פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

מהן דרכי הטיפול המקובלות במקרה של עצירת שתן לאחר ארוע מוחי?(החולה:אשה בת 72 .הארוע קרה לפני 4.5 שבועות).תודה

ראשית מוכרחים לנקז את השלפוחית על ידי צנטר כדי למנוע הצטברות נוזלים בתוכה המשפיעה לרעה על הכלייות וחושפת את החולה לזהומים. לאחר מכן מתחיל תהליך "גמילה" הדרגתי, לעיתים על ידי חסימה זמנית של הצנטר באמצעות חוסם חיצוני ולעיתם על ידי הוצאתו בבת אחת. לעיתים אנו נעזרים בתרופות המאיצות את פעילות השלפוחית (אורוכולין) ובכל מיקרה חשוב לשים לב לכך שלא תגרם השפעה שלילית על תהליך החזרה לפעילות של השלפןחית מצד תרופות שלהן השפעה כזו (תרופות אנטיכולינרגיות). בהצלחה.

אני אמור לעבור ניתוח לניקוז דימום במוח אשר לוחץ על עצבים מה הסיכון בניתוח כזה ואיך זה מיתבצע בברכה

לכל ניתוח מוחי סכון משמעותי אולם במרבית המקרים הסכון שבאי בצועו גדול יותר. יש יוצאים מהכלל כגון נקוז דמום סובדורלי שלא גרם לתופעות משמעותיות אמל חולה קשיש. אל תהסס לשוחח עם המנתח. בהצלחה.

האם יש ניסיון מספיק בתחום בארץ בברכה נ.ב מה הכוונה לסובדורלי

עברתי ארוע מוחי( צד ימין) לפני שנתיים ,קיימת פגיעה בדיבור אין פגיעות מוטוריות הטיפול התרופתי שאני מקבלת מאז הוא אספירין וקלביקס לאחרונה כ 4 חודשים קיימת לי הצברות של ליחה בחיך המטופלת ע"י סולבקס ללא שיפור. 1. האם מוכרת תופעת לואי הנ"ל כתוצאה מארוע מוחי ? 2.האם תוכל להמליץ על תרופה אחרת לפתרון בעית החיך ? אודה לך על תגובתך

שלום ללא קשר לשאלתך לגבי התרופה מאחר וכתבת על פגיעה בדיבור ממליץ לך להכנס לאתר האינטרנט www.hearsay.co.il

לאחרונה לקיתי באירוע TIA שבעקבותיו נותר לי נימול לאורך צד הגוף הימני (יד, רגל ולחי ימין. האם התופעה אמורה לחלוף עם הזמן או שנדרש טיפול נוסף כלשהו?

אינני בטוח שסולבקס, תרופה המעודדת כיוח היא תרופת הבחירה למצב כזה אבל אולי ניתנה מסבות אחרת שלא צוינו. לעיתים כאשר הצטברות הליחה מאוד מפריעה אנו נותנים תרופות שפעולתן הפוכה למעשה מזו של הסולבקס, הן מיבשות את הריריות, ואת זה הן עושות לא כפעולתן הראשונית אלא כתופעת לוואי. תרופות בעלות השפעה אנטיכולינרגית כמו רודנל או אלתרול משמות למטרה זו אולם את זה צריך להחליט רופא מנוסה. הצטברות הליחה נגרמת עקב שתוק שריר הלחי והדרך הפשוטה ביותר 'להלחם' בה היא להטות את הראש ולנקז את עודף הליחה לכוון הלחי הבריאה, תוך העזרות בלשון ואז לבלוע אותה כפי שכולנו בולעים מדי יום ליטר ויותר של ליחה הנוצרות בחלל הלוע שלנו. אפשר לנסות להדביק את הלחי השמוטה עם פלסטר שמרים אותה כלפי מעלה וגם כך לצמצם את התופעה. הפלסטר מתחיל בתחתית הלחי ומסתים מעל עצם הלחי בין העין והאוזן. בהצלחה.

רציתי לשמוע דעות מתוך שמיעה, נסיון אישי, פרסומים וכו' בקשר לתרופה שמסייעת כפי שהבנתי לאנשים שעברו ארוע מוחי. התרופה נקראת: Cerebrolysin והיא משווקת ברוסיה. אשמח לקבל מידע על התרופה, יעילותה, תופעות לוואי, סכנות וכו'. היא לא משווקת בארץ וגם לא נמסר עליה מידע לחולים- מדוע?

המחקר ה'מערבי' בארצות הברית ובאאורופה לא מצא תועלת בתרופה זו לטיפול בשבץ מוחי.

ד"ר שלום ברצוני לדעת על המחלה הזו , האם היא בעלת אופי מתדרדר או שניתן להחלים ממנה ? בנוסף , אדם ששמר על רמת סוכר בדיאטה והצליח, האם בכ"ז עלול לפתח מחלה זו ? תודה

אנה פנה לפורום הנוירולוגיה הכללית. תודה.

מצורף קישור לשאלה ששאלתי , מקווה שתעזרו לי לקבל תשובה. תודה רבה http://doctors.co.il/forums/read.php?f=26&i=48701&t=48701

אבי בן 64 לקה בשטף דם בגזע המוח כיום שבועיים לאחר הארוע הוא נמצא בהכרה חלקית ומסוגל למצמץ בעיניו בלבד רופאים עימם התיעצנו אומרים כי לא ניתן לעשות דבר אלא יש לקוות לחזרה חלקית של חלק מהתיפקודים . שאלותי : האם אכן אין שום טיפול ידוע/חדשני/נסיוני בעולם למצב כזה האם ידוע לך על מיכשור /אביזר שיאפשר לתקשר עמו (דרך מיצמוץ העיניים) בהסתמך על כך שהוא שומע ומבין

אם אכן אביך מסוגל לתקשר דרך מצמוץ העיניים והוא משותק באבריו האחרים אז זהו מצב קשה של נזק מוחי בגזע המוחי הנקרא בטרמינולוגיה המקצועית locked in syndrome אני מניח שזה לא נראה לך הזמן המתאים ביותר לקריאת ספרים אבל בכל זאת הייתי ממליץ לך לקרוא ספר בשפ הפרפר ופעמון הצלילה שהוכתב כולו על ידי אדם שסבל ממצב זה באמצעות המצמוץ בעיניו! הוא מתאר שם בפרוט חסר תקדים את כל העובר עליו לטוב ולרע. הספר יצא לאור, בתרגום מצרפתית, לפני כשנתיים. בכל זאת הייתי מציע שקלינאי תקשורת או נוירולוג סבלני יבדוק באיזו מידה אביך אכן מבין ומתקשר משום שלעיתים קרובות אנו מגזימים בהערכת יכולת התקשורת במצבים כאלו והחולה נמצא במצב פחות ערני ממה שנדמה לנו, שקוע בתרדמת קלה, שהיא בבחינת חסד במצב כזה, עד שיתברר אם תפקודים אחרים כמו תנועות הגפיים או שרירי הפנים חוזרים לשליטה. אינני מכיר תרופות נסיוניות למצב ספציפי זה וצריך להתאזר בסבלנות ולספק לו את כל הטיפול התומך המקובל אבל מותר גם, בלי להבייש, ללטף ולדבר כאילו המחלים מבין חלק מהקורה ולאפשר לשמוע מוזיקה דרך אוזניות וכו'. בהצלחה.

ד"ר גוטליב שלום תודה על תשובתך בזמן שחלף חל שיפור קל במצבו של אבי . א. הוא רוב הזמן בהכרה ועונה נכונה לשאלות ששואלים אותו (באמצעות מצמוץ עיניו) . ב. הוא מסוגל להניע קלות את שתי רגליו ע"פ בקשה (כיפוף ברכיים קל ושרירי כף הרגל) ג. הוא מסוגל להזיז קלות יד אחת ומניע את ראשו לסימון כן או לא ע"פ בקשה. ד. הוא נושם בכוחות עצמו . שאלותי - האם עצם העובדה שהוא מזיז כעת קלות את רגליו מלמדת על יכולת עתידית ללכת (שהרי מגיעות פקודות מהמוח לרגליים) - האם יש משהו שניתן לעשות לעזרתו והחלמתו חוץ מסעד נפשי,עיסוי לגפיים ודיבור אליו. - מתי בד"כ חוזרים התיפקודים לפעולה (אלו שבסופו של דבר אכן חוזרים) כוונתי היא, מבין התיפקודים שכן יחזרו לפעולה מתי בד"כ זה קורה תודה ניר

שלום ניר שיטת תקשור מאוד יעילה והיא! לחלק את הלוח לשנים חלק ראשון לאלף עד יוד והשני מכף עד תו כאשר רוצים להגיד מילה לדוגמא מגרד שואלים האות הראשונה מתחילה בא" עד י" (כן זה פתיחת העין לא זה סגירה) ואז מתחילים להגיד כ,ל,מ במם פותחים העין ויודעים שזו האות וממשיכים האות השניה מא" עד י" ומתחילים א"ב"ג נעצרים וכך מחברים אות לאות .זה נראה מתיש אבל כשלומדים זה רץ. בהצלחה.

תודה על התשובה אבל האם ייתכן שהרעד בידיים הוא כתוצאה מנטילת התרופה מיקרופירין 34? חברתי הפסיקה את התרופה ותחושת החולשה והרעד עברו. היא מחכה עכשיו לתור לנוירולוג (עוד שבועיים). 1. האם אכן התרופה יכולה לגרום לתחושת מועקה ורעד? 1.האם זה מסוכן שהפסיקה ליטול את הגלולה ל2-3 שבועות? 2. האם יש תרופה אחרת שכדאי לנסות? (רופאת המשפחה שלה אמרה שהתחושה היא על רקע נפשי ולא הציעה תרופה חלופית) מחבר: ד"ר גוטליב תאריך: 24-06-2002 19:58 כן, החולשה בשרירי הגפיים העליונות יכולה לגרום לרעד במהלך בצוע פעולה כמו להחזיק כוס או סתם להרים את היד. בדרך כלל כשמדובר בחולשה קלה כזו היא תחלוף עם החודשים הקרובים ועמה גם הרעד. נא פנה לפיסיותרפיסט. בהצלחה. >>מחבר: בילי >>תאריך: 23-06-2002 19:58 >> >>שלום, >>לחברתי היה מיני אירוע מוחי. לאחר 24 שעות התפתחה תחושה של רעד בידיים וחולשה >>כללית. האם אילו תופעות מוכרות? >> >>תודה.

לא, איני חושב שהתרופה הנ"ל (אספירין במינון נמוך) גורמת לרעד וכן, יש סכנה בהפסקתה והייתי ממליץ לחזור לקחת אותה. בהצלחה.

שלום, בעיברית עבר שבוע מאז הביקור אצל הניורולוג, לקחתי את הכדורים שהוא נתן לי במשך כל השבוע ואמנם לעיתים השרירים "קפצו" פחות אבל לרוב זה נשאר באותו מצב ואפילולפעמים הרגשתי את הקפיצות במידה מועטה גם בירכיים תוצאות הבדיקה היו טובות, גם של הבדיקה ה"חשמלית" מה אם כן יכולה להיות הסיבה לכך, האם זה יכול להיות סיפטום למשהו אחר? מה אתה מציע לעשות? בהתחשב שבימיםהקרובים אני רוצה לצאת לכמה טרקים באזור שכרוכים במאמץגופני בנוני תודה מראש טל לה פז בוליביה

ידידי הצעיר, אני מניח שאתה יודע מה זו שאלת קיטבק..אם אתה מרגיש שאינך בכושר בשביל לצאת ךטרקים ןאף על פי שהנוירולוג המקומי לא מצא בעיה ברורה אני מציע לך לשנות את התוכניות ולמצוא מקום נחמד לנוח בו, שבוע או שבועיים..גם זו דרך להנות..

שלום, לחברתי היה מיני אירוע מוחי. לאחר 24 שעות הופיע רעד בידיים בנוסף לחולשה. האם אילו תופעות מוכרות לאחר אירוע מוחי? תודה, בילי.

כן, החולשה בשרירי הגפיים העליונות יכולה לגרום לרעד במהלך בצוע פעולה כמו להחזיק כוס או סתם להרים את היד. בדרך כלל כשמדובר בחולשה קלה כזו היא תחלוף עם החודשים הקרובים ועמה גם הרעד. נא פנה לפיסיותרפיסט. בהצלחה.

לטיפול בגפה העליונה לאחר אירוע מוחי, ניתן ורצוי לפנות גם למרפאה בעיסוק, אשר מתמחה בתחום.

שלום. אבי (77) עבר אירוע מוחי לפני כשבוע, והוא אמור להתחיל בתהליך שיקום. אני מבקש לקבל הסבר במונחים פשוטים ומובנים לכל אדם, גם לא מקצועי, כיצד פועל השיקום: 1. כפי שהבנתי, בעת האירוע נפגע חלק מסויים במוח, וזה הגורם לשיתוק, קשיים בדיבור, וכו'. אם כן, מהי פעולתה של הפיזיותרפיה - האם היא בונה מחדש את החלקים הפגועים במוח? 2. בגיל שציינתי, האם ישנה אפשרות להשתקם באופן מלא, כלומר לחזור לחיים תקינים עם תפקוד עצמאי? אודה על תשובותיכם.

לשאלתך יש תשובה פשוטה אולם מצריכה ממך מעט זמן דפדף בכל דפי הפורום הזה לאחור והתעכב בכל מה שנוגע לארוע מוחי מובטחת לך התשובה לכל שאלותיך בצורה הכי יסודית.

שאלתך היא קצת כללית וקצת מקיפה מדי..אנה עבור על שאלות שנשאלו בפורום, פנה לאתרים שהמלצתי עליהם ואם ברצונך גם להוצאת פרולוג מראש העין או לסטמצקי כדי לבקש את הספר שכתבתי בנושא.

בתי ילדה בן .בניתוח קיסרי עקב זיהוי מצוקה במוניטור ,חבל הטבור התלפף על הרגל ונמצא בו קריש דם גדול,התינוק נמצא בריא,כשעה לאחר הלידה החלו תופעות רעד לא סביר , התינוק הועבר לטיפול נמרץ ,מקבל תרופה נגד פירכוסים 7 מ"ג ליממה באופן קבוע ,מאכל דרך זונדה עם תוספים של חלב אם ומטרנה , בדיקות שעבר :eeg -תוצאה נזק חמור לקליפת המח. us , וסי טי מח נמצאו תקינים ,עבר בדיקות נוספות נמצאו תקינות חלקן עדיין אין תוצאה ,והשאלות? 1)האם יש סיכוי להתחדשות תאים שניזוקו במוח 2)מה תחום הנזק -הערכה כפי שזה נראה כעת

i am sorry that this time its in english its hard to find here computer that knows hebrow well first Sucre is the capital of Bolivia althow many think that its La Paz, the same problem that we have when pepole think that Tel Aviv is the isral capital and iam now in La Paz which is very intersting city meter3700 above the sea level but now back to my problem i want to a nice doctor (nerolog) that checked me he did all kind of test with PATISH and needle all over my mucells he told me wallk in spacial ways i did all and he told me that its o.k he told me at the end of the tests that he think that it may be somting to do with kind of activity that i did but to be sure that ther is no problem he send me to to EMG DE MIS that its some test for the muscells if i understand corectlly i will do the test tomorrow and then i will go back to the doctor he also gave me medican NEURYL 0.5 ansiolitico that i need to take till the test tomorrow

i did the test today ELECTRONENCEFALOGRAFIA i have with me the results but it dosent say to me that much the doctor told me that the result are o.k and he gave me pills - Brevex and told me to take one tablet each 12 hours for the next 5 days he told me that if this mucells jumping want stop in the next week i shold come and see him again at the last days (i told the doctor also) i think that other mucells are jumping to but very little- in my stomach and my harms but he said that its o.k what is your opinion?

Hi, I will answer in english'just in case you may have a problem with hebrew fonts. First, thanks for the lesson in geography..second, if I understand correctly then the "nice neurologist"did not find any reason to be concerned and he is connecting your complaints (as I did) to the strenous activity you are doing (treking and whatever..) I am not surprised that he sent you to do an EMG "just to be on the safe side"and if you already did it (despite the fact that it probably costed you some "pesos"..) then I will be glad to know the results although I suspect that it will probably be normal. I am not sure you need to take an "ansiolitico"which is practically a kind of "valium"and if all examinations are normal this should be enough to make you feel more calm and go on with your Tiyul without any medications. Goof luck.

לאבי היה לפני מספר שבועות ארוע "מיני" מוחי אשמח לדעת אלו תופעות לוואי עלולות להיות?? האם יש חומר כתוב בנושא שניתן להפנות אותי ??

למה אין אף אחד שעונה ????

ני מניח שמדובר באירוע מוחי חולף הנקרא באנגלית TIA ומוגדר כסימנים מוחיים החולפים תוך 24 שעות. יש להתייחס למצב כזה כ"מנורה אדומה" המחייבת לעשות כל הניתן כדי למנוע שבץ מוחי "קבוע". זו חובתכם לדאוג לכך שגורמי סכון למחלת כלי דם מוחיים אם קיימים כאלו ימצאו בטיפול אופטימלי והמחלים ימצא תחת מעקב נאורולוגי מתאים. במרבית המקרים הוא יטופל בתרופה כמו אספירין. בהצלחה.

שלום, אמי בת 65 ועברה ארוע מוחי קשה לפני כשבוע. היא סובלת משיתוק חלקי ומ APHASIA . בבית החולים כבר מדברים על העברה קרובה לשיקום ושאלתי היא לגבי מקומות מומלצים באזור גוש דן בכלל ובקירבה לחולון בפרט. אחיות במחלקה המליצו על מוסד שיקום בשם "רעות" ביד אליהו. האם יש למישהוא נסיון איתו? האם מישהוא יכול להמליץ על מקומות נוספים? אפשרות נוספת עבורי היא להעבירה לאזור מגורי (פרדס חנה). האם יש למישהוא נסיון עם מלב"ן? אני די אובדת אצות ואודה על כל עצה או כיוון. בתודה מראש, יפעת

ראשית עליך להבחין בין מוסד סיעודי ארוך טווח ומוסד שיקומי שאליו צריכה אימך להגיע כעת אחר השבץ לנסיון שיקומי. מלבן למשל הוא מוסד סיעודי ועל כן לא בא בחשבון כעת. בתי חולים כמו בית רבקה, רעות או סינופסיס עוסקים בשיקום וכמובן גם המחלקות הגריאטריות השיקומיות ומחלקות לשיקום בבתי החולים הגדולים. כל אחד ברמה שלו וביכולת שלו ולעיתים מחלים ספציפי מתאים יותר למקום פחות אינטנסיבי עם אשפוז יותר ארוך מאשר למקום יותר "טוב" אבל עם אשפוז יותר קצר! אין לך מנוס מלבקר בכל אחד מהמקומות המוצעים לך ולשוחח עם רופאי המחלקות השונות ולשאול בלי להתבייש מה אמך תקבל ולכמה זמן תוכל להתאשפז ואז להחליט לפי ההגיון הבריא. בהצלחה.

ד"ר גוטליב, תודה על ההארות. ברורה לי עתה האבחנה בין סוגי המוסדות. למה הכוונה ב:"ולשאול בלי להתבייש מה אמך תקבל ולכמה זמן תוכל להתאשפז"? האם יש הבדל בין סוגי האשפוז? האם סוגי הטיפול שונים בין מוסד למוסד? אודה לך אם תוכל קצת יותר לפרט לגבי תוכן השאלות הממומלצות. ובקשה לי לשאר הקוראים בפורום זה. ברורים לי האלוצים האתיים של ד"ר גוטליב לגבי דעה והמלצה על מוסד זה או אחר ואני מבינה את זה לחלוטין. האם למישהוא ממכם יש נסיון עם "רעות" או "סינופסיס"? כל הערה או עצה יתקבלו בברכה. תודה לכולם, יפעת

שלום אני מצטער שאני בפורום הלא מתאים אבל אני צריך תשובה מניורלוג ואתה היחידי שעונה ואני צריך תשובה כי כרגע אין לי כלכך באזור את מי לשאול אני מטייל בדרום אמריקה, לפני כחודש טיילתי בפנטנאל בגבול ברזיל ובוליביה זה אזור עם הרבה חיות גדולות וקטנות , נעקצתי הרבה בעיקר ברגליים. אנני יודע אם דה קשור אבל מאז שרירי השוקיים בשתי הרגליים קופצים לא כואב, אני מרגיש טוב בדרך כלל וזה פשוט מטריד ומדאיג אותי שאלתי בפורום למחלות זיהומיות ונענתי שזה כנראה לא משהו זיהומי ואולי קשור לרכיבה על סוסים שעשיתי שם והומלץ לנוח- עבר כאמור חודש מה עליי לעשות, בהנחה שאני בבוליביה וכנראה שאחזור רק בעוד חודשיים דפדפתי בפורום וקראתי על אנשים עם בעייה דומה ושם הוזכר בין השאר משהו על חומרים כימיים { משחה ברזילאית נגד יתושים} או וירוס אני בדרך כלל בכושר טוב ושרירי הרגליים שלי גדולים יחסית האם אתה חושב שהבעייה תפריע לי להמשיך את הטיול תודה מראש מטייל מודאג

אתה מטייל ברגל וישן בתנאים לא "רגילים" ואוכל ושלותה באופן לא מסודר אז לא ממש מפתיע שיש לך תחושות לא לגמרי נורמליות לגבי מצב בריאותך. התכווציות שרירים בשוקיים יכולות להיות מוסברות על רקע התנאים הכלליים ואינם מהווים סימן "בלעדי" למחלה נאורולוגית כלשהיא , אבל הם עלולים להיות חלק ממחלה כזו ואתה צודק אם אינך רוצה להזניח ובכלל למע לא לישון יותר טוב. במקומך הייתי "קופץ" לבקר רופא פנימאי או נאורולוג בקוצ'במבה (בירת בוליביה, נכון?) ואני בטוח שהבדיקה אצלו לא תעלה הרבה ותהיה אמינה מספיק כדי להמשיך הלאה. אם תרצה תוכל להתייעץ איתי אחרי הבקור שם ועל סמך הממצאים שהוא ימצא בבדיקתו ובמיוחד אם ירצה לשלוח אותך לבדיקות עזר אחרות שעולות יותר. בהצלחה.

בגיל 13 (1996) עברתי אירוע יחיד שבו חשתי חולשה זורמת בכל גופי, מלווה בקשיי דיבור, הבנה וכתיבה. הארוע חלף לגמרי לאחר שעות מספר. בדמי נמצאה רמה גבוהה של הומוצסטאין. הדיאגנוזה היתה סחיף שהשפעתו נמוגה במהירות. הטיפול- B6, B12 , FOLICACID. ושאלתי: כמה שכיח מקרה מוחי בצעירים? ניתן למצוא לו סיבות שונות מאלו של המבוגרים? או טיפול שונה? על איזה מעקב תמליץ?(הנתונים אינם נוחים, אך נסה) האם בהכרח הנני 'מועד לפרענות'? אם כן, כיצד תמליץ להפחית את סיכויי? מה דעתך על הטיפול בהורדת רמת הומוצסטאין כקשר בהווצרות קריש דם? תודה, אריאל.

בכרבע ממקרי השבץ הצעירים מוצאים רמות גבוהות של הומוציסטאין וקושרים אותן למנגנון שבו ארע השבץ. הטיפול כיום מבוסס על מתן הויטמינים שאתה כבר נוטל על מנת להשלים חסרים ולהגביל רמת ההומוציסטאין ויש צורך לעקוב אחריה וכמו כן אחרי מדדים אחרים במשך כל החיים. ישנם כיום בשלבים שונים של בצוע מחקרים המעריכים את מועילות הטיפולים האלו ובעוד מספר שנים תוכל לקבל תשובות יותר מבוססות. עליך להמצא במעקב קבוע של נאורולוג העוסק בתחום של מחלות כלי דם מוחיות באופן ספציפי. אינני יכול לצערי לענות ליתר שאלותיך ביתר פרוט.

לדר' גוטליב שלום. אבי,58, עבר שלושה אירועים מוחיים, כשהראשון ביניהם היה בשנת 93' והאחרון ב- 2001. עקב האירועים ובמיוחד האחרון נפגע לו חלקו הימני של הגוף בצורה רצינית(תפקודו לקוי). הוא מטופל בתרופות ועושה פיזיוטרפיה לעיתים רחוקות. הוא נמצא בדכאון, בקושי אוכל וגם להירדם זו משימה קשה בשבילו. מה שהכי מפריע לו כרגע זו הרגשת הנימול שהוא מרגיש ביד וברגל. האם ישנה תרופה כלשהי, אפילו טבעית, או כל דבר אחר, שיכול לעזור עלמנת להעלים הרגשה זו? תודה מראש, סיוון.

כדאי שאביך יבדק על ידי רופא המיומן בשיקום אחר שבץ (נוירולוג, מומחה לשיקום או פסיכוגריאטר) כדי שלשקול טיפול תרופתי בתרופה אנטידכאונית בעלת השפעות אנטינוירולגיות כמו מינון נמוך של אלטרול. בהצלחה.

לד"ר שלום קראתי בעיתון לפני מספר ימים על נער בן 15 שנפטר משטף דם במוח ככה מסרו מנתיחת גופותו של הנער הוא התלונן על כאבי ראש ובחילות והקאות ונתנו לו כדור נגד כאבים ונגד בחילות , הילד הלך לשכב לנוח ונפטר שכולו כחול האם זה הגיוני של ילד בן 15 ימות משטף דם במוח ועוד כל כך מהר? זה גורם למוות מידי? סבא שלי למשל קיבל שטף דם במוח אבל הוא רק משותק בצעד שמאל לעומת הילד הזה שנפטר האחריי שעתיים ,אשמח לשמוע את תשובתך בעניין תודה !

נדיר מאוד אבל קורה שילדים עוברים אירוע מוחי ואז זה קשור בדרך כלל במחלות הקיימות כבר מהלידה (גם ללא שהיו פעילות) כמו למשל התפתחות לא נורמלית של כלי דם במוח.

לפני כשנה וחצי עבר אבי אירוע מוחי. לאחר האירוע עבר שיקום. מזה למעלה משנה הינו דייר בבית סעודי. לאחרונה חלה הרעה במצבו - אינו מסוגל עוד ללכת, ולדברי רופאיו ההתכווצויות של הושט אינן קימות ( מתבטא בקשיים בבליעה והקאות). קיימים סימנים של פיצעי לחץ ודלקת ריאות. בימים אלה אושפז בבית חולים לשם טיפול בדלקת הריאות והזנה. הזנה מתבצעת באמצעות זונדה. לדברי רופאיו יידרש לעבור ניתוח לשם הכנסת צינור לתוך הקיבה. האם פתרון זה הינו פתרון יחיד ? האם קיים טיפול חלופי?.

א ציינת את מצב הכרתו של אביך ומידת שתוף הפעולה שלו וזה משמעותי. הפרעת בליעה נוצרת שרבע מהשורדים שבץ מוחי וכחמש אחוזים יצטרכו להמשיך את הזנתם דרך צנורית שתאפשר למזון לעקוף את בעית הבליעה ולהביאו לקיבה ומשם למעיים. אין ספק שחשיבותה של אספקה טובה של אבות המזון והנוזלים גדולה מהאי נוחות הנגרמת עקב שימוש בצינורית (זונדה). כאשר הצורך להזנה דרך זונדה נמשך מעבר לחודש רצוי מאוד להחליפה בצינורית המגיעה ישר מדופן הבטן לתוך הקיבה ולא להשאיר את הזונדה האפית משום שהאחרונה יכולה לגרום לפצעים, אי נוחות ובעיות משמעותיות אחרות. הצנורית הישירה לבטן, גסטרוסטום או פיום, אינה גורמת כמעת לבעיות וממלאת את תפקידה לאורך זמן היטב. התקנתה אורכת פחות מחצי שעה והיא נעשית בחדר טיפולים גסטרואנטרולוגי או ישנם גסטרואנטרולוגים המבצעים זאת ליד מיטת החולה. כאשר האדם הסובל מהפרעת בליעה, נמצא בהכרה מלאה ומסוגל לשתף פעולה היטב כדאי מאוד להתיעץ עם קלינאית תקשורת או רופא שמומחיותם הוא בתחום הפרעות הבליעה כדי לבדוק האם ניתן על ידי מספר טיפולים + שינוי מרקם המזון לחזור ולו חלקית להזנה "רגילה" דרך הפא אולם גם אז אנו ממליצים לעיתים קרובות לבצע את הפיום כדי לדאוג כהלכה לצרכיו הקלורים של המחלים בזמן שהוא מקבל את הטיפול. אין קושי "לשלוף" את הצנורית בכל עת. בהצלחה.

א ציינת את מצב הכרתו של אביך ומידת שתוף הפעולה שלו וזה משמעותי. הפרעת בליעה נוצרת שרבע מהשורדים שבץ מוחי וכחמש אחוזים יצטרכו להמשיך את הזנתם דרך צנורית שתאפשר למזון לעקוף את בעית הבליעה ולהביאו לקיבה ומשם למעיים. אין ספק שחשיבותה של אספקה טובה של אבות המזון והנוזלים גדולה מהאי נוחות הנגרמת עקב שימוש בצינורית (זונדה). כאשר הצורך להזנה דרך זונדה נמשך מעבר לחודש רצוי מאוד להחליפה בצינורית המגיעה ישר מדופן הבטן לתוך הקיבה ולא להשאיר את הזונדה האפית משום שהאחרונה יכולה לגרום לפצעים, אי נוחות ובעיות משמעותיות אחרות. הצנורית הישירה לבטן, גסטרוסטום או פיום, אינה גורמת כמעת לבעיות וממלאת את תפקידה לאורך זמן היטב. התקנתה אורכת פחות מחצי שעה והיא נעשית בחדר טיפולים גסטרואנטרולוגי או ישנם גסטרואנטרולוגים המבצעים זאת ליד מיטת החולה. כאשר האדם הסובל מהפרעת בליעה, נמצא בהכרה מלאה ומסוגל לשתף פעולה היטב כדאי מאוד להתיעץ עם קלינאית תקשורת או רופא שמומחיותם הוא בתחום הפרעות הבליעה כדי לבדוק האם ניתן על ידי מספר טיפולים + שינוי מרקם המזון לחזור ולו חלקית להזנה "רגילה" דרך הפא אולם גם אז אנו ממליצים לעיתים קרובות לבצע את הפיום כדי לדאוג כהלכה לצרכיו הקלורים של המחלים בזמן שהוא מקבל את הטיפול. אין קושי "לשלוף" את הצנורית בכל עת. בהצלחה.

א ציינת את מצב הכרתו של אביך ומידת שתוף הפעולה שלו וזה משמעותי. הפרעת בליעה נוצרת שרבע מהשורדים שבץ מוחי וכחמש אחוזים יצטרכו להמשיך את הזנתם דרך צנורית שתאפשר למזון לעקוף את בעית הבליעה ולהביאו לקיבה ומשם למעיים. אין ספק שחשיבותה של אספקה טובה של אבות המזון והנוזלים גדולה מהאי נוחות הנגרמת עקב שימוש בצינורית (זונדה). כאשר הצורך להזנה דרך זונדה נמשך מעבר לחודש רצוי מאוד להחליפה בצינורית המגיעה ישר מדופן הבטן לתוך הקיבה ולא להשאיר את הזונדה האפית משום שהאחרונה יכולה לגרום לפצעים, אי נוחות ובעיות משמעותיות אחרות. הצנורית הישירה לבטן, גסטרוסטום או פיום, אינה גורמת כמעת לבעיות וממלאת את תפקידה לאורך זמן היטב. התקנתה אורכת פחות מחצי שעה והיא נעשית בחדר טיפולים גסטרואנטרולוגי או ישנם גסטרואנטרולוגים המבצעים זאת ליד מיטת החולה. כאשר האדם הסובל מהפרעת בליעה, נמצא בהכרה מלאה ומסוגל לשתף פעולה היטב כדאי מאוד להתיעץ עם קלינאית תקשורת או רופא שמומחיותם הוא בתחום הפרעות הבליעה כדי לבדוק האם ניתן על ידי מספר טיפולים + שינוי מרקם המזון לחזור ולו חלקית להזנה "רגילה" דרך הפא אולם גם אז אנו ממליצים לעיתים קרובות לבצע את הפיום כדי לדאוג כהלכה לצרכיו הקלורים של המחלים בזמן שהוא מקבל את הטיפול. אין קושי "לשלוף" את הצנורית בכל עת. בהצלחה.

א ציינת את מצב הכרתו של אביך ומידת שתוף הפעולה שלו וזה משמעותי. הפרעת בליעה נוצרת שרבע מהשורדים שבץ מוחי וכחמש אחוזים יצטרכו להמשיך את הזנתם דרך צנורית שתאפשר למזון לעקוף את בעית הבליעה ולהביאו לקיבה ומשם למעיים. אין ספק שחשיבותה של אספקה טובה של אבות המזון והנוזלים גדולה מהאי נוחות הנגרמת עקב שימוש בצינורית (זונדה). כאשר הצורך להזנה דרך זונדה נמשך מעבר לחודש רצוי מאוד להחליפה בצינורית המגיעה ישר מדופן הבטן לתוך הקיבה ולא להשאיר את הזונדה האפית משום שהאחרונה יכולה לגרום לפצעים, אי נוחות ובעיות משמעותיות אחרות. הצנורית הישירה לבטן, גסטרוסטום או פיום, אינה גורמת כמעת לבעיות וממלאת את תפקידה לאורך זמן היטב. התקנתה אורכת פחות מחצי שעה והיא נעשית בחדר טיפולים גסטרואנטרולוגי או ישנם גסטרואנטרולוגים המבצעים זאת ליד מיטת החולה. כאשר האדם הסובל מהפרעת בליעה, נמצא בהכרה מלאה ומסוגל לשתף פעולה היטב כדאי מאוד להתיעץ עם קלינאית תקשורת או רופא שמומחיותם הוא בתחום הפרעות הבליעה כדי לבדוק האם ניתן על ידי מספר טיפולים + שינוי מרקם המזון לחזור ולו חלקית להזנה "רגילה" דרך הפא אולם גם אז אנו ממליצים לעיתים קרובות לבצע את הפיום כדי לדאוג כהלכה לצרכיו הקלורים של המחלים בזמן שהוא מקבל את הטיפול. אין קושי "לשלוף" את הצנורית בכל עת. בהצלחה.

א ציינת את מצב הכרתו של אביך ומידת שתוף הפעולה שלו וזה משמעותי. הפרעת בליעה נוצרת שרבע מהשורדים שבץ מוחי וכחמש אחוזים יצטרכו להמשיך את הזנתם דרך צנורית שתאפשר למזון לעקוף את בעית הבליעה ולהביאו לקיבה ומשם למעיים. אין ספק שחשיבותה של אספקה טובה של אבות המזון והנוזלים גדולה מהאי נוחות הנגרמת עקב שימוש בצינורית (זונדה). כאשר הצורך להזנה דרך זונדה נמשך מעבר לחודש רצוי מאוד להחליפה בצינורית המגיעה ישר מדופן הבטן לתוך הקיבה ולא להשאיר את הזונדה האפית משום שהאחרונה יכולה לגרום לפצעים, אי נוחות ובעיות משמעותיות אחרות. הצנורית הישירה לבטן, גסטרוסטום או פיום, אינה גורמת כמעת לבעיות וממלאת את תפקידה לאורך זמן היטב. התקנתה אורכת פחות מחצי שעה והיא נעשית בחדר טיפולים גסטרואנטרולוגי או ישנם גסטרואנטרולוגים המבצעים זאת ליד מיטת החולה. כאשר האדם הסובל מהפרעת בליעה, נמצא בהכרה מלאה ומסוגל לשתף פעולה היטב כדאי מאוד להתיעץ עם קלינאית תקשורת או רופא שמומחיותם הוא בתחום הפרעות הבליעה כדי לבדוק האם ניתן על ידי מספר טיפולים + שינוי מרקם המזון לחזור ולו חלקית להזנה "רגילה" דרך הפא אולם גם אז אנו ממליצים לעיתים קרובות לבצע את הפיום כדי לדאוג כהלכה לצרכיו הקלורים של המחלים בזמן שהוא מקבל את הטיפול. אין קושי "לשלוף" את הצנורית בכל עת. בהצלחה.

אימי בת 64 עברה אירוע מוחי לפני 3 שנים. מאז אובחנה אצלה שיתוק בעיקר ברגליים צד שמאלי. היא אינה מסוגלת ללכת לבד רק עם הליכון או תמיכה. כמוכן היא אינה מסוגלת לטעום הרבה דברים דבר שגורם לה לא לרצות לאכול -לכן היא רזה מאוד היא טופלה ללא הצלחה במשך שנה בפיזיוטרפיה. מאז היא מיואשת מדוכאת ונשארת במיטה כל היום יש לציין שהיא מעשנת כבדה כבר למעלה מ35 שנה וסובלת מלחץ דם גבוה. שאלתי היא מה ניתן לעשות במסגרת קופת חולים כללית--האם היא זכאית למטפל בבית? כמוכן אלו טיפולים נוספים היית ממליץ --אולי ברפואה לא קונבציונלית. אשמח לקבל המלצות על רופאים מטפלים\ סוגי טיפול באיזור הקריות וחיפה תודה

לכל מטופל, ובודאי חולה כרוני מגיעים מספר טיפולי פיזיוטרפיה בשנה, כשמונה וכדאי שתתעניני במרפאה הקהילתית כיצד לקבל אותם. טיפולים נוספים תצתרכי לשלם בחלקם בעצמך. אני מאוד ממליץ לפנות לחברי עמותת נאמן - עמותה לחולי שבץ מוחיח - בחיפה ולהתעניין בפעילות אצלם. נדמה לי שלאחרונה נפתח גם סניף בקריות כך שזה יכול להתאים לכם. טלפוןצ 048380377. בהצלחה.

אני בת 32 בריאה בד"כ. היום קרה לי דבר מאוד מפחיד. הכלתי לישון שנת צהריים, ועוד לפני שנרדמתי שמעתי פתאום רעש (מעין צפצוף ) חזק בתוך הראש או האוזן אני לא בטוחה. זה היה כ"כ חזק שהתלבטתי אם זה היה בתוך ראשי או בחוץ, מה שכן ידעתי שזה היה מאוד מפחיד וגרם לי לדופק מהיר מבהלה. לאחר מכן כשקמתי, הייתי קצת מבולבלת, חשבתי שאני בבית של אימי, ובעצם הייתי בביתי. זה חלף תוך שניות, אבל בכ"ז קרה. מה זה יכול להיות? האם זה היה ארוע מוחי קטן? או מיגרנה?(אני לא סובלת ממגרנות) תודה

ה יכול להיות סתם בלבול חול. חסר משמעות וזה יכול הליות בלבול על רקע בעיה נוירולוגית או באזן התיכונה. אני מציע שתגשי לרופא המשפחה לבדיקה ראשונית. בהצלחה.

אמי כבת 59 עברה 3 אירועים מוחיים עקב כך נפגעה צידה השמאלי (יד ורגל שמאל). ברצוני לדעת אלו זכויות מגיעות לה מביטוח לאומי ואלו טיפולים אפשריים עליה לעבור בתהליך השיקום. עליי לציין שהיא הולכת בעזרת מקל ,דיבורה נפגע קצת ולאחרונה התחילה לשכוח דברים כמו מספר סודי של כספומט או מספרי טלפון, היא מתלוננת על חוסר טעם במזון, חוסר תיאבון וכשהיא רואה טלוויזיה היא אינה מבינה מה מדובר (אבל כל זה קורה לפעמים לא באופן קבוע). היא מטופלת במכון יאיר ,שנמצא ביפו מטעם קופת חולים וכמו כן אצל פיזיוטרפיסט שבא פעמיים בשבוע. עלי לציין בנוסף שהיא סובלת מסכרת ומכולסטרול גבוהה. האם כדאי לאור המצב להתייעץ עם נורולוג ואם כן האם אתם יכולים להמליץ על רופא מסויים. כמו כן עם ברשותכם פתרונות נוספים,עצות או המלצות אבקש שתצינו אותם גם כן.

נראה מהתאור שלך שהבעית הנידות והמעברים הינה הקלה ביותר ואילו התחומים שפיזיוטרפיה מטפלים בהם. המומחים לטפל בבעיות קוגניטביות ( זיכרון התמצאות ובו') אילו מרפאים בעיסוק, כמו כן שיקום גפה עליונה גם הוא בתחום התמחותם. נראה גם שישנו צורך של קלינאי תקשורת לטיפול בבעיות הדיבור והאכילה. כל טוב.

אימי עברה לפני כחודש ארוע מוחי. יד ימין ורגל ימין נפגעו. כיום היא מסוגלת לקום וללכת עם ההליכון, לגבי היד, עדיין חלשה וקשה לה להזיז. היא היתה בשיקום שבועיים והתקדמה יפה לדעת הצוות. כרגע היא נמצאת בבית החלמה (נופשון) מה שקורה הוא שאני בת יחידה, יש לי 3 ילדים בינהם תינוק בן שנה ותשע חודשים. קשה לי מאוד לתמרון בין הבית שלי אליה, היא מצפה שאני אעמוד לרשותה בכל עת - אני גם עובדת משרה מלאה כאשר סכנת פיטורין מרחפת גם עלי. בקרוב היא תצא הביתה, והיא מצפה לגור איתי (דירה 3 חדרים צפופה ביותר) או שאני עם משפחתי אעבור לגור איתה (מה שחשבנו לפני הארוע) הבעיה היא שאני מרגישה כבר בלי כוחות. מבחינת שליטה בצרכים היא שלטה יפה בשיקום, פתאום בבית ההחלמה היא מתחילה לעשות במכנסיים, גורמת לי בכל מקרה להגיע כל יום בכדי לקחת את הכביסה ולכבס לה ולהביא לה (אצלה זה עכשיו!!!!!) לי אין כוח ויש לי הרגשה שהיא עושה בכוונה כי איך בשיקום היה המצב סביר יותר???? קשה לי להגיד לה שאני לא מעוניינת לגור איתה שהילדים שלי לא צריכים לגור במשתנה ציבורית ולהתבייש להביא חברים הביתה. בעלי תומך בי מאד, אך לכמה זמן?????? אודה לך אם תייעץ לי אפילו במקצת כי אני ממש אובדת עיצות ומתמוטטת נפשית. תודה מראש.

לעננית שלום, אבי כבן 59 עבר אירוע מוחי לפני כשלושה חודשים ,צריך הרבה סבלנות ,החולה נעשה אגואיסטי מאד .אני במצב דומה מאד לשלך,מאחר וגם אני אמא לשני ילדים ובניהם תינוק. האם חשבת על עובד\עובדת זרה כפתרון לסיעוד באימך? אם תרצי עלויות את מוזמנת לכתוב לי ואני אעביר לך את כל המידע שאני יודעת מהמקרה של אבי,ענת.

היי ענת תודה על התשובה. לצערי אני לא בטוחה שאני אעמוד כספית בעובד זר, אבל אשמח לשמוע עלויות ואיך עושים זאת.

על הקושי של דור ה"סנדביץ" המטפל בילדין שלו ומוצא עצמו צריך לטפל גם בהורים נכתב לא מעט והמצוקה שלך היא נחלתם של רבים. להתמודד עם הדרישות הקשות האלו הוא אתגר אמיתי שמחייב "נשימה ארוכה" וכוח עמידה אבל ההצלחה תגרום לך להרגיש שעמדת בכבוד באחת הדרישות היותר קשות של החיים וגם זה שוה משהו. ראשית אל תצפי מעצמך "לפתור" את כל בעיותיה של אימך, זה לא באפשרותך אבל כל עזרה שתוכלי להעניק לה חשובה. תגייסי את כל המשאבים העומדים לרשותה בקהילה כמו עזרה בטיפול ביתי מטעם הבטוח הלאומי (חוק סיעוד) ומטעם קופת חולים (יחידה להמשך טיפול, מחלקת יום, רופא המשפחה ואחות המרפאה) ואל תהססי לוודא שהיא מקבלת את מקסימום העזרה האפשרית. תתייעצי עם אנשי הצוות המטפל בנפשון לגבי האסיזרים המתאימים ביותר לאימך: למשל נראה שהיא זקוקה לטיטולים כדי לא להצטרך לכבס מדי יום בגדים. מוכרחחים לדבר באופן גלוי על כל ההבטים הכי אינטימים כדי לקבל תשובות ולבצע הערכה נכונה של מידת הצורך בעזרה. תקראי ספרים מתאימים כמו "סיעוד הורים בישראל" של גרשון אקשטיין כדי להפוך ל"מקצועית" בתחום המורכב הזה של טיפול באמא חולה ולדעת לקבל את כל ההטבות המגיעות לך. למשל בארנונא או במס הכנסה. תעזרי באגודות חולי שבץ שבהם תמצאי "אחים לצרה" (טלפונים שלהן תמצאי בתשובות קודמות) עם עצות ותמיכה חברתית. בסופו של דבר לא תוכלי למלא אולי את כל ציפיותיה של אימך, וגם היא תבין את זה, אבל כל עזרה שתגישי לה תהיה בעלת חשיבות ותזכר ככזו. בהצלחה.

האם ילדה שנחשבת פגועת מוח קשה אך נכה ב-100 אחוז למרות שבדיקת הכרומוזומים שלה תקינה וכן בדיקת החומצות,רפלקסים והשרירים והc.t שלה תקינים האם ילדה כזו שסובלת משתוק מוחין ?

שאלתך לא ברורה. באופן כללי כל ילד הסובל מנכות קשה כזו עקב נזק מוחי יקרא כסובל משתוק מוחין.

אני בת 37. לפני כשנתיים וחצי התפשט בבת אחת נימול בכל פלג גופי השמאלי. אני מסתובבת עם הנימול הנ"ל עד היום והוא אינו מחמיר ואינו מפריע לתפקוד. בבדיקת MRI אחרונה שעשיתי נראתה בספק נקודה אחת חשופת מיילין ועם סימן השאלה הזה נותרתי. כל הבדיקות האחרות שלי לגמרי תקינות. לאחרונה אני סובלת מאד מסימפטומים סביב מחזור(חזה כואב ובעיקר מצבי רוח דיכאוניים). רופא הנשים המליץ לי לקחת גלולות נגד הריון כדי לטפל בעניין. (אמי עם סרטן שד ולכן טיפול הורמונלי חילופי נשלל). השאלה היא אם במצבי הנירולוגי הלא ברור כדאי לי לקחת גלולות. האם הן יכולות לעורר משהו ולהחריף את המצב הסטטי?

אופן מאוד כללי לא נראה לי שקיימת התויית נגד לנטילת גלולות במצבך אולם יהיה עליך להתייעץ עם הנוירולוג שאבחן את הממצא המוחי כדי מלהגיע למסקנה סופית.

אופן מאוד כללי לא נראה לי שקיימת התויית נגד לנטילת גלולות במצבך אולם יהיה עליך להתייעץ עם הנוירולוג שאבחן את הממצא המוחי כדי מלהגיע למסקנה סופית.

אופן מאוד כללי לא נראה לי שקיימת התויית נגד לנטילת גלולות במצבך אולם יהיה עליך להתייעץ עם הנוירולוג שאבחן את הממצא המוחי כדי מלהגיע למסקנה סופית.

אופן מאוד כללי לא נראה לי שקיימת התויית נגד לנטילת גלולות במצבך אולם יהיה עליך להתייעץ עם הנוירולוג שאבחן את הממצא המוחי כדי מלהגיע למסקנה סופית.

אופן מאוד כללי לא נראה לי שקיימת התויית נגד לנטילת גלולות במצבך אולם יהיה עליך להתייעץ עם הנוירולוג שאבחן את הממצא המוחי כדי מלהגיע למסקנה סופית.

ברצוני לדעת מהו המגזין הטווב ביותר שבו אוכל לקבל מאמרים על ארוע מוחי, אם אפשר אשמח לקישור.

רצ"ב קישורים למאמרים http://starmed.msn.co.il/search/?keywords=%E0%F8%E5%F2+%EE%E5%E7%E9 http://starmed.msn.co.il/FAQ/122 http://starmed.msn.co.il/FAQ/126 http://starmed.msn.co.il/FAQ/FAQ.asp?category=22 http://www.hearsay.co.il זה המעט שמצאתי מקווה שעזרתי

בראש עמוד זה מצד שמאל תחת הכותרת ארוע מוחי , ליחצי עם העכבר על הכותרת

בת 71 לאחר ארוע מוחי - ביד ימין סובלת מתנועות בלתי רצוניות מאוד חזקות אשר מזוהות ע"י הרופאים בשם-" hyperkinetic syndrom " .ניסו לטפל בתופעה ב-clonex , בדופריד -אך ללא הואיל. התנועות הללו גורמות לדיכאון ועצבנות . שאלתי היא האם יש דרך טיפול נוספת לתופעה. תודה מראש -ענבל.

אני מניח שמדובר בתופעה הנקראית המיבליסמוס ונובעת כתוצאה מאירוע מוחי במערכת כלי הדם הורטברובזילרית של המוח. לעיתים קרובות התופעה חולפת מעצמה במשך השבועות-חודשים שאחרי הווצרותה כתוצאה מהאירוע אולם במשך הזמן שהיא פעילה היא יכולה לגרום לעייפות ותסכול רב אצל החולה "שאינו יכול לשלוט על היד". המאפיין תנועות בלתי רצוניות אלו הוא היותן "גסות" וכוללות את הזרוע ובעלותמהירות רבה יחסית וזאת בניגוד לתופעה של "היד הזרה" עליה דברנו באחת מהפניות הקודמות המאופיינת בתנועות "עדינות" , מכוונות למטרה מסוימת והכוללות את האמה וכף היד. הטיפול בקלונקס הוא טיפול הבחירה והבעיה היא למצוא את המינון האופטימלי שבו התרופה "משקיטה" את תנועות היד (גם אם לא לגמרי) מבלי לגרום לתופעות לוואי (כמו עייפות) קשות מדי. גם הדופריד עוזר אם כי באופן פחות מרשים. כשתרופות אלו אינן מצליחות להשטלת על התופעה אפשר לנסות תרופות ותיקות כמו הלידול ונדיר שהן לא תצלחנה להשטלת עליה אבל לתרופוה זו יהיו גם תופעות לוואי משמעותיות יותר ויהיה עליכם, ביחד עם הרופא המטפל, להחליט אם "המחיר" מבחינת תופעות לואי אפשריות "שווה" את התועלת מבחינת השקטת התנועות ביד. אפשר גם לנסות שילובים של מינונים נמוכים של מספר תרופות בהצלחה.

מאז תחילת התנועות הבלתי רצוניות של היד "המיבליסימוס" עברו כחודשיים וחצי והמצב רק מחמיר . תרופות כמו הלידול וקלונוקס רק החריפו את המצב . הומלץ לנו ע"י פרופסור -פרד לנז (מלונדון) לנסות תרופה בשם:"pallidotomy" - האם שמעת עליה, והאם קיימת בארץ? אנו כבר ממש נועשים כי מצב רוחה של סבתי (החולה) רק מחמיר עקב אי השליטה על תנועותיה החזקות של היד! מה אתה ממליץ? תודה רבה....

שלום,חמי בן 72 עבר אירוע מוחי קל ויש לו הפרעה בדיבור האם יש טיפול שאפשר לעזור לו אפילו באופן פרטי?תודה

לאחרונה הכרתי את התוכנה המסחרית הראשונה שנכתבה בעברית לטיפול באפזיה ונראה לי שהיא מתאימה במיוחד להפרעות לא מאוד קשות, המתבטאות בקושי לדבר תוך השתמרות יכולת ההבנה, כך שיכול להיות שזה בדיוק משחמך צריך. תפני לפניה האחרונה לפורום זה שבה מוזכר שמו של שלמה , מפתח התוכנה, בין העונים וקבלי משם הוראות כיצד ליצר עימו קשר. גם קריאת ספרות המיועדת לגיל הרך ללימוד קריאה וכתיבה, עתונים מנוקדים לעולים חדשים ותוכנות ילדים מסידרת גורדי יכולים לשמש לאותה המטרה אם כי באופן הרבה פחות מסודר ומקצועי. בכל מקרה כדאי לשלב קלינאית תקשורת שתכוון אותכם לתרגילים הרצויים ביותר. ד"ר יהודית לוטווק מהדסה הר הצופים כתבה ספר תרגילים המיועד לחולי אפזיה ואפשר לפנות גם אליה. בהצלחה.

בהמשך לדברי ד"ר גוטליב מפנה אותך לאתר אינטרנט www.hearsay.co.il

שלום, אבי בן 62 נמצא בתהליך שיקום לאחר אירוע ההשאיר מוגבלות קשה בתנועה ברגל ויד ימין. לאחר תקופת שיקום במחלקה הגריאטרית (פזיוטרפיה ורפוי בעיסוק) בבה"ח קפלן שוחרר לבית, ועתה הפעילות השיקומית היחידה היא במגרת קופ"ח - כוללת פעמים בשבוע טיפול פזיוטרפיה וריפוי בעסוק. שאלתי היא: הא ישנן מסגרות, טיפולים, מיכשור, מטפלים שניתן להיעזר בהם לשיפור קצב השיקום. תודה. סטיב

ראשית עליו למצות את כל אמצעי הטיפול המגיעים לו דרך הבטוח הרפואי. לאחר מכן ובהתאם למצבו הוא יוכל להמשיך להתעמל בכל הדרכים העולות על הדעת על פי ההגיון הבריא. החל מעצם הטיול היום יומי וההתעקשות על חזרה לשיגרה הקודמת וכלה בקבוצות התעמלות מיוחדות כמו אלו הנהוגות בשעות אחרי הצוהריים במחלקת היום של בית חולים בית רבקה בפ"ת או במסגרת מכוני קופת חולים שונים בארץ. צריך להתעניין במשקיים באזור שלך וכן לפנות לעמותות חולי שבץ בירושלים (026777111) ובחיפה (048246832).

מה ידוע על ביקום

בני בן 16 עבר לפני 3 חודשים תיקון מהיר מדי של היפונתרמיה (תוקן מ- 99meq/l ל- 127meq/l תוך יממה). בעקבות כך נכנס לקומה למשך כשבוע, אז הובחן ב- MRI בסובל מ- EXTRAPONTINE MYELINOLYSIS ב- BASAL GANGLIA וכן גם מ- SUBCORTICAL LAMINAR NECROSIS (PONS . לאחר כשבוע פתח עיניים ובהמשך גם החל להזיז מעט גפיים. התפתח אצלו טונוס גבוה בצד שמאל נטיה של העיניים ימינה והרבה תנועתיות לא רצונית של הראש והגפיים. כלומר הוא מנסה להתמקד עם המבט אך הראש כל הזמן נע ימינה ושמאלה מבלי שהוא יכול לשלוט בכך. אנו מתקשרים מעט בעזרת הלשון (כשהוא מצליח) הוצאת לשון היא סימן לתשובה חיובית. שאלותי: 1. מה יכולת השיקום במקרים כאלה 2. כיצד ניתן לעזור לתנועתיות (EEG הראה שהם לא אפילפטיות ולא פרכוסיות). ניסינו CLONEX אך זה לא עוזר בתודה מראש הורים מודאגים

שלום, אינני רוצה להתייחס למצבו הספציפי של בנך משום שמדובר במחלה קשה וכל התיחסות למצבו ללא פרטים מדוייקים עלולה להטעות. באחד הסקירות היותר ממצות שפורסמן לאחרונה שכללה כארבעים חולים עם בעיה זו נאמר שלחומרת המצב הנוירולוגי הראשוני מיד לאחר התפתחות הבעיה, וגם לעצמת התיקון של ההיפונתרמיה שגרמה לו מלכתחילה לא נמצא קשר עם מידת ההחלמה של החולים ועל כן הומלץ להקפיד הקפדה יתרה על הטיפול האינטנסיבי במניעת הסבוכים העלולים להתפתח במצב נוירולוגי קשה הכולל תרדמת (קומה) על מנת לתת למחלים את כל הסכויים לממש את ההחלמה. כשליש מהמחלימים נותרו עם נכות משמעותית, שליש החלימו חלקית ושליש החלימו היטב. תהיו חזקים.

שלום לד"ר גוטליב הנכבד, בעבר עזרת לי רבות בנושאים מגוונים ששאלתי אותך, העניין הוא שפורום רפואת עצבים/נוירולוגיה לא פעיל מזה זמן רב (ד"ר לוסוס נעלם לחלוטין) ולכן אני מידי פעם מתייעץ איתך (עקב נסיונך כנוירולוג). העניין שלי הוא ששני רופאים נוירולוגים איבחנו אותי כסובל מ- Writer's cramp, אך עד כה הם לא יודעים איך לטפל בזה (הבנתי שזו הפרעה נדירה, נכון ??). רופא אחד שהייתי אצלו הוא נוירולוג מומחה באפילפסיה, אבל למרות זאת הוא אבחן אצלי בצורה מדויקת את הבעיה אך אמר שהוא לא יכול לעזור לי. פניתי אח"כ לנוירולוגית שעובדת בבי"ח רמב"ם והיא אישרה את האבחנה שלו ואמרה שהוא רופא מצוין, אבל היא רוצה להתייעץ עם הרופאים ברמב"ם כי המקרה שלי מעניין אותה, וגם אמרה שקשה לטפל בתסמונת הזאת. מה ידוע לך על התסמונת הזאת ואפשרויות הטיפול ו/או רופא מומחה מאזור חיפה.

WRITERS CRAMP היא תופעה השייכת לקבוצת המחלות הקרוות דיסטוניה ויש המסווגים אותה כ'דיסטוניה תעסוקתית' אם כי לא ברור מה ההשלכה המעשית לכך, למשל האם ניתן לפנות לבטוח הלאומי ולקבל הכרה חלקית לנכות זו (אפשר לנסות..). הטיפול הלא תרופתי בתופעה אינו מספיק אבל בהחלט שווה גם הוא נסיון - ביופידבק והיפנוזה נוסו בהצלחה חלקית מאוד, שמוש בסד לכף היד מקל על התופעה וחיזוק של השרירים המנוגדים לתנועות הדיסטוניות על ידי התעמלות מתאימה שלהם בהדרכת מרפאה בעיסוק העוסקת בכף היד דווח כעוזר. לי אין נסיון אישי בשיטות אלו. לעומת זאת אני יכול להעיד מנסיוני ששנוי אופן השימוש בכף היד, למשל אופן החזקת כלי כתיבה אפשר לחולה שלי להמשיך "להסתדר" עם התופעה ולהמשיך לתפקד עם היד. בעבר נעשה שימוש בתרופות מסוימות המשמשות בכל קבוצת המחלות הזו אולם היום נראה לי שטיפול הבחירה הראשוני צריך להיות בעזרת הזרקה מקומית של רעלן הבוטולין המשמשת גם בסוגים אחרים של דיסטוניה. הבעיה היא שזו צורת טיפול חדשה יחסית, עדיין לא לגמרי "בסל השירותים" של הקופות וגם בקרב מעט הרופאים המפעילים אותה (במסגרת מרפאות להפרעות תנועה במחלקות הנוירולוגיות של בתי החולים הגדולים) לא קיים עדיין נסיון רב ספציפי לגבי טיפול בתסמונות לא שכיחות כמו זו שלך. הייתי מציע לך לפנות ראשית לאחד מהרופאים המבצעים הזרקת בוטולין בארץ ואם לא תעזר על ידו והבעיה שלך קשה במיוחד לשקול פנייה למומחה בחו"ל. בהצלחה.

לד"ר גוטליב, תודה רבה לך על תשובתך המפורטת שנותנת כיוונים שעשויים לעזור. בהמשך לתשובתך, רציתי גם לדעת האם רופא כירורג שמומחה לכף היד, או לחילופין כירופרקט שמומחה לכף יד - עשויים גם לסייע באופן כלשהו ? תודה

ברוכים הנמצאים..

אבי בן 54 עבר אירוע , (עוד לא ברור עם ארוע מוחי או לא) תופעות הן , איבוד תחושה בצד שמאל ופגיעה בשדה הראייה השמאלי בכל עין . האם קיים טיפול לשיקום שדות ראייה במקביל לשיקום הכללי?

ראשית התנצלותי לכל באי הפורום על העדרותי עקב שהייתי בחו"ל. אנסה לענות מהמיידי אחורה לכולם ולחדש את הקשר. לנושא של השאלה כאן. אם צלום המוח שלל בעיה אחרת אז הופעה פתאומית של עוורון בשדה הראייה מימין או משמאל היא אכן עדות לאירוע מוחי ומאבחנת אותו גם בלא ממצא נוסף בצלום המוח. לגבי הטפול התשובה מורכבת. במרבית המקרים המוח מאפשר קומפנסציה טבעית שתאפשר למחלים "להתעלם" מחצי השדה העוור ולראות היטב דרך חצי השדה הרואה (בעזרת תנועות יותר נמרצות של העיניים עצמן). עד כדי כך שלפעמים אנשים עוברים שבץ "שקט" המתבטא בעוורון של חצי שדה הראייה בלבד וכלל לא מודעים אליו! לעיתים יש קושי בתהליך הקומפנסציה הספונטני הזה והאדם נותר עם מגבלה בראייה בצד העוור וזה נובע בדרך כלל מכך שלא מדובר רק בפגיעה במסלולי הראייה אלא גם במסלולי הקשב המרחבי ואז יש מקום "לתרגל" את המבט לכוון הצד החסר על ידי תרגילים פשוטים אבל חוזרים כמו למשל קריאה מתחילת השורה עד סופה (ועוד תרגילים שמרפאה בעיסוק העוסקת בשבץ תוכל לספק). לאחרונה יש גם "שיטה" לטיפול השדה ראייה חסר המבוססת על תרגילים מול פרימטריה (מסך לבדיקת שדה ראייה) אולם היא מקובלת בינתיים רק בגרמניה ושם היא אף "נמכרת" באופן מסחרי עם תרגילי מחשב לבית, לא בזול. בינתיים כדאי לתת לזמן ולתרגילים הפשוטים צ'אנס. בהצלחה.

האם אדם שקיבל ארוע מוחי ודימם בכל חדרי המח אשר מאושפז ללא הכרה כשבוע ימים, יכול לצאת מהארוע ולהמשיך לחיות?

כן, שבוע אינו פרק זמן ארוך למצב המתואר על ידך (דמום בתוך חדרי המוח) וההחלמה ממנו לפחות במובן של חזרה להכרה יכולה לארוך גם מספר שבועות ולהתרחש באופן הדרגתי מאוד.

רקע: סכרת לחץ דם גבוה קם משינה עם הגבלת תנועה באצבעות יד שמאל ונימול בפנים צד שמאל הגיע לחדר מיון- קבעו שזה ארוע מוחי בצילום ראש יש שני קרשי דם בצילום דופלר נקבע שצד שמאל 100% וצד ימין 80% ערכו צילום של עורקים c.t הממצא: שינויים תורשתייםבעורק ארטריה קרוטיס --- אני מעוניית בהסבר מה זה אומר? תשובה של רופאי המחלקה שהם צריכים ייעוץ מהמחלקה כירורוג כלי דם. מה זה שינויים תורשתיים? אם אפשר לקבל חומר או הפנייה באנטרנט. תודה מראש מנאל

מדובר בחסימה חלקית של העורק המזרים את הדם אל הצד הרלוונטי של המוח (הצד הפגוע) שנגרמה עקב הצטברות השומן הדופן הפנימית של העורק הנגרמת על ידי מחלת טרשת העורקים וגורמי הסכון האחרים עליהןם אנו מדברים שוב ושוב בפורום זה (סוכרת, לחץ דם וכו). מציע שתגשי לאתר האגודה האמריקאית לשבץ ותלמדי את הנושא. WWW.STROKECENTER.ORG בהצלחה

ד "ר גוטליב שלום רב האם יש קשר בין הרפס בגוף שהופיע לאחר ארוע מוחי והאם זה עלול להדביק אנשים ששהו במחיצתו של חמי תודה מראש סמדר

אני מניח שמדובר בהופעת שלפוחיות הרפטיות על גבי העור. אין קשר ישיר אולם בכל מצב של חולשה קיצונית, בעיקר של המערכת החיסונית, יכולה דלקת כזו להופיע ולעיתים גם שבץ מוחי נכלל. רק בימים הראשונים יכולות השלפוחיות להדביק אם היה מגע ישיר איתן ואחר כך גם סכנה זו נעלמת. עצם השהות ליד החולה אינה מדבקת בכל מקרה.

אבא של בעלי בן 46 לקה בהתקף לב לפני 7 שנים מאז הפסיק לעבוד ולפני כשנה וחצי לקה בארוע מוחי ראשון שפגע בהליכה שלו (גרירת רגל ימין ) ובדיבור שנהיה קצת כבד , לפני כחצי שנה הוא לקה באירוע נוסף ומאז המצב ממש התדרדר . הוא לא מדבר כלל רק מסמן בידיים לפעמים מוציא מילה שניים בלחש, ולאחרונה הוא גם בקושי אוכל ולא שולט בדרכי השתן . ניסנו הכל , פיזותרפיה, שיקום של בית רבקה בפ"ת , טיפול ע"י הומופט אנחנו מנסים כרגע שיקום ,עבודה בבית חרושת של 3 שעות ביום ואחרי שעה הוא כבר מתיאש ומבקש שניקח אותו הביתה , אנחנו מאוד רוצים לעזור לו ולשפר את מצבו . אני מעונינת לדעת האם יתכן שהתגובות לאירוע השני יכולות לנבוע מרקע נפשי ? או האם ישנם דברים אחרים שעלינו לעשות ?

מפנה את תשומת ליבכם לאתר www.hearsay.co.il

בעיות נפשיות שכיחות , למעלה ממחצית הלוקים בשבץ יסבלו גם מהן, וניתנות לטיפול כך שחשוב להבדק על ידי רופא המסוגל לאבחן אותם - פסיכוגריאטר, פסיכאטר, נוירולוג או כל רופא אחר העוסק בתחום.

אבי בן 83 עבר ארוע מוחי וסקולארי לפני כחודש. עד לפני הארוע בד"כ בריא ולא סבל ממחלות כלשהן למעט יתר לחץ דם בשנים האחרונות (טופל ב -Osmo Adalat 30mgX1) . היה פעיל ותפקד באופן יוצא מן הכלל, כולל נהיגה, נסיעות לחו"ל ופעילויות מגוונות. לאחר הארוע (Ischemic CVA) סובל מחולשת פלג גוף ימין, ליקויים בשפה,עלה חשד להזנחת צד ימין. לאחר כחודש שיקום בבי"ח לווינשטיין מהלך בעזרת מקל והליכון כאשר מצבו הכללי השתפר באופן ניכר. בבדיקת סונר דופלר של עורקי הצואר (קרוטיס) נמצא כי בצד שמאל קיימת הפרעה המודינמית '\49-'\25 בעורק הפנימי ע"י פלאק מסויד. אין לזהות כיב. זרימה תקינה בעורק התת בריחי ובעורק החוליות ולסיכום היצרות בינונית בעורק הפנימי. אלו המימצאים של הבדיקה LT RT ׁPeak Systolic Velocity(cm/sec) 59 CCA-PROX 71 48 CCA-DIST 64 46 BIF 68 50 ECA 57 62 ICA-PROX 41 48 ICA-DIST 52 בבית החולים הביעו ספקנות בקשר לכדאיות ביצוע ניתוח והומלץ על טיפול של OSMO ADALAT 60mg + ASPIRIN 30 mg ברצנוני לשאול בקשר לכדאיות ביצוע ניתוח או להסתפק בטיפול התרופתי ? אודה לתשבותך הדחופה.

נכון להיום אין המלצה לבצוע הנתוח במצב ההצרות המתואר בבדיקה אלא למעקב בלבד. אחת לשנה צריל לחזור על בדיקת הדופלר.

שמי דנה בת 17!!! עברתי 3 אירועים מוחיים עדין צולעת והרופאים ממליצים לי על מכשיר סד AFO רציתי לדעת אייך בערך נראה המכשיר ועד כמה הוא יכולה לעזור????? אני מצטטת לך את מה שהרופא השיקומי רשם במכתב האחרון "נמצאו חולשת פנים מרכזית משמאל,חולשת פלג גוף שמאל עם ערות החזרים,רגל שמאל ליקויDF ו- INVERSION וכן במרחקי ירך 4\5." ברצוני לדעת למה בדיוק התכון הרופא כשרשם את המשפט הזה????? זה מאוד חשוב לי ובבקשה אם תוכל לפרט לי!!! בתודה מראש דנה!!!!

אינני יודע לפענח בדיוק את משהרופא כתב ואולי אינך מצטטת אותו במדויק, בכל מקרה AFO הוא אביזר עזר עשוי מפלסטיק קשיח שמולבש על מחצית כף הרגל ועל הקרסול עד לגובה מחצית הסובך ותומך בהם מלמטה ומאחור כדי לתקן את חולשת השרירים הקיימת באזורים אלו. בכל מכון לפיזיוטרפיה המטפל בחולי שבץ יוכלו להראות לך את האביזר הזה ולאפשר לך לנסות אותו לפני שתרכשי אותו או שיכינו לך אחד המותאם בדיוק למידותיך. במרבית המקרים קיימת שביעות רצון מלאה של המשתמשים באביזר ונכונות להשתמש בו לאורך זמן. בהצלחה.

ברצוני להודות לך על תגובתך!!! המון תודות [-: בהמון הערכה דנה!!![-:

בעקבות ארועי המוחין הרבים שאבי עבר,זה זמן רב שהוא לוקח "קוקטיל" רב של תרופות. לאבי יש בעיית פרצי צחוק בלתי רצוניים כלל,רציתי לשאול אם זה נובע מלקיחת הכדורים או ממשהו אחר. דבר שני רציתי לשאול אם יש דרך להתמודד עם מצב רוח ירוד, דכאון נפשי של אבי וחוסר רצון להשתקם? האם זה בגלל התרופות או בשל ביש המצב?

פרצי צחוק הם תופעה של הסרת עכבות רגשיות כתוצאה מהנזק המוחי והטיפול בהם נעשה במינונים קטנים של אותן תרופות המשמשות גם לטיפול בדיכאון, בעיקר מקבוצת נוגדי הדכאון הטריציקלים (בתנאי שהחולה יכול לסבול את תופעות הלוואי והאינטראקציות התרופתיות שלהם). בהצלחה.

במשפחתי היה לאב רגע של בילבול שעבר מיד לאחר כ 5 דקות. בבדיקות מקיפות גילו עורק חסום וממליצים או ניתוח או צינטור .אך מפאת גיל מתקדם ומחלות נוספות בספק אם ניתן בכלל לביצוע. וכאן בעצם נגזר הגורל הלחכות לאירוע או לקחת סיכון ולבצע הרי בכל המקרים יש את האחוז הזהה אשמח לקבל תשובה.

באחת מהתשובות הקודמות בפורום הצגתי את שיעורי הסכון המדויקים עם ניתוח ובלעדיו, אנה ממך חפש אותה. ציינת שנמצא עורק חסום ואז כבר לא נהוג להמליץ על ניתוח כך שאני מניח שהעורק לא חסום אלא מוצר באופן משמעותי (מעל 70%).

אני נפצעתי במלחמת-שלום-הגליל "פציעת-ראש",וכעת עקב המצב הבטחוני צפות ועולות תמונות הפציעה ותמונות הקרבות בהם השתתפתי,ושאלתי היא האם אלו הם סימפטומים של "פוסט-טראומה" ואם כן איך אפשר להתגבר עליהן בתודה - "אנונימוס"

חזרה פרברטיבית ואובססיבית של חזיונות מתקופת הלחימה הם בהחלט סמנים של תסמונת פוסט-טראומטית. אני ממליץ לך לפנות למערכת השקום של משרד הבטחון ולבקש הפנייה להערכה.

אימי בת 60 , עברה אירוע מוחי זו הפעם השלישית כיום לא מזיזה יד ימין ובקושי רגל ימין. באירוע האחרון נפגע הדיבור. היא מטופלת כיום באשפוז יום בבית לוינשטיין. מצבה הנפשי קשה ביותר. היא שרויה בדיכאון. נעשתה אגרסיבית וישנה רוב שעות היום. האם ידוע לך על טיפול נפשי מסוים במצבים כאלו. נואשנו כבר ממס' פסיכיאטרים. האם אתה מכיר פסיכיאטר שמתמחה במצבים כאלו? כמו כן אבי זקוק לתמיכה נפשית מכיון שהוא קורס, בגלל מעמסת הטיפול שנופלת עליו ובגלל התגובות שהוא סופג מאימי. האם ישנם קבוצות תמיכה למשפחות או גורמים אחרים? תודה

בתשובות קודמות הפניתי לעמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי. נא חפש את התשובה לפרטים נוספים. האם בררת בבית לוינשטיין לגבי קבוצות תמיכה? לגבי מצבה הנפשי של אמך, מאחר ואתה אומר שמספר פסיכיאטרים טיפלו בה אני מניח שנוסו תרופות נוגדות דיכאון בשלוב עם תרופות נוגדות חרדה (כמו סרוקסט למשל). הבעיה היא שגם כאשר נסיון ראשון ושני עם תרופות אלו אינו מצליח לא לא צריך להרים ידיים ואחרי תקופה של מספר ימים או שבועות של "התנקות" מהתרופה כדאי לנסות שוב במנון שונה או ב"קוקטיל תרופתי" שונה משום שבסופו של דבר אחרי שמוצאים את התרופה המתאימה ואת המינון המתאים הן כמעת תמיד עוזרות ולו חלקית להקלת המצב. צריך להקפיד על המרכיב הלא תרופתי של הטיפול בחולה כזה כמו מניעת אפשריות לבלבול (שינוי מקום חריפים ומקומות חדשים) ודאגה לסביבה "פשוטה" ומוארת ככל הניתן (למשל מנורת לילה דלוקה ברקע יכולה לעזור כדי למנוע תופעות של אי שקט בלילה). בהצלחה.

תודה על תשובתך. לצערי עדיין לא הצלחנו למצוא תרופה מתאימה ומצבה הנפשי של אימי מחמיר ואף מתחיל להשפיע על מצבה הגופני. כל זה בולם את השיקום שהיא עוברת בבית לוינשטיין. האם אתה מכיר מוסד לאישפוז המתמחה בשיקום פסיכיאטרי? האם יש מומחה פסיכיאטרי שמנוסה עם נפגעי אירוע מוחי? לתשובתך אודה.

שלום לכולם! לפני חודשיים עברה חמותי השתלת כבד, הניתוח עבר בהצלחה, יום לאחר הניתוח שהוציאו לה את הצינורות נקרע עורק הראשי של הצוואר, כתוצאה מהקרע לא הגיע לה חמצן למוח בערך 4 דקות עקב זה היא נמצאת כרגע בכומה, היא לא מגיבה לכלום, לא מתעוררת לא מדברת פשוט צמח, השאלה שלי היא ממה נובע הקרע בצוואר, איך יתכן שניתוח כבד יגיע למצב כזה, כבר חודשיים היא נמצאת במצב הזה ולא יודעם אים היא תצא מזה. אולי מישהו עבר את הטראומה הזאת ויכול להגיד לי ממה זה נובע, שמישהו יעזור לנו המשפחה שדואגת וסובלת

מצטער אולם אינני יכול לענות על שאלתך לגבי הסיבה לקרע עורק הצאוורי. אני מניח שמצבה הנוכחי מושפע לא רק מבעיה זו אלא גם ואולי בעיקר ממחלתה היסודית הקשה.

אבי (בן 69) לקה באירוע מוחי לפני כשבוע. כתוצאה מהאירוע סובל אבי מהעדר תפקוד כולל ביד ימין ותפקוד קלוש ברגל ימין. אבי סובל מלחץ דם גבוה, סכרת, משקל עודף ובעבר היה מעשן כבד. אבקש ממי שמצוים בידיו פרטים על אירוע דומה והליכי ההחלמה בהמשך לענות לי ובפרט על השאלות הבאות: א. האם קיים טיפול תרופתי כלשהו לעידוד הליכי השיקום. ב. האם ישנם מוסדות מומלצים לשיקום ובכלל מהו השיקום המועדף? ג. מהו הפוטנציאל לשיקום - מהם הסיכויים לחזרה לתפקוד ובאיזה רמה? ד. האם האירוע קשור להיצרות בעורקי הצוואר? כיצד ניתן לטפל בנושא זה? ה. והחשוב מכל - כיצד מצמצמים את הסיכויים ללקות שוב באירוע מוחי? אשמח לקבל מידע במייל או הפנייה לאתרים רלונטים העוסקים בתחום. תודה רבה!!!

אני עברתי איוע דומה צריך לשמור על איזון עצמי צריך להוריד כולסטרול ,מלח,סוכר יש לקחת אספרין 325MG יורם כתב/ה: > > אבי (בן 69) לקה באירוע מוחי לפני כשבוע. > כתוצאה מהאירוע סובל אבי מהעדר תפקוד כולל ביד ימין ותפקוד קלוש > ברגל ימין. > אבי סובל מלחץ דם גבוה, סכרת, משקל עודף ובעבר היה מעשן כבד. > אבקש ממי שמצוים בידיו פרטים על אירוע דומה והליכי ההחלמה בהמשך > לענות לי ובפרט על השאלות הבאות: > א. האם קיים טיפול תרופתי כלשהו לעידוד הליכי השיקום. > ב. האם ישנם מוסדות מומלצים לשיקום ובכלל מהו השיקום המועדף? > ג. מהו הפוטנציאל לשיקום - מהם הסיכויים לחזרה לתפקוד ובאיזה רמה? > ד. האם האירוע קשור להיצרות בעורקי הצוואר? כיצד ניתן לטפל בנושא > זה? > ה. והחשוב מכל - כיצד מצמצמים את הסיכויים ללקות שוב באירוע מוחי? > > אשמח לקבל מידע במייל או הפנייה לאתרים רלונטים העוסקים בתחום. > תודה רבה!!! >

אנחנו מחפשים מוסדות שיקום (לאחר אירוע מוחי) במרכז הארץ. נודה על מידע והמלצות על מוסדות כאלה (מבוטח בכללית).

אחי בן 40 התעורר בוקר אחד כאשר חצי מפני משותקים הוא אינו יכול למצמצץ בעין אחת ,אין תחושה בלשון , הפה קצת מעוות נאמר כי היה לו ארוע מוחי קל כיצד מטפלים בזה? האם הוא צריך נורולוג? כמכ זמן לוקח עד שהתופעות נעלומות ,אם בכלל? האם אתה יכול להפנות אותי לרופא ? שלחו אותו לבדיקת MRI, מה רוצים לגלות בה?

יש לגשת לנוירולוג מיידיית , אני מתפלא איך לא הופנה עוד באותו יום.

לפני מספר שנים עבר בעלה של דודתי שבץ מוחי חמור מאוד ומאז עבר עוד כמה אנני בקיאה בפרטים. כל שאני יודעת הוא שהבן אדם הזה לפני שנפגע היה איש רב פעלים שהיה כל הזמן עסוק בליצור, לבנות וכמובן שהוא עבד. בקיצור היום הוא מוגבל בגלל הארועים שעבר. אישתו, דודתי, עזבה את עבודתה על מנת לטפל בו ועשתה את כל שביכולתה לשקמו ואכן חל שיפור במצבו הפיסי אולם מבחינה נפשית המצב הפך בילתי נסבל, משמע, הוא מתעלל מילולי באישתו ובנותיו הגרות בבית וכן שובר וזורק דברים (זו אחת הסיבות שהבנות נשארו בבית כי הן חוששות לאימן). הוא מדבר על התאבדות. בקיצור המצב אינו נסבל. דודתי הגיעה למצב שהיא אינה יכולה לעזוב את הבית ולהשאיר אותו לבד. שאלתי, האם קיימים מוסדות אישפוז (מעבר לאישפוז יום) בארץ לאנשים במצב זה. דודתי מרגישה כאילו חייה נגמרו והמורל בבית מאוד מאוד ירוד אווירת נכאים בכל עת שאני מגיעה לשם ואני די חוששת. בכבוד רב שירלי

אני מאוד מבין את המצב כי ככה קרה גם אצלי במשפחה מאז עברה אימי אירוע מוחי לצערי אין במדינתנו המתפתחת שום גורם או מוסד מתאים שיתן טיפול לחולה או לבני המשפחה.

מחפש מידע בקשר ארוע מוחי. חומר כתוב או אתר שנוגע בארוע מוחי

לאלמוני שלום עם תסתכל בראש דף זה בצד ימין מופיעה המילה ערוא מוחי לחץ עליה ותקבל חומר רב ומעניין

לאלמוני שלום עם תסתכל בראש דף זה בצד ימין מופיעה המילה ארוע מוחי לחץ עליה ותקבל חומר רב ומעניין

אבי בן 61, לפני 3 חודשים עבר אירוע מוחי שבעקבותיו צד ימין השתתק. היום לאחר שיקום ממושך בבית חולים הוא עצמאי בהליכתו ומסוגל להפעיל את צד ימין בצורה חלקית. הפיזיוטרפיה היום -יומית סייעה לו באופן משמעותי ביותר. אבי בעל כח רצון עז ומאוד חשובה לו מסגרת יום-יומית. שאלתי- אילו מכוני כושר, ריפוי ועיסוק, בריכות וכל סיוע נוסף ניתן להמליץ במצב זה, כיוון שהטיפול הדו-שבועי בהחלט אינו מספיק. אבי גר באיזור רחובות.

אלה שלום לשאלתך אני מכיר אדם יוצא מהכלל אשר נותן טיפולים כאלה. במידה ותירצי להתעניין ולדבר איתו שמו אילן בז'רנו טל' 052-327906 אדם נפלא זה מטפל באישתי שגם היא לאחר CVA מאחל לכם מקסימום הצלחה ובריאות וחג שמח

לשלמה קיבלתי את המלצתך לאלה אודות בג'רנו אילן (ראה תגובתי לאלה) אם יש לך להוסיף אשמח אם תחזור אלי לדוא"ל או ל 064240444 הרבה בריאות וכל טוב משה

שמי מיכל, אבי בן 65 עבר גם כן מס' ארועי מוחין. פלג גופו הימני השתתק, ומאז המצב השתפר במקצת-ידו הימנית חסרת שימוש לגמרי. קראתי שמצבו של אביך השתפר, ברצוני לבקש את שמות המקומות או האנשים שנתנו חלק בשיקום אביך, אם תוכל כמובן.

אלה שלום רב בעקבות התשובה שקיבלת משלמה לגבי המטפל אילן בג'רנו, אני חייב לציין כי היזמנתי אותו עבור אבי שסובל אף הוא מאותה בעיה והתרשמנו ממנו מאוד לטובה. הפיח אופטימיות, נשמע מאוד מקצועי ואמין ובעיקר- בן אדם. האם ידוע לך על מרכזי שיקום מטעם קופ"ח, שכן אילן בוודאי יהווה תוספת לאותו מרכז שיקום אודה באם תוכלי לחזור אלי לגבי מרכזי שיקום , המלצות בדוא"ל או לטל' 064240444 הרבה בריאות משה

לומדת מחשב HEARSAY לטיפול באפזיה/תקשורת/שפה/קוגניציה/זכרון יצאה לשוק לפני ארבעה חודשים. לומדה זו הינה לומדה יחודית המותאמת במיוחד לטיפולים אלה לאחר CVA /ניתוחים מוחיים/פגיעות מוח לאחר פציעות שונות /תאונות דרכים. אשמח לתת פרטים [email protected]

לאחר התנסות בתוכנת התקשורת והצגתה לאנשי חינוך ראיתי בה כיעילה לטיפול לא רק למבוגרים אלא גם לילדים לאחר חבלות ראש וליקויי למידה ונציגיה גם למרכזים פדגוגיים. אך המלצתי שלמחשב יהיה מסך 17 אינטש לפחות כדי לחפות על הכתב הקטן וכן הדרכה למורים וקלינאי תקשורת כדי שידעו לעבוד בתוכנה ביעילות המירבית. התוכנה היא כלי עזר יעיל לטיפול וללימוד שפה וחשבון אך רק בהדרכה ורק בהמשך כשינון בבית. כל הכבוד למשפחת לדרמן ויישר כוח

אשתי סבלה מאירוע מוחי לפני חצי שנה. אחרי תכנית שיקומית, ההליכה שלה השתפרה מאוד. עדיין אין תנועה רצונית בכף יד ימין, ואצבעות יד ימין. האם מישהו מכיר פיזיותרפיסט באיזור ירושלים המתמחה בשיקום היד?

אתה יכול לפנות לחברת מדיטצ'(meditouch) בישראל יש לנו מכשירים שיקומיים חדשניים לשיקום כף היד בפרט והגפה העליונה בכלל. אפשר להתרשם מהמוצרים באתר הבית: WWW.MEDITOUCH.CO.IL