שיקום לאחר ארוע מוחי

שלום אבי בן 59 ולפני 3 שנים עבר ארוע מוחי קל. בחצי השנה הראשונה ניסה הכל כפי שהציעו לו וחיכה לשיפור שיחזירו לתפקוד רגיל. לאחר שגילה שלא חוזר לתפקוד כפי שקיווה, החלה התדרדרות במצבו, לדעתי בעיקר נפשית. מאז ניסינו להפגישו עם כל מי שהיה זכאי כדי לעזור לו בשיקום אך לאט לאט החלה מצדו התנגדות חריפה שגרמה לאמי ולאחיי לעזוב אותו לנפשו. אבי חיפש "ניסים" והתעמק בגורמים לארוע במקום להתמקד במה שצריך לעשות עתה כדי לשפר את מצבו וכל רעיון שלנו נדחה בכעס רב. לאחרונה התדרדר עוד מצבו, קשה לו ללכת, לדבר,מרבה לישון ועתה גיליתי כי החל לקחת כדורים נגד דכאון ואינו עושה כלום בעצמו תלוי כמעט באופן מוחלט באימי, למרות שהינו מוגדר כארוע מוחי קל. אני אובדת עצות בעניין, מה אפשר לעשות כדי להוציא אותו מכך ולגרום לו לשתף פעולה עם אנשי מקצוע?

אנשי המקצוע מודעים היום יותר מבעבר להשפעה ההרסנית של שינוי במצב הרוח, בדרך כלל דיכאון, על הצלחת השיקום לאחר אירוע מוחי. מדובר למעשה על כך שכתוצאה מהתפתחות של דיכאון הופכים גם ההשגים השיקומיים, קטנים או גדולים, לחסרי ערך בעיני המחלים. אנו מתייחסים לדיכאון אחרי שבץ מוחי כתופעה שמקורה לא רק בתגובה הנפשית המובנת לטראומה שקרתה אלא גם תוצאה של שינויים אורגניים במוח שנפגע וההערכה הזהירה אומרת שלפחות רבע אם לא מחצית המחלימים מהאירוע יסבלו מדכאון כזה. הבשורה טובה היא שהתגובה לתרופות במצב זה היא באופןצ מפתיע טובה ואפילו טובה מאוד. משום עליכם לעשות מאמץ רציני למצות את הטיפול האנטידכאוני שאמרת שאביך החל לקבל. פרושו של דבר להמצא במשך מספר חודשים במעקב חודשי או דו שבועי של של פסיכוגריאטר או גריאטר או נוירולוג או מומחה לשיקום. לא כל כך חשוב מה המומחיות של הרופא המטפל אלא מידת נסיונו בתחום הספציפי דיכאון אצל חולי שבץ וכדאי לברר את זה לפני התחלת הטיפול. לפעמים המינון של התרופה שלוקחים אינו מספיק או יותר מדי ולפעמים צריך לנסות יותר מתרופה אחת לפני שפותרים את הבעיה. במקביל לטיפול הרפואי הזה צריך להחליט על המטרות השיקומיות שמענינות את המחלים ולחתום איתו על "חוזה" בקשר להשגתן. האם מה שמענינן אותו הכי הרבה בשלב זה של ההחלמה שלו הוא לחזור לעצמאות בתחום מסוים של התפקוד האישי שלו, או אולי הוא מעוניין לחזור לעסוק בתחביב ישן שהוזנח או לחזור לנהוג או לנסוע לחו"ל. לכל אחד מטרה קונקרטית ובתנאי שהיא מציאותית צריך להציב בתור "המטרה" שלקראת מכוונת הפעילות שלו ושל הסובבים אותו שרוצים לעזור לו. בהצלחה.

הייי. אימי עברה אירוע מוחי באופן קשה מאוד. היום היא במצב שאפילו הרופאים לא האמינו שהיא הגיע לזה. אני אומרת תודה לשיקום ובנוסף לספר אחד שהוא מצויין שהוא הוציא את אימי מהדיכאון ושיפר את איכות חייה. הספר ניקרא ריפוי עצמי של לואיז היי והוא עבודה עצמית (במיקרה של אימי אני מקראיה לה כי עין אחת שלה לא רואה טוב). הדרך היא לעולם לא לוותר, לתת אהבה כל הזמן דרך חיבוקים ונשיקות ולהגיש לאבא שלך שאם הוא יבחר הוא יכול לחזור להיות בדיוק כפי שהיה. זה עובד עם אימי, למרות שהדרך קשה למי שלא מוכן לקבל ( כמו אימי ) את הספר, אך אם מתעקשים ותולים כמוני מנטרות מתוך הספר ( משפטי עידוד) ונותנים לה לקרא אותם גם בשירותים זה עובד!!!!!! עם כל האהבה וההבנה שבעולם, עדי.