פורום חיסונים לילדים

אורה שלום, השאלות לא נענו, כיון שלא נשאלו... חיסון ה"רוטהשילד", שניתן לפני כשני עשורים, הוצא משימוש בשל הארעות גבוהה יחסית התפשלות מעיים. כיום נהוגים שני חיסונים אחרים: "רוטהטק" (הוא זה שניתן בארץ) ו"רוטהריקס" (הניתן בחו"ל), אשר שונים לגמרי בתכולתם ובדרך הכנתם מה"רוטהשילד". בשני החיסונים הללו נצפה שיעור מעט יותר גבוה של התפשלות מעיים, כשבוע לאחר החיסון, בד"כ לאחר המנה הראשונה. מנגנון היווצרות ההתפשלות, הן ברוטשילד והן בשני החיסונים האחרים, אינו ידוע. לא ידוע על חיסונים אחרים הגורמים לתופעה דומה. התפשלות מעיים לעתים חולפת בעצמה, אך לרוב נדרשת פרוצדורה לא-ניתוחית, הנקראת חוקן אויר, לתיקון מצב זה. במקרים נדירים יחסית, לרוב כשההתפשלות ארוכת-טווח, נדרש ניתוח לתקן את המצב. בברכה,

התנצלות על ההערה הראשונה, לא ראיתי את התוספת לשאלה המקורית. לגבי הערתך הראשונה: המחקרים הראשוניים נעשו על עשרות אלפי ילדים. מטבע הדברים, התצפיות הבתר-שיווקיות תמיד יכללו יותר ילדים. החיסון המונווולנטי אינו משומש בארץ. בכל מקרה, מדובר במחקר אחד בודד, בהשוואה למחקרים רבים אחרים, טרום ובתר שיווקיים, בעלי תוצאות שונות. בברכה,

ורד שלום, אין בלקיחת האנטיביוטיקה שום השפעה על יעילות החיסון, לפיכך אין צורך לחזור עליו. בברכה,

רות שלום, יש קושי לענות על חלק משאלותייך משום ששלבקת חוגרת הינה בעיקר מחלה של אנשים מבוגרים, והילדים שחוסנו לאבעבועות-רוח טרם הגיעו לגיל המתאים, על מנת לקבל תשובות בעניין זה לאשורן. עם זאת אנסה לענות בכו"ז. 1. שלבקת חוגרת הינה סיבוך מאוחר של זיהום באעבועות-רוח קודם, בד"כ בגיל צעיר. לפיכך לא תתכן שלבקת חוגרת בילד אשר לא חלה בעבר. עם זאת, תתכן מחלה במבוגר אשר נדבק בצורה א-תסמינית כילד באבעבועות-רוח. אין הבדל בהסתמנות השלבקת בין מי שחלה סימפטומטית לבין מי שחלה אסימפטומטית. 2. כאמור, עניין זה טרם הוברר בשל משך זמן לא מספק. עם זאת, סביר להניח כי החיסון יוריד את השכיחות, משום שהוא מוריד את שיעור החולים והנדבקים במחלה הראשונית, אבעבועות-רוח. 3. מומלץ למבוגרים ככלל להתחסן כנגד שלבקת חוגרת, אם כי עד כה לא נכנס החיסון לסל הבריאות. 4. לא מדובר באותו החיסון. אלו חיסונים נפרדים ושונים לחלוטין. בברכה,

שחר שלום, שיעול ונזלת אינם חלק מתופעות הלואי של החיסון. נראה לי שנדבקה במשהו במקביל (ואכן שפעת גורמת לכל התופעות שהזכרת ונפוצה עכשיו...) בכל מקרה, אין במחלתה הנוכחית לפגום ביעילות החיסון שקבלה. בברכה,

ניקול שלום, פרק הזמן המינימלי שיש לשמור בין מנת חיסון אבעבועות רוח אחת לשניה הינו 6 שבועות. אי לכך, אין בעיה עם חיסון בנך במנה השניה במועד שנקבע. בברכה,

אמא שלום, המנה השניה נכנסה לתוקף ב-2002, כך שביתך נמצאת בשנתוני הביניים, שחלקם חוסנו וחלקם לא. יש לבדוק את פנקס החיסונים של הילדה, ובמידה ואכן לא חוסנה במנה השניה של אבעבעועות רוח, מומלץ להשלים מנה זו. בברכה,

אורה שלום, אני מצטט את תחילת המאמר שבלינק: "על אף שניסויים קליניים גדולים לא הדגימו סיכון מוגבר להתפשלות מעי (Intussusception), נתונים שנאספו בשימוש בפועל בתרכיב החיסון מעלים חשד לעלייה קטנה בסיכון להתפשלות מעי לאחר קבלת תרכיב החיסון החד-ערכי". שימי לב- מחקרים גדולים לא הדגימו זאת, אך אח"כ, מאיסוף מקרים נוסף, יש "חשד" ל"עלייה קטנה"... לאור זאת, התשובה לשאלותייך כדלהלן: נגיף הרוטה גורם לתמותת מיליוני ילדים בעולם מדי שנה, בעיקר בעולם השלישי. בארץ, תמותה מנגיף זה נדירה, אך תחלואה הגורמת לאשפוזים, מתן נוזלים תוך-ורידי, צורך בטיפול תרופתי וכדומה, אינו נדיר כלל ועיקר. מאות תינוקות אושפזו מדי שנה בארץ בשל הנגיף עד כניסת החיסון לסל. מאז נצפית ירידה קבועה במספר האשפוזים.ב-2013, ע"פ נתוני המרכז לבקרת המחלות, מספר מקרי הרוטהוירוס ירד לכרבע מהרמה לפני תחילת החיסונים. כל זה נכון עד לשנת 2013, נתוני 2014 עדיין נאספים, אך אינם צפויים להיות שונים. אמנם יתכן שקיים סיכון, קטן מאד - כפי במצויין במאמר - לעליה במקרי ההתפשלות מיד לאחר החיסון, אך נראה לי שלאור הנתונים, יתרונותיו עולים בהרבה על חסרונותיו, ובודאי שאינו מסוכן יותר מהמחלה עצמה... בברכה,

אנונימית יקרה, ככל הנראה אין מידע נוסף למעט זה שראית ע"פ התשובה. המלצתי לך, אם אינך נופלת בקבוצת התוויות הנגד לחיסון, פשוט להתחסן בחיסון נוסף ולהוריד דאגה זו מליבך. בברכה,

דפנה שלום. אלמלא התנדבת בבית חולים, שם החשיפה הפוטנציאלית למחלות שונות גבוהה יותר, לא היית צריכה לקבל חלק גדול מהחיסונים שאת מתבקשת להתחסן. החיסונים שהתבקשת להתחסן כנגדם מחוייבים ע"פ נוהלי משרד הבריאות לעובדי מערכות הבריאות (אשר מתנדבים בבי"ח נכללים בהם כמובן). אין סיכון בקבלת החיסון מבחינתך (החיסון שינתן לך הוא ה-IPV, המומת, בזריקה). בברכה,

תמר שלום. ילד אשר חלה באבעבועות לפני גיל שנה אכן אינו צריך לקבל את החיסון בגיל שנה, אך מקובל לחסנו בחיסון שבכיתה א'. לפיכך ניתן לחסנו בחיסון המרובע (MMRV). אין צורך במנה נוספת אח"כ. בברכה,

מלי שלום, נגיף הפוליו הפראי אכן נעלם מהביוב כעת. עם זאת, מאחר והוא נמצא במדינות אחרות באזורנו, קיים סיכון שיחזור. לפיכך מומלץ המשך מתן החיסון החי המוחלש לילדים, וכמו כן הוא נכנס לאחרונה לחיסוני השגרה, בין היתר מסיבה זו. בברכה,

ראה תשובתי העוקבת

אנונימית שלום, כפי שעניתי בעבר, כדי קבוע רמה חיסונית, לא מספיקה תשובת תוצאה חיובית או שלילית, אלא יש צורך לדעת את רמת הנוגדנים. חלק מקופות החולים אינן מבצעות בדיקה מסוג זה. גם לו היתה תשובה כזו, והרמה היתה מספקת להגנה, גם אז קשה להעריך לכמה זמן תישמר רמה זו. בפנייך שתי אפשרויות כרגע: או להמשיך ולעקוב בצורה תקופתית אחרי רמה שתשאר "חיובית" או פשוט להתחסן פעם נוספת. בברכה,

קרן שלום, אינך מסכנת את העובר גם אם קבלת מנה "כפולה" של דיפטריה וטטנוס. מדובר בחיסונים מומתים שאינם גורמים לתופעות לוואי לעובר. לעתים ישנם מעט יותר כאבי מקומי באזור ההזרקה, אך פרט לכך לא צפויות תופעות אחרות. בברכה,

ורד שלום, מומלץ להשלים את מנות הדחף לפרבנר, דיפטריה, טטנוס, שעלת, המופילוס ופוליו קרוב יותר למועדן להשגת כיסוי אופטימלי. לא ציינת אם ביתך חוסנה לחצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. זו אינה מנת דחף, אלא הפעם הראשונה בה תחוסן ביתך נגד מחלות אלה. אם לא חוסנה, מומלץ שתחוסן להם בהקדם. בברכה,

נוגה שלום, ניתן לתת את חיסון הצהבת השני בין חודש לחודשיים לאחר המנה הראשונה, ואת השלישית 6 חודשים לאחר המנה הראשונה. אין מניעה לתת אותה ביחד עם החיסונים הרגילים לגיל חודשיים, אם כי משמעות הדבר דקירה נוספת. בברכה,

רינה שלום חיסון הפרבנר (נגד- פנאומוקוקוס, המשווק כחיסון נגד דלקת קרום המוח) והחיסון כנגד טטנוס הינם חיסונים מומתים. ישנם שני סוגי חיסוני שפעת: חי מוחלש (הניתן בתרסיס דרך האף) ומומת (הניתן בזריקה). אין מניעה לתת את החיסונים המומתים בהפרשי הזמנים שציינת, אם כי אין בכך הגיון, שכן כמות החומר המאתגר את מערכת החיסון (אנטיגנים), אפילו בעת חיסון שלושתם בבת אחת, אינה מהווה עומס על מערכת החיסון, בהשוואה לכמות החומרים האלה בהם נפגש הגוף מדי יום באופן טבעי. בברכה,

אנונימית שלום, לא מדובר רק בתוצאה חיובית או שלילית, אלא ברמת נוגדנים מספקת או "מגנה". קשה להעריך לכמה זמן תישמר רמה מספקת, אך כמובן שככל שהרמה גבוהה יותר, הסיכוי למשך ארוך גדול יותר. במידה והתשובה היא שלילית או שהרמה אינה מספקת - כדאי לחסן במנה נוספת. בברכה,

גלית שלום, רצוי להשלים מנה נוספת של החיסון. לחילופין, ניתן לבדוק את רמת הנוגדנים לאבעבועות בדמך ולהחליט לפי התוצאות. לגבי דרכי הביצוע במבוגרים, עלייך לפנות ללשכת הבריאות באזור מגורייך. בברכה,

טלי שלום, ניתן לחסן בצהבת A בעת נויטרופניה ללא הפרעה. זהו חיסון מומת, וההגבלה חלה על חיסונים חיים-מוחלשים בלבד. בברכה,

יעל שלום, בביה"ס, ברישומי האחות, אמורים להיות רישומים לגבי עצם חיסון בנך בכיתה ב', כמו גם במה חוסן בדיוק. החיסון הכולל את הפוליו ניתן במסגרת חיסון מרובע, הכולל גם שעלת, טטנוס ודיפטריה (כך שאם אלו חתומים בפנקס, סביר כי חוסן גם כנגד פוליו). ממילא עליו לקבל חיסון נוסף בכיתה ח' (ללא מרכיב הפוליו) ואין מניעה להוסיף פוליו לחיסון שעליו לקבל (גם אם קיבל פוליו בעבר). במידה ולא יחוסן לא בכיתה ב' ולא בכיתה ח' קיים סיכוי שהכיסוי שלו כנגד פוליו נמוך, ואם גופו ייפגש בנגיף הפראי האלים - עלול לפתח מחלה. בברכה,

צבי שלום, הסיבות להופעת שעלת בתדירות גבוהה יותר מבעשורים הקודמים עדיין נמצאות במחקר, ואין תשובות סופיות. ההנחה היא שיש הצטברות של מספר גורמים. ההנחה הראשונה, שהוכחה חלקית, היא שהחיסון האל-תאי יעיל פחות מהחיסון התאי לשעלת מבחינת משך הכיסוי שלו. הבעיה שהחיסון התאי, היעיל יותר, גרם להרבה תופעות לואי, ולכן יצא משימוש. יתכן, שיידרשו יותר מנות דחף של החיסון האל-תאי כדי לשמור על רמות חיסון גבוהות. כמו כן, שכיחות המחלה גבוהה יותר באוכלוסיות לא מחוסנות - אם מתוך בחירה ואם מתוך חוסר יכולת להתחסן (למשל בתינוקות צעירים מגיל חודשיים). לכן נכנסה ההמלצה לחיסון אימהות הרות לקראת סיום הריונן, כך שהנוגדנים שיווצרו יגנו על העובר והתינוק לאחר שיוולד. ישנה השערה כי גם חידק השעלת הפך אלים יותר (אין לכך קשר לחיסון כלל). השערה זו טרם הוכחה ונדרשים מחקרים כדי לאששה. כמו כן ישנם גם כיווני מחקר נוספים. אך כאמור, שום דבר מוכח עד כה. יותר פרטים בנושא תוכל למצוא באתר www.chisunim.co.il בשלב זה, אין לנו אלא להתחסן לפי ההנחיות, וזו הדרך היחידה נכון להיום למניעת מחלת השעלת. בברכה.

תמי שלום, אלרגיה לביצים, כמו כל אלרגיה, נחלקת לשתיים: 1. אלרגיה מסכנת חיים, המכונה גם אנפילקסיס 2. אלרגיה שאינה מסכנת חיים, המתבטאת רק בפריחה, שלשולים, והקאות. מספר חיסונים מיוצרים תוך שימוש בביצים, אך רובם אינם אסורים למתן לילדים הרגישים לביצים, המבטאים את הסוג השני של האלרגיה, משום שהחיסון עובר טיהור נרחב בתהליך ייצורו ולכן כמות החומר "הביצתי" המצוי בו מזערי. לגבי אלו המבטאים את הסוג הראשון, האנפילקסיס, יש לפנות לרופא אלרגולוג לייעוץ מסודר בהקשר לאלו חיסונים ניתן/לא ניתן לתת לילד האלרגי. החיסונים הרלבנטיים לענייננו הינם המרובע (אדמת,חצבת, חזרת ואבעבועות רוח), שפעת המומת והחי-מוחלש, והחיסון כנגד קדחת צהובה שאינו נמצא בשגרת החיסונים. כיום בהתווית-נגד לילדים אלרגיים לביצים נמצאים רק שני האחרונים (קדחת צהובה ושפעת חי-מוחלש). החיסון המומת לשפעת והחיסון המשולש מותרים לאלרגיים לביצים בעלי תופעות מהסוג השני. בברכה,

שרון שלום, אי שקט, ירידה בתאבון, בכי רב וכדומה יכולים להיגרם לאחר חיסונים, אך להמשך עד כיומיים. מאחר והתופעה שתארת נמשכת זמן רב יותר, הייתי ממליץ לך לגשת לבדיקת רופא הילדים למציאת הגורם לתופעה. בברכה,

אבא שלום, החיסון המרובע, אותו אמורה ביתך לקבל, אינו מיוצר דרך ביצים, לפיכך אין הפרעה שתקבלו בגין בעיה זו. בברכה,

דורית שלום, לימפאדמה הינה בעיה קבועה בניקוז הלימפטי הנגרמת מסיבות מולדות, זיהומים טפיליים שונים, בעקבות חבלות קשות או לאחר ניתוחים. לא מתוארים ככל הידוע לי מקרי לימפאדמה בעקבות חיסונים. בברכה,

אורית שלום, לצערנו לא קיים תכשיר המכיל את החיסונים הדרושים שלא בתוספת הטטנוס והדיפטריה, ובהחלט מומלץ לקבל את חיסון השעלת, שאמור להינתן בכיתה ב'. לפיכך אין ברירה, וגם לא מניעה, לתת לה את החיסון המורכב, לרבות הטטנוס, בתנאי שזו היא לה לא יותר מהמנה הששית בחייה (עד גיל 8), ואלא אם קיבלה מנות נוספות מעבר למה שתארת - לא אמור לעלות על 6 מנות. בברכה,

נעה שלום, 1) אמנם ההמלצה חדשה, אך אין בעיה עם הנסיון הנצבר לגבי מצב זה. ידוע כבר שנים כי החיסון בטוח לגמרי בזמן הריון (זהו החיסון המומת האל-תאי, ונבדק גם בעניין זה בעבר). הסיבה בשלה ההמלצה חדשה יחסית, היא משום שהצורך הינו חדש יחסית. בעולם, ובארץ בפרט, אנו עדים להתעוררות של מחלת השעלת. רוב האוכלוסיה מחוסנת למחלה ולכן לא יחלו בה או יחלו באופן קל. תינוקות עד גיל 4 חודשים, שטרם הספיקו להתחסן בצורה מספקת, הם האוכלוסיה הבעייתית ביותר מבחינת חומרת המחלה, ולכן עלה הצורך להגן עליהם. 2)גם בזמן ההריון, לא העובר עצמו מחוסן. מי שמחוסן הוא האם, אשר "מעבדת" את החיסון ע"י מערכת החיסון שלה, יוצרת נוגדנים, והם אלו שעוברים את השיליה אל העובר ומגנים עליו, כולל לתקופת זמן לאחר הלידה, עד שהתינוק מספיק להתחסן בעצמו. גיל חודשיים הוא המוקדם ביותר בו אפשר לחסן לשעלת. 3)הנוגדנים העוברים בהנקה אינם מקנים הגנה מספקת לתינוק היונק. לפיכך חיסון האם לאחר הלידה לא יועיל כלל, בהתאם למה שעניתי לשאלה 2. 4)זמן ה"עיבוד" של החיסון אצל האם + הזמן בו לוקח לעובר "לצבור" מספיק הגנה, הוא בערך 3-4 שבועות. לכן הזמן האחרון לחיסון הוא כחודש מזמן הלידה הצפוי, קרי שבוע 36. בברכה ובהצלחה,

ענת שלום, חיסון השעלת שניתן לאם בעת ההריון, מטרתו ליצור אצל האם נוגדנים לשעלת, שיעברו דרך השליה, ויגנו על התינוק בתחילת חייו, טרם הספיק לקבל שתי מנות של החיסון לשעלת בעצמו. יש להבין כי היעילות של ייצור הנוגדנים ע"י התינוק עולה ממנת חיסון למנת חיסון. לפיכך, תינוק נחשב מחוסן (עצמונית) רק אחרי המנה שניה של חיסון (אבל לא מחוסן, אחרי מנה ראשונה בלבד). התשובה הישירה לשאלתך: מעבר הנוגדנים בזמן ההריון מספק הגנה יעילה באופן ממוצע לכארבעה חודשים ולא יותר מששה חודשים. בברכה,

דורית שלום, נפיחות וכאב מקומיים יכולים להיות תופעת לואי של החיסון. קומפרסים אמורים לעזור, אך אם לא עזרו או עזרו חלקית בלבד, ניתן לתת נורופן או אקמול להקלה על הכאבים. הנפיחות תחלוף מעצמה. במידה ואינו חולף, הופך אדום, מפריש או מופיע חום גבוה, יש מקום לבדיקת רופא להערכת הצורך בטיפול. רפואה שלמה!

שחר שלום, פריחה אינה חלק מתופעות הלואי של אף אחד ממרכיבי החיסון של גיל 4 חודשים (למעט במקרי אלרגיה, אך אז יש תופעות נוספות). כנראה שמדובר במחלה בו-זמנית אינה קשורה לחיסון וכדאי שתגשו לרופא לצורך קביעת האבחנה והטיפול. רפואה שלמה!

מקסים שלום, מתן נוגדנים (אימונוגלובולינים) לצהבת A מומלץ לאנשים שמטיילים לאזור אנדמי לצהבת A, ואינם יכולים, מסיבות שונות, להשלים את החיסון הרגיל. מבירור שערכתי עלה, כי אתר מתן הנוגדנים כנגד צהבת A, משתנה ממחוז למחוז במשרד הבריאות ובהתאם לקופת החולים. אני מציע לך לפנות בשאלה זו לשירות למטייל במשרד הבריאות באזור מגוריך או למרפאת מטיילים באזור מגוריך. שם תוכל לקבל מידע מדוייק לגבי אפשרויותיך. בברכה,

רותם שלום, לצערנו לא קיים תכשיר המכיל את החיסונים הדרושים שלא בתוספת הטטנוס והדיפטריה, ובהחלט מומלץ לקבל את חיסון השעלת, שאמור להינתן בכיתה ב'. לפיכך אין ברירה, וגם לא מניעה, לתת לה את החיסון המורכב, לרבות הטטנוס, בתנאי שזו היא לה לא יותר מהמנה הששית בחייה (עד גיל 8), ואלא אם קיבלה מנות נוספות מעבר למה שתארת (- לא אמור לעלות על 6 מנות. באשר לפוליו, גם בכך אין סכנה. מתן החיסון החי המוחלש דרך הפה מטרתו להשיג חסינות מעי (כך שהילד לא יוכל לשאת את הנגיף, גם אם אינו חולה). החיסון המומת, שאמור להינתן בכיתה ב', מטרתו להעלות את רמת הנוגדנים שנוצרו לאחר חיסוני הינקות, ומגנים על ביתך בפני פיתוח המחלה. לפיכך מומלץ לתיתו במועד. בברכה,

טל שלום ניתן ללא בעיה לצרף את חיסון הפרבנר לשאר החיסונים הניתנים באותו מועד. כמובן, יהיה עלייך להשלים את המנה השלישית של פרבנר במועדה (גיל שנה). בברכה

אמיר שלום, אין בעיה עם מתן החיסון הנוסף. ההגבלה של 6 מנות תקפה עד גיל 8. מאחר ובנך קרוב לגיל 13-14, אין מניעה במתן מנות חיסון נוספות. צודקות האחיות: לא קיים תכשיר המכיל את רכיבי החיסון הנדרשים ללא מרכיב הטטנוס. עם זאת, כפי שציינתי, הדבר אינו מהווה בעיה. בברכה

אמא שלום, חיסון לצהבת B ניתן בשלוש מנות: בלידה, חודש אח"כ ובגיל 6 חודשים. במידה ולא ניתנות כל המנות, אחוז הכיסוי כנגד המחלה יכול להיות נמוך יותר. לפיכך מומלץ להשלים את המנות החסרות. בברכה,

טלי שלום, אמנם לאחר שלושה חיסונים ביתך השיגה רמה מסויימת של הגנה, אך עדיין לא מלאה, ורמת הנוגדנים יורדת בתחילה. לפיכך, נותנים עוד מנת דחף (בוסטר) בגיל שנה, על מנת להגיע לרמת נוגדנים כזו, אשר תייצר הגנה מספקת עד גיל 7 (כיתה ב'), אז ניתנת מנת דחף נוספת. במידה ותחליטי שלא לחסן את ביתך בגיל שנה יתכן שרמת ההגנה שלה תהיה נמוכה, ותלך ותרד עוד יותר עם הזמן, עד שאפילו עלולה להאבד לחלוטין עם השנים. לפיכך, מומלץ לחסנה במועד. בברכה,

טל שלום, אפשר ורצוי לחסנו בהקדם. החיסון לא צפוי לגרום תופעות מיוחדות בגלל האיחור במתן המנה. בברכה,

שאול שלום, לצערנו לא קיים תכשיר המכיל את החיסונים הדרושים שלא בתוספת הטטנוס, ובהחלט מומלץ לקבל את חיסון השעלת, הפוליו והדיפטריה שאמורים להינתן. לפיכך אין ברירה, וגם לא מניעה, אלא לתת לו את החיסון המורכב, לרבות הטטנוס, בתנאי שזו היא לו לא יותר מהמנה הששית בחייו (ואלא אם קיבל מנות נוספות מעבר לחיסוני השגרה + הפעם הנוספת לפני חודשיים - לא אמור לעלות על 6 מנות). בברכה,

לינוי שלום, סביר כי מדובר בהצטלקות פנימית באיזור אליו הוזרק החיסון. הדבר קורה עקב פגיעה קלה בכלי דם בעת הזריקה עצמה (ללא קשר לחיסון בעצם). בכל מקרה, אם עדיין הכאבים נמשכים כדאי שתפני לרופא המטפל לבדיקתו. בברכה,

שירי שלום, אין קשר בין החיסונים לצהבת A ו-B, לפיכך ניתן לתת אותם בכל מרווח זמן שהוא (לרבות באותו יום). חיסוני הצהבת הינם חיסונים מומתים. לעומת זאת, חיסון הMMRV כולל וירוסים חיים מוחלשים. אין הפרעה לשלבו במתן חיסונים מומתים (אך אם ידרשו חיסונים חיים מוחלשים אחרים, יש לשמור על חודש בין ה-MMRV לחיסונים אלה). המרווחים המומלצים לחיסוני צהבת B הם מנה שניה חודש לאחר המנה הראשונה, ושלישית 5 חודשים לאחר השניה. (כלומר ביום 0, חודש אח"כ וששה חודשים אחרי הראשונה). בברכה,

שופי שלום, אין שום המלצה לפצל את החיסון של גיל שנה. להיפך - ההמלצה היא דוקא לתת את כולו במועד אחד. החיסון של גיל שנה כולל 3 זריקות: הראשונה כוללת את החיסון המחומש (בדומה לזה הניתן בגיל חודשיים, ארבעה ושישה חודשים). השניה היא חיסון נגד פנאומוקוקוס (בדומה לזה הניתן בגיל חודשיים וארבעה חודשים), והשלישית - הניתנת לראשונה בגיל שנה - כוללת את החיסון לאדמת, חצבת, חזרת ואבעבועות רוח. שני החיסונים הראשונים יכולים לגרום לתופעות לוואי כמו אלו שתוארו במועדים הקודמים לחיסון: בעיקר חום ותופעות מקומיות כמו כאב ונפיחות מקומיים במהלך ה-24-36 שעות ראשונות לאחר החיסון. תופעות הלוואי השכיחות של החיסון השלישי הן חום ולעתים גם פריחה, המופעים כשבוע-10 ימים לאחר מועד החיסון ונמשכים כיממה שתיים. הוכח מעל לספק, כי החיסון, בניגוד למה שתואר בעבר (זיוף נתונים ע"י חוקר בריטי), אינו קשור באוטיזם או בהפרעות התנהגות. בברכה,

אדוה שלום, זמן החיסון המינימלי בין המנה הראשונה והשניה של שפעת הוא חודש ימים. אין לתת אותה בפרק זמן קצר יותר, כיון שיעילות החיסון פוחתת. עם זאת, אין מניעה לתיתה לאחר פרק זמן ממושך יותר מחודש. לפיכך, תוכלו לדחות את מנת החיסון עד שתחזרו. בברכה,

אורי שלום, לא ציינת את מועד הנסיעה שלכם. בהנחה ואכן לא תחצו את התעלה לאזור המזרחי וביתך חוסנה לפי תוכנית החיסונים במועד, ישנן מחלות נגדן ביתך כבר מחוסנת: צהבת B, אדמת, חזרת, חצבת, דיפטריה וצפדת. את החיסון לצהבת A אמורה היתה להתחיל לקבל לא יוקדם מגיל שנה וחצי, לפיכך אינה מחוסנת למחלה זו עד כה. מדובר בחיסון של 2 מנות, עם מינימום של חצי שנה בינהן. במידה ואין מספיק זמן להשלמת המנות יש לתת מנה בודדת ולשקול בנוסף את הצורך במתן נוגדנים (חיסון סביל) טרם הנסיעה. ביתך גם יכולה להתחסן כנגד כלבת, בתלות באופי הנסיעה אשר אותה אתם מתכננים ומה סיכוי החשיפה של ביתך ליונקים שונים (יש לזכור, כי בפנמה, בנוסף ליונקים ה"רגילים" כגון משפחות החתוליים והכלביים, מועברת כלבת גם ע"י עטלפים). מדובר ברצף של חמישה חיסונים בטווח של חודש. גם מלריה קיימת בפנמה, אך בשכיחות נמוכה יותר. מומלץ לקבל טיפול מונע, אשר משכו ואופיו משתנים בהתאם לטיפול שתבחרו מבין מספר אופציות המשתנות אופן הלקיחה, תופעות הלוואי ומחירן. יש לזכור, כי ישנן מחלות, כמו קדחת הטיפוס, אשר קיימות בפנמה, אך ביתך צעירה מכדי להתחסן נגדן. כמו כן ישנן מחלות אחרות אשר לא קיימים נגדן חיסונים, והן בעלות משמעות ארוכת טווח כגון קדחת דנגי ואחרות. לפיכך מומלץ להקפיד על מריחת דוחה חרקים בתדיקות גבוהה, שימוש בכילות, שתיה ורחצה רק במקורות מים מאושרים והקפדה יתרה על הגיינה. למידע נוסף תוכל להעזר בלינק הבא http://wwwnc.cdc.gov/travel/destinations/clinician/none/panama אני ממליץ כי תפנו בהקדם לאחת ממרפאות המטיילים עם פנקס החיסונים של הילדה ופרטי הנסיעה המדוייקים (מתי ולהיכן בדיוק). תוכלו לקבל יעוץ מדוייק יותר, וגם את החיסונים הנדרשים. נסיעה טובה,

רוחמה שלום, החל ב-2002 הוחל במתן חיסון שעלת שונה מזה שניתן קודם. החיסון שסביר להניח שניתן כשביתך היתה קטנה בוסס של חידק שעלת מומת. היום החיסון מבוסס על מרכיב בדופן החידק שמוזרק לגוף ויוצר את התגובה החיסונית הנדרשת, אולם בהרבה פחות תופעות לוואי. תופעת לואי מסוג זה שאת מתארת נדירות מאד בסוג החיסון החדש. אכן מומלץ לחסן נשים הרות על מנת להגן על תינוקן משעלת לכשיוולד. עם זאת, כמובן, אין ברצוננו לפגוע באישה עצמה. אני מציע כי ביתך תפנה עם פנקס החיסונים שלה, ועם תיעוד המקרה שקרה בינקותה למומחה במחלות זיהומיות לקביעת היכולת שלה להתחסן. במידה והתיעוד הנ"ל אבד עם השנים, הייתי נמנע מלחסנה, ליתר בטחון, עם כל הצער שבדבר. בברכה,

מרים שלום, בתדריך החיסונים מומלצת השלמת חיסון עד גיל 17 שנים, ביתך הצעירה, שנופלת במסגרת גיל זו, יכולה לקבל את החיסון דרך השירות לתלמיד (במידה ועדיים במסגרת לימודית). אף כי אין המלצה ברורה לגבי גילו של בנך, נראה לי כי כדאי להשלים את המנה החסרה. אפשר לברר את דרכי החיסון אצל רופא המשפחה. בברכה,

אושרית שלום, אין חשש במתן החיסון המומת לפוליו או במתן המרכיבים האחרים של גיל גילאי חודשיים או ארבעה חודשים (לרבות החיסון לנגיף הרוטה, שהוא חיסון חי מוחלש), גם לילדים הבאים במגע עם אנשים מדוכאי חיסון (במקרה שלך, המקבלים תרופות המחלישות את מערכת החיסון). בברכה,

סבתא יקרה, מחלת הברונכיוליטיס, הנגרמת ע"י נגיף ה-RSV, תוקפת ילדים בד"כ מתחת לגיל שנה, ואכן עלולה לגרום למצב המחייב אשפוז. לחיסון ה-RSV, שכולל נוגדנים כנגד הוירוס, יעילות גבוהה במניעת מצב זה, אך הוא חיסון שיש לחדשו מדי חודש בחודשו לכל עונת ה-RSV(עד חודש מרץ). זכאים לו ילדים שהם בעלי סיכון גבוה לתחלואה וסיבוכים, ולכן עומדים בקריטריונים שנקבעו ע"י משרד הבריאות, כגון פגים שנולדו לפני שבוע 34 להריון, ילדים בעלי מחלות לב או ריאה כרוניות וכו'. איני יודע האם נכדך נכלל באחת מקבוצות הסיכון הללו. תוכלו לפנות לרופא הילדים המטפל ולברר זאת עימו. במידה ואכן נכלל בקבוצות הסיכון, אני ממליץ לחסנו לאחר החלמתו, למרות מחלתו הנוכחית, שכן עצם הדבקות במחלה אינה מחסנת לאורך זמן ולא לכל זני ה-RSV. בברכה,

מאיה שלום, אין בעיה לחסן את ילדיכם העתידיים בכל חיסוני השגרה, חיים-מוחלשים ומומתים כאחד. בברכה,

לירז שלום מחלות שונות מתנהגות באופן שונה בגילאים השונים. ככלל, כדאי להשלים את החיסונים החסרים, כיון שחלק מהמחלות נגדן מחסנים פוגעות דוקא קשה יותר במבוגרים מאשר בילדים, עם סיבוכים אשר נדירים בתקופת הילדות ושכיחים יותר במבוגרים. לעומת זאת, חיסון כנגד מיעוטן של המחלות, רוטהווירוס למשל, מיותר מעבר לגיל מסויים. תופעות לואי של החיסון אינן שונות מאשר בתקופת הינקות, וכוללות בד"כ, אם בכלל מופיעות, חום ואודם מקומי באזור ההזרקה. על מנת להשלים את החיסונים החסרים, יש צורך לבנות לילדים תוכנית השלמה, אשר עשויה להשתנות ע"פ גילם ומספר מנות החיסון המחומש שקיבלו. מיקום בניית התוכנית וביצוע החיסונים משתנה ע"פ מקום מגוריכם. אני מציע לך לפנות בשאלה זו להנהלת המחוז של משרד הבריאות באזור מגוריכם, אשר יוכלו להפנותכם לכתובת הנכונה (לגבי בנך בן ה-7,ניתן לקבל שירות זה גם ע"י חברת נטלי, אשר נותנת שירותים רפואיים לביה"ס). איני מכיר תרופה בשם אנטוניו. תוכלי להתייעץ בשאלה זו עם רופא הילדים של הילד המטופל בתרופה זו. לחילופין, שלחי לי את השם של החומר הפעיל בתרופה זו ואענה לך בשמחה. בברכה,