לנו לתת את ההגנה המיטבית. כמו כן, חריגה מתוכנית זו יכולה לעלות במחיר של כיסוי מופחת כנגד המחלות. כלומר, חיסון מאוחר יכול להשיג תוצאות טובות פחות מאשר חיסון במועד, לטווח הקצר, ובעיקר לטווח הארוך. באשר לחיסון הרוטווירוס. איני יודע אילו "דיווחי זוועות" כדבריך מתוארים באינטרנט, אך הסיבוכים הידועים של החיסון לרוטווירוס, לסובלים מרפלוקס ולאלה שלא, כוללים בעיקר תופעות בטניות כגון יציאות רכות, אי-נוחות בטנית, החמרה של גזים וכדומה. לעתים רחוקות יופיעו הקאות ושלשולים ממש (ולעתים נדירות מאד, מצב של התפשלות מעיים, בעיקר במתן מעבר לגיל 8 חודשים). בכלל זה, אני מניח, יכולה להיות גם החמרה של רפלוקס. כך או כך, תופעות לוואי אלו חולפות לאחר כ-24 שעות ממתן החיסון. בברכה,

אמא שלום, בתשובתי אלייך התבססתי על התוכנית הרשמית לחיסוני הילדות בטורקיה, המופיעה בלינק הבא: http://apps.who.int/immunization_monitoring/globalsummary/schedules?sc%5Bc%5D%5B%5D=TUR&sc%5Bd%5D=&sc%5Bv%5D%5B%5D=BCG&sc%5Bv%5D%5B%5D=CHOLERA&sc%5Bv%5D%5B%5D=DIP&sc%5Bv%5D%5B%5D=DT&sc%5Bv%5D%5B%5D=DTAP&sc%5Bv%5D%5B%5D=DTAPHEPBIPV&sc%5Bv%5D%5B%5D=D תוכנית החיסונים בטורקיה דומה לזו שבישראל, למעט שינויים מסויימים. לדוגמא, BCG, חיסון כנגד שחפת, ניתן בטורקיה אך לא ניתן בישראל. חיסון הרוטווירוס ניתן בסל החיסונים בארץ, אך אינו בסל בטורקיה. בטורקיה נותנים מנה נוספת על אלו שבארץ בחיסון הפרבנר, אך מורידים מנה של חיסון האבעבועות. אוסיף ואומר, כי משרד בריאות של כל מדינה, קובע את סדר החיסונים ע"פ שיקולים שונים - בריאותיים וכלכליים. אם למשל שחפת הינה בעיה משמעותית בטורקיה (אך לא בישראל), הגיוני להוסיף חיסון כנגדה. לעומת זאת, אם חיסון הרוטווירוס מטיל נטל כלכלי קשה על תקציב הבריאות הטורקי, יתכן שימנעו מלנתנו. מאחר וקבעתם את מושבכם בטורקיה, אני ממליץ כי הילדה תחוסן כנגד המזהמים הרלבנטיים לשם, בסדר החיסונים שנקבע שם. לא ציינתם אם בכוונתכם לשוב לארץ ומתי, אך במידת הצורך ניתן יהיה להשלים את החיסונים החסרים עם חזרתכם. כמובן שניתן לחסן את ילדתכם גם לרוטהוירוס, אך הדבר יחייב אתכם להגיע לארץ בגיל חודשיים, ארבעה ושישה חודשים (או לרכוש את החיסון באופן פרטי בטורקיה, אם אפשרי דבר). אין לי מידע באשר לתכשירי החיסון הנהוגים בטורקיה יחסית לאלו שבארץ (אם כי עקרונית, הם דומים). בברכה,

דפנה שלום, שריטות וחבלות פתוחות שונות מחייבות חיסון טטנוס, אלא אם חוסנת בטווח של 5-10 שנים מהאירוע (בתלות בחומרת ועומק החתך, מידת הזיהום של הקופסה, המצאות חלודה וכדומה). יש להיוועץ ברופא לשם החלטה על הצורך, לאחר בדיקה. תאריך החיסון האחרון שלך אמור להיות מצויין בפינקס החיסונים. במידה וקיים ספק - מחסנים. בברכה,

קן שלום, הן חיסון ה-MMR (כנגד אדמת, חצבת וחזרת) והן כנגד אבעבועות רוח הינם חיסונים חיים מוחלשים. בשני המקרים יכולים להופיע חום ואולי גם פריחה כ7-14 יום לאחר החיסון, אם כי הפריחות הינן בעלות מראה שונה זו מזו. בברכה,

אורה שלום, אף כי לא מקובל להתחסן בפני מחלה זו בעת נסיעה קצרה, באזור מרכז אירופה, ישנה מחלה בשם Tick born Encephalitis, נגדה קיים חיסון שאינו בשגרת החיסונים בארץ. ככל הידוע לי, קיים קושי להשיגו כעת. אני ממליץ לך להתעדכן בעניין במרפאת מטיילים. בברכה

שני שלום, אין בעיה לקבל את הפרבנר עם MMRV ביחד (זו גם התוכנית המקורית של משרד הבריאות). לא כתבת מתי קבלה בתך את מנת החיסון השלישית של המחומש, אך המנה הרביעית צריכה להיות 6-12 חודשים אחריה, ללא קשר זמן מחוייב לחיסונים האחרים. חיסון כנגד שפעת מתחיל מעט לפני עונת השפעת - בד"ב בחודש אוקטובר. מאחר וזו הפעם הראשונה שלה, תצטרך לקבל שתי מנות בהפרש של חודש. מומלץ לבצע את החיסון מוקדם, עם תחילת החיסונים ע"מ להקדים את החשיפה לוירוס. אין קשר זמן מחייב בין חיסון זה לחיסונים אחרים. בברכה,

אמא שלום, אמנם ההמלצה היא לחכות לפחות חודש בין חיסון חי מוחלש אחד לשני, אך לא צפויות תופעות לואי מיוחדות. מקור ההמלצה הוא להיות בטוחים שהתגובה כנגד החיסון השני תהיה מספקת, לאחר שמערכת החיסון "התפנתה" מהטיפול בראשון. אם כך, יתכן שרמת החיסון כנגד אבעבועות רוח תהיה פחותה. ניתן לבדוק רמת נוגדנים בדם בנך בעוד כחודש על מנת להחליט אם יש צורך בחיסון נוסף. בברכה,

אמא שלום. אכן רמת הנוגדנים בדמך נופלת בקטגוריה של חיסון לא מספק, לפיכך אין ברירה אלא לחסנך בחיסון נוסף טרם ההריון הבא, וזאת כדי להבטיח הגנה לעובר העתידי. עם זאת, לא בטוח שהחיסון לא תפס. בעת חיסון בנגיף חי מוחלש כגון אדמת, נוצרות שתי תגובות חיסוניות: האחת כוללת יצירת נוגדנים, והשניה - יצירה של תאי זיכרון חסוני. יתכן כי הזרוע של הנוגדנים פחתה, אך סביר להניח שהזרוע של הזיכרון החיסוני פועלת (אך לצערנו אין דרך למדוד אותה). לכן, ליתר בטחון, הייתי ממליץ על מנה נוספת. בהצלחה,

ליאת שלום, אף כי אין מניעה חד-משמעית לחסן בעת מחלה קלה, ללא חום גבוה או תסמינים קשים, מקובל לדחות את החיסון במספר ימים, עד הקלה בתסמינים, ע"מ להקל על הילד מפני תופעות לואי אפשריות נוספות. בברכה,

קרן שלום, תוכנית החיסונים השגרתית של משרד הבריאות תוכננה כך, שתתן תוצאות מקסימליות מבחינת כיסוי כנגד המחלות הרלבנטיות, המושגות בגיל המוקדם ביותר האפשרי, תוך מקסימום בטיחות ומינימום תופעות לוואי. חריגה מתוכנית זו יכולה לעלות במחיר של כיסוי מופחת כנגד המחלות. ספציפית לשאלותייך: גם מנת החיסון המחומש שניתנה וגם מנת הפרבנר המתוכננת יהיו אפקטיביות ואין צורך להשלים מנות נוספות מעבר לתכנון השגרתי. עם זאת, כאמור, יתכן שהתוצאות שיתקבלו יהיו פחותות באיכות החיסוניות שתתקבל. בעניין הפיצול של החיסונים עליו שאלת: במידה ומפצלים את ה-MMRV לשניים, חובה לשמור על מרווח זמן של חודש בין שני החיסונים (ללא תלות במי מהם ינתן קודם). אם אכן תחליטי, למרות האמור לעיל, לפצל את החיסון, אני מציע לך לצרף לאחד מהם את הפרבנר (שהינו חיסון מומת, ולכן אינו נכלל בהגבלה שהזכרתי), או לתת אותו בין מנות אלה, כדי שביתך תהיה מכוסה בצורה אופטימלית טרם הכניסה לגן הילדים. קשה לצפות מי מהמחלות הנ"ל יהיו אלה בהן ביתך עלולה להיתקל, כיון שההתכנות שלהן נמוכה יחסית (אם כי קיימת בהחלט). לפיכך רצוי מאד כיסוי כנגד כולן. אני מציע בתוכנית שלך להתחשב גם בחיסון המומלץ כנגד שפעת, המוצע בד"כ החל מאוקטובר (כלומר אחרי תחילת שנת הלימודים). שפעת הינה מחלה לא קלה, בעלת היתכנות גבוהה מאד, עם תופעות לואי פוטנציאליות משמעותיות. הסיכוי שביתך תתקל בחולי שפעת עולה בהרבה על זו של שאר המחלות שהוזכרו. בברכה,

שירלי שלום, כמובן שאין החיסונים ניתנים בבת אחת, ולחלק מהחיסונים נצרכות מנות דחף. חיסונים אחרים אינם נדרשים עוד (כמו רוטהוירוס) או שמס' המנות הנדרש משתנה לפי הגיל (כמו פרבנר למשל). חלק מהחיסונים לא מומלצים לשילוב יחד עם חלק מהחיסונים האחרים. בקיצור, נדרשת תוכנית קפדנית להשלמת החיסונים. בטיפות החלב, יכולות האחיות לתכנן, בעצה אחת עימך, תוכנית השלמת חיסונים שתהיה בטוחה ויעילה בהשגת חיסוניות. בברכה,

צח שלום, חיסון צהבת A הינו חיסון בטוח מאד עם מעט תופעות לואי, ואם לא התפתחו כאלה עד כה, סיכוי גבוה שגם לא יתפתחו. עם זאת, משום שאינו פעיל בגיל הילוד, ולכן גם לא ניתן בגילאים אלה, יש מעט מאד מקרים מדווחים של טעות מסוג זה והמשמעות הקלינית שלהם. כמו כן, כמובן, יהיה על בנך להשלים את חיסון צהבת B "שפיספס". ויהיה עליו לקבל את שני חיסוני צהבת A במועדם, שכן סוג החיסון הנ"ל אינו יעיל כלל בגיל הילוד - כלומר, לא תתפתח בעקבותיו חיסוניות יעילה. בברכה,

עמית שלום, באזרים שתטיילו בהם קיימות המחלות המכוסות ע"י חיסון ה-MMRV. חלק ממרכיבי ה-MMRV יכולים להינתן לפני גיל שנה בנסיבות מסויימות, אך אינן נכללים במניין החיסון השגרתי (לדוגמא, ניתן לתת חיסון לחצבת החל מגיל 6 חודשים, אך יש לתת שתי מנות נוספות אח"כ - אחת בגיל שנה ואחת בכיתה א', כמו לכל שאר הילדים). בנוסף, ילדים הנכנסים לאזורים מועדים לפורענות לגבי מחלות מסוימות יכולים לעתים לקבל חיסון סביל (נוגדים מוכנים) טרם הנסיעה. הצרכים משתנים בהתאם לגיל המדויק של בנכם, תוכנית הטיול המדוייקת שלכם וזמן השהייה בכל אזור. אני מציע לכם לגשת לאחת ממרפאות המטיילים ולקבל יעוץ מדוייק לגבי צרכי החיסון של בנכם (ושלכם) ולקביעת תוכנית חיסון. מהסיבות שהזכרת, כדאי לעשות זאת בהקדם. בברכה,

שושנה שלום, רשימת חיסוני השגרה שניתנו במחצית הראשונה של שנות החמישים כוללת אבעבועות שחורות וקרמת (דיפטריה). החל מהמחצית השניה של שנות החמישים החלו לחסן גם לטטנוס, שעלת (החיסון התאי) ופוליו (חיסון מומת). ברוב הארץ (למעט ירושלים) ניתן גם חיסון BCG כנגד שחפת.כל חיסון נכנס לשגרה בשנה אחרת, וגם אופי סידרת החיסונים השתנתה לאורך השנים (מספר המנות וגיל המתן)כך שקשה לתת פרטים מדוייקים מעבר לכך. אכן החיסון לאבעבועות רוח לא היה קיים בשנות החמישים. לחיסוני השגרה בארץ הוכנס רק ב-2008, אם כי היה מאושר לרכישה באופן פרטי מספר שנים קודם לכן. אני מניח כי קיים ארכיון גם ב"כללית", הכולל את התיק הרפואי של החולה, לרבות החיסונים שקבל. עם זאת, חובת הקופה להחזיק ארכיון כזה עד 25 שנים אחורה בלבד. כמו כן, בתקופה המדוברת התיקים לא היו ממוחשבים, כך שגם אם קיים ארכיון כזה, יהיה קשה מאד לאתר את תיקך. כך או כך, לתשובות מדוייקות יותר יש לפנות למשרדי "כללית". אוסיף ואומר, שאם עברת את גיל 60, הרי שמוצע לך דרך קופ"ח חיסון ה"זוסטאווקס" שמטרתו למנוע שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר). אפשר לברר לגבי זכאותך, התוויות-נגד ודרך המתן דרך רופא המשפחה. בברכה

א שלום, איני מכיר את פרטי המקרה המלאים ולפיכך יש לקחת את המלצתי בערבון מוגבל. אני בספק אם התופעות שאת מתארת היו קשורות ישירות לחיסון שקבלה ביתך. יתכן שהיו צירוף מקרים של מחלה שאינה קשורה, שהחלה ביום בו קבלה את החיסון. אני חושב שיש מקום לשקול לתת את המנה השלישית. אני ממליץ לך לפנות עם פרטי המקרה המלאים לאחד מרופאי מחלות זיהומיות בילדים, הנמצאים ברוב קופות החולים או בבתי חולים, לשם החלטה זו. בברכה,

יוליה שלום. החיסון כנגד פנאומוקוק וחיסון המחומש הניתנים בגיל שנה מיועדים להיות מנת דחף, כלומר ליצור רמה גבוהה יותר של הנוגדנים, שנוצרו בעת מתן החיסון הבסיסי במהלך השנה הראשונה. מכאן, שאי חיסון בהם יגרום לרמת נוגדנים נמוכה יותר ולכן גם לכיסוי נמוך יותר נגד המחלות הרלבנטיות. עם זאת, אי מתן שלהם לא יחייב את התחלת הסידרה מחדש, ובתלות בעיתוי החיסון ייקבעו מס' המנות הנדרשות להשלמת האפקט. בברכה,

יוליה שלום, ככל הנראה לא תזדקקו למנה נוספת מעבר למקובל בדחיה מסוג זה. עם זאת, לקבלת תוצאות מיטביות עדיף שלא לדחות את החיסונים מעבר לגיל 18 חודש. בברכה,

רון שלום, איני בקי בתורים בטיפות החלב השונות. ניתן לברר זאת במוקד קופת החולים הרלבנטית (במקרה שלכם, מכבי) או בסניף טיפת החלב הרלבנטית. בברכה,

עמית שלום, אין בעיה כלל. באופן עקרוני, אין צורך לתת חיסון חוזר בטווח של 5-10 שנים (בתלות בסוג החבלה), אך במידה וניתן לא צפויות בעיות מיחדות. בברכה,

מ שלום, אין כיום בדיקה מהימנה לבדיקת חסינות לשעלת. בעת חיסון לשעלת מופעלת מערכת החיסון על זרועותיה השונות, הכוללות גם ייצור נוגדנים וגם יצירת זיכרון חיסוני. הבדיקה הנפוצה כיום, בדיקת רמת הנוגדנים לשעלת בדם, אינה מלמדת בצורה מלאה על החיסוניות, שכן לאחר חיסון, גם אם ירדה רמת הנוגדנים מעבר לרמה המגנה, יתכן ויש זכרון חיסוני שיכול להגן בעת חשיפה חוזרת לחידק. קיימת בעייתיות גם בכיוון ההפוך: גם אם הרמה היא כעת בטווח המגן, אין דרך לצפות מתי היא עלולה לרדת מתחת לטווח המגן. בברכה,

סופי שלום מחלת השעלת מקנה חיסון זמני בלבד כנגד המחלה, וקשה לצפות מתי ההגנה תחלוף. לפיכך מומלץ לחסן גם ילדים שחלו בעבר בשעלת. השיעול כשלעצמו אינו סיבה שלא לחסן כנגד שעלת, שכן לחיסון אין השפעה על השיעול, ולשיעול אין השפעה על איכות ההגנה הנוצרת ע"י החיסון. בברכה,

סופי שלום, תלוי ברמת השיעול. מחלה קלה אינה דורשת לדחות את החיסון. אם המחלה עדיין משמעותית (שעולים קשים עד כדי הקאה, שינוי צבע, חום וכדומה) ניתן לדחות את החיסון מעט עד שהתסמינים יוקלו. בברכה,

רונית שלום, נפיחות וכאב מקומי הם תופעת לואי מוכרת לאחר חיסון, גם טטנוס. במידה והכאב חזק ניצן לתת נוגד-כאב. אם אין חלוף של הסימנים תוך 24-48 שעות יש לפנות לבדיקת רופא. בברכה,

אמא שלום, החיסונים הניתנים בגיל שנה באופן שגרתי כוללים: 1. מרובע: חזרת, חצבת, אדמת ואבעבועות רוח 2. מחומש: שעלת, המופילוס, טטנוס, דיפטריה ופוליו מומת 3. פרבנר (נגד פנאומוקוק) 4. פוליו מוחלש (דרך הפה). אין מניעה, הפרעה או סיכון לתת את כל החיסונים הנ"ל יחדיו, ואין המלצה לפצלם או לדחותם. עקרונית ניתן לתת את מרכיב ה-MMR בנפרד מאבעבועות הרוח. משמעות הדבר כי תינתן זריקה מוספת. תופעות הלואי השכיחות הינן כאב מקומי באזור ההזרקה וחום. תופעות הלואי השכיחות של החיסון המרובע כוללות לחום מאוחר יותר מבחיסונים האחרים ולפריחה. יש להבין, כי מרכיבי המחומש, הפוליו המוחלש והפרבנר, הם מנות דחף שמטרתם להעלות את רמת החיסוניות למחלות אלה. החיסון המרובע ניתן לראשונה ודחייתו תקנה את ההגנה בפני המחלות הרלבנטיות מאוחר יותר ועלולה לחשוף את ביתך לנגיפים אלה טרם ביצוע החיסון. בברכה,

אמא שלום, בתשובתי נפלה טעות: את ה-OPV (פוליו מוחלש) מקבלים בגיל שנה וחצי, ולא בגיל שנה כפי שנכתב בטעות. בברכה,

ליאת שלום, חום ופריחה יכולים לקרות לאחר MMRV, אך שלשולים אינם חלק מתופעות הלואי של MMRV, כך שיתכן שלא מדובר בתופעת לואי של החיסון, אלא במחלה נפרדת אשר הגיעה בצירוף מקרים עם תזמון החיסון. כמובן שרק בבדיקת רופא יוכלו לאשש השערה זו. אני מציע לך לפנות לרופא לבדיקה ושיקול טיפול בברכה,