פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

מבי"ח אוניברסיטאי בברן שבשוויץ

תנסה לשאול גם בפורום של מידענות רפואית.

מצטער אבל הנ"ל אינו מוכר לי.

תודה

גיסתי בת 27, סבלה מארוע מוחי קל כ- 4.5 חודשים לאחר הלידה. מאז הלידה היא סבלה מהבזקי אור מול העיניים (נקודות וסלילים) שהלכו והתגברו, וכן רצו לה אותיות מול העיניים כשניסתה לקרוא. תופעות אלה יוחסו למיגרנה למרות היעדר כאבי ראש. 4.5 חודשים לאחר הלידה (לפני שבועיים בערך) היא חשה בטשטוש בתחושה בצד שמאל של הגוף- ואובחן ארוע מוחי קל (איזורים קטנים מתים במוח בבדיקת MRI) וכן קרישיות יתר. נותרה תחושת חולשה וקצת כבדות ביד ורגל ימין, האותיות רצות לה הרבה יותר מול העייניים, וכן עדיין קיימים הבזקי אור בתדירות מאוד גבוהה (רוב היום) והגברה ב"ריצת האותיות", וכן כאבי ראש כשמסתכלת על מסך טלביזיה או מחשב. שאלות : 1) האם כל התופעות יכולות להיות מיוחסות לארוע המוחי? חלקן החלו לפניו וההבזקים ממשיכים עכשיו? 2) האם התופעות יעברו עם הזמן? ודה, שרי

אלו אינן תלונות שכיחות של אירוע מוחי אף שהן אפשריות. התלונות נשמעות בחלקן כקשורות למיגרנה אבל המקרה כולו חורג מאוד מהרגיל ובהעדר פרטים ברורים לא הייתי רוצה להטעות אותך.

אבי בן 92 מאושפז כשבוע עקב התייבשות וחיידק בדרכי השתן שעבר לדם בשם: e-coli הוא הונשם כיומיים וחצי והיום התאושש אינו מונשם , נושם עצמאית. הוא צלול בדר"כ, אתמול כשראה את משפחתו לא ענה לנו, אמר מילים ספורות כמו די , נו מבטו היה מבוהל וידיו נוקשות איך ההתרשמות שלך, האם זה יכול להיות קשור לפרקינסון שיש לו( כשבוע אינו מקבל את ה dopicar תודה

באופן כללי ביותר התשובה חיובית ויש לצפות שהתרופה תחודש בהקדם האפשרי אולם בגיל כה מתקדם יש אבחנה מבדלת ארוכה הכולת גם אירוע מוחי והיא תתבהר קרוב לודאי בימים הקרובים. בהצלחה.

לד"ר גוטליב שלום עבר לפני שבוע וחצי ארוע מוחי. היה לו דימוםבשמך שלשה ימים, והדופק והסוכר היו גבוהים. עכשיו מתחילים ליצב לו את הדופק, הרידו לו את מסכת החמצן. הוא מנסה לדבר אבל לא מצליח להוציא הברות. יד ורגל שמל משותקים. האם ניתן לרפא את הדיבור ואת השיתוק. או שנשארים כך לכל החיים. לי ממש קשה לראות את אבי במצב זה שהיה עד לפני שבוע אדם פעיל מאד. נוסע לחול, חופשות בארץ ריקודים פעמיים בשבוע. תוך שבוע נראה לי אבי כבן מאה. אייני יכולה לראותו במצבו וכשאני חוזרתה ביתה אני בוכה. ברצונילשלאול איך אפשר להקל על מצבו בשלב זה?

סבלנות ואופטימיות צריכים לכוון אותך בשלב המוקדם של ההתאוששות שבו נמצא אביך (שבוע וחצי). אם תקרא חלק מהשאלות והתשובות בפורום הזה תוכל להתרשם מהטווח הרחב של האפשרויות להחלים וגם ממצבים קשים. תקרא ותלמד (בשאלות קודמות תמצא קישורים לאתרי מידע חשובים) ותתכונן לתהליך לא קצר אבל משמעותי של החלמה. בהצלחה

לחברי הפורום שלום רב ברצוני לתאר את חווית ההתמודדות עם אב שעבר ארוע מוחי. פגיעה שאובחנה כקשה - דימום באיזור גזע המוח אשר גרם לפגיעה בצד ימין רגל , יד הפרעות בדיבור ובחשיבה. דבר ראשון שעשיתי לאחר אישפוזו הוא ללקט מידע בנושא בעיקר ברשת. ( אתרים רפואים ממש לא הוסיפו לי דבר ).. ( מה שהתברר לי שאירועים אלא הם דיי נפוצים ובעקבותיהם קיימת תעשיה שלמה של מטפלים, אביזרים וכ"ו ... ) ועל כן הגעתי לאתר זה ואני אסיר תודה באמת למנהלי האתר אשר השכילו להקים ולנהל פורום זה בצורה מיקצועית. מתוך עיון בשאלות /תשובות הבנתי מיד שיש להתחיל בטיפול עוד בביה"ח . בביה"ח הרגיל אין את האמצעים/יכולת ( מבחינת כ"א ) ורצון להתחיל ולבצע שיקום. וחשוב מאוד להתחיל בהפעלה של איזוריים רפויים/משותקים פסיבית וגם אקטיבית כמה שניתן. וכך ממש במקרה מתוך עיון בשאלת התייעצות בפורום הגעתי למר אילן בזר'נו אשר פגש אותנו בזמן הקריטי יום לאחר האירוע בביה"ח איכילוב. אילן איבחן את חומרת מצבו של אבי ופירש לנו את מצבו בשונה מתיאור של רופאים,.תוך תחושת אופטימיות שעזרה לנו ברגעים אלו. . הוא זיהה את הפוטנציאל השיקומי על ידי שהטיב לזהות את מעט התנועות שנשתמרו במוח לאחר הפגיעה ( ותאמינו לי המצב בעיני זה ניראה רע ומר ). לא אלאה אתכם אבל כיום כשלושה חודשיים לערך אשר מתוכם כ3 שבועות בפנימית והשאר בביה"ח שיקומי אבי מסוגל ללכת בהליכון לדבר חופשי ולהניע ביתר קלות את יד ימין. ברצוני לציין שוב את גישתו הטיפולית ,סבלנותו את יכולת האמפטיה ההקשבה והתמיכה של אילן. ואת האנרגיות החיוביות אשר שאבנו ממנו במהלך תקופת השיקום. אנו אסירי תודה ומלאי הערכה. ברצוני שוב לחזק את חברי הפורום בהבאת דוגמא אישית זו אפילו באם היתה חושפנית ולו כדי להביע את כנות דברינו ולא לשם שרלטנות או פירסום שווא. ברגעים קשים אלו זקוקה גם המשפחה לאדם תומך אשר מפיח תיקווה . יישר כוח והמון תודה אם יורשה לי לתת את מס' הטלפון של אילן על מנת שחברים """חדשים""" יוכלו להיעזר באדם נפלא זה. ולהודות בשם אבי פרץ דרדרי אשר מקווה אני שבעזרת עבודה נוספת יחזור לעצמו כמעט למה שהיה לפני האירוע 327906 - 052

מצטרף לדבריו של משה מתוך ניסיון אישי

תודה ובהצלחה בהמשך השיקום

לחברי הפורום שלום רב ברצוני לתאר את חווית ההתמודדות עם אב שעבר ארוע מוחי. פגיעה שאובחנה כקשה - דימום באיזור גזע המוח אשר גרם לפגיעה בצד ימין רגל , יד הפרעות בדיבור ובחשיבה. דבר ראשון שעשיתי לאחר אישפוזו הוא ללקט מידע בנושא בעיקר ברשת. ( אתרים רפואים ממש לא הוסיפו לי דבר ).. ( מה שהתברר לי שאירועים אלא הם דיי נפוצים ובעקבותיהם קיימת תעשיה שלמה של מטפלים, אביזרים וכ"ו ... ) ועל כן הגעתי לאתר זה ואני אסיר תודה באמת למנהלי האתר אשר השכילו להקים ולנהל פורום זה בצורה מיקצועית. מתוך עיון בשאלות /תשובות הבנתי מיד שיש להתחיל בטיפול עוד בביה"ח . בביה"ח הרגיל אין את האמצעים/יכולת ( מבחינת כ"א ) ורצון להתחיל ולבצע שיקום. וחשוב מאוד להתחיל בהפעלה של איזוריים רפויים/משותקים פסיבית וגם אקטיבית כמה שניתן. וכך ממש במקרה מתוך עיון בשאלת התייעצות בפורום הגעתי למר אילן בזר'נו אשר פגש אותנו בזמן הקריטי יום לאחר האירוע בביה"ח איכילוב. אילן איבחן את חומרת מצבו של אבי ופירש לנו את מצבו בשונה מתיאור של רופאים,.תוך תחושת אופטימיות שעזרה לנו ברגעים אלו. . הוא זיהה את הפוטנציאל השיקומי על ידי שהטיב לזהות את מעט התנועות שנשתמרו במוח לאחר הפגיעה ( ותאמינו לי המצב בעיני זה ניראה רע ומר ). לא אלאה אתכם אבל כיום כשלושה חודשיים לערך אשר מתוכם כ3 שבועות בפנימית והשאר בביה"ח שיקומי אבי מסוגל ללכת בהליכון לדבר חופשי ולהניע ביתר קלות את יד ימין. ברצוני לציין שוב את גישתו הטיפולית ,סבלנותו את יכולת האמפטיה ההקשבה והתמיכה של אילן. ואת האנרגיות החיוביות אשר שאבנו ממנו במהלך תקופת השיקום. אנו אסירי תודה ומלאי הערכה. ברצוני שוב לחזק את חברי הפורום בהבאת דוגמא אישית זו אפילו באם היתה חושפנית ולו כדי להביע את כנות דברינו ולא לשם שרלטנות או פירסום שווא. ברגעים קשים אלו זקוקה גם המשפחה לאדם תומך אשר מפיח תיקווה . יישר כוח והמון תודה אם יורשה לי לתת את מס' הטלפון של אילן על מנת שחברים """חדשים""" יוכלו להיעזר באדם נפלא זה. ולהודות בשם אבי פרץ דרדרי אשר מקווה אני שבעזרת עבודה נוספת יחזור לעצמו כמעט למה שהיה לפני האירוע 327906 - 052

כאמור תודה ובהצלחה אני מזמין מחלימים אחרים לגלות ולשתף את נסיונם.

שלום רב, אני מחפש מידע דחוף בנושא שיקום נוירולוגי לצורך עבודה אוניברסיטאית, אודה לכם אם תכוונו אותי למקורות מידע, כתבות, מאמרים, דפי אינטרנט ואישים בנושא. בתודה: יונתן אלמלם 067-688573. (אשמח אם ייצרו איתי קשר בפלאפון).

ידידי הצעיר והנכבד, בכל ספרייה רפואית כמו זו של בית הספר לרפואה בת"א תמצא כרכים שלמים בנושא ואם תקיש באנגלית neurological rehabilitation בגוגל תמצא הרבה מאוד חומר. בהצלחה.

אבי בן 62 לאחר אירוע מוחי , נוטל קומאדין באופן קבוע. האם קיים קשר ביו נטילת התרופה לריח פה רע ? ואם כן - מה ניתן לעשות בכדי למונעו ? תודה

לא, אין קשר בין השניים. בעית ההליטוס נובעת מגורמים שונים וצריך שלול אותם אחד לאחד. תתחילו בבדיקת רופא שיניים (להביא בחשבון את הטיפול בקומדין אם יתוכננו טיםולים בעיקבות הבדיקה) ותמשיך בבדיקת רופא א.א.ג עד אז תשתמשו במי שטיפה לחיטוי חלל הפא מחיידקים ולעיסת מסטיק או מציצת סוכריות לגירוי בלוטות הרוק. בהצלחה.

לאחורנה קיבלתי ארוע מוחי קל - בהנחה שנשללו ממצאים פאתולוגים כגון לחץ דם גבוה ובעיות קרישה וכו..... אבקש לדעת מה הטיפול המומלץ חוץ מאספרין. ואיזה טיפול מונע אני צריך לעשות , על מנת למנוע הישנות ארוע מוחי נוסף בעתיד ???? נ.ב. אני בן 40 ולא סובל מכל מחלה כרונית או בעיות רפואיות חריגות. תופעות לואי שנשארו - אי תחושה חלקית בלחי שמאל ותחושת עמימות בארובת עין שמאל. מה צריך לעשות על מנת שתחושות יעלמו ? ובאיזה טיפולים יש צורך ? משה

בהמשך לתשובתי משאלתך הקודמת הדומה אשר ככלל להרגיע אותך שהתחושות עליהן אתה מתלונן חולפות בדרך כלל מעצמן.

שלום אני בן 45 והתגלה אצלי הומו צסטאין ברמה של 47 אני מטופל ב פוליק אסיד ואספרין שאלתי: האם אספרין מנטרל את פעולתו של פוליק אסיד תודה מראש

לא למיטב ידיעתי.

לאחורנה קיבלתי ארוע מוחי קל - בהנחה שנשללו ממצאים פאתולוגים כגון לחץ דם גבוה ובעיות קרישה וכו... אבקש לדעת מה הטיפול המומלץ חוץ מאספרין. ואיזה טיפול מונע אני צריך לעשות , על מנת למנוע הישנות ארוע מוחי נוסף בעתיד ???? נ.ב. אני בן 40 ולא סובל מכל מחלה כרונית או בעיות רפואיות חריגות. משה

בהתחשב בגיל הצעיר בו עברת את האירוע הייתי ממליץ שתמצא במעקב של מרפאה ייעודית לברור מחלות כלי דם מוחיים ותעבור דרכה בדיקות מפורטות לשלול מקור לבבי לבעיותיך, הפרעה במערכת הקרישה ועוד גורמים אחרים לשבץ בגיל הצעיר. רק לאחר תום הברור המקיף תוכל לדעת כיצד להמשיך בטיפול המונע. בהצלחה.

תודה לד"ר גוטליב

ד"ר גוטליב, אני סטודנטית לריפוי בעיסוק ורציתי לקבל מידע על האבחון והטיפול של התפיסה החזותית ועיבוד המידע אצל אנשים לאחר CVA . בתודה מראש, יעל

הספרות בעברית קצת מצומצמת כך שאני מקווה שאין לך בעיה עם ספרות אנגלית: בספרים של Heilman: Clinical Neuropsychology של Mesulam: Principles of Behavioral Neurology תמצאי פרקים מצויינים ו"קלסים" על הנושאים האלו אבל למען האמת גם אם תחפשי בספרות של רפוי בעיסוק תחת NEGLECT תמצאי לא מעט חומר. בחיפוש בmedline תאתרי את מאמרי הסקירה ( review) של Halligan או של .Thompson בהצלחה

לדוקטור שלום, לפני שבוע וחצי דודתי בת 72 עברה אירוע מוחי, והוא פגע בצד הימני של גופה. היא לא מדברת,רואה או שומעת בצד ימין. אך היא מסוגל להרים את ידה ורגלה ובד זה. והיא אינה שולטת בשלפוחית השתן. שאלתי היא: האם ניתן לטפל במצב זה? ואיזה טיפול אתה ממליץ? (היא לא סובלת מסוכר)

אתה מתאר מצב די שכיח לאחר אירוע מוחי שבו נפגע חצי הגוף, במקרה זה מימין ומאחר והפגיעה במוח היא בצד שמאל האחראי ליכולת הדיבור והבנת השפה גם אלו נפגעו. הראייה נפגעה במחצית הימנית של שדה הראייה. בערך 75% מהנפגעים במצב כזה יחזרו ללכת גם אם הליכתפ תהיה אולי מוגבלת ולא כמקודם אך הם לא יזדקקו לכיסא גלגלים ולפחות 60% מהם יהיו עצמאים גם ביתר תפקודי היום יום. כך שכעת עליכם להתאזר בהרבה סבלנות וכוח רצון, ללמוד ככל שתוכלו על המחלה ועל הדרך להשתקם ממנה (אם תעיין בשאלות קודמות תוכל להתחיל בכך וגם להעזר בקישורים לאתרים רלונטים) כדי שתוכלו ללוות אותה בדרך הלא קצרה ולא קלה שעליה לעבור כדי להשתקם מהאירוע. בהצלחה.

אבא שלי עבר אירוע מוחי לפני 5 שבועות, הוא משתפר מיום ליום, בהתחלה הוא לא יכל ללכת והיתה לו בעיה בכל צד שמאל. כיום הוא הולך ללא מקל ועולה מדרגות לבד, צד שמאל של הגוף מעט חלש אבל זה לא משפיע על ההליכה או כל דבר אחר. אבא שלי מעט שמן והאירוע נגרם מכולסטרול. אני ואבי מעוניינים שהוא יעסוק בפעילות גופנית כדי לשמר ולשפר את המצב הנוכחי וחלילה שלא ידרדר. איזה מסגרת של פעילות גופנית מומלצת, האם הרשמה לקאנטרי המקומי או למכון ספורט עם משקולות אפשר להתאים לו תרגילים מתאימים. בכל קאנטרי יש משקולות וכך בכל מכון ספורט כך שאם משקולות לא מתאימות לו אז מה מתאים.

אביך חייב בדיקה רפואית אישית שתאשר את יכולתו להתעמל באופן מאומץ. עד אז וגם אחרי כן ההתעמלות הבטוחה ביותר היא הליכה בקצב נוח אך מהיר מהרגיל ובתנאי שהליכתו כעת יציבה ואין חשש לנפילות. לחילופין אפשר ללכת על הליכון חשמלי או להתעמל באופני כושר. על המשקולות שתפקידן בעיקר לבנות שרירים הייתי מותר..

אני סטודנטית לח"נג בוינגייט במגמה שיקום נכים, שם יש מרכז שיקום גם לנפגעי אירוע מוחי, המרכז משמש עבודה הן אירובית (על מסילות) והן עבודה בחדר כושר , תוך השגחה צמודה ותוכנית אימונים כדאי לך לברר.

לדוקטור גוטליב, שלום סבתי בת 80 עברה לפני כחודש אירוע מוחי (כולל דימום מוחי) שפגע חלקית בתפקוד יד ורגל ימין ובמידה מסוימת גם בדיבור. יש לה הסטוריה של 2 אירועים קודמים , שמן הפגיעה שלהם שוקמה כמידת האפשר (גופנית - תקין, בעיה רק בשדות ראייה ובכתיבה ודיבור). כרגע היא מאושפזת בבית חולים שיקומי. שאלותי: 1. לפעמים בשעת מאמץ (פיזיוטרפיה,קריאה וכו') היא סובלת מכאב לכל אורך ה"קו" - מהצד הימני של הראש, הצואר, היד והרגל. האם יש בכך סכנה ? האם יש להמנע באופן כללי ממאמץ ? האם כאשר מורגש הכאב עליה להפסיק מיד ולנוח, או דווקא להתעלם ולהתגבר ? 2. האם יש דרך לח י ז ו ק היד והרגל (בנוסף לפיזיוטרפיה) - כמו למשל מסאז'ים שונים, פולסים חשמליים, זרמי מים או כל דרך אחרת ?

תופעה של כאב לאורך קו האמצע אינה מוכרת לי. כדאי שתבדק על ידי רופא בזמן שהיא חשה כאב כזה ואם אין ממצא מיוחד בבדיקב לא הייתי מגביל אותה במאמצים. אפשרויות נוספות לחיזוק הגפיים המשותקות מעבר לתרגול הטיפולי המקובל בפיסיותרפיה כוללות גירוי חשמלי לשרירים החלשים וטיפולי משוב (ביופידבק) על בסיס איתות מהשרירים.בהצלחה

דר' גוטליב שלום, נדמה לי ש"זריקת הפלא" שפורסמה בעיתונים מתייחסת לטפול טרומבוליטורי, של המסת דם. אבי עבר אירוע מוחי, ולאחר שיטוט באינטרנט גם אני נתקלתי באותו טיפול שפורסם לאחרונה בעיתונות היומית. לצערי הרב בבית החולים אליו הגענו לא קיבל אבי כל טיפול, למרות שבדיקת סי טי הראתה כי אין לו דימום, ולמרות שהגענו לבית החולים תוך מס' דקות. שאלותי הן: אילו בתי חולים הכניסו את הטיפול? לא נראה לך שחוסר ידיעה יכולה להיות מכרעת, וחוסר טיפול לעומת טיפול טרומבוליטורי יכול למנוע שנים של סבל? שאלה שניה היא: ידוע לי כי ישנם סיכויים ששבץ יחזור על עצמו. האם הטיפול הזה טוב גם לשבץ שני, ואז כמובן אני מבקש לדעת אילו בתי חולים נותנים את הטיפול, על כל צרה שלא תבוא.

על מנת למנוע טעויות אני מציע שתפנה אישית למחלקות הנוירולוגיות בתל השומר, איכילוב והדסה ותברר. אין ספק שהטיפול הטרומבוליטי יהפוך במשך השנים הקרובות לזמין יותר ויותר אולם בינתיים רק מתחילים לרכוש בו נסיון והשימוש בו ללא נסיון הופך אותו לא פחות מסוכן מאשר מועיל. בארצות הברית מצוטטת סטיסטיקה לפיה רק אחוזים בודדים מחולי השבץ מתאימים בשלב זה לטיפול ומקבלים אותו, אולם כאמור שימוש זה ילך ויתרחב.

אבי, בן 55, עבר לפני כשמונה ימים אירוע של הפרעת קצב ממושכת בלב, שמנעה אספקת חמצן והביאה להפסקת פעולת הלב. עד להגעת הנט"ן חלפו כמעט 20 דקות. בפעולת ההחייאה הוחזר לבסוף הדופק, ואבי הובהל לבית החולים. מאז ועד היום לא שב אבי להכרה. הוא מחובר למכונת הנשמה, וסובל מפרכוסים, שלדברי הרופאים מעידים על נזק מוחי קשה. אנו מנסים להפעיל גירויים על חוש השמיעה, המישוש הריח והטעם, הכל כדי לנסות ולהוציא אותו מן המצב בו הוא נתון. עם זאת, הרופאים נותנים לנו להבין כי לאור חלוף הזמן, והסימפטומים המתמשכים, סיכוייו אפסיים. אודה על כל התייחסות וכל עצה מבעל מקצוע או בעל ניסיון.

אנה ראה את התשובה שניתנה זה עתה לשאלה הקודמת באותו עניין. בנוסף לכך אפשר לצין שהפרכוסים , קרוב לודאי משניקרא פרכוסים מיוקלונים, אכן מעידים על נזק מוחי קשה אולם הם אינם בהכרח מלמדים על מצב בלתי הפיך. בהצלחה.

אבי בן 73 היגיע עם עצירת שתן ולבית חולים.[אבי סובל מסכרת והוא קטוע רגל בגלל הסכרת].דק' ספורות אחרי שהוא היגע הוא הקיא דם והיה לו דום לב ודום נשמתי.עשו לו החייא במשך חצי שעה .ומאז הוא מחובר למכונת הנשמה.ותרופות ללחץ דם נוזלים אנטיביוטיקה הרופאים אמרו שהייתה לא הרעלה בגלל שהשתן התפרץ לדם ומשם לריאות לכן הריאות שלו מלאות בהפרשות של דם .[גם כם יש לו מחלת ריאות] בקיצור מה יהיה עליו ומה אפשר לעשות.קצת הסבר על כול הרפלקסים שיש לו כי אין חומר כתוב על הנושא ממש .האם יעזור שנדבר אליו נשמיע לא מוסיקה שהוא אוהב .אבל אמרו לנו שהוא לא שומע כול המצב הזה מבלבל ונותן לנו לחיות באוויר עזרו לי אם אתם יודעים משהו .

ני מצטער מאוד על מצבו הקשה של אביך וספק אם אפשר באמצעות תשובה כאן לעזור לך להבין "מה קורה" אבל באופן כללי מאוד: עליך לנסות לשאול את הרופאים המטפלים בו "כמה עמוקה התרדמת (קומה) שהוא נמצא בה?". ישנם רפלקסים שונים, קרי פעילויות אוטומטיות של מערכת העצבים, לפיהם אנחנו מנסים לענות על השאלה הזו. ככל שהתרדמת עמוקה יותר כך מצבנו גרוע יותר וכאשר למשל האישונים שלנו לא מגיבים לאור אנחנו מדברים על מות מוחי. לעומת זאת במצבי קומה שיטחיים יותר, כשלמשל אנחנו מגיבים לגירויים חיצוניים בתנועות וקולות כלשהן, קשה למדע הרפואה להתחייב על משהחולה קולט או לאוו. האם על אף העובדה שהוא "ישן" הוא קולט משהו מהמתרחש סביבו? קשה לענות ומשום כך אני תומך במשפחות המעונינות להתנהג במקרים כאלו כאילו החולה כן קולט ולו חלקית את המתרחש סביבו ומרשה להם לשבת לידו, להחזיק בידיו וללטף אותו, להשמיע לו דברים שגם אם בוודאי אינם מובנים לו מבחינת תוכנם נקלטים אצלו אולי ברמת ההכרות שלו עם הקול של הדובר וכן הלאה. בהצלחה.

מצורף קישור לכתבה http://images.maariv.co.il/cache/ART379413.html

זו דווקא דוגמא לעתונות רעה המציגה נושאים חשובים בצורה לא אחראית. מדובר בטיפול הקיים כבר מספר שנים והוא נכנס לשימוש באופן מסודר בכל בתי החולים הגדולים אולם גם בארצות הברית משמש עדיין לשיעור קטן (מספר אחוזים) של אוכלוסיית חולי השבץ ולא לכולם. אנה ממך התייעץ איתי לפני שאתה משתמש בפורום כדי לפרסם מאמרים כאלו. תודה . ד"ר גוטליב.

ראשית קבל התנצלותי . הבאת הכתבה הייתה על מנת לידע בנושא. לצערי לא ראיתי את הכתבה כחומר מטעה או עיתונות רעה כדבריך וכנראה טעיתי. שבת שלום ושבוע טוב

ד"ר גוטליב דניאל שלום, אמא שלי בת 58, וכתוצאה ממחלת manic disorder היא לקחה במשך שנה וחצי כל בוקר, אחד מלגרם של כדור בשם פלופנאזין (Fluphenazine). בחצי השנה האחרונה היא התחילה לקבל בהדרגה את תופעות הלוואי של הכדור, שהם קישיון ותנועות לא רצוניות בפנים ובגפיים. הבעייה שהיא חשבה שזה נובעה ממלחה שאובחנה אצלה שקוראים לה פיברומיאלגיה. כיום היא מאושפזת במחלקת שיקום בנהריה, עם שרירים נוקשים בכל הגוף, והתקדמות איטית מאוד להחלמה. רציתי לשאול אם ידוע כמה זמן עד שתופעות הלוואי אמורות לחלוף? ואם יש עוד מישהו שזה קרה לו שיכול לשתף אותי אם הוא החלים מזה. תודה מראש. שי.

מצטער שי אבל נסיבות המחלה של אמא שלך מדי ספציפיות ולא שיגרתיות מכדי שניתן להתייחס אליהם במסגרת פורום זה (שבכל מיקרה נועד לטפל בעיקר בתוצאות של אירוע מוחי). באופן כללי נראה שמדובר אכן בתופעות לואי של תרופות נוירולפטיות (תופעות פרקינסוניות) אם כי לא ניתן לשלול תופעות הקשורות למחלה היסודית עצמה. במקרה שמדובר בתופעות של התרופות אין בדרך כלל סיבה שלא תחלופנה תוך פרק זמן של מספר ימים עד שבועות אולם מנסיוני יש לעיתים קרובות ערוב של שתי הבעיות ביחד (תופעות הקשורותלמחלה ותופעות הקשורות לטיפול בה) וזה הופך את המצב מסובך יותר. בהצלחה.

לד"ר שלום רב. אשמח אם תוכל לעזור לי לאור האינפורמציה הבאה. לאמי היו בשבועות האחרונים מס' רב של אירועים מוחיים קטנים (TIA, בשפת הרפואה). לאחר שהחלה לחוש כי הדבר משפיע לה על יכולת השליטה על הדיבור, פנתה אמי לביה"ח ושם אובחן אצלה חסימה של למעלה מ- 80% של העורק הראשי בצווארה. לאור ממצא זה, הוחלט כי בשובועת הקרובים על אמי לעבור ניתוח על מנת "לנקות" את החסימה (לא צינתור). ברצוני לדעת מס' דברים האם אמי נתונה בסיכון מסויים מעכשיו ועד לניתוח, לאור ממצא זה? האם הניתוח עצמו כרוך בסבוכים וסיכונים מעבר לסיכונים הידועים שבכל ניתוח בהרדמה. אם כן, מהם? וכן, האם בתקופת ההחלמה שלאחר הניתוח, עדיים אמי מצויה בסיכון מה? בנוסף, אשמח לדעת האם יכולים להיות נזקים בלתי הפיכים כתוצאה מTIA. תודה רבה.

כן, קיים סכון שעד לנתוח יתרחש חו"ח אירוע מוחי כתוצאה מהחסימה הנ"ל. לנתוח סכון מעבר לסכון הכרוך בהרדמה עקב העובדה שתוך כדי נתוח עלול להגרם חו"ח אירוע מוחי. אירועים מוחיים חולפים (TIA ) הם מעצם הגדרתם ללא נזק קבוע אולם כאשר הם קורים מספר רב של פעמים סביר שיווצר איזשהו נזק מצטבר. בהצלחה בניתוח.

לד"ר גוטליב תודה רבה.

שלום, אבי לקה בדום לב לפני כחודשיים, זמן הטיפול היה ממושך עד לייצוב דופק. אבי נמצא במצב של COMA כחודשיים. לפני מספר ימים "חל שיפור במצב" 1. פתח את עיניו 2. אוכל בעזרת אחות 3. בפניה אליו מראה תגובה, אינו מדבר אך עושה רושם שמבין כי נמצאים לידו. שאלתי היא: 1. האם יש בדיקות/טיפול כלשהם שניתן לעשות או לחילופין האם יש דרך לאבחן את מצבו הנוכחי. 2. האם המצב יכול להמשיך להשתפר. 3. בהנחה שהיה ב-COMA של חודשיים האם יש סבירות כלהי שיוכל לחזור לתפקד במידת מה. 4. האם יש רופא או רופאים שניתן להתייעץ איתם בנושא אפילו באופן פרטי בתודה מראש מאיר אדלר

לצערנו החוק האכזר של הטבע קובע שיש בדרך כלל קשר בין חומרת הנזק הראשוני וסכויי ההחלמה ממנו, כך שאדם מבוגר ששהה בקומה חודשיים וכעת מתעורר עשוי להחלים אך נדיר יחסית שזו תהיה החלמה מלאה. הבדיקות המשמעותיות ביותר הן אלו הנעשיות במקרה זה ליד מיטת החולה ותוך מעקב של מספר ימים עד שבועות כדי לעמוד על קצב השיפור. כל נאורולוג עם נסיון בשיקום או מומחה לשיקום עם נסיון בחולים נאורולוגים יכולים לעזור. בהצלחה.

מאיר שלום, אבי נמצא בתרדמת מזה 3 שבועות, אשמח אם תוכל לעזור ולספר דרך המייל או דרך האתר, מה שלום אביך , זה יעזור לנו מאד רויטל

שלום, לפני כעשרה ימים אימי עברה אירוע מוחי. כשבוע לפני האירוע, היא סבלה מסחרחורות וכאבי ראש, הרופאה המטפלת טענה כי מדובר בחוסר ברזל בדם, ולכן המליצה על תוספי ברזל. ביום האירוע אמי סבלה מכאבי ראש קשים בצד שמאל מלווים בשיתוק חלקי ביד ורגל ימין. הגענו לחדר מיון ולאחר צילום CT היא אושפזה. מצבה האינטלקטואלי נפגע בצורה חמורה, היא נמצאת בהזיות, לא מזהה את הסובבים אותה ויכולה לדמיין דברים שונים, כאשר הדמיונות קשורים לאירועים בעיקר מהעבר. בבית החולים ישנו מרכז שיקום - אך שהיא בהזיות היא אינה משתפת פעולה. (בריפוי בעיסוק או בפיזיותרפיה). רופאי המחלקה הסבירו לנו כי תופעה זו יכולה להיות קשורה לאירוע עצמו או לחומרי ההרגעה, לפיכך הפסיקו את מינון חומרי ההרגעה - אך הדבר לא עזר. לא ניתן להשאיר אותה אפילו רגע אחד לבד מכיוון שתוך ההזיות קורה שהיא משתוללת ויכולה להפיל את עצמה מהמיטה. שאלותי הן: 1.כיצד נוכל להיות יותר בטוחים לגבי מקור ההזיות? 2.במידה ומקור ההזיות הינן ב אירוע המוחי - האם ניתן להירפא מתופעה זו? 3.כיצד תורמת סביבת בית החולים להזיות? 4.האם רצוי להעבירה למוסד שיקומי?

קלינאי מנוסה (נאורולוג או פסיכוגריאטרי או גריאטר) יכולים לנסות למקם את מקור ההזיות (אורגניות, כלומר כתוצאה מהאירוע המוחי או הפרעות מטבוליות אחרות) לעומת פסיכיאטריות וזה לפי אופן הצגתן. בהתאם לכך יקבע הטיפול, ראשית כן או לאו תרופות פסיכוטרופיות (נוגדות הזיות) ושנית באיזה מינון. לא בלתי שכיח במדינתנו שאדם קשיש המגיע לבית חולים במצב קשה נתקף בתסמונת פוסטראומטית הקשורה לחוויותיו הקשות מימי מלחמת העולם השנייה, אם זה המצב רצוי להיות מודע לכך ולהתייחס בהתאם. בכל מקרה אסור לוותר על מילים ברורות של הרגעה ואורינטציה ומותר לחזור עליהן שוב ושוב (בדרך כלל אדם כזה סובל גם מהפרעה בזכרון הקצר וההסבר שהוא מקבל נשכח ממנו אחר זמן קצר). לבסוף, אם המצב מרשה זאת כדאי מאוד לנסות בקור קצר בבית כדי לחדש את הקשר שניתק באופן פתאומי בין העבר בבית וההווה בבית חולים על ידי חזרה למקום מוכר ובטוח. אפילו בקור של כמה שעות יכול לעזור. השאלה של היכן לנהל הכי טוב את המשך השיקום תלוייה ביכולת של החולה להסתגל ולשתף פעולה במסגרת חדשה וגם לשם כך הבקור בבית יכול להוסיף מידע חשוב. בהצלחה.

שלום רב! אמי בת 67 מזה כ4 חודשים ירידה בתפקוד קשיים בהליכה עם גרירת שני הרגליים והחמרו בתקופה האחרונה. לפני כן פעילה מאוד הליכה מרובה. ברקע ידוע על לחץ דם מאוזן עם טיפול תרופתי. ברט אסופגיטיס מטופל ותחת מעקב. בוצע C.T. מח שבו נראו הפרעות קלות עד בנוניות. עקב אי השיפור במצבה נערך M.R.I. שמראה פלקים לקונריים פריונטריקולריים. 1. האם תוכל להסביר לי על התופעה הנ"ל. 2. מה הטיפול שאתה ממליץ (כרגע אינה מקבלת שום טיפול ) 3.האים מצב זה יכול להחמיר ולהגיע לארוע מוחי ואיך אפשר למנוע זאת. בתודה ומצפה לתשובה יעל

לא וכדאי שתבדק אצל נאורולוג בשאלה של בעיות אחרות של מערכת העצבים שאין מאבחנים אותן בטומוגרפיה אלא בבדיקה של קלינאי מנוסה. למשל מחלת פרקינסון. בהצלחה.

שלום רב, אבי קיבל אירוע מוחי, הגיע לביה"ח עם שיתוק בכל צד ימין עם פגיעה במנגנון הבליעה. עוד באותו לילה הבחנו כי הוא מזיז את הרגל והיד הימניים, ואכן הדברים השתפרו. בימים הראשונים של האישפוז הוא סבל מדלוזיות חמורות, אובדן זיכרון ובלבול. עתה, שלושה חודשים לאחר האירוע עדיין ניכרת בו ירידה קוגנטיבית ועדיין הוא מבובלבל. אינני משוכנע כי הוא יכול להפעיל שיקול דעת סביר, ולכן אנו משתדלים לא להשאירו לבד. שאלתי היא, האם המצב ישתפר והאם יש דרכים לעזור לו בחלק הקוגנטיבי

ממליץ לך להכנס לאתר אינטרנט www.hearsay.co.il

מומלץ להתייעץ עם מרפאה בעיסוק, אשר יכולה לאבחן את המצב הקוגניטיבי ואת המצב התפקודי. על-פי ממצאי ההערכה היא תוכל לומר אם יש פוטנציאל לשיפור המצב הקוגניטבי (ואז לטפל בהתאם) וגם אם ניתן ורצוי להשאיר את אביך לבד. כל טוב, דבי.

אני מברך ושמח להצטרפות של אנשי מקצוע נוספים. לעצם השאלה. מאחר ואביך נפגע במוחו השמאלי צריך לבדוק באמצעות איש מקצוע (רופא, קלינאי תקשורת, מרפאה בעיסוק) שה"בילבול" אינו הפרעה ספציפית בתפקודי השפה (אפזיה בלועזית או אילמות בעברית) ואם כן להעריך אותה ולהתחיל לטפל בה בתרגול מתאים מצד אחד ובכך שלא נדרוש ולא נצפה ממנו למה שקשה לו מצד שני. לדוגמא: אם קיימת אצלו הפרעה בשיום נבקש ממנו להצביע יותר ולהראות מה הוא רוצה ולא "להסביר" וכן הלאה. בהצלחה.

אני בן 53 בעברי 3 פעמים אוטם צינטורים ובלון האחרון לפני 3 שנים. מאז מרגיש טוב ומאוזן בעזרת: -נורמיטן -קונורטין 5 -סימוביל 20 -חומצה פולית -B6 B12 -אספרין לפני שבועיים אושפזתי בעקבות חשש לארוע מוחי בגלל עקצוצים ביד שמאל,הרגשת כבדות בכתף,ותרדמה של חצי פנים(ללא עיוות). שוחררתי לאחר שבוע של בדיקות שלא הראו כלום וללא שיפור בתחושות. עם המלצות להוספת פלויאקס לתרופות. שאלותי הן: -האם די לאבחן ארוע בבדיקה כללית למרות שהבדיקות סיטי ודופלר עורקי צואר תקינים(ללא ממצא) או שחייבים לאתר ארוע בבדיקות נוספות? -אם אכן היה ארוע קל האם המצב הוא הפיך וחולף מאיליו או דרוש טיפול?(שיקום) -האם יתכן בעיה קרדיאלית עם תופעות כאילה? בתודה מראש מאיר

אתה כלול בקבוצה די רחבה של אנשים שבהם קיומו של גורם סיכון משמעותי , במקרה שלך מחלת הלב, ביחד עם סימנים לא חד משמעיים של בעיה נאורולוגית מצדיקים העלאת חשד סביר לבעיה של כלי דם מוחיים גם אם הבדיקות לא מחזקות חשד כזה וכדאי מאוד אז להוסיף לטיפול תרופה מונעת צבירת תשיות כמו זו שהוסיפו אצלך, הפלביקס. אםמ לא בוצע בשנה האחרונה בדיקה של אקו של הלב כדאי להשלים את הברור שעברת עם בדיקה כזו כדי לשלול מקור תסחיפי מהלב ומקשט אב העורקים. בהצלחה.

תודה אך שאלה נוספת מתבקשת מה עדיף במצבי פלאויקס או קומדין שאף הוא הוצע לי כתחליף ע"י קרדיאולוג.

ברצוני לדעת האם יש התנגשות (אינטראקציה שלילית) בין קומאדין לבין שמן דגים (חומצות שומן מסוג אומגה 3) ?

מצטער, אינני יודע.

שלום, אבי בן 62, כ10 חודשים לאחר אירוע מוחי, נוטל קומאדין במינון של 2.5 MG 5 , MG לסרוגין באופן יום יומי. עתה הוא נזקק לטיפולי שניים הכוללים עקירת שן. האם צריך לשנות המינון לפני הטיפול ? האם יש ממה לחשוש ? מה עליו לעשות לפני העקירה ? תודה סטיב

בהחלט צריך לערב את הנאורולוג או הפנמיאי שהמליץ על הקומדין ושיודע עד כמה חשובה ההתוייה שלו, כלומר מה הסכון שבהפסקת נטילת הקומדין למספר ימים. קיימת אפשרות במקרים בהם הסכון גדול לעבור לזריקות של קלקסן לכמה ימים ולהפסיק אותן מספר שעות לפני הטיפול (משך זמן פעילותן קצר משל הכדורים) ורצוי מאוד גם להתייעץ עם מרפאת שיניים באחד מבתי החולים הגדולים שבה ניתן לעיתים לבצע טיפולי שינים שונים גם תחת טיפול בקומדין. בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום, כפי שהבנתי מהכתבה הגעה מוקדמת לבי"הח יכולה להפחית עד מאוד את הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מאירוע אבי בן 77 -רקע רפואי חולה לב ,סכרת הובהל לביה"ח כתוצאה מהרגשה כללית לא טובה מד"א לא ראו צורך בלפנות אותו משום שלא הבחינו במצב חריג אבי הגיע בכל זאת לביה"ח ביצע C.T ואובחן ארוע מוחי בשלב זה חיצונית עדיין לא נראתה בעיה כלשהי אצלו העניין הוא שאת ממיסי הדם הוא לא קיבל במיון ושכב שם קרוב ל-7 שעות ללא טיפול ורק כאשר הגיע למחלקה הפנימית התחיל לקבל את הטיפול תשובת הרופא מדוע לא קיבל טיפול היתה שכאשר מזהים אוטם לא ניתן למנוע את המשך הנזק בשלב זה כבר יד שמאל ורגל שמאל כמעט ולא הגיבו היום אנו 2 חודשים לאחר המקרה והוא מוגדר כ-CVA קשה הוא עומד להשתחרר מהשיקום במצב שהוא מוגבל לחלוטין בכל צד שמאל לביתו . בקשתי -דעתך בנושא ואם יש עדיין מקום לתקווה, והאם יש טעם בסופו של דבר להגיע "בזמן ".... תודה

אנחנו נמצאים רק בתחילתה של המהפכה הקשורה באפשרות לטפל עם ממיסי קרישים בחולי שבץ המגיעים מוקדם מספיק לבית חולים (במהלך 3 השעות הראשונות להתפתחות השבץ) ועדיין מרבית המטופלים אינם נכללים בקטגוריה של אלו המתאימים לטיפול כזה. בארצות הברית מעריכים שרק 2% מהמטופלים מתאימים בשלב זה לטיפולים הנ"ל והם מתבצעים רק במאכזים רפואיים גדולים המיומנים בהם, אחרת הסכון בהם גדול מהתועלת.

לכבוד ד"ר דני גוטליב מנהל הפורום לנפגעי אירוע-מוחי אנו חברי עמותת חדו"ש (בהקמה) - מכוונים לייסד עמותה לתמיכה בחולי דיבור ותקשורת ולבני-משפחותיהם. חולי הדיבור והתקשורת מאופיינים בחוסר של מסגרת תומכת בניגוד לחולים אחרים במחלות אחרות ( סרטן, נפגעי-ראש, אוטיסטים, מושתלי-כליה ועוד) רוב רובם של החולים, לא מצליחים לשוב לתפקוד מלא בחברה למרות העזרה הניתנת במסגרת קופות-החולים, ביטוח-לאומי, משרד-הבטחון, צה"ל - במידה מוגבלת (למעגל-העבודה, לחיי משפחה תקינים, ומסגרות הלימודים). רוב החולים מסתגרים בד' אמותיהם ולא יוצאים מהבית מחוסר מסגרת אירגונית. חולי הדיבור והתקשורת זקוקים למסגרת חלופית שתהווה עבורם מענה לצרכים חברתיים, רגשיים ושיקומיים. הכוונה להקים מרכזי-טיפול או מועדוניות בכל הארץ במסגרת של מתנסי"ם מקומיים או אשכולות-פיס. בהם ימצא החולה ובני-משפחחו בית-חם בצורת מועדונית שינתן להם טיפול פרטני וטיפול בקבוצות, כל זאת באוירה נוחה ונינוחה. אנו פונים אליך בבקשה לתמוך ולעזור לעמותת חדו"ש - חולי דיבור ותקשורת- ע"י פרסום בפורום של נפגעי אירוע-מוחי וקבלת במה לרעיון חשוב זה. תמיכתך חשובה לנו מאד , והיינו רוצים שתצרף את שמך לקבוצה הנכבדה של תומכים ברעיון זה של עמותת חדו"ש. יהיה לנו כבוד גדול, ונוקיר לך תודה. צבי שטרסברג יוזם העמותה כתובת להתקשרות: יגאל-אלון 5/81 ק. מוצקין, מיקוד 26431 טלפון: 04-8763761 או 051-887666

תבורכו על היוזמה ותצליחו בה. לכבוד יהיה לי להצטרף ונא שימרו על קשר איתי. ממליץ לכם ליצור קשר עם גב' סנדרה לוי מעמותת נאמן לחולי שבץ שבוודאי תוכל לתרום לכם מנסיונה. בהצלחה, ד"ר גוטליב. www.neemancva.org.il

שלום רב נתונים כלליים: בן 32 סובל מיתר לח"ד- מטופל באוקסאר וקונקור- מאוזן הומוציסטאין גבוה- מטופל בחומצה פולית- מאוזן סובל ממיגרנות, סחרחורות קלות (כיום לא) ערכתי בירור מקיף אצל נוירולוג עקב כאבי הראש, נישלחתי לבדיקות מקיפות (CT, EEG מוח, אקו לב + דופלר ובדיקות דם) כל הבדיקות היו תקינות. לפני 3 חודשים הרגשתי תחושה מוזרה ביד שמאל (בעיקר בכף היד,במרפק ובכתף) וברגל שמאל (מהברך בחלק האחורי ומטה) מעין עירבוב של כבדות ורגישות יתר. הבדיקה אצל הנוירולוג היתה תקינה, לדעתו לא היה מדובר באירוע מוחי, אך יחד עם זאת המליץ לי ליטול 200 מ"ג אספרין. כאן המקום לציין , שתושת הכבדות לא היתה קבועה, אלא חזרה מידי פעם למס' שעות- ימים. עם תחילת נטילת 200 מ"ג האספרין תחושות אלו חלפו. לאחרונה התחיל להצטבר בפי דם במיוחד בבוקר ( כל הבדיקות תקינוץ: אאג, שיניים וכו') ורופא המשפחה והנוירולוג סוברים שזה נובע מהאספרין שמדלל את הדם, והמליצו לי להוריד את המינון ל- 100 מ"ג, וכך עשיתי. אך לאחר יומיים התחושות שתיארתי קודם בגפיים השמאליות חזרו... האם מדובר באירוע מוחי??? לדעת רופא המשפחה תחושות אלו נגרמות כתוצאה מלחץ נפשי... נא חוות דעתך, והמלצתך להמשך טיפול ( האם ליטול 200 מ"ג אספרין???), האם יש צורך בבדיקות נוספות ???. מה לעשות? אני מודאג מאוד

נראה לי שאתה בידיים טובות ועובר את כל הבדיקות הדרושות ומקבל טיפול נכון. אני מסכים עם ההמלצה לרדת ל100 מ"ג אספירין ועם החשד שאולי כתוצאה ממודעות יתר לבעיות הבריאות שלך יש כעת גם מרכיב נפשי שמטריד אותך ב"סימנים" חדשים. נקווה שעם חלוף השבועות וחודשים הקרובים, משתווכח שלא קורה דבר מסוכן החששות האלו יפסיקו להטריד אותך. ללא קשר, כדאי לך להוועץ עם הנאורולוג על אילו תרופות נגד מיגרנה מותרות לך ומאיזה תרופות רצוי להמנע. בהצלחה.

שלום רב, האם ניתן באמצעות בדיקה נוירולוגית לאבחן בכלליות או אף באופן ספציפי ארוע או מיני ארוע מוחי ? תודה רבה!!!

כן.

אני בת 30 ואני מרגישה שהראש שלי רדום, המצח ואזור העניים. האם זה נשמע כארוע מוחי שבדרך?

לא. זה נשמע כמו בעיה של עמוד שידרה צווארי. כדי לדעת מוכרחים להבדק אצל נאורלוג.

שלום ד"ר גוטליב ברצוני להרים ערב מקצועי בעבור אותם אנשים שעברו מוחי, בערב יהיו רופאים, מטפלים בשיקום, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, המטרה לקבל כלים פרקטים איך אפשר לחזור לחיים רגילים לאחר אירוע מוחי. מתוך אמונה שאוכל ליצור קבוצת תמיכה לאותם אנשים הזקוקים לעזרה ובניהם אבי באם תוכל לסייע לי בכך אודה מאוד

ראשית כל תבורכי על היוזמה. אם את גרה באזור הצפון תתקשרי לגב' סנדרה לוי מעמותת נאמן (058880953 או 048255054) ואם במרכז היא גם תדע לעזור לך או תתקשרי למר חזי יסקין (054718596 ) ואם בירושלים תנסי לשוחח עם מר חיים קוזוכוביץ עובד סוציאלי בהדסה שאת מספר הטלפון שלו אין לי . בהצלחה.

שלום! דודה שלי בת ה-39.5 עברה לפני כשבועיים- שלושה אירוע מוחי - מיקרו-שבץ. במכתב שבא עם הרנטגן והסיטי של המוח כתוב שהכל תקין למעט: "עדות לאותות בעוצמה חריגה בחומר הלבן ומוקד גדול יותר פרונטלי מימין. השינויים המוקדיים בחומר הלבן העשויים לעתים לדמיאליניזציה ו/או על שינויים ברקע וסקולרי. מה הפירוש של זה? הרופא לא הסביר לה את זה כמו שצריך. מהו אותו מוקד? האם זה ניתן לטיפול? ומה ההשלכות של זה? החומר הלבן זה מיילין? על מה אחראי האיזור במוח הפרונטלי מצד ימין? תודה מראש, מישהי

אני מצטער אולם אינני חושב שניתן "להסביר" תשובות מפורטות כאלו דרך פורום כזה ואם נותרתם עם שאלות ללא מענה הייתי ממליץ לבקר מומחה אחר לחוות דעת מלאה שתכלול גם את בדיקה גופנית. בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום רב! אבי בן ה-60 עבר אירוע מוחי קשה מאד,כיום שנה לאחר האירוע צד ימין משותק. הוא מקבל פיזיותרפיה פעמיים בשבוע. אין שיפור ,לפעמים הוא מדבר קצת יותר טוב ולפעמים הוא לא זוכר את שמי. האם יש סיכוי שהוא יחזור לתפקד מבחינה מוטורית,האם לפי נסיונך אנשים במצב זה חוזרים לתפקד. תודה רב מענת כהן.

ממליץ לך להכנס לאתר www.hearsay.co.il

התאור קצת כללי מדי כדי להתייחס למקרה ספציפי אולם בגיל שישים אפשר וצריך לצפות לסמני שיפור, גם אם קלים, אפילו אחרי תקופה ממושכת כמו שנה שבה בדרך כלל אנחנו מתייחסים למצב כבלתי הפיך. בעזרת אנשי מקצוע מתחום השיקום צריך לקבוע מטרות סבירות ולתכנן תוכנית טיפול מתאימה שתשפר את אכות החיים גם במסגרת המוגבלות הקבועה שנוצרה. בהצלחה.

מהי "אינטרופדייה"?

אינני יודע, כנראה אינך מצטטת היטב את המושג. אולי הכוונה ל"אטרופיה" (דלדול רקמת המוח הנגרם באופן טבעי עם הגיל)?

שלום רב, אמה של חברתי לאחר אירוע מוחי, אודה לתשובתכם על כמה שאלות: א. איזה בית החלמה עדיף בית רבקה או בית לוינשטיין? ב. כמה זמן ממתינים לקבלה לבית ההחלמה? ג. מה עושים עם האם בתקופת ההמתנה? ד. האם יש עזרה מביטוח לאומי? ואם כן איזו עזרה? האם יש לכם טיפים ועצות לשאלות שטרם נתוודענו אליהן? תודה רבה אורנה

עדיף בית החולים הקרוב למקום מגוריך כך שייקל עליכם לבקרו באופן יום יומי ובלבד שמשך ההמתנה אליו סביר (שבוע - עשרה ימים לכל היותר) ועד אז כדאי להתיעץ צוות המרפאה ואולי לשוחח עם אנשי יחידת הטיפול הביתי בקשר למה שניתן לעשות בינתיים בבית ובמיוחד כדי למנוע סבוכים מיותרים עקב ההמתנה בבית. בהצלחה.

שלום לד"ר. אבי נפל לפני שלושה שבועות מהמיטה בלילה, למחרת ויומיים אחרי הוא היה בסדר אך אח"כ התחיל עם כאב ראש ובסוף איבד את הכרתו. בבי"ח עשו לו סי.טי וגילו שיש לו דימום במעטפת המוח. בתחילה לא רצו לנתח אותו עקב גילו (80) וגם בגלל מצב חוסר ההכרה שבו היה . למחרת החליטו בכל זאת לנתחו וכעבור שבועיים של חוסר הכרה, שב להכרה , פקח עיניים והתחיל לתקשר מעט. שבוע לאחר ששב להכרתו ניתקו אותו ממכונת הנשמה שאליה היה מחובר, וכרגע הוא נושם לבד עם עזרה של חמצן . קולו מתחיל לחזור אליו. שאלתי היא: מה אפשר לעשות כדי שידבר בהגיון, לענין. כרגע הוא מגיב כששואלים אותו, כלומר: הוא מבין מה שמדברים אליו, והוא מנסה לדבר אך עדיין קצת קשה להבין אותו, הן בגלל קולו והן בגלל מסיכת החמצן. בתודה מראש, חגית.

הטיפול התומך הכללי שהוא מקבל נועד לאפשר לו להחלים באופן ספונטני. אם הבצקת שמסביב לדימום תפחת והדמום יספג ולו באופן חלקי יכול להיות שהוא יחלים באופן הדרגתי תוך מספר שבועות גם ללא ניתוח. כמובן שבמשך תקופה זו עליו להיות במעקב נוירוגכירורגי. בהצלחה.

קיבלתי תוצאות של סיטי מוח, וצויין שם: "מודגם אוטם לוקנרי זעיר באונה הפרונטלית, ישן" מה משמעות העיניין? תודה

המשמעות שכתוצאה מסתימה בכלי דם קטן של המוח נפגע אזור מצומצם (בגודל של ס"מ או שניים או פחות) וכעת הוא אינו מתפקד כרקמת מוח חיה (אוטם). מבחינה מעשית זה יכול להיות אזור בעל תפקיד לא ספציפי ואז הפסקת תפקודו לא מורגשת בחיי היום יום ולזה אנו קוראים אוטם "שקט".

שלום רב, אמה של חברתי לקתה באירוע מוחי, ולנו שאלות רבות: א. מהו אירוע מוחי, כיצד נגרם? ב. מהי תקופת הזמן לאחר האירוע בכדי לדעת מה הנזק שנגרם? ג. מה הסיכויים לאירוע נוסף בעתיד? ד. בבדיקת הסיטי קבעו שזהו אוטם - מהו אוטם ? הרופאים בביה"ח לא מוסרים מידע מוחלט, הכל כל כך מעורפל, אנו חסרי אונים. האם יש ספרות מקצועית שאפשר לפנות לקבלת מידע? תודה רבה מקרב לב, אורנה

אורנה שלום ראי כתובת מצורפת בה אני מניח תקבלי את כל התשובות http://doctors.msn.co.il/article-view/207/

אנה קראי מקצת מהשאלות ותשובות בפורום שיענו לשאולותיך וכמו כן המאמר שהומלץ. בהצלחה.

סבתי בת 72, התאשפזה בביה"ח לפני כשבועיים בעקבות התקף שגעון שעבר עליה באותה לילה. בביה"ח גילו בבדיקת CT סימנים לארוע מוחי (לא בטוחים שהארוע התרחש באותו לילה). מתחילת האשפוז ועד היום (כרגע, היא נמצאת בביתה) ישנה תופעה מוזרה - למשך כל היום (מהבוקר עד השערב המאוחר) היא מתפקדת נורמלי לחלוטין מבלי בעיות בזכרון או בעיות מוטוריות כלשהן. אך בשעות הלילה, היא לא מצליחה להירדם או נרדמת ומתעוררת לתוך "שגעון" - מגרדת בכל הגוף, לא מסוגלת להישאר במקום אחד, מדברת לא לעניין, ומתרחצת ללא הפסקה. הפסיכיאטר דיבר על אפשרות של "ספיגה" ושיפור במצב. בינתיים, אין שום שינוי במצבה, למרות תרופות ההרגעה שהיא מקבלת מידי יום, ואנו חסרי אונים. האם התופעה מוכרת והאם יש איזה טיפול שיכול לעזור למצבה? האם יכול להיות שתרופות ההרגעה רק מחמירות את המצב ולא נותנות לגוף הזדמנות לרפא את עצמו? בתודה רבה מראש.

אינני מכיר תופעות כאלו. כדאי לדאוג לתאורה טובה בשעות הלילה כדי למנוע מהחושך להחמיר את הבלבול. צריך לבדוק את האפשרות שאחת התרופות גורמת להפרעות שינה או שיש בעיה גופנית בריאותית בלתי קשורה הגורמת הלפרעת שינה ואז גם מופיע הבלבול. ישנן תרופות המפחיתות גרוד ומרדימות בעת ובעונה אחת, כדאי אולי לנסות אותן. בהצלחה.

שלום, אמי עברה לפני כשבועיים אירוע מוחי. היא הגיעה לבית החולים בגלל סחרחורות, ובCT צפו בדימום. הרופאים אמרו כי עברה אירוע מוחי קל והסחרחורות הם חלק מן הסימפטומים. האם היא צריכה להיות במעקב כלשהו? האם יש איזה טיפול על מנת למנוע הישנות של האירוע מוחי? האם יש פעילויות/מזון שכדאי להימנע מהם? תודה.

בודאי שהיא צריכה להמצא במעקב נאורלוגי ורצוי של מרפאת כלי דם מוחיים באחת המחלקות של בתי החולים. כמו כן היא צריכה לעבור ברור בשאלה של לחץ דם וגורמי קרישה. בהצלחה.

אמא שלי התעוורה לפתע בעין אחת. לאחר שהייתה בבית חולים נקבע כי העורק בעין נסתם. ולכן לא הייתה אספקת דם לעין והתוצאה עיוורון. זאת לאחר ששללו מחלת עורקים ליד העין. טמפרל .... בבית החולים המליצו על מתן תרופות ללחץ דם ואספירין לדילול הדם. כיום היא מטופלת ואכן הלחץ דם יציב. אבל מאז האירוע היא שוכחת לפעמים את מה שרצתה לומר. פשוט המילים נתקעות לה. מה עושים במקרה כזה? האם יש טיפול לתופעה זו?

כנראה שבנוסף לנזק בעורק העין נוצר גם נזק קל באזורי השפה והיא זקוקה להערכה וטיפול של קלינאית תקשורת . בהצלחה.

תודה על התשובה. הרופאה שלה הציעה לה גם בדיקה של ניאורולוג . לאיבחון הבעיה. האם בדיקה זו נחוצה לדעתך?

כנהג רכב ציבורי לאחר אירוע מוחי קל בו לא נפגעתי בשום חלק בגופי מה הסיכןיי לחזור לעבודה סדירה וכן האם ישנם מגבלות שונות בחיי היום יום. כמובןשברצוני לדעת את המותר ואת האסור בעיניני מאכלים ושתיה (קפה שחור,לחם וכו:) מובן שאשמח לקבל מקורות ספרותיים(בעברית) על המחלה

כנהג בכלל וצבורי בפרט חובה עליך להבדק על ידי המכון לבטיחות של משרד הבריאות ברחוב הארבעה בתל אביב כדי לקבל אישור להמשך נהיגתך אחרי אירוע מוחי ולא משנה כמה קל היה (לפעמים אירע קל פוגע "רק" בשדב הראייה). את ספרי על החים אחרי אירוע מוחי אפשר לרכוש דרך הוצאת הספרים פרולוג (039022906 ) וחומר נוסף ניתן למצוא באתרים כמו למשל www.strokecentercenter.org/pat/ras_toc.htm

לד"ר גוטליב שלום קראתי מאמר אודות CDP כולין, המכיל Sodium............................................ 11 mg CDP Choline.................................... (as cytidine 5'diphosphate choline) 200 mg נא ראה http://www.solgar.co.il/library/technical_bulletins/cdp_cholin.html אשר משמש תוסף תזונה בתהליך שיקום לאחר CVA? שאלותי הן כדךקמן: האם הינך מכיר תרופה זו? האם ניתן לתת זאת לאחר שלושה שבועות מאז הארוע? מהם תופעות הלוואי/נזקים במידה וקיימים? מדוע אין נותנים אותה בבית החולים אם אכן כל-כך יעילה? אודה להתייחסותך הילה

ענית לעצמך כששאלת "אם זה כל כך יעיל מדוע לא נותנים לכולם"...

לפני כ-9 חודשים אחותי בת ה- 25 קיבלה דום לב. כתוצאה מכך מוחה נפגע מאנוקסיה. היא עברה השתלת דפיברילטור, ובנוסף היתה גם זמן מסויים עם "הלו" כתוצאה מפריקת חוליות 1 ו- 2 בצוואר, כנראה כתוצאה מההחייאה. כיום הבעיה העיקרית היא בעיה בזיכרון לטווח הקצר, אין לה רצף בזיכרון והיא שוכחת לאחר מס' שניות. בנוסף היא מטופלת בכדורי הרגעה ובכדורים נגד דיכאון. האם תוכל להגיד לי מהם הסיכויים שבעיית הזיכרון תסתדר או לפחות תשתפר האם נתקלת במקרה כזה בעבר? אודה לך אם תוכל לעזור לנו!

תשובה ספציפית איני יכול לתת אולם באופן כללי צריך לזכור שככל שאנו צעירים יותר כך יכולת ההחלמה של המוח טובה יותר (יחסית לאותו נזק במבוגר) ושבנזק מהסוג המתואר (פוסטאנוקסי) מהלך ההחלמה הוא תמיד ארוך (שנה ומעלה) יחסית לסוגים אחרים של נזק (כמו שבץ למשל). בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום ! ראשית, ברצוני להודות לך על הפורום הנכבד הזה שסייע לי רבות בעבר. להלן שאלתי: אבי עבר ארוע מוחי קשה לפני כשנה וכיום מצבו מוגדר כסיעודי, הוא אינו מדבר, אינו שולט על צרכיו ולא מסוגל לבצע את הפעולות השוטפות לבדו אלא בסיועו של מטפל צמוד, לאחרונה ישנה תופעה מוזרה שלא קרתה בעבר, הוא מתפרץ בבכי פתאומי ולוקח לו כמה דקות עד שהוא נרגע. אני יכול לומר בוודאות שלא מדובר על בכי עקב כאב פיזי מאחר ואבי נוהג להגיב לשאלה האם כואב לו משהו וכשנשאל הוא משיב בשלילה. אנא ממך האם תוכל לשפוך אור על התופעה הנ"ל. בתודה מראש נדב סיני

מדובר ב"תקלה" בעכבות הנוצרות באופן נורמלי אצל כל אחד מאיתנו בגיל הינקות ומאפשרות לנו "לשמור" בתוכנו את רגשותינו. כתוצאה מהשבץ אנו מאבדים את היכולת הזו ואז כשאנו חווים חוייה מרגשת (למשל לראות את בן המשפחה שמגיע לבקר אותנו) אנו פורצים בבכי מבלי שזה יבטא דווקא מצוקה כלשהיא. ההתנהגות הטובה ביותר במצב כזה היא "להתעלם" מהתפרצות הבכי ולהמשיך הלאה. בהצלחה.

התייחסנו לבעיה זו בשאלות קודמות. בהצלחה.

לד"ר גוטליב שלום רב. א.נ אבי כבן 79 עבר אירוע מוחי ( ב-CT התגלה דימום באיזור Basal Ganglia Stroke) תוצאות האירוע : שיתוק חלקי בצד ימין רגל ויד + הפרעות בדיבור/מחשבה ( פגיעה בזיכרון). ברצוני לציין שאבי היה בכושר טוב מאוד ( צעד כל יום לעבודה ~5 ק"מ, וע"פי גילו אינו הטיפוס הגריאטרי האופיני). התובנה שלו לא ניפגעה והוא מודע היטב החל ההתחלה למצב העגום בו הוא נמצא. כיום 14 יום לאחר האירוע שוחרר לשיקום . לאור זאת אבקש לשאול מס' שאלות: 1. האם ניתן כבר היום ע"י מבחן כלשהוא לקבוע מה היא מידת הנזק שנעשתהבריקמת המוח, הכונה שלי האם ההפרעות בתהליך המחשבתי/דיבור + זיכרון יכולות להשתפר עם הזמן. וכעבור כמה זמן לערך ( מנסיון אנשים שעברו אירוע כזה ) דבר זה משתפר אם בכלל ? ( יש לציין שהדיבור שלו מתחילת האירוע באופן כללי השתפר מרמת גימגום/'גיבריש' לרמה של הבנה חלקית מסוימת , האם יש פרוגנוזה לסוג ספציפי זה של אירוע. 2. הרופאים מדברים על "ספיגה" האם ניתן להסביר בקצרה/פשוטה מאוד על התהליך והשפעתו. 3. איך ניתן לעזור לו בנוסף לשיקום באמצעים נוספים ( אלטרנטווים וכי"ב) האם זה אמור לעזור ? או שהעניין מוקדם מידי. 4.מה ניתן לעשות בנוגע לטיפול פסיכולוגי, האם זה יעיל בשלב זה ? - האדם מודע מאוד למצבו ונימצא בדיכאון ובכי. ע"פי התמיכה היום יומית החזקה והחמה מהמשפחה הסובבת אותו. אודה מראש לתגובך בתודה משה

בנוסף לאמור בתשובתי הקודמת כדאי לציין שהפרעת דבור "מוטורית" שבה ההבנה שמורה יחסית והבעיה העיקרית היא בבטוי (בדבור) יש לה סכוי החלמה טוב יותר ושצריך תמיד לבדוק ולתרגל את שני ערוצי הבטוי, בעל פה ובכתב שכן לפעמים האחד נפגע פחות מהשני. ההחלמה של בעיות דבור שונה כנראה מההחלמה של שתוק הגפיים בכך שהיא איטית יותר. כלומר אם בשאלה של שתוק בגפיים אנו מצפים לראות 90% מההחלמה כבר בתום החודש או הרבעון הראשון ומה שנותר אחרי כן הוא קרוב לודאי נזק קבוע הרי בהחלמה של בעיות דבור אנו מצפים לשינויים "ספונטנים" גם אחרי 6 חודשים ויותר. בהצלחה.