פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

בפורום זה יינתנו תשובות על שאלות הנוגעות לשיקום לאחר אירוע מוחי, כגון: כיצד משתקמים לאחר אירוע מוחי? מהם שלבי השיקום? עד כמה אפשר להשתקם לאחר אירוע מוחי קשה? כיצד משפרים את ההליכה לאחר אירוע מוחי? עד כמה ניתן לשקם את תפקוד היד לאחר האירוע? .
2869 הודעות
2354 תשובות מומחה

מנהל פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

01/11/2001 | 09:58 | מאת: שלומי.ס

שלום ד"ר ! חמי אדם בשנות ה-70 סובל מתופעה של אירועי מוח קלים מדי שלושה חודשים (ע"פי הבחנת רופא) הדבר גורם לו לתשישות רבה, קשיים בדיבור וקשיים בתנועה. האם התופעה מוכרת ברפואה? האם אלה סימנים לאירוע מוחי קשה שעומד להגיע? האם יש דרך לטיפולית למנוע את התופעה? עד כה לא הוצע שם טיפול ע" רופא המישפחה.

06/11/2001 | 13:24 | מאת: ד"ר גוטליב

אירוע מוחי פורץ אמנם ברגע אחד אבל קורה כתוצאה ממחלות רקע רלוונטיות - גורמי סיכון - שקיימות במשך שנים רבות. בינהן: סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים, הפרעות קצב בלב ומחלות לב בכלל, עשון ועוד. כאשר אירועים מוחיים מתרחשים זה אחר זה, כמו שהנך מתאר, צריך לעבור ברור רציני של גורמי הסכון ולעשות כל מאמץ כדי לצמצם את השפעתם ככל הניתן. אם בעיה של יתר לחץ דם אז צריך לדאוג שמחלה תהיה מטופלת ומאוזנת היטב עם תרופות, אם יש מחלות לב צריך לפעמים לבצע בדיקות נוספות כמו אקוקרדיוגרפיה בלב כדי לוודא שאין שם מקור לקרישים שיגיעו למוח וכו, וכו. באחריות רופא המשפחה והיועצעם הפנימיים והנויורלוג שלו לדאוג לכך. בהצלחה.

29/10/2001 | 11:09 | מאת: מיכאל מ.

כמי שעבר אירוע מוחי קל לפני 3 שבועות ונפגע כושר התנועה בצד שמאל(ואני שמאלי...) אני עובר שיקום והצלחתי ללהגיע לתפקוד מלא ברגל ובדיבור (הפרעות תנועה בצד שמאל של הפנים) וגם ביד- כתף ומרפק יש התקדמות ,יש לי בעיה בהפעלת שורש כף היד ובאצבעות היד. הייתי מבקש לדעת עוד על הנושא ועל טיפולים מתאימים. בתודה מראש מיכאל.

29/10/2001 | 23:11 | מאת: שלמה

אישתי עברה ארוע לפני 5 שנים ומטופלת נפלא אצל אילן בז'רנו טל' 052-327906 ממליץ לנסות במידה והינך מהמרכז הרבה בריאות והצלחה

30/10/2001 | 08:44 | מאת: מיכאל מ.

תודה רבה אני מעוניין בהפנייה לחומר - אתרים או ספרות על הנושא. מיכאל.

28/10/2001 | 10:54 | מאת: נדב

ד"ר גוטליב שלומות ! ראשית איני יכול מלהימנע מלציין לשבח את הפורום שאתה מנהל ולמרות מניעתך מפרסום את ספרך המצויין בעניין שיקום לאחר אירוע מוחי (שני מקורות אלו עזרו לי ולמשפחתי רבות) וכעת שאלתי היא: אבי בן 62 עבר לפני כ- חודשיים וחצי אירוע מוחי קשה מאוד, הפגיעה הייתה באונה השמאלית פלג גופו הימני משותק לחלוטין, יכולת הדיבור נפגעה כמעט לחלוטין (כעת הוא חוזר על חלק מהמילים שאומרים לו) ויכולת ההבנה שלו נפגעה אבל לא ברור לנו יכולת ההבנה במלואה עקב חוסר התקשורת עמו. רציתי לדעת מזה חודש הוא סובל מהתכווצויות נוראיות וכאבים חזקים מאוד בצידו המשותק שמעתי על תרופה שנקראת botox שמקלה לתקופה מה על כאבים אלו. אודה לך מאוד אם תוכל להסביר, מהי התרופה, התנאים לקבלתה ואופן השפעתה לעניין זה. תודה מראש נדב

30/10/2001 | 18:27 | מאת: ד"ר גוטליב

תודה. הבוטוקס הוא למעשה רעלן המשמש לשיתוק חלקי וזמני של עצבים המפעילים את השרירים. כאשר השרירים מכווצים כתוצאה מנזק נוירולוגי (ספסטים) וכואבים, וגם בנסיבות אחרות שלא נתייחס אליהם כעת אפשר לנסות להקל על כך בעזרת הזרקות בוטוקס. לצערי הטיפול למטרה זו עדיין לא תמיד מכוסה בסל התרופות אך בכל מיקרה הוא ניתן במספר מרפאות לבעיות תנועה במסגרת מחלקות נוירולוגיות בבתי החולים הכלליים ושם צריך להתעניין. לפני שמתאמצים להגיע למרפאה ספציפית כזו כדאי להבדק על ידי נוירולוג כללי כדי להבין את מקור הכאבים המתוארים על ידך. יש לכך אבחנה מבדלת הכוללת גם תופעה של כאב בעיקר בגפה העליונה המשותקת ותופעה אחרת של כאב במחצית הגוף המשותק ולכל אחת מאלו הטיפול הספציפי להן. כמו כן שכיח מאוד לסבול מ"סתם" כאבי שרירים ומפרקים בגפיים המשותקות שהטיפול בהן כולל בנוסף להפעלה השיקומית גם תרופות נוגדות כאבים ומוגדות דלקת לא סטרואידליות שונות. בהצלחה.

31/10/2001 | 22:21 | מאת: נדב

דר גוטליב , תודה רבה. אם באפשרותך הייתי שמח להרחיב את השאלה באותו נושא ואודה לך על תשובתך: על פי חוות הדעת של הפיזיוטרפיסטים שמטפלים באבי, צד ימין בגופו (המשותק) הוא "פלגי" ישנו ריפיון שרירים כמעט מוחלט ונוצרה תת פריקה בכתף ימין, כמו כן, כאשר אבי מפהק היד המשותקת מתעוות ומתכווצת וכף ידו נסגרת לאגרוף שכמעט לא ניתן לפתיחה אלא באמצעות שימוש בכוח רב (פעולה זו גורמת לו לכאבים רבים) לאחר התיאור הלא קצר (עימך הסליחה) השאלות שריצתי לשאול הן : א. האם זו כתוצאה מטונוסים חשמליים. ב. האם יש דרך למנוע או לטשטש את הכאב לדוגמא בוטקס. ג. האם אתה ממליץ על שימוש בסד "נס". סליחה על השאלות הרבות, אשמח לתשובתך. נדב

26/10/2001 | 11:22 | מאת: גדי

איך מאבחנים דלקת קרום המוח ומה הטיפוך במידה והיא ויראלית או חידקית

30/10/2001 | 18:28 | מאת: ד"ר גוטליב

אנה פנה לפורום הנוירולוגי הכללי. תודה.

20/10/2001 | 16:18 | מאת: שלמה

שלחתי אליך מייל בתיבת הדאר האלקטרוני שלך , אני מניח שלא קיבלת אותו וכתוצאה מכך ענית לי הסבר את עצמך. נתקלתי בתופעה זו בפורום אחר. לידיעתך יש לך תיבת דאר אשר כתובתה מופיעה כאשר לוחצים על שמך המופיע בכחול כאשר הינך עונה לשאלות. אודה לך עם תיכנס לתיבה ,תראה את המייל שלי ותענה לי , חשובה לי דעתך תודה מראש שלמה

30/10/2001 | 18:29 | מאת: ד"ר גוטליב

???

שלום רב! אימי נפגעה מאירוע מוחי לפני כ- 9 שנים . מאז היא סובלת משיתוק מלא ביד ימין. מרפיון של שרירי הקרסול או צניחה ברגל ימין וכתוצאה מכך הולכת עם סד, ופגיעה בתקשורת : דיבור, קריאה, כתיבה.דברים בסיסיים היא מצליחה לומר, היא יודעת מה היא רוצה אבל המוח לא משדר החוצה. רגע אחד היא מסוגלת לומר מילה נכונה ולאחר מכן לשכוח ולא להצליח. האם יש טיפול מומלץ לחיזוק הרגל, לשיקום היד שהתקשתה מאוד ושריריה כאילו התקצרו, וכמובן ריפוי בדיבור . כמו כן מה הסבירות שאירוע יחזור והאם יש מיקרים שלא חוזר כלל.?? תודה יוסי

לקריאה נוספת והעמקה
18/10/2001 | 18:01 | מאת: דר' דניאל גוטליב

הסכוי לאירוע חוזר אחרי 9 שנים קיים בערך באותו סכון כמו אצל כל אדם אחר באוכלוסייה (אחד-שניים לאלף מבוגרים). הספרות המקצועית מדווחת על הצלחות בנסיון לשפר תפקוד יד או דבור לאחר שעברו שנים מהאירוע וזה בניגוד לתורה הבסיסית האומרת שמרבית ההחלמה מתרחש במהלך שלושה - שישה החודשים הראשונים לאחר האירוע. הנסיונות האלו להמשיך לשפר את התפקוד גם לאחר שנים לא הפכו לחלק מהשיגרה הטיפולית כי אין אף מערכת בריאות שיכולה להרשות אותם לעצמה אולם באופן פרטי אני הרבה יותר זהיר היום כשאני נשאל "האם יש סכוי להשתפר אחרי שעברו .. שנים". אין לי נסיון אישי עם שיקום כזה אולם אני חושד שבכל מיקרה מדובר בהשגים צנועים שתועלתם היא בעיקר פסיכולוגית, אבל גם לזה משמעות רבה.

18/10/2001 | 20:58 | מאת: יוסי

היכן מומלץ לטפל באופן פרטי! אילו פעולות ניתן לבצע (פרט לקומדין ובדיקות דם במעקב) ,כגון CT ראש וכו בכדי למנוע ולהיות עם האצבע על הדופק?? שוב תודה יוסי

אני מכיר את מצבך מקרוב ( אישתי עברה ארוע דומה לפני 5 שנים) וכפי שכתב לך ד"ר גוטליב למרות שאינו מכיר מקרוב יש שיפור לאורך השנים ואפילו גדול באם יש משפחה תומכת וטיפולים ממוקידים ונכונים. במידה ותרצה פרטים הטלפון שלי 053-547046 יש מקום לעידוד ודע לך כל טיפה התקדמות תשפר את מצב רוחה של אימך כמו ים ולעיתים גם למעט תיסכול , אם כבר התקדם אז למה לא יותר מהר וזה דבר אופיני לנו כבני אדם. לקלקל לוקח שניה לתקן שנים של עבודה קשה מאחל לכם הרבה בריאות והצלחה

18/10/2001 | 11:23 | מאת: נדב

סבתי הייתה במלון בים המלח, ובלילה היא עברה אירוע מוחי. לא ידוע לאחר כמה זמן מצאו אותה אבל היא הגיעה לבית החולים בבוקר (מה שבטוח זה שעברו בין שעה לשעתיים). חודשיים וחצי היא בבית החולים ללא הכרה ועם חום גבוה, הרופאים אמרו לערוך ניתוח בכדי שתוכל לנשום בכוחות עצמה ובכך יוציאו את הצינורות של הנשימה. אתמול לאחר חודשיים וחצי היא פתחה עינים. היא לא עקבה עם העיינים אלא רק פתחה למשך 20 דקות לאחר חודשיים. היא נמצאת במצב "קומה" מה זה המצב הזה ומה ההבדל בינו לבין צמח? האם הניתוח הזה כדאי ויכול לעזור ? אני מקוה שזה המקום לשאלות הללו. תודה רבה לך, ויום טוב.

לקריאה נוספת והעמקה
18/10/2001 | 17:54 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מצטער על מצב סבתך. אם היא פתחה עיניים ולאור הזמן הממושך שעבר קרוב לודאי שהמצב בו היא נמצאית הוא מצב וגטטיוי ולא מצב קומה. המשמעות המעשית היא היכולת להמשיך לשרוד במצב כזה לאורך זמן גם אם אכול החיים מוטלת בספק. החלפת ההנשמה מהנשמה דרך הפא להנשמה או מתן חמצן ישירות לקנה הנשימה באמצעות טרכאוסטומיה היא הכרח במצב כזה ואין כאן ממש מקום להתלבטות. אני מניח גם אם כי קשה להתחייב על כך שהמטופל מעדיף , "בין שתי הרעות", את השיטה השנייה, כלומר השימוש בטרכאוסטומיה. כל זה מתוך הנחה שבוצע נסיון גמילה רציני מהנשמה דרך צנורית העוברת דרך הפא או הנחיר (טובוס) ולא הצליח.

18/10/2001 | 18:27 | מאת: נדב

תודה רבה לך!

18/10/2001 | 18:32 | מאת: אריאל

שלום ד"ר, אמרת שמקרה של ניתוח החולה "מעדיף" את המצב של הניתוח שבו הוא לא יצטרך צינורות בתוך גופו. השאלה שלי היא האם לפי דעתך החולה חש את מה שקורה סביבו?

17/10/2001 | 15:48 | מאת: אלי

האם כתוצאה ממכה בראש העצם בראש יכולה להתעקם?

30/10/2001 | 18:32 | מאת: ד"ר גוטליב

בדרך כלל לא.

02/12/2001 | 16:22 | מאת: אלי

באיזה מקרה זה יכול להיות?

13/10/2001 | 13:08 | מאת: ג'קי

האם הציוד להפעלת השרירים בעזרת גירוי חשלמלי אכן בעל ערך עבור משתקמי c.v.a האם ניתן להשיג אפקט דומה בעזרת אמצעים אחרים. היכן ניתן להשיג את הציוד הטוב ביותר לעניין זה בארץ האם יש ציוד כזה להשאלה מעמותת למינהן? בתודה ג'קי

16/10/2001 | 19:08 | מאת: שלמה

מנסיוני אני יכול לומר שהמכשיר אינו לשיקום , המכשיר יעיל כנגד קיצורי גידים כתוצאה ממתיחת היד אפילו שהדבר נעשה מלאכותית. שיקום היד הינו תהליך טיפולי ארוך ומיגע ולצערי היד לא תחזור להיות כשהיתה אולם כל תנועה ותזוזה קטנה משפרת בהרבה את המוטיבציה של החולה. מטפל מעולה בנושא הינו מר אילן בזרנו טלפון 052-327906 וזאת אני אומר מאחר והוא מטפל באישתי מזה 4 שנים הרבה בריאות שלמה לדרמן

18/10/2001 | 17:31 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אינני יודע מי הוא מר שלמה לדרמן שהשיב לשאלה ולבטח איני מתנגד אלא מעודד השתתפות בעלי עיניין אחרים בפורום הזה אולם הפעם אני מבקש מאוד שכאשר מישהו מביע דעה כפי שהוא הביע שהוא גם יציג עצמו מבחינת כישוריו לענות על השאלה הנידונה... לגופו של עניין - גירוי חשמלי , בעיקר לכף היד המשותקת, הוא צורת טיפול מקובלת וותיקה שתועלתה תועדה היטב בספרות המקצועית. אולם חשוב לציין שמדובר בתוספת בלבד ולא במרכיב העיקרי של הטיפול, שהוא, כפי שהתבטא בצדק המשיב הראשון , תהליך איטי ומייגע של התעמלות עדינה ליד, בעיקר תרגילים המכוונים למטרה קונקרטית כמו לאחוז בספל או בכף או מטלות כמו לגזור נייר במספריים וכדומה. חזרה לעיניין הגירוי החשמלי - המנגנון שבו הוא מועיל מורכב מכניתן יהיה לפרט אותו כאן אולם בקיצור רב יש בגירוי הן הפעלה ישירה של השרירים המונעת את התנוונותם והן הפעלה של אזורי המוח האחרים על "התחושה השרירית" מאותם השרירים שיש בה , לפחות תיאורטית, כדי לעודד את "התעוררותם" וחזרתם לפעילות. הגירוי נעשה על ידי מכשירים קטנים וזולים יחסית לרכישה אולם יש צורך בהדרכה מתאימה, מפי פיזיוטרפיסט המתמצא בעצמו בהפעלתם, כדי להפעיל אותם בכוחות עצמך. את המכשירים ניתן לקנות בחנויות ציוד רפואי למינהן. כמו בכל דבר גם בציוד כזה יש את הציוד הזול ויש את ה"מרצדס", כלומר את הציוד היקר והטוב יותתר (בעיקר עקב נוחות השימוש בו) ובעיניין זה ישנה חברה ישראלית (המפרסמת עצמה ברדיו היטב גם ללא המלצתי..)שהיא ללא ספק אחת מהמובילות בעולם בייצור ציוד זה. בהצלחה.

12/10/2001 | 12:28 | מאת: רותם

שלום רב, אינני בטוחה שפניתי לפורום המתאים אך אשמח לקבל הכוונה נוספת... אבי בן 51 ולפני 4 חודשים בזמן אימון בחדר כושר קיבל פירפור חדרים שהוביל לדום לב. הוא עבר החייאה מסיבית וארוכה וכתוצאה מכך מוחו נפגע עקב אנוקסיה. הפגיעה הקשה ביותר היא הפגיעה בזכרון לטווח הקצר - אין קליטה ושליפה של דברים שקורים בהווה, רוב הזמן הוא אינו מתמצא בזמן ובמקום ונדרשת עבורו השגחה צמודה. הוא לא נפגע כלל מבחינה פיזית ועבר לפני כחודש וחצי השתלה של דפיברילטור. מיותר לציין שחיינו השתנו מקצה לקצה עקב ההשגחה הצמודה לה הוא נדרש.... כעת הוא נמצא 3 פעמים בשבוע לערך בביח לוינשטיין בשיקום יום ומטופל תרופתית בכדורי שינה והרגעה למינהם עקב מצבי לחץ/התפרצויות התוקפות אותו לעיתים קרובות מאוד. אנו מחפשים רופא מומחה בפסיכיאטריה ונוירולוגיה היכול ליעץ לנו ולתת לנו הככונה נוספת כמו טיפול אחר/ כדורים חדשים/ מסגרות טיפוליות נוספות על מנת לנסות ולשפר את מצבו הנפשי ובכלל היינו שמחים לקבל ייעוץ נוסף לגבי מצבו מפני שהחיים שלו ושלנו הפכו בלתי נסבלים ואנו עומדים חסרי אונים לנוכח המצב הקיים... תודה רבה רותם

12/10/2001 | 15:25 | מאת: adi

רותם, גם אתם צריכים תמיכה. הנה כתובת פורום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=6 עדי

18/10/2001 | 17:44 | מאת: דר' דניאל גוטליב

תודה לעדי על ההפנייה לפורום התמיכה. מאחר ולא גיבשתי כללים ברורים לגבי פרום זה בעיניין "פרסום" אנשי מקצוע ספציפים ובינתים אני משתדל להמנע מכך תשובתי תהיה כללית: בעיות התנהגותיות מהסוג שמתואר מטופלות על ידי פסיכוגריאטרים ואותם ניתן למצוא בדפי זהב או במחלקות הפסיכיאטריות בכל בית חולים גדול (כללי או פסיכיאטרי, שלוותה או גהה למשל). חלק מהגריאטרים ורופאי השיקום מתמצאים היטב בעצמם במתן תרופות הרגעה כאלו. באופן כללי האיזון הנפשי של פגוע מוחי הוא קשה. הבעיה אינה בתרופות שכן אלו קיימות ובמינון מתאים אפשר להרגיע כל אחד אלא באי יכולתנו להרגיע רק את אותן התנהגויות המזיקות. הסכנה היא "להרוג זבוב עם פטיש 5 קילו", כלומר להצליח לבטל את ההתנהגות המזיקה אך לגרום בו זמנית לירידה כללית בעירנות ובצלילות הפוגעת באכות חייו של פגוע המוח. מציאת המינון התרופתי האופטימלי דורשת על כן טיטרציה עדינה וסבלנית. כמו כן צריך לזכור שאצל פגוע המוח יש בעיה של "ברקסים" רגשיים (בדומה לתינוק הפורץ בבכי ללא סיבה נראית לעין) וגם גירוי קטן ו"זניח" כמו אי נוחות בישיבה או צמא או הבנה לא נכונה של שינוי כלשהו יכולים לגרום לתגובה חסרת פרופורציה ("תגובה קטסטרופלית"). חשוב על כן לשים לב היטב לנסיבות שבהן מתרחשת התנהגות כזו לנסות לצמצם למינימום את הגורמים הסביבתיים הפוטנציאלים לפני ותוך כדי שפונים לשימוש בתרופות הרגעה. בהצלחה.

15/05/2002 | 22:10 | מאת: טל

שלום רותם! חג- שמח! אחות שלחברתי עברה לפני כ 3 חודשים מקרה מאד דומה למה שקרה לאביך. המצב של המשפחה ושל האחות של חברתי מאד מזכיר את מה שאת כותבת. היינו מעוניינים לדעת על מצב אביך כיום (חלפה כבר חצי שנה מאז פירסמת את מכתבך) ולקבל ממך אינפורמציה נוספת שיכולה לעזור. אנא ממך, אם תוכלי ליצור איתנו קשר בדואר האלקטרוני או לחלופין במספר סלולרי: 058 - 497656. מודים לך מראש המשפחה.

22/08/2005 | 21:20 | מאת: רויטל

הי רותם או טל, אבי עבר מקרה דומה לפני 3 שבועות, כרגע הוא חסר הכרה. ואנחנו מקווים שהוא יתעורר. אם תוכלו לספר לי יותר פרטים על המקרה שעברתם, דרך המייל או דרך הפורום, זה יעזור לנו מאד מאד תודה רויטל

11/10/2001 | 22:54 | מאת: יסמין

האם מי שעבר ארוע מוחי ויש לו בעיות קרישה סובל מנשירת שיער ובעיות פרקים ?

לקריאה נוספת והעמקה
18/10/2001 | 17:47 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לא.

10/10/2001 | 21:36 | מאת: אדי

האם טיפולי הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק שניתנים בבית החולים במחלקת השיקום מספיקים כדי לגרום לחולה לחזור לתפקודו, או שיש חשיבות לתרגול בנוסף לכך? האם העובדה שאין שיפור משמעותי תוך כמה שבועות מרמזת על סיכויי החלמה נמוכים יותר? תודה מראש

11/10/2001 | 09:15 | מאת: שלמה

לאדי שלום אני מפנה אותך לשאלתו של ניצן ((שלוש שאלות לפניך באותו נושא) ובה תשובתו של ד"ר גוטליב ובמקביל תשובתי שלי. אני מקווה שתשאב עידוד מתשובות אלו הרבה בריאות שלמה

09/10/2001 | 17:58 | מאת: שלמה

לד"ר גוטליב שלום בתאריך 29/6 שלחתי אליך מייל מאחר ולא קיבלתי תגובה ולאור העדרותך מהפורום תהיתי עם קיבלת את המייל או שבחרת להתרשם וזהו המדובר בלומדת HEARSAY אודה לתגובתך שלמה

18/10/2001 | 17:18 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נא הסבר עצמך !

19/10/2001 | 12:58 | מאת: שלמה

אני שולח לך את המייל פעם נוספת אנא בדוק בתיבת הדאר שלך לפי הכתובת הנמצאת באתר זה תודה מראש

06/10/2001 | 01:13 | מאת: ציפי

אחי עבר אירוע מוחי בגיל 22 ולא נמצאה סיבה. הוא משותק בפלג גוף ימין. המליצו לו על פעילות ספורט שיקומית לאחר שחרורו משיקום. היינו בספיבאק, אך המקום כלל אינו מתאים. האם תוכל להמליץ על מסגרת המתאימה לנכים במרכז הארץ? האם אתה מכיר רופאים שמתעסקים עם פעילות ספורט ונכים? תודה. ציפי

06/10/2001 | 19:28 | מאת: שלמה

לציפי שלום לשאלתך לא ברור לי עם את מחפשת מסגרת שיקומית או טיפול של אחת מקופות החולים או טיפול פרטי. במידה ואת מחפשת טיפול פרטי יש לי המלצה חמה על מכון העוסק בנושא בהרצליה וזאת מתוך נסיון מצוין עם אישתי. במידה ותירצי אפנה אותך לשם הרבה בריאות ולא להתיאש כי במצבים אלה השמיים הם הגבול לטיפול והצלחה שלמה

08/10/2001 | 14:02 | מאת: ציפי

תודה שלמה, אני מחפשת מקום בו נכים יכולים לעסוק בספורט. לא טיפול פרטי או שיקומי. ספורט. כ"כ - רופאים שעוסקים בספורט נכים, אם יש משהו ספציפי כזה. הוא צעיר והספורט יכול להוות מקור לבריאות ונאה כאחד עבורו. הוא היה כדורסלן (חובב). והיכן מנהל הפורום שנעדר כבר הרבה זמן??? תודה מראש, ציפי

05/02/2002 | 22:57 | מאת: שיר

שלמה שלום, אימי , בת 53 עברה אירוע מוחי לפני כשנה. כיום אני מחפשת מסגרות פרטיות או דרך קופת החולים , אשר יכולות לתת מענה לפעילויות אשר יכולות להעסיקה במשך היום כגון: שחייה, חוגים שונים העשויים להתאים . אימי תושבת השרון וקראתי כי אתה יכול להמליץ על מסגרת כזו, אודה לך מאוד באם תוכל לכתוב י על מה מדובר ואם יש לך המלצות נוספות אשמח לשמוע (לקרוא) תודה, שיר

04/10/2001 | 17:23 | מאת: עידית

עקב כאבי ראש בצד שמאל + נימול ביד ורגל שמאל תיקתוקים בשרירים והרגשה של חוסר פוקוס + בעיה של קרישתיות יתר אושפזתי ולאחר שחרור התבקשתי לעשות בדיקת MRI בבדיקה: בסדרת T2 בחומר הלבן הסובקורטיקלים באונה פריאטלית ימנית הןדגם מוקד ליניארי היפראינטנסי ושאינו עובר האדרה חשיבותו הקלינית של הממצא אינה ברורה לסיכום: מוקד היפראינטנסי באונה פריאטלית ימנית דרוש מעקב MRI וקורלציה קלינית. ההמטלוג פרופ' מרטינוביץ' טען שזה לא כריש מפני שאילו היה כריש זה היה משאיר צלקת במח ואז זה היה היפו ולא היפר והפנה אותי לפרופ' גומורי היות וגומורי בחו"ל נקבע לי תור לעוד שבועיים באם תוכל לחוות את דעתך? האם יכול להיות מצב של כריש קטן שלא משאיר צלקת אך גרם נזק ולכן יצר מצב של היפר? מה זה דלקת? וירוס? כריש קטן שלא משאיר צלקת? קיבלתי זריקות CLACXAN בבטן עקב החשד היות ולקח זמן להשיג אישור לבדיקה לאחר 11 זריקות עקב תוצאות ה MRI הופסק הטיפול אציין שאני לא יודעת אם זה קשור אך אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב אני גם מטופלת אצל כירופראקט היות וכולם סביבי טענו שהכל פסיכולוגי לשאלתי מה זהיכול להיות? מה הטיפול? מה דעתך? תודה רבה, עידית

09/10/2001 | 07:53 | מאת: ד"ר גוטליב

זה יכול להיות ממצא חסר כל משמעות וגם ממצא הדורש מעקב אבל בשום פנים ואופן משהוא שצריך להטריד אותך באופן שבו נראה שזה מטריד. אין אפשרות במסגרת פורום כזה וללא התמונה להיות ספציפי יותר. בלי לפגוע בזכויתיהם של אנשי מקצוע אלו הייתי במקומך נמנע בשלב זה מהטיפול הכירופרקטי. בהצלחה וסבלנות.

13/10/2001 | 21:15 | מאת: יסמין

עידית לא עשו לך דיקור בגב ? אני מכירה מישהיא עם אותן בעיות כמו שלך גם עם קרישיות יתר שעברה ארוע מוחי קל ואיזה נוירולוג החליט גם לעשות לה דיקור בגב הוצאת נוזל שלחו להדסה ואמרו לה שהיא חולה בתרשת נפוצה חוץ מהקרישיות יתר.. כדאי לך לשאול גם לגבי תרשת נפוצה ..

01/10/2001 | 16:31 | מאת: ליאור

לסבא שלי היה שבץ קצר לכמה שניות, והתפקוד שלו נפגע מאוד, שמעתי פרסומת ברדיו על אפשרויות לשיפור התפקוד-זכרון וכו', היכן אני יכול למצוא מידע על הנושא, ואם אפשר לעזור לי, מה הם המינוחים באנגלית שאתם עלי לחפש ברשת, (לא רק על שיפור הסימפטומים) תודה רבה, ליאור.

09/10/2001 | 07:59 | מאת: ד"ר גוטליב

פנייתך לא במיוחד מפורטת וכך גם התשובה: ברשת חפש STROKE ותקבל הרבה מאוד אתרים, בדוק במיוחד את אתרי הNATIONAL STROKE ASSOCIATION האמריקאי. הפנייה לעזרה בארץ תלוייה בחומרת הפגיעה בסבא שלך וצריך להתחיל בניצול המשאבים הממוסדים - בדיקה נוירולוגית או גריאטרית, הערכה במכון שיקומי או מחלקת יום גריאטרית, שימוש במשאבים השיקומיים של הקופה בה הוא מבוטח. את הפירסומים ברדיו אני ממליץ להשאיר לאחר שנוצלו כל האמצעים הממסדיים.

02/05/2002 | 09:19 | מאת: יציק

מזה שבץ?

02/05/2002 | 09:20 | מאת: ד"ר גוטליב

יאמניק בן זונה תענה על השאלה

23/09/2001 | 22:18 | מאת: ניצן

תודה על התשובה, יש לי מספר שאלות נוספות: בעלי עבר אירוע מוחי קל - בעקבותיו יש לו קושי בדיבור - הוא מדבר במשפטים קצרים, האם יש דרך לשפר את דיבורו? פגיעה נוספת היא ביד שמאל - בתחילה הוא לא יכל לכתוב (הוא שמאלי) - כעת מצבו השתפר אבל קורה לו שהוא אוחז במשהו ביד ולא יכול להרפות - האם ניתן לשפר את תפקוד היד? כמו כן האם אדם שעבר אירוע מוחי יכול לחזור לעבודה, ולהמשיך לעסוק בספורט כמו הליכה שחיה ועוד? דבר נוסף בעקבות האירוע הוא הפך מאד תלותי בי - האם זה דבר שישאר כך או שבהמשך הוא יחזור לעצמו? כנ"ל הוא התחיל לסבול מחרדות וממתח - מה ניתן לעשות? אני שואלת שאלות אלו כי אני ממש דואגת, ובבית החולים בו הוא מאושפז קשה לקבל תשובות ברורות, כמו כן אם אני שואלת שאלות בביקור רופאים בעלי מא מתרגז ואני פוחדת להרע את מצבו. אשמח לקבל תשובות. ניצן

24/09/2001 | 15:03 | מאת: ד"ר גוטליב

אפשר לראות השפור בדבור שנפגע אחרי שבץ מוחי גם חודשים אחרי האירוע אולם ככל שהפגיעה הראשונית קשה יותר כך מידת ההחלמה מועטה יותר ומידת ההחלמה בחודש הראשון אחרי השבץ היא סימן לצפוי בהמשך. ישנם ספרים מצויינים, פרי עטה של ד"ר יהודית לוטוק, מנהלת השירות לקינאיות תקשורת במחלקת השיקום של הדסה הר הצופים, שמטרתם ללמד את המשפחה כיצד להמשיך להדריך את החולה במאמצי השיקום שלו. אני מציע לך להתקשר אליה טלפונית כדי להתייעץ איתה ולהזמין אחד מהספרים שכתבה למטרה זו. שפור התפקוד ביד שמאל הוא תפקידה של מרפאה בעיסוק מומחית לנושאא השבץ ואפשר להתייעץ עם כזו. כדאי לנסות "להפעיל" את יד ימין ולהפנות אליה את תשומת הלב כשיד שמאל "נתקעת" עם חפץ ולא משחררת אותו. חיוני למצאו ספורט ועיסוק המתאימים לרמת מוגבלותו של האדם שעבר שבץ ולעסוק בו בהתמדה. זהו הבסיס לשיקום מוצלח. שוב, האתרים של הNSA (NATIONASL STROKE ASSOCIATION ) האמריקאי טובים מאוד במתן דוגמאות כאלו. "הספורט" הטוב ביותר הוא כמובן ההליכה. קבוצת תמיכה, כמו זו הקיימת בירושלים או בחיפה, יכולה לעזור לבן זוגך להתמודד עם בעיותיו הנפשיות ואולי להשתחרר מהחרדה הנובעת מהתלות בך. תרופות נוגדות דכאון וחרדה במינונים נמוכים גם עוזרות.

אני מודע לתאוריה הרפואית שאדם שלקה בארוע מוחי יכול להשתקם עד שנה וחצי לאחר הארוע ולא יותר תגובתי זאת באה מאחר ואישתי עברה ארוע מוחי קשה מאד באונה השמאלית של המח היתה בשיקום 5 חד' ושוחררה עם אבחנת טוטאלוס אינה ברת שיקום. היום כמעט 5 שנים לאחר הארוע לאור טיפולים פרטיים שמקבלת לכל אורך הזמן היא משתקמת וככל שעובר הזמן המצב משתפר הן המוטורי ,התחושות , הדיבור יוצא מכך שכנראה אין זמן לשיקום אלא יחס וטיפול המשפחה בחולה והשמיים הם הגבול שנה טובה שלמה

10/01/2002 | 10:42 | מאת: ד"ר יהודית לוטבק

לד"ר גוטליב שלום, תודה על תמיכתך והערתך לספרי ואני אכן מאמינה שחייבים לתת את מירב ההזדמנות לטיפול ממושך בתקשורת כי למרות שהתקדמות יכולה להיות איטית ומעטה, בכל ;את היא התקדמות שמשמעותית ביותר בחיי היום-יום של המטופל וסביבתו.

23/09/2001 | 10:34 | מאת: ירון

קיבלתי תוצאה של בדיקת CT ראש וכתוב שנצפו שני מוקדים היפודנסים בצפיפות שונה, ובהמלצה הפנו אותי לבדיקת MRI מה זה מוקדים היפודנסים ????? נא תשובתכם המהירה תודה

24/09/2001 | 15:06 | מאת: ד"ר גוטליב

מוקדים היפודנסים נובעים בדרך כלל מאוטמים מוחיים, כלומר אזור שאספקת הדם אליו נפגעה כתוצאה מקריש או תסחיף. מדובר בדרך כלל על אוטמים קטנים. מאחר ויש אפשריות נוספות למוקדים כאלו אני מציע לפנות מיד לרופא המטפל ולקבל תשובה כפי שמגיע לך.

24/09/2001 | 22:35 | מאת: ירון

דר" גוטליב תודה על תשובתך, שאלה נוספת היא האם הדבר יכול לנבוע מרמה גבוהה של טריגליצרידים? מהם האפשרויות הנוספות עליהן מדובר ?

15/09/2001 | 11:54 | מאת: אנונימי

בעקבות CP שיתוק מוחי מלידה יש לי בעיות של תפיסה חזותית ובעיות של קשב וריכוז שאלתי היא האם יש דרך או טיפ לעקוף או להקל על הסימפתומים האלה כאשר הם מפרעים בעבודה למשל מול מחשב כאשר הקריאה של תוכן המסך היא שגויה ומשנה את משמעות המסמך או כאשר העתקה לכתב ממסך המחשב או מכל מקור אחר היא שגויה ונדרשת בקרה רבה עד שאני מאתר את הטעות דבר שמעייף ומקשה על עבודתי

היי, הבעייה שלי היא שקשה לי להיתרכז בלימודים במיוחד בנושאים של של השפה העיברית, כגון לשון, היסטוריה... אלא הם הנושאים שבהם אני תמיד מקבלת ציונים גרועים. האים זה אומר שיש לי ליקוי למידה כלשהו?

24/09/2001 | 15:11 | מאת: ד"ר גוטליב

איני מכיר תשובה "פשוטה" לשאלה כזו. מצד אחד חשוב להכיר את גבולות היכולת ולדעת "לנוח" כשמתקרבים לגבול היכולת הזה, כשלמשל אם אחרי 3 דפי מחשב אתה צריך לנוח אז לך לנוח ותחזור לעבודה אחרי 15-30 דקות (במקום כל פעם להתאכזב מחוסר היכולת לעשות יותר.), מצד שני ישנם מצבים בהם תרופות כמו ריטלין יכולים לעזור כדי לשפר את הרכוז אולם איני בטוח שהמצב עליו אתה מדבר מתאים לקטגוריה זו. תשאל את הרופא המטפול או הנוירולוג המייעץ ספציפית על תרופה זו.

12/09/2001 | 21:02 | מאת: אדי

1 האם בנוסף לאיבחון בית החולים במקרה של אירוע מוחי כדאי לבקש חוות דעת מרופא פרטי? 2 מי נחשבים המומחים בתחום בארץ? אם ניתן לציין שמות ובתי חולים. 3 האם יש זמן הנחשב לקריטי מבחינת איבחון וטיפול ראשוני? תודה מראש

09/10/2001 | 08:07 | מאת: ד"ר גוטליב

כן , לפעמים כדאי להתייעץ עם מומחים. בדוק (גם טלפונית) בכל מחלקה נוירולוגית באזור מגוריך אם יש שם מומחה לנושא שבץ או אפילו יחידת STROKE וברר את אופני הפנייה אליהם.

11/09/2001 | 11:53 | מאת: אבי

דר' שלום רב, להלן העובדות: א. אבי עבר לפני כ-4 ימים אירוע מוחי בגין אוטם ובעקבותיו התסמונות: - הפסקת הדיבור. - שיתוק בצד הימני - יד ורגל. ב. מתחילת האשפוז (כחצי שעה לאחר האירוע) ולמשך יממה חלק ימין של הראש לא תפקד כולל עפעפיים ימניים. לאחר מכן בהדרגה ונכון להיום קיים תפקוד של העפעפיים אבל בצפיה בלעיסה ניתן להבחין ששרירי לסת ימין כבדים במקצת. ג. תפקוד הכרתי: ג.1. ניתן להבחין בתגובות ברורות של החולה תוך ציות לדברי הסגל כולל נסיון כושל להנעת האיברים המשותקים וניסיון להסתייע באיברים השמאליים. הנ"ל מזהה את הסביבה והקרובים אליו ומבין בבירור את כל המסרים המועברים אליו. ג.2. עושה רושם שמתחילות תופעות דיכאוניות בהתבססי אינטואיטיבית על כך שהוא מתחיל להיות מודע למצבו. ד. בביצוע בדיקת CT לאחר 3 ימי אשפוז אובחן כי עדיין קיים אוטם. שאלותיי בהתייחס לעובדות לעיל: 1. האם קיים טיפול תרופתי מוגדר לשחרור האוטם להוציא Cartia או שבלית ברירה הוא יצטרך לעבור ניתוח לשחרור האוטם? 2. האם הפסקת הדיבור היא פרמננטית בהנחה שהאוטם מתמשך לתקופת זמן כה ארוכה? 3. ובמידה וינתן לשקם הדיבור, האם זה יקרה באופן מלא או חלקי? 4. האם ניתן לשקם התפקוד בצד ימין והאם יש להבדיל בין תפקוד הרגל לתפקוד היד? 5. האם רצוי להתחיל להניע תהליך פיזיותרפיסטי מוגבר כבר בתקופת האשפוז במחלקת העצבים וזאת לאור העובדה שבביקורת רופאים ואחיות הנ"ל מצביעים על כך שיש לבצע הטיפול הנ"ל באופן רציף במשך כל שעות היום בכדי למנוע תופעת הקשחת השרירים? עמך הסליחה על אורך הדברים ותודותיי מראש על התייחסותך.

24/09/2001 | 15:22 | מאת: ד"ר גוטליב

הטיפול התרופתי הבסיסי כעת הוא בנוגדי קרישה שאספירין (קרטיה) הוא הנציג העקרי שלהם. אנו מתייחסים ל4 השבועות הראשונות של השבץ כמשמעותיות מבחינת הפרוגנוזה של הפסקת הדבור ובכלל. ככל שהדבור נפגע קשה יותר מלכתחילה כך ההחלמה תהיה מוגבלת יותר. בהתאם לכך ההחלמה תהיה חלקית במקרים הקשים ויכולה להיות מלאה או כמעת מלאה במקרים הקלים. משתמע מדבריך שקיימת הבנה טובה אצל החולה ואז מדובר באפזיה מוטורית שמידת החלמתה טובה מסוגים אחרים של אפזיה שבהם מעורבת גם ההבנה. בכל מקרה מוקדם לקבוע באופו מוחלט בתוך החודש הראשון לאחר השבץ. המטרה הבסיסית של השקום אחרי שבץ הוא השקום התנועתי והוא מתנהל במקביל ביד וברגל ובשליטה הגוית על שווי המשקל אולם את עיקר תשומת הלב אנו מקדישים בהתחלה לשווי משקל ולרגל (מבלי להזניח את הטיפול הפסיבי של היד על ידי הקפדה על המנח שלה בשכיבה ובישיבה). הפיזיוטרפיה מתחילה אמנם כבר בשךלב האשפוז במחלקת העצבים אולם עיקרה יתבצע לאחר שהחולה יציב מבחינה נוירולוגית ובוצע המעבר למסגרת השיקומית.

אתמול יצא לי במקרה להגיש עזרה לעובד זר שעבר אירוע מוחי. הוא התעלף במסעדה בה הוא עובד ולאחר מכן חש שיתוק בידו וברלגו הימניים. כמה שעות לאחר מכן הובהל לבית החולים ושם בוצע סי.טי ונקבע כי יש לו שטף דם במוח. האיש הוא בן 47, סבל בעבר מלחץ דם גבוה אך לא טופל תרופתית. בריא חוץ מזה. הוא עובד זר ללא רישיון, מוצאו מסיןם ושם יש לו אשה ושני ילדים. שאלתי היא - אם תוכלו להשיב בפורום זה - לאיש אין ביטוח והוא אינו מכוסה. מה דינו לגבי שיקום במקרה שיצטרך זאת לאחר תום האישפוז? אשמח לקבל תגובות בברכה יאירה

נא להפנותו למרפאת עובדים זרים של האגודה לרופאים למען זכויות אדם ברחוב לבנדה 30 בת"א ולציין שהוא צריך להבדק על ידי. הבדיקה ללא תשלום. בהצלחה. ד"ר גוטליב

ד"ר גוטליב תודה רבה. האם יש לך גם את הטלפון של המרפאה ושעות הקבלה שם? אגב כל מידע שיש לך על עזרה לעובדים זרים (חלקם לא חוקיים בארץ) אשמח לשמוע על כך. תודה יאירה

08/09/2001 | 10:24 | מאת: מישהו

האם אפשר לשקם בן-אדם שניסה LSD , כדי שלא יגיע למסע חוזר ?

24/09/2001 | 15:27 | מאת: ד"ר גוטליב

פנה בבקשה לייעוץ פסיכיאטרי בשאלתך.

31/08/2001 | 11:00 | מאת: עופר

ברצוני לשאול מה סיכויי החלמה של אדם הקיבל דום לב ,ואספקת חמצן למח הופסקה למשך 7-8 דקות?האדם פוקח עיניו אך ללא הכרה וללא תגובה כחודשיים מהמקרה.האים קיים סיכוי שיחזור להכרתו? בתודה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה
03/09/2001 | 19:48 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ההחלמה ממצב של נזק מוחי עקב חוסר חמצן יכולה להמשך חודשים, אולם ככל שהיא מתארכת כך קטנים הסכויים שהחולה יחזור למצבו הקודם וגדלים הסכויים שגם לאחר ש'יתעורר' ישאר עם נכות משמעותית, פיזית ומנטלית. מותר ואפשר להתגבר על המבוכה הראשונית ולספק לו גירויים לא ספציפיים כמו ליטוף של היד והפנים או השמעת מוזיקה דרך האוזניות של ווקמןץ בהצלחה.

28/09/2001 | 09:50 | מאת: בת לאב

מה הסיכויים לחזרתו להכרה שך חולה שלא קיבל הספקת חמצן למח כ-20 עד 35 דקות? החולה כרגע מונשם ועובר טיפולי דיאליזה (המקרה ארע לפני כשבוע). האם במצב זה אפשר להשמיע לו מוזיקה כמו שענית לשאלה הקודמת והאם ליטופים ומגע יכולים לעזור?

29/08/2001 | 10:40 | מאת: יניב

אמא שלי עברה כבר מספר אירועים מוחיים ב 6 שנים האחרונות והמצב מידרדר מאירוע לאירוע וביכלל היא בת 67 וזה התחיל מאירוע שגרם לה לנמלים ביד ( הרדמות ) אחר"כ ברגל דיבור וכו" לאחר מכן התחילו גם בעיות נפשיות שאני לא בוטח שלא היו שם גם קודם חלומות משונים ציפיה לאנשים שצריכים להגיע היו פעמים שהיא טענה שילדה תאומים היום בבוקר ואין לה בכלל רחם שהוצא עקב סרטן ברחם היא גם סובלת מלחץ דם גבוהה וכל הזמן צועקת או בוכה הבאנו פיליפינית שתטפל בה אבל גם היא לא כלכך מתמודדת עם הצעקות והבעיות אבא שלי איבד את הסבלנות והוא כבר ממש לא סובל אותה ורוצה לשלוח אותה לבית אבות אנחנו שבעה אחים וכולם מתנגדים לכך בכל כמה חודשים מחליפים לה את התרופות ואז היא נרגעת לכמה ימים ושוב חוזרות הצעקות והבכי השאלה היא האם יש אפשרות לשלוח אותה לכמה ימים לאישפוז על מנת שיתאימו לה תרופות מתאימיות אחת ולתמיד שיטפלו בכל הבעיות הלחץ דם האירוע המוחי והבעיות הנפשיות והדיכאון ???? מעבר לכך בחודש האחרון התחילו לה בצקות בכפות רגליים זה התחיל מנפיחות ועכשיו הן כבר סגולות היא לא מתלוננת ואבא שלי טוען שהיא גם בקושי נותנת שתן המצב הזה משפיע עליי קשות אני לא יכול ללכת אילהם לביקור ולא לחזור משם בוכה ומדוכא אני לא יודע מה לעשות אני לא יודע אייך אני יכול לעזור לה ???? כל החיים שלה הי סבלה חיים בלי אושר עבדה קשה כל החיים בניקיון אחותי נפטרה מסרטן לפניי 18 שנה ואמא שלי ישבה לידה שלוש שנים מאז בעצם אני זוכר אות הבדיכאון אני בן 25 נשוי וטרוד בעבודה כל היום אבל צריך עזרה דחוף

לקריאה נוספת והעמקה
03/09/2001 | 19:43 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אתה מתאר מצב קשה ומסובך של חולה כרוני שהבעיות העיקריות שלו יצרו כבר בעיות מישניות ולא קל לדעת מהיכן להתחיל לפתור את הפלונטר! שילוב של בעיות רפואיות עם בעיות נפשיות ועם סתם עייפות של המשפחה הם תופעות לא נדירות אצל נכה שבץ כרוני. נראה לי שמוצדק לחלוטין לבקש ולבל עזרה מרופאי ויתר צוות היחידה להמשך טיפול או יחידת טיפול בית של הקופה שבה הנכם מבוטחים. אם הם ביחד עם צוות המרפאה הקהילתית שלכם לא מסוגלים לפתור את אוסף הבעיות הזה צריך לדרוש אישפוז יום או אשפוז מלא במסגרת גריאטרית-שיקומית שתוכל 'להתבונן' במצב ולטפל בו לאורך מספר פגישות. תוכנית העבודה בכל מסגרת שלא תהיה צריכה לכלול הערכה רפואית כללית כולל ברור הנפיחות ברגליים(אבחנה מבדלת רחבה כולל בעיות כלי דם, בעיות לב וכלייות ותופעות לוואי תרופתיות), הערכה פסיכוגריאטרית ושקילת טיפול אנטידכאוני ו\או הרגעתי, הערכה תפקודית ובדיקת היכולת לשפר אותו על ידי פיזיוטרפיה או רפוי בעיסוק ולא פחות חשוב במקביל לתת לבן הזוג את האפשרות לנוח קצת מהעומס המוטל עליו. בהצלחה.

28/08/2001 | 20:18 | מאת: שלמה

מחבר: שלמה תאריך: 28-08-2001 19:00 קרובת משפחה חשה מזה כשבוע בתופעה משונה התופעה הינה לחץ בחזה ודקירות ובמקביל יד שמאל הופכת לכבדה עד כדי כך שאינה זזה כלל אלה צריך לתמוך בה תופעה זאת חזרה על עצמה בפעם השלישית תוך שבוע. לאחר הפעם הראשונה נבדקה אצל רופא כולל א.ק.ג. ונאמר לה שהכל בסדר. לשאלתי ענתה לי שהיא חושבת שהתופעה הינה מלחץ שבו היא נמצאת וזה מצב חולף ושלא אדאג . אני מפחד שיתכן שאלו סימנים מקדימים לארוע מוחי מאחר ולחץ בחזה יתכן מלחצים נפשיים אולם כבדות היד אינה ברורה לי. בפעם השניה שזה קרה מדדתי לה לחץ דם ביד ימין 118-76 דופק 99 ביד שמאל הבעיתית 66-45 דופק 99 לאחר שעה כשנרגעה והכל חזר למצב נורמלי הלחצים בשני הידיים אותו דבר 118-75 אבקש חוות דעתך . צריך לציין שאינה סובלת מכולסטרול ולעומת זאת אנמית. גילה 44 תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
03/09/2001 | 19:27 | מאת: דר' דניאל גוטליב

האבחנה המבדלת למתואר די רחבה וכללת בנוסף לבעיות נוירולוגיות וקרדיאליות גם בעיות אורטופדיות מעמוד שידרה צאוורי. הצעד הנכון ביותר יהיה להבדק שוב על ידי רופא .

26/08/2001 | 16:13 | מאת: אלון

א.. מה הם הסימנים השכיחים ביותר לטרשת נפוצה ? ב. אני יודע שכדי להיות בטוחים בטרשת נפוצה חייב להיות לפחות 2 התקפים של טרשת. ההתקפים במה מדובר - למה מתכוונים , מה אמור לקרות בהתקפים ? ג. האם הטרשת היא מחלה סופנית? אבקש לציין כי האדם עליו מדובר אובחן לפני כ 20 שנה כמי שעבר CVA. ובשנה האחרונה הייתה החמרה בהליכה אך ללא בעייה בזיכרון או בעייה שכלית כלשהיא. תודה מראש

26/08/2001 | 16:15 | מאת: אלון

אבקש להוסיף כי לגבי האדם המדובר - הוא ערך סדרת בדיקות בשל "ורטיגו" שהיה לו לפני 5 חודשים, פעם אחת, ובשל דיפולופיה שהייתה לפני 10 שנים. אחת מהבדיקות הייתה MRI מוח ולרבות MRI עמוד שדרה צווארי - ואובחן כי יש פגיעה בציפוי העצב. בהתבסס על כל האמור לעיל אשמח לקבל את דעתך.

26/08/2001 | 13:00 | מאת: שרה ברגמן

שלום. אני אשה בת 74, בריאה בדרך כלל. בשבוע שעבר אושפזתי בביה"ח איכילוב בעקבות תחושה כללית רעה ותחושת נמלים בחצי גוף שמאלי כולל צואר ופנים. הייתי במחלקה יום אחד. כל הבדיקות שערכתי היו תקינות. שוחררתי מהמחלקה עם אבחנה של חשד לארוע מוחי קל מאד. המלצות הרופא המטפל היו: בדיקת סי.טי לאחר שבוע (עדיין לא הלכתי) בדיקת דופלר לעורקי הצואר (נמצאה תקינה) אספירין פעם ביום מאז השחרור מביה"ח לפני שבוע תחושת הנמלים לא חלפה, ואני מודאגת מאד. שאלתי: בהנחה שאכן מדובר בארוע מוחי קל, האם יש משהו שאני צריכה או יכולה לעשות כדי למנוע החמרת המצב, מעבר ללקיחת אספירין ומנוחה??? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
03/09/2001 | 19:22 | מאת: דר' דניאל גוטליב

רצוי שתמצאי בשבועות הקרובים בהשגחה יותר תכופה של רופא או אחות המרפאה הקהילתית שלך כדי לעקוב באופן יסודי אחר כל משעלול להיות גורם סיכון אצלך. מאחר ואינני מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך אמנה חלק מגורמי סכון אפשריים כמו יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, יתר שומנים, בעיות קרישה ועישון. הבדיקות שהומלץ לך לעבור מתייחסות גם הן לגורמי הסכון ולאבחנה המבדלת ורצוי לבצע אותן במהלך הימים הקרובים ולפי הפרופיל הרפואי יש אולי צורך בבדיקות נוספות. למשל אין ליספק שבוצע לך א.ק.ג אולם לא ברור מה הייתה התשובה ובכל מיקרה יש לפעמים צורך לבצע אקג ממושך (הולטר) של 24 שעות. בהחליט צריך במצב כזה כפי שאת מתארת ללכת להבדק אצל נוירולוג ולהמצא אצלו בהשגחה. בהצלחה.

23/08/2001 | 23:09 | מאת: דפנה

שלום רב.. אני נערה בת 17. אבי עבר לפני קרוב לשנה (21 לספטמבר האחרון) אירוע מוחי. אני הייתי שם, וראיתי אותו, מזל גדול שזה קרה בצמוד למרפאה. בכל אופן, הארוע היה קל יחסית, הוא לא איבד לרגע את ההכרה. אני לא מתמצאת יותר מידי בדברים הללו, אני זוכרת בעיקר שהדיבור שלו היה מפחיד לגמרי, התעוות. היד והרגל הימניים היו משותקים לזמן מה אצלו. הוא היה בבית חולים חודש בלבד, הוא ממש יצא מזה באופן מדהים. היה גם בפיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק, והוא במצב מעולה אני חושבת כרגע. אמנם היד לא חזרה למצבה הקודם, אבל כמעט. יש תנועות מסוימות שקשה לו לעשות, אך מעבר לזה הוא חזר לשתמש בה, לכתוב והכל. הדיבור חזר לעצמו כבר באותו השבוע. הרגל הימנית קצת בבעיה, יש שיפור רב שכן הוא לא יכל לדרוך עליה, אבל הוא גורר אותה. בלי קשר לארוע הרגל הזו היתה בעייתית בגלל תאונה קודמת, מאז הארוע זה פשוט החמיר. הוא בסדר גמור. יש לי שאלה, אבא היה מאז ומתמיד טיפוס עצבני, האם יכול להיות שהארוע החמיר את זה? מאז הארוע הוא פי כמה יותר עצבני, צועק וכו'... עד כמה זה קשור לארוע? אם יש קשר, האם זה משהו פיזי, פסיכולוגי או שניהם? ועוד שאלה - אני באותו היום שזה קרה הייתי אמורה להתאשפז במחלקה פסיכיארית. ההורים עברו שבועות לא קלים בגללי, ודאגו לשלומי כיון שהייתי פוצעת את עצמי. אולי זה טפשי - אבל אני מאמינה במאה אחוז שיש קשר ישיר לארוע. אני בספק אם זה פשוט צירוף מקרים אומלל. האם זה מה שגרם לו לארוע? אני מאמינה שכן. שבגללי הוא עבר את הארוע. אשמח לתשובות, דפנה.

לקריאה נוספת והעמקה
26/08/2001 | 14:37 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נתחיל מהסוף. אין לי כל ספק שאין קשר ישיר בין בייתך הנפשית והאירוע הנפשי שעבר אביך. שבץ מוחי אמנם מתרחש ברגע אחד קצר אולם הוא נובע מהשפעות ממושכות של מחלות שאנו מכנים גורמי הסכון לאיורע הפועלות על כלי הדם המוחיים במשך שנים. כך שגם אם משהו מתרגז או סובל מצוקה נפשית קיצונית לפני האירוע זו אינה הסיבה לשבץ. לשאלתך הראשונה. אכן השבץ יכול להדגיש תכונות קודמות באופיו של האדם וזו תופעה די שכיחה. מדובר בדרך כלל בהתנהגות פיזית אולם אין ספק שיש בה גם מרכיב נפשי. אדם שכבר קודם הגיב למצוקותיו באופן כזה או אחר, טבעי שיגיב כך לאחר שעבר שבץ מוחי. כדאי מאוד לערב רופא משפחה ולפי חוות שדעתו אפשר גם לערב מומחה בתחום בריאות הנפש. בדרך כלל מספיקה עצם המודעות לבעיה ואולי תוספת של מינון בתרופות הרגעה או תרופות אנטידכאוניות אם נעשה בהן שימוש כבר קודם לכן. בהצלחה.

23/08/2001 | 09:48 | מאת: לילי

מה ידוע על מחלה זו? איך מטפלים בה? אודה לכם על כל מידע על הנושא!!

23/08/2001 | 13:52 | מאת: דר' דניאל גוטליב

תסמונת היד הזרה אינה מחלה בפני עצמה אלא הסתמנות מיוחדת של שבץ מוחי שפגע בין היתר באותם אזורים של המוח המנהלים את תנועות היד שלנו. התוצאה יכולה להיות בטווח שבין התייחסות 'אדישוה' ליד המשותקת כאילו אינה 'שלנו' ועד להתנהגות 'בלתי הגיונית' שבה היד הבריאה והיד החולה 'לא מסתדרות' ביחד ואף מבצעות פעולות הפוכות זו לזו. בכל מקרה חשוב להסביר לחולה ולמשפחתו ש'הוא לא השתגע' אלא מדובר בנזק מוחי הגורם לתקלות בתקשורת בין חלקים שונים של המוח וכתוצאה מכך להפרעה בתפקוד האפקטיבי של היד. קיימת ספרות רפואית די רבה על כך אולם לצערי אין הרבה המלצות טיפוליות. אנחנו מצאנו שאם מניחים ביד הזרה חפץ כלשהו היא 'שקטה' יותר ושאין טעם לבקש מהחולה 'להתרכז' כי לא מדובר בבעיה של רכוז (עודף תשומת לב לעיתים אף מחמירה). לעיתים קרובות התופעה חולפת או נחלשת עם הזמן ובכל מקרה יש מקום לטיפול ומעקב אינטנסיבים של מרפאה בעיסוק המתמחה בשבץ.

23/08/2001 | 14:10 | מאת: לילי

,תודה רבה רבה.

15/02/2004 | 23:07 | מאת: שראל

אם ניתן ליצור קשר טלפונית איתך דר' גוטליב

18/08/2001 | 22:53 | מאת: יובל

שלום אני בן 28 והייתה לי דלקת קרום המח כשהייתי בן 5. אושפזתי וזה עבר לי. רציתי לשאול האם ישנה השפעה על תחומי ריכוז,הבנה ובכלל יכולת קוגניטיבית כתוצאה מהמחלה שהייתה לי ועברה. תודה מראש יובל

לקריאה נוספת והעמקה
23/08/2001 | 13:56 | מאת: דר' דניאל גוטליב

דלקת קרום המוח בגיל 5, בעיקר על רקע וירלי, אינה מחלה נדירה ובדרך כלל לא נותרים שאריות קבועות של לקוי או מוגבלות. בכל זאת האפשרות קיימת ואם חשוב מאוד לענות לשאלתך באופן ספציפי אין מנוס מלפנות להערכה נוירופסיכולוגית מקיפה (לא כל כך קל להגיע לכך בלי סיבה טובה) כדי להגדיר את אופי הבעיות הקוגניטיביות שלך. לעיתים קרובות מגלים שלא מדובר בבעיה אורגנית ישנה אלא בבעיות שכיחות של עומס ולחץ נפשי.

18/08/2001 | 13:02 | מאת: חנן

שלום רב ברצוני לברר אם ניתן לתקן פגיעה בשדה הראיה תודה

23/08/2001 | 14:05 | מאת: דר' דניאל גוטליב

חבל שלא ציינת את גיל הנפגע. בכל מקרה זהו נושא לא פשוט. לכאורה אין טיפול לפגיעה בשדה הראייה ואפשר רק לעקוב אחר מהלך ההחלמה. כן רואים החלמה ספונטנית מפגיעה במחצית שדה הראייה ובעיקר רואים זאת לגבי האזור המרכזי של שדה הראייה שהוא בעל חשיבות לראייה החדה ביותר שלנו. אולם ישנם גם מספר חוקרים בעולם העוסקים במחקר של "שיקום" שדות הראייה והם טוענים להצלחות גם אם עבודותיהם לא זכו להפוך לחלק הטיפול המקובל. לכן אם מדובר באדם צעיר שכל חייו לפניו והפגיעה בשדה הראייה קשה ופוגעת בתפקוד היומי (לעיתים קרובות פגיעה בשדה הראייה אינה פוגעת בשום הבט של התפקוד היומי והנפגע אפילו לא מודע אליה!) אז ורק אז הייתי טורח לנסות להתעניין יותר ב'תרגילים' המומלצים שהם כאמור עדיין בגדר טיפולים נסיוניים בלבד.

09/08/2001 | 08:35 | מאת: alisheva

שלוםרב, בחודש מרץ 2000 הוסר גידול שפיר מהפורמן מגנום. לאחר הניתוח סבלתי מכאבי תופת ברגל ימין ( הדבר נפתר בעזרת אלקטרודה שהושתלה בD12 ושעוזרת ללביטול כמעט מוחלט של הכאבים), וכאבי ראש שמופיעים לפרקים. אני מטופלת בנאונרטין ( 2400 מ"ג ליום) וכדורים נגד כאבי הראש . עד לניתוח הייתי מאד פעילה ( למרות ואולי בגלל גילי - ילידת 1950) שחיתי פעמיים בשבוע לפחות 20-30 בריכות, הלכתי כל יום 4 ק"מ ו אני מאד אוהבת לרקוד. למרות השיקום המאד ארוך שלי, כל הרופאים ( הנוירוכירוג שרואה אותי פעמיים בשנה, הנוירולוגית שרואה אותי פעם בחודש, ורופאת המשפחה שרואה אותי לפי הצורך ) מאד מרוצים מהשיקום שלי, רק אני לא מרוצה מעצמי, וזאת מפני שנכון להיום אני לא יודעת איך לחזור למעגל החיים הקודם שלי, קשה לי מאד ללכת ( כי כואב החלק של האלקטרודה שמושתל בקיר הבטן ושכתוצאה מהתנועתיות מתחיל לכאוב לי) ושלא לדבר על לרקוד, בזמן שחייה יש לי לחץ על הבטן ואז שוב יש לי כאבים, ולאור כל הנזכר אני לא יודעת באיזה מסגרת להעזר על מנת לחזור למסלול חיים רגיל. אודה על הכוונה לאן או למי עלי לפנות. תודה אלישבע

לקריאה נוספת והעמקה
14/08/2001 | 10:09 | מאת: דר' דניאל גוטליב

נראה לי, לפי סוג הטיפולים שכבר קבלת, שאת ממצה את ההבטים הרפואיים-טכנולוגים של אפשרויות הטיפול בך ומשום כך לי אין מה להוסיף בתחום זה. לעומת זאת אי אפשר להדגיש מספיק עד כמה אנו מזניחים לפעמים את ההתייחסות להבטים הנפשיים-הסתגלותיים של התהליך השיקומי ובעיניין זה הייתי מייעץ לך לנסות לפנות למרפאה הנוירופיכולוגית בבי"ח לוינשטיין במסגרת מרכז יום לנפגעי ראש ולבדוק במה הם יכולים לעזור לך להתמודד עם המצב שלך. לקבלת פרטים נוספים (ממי להביא מכתב הפנייה וטופס 17 וכד') נא תפני ליעל בטלפון 097709100. בהצלחה.

17/08/2001 | 19:47 | מאת: אלישבע

תןדה לך ד"ר גוטליב אלישבע

08/08/2001 | 13:22 | מאת: Sahar

בסה"ר דרושים מתנדבים. סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) הינו פרויקט אינטרנטי חינמי שייעודו להגיש עזרה נפשית דרך האינטרנט לאנשים שנמצאים במשבר או עוברים תקופה קשה בחייהם ואף מהרהרים בהתאבדות. המתנדבים שלנו נבחרים על פי יכולת לתת אוזן קשבת לאדם אחר בצרה, השכלה ו/או ניסיון הקשורים לעזרה לזולת ושליטה בכלי התקשורת האינטרנטית. ההתנדבות נעשית מהבית. ההכשרה הקרובה שלנו נפתחת ב- 11 לאוקטובר ומועברת על ידי אנשי מקצוע ומומחים מהמובילים בארץ בתחומם. למי שמעוניין להצטרף לצוות שלנו, מוזמן לבקר באתר ולהכיר אותנו מקרוב. בברכה, צוות סהר אתר סהר http://www.sahar.org.il/ טופס הרשמה למתנדבים http://www.sahar.org.il/volunteer.asp

לקריאה נוספת והעמקה
14/08/2001 | 10:11 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כן ירבו. בהצלחה!

05/08/2001 | 23:09 | מאת: איציק שמעון

סבתא שלי עברה ארוע מוחי בעיה נוצרה בכל החלק הימני של הגוף. הרגל מתחילה לסתדר עם הזמן וכרגע היא הולכת עם מקל ועוזרת שנמצאת לידה (העוזרת רק תעזור רק עם היא תמעד) אבל עם היד אין שום התקדמות האם אפשרי לעשות משהו. הרבה אנשים אומרים שלא . אבל אנחנו תמיד מנסים לשאול. בתודה מראש שם הכותב

07/08/2001 | 01:21 | מאת: איציק שמעון

כצנכצלנצלכנצכנסף\ צבמהצעצכנצ צכעצעצל

14/08/2001 | 14:00 | מאת: דר' דניאל גוטליב

היד המשותקת מחלימה פחות טוב ויותר לאט מהרגל המשותקת לאחר אירוע מוחי. רק 40 אחוז מהחולים המגיעים אלינו לשיקום יחזרו להשתמש בידם המשותקת כמקודם. אין זה אומר שלא צריך לטפל בה אלא רק שצריך לראות את המצב באופן מציאותי. הטיפול שבהתחלה נעשה על ידי פיזיוטרפיסט או מרפאה בעיסוק מבוסס על הנעה פסיבית ואחר כך אקטיבית של היד תוך הדגשת תנועות שיש להן מטרה קונקרטית כמו למשל לאחוז באצבעות חפץ קל או להושיט את היד כדי לתפוס חפץ כזה או להגיש כוס כאילו לשתות אל מהשולחן לפנים. חשוב לבצע תרגילים של הנעת הכתף המשותקת באמצעות היד הבריאה האוחזת ביד החלשה על מנת למנוע הווצרות כאבים בכתף, אולם אפשר גם להזיק אם עושים תרגילים כאלו באופן לא נכון ועל כן צריך לבקש מהטרפיסט הדרכה מפורטת (כדאי לרשום אותה על דף) כדי אחר כך לבצע זאת בעצמכם. לפרטים נוספים כדאי מאוד לפנות למרפאה בעיסוק המתמחה בנושא של שבץ מוחי.

02/08/2001 | 12:24 | מאת: עובד

לגבי קשר בין זעזוע מח לאיבוד הכרה : א. מהו זעזוע מח ? ב. מהו איבוד הכרה? ג.האם נפוץ מצב שבו קורה אחד מהשניים הללו בלי השני ד. מהן ההשלכות של איבוד הכרה קצר על כשירות לעבודה לאחר שנים תודה

עובד, מקווה שסוף סוף הצלחתי למצוא תשובה יותר מדוייקת ממני. http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=26&i=10446&t=10353 עדי

01/08/2001 | 09:08 | מאת: נעמי

אימי לאחר שטף-דם גדול במוח, למזלה ללא חסרים ניירולוגיים אך עם עייפות וחולשה מאד גדולה. היא לא מצליחה ללכת, הרגליים שלה כאילו חלשות מידי, ולא "סוחבות" אותה והיא פשוט מתמוטטת, נהיית לבנה כולה ואפילו מתעלפת. כמו כן יש לה לעיתים חולשה כ"כ גדולה שהיא ישנה כ"כ עמוק ובלתי אפשרי להעיר אותה! אולי אפשר להגדיר זאת "שינויים הבכרה"? האם זה הגיוני, נורמלי לאחר שבועיים מאז תחילת הארוע. עשו CT וראו שאין הדרדרות בשטף דם ( על רקע קומדין). או האם צריך לבדוק דברים מסויימים? כמו כן, מופיעים לה "עיקצוצים" או "נימול" באצבעות הידיים, הרגליים, ולעיתים גם תחושה כמו של הירדמות של חלקים מסויימים כמו ישבן או גב. אשמח לקבל את התייחסותך, ותודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
14/08/2001 | 14:56 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שבועיים לאחר אירוע מוחי צפוי ו'מותר' להתעיף בקלות מכל מאמץ והתופעה בולטת ככל שהמחלים קשיש יותר (לא ציינת בת כמה אימך) וככל שהאירוע קשה יותר. אפשר להסתכל על כך כעל מנגנון הגנה ולא 'לכעוס' על האדם גם אם הוא נרדם לך באמצע השיחה.. אף על פי כן , שבועיים לאחר האירוע, זה הזמן להתחיל בהפעלה פיזית אינטנסיבית כדי להחזיר את המחלים לפעילות עצמאית וכדי למנוע 'דקונדיציה', כלומר התעייפות יתר וחולשה שמקורן אינו בתוצאות הנוירולוגיות של האירוע אלא בשכיבה ממשוכת. אדם צעיר ששוכב במיטה יום זקוק ליומיים כדי לחזור לכושרו הקודם (למשל ספורטאי) ואדם קשיש זקוק כנראה ל3-4 ימים כדי לחזור לרמתו הקודמת וכל המקדים הרי זה משובח (בתנאי שמצבו הרפואי התייצב). אינני יכול לענות לגבי העיקצוצים והנימול ישירות אולם בדרך כלל, רוב רובם של התלונות מסוג זה בשלב זה שלההחלמה מקורן בסיבות טריוויליות הקשורת לאי נוחות גרמית-שרירית (שוב השכביה והישיבה הממושכות) ולא לבעיות נוירולוגיות. בהצלחה.

29/07/2001 | 00:28 | מאת: דוד

ד"ר גוטליב שלום, קראתי באינטרנט שעדיין לא קיימות בדיקות דם או בדיקות מעבדה היכולות לאבחן את המחלה, אם אכן כך הדבר - אזי יש לי שתי שאלות כדלקמן - 1)מדוע רופא נוירולוג היפנה אותי לבדיקות דם של ANA + ANTI DNA ? 2)קיבלתי מהרופא מרשם לתרופה דופיקר, ובוא נניח (לצורך הענין) שהרופא טעה באבחנה שלו ורשם לי את התרופה הזאת למרות שלא לקיתי בפרקינסון, האם בעקבות לקיחת התרופה עלול להיגרם לי נזק ובאיזה אופן בדיוק ? בתודה מראש, דוד

לקריאה נוספת והעמקה
31/07/2001 | 14:27 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לצערי איני יכול להתייחס למקרה שלך בהעדר פרטים ברורים. באופן כללי אני יכול להגיד שאין בנסיון טיפולי של דופיקר אצל אדם לא מאוד קשיש משום סכנה גדולה אך כמובן הדבר חייב להעשות תחת בקורת רפואית ועם התוויות מתאימות.

20/07/2001 | 00:50 | מאת: נילי

האם יש אפשרות שיקומית לאדם שעבר הקרנות למח בעקבות גידול ממאיר,ובעקבות כך נוצרו הפרעות זכרון ,ריכוז,התמצאות בשטח,תחושת עומק,והליכה? תודה נילי

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2001 | 20:19 | מאת: דר' דניאל גוטליב

גם כאשר מדובר במחלה מוחית מתקדמת יש מקום ליישם טכניקות שיקומיות לשיפור היציבה והניידות והתפקוד האישי משום שמטרתך היא לשפר את אכות החיים שלך. השאלה היא באיזו ידה המאמץ הכרוך ברכישת מיומניות כאלו שווה את התוצאות הצפויות שלעיתים יכולות להיות צנועות מאוד (האם כדאי להתאמץ להגיע לעשרה ססיות של התעמלות טיפולית מכל סוג שהוא כדי לשפר את היכולת שלך להתנייד כאשר כוחותיך מוגבלים ואתה שואף אולי לנוח יותר ולפגוש אנשים ולעשות סדר בנושאים אישיים אחרים). הנושא של "שיקום" על רקע מחלה גידולית אינו קל לדיון בפורום זה ואשמח לעזור לך באופן אישי אם תרצה.

18/07/2001 | 23:06 | מאת: יצחק

שלום רב! עברתי ארוע מוחי לפני כחודשיים נפגעתי ביד ורגל ימין באבחנות שעברתי נימצא כי קיימת בעיה של נטיה לקרישה, כאשר נשללו כל יתר הגורמים המקובלים קרי לחץ דם, כולסטרול, סוכר , ממצאי ביקורת הולטר, דופלר, ואני לא מעשן ולא שותה משקאות חריפים לפיכך נשאלות מספר שאלות: א. מה המניע לאירוע בהנחה כי נטיה לקרישה היתה קיימת אצלי ,סביר להניח , גם לפני ארבעה חודשים. ב. האם לחץ ומתח בעבודה הם גורמים מקובלים ומוכרים כגורם לכך ואם כן אשמח לקבל כתובות של מאמרים הדנים בכך שכן אם כך אני יאלץ להפסיק בעל כורחי תפקיד בכיר על מנת לשמור על הבריאות. ג. מעבר להמלצות של זהירות מתזונה המכילה וטמין K ושומנים מן החי היכן ניתן למצוא או לקבל פירוט והמלצות נוספות באשר לתזונה. ד. האם אירוע מוחי מוגדר כתאונת עבודה? ה. האם חשיפה לשמש מותרת ואם כן באיזה גבולות? ו. האם תחושת החולשה הקימת היא תופעה חולפת? האם זה פונקציה של זמן או מאמץ פיזיוטרפי או שניהם יחד? תודה יצחק

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2001 | 20:12 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אין מניע ברור להתחלת פעילותה של הפרעת קרישה גנטית כגורם לשבץ אבל באופן כללי אפשר להגיד שכל גורם של מצוקה ביולוגית כמו מחלה זהומית קשה, התיבשות וכדומה עלול לגרום לכך שהפרעת קרישה כזו תהפוך פעילה. לחץ בעבודה אינו גורם ישיר אבל באופן עקיף הוא מחמיר גורמי סכון כמו יתר לחץ דם או מחלת לב ואלו עלולים לגרום לשבץ מוחי. השאלה של הפסקת עבודתך צריכה להענות באופן רציני לאחר בדיקה אישית וכדאי להתייעץ גם עם רופא תעסוקתי. לעיתים הדבר הכי טוב הוא להמשיך בעבודתך הקודמת עם הקלות מסוימות. אני ממתליץ לך להכנס לאתר WWW.ONELIFE.AMERICANHEART/ORG של ההתאחדות האמריקאית למניעת מחלות לב ושבץ ולהרכיב לעצמך "תיק" בריאות אישי שבאמצעותו תקבל באופן שוטף המלצות בכל התחומים כולל דיטה. השירות חינם לאחר הרשמה. אירוע מוחי אינו מוגדר כתאונת עבודה אולם לאחר מקרה ידוע שבו הוגדר שבץ לבבי כתאונת עבודה יש תקדימים המאפשרים לטעון זאת. בהצלחה.. חשיפה לשמש אינה (במגבלות) אינה צריכה להוות בעיה, למיטב ידיעתי, במצבך. הן השבץ והן המאמץ הפיסיותרפי מסבירים את החולשה ובמגבלות הגיוניות היא לא צריכה להדאיג אותך, המשך בשיקום שלך בהצלחה.

18/07/2001 | 03:14 | מאת: אלעזר

שלום רב דוקטור! אני עברתי לפני תקופה של חודשיים אירוע מוחי יחסית קל,,,הנזק שנגרם הוא ביד וברגל הימניים. לאחר חודש וחצי בשיקום ובמלחמה קשה בבית החולים ברעננה (בית חולים לווינשטין) הועברתי לשיקום יומי,, הכוונה לכך שחזרתי הביתה ואני נוסע לבית החולים ארבע פעמים בשבוע. האירוע חל בערב חג השבועות,,,הכול התחיל בעבודה שחשתי כאבי ראש חזקים ולא יכולתי להמשיך לכן חזרתי לביתי ובערב החג זה כבר הגיע לשיא וזה התבטא בכך שבאמצע הארוחה הרגשתי שאני מאבד את התחושה ביד לפי שנפלו לי דברים וכן הכול מלווה בכאבי ראש. לאחר הארוחה הלכתי לשכב והיה חסר לי אוויר במידה מסויימת ולקראת חצות כבר לא יכולתי והתפנתי לבית החולים אסף הרופא.... לרופאים לא הייתה תשובה באשר לגרום האירוע אני הייתי אדם בריא ללא מחלות בעבר,, אני בעל תפקיד בכיר בצבא אדם שלא מעשן ואינו שותה,, תקופה די ארוכה לפני האירוע אני הייתי מתאמן בחדר כושר כול בוקר באופן קבוע ומשחק כדורסל לעיתים קרובות לא חטפתי מכה לפני האירוע אני לא הייתי בשמש.,,, וברצוני לדעת מדוע זה קרה על-מנת להימנע מאירוע נוסף!. אני קראתי חומר רב בנושא הנ"ל אך איני מצאתי תשובה שמאפיינת את אורך החיים שלי,,, אם ביכולתך לעזור לי בנושא אנא ענה לי בהקדם בתודה מראש אלעזר

18/07/2001 | 09:40 | מאת: ד"ר רון דבי

אלעזר שלום לא תמיד מוצאים את הסיבה לכך. ישנם גורמי סיכון ידועים כמו סכרת, לחץ דם, שומנים ועוד. אצל אנשים צעירים הלוקים בכך הדבר יתכן על רקע הפרעות גנטיות (למשל בקרישה). לעיתים למרות בירור מקיף לא מוצאים את הסיבה. איני יודע איזה בירור עברת, אך אני מניח שאם היית מאושפז בוודאי בוצעו הבדיקות המתאימות. בברכה ד"ר רון דבי

14/07/2001 | 00:41 | מאת: דוד

ד"ר גוטליב שלום, לעיתים קרובות אני מאבד את שיווי המשקל שלי וזה מלווה בדר"כ בסחרחורות. אני נמצא ממש בעת הזאת בבירור נוירולוגי מקיף לצורך אבחון של בעיות בכלי הדם במוח, ולכן אני רוצה לשאול אותך האם יתכן שקיים קשר כלשהו בין הפרעת שיווי המשקל לבין תחום הנוירולוגיה בהקשר של פגיעה בכלי הדם במוח ? בתודה מראש, דוד

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2001 | 19:43 | מאת: דר' דניאל גוטליב

כן, קשר כזה אפשרי ולשם כך חוקר אותך הנוירולוג בקשר לבעיות נלוות אחרות המבדילות סחרחורת "סתם" מסחרחורת נוירולוגית.

14/07/2001 | 00:30 | מאת: דוד

ד"ר גוטליב שלום, בבדיקת שינה שנעשתה לי במעבדת שינה, נכתב בדוח בין היתר - שנתגלה מאמץ נשימתי שהתבטא בעלייה במתח שרירי הצוואר , והפסקות נשימה בנות 20-30 שניות. השאלה שלי היא - האם יתכן שהפרעות אלה קשורות לבעיה נוירולוגית (לסיבוך של דלקת קרום המוח או לסיבוכים במוח עצמו) ? בתודה מראש, דוד

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2001 | 19:41 | מאת: דר' דניאל גוטליב

הפרעות שינה בכללותן נחשבות לבעיה הנמצאית בטיפולם של נוירולוגים כמו גם רופאי א.א.ג ופולמונולוגים. הממצאים אצלך מחשידים להפרעת דום נשימה אולם זה מתפקידו של עורך הבדיקה לקבוע סופית על כך. בכל מיקרה גם אם הסיבה היא נוירולוגית ובוודאי אם היא קשורה לבעיות א.א.ג הטיפול יהיה זהה ולשם כך צריך להמצא בטיפולו של רופא מרפאת השינה.

14/07/2001 | 00:14 | מאת: דוד

ד"ר גוטליב שלום, בתשובתך הקודמת ענית לי שדופיקר ניתנת במצבים שונים שאינם בדיוק מחלת פרקינסון אולם הם דומים למחלה מבחינת הסימפטומים, והוספת שכבר דיברת על כך בפניה קודמת. חיפשתי בפורום בפניות קודמות, ומצאתי פיסקה אחת מתשובה שנתת ובה אמרת שמנסיונך דופיקר יעילה רק במקרים בהם יש מחלת פרקינסון בנוסף לשבץ מוחי. במקרה שלי - אין לי פרקינסון ולא היה לי מעולם שבץ מוחי (אני מתחת לגיל 40), וקיבלתי מהרופא הנוירולוג שלי את התרופה דופיקר (הוא אמר שזה להקלת העוויתות), האם תוכל לומר לי באיזה מצבים חוץ מפרקינסון ניתנת דופיקר ? בתודה מראש ובברכה, דוד

לקריאה נוספת והעמקה
22/07/2001 | 19:37 | מאת: דר' דניאל גוטליב

ישנה קבוצה שלמה של מחלות שאנו קוראים להן מחלות אקסטראפירמידליות ומחלת הפרקינסון היא הידועה בינהן. אף על פי שדופיקר נועד לטיפול במחלה זו אנו מנסים את התרופה בחלק מהמחלות האחרות השייכות לקבוצה זו בתקווה שהתרופה תהיה מועילה. אני מניח שהשימוש במונח עוויתות לתאור הבעיה שלך הוא כללי ומנחש שאולי מדובר על תנועות בלתי רצוניות מסוג אטטוזיס כמו שרואים במחלה מקבוצה זו הנקראית דיסטוניה. כאמור מנסים את התרופה ולעיתים היא עוזרת ובנוסף לכך מנסים עוד תרופות בעלות השפעה דומה. אני מציע שתפנה למרפאת הפרעות תנועה באחת המחלקות הנוירולוגיות שבאזור מגוריך.

21/09/2008 | 19:37 | מאת: דוד אפרים

ד"ר גוטליב שלום. האם יש תחליף יעיל לתרופה דופיקר? אימי בת ה-83 סובלת מפרקיסוניזם קל.בנוסף על אוסטופורוזיס קשה, לב ולאחרונה כליות והיא סיעודית.הדופיקר גורם לה לתופעות לוואי קשות,גופניות ומנטליות. כרגע היא לוקחת 3 פעמים ביום רבע כדור דופיקר, + פעמים ביום 100mg פקמרץ. הרופא המטפל טוען שהיא חיבת להגדיל את כמות הדופיקר ושהפקמרץ אינו יכול להוות לו תחליף מלא,אך מנסיון העברהשפעת הדופיקר עליה היתה קשה מאד. האם ניתן להחליף את הדופיקר בתרופה חסרת תופעות לוואי ?[גם אם אינה בסל הבריאות]. בתודה דוד אפרים .

13/07/2001 | 19:40 | מאת: אבי

שלום האם ידוע לך מה זה CBGD= CORTICOBASAL GANGLIONIC DEGENERATION זה מה שיש לאבא שלי כשנה, בן כ 63 מתבטא בחוסר יכולת הליכה עצמאית למעט הליכה איטית ביותרבעזרת תמיכה של אדם למרחק קצרצר, עמידה רק בתמיכה, תזוזות איטיות ביותר של הידיים ושל הגוף, דיבור חלש ואיטי, קושי לישון, דיכאון ועוד. ברצוני לדעת האם ידוע לך על עוד מישהו בארץ או בעולם שיש לו זאת , אם כן כמה כמו כן האם ידוע לך על מקרים של החלמה אם כן כיצד ומה ניתן לעשות לצורך החלמה באם לא ניתן, מה ניתן לעשות לצורך מניעת החמרה. כמו כן האם ידוע לך על אמצעים שונים היכולים לעזור במהלך השיגרתי של החיים (כגון מיקרופון כלשהוא שניתן יהיה לשמוע את הדיבור ועוד). האם ידוע לך על מומחה בחו"ל בעל שם עולמי בתחום שנחל הצלחות, על מחקרים שנערכו בענין, מאמרים/ספרים שנכתבו והיכן ניתן לקרוא אודותיהם. מתנצל מראש באם שאלתי שאלות רבות מדי

לקריאה נוספת והעמקה
13/07/2001 | 19:59 | מאת: עדי

תשובות נא לשלוח לשאלה של עדי מ 13/7/2001 שעה 19:53

22/07/2001 | 19:30 | מאת: דר' דניאל גוטליב

אין לי נסיון במחלה של אביך ולכן לא אוכל לצערי לעזור לך ללא קשר לרקע הפטולוגי של המחלה אין לי ספק ששימוש בטכניקות שיקומיות של פיסיותרפיה, רפוי בעיסוק ורפוי בדבור יכולים לשפר את אכות חייו, אולם כדי לדעת כיצד ליישם אותן צריך לבדוק אותו במסגרת המתאימה.

13/07/2001 | 18:48 | מאת: מיכל

שלום, אבי עבר אירוע מוחי קשה לפני 11 חודשים בצד השמאלי של המוח. הוא נפגע בדיבור, בהבנה ופגיעה מוטורית קשה בעיקר ביד ימין והוא שרוי בדיכאון. לאחר 4 חודשים מהאירוע הוא עבר ניתוח בעורק הימני להוצאת סתימות וחודש לאחר מכן עבר ניתוח דומה בעורק השמאלי. מאז הוא התקדם בהליכה, בדיבור וגם בפעולות היד, אך עדיין קשה לו להשתמש ביד. כיום הוא מקבל טיפול פיזיוטרפיה אחת לשבוע וכל יום הוא עובד על היד בעזרת מכשירים-הרמת משקולות ומתיחת קפיצים. רציתי לדעת האם עדיין יש סיכוי לשפר באופן משמעותי את פעולת היד כי הדבר מאוד חשוב לו. התרופות שהוא מקבל הן קרטיה, פריזמה וויטמינים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
13/07/2001 | 19:04 | מאת: דר' דניאל גוטליב

מהתאור שלך מתקבלת תמונה של החלמה איטית אבל בלתי פוסקת והכי חשוב עם מטרות. התחושה היא שבמצב כזה יש מקום לצפות להמשך החלמה גם ברמת היד אולם בלי הערכה מקצועית יוןתר זו רק תחושה. ככלל כשהיד נותרת פגועה באופן משמעותי מעבר לחודש הראשון אחרי השבץ ברור שיש נזק בלתי הפיך אולם ההחלמה התפקודית כוללת גם קומפנסציות שונות שמאפשרות ליד להפוך ל"יד עזר" ופגשתי מחלימים שעם הרבה מאמץ והתמדה שבו אלי אחרי שנה ויותר מפגיעה קשה כזו ביד והראו לי שהם מנצלים אותה היטב (גם אם זה לא חזר למצב הקודם) דבר שעזר להם רבות ולא פחות חשוב נתן להם תחושה של שליטה במצב. הייתי ממליץ לכם לגשת באופן פרטי למרפאה בעיסוק או פיסיתרפיסטית המתמחה בטיפול ביד אחר שבץ ולקבל אצלה הדרכה בקשר לתרגילים שאותם יהיה צורך לבצע הרבה מאוד פעמים. אתם מציינים תרגילים כמו מתיחת קפיצים והרמת משקולות - יש תרגילים טובים יותר שבהם מבצעים פעולות מכוונות למטרה מסוימת כמו לגזור נייר או לסמן קו בסרגל וכמובן להחזיק כוס ולהביא אותה לפא או לכפתר חולצה או להעתיק צורות בעזרת טוש וניר. בהצלחה.

13/07/2001 | 00:04 | מאת: לוי

אני נכה עקב אירוע התקף לב ואירוע מוחי תוצאות אירוע מוחי היא פגיעה במערכת העצבים והפרעה בדיבור, בעיה בזיכרון כיום קשה לי לכתוב מכתב שלם או דברי הסבר שאלה באיזה דרך ניתן לשקם לאחר האירוע המוחי ??

לקריאה נוספת והעמקה
13/07/2001 | 18:54 | מאת: דר' דניאל גוטליב

שאלת שאלה קצת כללית. מרבית השאלות בפורום זה מתייחסות להבטים שונים של השיקום לאחר שבץ וזו גם מטרתו אז אולי כדאי שתעבור על כל השאלות ותשובות ותתחיל לקבל תמונה. כמו כן יש ספרים בנושא. אני כתבתי אחד בשם "החלמה אחרי אירוע מוחי" בהוצאת פרולוג שניתו להזמין דרך סטמצקי או ישר להוצאה ונדמה לי שניתו בעברית למצוא עוד לפחות ספר אחד. באנגלית יש מספר ספרים מצויינים בינהם זה של פרופ' מרק עוזר (OZER ) MANAGING STROKE. קיימים אתרים יוצאים מהכלל באינטרנט, תתחיל בWWW.STROKECENTER.ORG של אוניברסיטת וושינגטון ותמשיך משם הלאה. בהצלחה.

12/07/2001 | 19:21 | מאת: דנה

בתחילה היה כאב מאחורי אוזן שמאל ובראש בחלק אחורי תחתון בשמאל אחד מהכאבים מקרין מטה. הייתה התקררות חזקה באותו זמן בהמשך גם סינוסיטיס וברונכיט והמשכתי לסבול מכאבים כאלו מידי פעם בהתקררות. הופיעו כאבים מעין שמאל מוקרן לראש בחלק אחורי תחתון שמאל ומוקרן לשן תחתונה אחרונה באותו צד, צמוד מאחורי השן הופיעה בועת דם. כאבים מעל האוזן ומצד העין בצד שמאל. בלוטות לימפה מוגדלות באוזן ובראש מאחור. היו גם כאבים חודרים בראש, כאבים בעיניים ועפעפיים נפוחים ולחץ תוך עייני. האם זה אומר לך במה מדובר?

לקריאה נוספת והעמקה
13/07/2001 | 18:48 | מאת: דר' דניאל גוטליב

לצערי לא.

10/07/2001 | 23:24 | מאת: דוד

ד"ר גוטליב שלום רב, ראשית, אני מאוד מודה לך על תשובתך המהירה בנוגע לבדיקות הסירולוגיות שביצעתי, אתה מסביר בצורה מאוד יפה וברורה. בהמשך לתשובתך בקשר לבדיקות דם ANA + ANTI DNA , במידה ותוצאות הבדיקות שתתקבלנה מהמעבדה תהיינה חיוביות (כלומר - יתברר מהן שמערכת החיסון שלי מייצרת נוגדנים שפעילותם מזיקה לכלי הדם במוח) מהן אפשרויות הטיפול הידועות לך ? בתודה מראש ובברכה, דוד

לקריאה נוספת והעמקה
13/07/2001 | 18:46 | מאת: דר' דניאל גוטליב

במקרים כאלו שוקלים מתן תרופות המדכאות את פעילות מערכת החיסון. אולי כדאי שתחכה לתשובות..

10/07/2001 | 01:17 | מאת: דוד

ד"ר גוטליב שלום, קיבלתי מרופא נוירולוג תרופה בשם "דופיקר", כידוע לך, משתמשים בתרופה "דופיקר" לטיפול בחולי פרקינסון (זה על פי ההתוויה), אולם, ישנם מקרים שתרופה זאת ניתנת גם לחולים אחרים שלא אובחנו כחולים במחלה זאת, לדוגמא - חולים הסובלים מעוויתות שרירים בחלקי גוף שונים וכיוצ"ב, השאלה שלי היא כזאת - (1) לפי הידוע לך, באיזה מקרים (חוץ מפרקינסון) נותנים תרופה זאת לחולים, וכיצד יכולה תרופה לפרקינסון להשפיע על אנשים הנוטלים אותה, שאינם חולים במחלה זאת ? (2) כיצד אמורה התרופה להשפיע בנוגע להקלת עוויתות שרירים ? (3) מהם תופעות הלוואי הניצפות מתרופה זאת בשימוש ממושך ? בתודה מראש ובברכה, דוד

לקריאה נוספת והעמקה
13/07/2001 | 18:44 | מאת: דר' דניאל גוטליב

דופיקר ניתנת במצבים שונים שאינם בדיוק מחלת פרקינסון אולם הם דומים למחלה מבחינת הסמפטומים ועל כך דברנו בפנייה קודמת בפורום זה. לא כל כך מוכרת לי ההתוייה לתת דופיקר ל"עויתות שרירים" אבל אולי אינך מתאר במדויק את התלונה שבעקבותיה הוחלט לתת את התרופה. לתרופה יש תופעות לוואי שונות. בין הבולטת צריך לציין אפשרות לירידת לחץ דם כשעוברים מישיבה לעמידה ואז תחושת עלפון, בחילה כשלוקחים את התרופה לפני האוכל ובילבול אצל קשישים שסבלו כבר קודם מקשיי רכוז. הרשימה אינה נגמרת בזאת אולם צריך לזכור שתופעות הלוואי נדירות בדרך כלל. אם יש ספק בקשר למתן התרופה במקרה זה כדאי להתייעץ עם נוירולוג נוסף.