אירוע מוחי - התמודדות

לדר' גוטליב שלום רב: ראשית ברכות על היוזמה של הפורום ויישר כח לך באופן אישי על הסיוע למשפחות. אימי בגיל 74 עם הסטוריה של אירוע מוחי. הראשון היה לפני כ- 15 שנה קל מאוד השני הגיע לפני כ-3 שנים יחסית היא התמודדה יפה ולאחר שיקום השתחררה מבית החולים. לפני כ-שנה וחצי הגיע האירוע הנוסף והקשה. אימי אבדה את רפלקס הבליעה. תוך מס' חודשים היא ירדה במשקל מעל 20 ק"ג. כעת יש לה פאג. אימי מטופלת ע"י פיליפינית 24 שעות ביממה. היא מקבלת מספר רב של תרופות. התרופה שברצוני לשאול עליה היא: דופיקר. רופא גריאטרי של קופת-החולים אמר שהתרופה יכולה לסייע לה בבליעה. אנו לא רואים שום שינוי. הכאב של אימי הוא עצום גם נפשית וגם פיזית. אימי שואלת כל הזמן האם אין תרופה שיכולה לעזור לה לבלוע ( ברצוני לציין שהיא לא מצליחה אפילו לבלוע את הרוק שיש לה בפה) והאם התרופה הנ"ל מספיקה? זה מייסר אותנו הילדים לראות את מצוקתה. אני מאוד אודה לך ומראש על תשובתך הנחוצה לנו מאוד. תודה רבה לילי

ליבי ליבי עמכם אימי ז"ל עברה אותו אירוע וגם היא איבדה את רפלקס הבליעה מי כמוני יודע שהסבל הוא עצום . אימי נפטרה שבועיים לאחר האירוע מדום לב וכולם אמרו שזה מוות של צדיקים שהיא לא נאלצה לסבול יותר. השבועיים שהיא סבלה מאי יכולת לבלוע טיפת מים היו הימים הכי קשים בחיינו ולא הפסקנו לבכות. הסיפור העצוב של אימך החזיר אותי לתקופה הנוראה ההיא ואני מאחל לאמך שיקרה נס ושתחזור לעצמה.

נתחיל בכך שאין תרופות שנועדו ספציפית לטפל בבעיות בליעה אחרי שבץ. הטיפול צריך להיות מבוסס על תרגילים של קלינאית תקשורת מנוסה בהפרעות בליעה ולא מזיק אם לפני התחלת הטיפול עוברים גם בדיקת רופא א.א.ג שיסתכל על מיתרי הקול ומנגנון הבליעה. אפשר גם להקדים בדיקת רנטגן שנקראית וידאופלאורוסקופיה אבל אני מודה שזו אינה בדיקה נגישה כל כך והיא לא ממש בסל הבדיקות המאושרות על ידי הקופות. על כל פנים אחד המקומות בהן מבצעים אותה הוא בי"ח בילנסון. אם או בלי הידע שהצטבר לאחר בדיקות אלו מוצאים את קלינאית התקשורת המתאימה ומתחילים טיפול. הפג לא מפריע אלא להיפך. כעת לתרופות: באופן נסיוני וללא שמדובר בהתוייה קלסית של התרופות האלו אנחנו מנסים לעיתים תרופות שונות לבליעה. אפשר לנסות דופיקר אם כי מנסיוני היא לא במיוחד יעילה חוץ ממקרים בהם יש מחלת פרקינסון בנוסף לשבץ מוחי. תרופה אחרת שאני נוהג לעיתים לנסות היא ארטן, גם היא תרופה לפרקינסון שכתופעת לוואי מיבשת את הרירית וכך מוקל על החולים הסובלים מקושי לבלועמ את הרוק. ייבוש הריריות אינו נטול סכנות וגם תופעות הלוואי האחרות של התרופה דורשות השגחה רצינית של הרופא המטפל אולם כאמור ישנת חוליחם מסוימים שנעזרים בתרופה כדי להתחיל לבלוע. בכל מקרה זה צריך להעשות תוך כדי הטיפול אצל קלינאית תקשורת במיוחד באותם מקרים שלא בלעו זמן ממושך. לבסוף, יש דברים שאפשר לנסות בעצמכם כמו ללקק כדור קרח על מקל ואחר כך סוכריה על מקל ועוד. אני ממליץ לנסות להשיג את החוברת שהוכנה על ידי ד"ר יהודית ליטווק מנהלת השירות לרפוי בדבור בבי"ח הדסה הר הצופים, בהוצאת המחברת. אפשר לרכוש אותה על ידי פנייה טלפונית ישירות אליה. בהצלחה.