פורום פיזיותרפיה - שיקום לאחר אירוע מוחי

אבי בן 59 ,לפני כחודשיים קיבל אירוע מוחי, כיום נמצא במסגרת שיקום ברעות. צד ימין משותק לפני כשבועיים חזרה התחושה ברגל וביד בצורת זקמים חזקים מה הסיכוי במצב כזה שהוא יוכל לחזור לתפקד מבחינה מוטורית ? אבקש תשובה בפורום,תודה רבה

חזרה של תחושה, גם אם בצורת זרמים, היא כמובן סימן מעודד אבל בהעדר תאור מפורט יותר אפשר רק לתת תשובה כללית ולא ספציפית למקרה של אביך. חזרת התנועות במהלך החודש הראשון היא סימן חשוב ואחריו הסכויים להחלמה דרמטית פוחתים. התנועות ברגל חוזרות בדרך כלל לפני אלו שביד. חשוב להסתכל על התנועותיות במיטה לימין ושמאל, משכיבה לישיבה ולעמידה ועל שווי המשקל בעמידה כחלק מחזרת התנועות ולנסות לשפר תחומים אלו גם כשהיד או הרגל טרם עוד לא פועלות. לצורך הניידות העתידית של אביך תהיה משמעות רבה לא רק לשאלה אם חזרו תנועות בצד הפגוע אלא גם לכיצד הוא מצליח להפעיל את הצד שלא נפגע. בהצלחה.

ד"ר גוטליב ,תודה רבה על תשובתך. הייתי רוצה לפרט את כל המקרה של אבי כדי לקבל תשובה יותר ספציסיפית . לפני כחודשיים אבי קביל אירוע מוחי עם דימום גדול מאד במוח. צד ימין השתתק. כיום במסגרת שיקום חזרה התחושה ברגל וביד ,יותר ברגל. בתיחלה גם הזיכרון נעלם והיום הוא מתחדד. יש לציין שהוא בן 59. רציתי לדעת אם המוח בכלל משתקם?או שהחלק שנפגע בו הוא מת .

ענת שלום! רק סבלנות אני באותו גיל של אביך וגם עברתי את האירוע השיפור כעבור שלושה חודשים

שמי מיכל, אבי בן 65 עבר כמה ארועי מוחין, שתוצאותם הייתה שיתוק בפלג גופו הימני של אבי. אבי עבר פיזיותרפיה ושיקום אך המצב לא שב לקדמותו. לפני חודשיים עבר אבי ארוע נוסף שבו נפגע אזור הפה. זאת אומרת דיבורו נפגם מה שנקרא אפזיה. בנוסף צורת אכילתו ובליעת רוקו נפגמו גם הם. אשמח אם תוכל לייעץ לי על טיפול מתאים.

הייתי מעונינת לדעת האם יש קבוצות תמיכה לנפגעי אירוע מוחי?

קבוצת התמיכה של עמותת נאמן בחיפה נפגשת פעם בשבוע. גם בירושלים יש קבוצת תמיכה. 0483830377 בחיפה ובירושלים דרך בי"ח הדסה מחלקת שרות סוציאלי. בהצלחה. תבקשי שישלחו לך את עתון העמותה בחיפה.

יש מועדון שנקרא מעודון לנפגעי cva הוא מתכנס כל שבוע ביום רביעי בשעה 17:00 בבית שוויץ בקטמון מומלץ ביותר, הרכזת מביאה מומחים ומרצים. כמו כן יש להם פעילות גופנית. אבי הסובל מ-cva מחכה ללכת לפגישות אלו

לדוקטור קוטליב שלום רב , שמי יעל ואני בת 19 ויש לי כאבים בפנים דו צדדי מעל הלחי כבר במשך שנה , כאב קבוע בתדירויות שונות . זה לא ממש כאב אלה מעין לחץ. עברתי בירורים מקיפים של א.א.ג רופא עיניים ואפילו שיניים ולא נמצא דבר . ראיתי משאלות קודמות שאמרת שיכול להיות שכאב כזה יכול לנבוע מעמוד שידרה צווארי. האם כך הדבר ? ואם כן , איך נוירולוג בודק זאת ? אילו בדיקות היית ממליץ במצב כמו שלי - רק בתחום הנוירולוגיה כמובן . בתודות חמות על תשובתך , יעל

למען שלוותך את צריכה בהחלט להבדק גם על ידי נוירולוג ואולי אפילו רופא עור. אינני מכיר תופעה נוירולוגית שתגרום לכאבים דו צדדיים בלחיים וגם כאבי עמוד שידרה אינם מקרינים בצורה כזו אולם אני בטוח שאם תבדקי על ידי נוירולוג וימצא שגם בדיקה זו תקינה תוכלי להיות שקטה יותר וזה כבר יעזור. בהצלחה.

אני בן 52, מעשן כבד, איני סובל ממחלות לרבות סכרת, לאחרונה סבלתי מלחץ דם גבוהה, ליבי בסדר, איני סובל משומנים. לפני שבוע ימים הרגשתי בנימול כבד ברגל וביד ימין, לא שלטתי בהם, הרגשי חולשה וזיעה, הרגשתי בכאב ראש חזק ובסחרחורת.דברים אלו נמשכו כ- 30 דקות. עברתי בדיקות במיון, מסרו לי כי סבלתי מ- TVA, לחץ הדם שלי היה 207-180, אישפזו אותי בבי"ח, מאוחר יותר נמסר לי כי היה לי עוד אירוע באותו לילה, לפיכך סיכמו הרופאים כי סבלתי מ- CVA, בבדימקות שערכו לי הסתבר כי הכל אצלי יציב ותקין לרבות בדיקת CT והצליחו לייצב לי לחץ הדם. כבר שבוע ימים איני מעשן ואיני מתעתד לחזור לעישון. אתמול שוחררתי מביה"ח. בקשתי להסביר לי המקרה שעברתי ותוצאותיו הקלות והחמורות. שאלותיי הן: 1. מה אחוז הסיכון שתופעה זו תחזור על עצמה? 2. במידה והיאר חוזרת על עצמה, מה הסיכון שיהיה לי שיתוק? 3. מה עליי לעשות על מנת לייצב לחץ הדם שלי? 4. מה עלי לעשות על מנת להפחית מאחוז השומנים בדם שלי,(207)?

אבי בן 85. עד לפני ,4,3 ימים היה פעיל מאוד ועצמאי לחלוטין. לפני 3 ימים התלונן על קושי בהליכה, סחרחורות והיה אירוע אחד של קושי בדיבור. אושפז במחלקה הנוירולוגית לצורך מעקב. בהדרגה התפתחו קשיי הליכה עד כדי חוסר יכולת לעמוד אפילו. היום כבר בקושי מוציא הגה מפיו וכל הצד השמאלי חלש ולא מתפקד. קשיים רציניים בבליעה. צורך תמידי להוצאת ליחה. בבדיקת c.t. לא היו ממצאים. נאמר לנו שהיה אירוע קל. מאחר והוא בהכרה מלאה. אנו זקוקים נואשות לחוות דעתכם. מה עושים? מה עצתכם המקצועית? האם רצוי להביא מומחה נוסף מבחוץ? אודה לכם אם תענו לי בדחיפות מירבית. תודה.

ביך עבר שבץ מוחי 'טיפוסי' והוא זקוק כעת לאשפוז השגחה וטיפול של השלב החריף של השבץ (שבוע-שבועיים) עד שיתייצב מצבו ואז להמשיך למסגרת שיקומית מתאימה. אינני חושב שאתם זקוקים ליועץ חיצוני אך כדאי שתתענינו מי הוא המומחה הנוירולוגי לבעיות כאלו בבית החולים (בעיות של כלי דם מוחיים או בעיות של שבץ מוחי) ותגשו לדבר איתו באופן מקיף על כל ההבטים של מצבו של אביך. בהצלחה.

הסכוי משמעותי ועליך לךעשות כל מאמץ להשטלת על גורמי הסכון המרובים לשבץ מוחי מהם אתה סובל. לכל אחד מהנושאים כמו לחץ דם או יתר שומנים יש מרפאות מומחים בכל בית חולים או מרכז קהילתי גדול וזכותך וחובתך לגשת לפחות פעם אחת אליהן כדי לקבל .הערכה והמלצות טיפול. אחר כך תוכל להעזר ברופא המשפחה כדי לשמור עליהן. בהצלחה.

חמי בן 70 איבד את זכרונו לפני 3 שבועות לא הובחן הארוע ע"י רופא המטפל האם יש סיכוי לתביעה מישפטית במקרה זה?

לשמחתי לא נועד פורום זה לברור של שאלות כמו זו שאתה שואל וממילא הפרטים שאתה מוסר לא היו מספיקים. מנהל הפורום מתנצל אבל הוא יוצא לחודש וחצי של חופשה מתפקידו. במידת האפשר אמשיך להיות בקשר מחו"ל ובכל מקרה מוזמנים המשתתפים לעזור זה לזה. שלום.

אבי בן 82 עבר ארוע לפני שלושה ימים בצד שמאל בעקבות לחץ דם גבוה, יד ורגל בצד שמאל לא מתפקדים, אבי היה בהכרה מלאה ומתפקד כמעט רגיל מבחינת הראש, היום הוא הועבר לבית חולים סינופסיס לשיקום. שאלתי - מה המשך הטיפול כמה זמן ימשך האים יש אפשרות שיחזור למצב תיפקוד. בתודה מראש - יוסי

נסיון שיקומי נמשך לפי חוק הבריאות החדש עד שלושה חודשים בתנאי שהצוות המטפל צופה בהתקדמות לקראת המטרות השיקומיות שנקבעו. מטרות כאלו יכולות לעיתים להיות צנועות כמו למשל האפשרות לקחת את האבא הביתה בעזרת מטפלת צמודה שתטפל בו שם. בהצלחה.

אני בת 30 בשבוע האחרון אני מרגישה שהמצח בחלקו הימני נירדם לי (וקצת כואב לי הראש), בכלל כל צד ימין של הפנים מעין רדום ותחושת לחץ מוזרה. מה זה יכול להיות? האם זה יכול להיות ארוע מוחי שבדרך?

בגילך ועם התלונות המתוארות הסבירות לשבץ מאוד נמוכה. סביר יותר בעיה של עמוד שידרה צאוורי. נא פני לנוירולוג לבדיקה.

אני בת גילך והיה לי דבר דומה. יכולות להיות סיבות רבות שחלקן מאד רציניות וחלקן לא. במקרה שלי ניצלו חיי בגלל שהגעתי לנורולוג בזמן. רוצי לנורולוג - אל תדחי. עם זה, אל תדאגי יותר מדי.

סבתי בת 78 , לפני כשבוע אושפזה בשל דימום בראש , כפי שהוסבר לנו הדימום אינו במוח אלא בקליפתו. בהמשך האישפוז נוצרה לה בצקת בריאות ככול הנראה כתוצאה מקבלת פלסמה ע"מ לדלל את הדם. כעבור מספר ימים מאישפוזה חל שיפור במצבה ונראה היה שהיא משתקמת. בשלושת הימים האחרונים חלה הידרדרות קיצונית במצבה ומזה 4 ימים היא אינה מתקשרת כלל, נמצאת במצב שינה 24 שעות ביממה אינה מגיבה לגרויים וכדומה. כמו כן יש לה חום גבוהה שנע בין 38.4-41.0 . היא מקבלת כל פעם נרות וטיפול מסוג זה להורדת החום אך הטיפול עוזר למספר שעות בלבד.היא נושמת בכוחות עצמה, אך מלבד זה כלל אינה מתפקדת. האם זה אופיני שתופעות אלו קיימות מספר ימים לאחר הארוע? כמה זמן מצב זה עלול להימשך? מה סיכויי ההחלמה ממצב זה בגיל 78? וכן במידה ותחלים אילו מגבלות יהיו לה? אשמח אם תוכלו לענות לי על שאלות אלו וכן להפנות אותי למקורות מהן ניתן לקבל מידע לארוע מסוג זה. תודה.

ראשית יש מקום לחזור על צלומי המוח ולראות שהדמום בקליפות המוח אינו צורך טיפול נוירוכירורגי. שנית כל זמן שהיא חולה בדלקת ראות מצבה קשה גם מסיבה זו. החלמתה אפשרית אבל קיימת גם סכנה משמעותית להחמרה נוספת ולנכות קבועה. חומר רב יימצא באתרים הרלונטים של ה, NATIONAL STROKE ASSOCIATION האמריקאי אותן ניתן למצוא בחיפןש קצר ברשת.

אימי בת 52 , לפני שנתיים עברה אירוע מוחי , כמובן שמאז חל שיפור גדול והיום היא מוגבלת ביד ובהליכה, מצבה הנפשי קשה מאד והיא מתוסכלת מכך שלאחר השיפור שחל בחודשים הראשונים, נעצרה ההתקדמות והיום היא במצב של מוגבלות שנראית קבועה. כמה זמן אחרי אירוע מוחי עדיין יכולה להיות התקדמות, האם יש סיכוי שאימי תחזור להיות מה שהייתה לפני האירוע , אמרו לנו שגם לאחר חמש שנים יכול המצב להשתפר, אני לא יודעת עד כמה זה נכון והאם צריך לעזור לה (ולנו) להשלים עם העובדה שהיא מוגבלת ביד וברגל לצמיתות, או לתת לה תקווה שאכן היא יכולה להשתפר והכל ענין של זמן ורצון. אודה לתשובתך, אנחנו אובדי עצות.

אני חושב שהגישה הרואה במצב של היום, שנתיים אחרי השבץ, מצב פחות או יותר קבוע, הדורש הסתגלות פעילה וחזרה למילוי החיים בתוכן היא הגישה הנכונה. אמנם נכון שגם אחרי 5 שנים אפשר לראות שיפור בפונקציות מסוימות אולם לא מדובר בשיפור דרמטי ואסור בשום פנים ואופן לעצור את החזרה לחיים פעילים 'עד שההחלמה תסתיים'. האם למשל היא מקפידה על כל אמצעי הרפואה המונעת כדי למנוע אירוע חוזר?

האירוע המוחי של אימי נגרם כתוצאה מלחץ דם גבוה, נכון להיום היא מטופלת בכדורים נגד לחץ דם ואני מקווה שהאירוע לא יחזור על עצמו. כמו שציינתי בפניתי הקודמת , אימי במצב נפשי קשה מאד ונדמה לה שהזמן ירפא. אני משתדלת ללחוץ עליה להפעיל את היד והרגל כמה שיותר, ללכת, לקפל כביסה ולעשות כלים במסגרת הבית, וללכת לפיזוטרפיה במסגרת קופ"ח, שאלתי היא האם ככל שהיא תפעיל את הגפיים הפגועות + גורם הזמן , יתכן ויהיה שינוי, או שעלינו להכין אותה לכך שהמצב שלה היום הוא מצב קבוע ואיתו אנחנו צריכים ללמוד לחיות וכל דבר שהיא עושה או לא עושה , לא משנה לגבי העתיד אלא לגבי ההווה. תודה רבה על התיחסותך הקודמת ואקוה לתשובה מהירה גם הפעם.

מהי תוחלת החיים של אדם בן פחות מחמישים שעבר אירוע מוחי שלא השאיר סימנים חיצוניים?

ינני חושב שיש לנו מידע טוב לענות על שאלתך. באופן כללי עם טיפול קפדני בגורמי הסכון ובאירוע שלא השאיר סמנים לא תהיה ירידה בתוחלת החיים.

תודה לך על תשובתך:) הצלחת להרגיע בת מודאגת

שלום ד"ר גוטליב! אשמח עם תוכל ליצור איתי קשר דרך ה E-MAIL שלי [email protected] il תודה, נאוה

נעשה. מנהל הפורום יוצא לחו"ל לחודש וחצי. במידה ויתאפשר אמשיך לענות משם על השאלות. אחרת, עמכם הסליחה.

שלום לך, לא מזמן המלצת לי על שימוש בביו פידבק. אני מאוד אשמח אם תוכל לפרט על מכונים באזור השרון ותל אביב שמתמחים בבעיה כמו שלי. תודה מראש

מכון 'דינמיקה' רח ויצמן 20 בהרצליה 099575044.בהצלחה.

שלום אבי עבר ארוע מוחי קל יחסית, ללא פגיעה מוטורית אלא רק פגיעה חלקית בזכרון, יכולת קריאה וכתיבה. הוא הופנה לבדיקות דופלר צוארי למעקב נוירולוג וSPEECH THRAPHY. כיצד לנהוג בינתיים? לעודד אותו לנסות לקרוא ולכתוב? ללמד אותו מחדש? להזכיר לו שמות וארועים ששכח? באופן כללי עד כמה לעזור לו, או לתת לדברים לחזור מעצמם?

חבל שלא כתבת בן כמה אביך ובאיזו מידה היה פעיל לפני כן אבל בכל מקירה התשובה היא כן כן וכן. לעודד אותו לקרוא ולכתוב, לא להתבייש להשתמש בספרים קלים ומנוקדים של ילדים או עולים חדשים, לא לפחד לתקן אותו ולהזכיר לו ולנסות לחלק את המטלות המסובכות למספר מטלות קטנות. אם הוא מתוסכל לאפשר לו לנוח ולהשתמש בהומור ולהזכיר לו שכבודו כאדם לא נפגע גם אם יש לו כעת בעיות. בהצלחה.

הרשה לי להציע לך לומדת מחשב אשר יכולה לעזור לו לארגן דברים חזרה במוח במידה והנך מעוניין צור קשר. E-mail:[email protected]

ביצעתי דופלר של הקרוטיס לפני כשנה נמצא כי יש הצרות של מעל חמישים % תוך כדי התענינות נאמר לי כי הבדיקה אינה מהימנה שאלתי האם אכן נכון הדבר ומה כן יכל לבדוק בצורה אמינה? אני לאחר נתוח מעקפים בת 46 עם בעית apcr מטופלת ברקטיה מאוד לחוצה מהממצא ממתינה לתשובתך

אינני רופא אולם הרשי לי ליעץ לך מניסיוני. עברה שנה כדברייך מהבדיקה הקודמת כדאי מאד מאד להבדק פעם נוספת בדחיפות ובמיוחד עם יש כולסטרול גבוהה. אצל אישתי עלתה החסימה מ-50% ל-70% תוך חודשיים. חסימת העורק יכולה לגרום לארוע מוחי וכדאי שתיבדקי ותימנעי מלהגיע למצב זה. אני מאמין שהרופא יאשש את דברי ויוכל לתת לך פרטים מדוייקים. נ.ב. בדיקת דופלר נותנת אינדיקציה מספיק טובה לדעת מה המצב. במקרה קריטי מתבצע צינטור.

בדיקת דופלר היא בעלת מהימנות טובה יחסית לבדיקה לא פולשנית. יש בהחלט מקום לבדיקה חוזרת מקץ שנה לבדיקה האחרונה. בהצלחה.

שכחתי לציין כי אימי היא תושבת אזור כפר סבא . ותודה!

המון פעילויות באזור. אפשר להתעניין בבית לוינשטיין אם היא מרגישה מוגבלת. בבית רבקה בפתח תקווה יש קבוצות התעמלות במכון כושר עם כל הציוד המקובל ותחת השגחה רפואית לאנשים שעברו אירוע גם לפני שנה ויותר בתשלום צנוע בשעות הצוהריים המוקדמות.

אימי , בת 53 עברה אירוע מוחי לפני כשנה היא עברה את השיקום במסגרות הרגילות וכיום היא מתפקדת היטב למעט קושי קל בדיבור ובעיות בשדה הראייה. בסיום השיקום לא ניתנה לה כל הדרכה לגבי חוגים/ פעילויות אשר אליהן היא תוכל להצטרף. אנו מחפשים חוגים שונים היכולים להתאים לה. אינני מתכוונת לשיקום יום אלא לפעילויות שונות שיכולות למלא לה את היום, למיטב הבנתי האתר עוסק בשאלות רפואיות אך אודה לכם באם תוכלו לפחות להפנות אותי למקום המתאים . 2- סבתי וסבי מצד אימי עברו אף הם אירועים מוחיים , שמעתי שיש היום בדיקה שניתן לבצע בבתי החולים אשר עשוייה לצפות אירוע מוחי, אודה לך באם תוכל להסביר מהי הבדיקה, האם אירוע מוחי הוא תורשתי ואם כן האם ניתן להפחית את הסיכויים לכך (הנני בת 28)

אינני חושב שאדם בגילה של אימך שהחלים כפי שאת מתארת זקוק לחוגים מיוחדים ועלין לראות עצמו כשיר לחוגים הכלליים העומדים לרשות האוכלוסייה המבוגרת בכל מתנ"ס ומועדון פנסיונרים של העיריה. אין בדיקה אחת ספציפית לצפות שבץ מוחי אבל בהחלט כדאי לפנות למרפאה נוירולוגית באחד מבתי החולים ולבקש להתקבל אצל המומחה לנושא כלי דם מוחיים מטעמם כדי להבדק. בנוסף להדרכה הכללית אפשר שיעשו בדיקות דם כמו הומוציסטאין ואחרות שעלולות להיות רלוונטיות או לאו לפי המקרה. בהצלחה.

תודה רבה על תשובתך המהירה!

שלום אבי בן 68 עבר אירוע מוחי לפני כ 5 חודשים, בעקבותיו הפסיק לתפקד הצד השמאלי של גופו. הוא היה מאושפז 3 חודשים ועכשיו ממשיך בשיקום במסגרת אישפוז יום. מבחינה פיסית יש שיפור איטי - יותר שליטה בשרירי הפנים, הליכות קצרות בעזרת סד ומקל (היד עדיין כמעט לא מתפקדת). אך אני מודאגת יותר מהבחינה המנטלית : לא ניראה שיש פגיעה בזכרון או ביכולת החשיבה וניתן לישאול אותו שאלות ולקבל תשובות לעניין, ובכל זאת ניראה שהוא לגמרי שקוע בעצמו ומרוכז בצרכים שלו בלבד, מאד חשוב לו שיבואו לבקר, ושאמא שלי תהיה איתו כל הזמן, אך כשאנחנו באים הוא כמעט לא מראה התענינות, אלא בוהה בטלויזיה, בארוחות אוכל במהירות וחוזר לכורסא שלו בלי להשתתף כלל בשיחות. גם אימי מאד מתוסכלת מחוסר העניין שלו והלחץ על סיפוק הצרכים שלו. האם המצב שאני מתארת נובע ממצב נפשי קשה בעקבות האירוע או מפגיעה שהיא חלק משאר הפגיעות באירוע? האם אפשר לקוות לשיפור, האם אפשר לגרום לשיפור בדרך כלשהי?

ראשית צריך לבדוק אם הוא סובל מהזנחת צד או בעיה אחרת בתפיסה הראייתית שלו המצמצמת את האינטראקציה שלו עם הסובב. שאלי אל המטפלים שלו ואם התשובה חיובית בקשי תרגילים המתאימים לטיפול בבעיות אלו ותרגלו אותם ביחד. ושנית, באופן כללי אסור לצפות מאדם הנפגע במוחו שיחזור לרמה אינטלקטואלית כמקודם בקפיצה אחת. צריך לא להתבייש ולהתחיל בפעולות פשוטות יותר, עתון בשפה קלה, חדשות קצרות במקום סרט ארוך, שיחות פשוטות ולא מעייפות, משחקי שולחן פשוטים ותחביבים אחרים שאולי מזמן נשכחו וכו'. שלישית בקשי מהמטפלים בו שיעריכו את מצבו הנפשי בשאלה של תגובה דיכאונית וישקלו את הצורך בטפול תרופתי. בהצלחה.

תודה רבה על התשובה

לד"ר גוטליב שלום רב ברצוני להודות לך על התייחסותך למכתבי. כעת המצב השתנה. סבתי עברה לביה"ח סיעודי " נוף הדר" בחיפה. עדיין המצב לא השתנה מיום שישי. ( היום בו קרה הארוע המוחי השני). היא נמצאת בעולם משלה.לא מתקשרת ולא מגיבה לגירויים מסביב. הדבר היחידי שהיא עושה זה להרים את היד השמאלית ומניחה אותה על ראשה וחוזרת שוב לשינה. המצב הגופני שלה לא מעודד גם כן שכן את האוכל שניתן לה ( הזונדה ) היא לא מעכלת. אך ממצאי בדיקת האקג מראה שהלב בסדר גמור. אני פשוט לא מבינה איך חלה ההתדרדרות הנוראית הזו ואיך לא ניתן לעשות כלום. לא נראה לי שכבר ינסו לאתר את מקור הסרטן. פשוט נראה לי שיתנו לה לגווע במקום הזה כי הרי היא לא מקבלת שום טיפול תרופתי. חשוב לי לשאול עוד דבר אחד בבקשה. האם הארוע המוחי הזה הוא הפיך או בלתי הפיך? האם מדבר כזה ניתן להתאושש ,הכוונה לחזור להכרה ? ( לצאת מהתרמת הזו). מתוך הידוע לך כיצד תבוא לידי ביטוי המוגבליות שלה במידה והיא תתאושש ? האם שמעת על מקרים דומים למקרה הזה ואם כן האם תוכל לשתף אותי באשר לידוע לך תודה ושוב תודה

באופן כללי נראה שאת צודקת במסקנותיך הפסימיות. באופן גס אפשר להתייחס לחודש הראשון לאחר השבץ כתקופת מבחן ומה שלאר יתחיל להתאושש בתקופה זו ספק אם יתחיל מאוחר יותר. בהצלחה.

היי קראים לי אביעד ויש לי שאלות לכמה נורולוגים שבאמת ובלי לזלזל ברופאים יודעים את המקצוע ברמה הגבוהה ביותר אז ככה : יש לי אחות בת 24 שליפני 3 חודשים עברה ארוע מוחי שבתחילתו היה לה בחילות ושחרחורות אני כבר נפגשתי בעברים אם חולי C.V.A ( חובש במד"א ) ורציתי לדעת אם דבר כזה הוא דבר שקורה לרוב שבגיל 24 בחורה תעבור ארוע מוחי ועוד אחרי זה היד שלה בתחילה תישתתק ואחרי זה כל חצי הגוף חשבנו לפנות לבית חולים תל השומר שעוסק בתחום ולצערי לא קבלנו תץשובה מהם אני רוצה לומר לכם שאני מאוד מאוכזב מחוסר המקצועיות של הרופאים שבסורוקה שארוע שכזה משחררים את החולה שהוא עדין חולה ועוד במצב של ידרדרות במצב אני פונה אלכם במידה ויש לכם אפשרות להפנות אותי לגורם שיכול לעזור אני יודה לכם מאוד על כל יעוץ או הפניה תודה רבה אביעד

שמי יואב ואני בן 22. בגיל שנה וחודש עברתי אירוע מוחי היה לי קריש דם בInternal Capsula מה שגרם לLeft Hemiparsis. מאז האירוע עברתי טיפולים רבים כגון פיזיוטרפיה,אימוני כושר וכוח, פלדנקרייז וכו'. מצבי כרגע הוא שאני מסוגל לעשות את כל הפעולות הנדרשות ביד שמאל אך באיטיות מרובה ולא בצורה יפה. שאלתי היא האם ישנם טיפולי ביו פידבק בארץ והאם הם יעזרו לי לשפר את איכות התנועה ביד? תודה מראש יואב

ישנם טיפולי ביופידבק בארץ. מאחר ולא כתבת היכן אתה גר איני יכול להמליץ לך על מקום ספציפי אך במרכז הארץ תמצא הן מכונים פרטיים והן בתי חולים שמספקים שירות כזה. נראה לי שאתה מועמד טוב לטיפול כזה. לפני שאתה מתחיל בטיפול פרטי כזה אל תתבייש לברר מה נסיונו המעשי של המטפל במצבים כמו שלך ואם זהו נסיון תיאורטי בלבד חפש מישהו עם נסיון מעשי. בעיקרון, הטיפול צריך להיות אמצעי להשגת תנעתיות מכוונת למטרות ספציפיות רלוונטיות לך ולא מטרה בפני עצמו! בהצלחה.

תודה על תשובתך. אני גר באזור השרון כך שכל מרפאה באיזור כפר-סבא,רעננה,הרצליה,הוד השרון,נתניה תהיה טובה בשבילי. אני מוכן גם לנסוע לתל אביב אם הטיפול שווה את זה. אשמח אם תוכל להמליץ לי על מקום מסוים כיוון שאיני מוצא מידע באינטרנט על מכונים אלו ואיני מכיר מקרים של טיפול בביו פידבק (מוצלח או לא מוצלח) רק קראתי מידע על הנושא. שוב תודה רבה

ד"ר שלום ברצוני לשאול את השאלה הבאה: סבתי בת ה-83 מאושפזת כעת בביה"ח כרמל בחיפה לאחר שעברה שני ארועים מוחיים. לפני כחודשיים התפרצה אצלה מחלת הסרטן ( שעדיין לא ידוע מיקומו) , הדבר התאפיין בחוסר תאבון מזה 4 חודשים וכאבים חזקים מאוד באזור הקיבה מתחת לחזה. בבדיקות שנערכו ובהתייעצות עם רופא מומחה נראה היה שיש לה גידול בקיבה. היא עברה בדיקת גסטרו וCT ואולטראסאונד שהראו כי הגידול אינו בקיבה, אך יש כנראה גרורות בגוף ויש לבדוק את הכבד. היא שוחררה הביתה ולאחר כשבועיים במוצאי שבת היא לקתה בארוע מוחי קל בבית . רופא המשפחה הפנה לביה"ח שם נערכו בדיקות ואובחן כי היא קיבלה ארוע מוחי שלא הראה בCT סימני פגיעה מוחיים פרט לקושי בדיבור , הפה מעטמאוד התעקם ותשישות. אך חשוב להדגיש כי בביה"ח הם גילו שהיא סובלת מהתייבשות קריטית בכל הגוף והחלו במתן נוזלים ואנטיביוטיקה לקיבה שם אובחנה דלקת (כיב ). לאחר 3 ימים החלו להראות סימני התאוששות במעט. היא אכלה מעט, תיקשרה - הבינה מה שדיברו אליה אך התקשתה לדבר חזרה.. עד שביום שישי שבוע שעבר בצהריים תוך כדי שינה היא עברה שוב ארוע מוחי קשה שהותיר אותה כעת שרויה בעולם משלה , לא מגיבה לסביבה , משותקת ביד ימין של הגוף ולא ניתן לתקשר איתה בכלל. מצבה כעת מחוברת לזונדה, לחמצן כי נשמעו חרחורים מהצטברות ליחה בגרון ועושה פעולות בלתי רצוניות עם היד השניה. כל זה לעומת המצב לפני בו היא ניסתה לתקשר למרות הקושי בלי השיניים התותבות וכן בגלל התשישות החזקה. כששאלתי את האחיות נאמר לי שכנראה הגרורות פגעו במוח( מה שלא נראה הגיוני שהרי בדיקת CT ימים אחדים לפני הראתה שאין גרורות ואין פגיעה מוחית. עוד חשוב לציין שכעת לאחר הארוע המוחי הקשה השני לא נערכה לה בדיקת CT ולא שום בדיקה אחרת פרט להסתכלות הרופאים. הרופאים יידעו אותי שאין כרגע מה לעשות מבחינה רפואית וזה המצב. בינתיים הגוף מראה סימני קריסה. נאמר לי שיעבירו אותה להוסטל סיעודי כי אין מה לעשות מבחינה רפואית. במילים אחרות תחנה אחרונה לפני המות. ואני שואלת את עצמי ואותך כיצד יכול להיות שלא ניתן לעשות כלום כדי להצילה??... למה לא עוזרים לה ונותנים לה צ,אנס היא אישה חזקה. נכון שהיא עברה 3 תהליכים- 1. הסרטן שמיקומו אינו ידוע והם גם לא יתאמצו לגלות איפה הוא מפאת מצבה.כך נאמר לי. 2. מצב ההתייבשות הקריטית איתה הגיעה לביה"ח ו3. הארועים המוחיים האים יש סיכוי להאמין שייתכן והיא תצא עוד ממצבה ויחול שיפור????או שזו אשליה לעניות דעתי, אינני רופאה וגם לא מתיימרת להיות , אך המצב אליו היא הגיעה נובע בעיקר מההתייבשות הקריטית שללוא היתה קורית היא היייתה חיה עוד מס' חודשים עם הסרטן . רופא אונקולוג .שראה אותה נתן לה משככי כאבים עימם תוכל לחיות זמן מה רק שהארוע המוחי שיבש את כל המצב נכון לעכשיו. אודה באם תענה לי ותייעץ לי מה לעשות בדחיפות כי הכל עניין של ימים ושעות. תודה בילי

אינני חושב שאפשר ברצינות לייעץ למקרה כל כך מסובך דרך פורופ כזה אבל אפשר לציין כמה עקרונות כלליים. ראשית, אין ספק שבגיל 83, אחרי שני ארועים מוחיים שפגעו בתפקודי השפה וגרמו לשיתוק ועם מחלה סרטנית מפושטת ברקע מצבה של החולה קשה מאוד וגם אם הוא יתייצב זה יקרה ברמת תפקוד נמוכה ובאכות חיים מוגבלת. שנית, באופן עקרוני מגיע לחולה ברור מקובל לאיתור מקור הממאירות שכולל מספר בדיקות לפי המלצת האונקולוג ושלישית מגיע לחולה תקופת המתנה והסתגלות כדי לבדוק אם קיימת התאוששות ספונטנית או עקב הטיפול בהתיבשות ובדלקת ראות שתקפו אותה במקביל, במידה כזו שניתן לדבר על נסיון שיקום במטרה להשיבה הביתה (כחולה סיעודית). אם בכל מיקרה לא מדובר על כך (חזרה הביתה) כי אין בבית התנאים לטיפול כזה אז כדאי בתום הברור הכללי דווקא להעבירה בהקדם לביה"ח הסיעודי כדי שתוכל לנוח ולהתייצב שם בתנאים שקטים יותר. אני חושב שכל אחד, גם האדם החזק ביותר, כשהוא מגיע למצב סופני שואף להגיע למקום בו יוכל לשכב בתנאים הנוחים ביותר ולהיות עם עצמו ועם הקרובים לו.

שלום ד"ר !!! אבי לקה לפני למעלה מ 5 שנים באירוע מוחי וכן עבר ניתןח לניקוז נוזלים בשל לחץ בראש עבר תהליך שיקום ולאט לאט החל להתקדם והצליח ללכת ולתפקד בצורה מינמלית אך שמאפשרת לו הסתדר בכוחות עצמו . ( אני מתכוון לאכול לבד ללכת לשירותים לבד לעלות מדרגות לבדו ) לפני שבועיים התלונן על כאבים חזקים מאזור הכתף שבצד הפגוע אשר משפיע לו על כל החלק העליון בבדיקה נירולוגית נאמר לו כי הוא צריך לעשות יותר פעילות מאחר והוא מאבחן "כתף קפואה " לצערי נכנסנו למעין מעגל קסמים שבו לאבי אינו מסוגל כרגע ללכת וכל פעולה קטנה ביותר דורשת ממנו מאמץ רב והוא טוען שהוא חלש מאוד ואינו מסוגל לעשות זאת ברצוני לומר כי עד לפני שבוע וחצי הוא תפקד והלך כמו שצריך . ברצוני לשאול את דעתך על המקרה ? הנירולוג נתו לו כדור שנקרא אלטרול האם יכולה להיות לזה השפעה על התפקוד ? (כרגע אינו צורך את התרופה בשל התופעות לוואי שלוו לה) ?

כתף קפואה , כלומר כאבים בכתף המשותקת, יכולה לגרום למצוקה רבה אבל ספק אם ניתו להסביר התדרדרות כללית עקב כך. כדאי לבדוק שהבעיה של עודף נוזלים במוח לא חזרה על עצמה ולשם כך צריך לעיתים לבצע צלום מוח חוזר. אלתרול, תרופה נוגדת דיכאון וכאבים, היא תרופה מצויינת אבל גם במינון הנמוך של 10 מ"ג יכולה אצל כעשרה אחוז מהמטופלים הקשישים לאחר שבץ מוחי לגרום לתופעות לוואי משמעותיות ובינהן ישנוניות חוסר ריכוז וחוסר יציבות, כך שכדאי לבדוק את האפשרות שהתרופה אולי משפיעה לרעה ולנסות להפסיק אותה למספר ימים. לבסוף, קיימת תמיד האפשרות המצערת של שבץ חוזר או של בעיות נפשיות ולשם כך חיונית הבדיקה הנוירולוגית והפסיכוגריאטרית. בעיות אחרות השכיחות בגיל המבוגר צריכות להשלל על ידי בדיקה כללית של רופא המשפחה ובדיקות מעבדה כלליות. בהצלחה.

בזמן האחרון ישנם פירסומים על טיפול בלייזר נמוך עוצמה. טוענים שטיפול זה הוא יעיל גם לשיקום אחרי אירוע מוחי. האם ידוע על איזושהי הצלחה שיקומית בעזרת טיפול זה?

לא, אינני יודע על שום טיפול לייזר רלוונטי לשיקום מוחי.

שלום ד"ר סבתא נפתרה לפני כמה ימים מה שקרה זה מין מות נשיקה של אישה בריאה בת 76 מתוך שינה אבל: לפני 11 שנה לערך לקתה בשיתוק רגלה ובאירוע מוחין אך ניצלה- השאלה אם אחרי ככ"ך הרבה זמן של תפקוד כמו בת 20 ו אשה בריאה לחלוטין זה יכול להשפיע למוות או שזה כנראה רק דום לב? תודה

אין שום קשר בין האירוע לפני אחד עשרה שנה ומותה של הסבתא כעת. שלום.

שלום אני בן 24 ומטופל בהיפנוזה ביגלל אין אונות שנבעה כניראה כאשר היה לי דלקת בדרכי השתן והיו לי כאבים בדיוק במקום של הגירוי המיני ולפי הרופא שאמר שביגלל שהיו לי כאבים (שנמשכו כמה חודשים) המוח גרם לאי תחושה במקום (שנמשכה 7 שנים). אני מרגיש מתח באותו מקום של האי תחושה. והשאלה היא איזה טיפול לעשות היפנוזה או ביו פידבק או טיפול אחר??

מצטער אבל אין לי נסיון בבעיה שלך. נסה פורום פסיכולוגיה.

שלום לך ד"ר , בני עבר תאונת דרכים וחבלת ראש וצוואר - ונמצא שהיה לו דימום באיזור טמפורלי שמאלי והרחבת החדרים הצדדיים והחדר הרביעי - הוא עבר ניתוח לניקוז החדרים . אז מבחינה של סחרחורות אי שיווי משקל רעשים באוזניים , מספר בעיות של ריכוז הקשבה וזיכרון בעיקר לטווח הקצר כמעט ואין שיפור . מבחינת החולשה , יש לו חולשה שעדיין לא ברור מהו מקורה אומנם לא נמצא בmri צווארי כל ממצא אך האורטופד עדיין חושב שהמקור הוא צווארי נמצא בבדיקתו על ידי אורטופד " ערות רפלקסים , כאב קורן ליד ימין חולשה -5/5 לפי c5-c7 ואי שיווי משקל " הוא עבר פיזוטרפיה הידרוטרפיה ועוד מגוון טיפולים אלטרנטיביים אך החולשה אינה משתפרת והיא בעיקר מתגברת בעת מאמץ ואפילו מאמץ קל יחסית מה לדעתך יש להוסיף ולעשות ?. האם החולשה תעלם בסופו של דבר ?? עברו כבר כמעט שלוש שנים מיום התאונה . מודה לך על תשומת ליבך

אני חושש שאזדקק ליותר פרטים כדי לנסות לתת איזושהי תשובה. זאת משום שראשית "חולשה 5\5" היא חולשה מינימלית וזה אינו מתאים כל כך למה שאת מתארת. אז בדקי שוב מה כתוב ובבקשה תארי לי איזה פעולות הוא אינו מסוגל לבצע - למשל להרים קופסה למדף מעל גובה הראש או לכפתר חולצה.. שנית, לא ברור כל כך מדוע האורטופד טוען שמדובר בבעיה צאוורית כשהחולשה היא בצד ההפוך לצד בו היה הדימום המוחי ופרושו שהבעיה המוחית "מספיקה" למעשה כדי להסביר את החולשה. את ההפרעה ברכוז בוודאי אפשר להסביר על סמך הדמום הטמפורלי השמאלי. האם אין גם בעיה בדבור או בהבנת הדבור ? האם היה צורך ברפוי בדבור?

ד"ר גוטליב רב תודות על תשובתך , ממש צדקת לגבי האבחנה המוחית - האורטופד חשב שיש גם פגיעה צווארית בשל סיבוב הצוואר בעת התאונה ובדו"ח חדר המיון נאמר " רגישות דיפוזית קלה בע"מש צווארי יותר בולטת מצד שמאל " קבלנו את תוצאות MRI צווארי ואין כל ממצא לכן האורטופד גם כן חושב שמדובר "רק" בפגיענה מוחית והפנה אותנו לנוירוכיררוג שאיתו נפגשנו היום . הוא ציין במכתבו לרופא המטפל " בבדיקתו ערות החזרים כללית , החזרים פתלוגיים ביד ימין וחולשה קלה , סימן לרמיט חיובי " והמלצה להמשך פיזוטרפיה . לא הספקתי לשאול אותו לפשר הממצאים הללו - מה פשרם ?? לגבי תפקוד היד - אין לו בעיה לכפתר חולצה או להרים קופסא מעל המדף - אך הרבה פעמים נשמטים חפצים מידיו - בכלל יש לו קושי רב בתנועה - מרגיש חולשה ברגליים וחייב לעצור מידי פעם גם גורר רגליים . אומנם היה שיפור גדול לעמות שלושה ארבעה חודשים ראשונים שאז לא יכל לזוז כלל - תודה לאל גם על כך . " זרמים או תחושת נימול " חזקברגליים וגם יש לו התכווציות לא רוצוניות ברגליים ה בנוסף לכך ישנה בעיה קשה של סחרחרות - נמצא בEng נסטגמוס פוזיציונלי לשני הצדדים וגם בדיקת שיווי המשקל הממוחשבת הראתה חוסר בקבלת אינפורמציה בתחושה הסומטוסנסורית 50% בלבד . וכמעט ללא תגובה ממערכת הויסטיבולרית והראייה . בנוסף לכך יש לו רעשים חזקים באוזניים כאבים וחוסר תחושה בפנים וקושי רב בשינה והבעיות של ריכוז וזיכרון . כל הבעיות הללו למרות שאפשר לומר שנפגע קל , מקשות עליו את החזרה לעבודה סדירה ולתפקוד נורמלי . השבוע אנחנו מתכוננים להיפגש עם רופא ברפואה משלימה לראות אם ניתן לשפר את הרגשתו . מאוד מודים לך על עזרתך רינה

הרדמה של חצי פנים כמו הרדמה אצל רופא שניים, מלווה בדקירות קלות כמו לפני היתעוררות מהרדמה , ועיניים כבדות מעידות על היתרחשות של אירוע המחייבת ביקור אצל הרופא .

אני מניח שמדובר בשאלה ולא בקביעת עובדה.. אובכן סמנים כמו אלו שתארת יכולים בקלות לנבוע מבעיות של עמוד שידרה צאוורי ושכיח פי כמה שזו תהיה הסיבה, במיוחד אצל אהשים צעירים (לא ציינת את גילך). אולם כאשר הם מופיעים בתוספת לסימנים או תלונות אחרות הם עלולים להיות, אם כי בשכיחות הרבה יותר נמוכה, גם סימן לשבץ מוחי. אין לך מנוס מלהבדק על ידי רופא המשפחה שיחליט אם יש מקום להפנותך לנוירולוג. בהצלחה.

אבי בן 82 ולאחר שני ארועים מוחיים. כעת מאחר וחלה בסרטן הוצע לו טיפול בתרופה מגייס. באלון התרופה רשום כי איננה מומלצת לחולים לאחר ארוע....אז מה לעשות?

אני דווקא לא מצאתי בספרות שבה עיינתי קונטראינדיקציה כזו אבל אני מניח שמדובר בהשפעה המאיצה התקרשות של ההורמונים המשמשים באונקולוגיה שיכולה לגרום לנטיית יתר של התקרשות גם בכלי הדם המוחיים. במצב כזה אין מנוס משלקול את היחס בין התועלת (שבמקרה זה מוכרת לאונקולוג המטפל באביך) לסכון (שקיים אך אינו ברמה כזו שמוכרחים למנוע ממנו את התרופה ) ולהחליט מה יותר חשוב. בהצלחה.

שלום אמי אשה בת 65 וכבר אחריי 5 אירועים מוחיים שהיו קלים בדרך כלל הרדמות היד פגיעה בדיבור ... היא סובלת גם מלחץ דם גבוהה ושומנים בדם ודיכאון קשה... בשבוע שעבר עברה אירוע נוסף וכעת מאושפזת באיכילוב באירוע האחרון הפסיקו לתפקד היד והרגל השמאליים כמעט לחלוטין לא איםיד או לעמוד אך יכולה בקושי רב לסגור את כף היד היינו רוצים לשלוח אותה לשיקום שזה דבר שייתכן שהיינו צריכים לעשות כבר מזמן אך לא ידענו על קיומה של אפשרות כזו היום הרופאים לא רוצים לשלוח אותה לשיקום בטענה שאין מצב שזה יעזור אך היינו רוצים בכל זאת לנסות . האם אפשר לדרוש והלכריח לנסות לשקם אותה ? האם ניתן לשקם אותה בעצמנו ( הילדים שלה ) בבית ? האם ניתן לשלוח לשיקום באופן פרטי ? האם רופא אחר שנבוא איליו בצורה פרטית כן ישלח לשיקום ? האם שיקום יכול לעזור בכלל ? מדוכא עד עמקיי נשמתי יניב

חוק הבריאות החדש שנכנס לתוקף לפני מספר שנים מקנה לכל מבוטח זכות לקבל נסיון שיקומי עד שלושה חודשים על חשבון הבטוח הרפואי שלו ובתנאי שרופא המומסך לכך יקבע שלמבוטח יש פוטנציאל שיקומי. כלומר צריך חוות דעת ראשונית הקובעת שיש מקום לנסיון שיקומי בכלל ואחר כך לאורך כל מהלך האשפוז השיקומי יש צורך בהסכמה של הצוות המשקם שהפוטנציאל השיקומי עדיין קיים ומממש את עצמו בעזרת האשפוז. בישראל צפויים קרוב לחמשת אלפים אשפוזים כאלו בשנה ואני חושד שבמציאות המספר קטו יותר וזאת משום שלעיתים קרובות יש "ויכוח" לגבי הפוטנציאל השיקומי של החולה, במיוחד אם כבר עבר מספר אירועים קודמים והיה מוגבל בתפקודו לפני השבץ הנוכחי. מאידך, לי נראה שלא מדובר כאן ב"חסד" שעושים עם החולה אלא בזכותו המלאה לקבל את התמורה המלאה לכסף שהשקיע כאשר שילם תמורת הבטוח הרפואי שלו במשך שנים ארוכות ושהמקום המוסמך ביותר לקבוע אם יש או אין פוטנציאל שיקומי כזה הוא במחלקה הגריאטרית-שיקומית העוסקת בכך ומבינה על איזה פוטנציאל מדובר. לעיתים אנו משקיעים חודש שלם של אשפוז כדי להפוך אדם שנותר במצב קשה לכזה שניתן לטפל בו בבית ואין צורך לאשפזו באופן קבוע בבית אבות סיעודי וגם זה, גם אם מצער, נחשב למימוש הפוטנציאל השיקומי. כלומר צריך מיומנות מסוימת כדי לקבוע מטרות שיקומיות ואז לנסות "לנחש" באופן המקצועי ביותר וללא שיקולים זרים אם ניתן או לאו להשיג מטרות אלו על ידי אשפוז שיקומי. יש אגב, גם דרכים אחרות להגיע למטרות אלו כמו שיקום ביתי או במחלקת יום (חצי אשפוז וחצי בבית) ולכל אחת יתרונות וחסרונות. כאשר משפחה נקלעת לוכוח עם "המוסדות" לגבי עתיד יקירה שעבר שבץ, לעיתים קרובות אין לצערי מנוס מלהביא מומחה חיצוני שיתן חוות דעת נוספת אולם כדאי לפני כן לשוחח עם העובדת הסוציאלית ורופא בכיר כדי במחלקה המאשפזת ולבדוק אם הבהרת המצב הו בביתו של המחלים והן מבחינת המערכת אינה מספיקה כדי לפתור את הבעיה. בהצלחה.

תודה רבה לך מאוד במהלך הזמן שחלף השבוע האחרון היד השמאלית של אימי התחילה לקבל חיים שוב והיא מצליחה להרים אותה ולסגור ולפתוח את כף היד ישבנו איתה הרבה ועשינו לה מסאז' והמון תשומת לב כמו כן לחצנו על הרופאים במיחלקה ובילבנו להם את המח כך שהם מוכנים כעת לשלוח אותה לשיקום מקווה לטוב ושוב תודה יניב

שלום, האם יש עמותה/ארגון שעוזר לנפגעי שבץ מוחי היכן אני יכול להשיחג חומר רציני ומקיף (בעברית) על שבץ מוחי תודה

עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי פועלת בצפון וכעת גם במרכז. גב לילי מאור וגב סנדרה לוי ישמחו לעזור. טלפון 048380377. ספרי: לחיות אחר שבץ מוחי- התמודדות והחלמה בהוצאת פרולוג, ראש העין ניתן להשגה דרך המפיץ (סטמצקי), בהוצאה או בחנות העזר בבית חולים בית רבקה בפתח תקוה. בהצלחה.

ניתוח מעקפים שעבר חולה לפני כארבעה חודשים. מאז הוא סובל מבחילות ואף מהקאות. מטופל בפרוטיאזין למניעת הבחילה. התרופה עוזרת אך התיאבון ירוד מאד. החולה אינו מצליח להתאושש ולחזור לחיים שיגרתיים. נעשתה בדיקת גסטרולסקופיה והתוצאה אינה מראה סיבה לבעיה. כמו כן באולטרא סאונד של הבטן העליונה לא נמצא ממצא. האם תיתכן פגיעה כלשהי בזמן הניתוח? האם יש פתרון? אולי לפנות לטיפול אלטרנטיבי?

אינני חושב שמדובר בבעיה נוירולוגית. ממליץ לפנות לפורום גסטרואנטרולוגיה או פנימי עם השאלה.

נאמר לי כי ישנם מאכלים אשר משפעים על איזון תרופת קומדין (inr,ptt). האם מאכלים אלו מכילים ויטמין K? והאם אוכל לקבל את קבוצות, סוגי המאכלים העיקריים אשר גורמים להפרעה באיזון התרופה. בתודה מראש אייל.

אייל שלום רב!!! כדי לקבל תשובה לשאלתך עליך לפנות לפורום, המטולוגיה שם תקבל הנחיות מה מותר/אסור לאכול לאנשים המטופלים בקומדין. שמחתי לעזור ולו במעט.......... ירדנה.

אינני מכיר את המאכלים הנ"ל ולא זכור לי שנתקלתי בהשפעה משמעותית של הדיאטה על אזון הקרישה באמצעות קומדין. לעומת זאת יש חשיבות לשים לב לתרופות מסוימות המעלות או מורידות את השפעת הקומדין. הרשימה אינה קצרה ואזכיר את התרופות היותר שכיחות בתוכה: תרופות המעלות את ההשפעה נוגדת הקרישה של הקומדין (ומסכנות את החולה בדימום) כוללות בין היתר: אלכוהול (לא בדיוק תרופה..), קלופיברט ולובסטטין(ליתר שומנים), אנטיביוטיקות ממשפחת הצפלוספורינים והפלג'יל, פרוזק, סרטרלין ותרופות מקבוצת מעכבי הMAO (לדיכאון), צימטידין (לאולקוס), אלתרוקסין (לתת פעילות בלוטת התריס), טמוקסיפן (לסרטן). תרופות המעכבות את פעולת הקומדיןכוללות בין היתר : חומרים סותרי חומצה לכיב כמו מאלוקס ודומיהם, סטרואידים, הלידול, מיזולין לומינל וטגרטול (לאפילפסיה), הגלולה למניעת הריון, דפירל (לדיכאון)וויטמין C. כשמתחילים לקחת תרופות אלו אצל חולה המטופל בקומדין כדאי מאוד לבדוק את רמת הINR בתדירות גבוהה מהרגיל ולוודא שהחולה לא יצא מאיזון.

לאבא שלי (שכתב פה ביום שישי על הארוע מוחי..) התפתח דלקת פרקים בפסח שנה שעבר..(לפני 9 חודשים). הוא בן 48 ובקיץ לא כל כך כואב לו, אבל בחורף הוא לא יכול לקום מהמיטה והוא כל היום בחדר עם כאבי תופת. בשבת האחרונה (היום - 22/12) הוא ממש התפתל מכאבים עד כדי כך שהתחיל לבכות ממש כאב לי הלב (אבא שלי בן אדם חזק..והפעם הוא ממש נשבר) הוא אומלל כי הוא יודע שאין תרופה למחלה וזה מה שמייאש אותו אני בתור הבן שלו רוצה לדעת אם יש פתרון למחלה להקל עליו מעט אני מבקש תשובה ארוכה ככל שאפשר שיהיה לי מה לענות לו.. קצת נתונים: בן 49 קיבל ארוע מוחי לפני שנתיים וחצי. דלקת פרקים שהתפתחה שנה שעברה אם אפשר תשובה לעניין, מהירה וטובה שיהיה לי איך לעודד את רוחו.. אודה מאוד.. בן מודאג מאוד מאוד..

האם ניסה תרופה בשם רמיקייד ?

למעשה מדובר בבעיה ראומטולוגית וכדאי שתפנה את שאלתך לפורום המתאים כדי לקבל תשובה הכי טובה. מנסיוני כאבי פרקים שכיחים אצל חולי שבץ שנותרו מוגבלים בתנועתם ובפעילותם, לפחות חמישית מהם יתלוננו על כך בשלב זה או אחר. כמובן שצריך לפנות לרופא המשפחה או לרופא ראומטולוג כדי לקבל טיפול תרופתי נגד כאבים (מסוג אקמול או מוסקול) ונגד דלקת מפרקים ( תרופות אנטידלקטיות לא סטרואידליות ), ולכך אפשר להוסיף טיפולים פיזיקלים כמו חימום מקומי (בחנויות ציוד רפואי אפשר למצוא "ספוגי חימום" שלאחר חימום במיקרוגל יכולים לחמם את האזור הכואב לשעה ויותר, אולם כדאי לבדוק אם הרופא שאין מניעה מטיפול כזה) אבל לא פחות חשוב מכל אלו הוא להדגיש את החשיבות של ההפעלה הגופנית, פסיוית או אקטיבית, גם כשנדמה שאין לך כוח או יכולת לכך. על ידי הגדלה הדרגתית של טווח התנועה ורמת הפעילות מיום ליום ניתן לעיתים קרובות לשפר את המצב ולהגיע הן לתנועתיות טובה יותר והן להפחית את הכאב. נא תפנה לפורום ראומטולוגיה. בהצלחה.

אבי עבר אירוע מוחי לפני כחצי שנה וכיום עבר אירוע נוסף הוא חולה לב, סכרת, לחץ-דם, שומנים בדם, וטרשת עורקים. היום אחרי האירוע השני מציעים לו לעבור ניתוח של העורק הראשי לכיוון הראש וזאת מאחר ויש לו סתימות של תשעים אחוז עשו לו בדיקת דופלו ואם.אר.יי . אני מבקשת עזרה מי שיכול להסביר לי על הניתוח והאם בכלל כדאי לנתח אותו או לתת לו לחיות בצורה שהוא חי היום כאשר הוא מתפקד בחצי גוף ומתעזר עם הליכון נקודות. והוא בהכרה מלאה האם אין סיכון גדול מדיי עבורו בניתוח אבקש תשובה דחופה.

אין תשובה פשוטה לשאלתך. מצד אחד קיימת עדות סטיסטית לכך שהסכון שלו לעבור אירועים נוספים הוא גדול יותר כאשר לא מנתחים אותו ומבחינה זו הנתוח של הצרות בעורק התרדמה אכן נחוץ מאוד (בהנחה שמדובר על נתוח בעורק הנמצא בצד ההפוך לצד המשותק). מצד שני אדם שעבר כבר שבץ מוחי בעבר ושמצבו התפקודי כבר מוגבל, כפי שמשתמע מתאורו של אביך, יתקשה לעבור את הנתוח יותר מאדם שלא עבר שבץ לפני כן ושמגיע לנתוח בכושר טוב. באנשים כאלו, שהגיעו לנתוח במצב "טוב" הסכון לשבץ ירד מ20% תחת טיפול שמרני ל2% תחת הטיפול הכירורגי. מצד שני הנתוח עצמו יכול לגרום לשבץ בפחות מ2% ולתמותה של פחות מאחוז (מדובר על בתי חולים גדולים המרבים לבצע נתוחים כאלו). בסופו של דבר ההחלטה חייבת להלקח על בסיס אמונותיו ורצונותיו של המטופל ולאחר שיחה מעמיקה עם רופאיו. בהצלחה.

קיבלתי ארוע מוחי ב- 99 בצד שמאל כיום אני פועל עצמאי להוציא צליעה קטנה בצד שמאל ומוגבל בהפעלת כף יד שמאל. מאז יש לי תופעות של סחרחורות בכל פעם שאני עושה פעילות שמלווה במאמץ כגון : הליכה, ביצוע קניות בסופר כמו כן מלווה בעייפות יתר האם יש פיתרון : א. לפתרון הסחרחורות ב. לעייפות ייתר

חבל שלא ציינת בן כמה אתה ואני מניח גם שבנוסף לשבץ המוחי אתה סובל מעוד בעיות רפואיות כפי שבדרך כלל קורה. הסבות לעייפות וסחרחורות רבות מאוד וצריך לבדוק בראש ובראשונה דווקא את המחלות האחרות כמו לחץ דם או בעיות לב, בעיות עמוד שידרה צאוורי ותופעות לוואי תרופתיות לפני שחושדים בשבץ. כמובן שהמאמץ הכרוך בהליכה לא לגמרי סימטרית כתוצאה משאריות הנזק שנגרם עקב השבץ יכול להסביר עייפות ושכאשר הסחרחורת מלווה בתופעות נוספות כגון ראייה כפולה, קושי בדבור או בבליעה כן צריך לחשוד בבעיה של כלי דם מוחיים אולם זהו כאמור המקרה הנדיר. אני מציע שתפנה לרופא המשפחה שלך ותבקש לעבור בדיקות כלליות. בהצלחה.

לפני כשבוע וחצי קרובה שלי לקתה בארוע מוחי והיתה כשבוע ללא הכרה היום ברוך השם היא התעוררה ונמצאת בשיקום (קיבלה את זה בצד שמאל) אולם - היא בזיכרון שלה אבל כל הזמן מזכירה אנשים שמתו לפני הרבה זמן וכמעט את כולם מה זה אומר?

ההתאוששות למצב הכרה רגיל לאחר שבץ מוחי יכולה להיות הדרגתית מאוד. בשלבי המעבר מהקומה לשיחה רגילה אפשר לעבור שלבים שונים של "בלבול" מסיבות שונות. בינהן הזנחת צד (ראה תשובות קודמות), הפרעות רכוז וזכרון. כמו כן שכיח שכתוצאה מהלחץ הנפשי הרב שבו המחלים נמצא הוא יחווה חוויות טראומטיות קודמות שקרו לו בחייו. זו מאין תסמונת פוסט טראומטית של חוויות קשות שעולות וצפות במקביל לחוויה הקשה של השבץ. בכל מיקרה אין צורך להבהל מה"שטיות" שהמחלים לדבר אלא לתקן אותו בעדינות אך בתוקף לגבי טעותו (אולם לפעמים אין טעם גם להתווכח יותר מדי) ו"להחזיר" אותו לכאן ועכשיו.

לד"ר גוטליב שלום רב, בתאריך 15/11/01 שאלה בחורה בשם רויטל את ד"ר נחשון רנד (מפורום בעיות גב ועמוד השדרה) את השאלה הזאת - האם בדיקת EMG מתבצעת עם מחטים חד פעמיות ? תשובתו של הרופא הייתה - בודאי. בקיצור, אני ביצעתי את הבדיקה במכון רפואי בחיפה, ולפני הבדיקה שאלתי את הרופא הנוירולוג שביצע את הבדיקה אם הוא משתמש במחט חד פעמית, תשובתו של הרופא היתה שהמחט אינה חד-פעמית אבל עוברת סטריליזציה בבית חולים רמב"ם, ואח"כ משתמשים בה לשימוש חוזר, וזאת משום שמחיר כל מחט הוא 25 דולר ליחידה (אגב - המחט הסטרילית חוזרת באריזה סגורה מבי"ח רמב"ם) ולכן תשובתו של ד"ר רנד שאמר שבודאי שמשתמשים במחט חד -פעמית - פשוט אינה נכונה לחלוטין (איני מבין על סמך מה הוא עונה בלי לבדוק קודם ?). כעת השאלה שמאוד מטרידה אותי היא - מה הסיכויים להעברת מחלות זיהומיות כמו איידס וצהבת בי - כתוצאה משימוש במחט שאינה חד פעמית שעברה סטריליזציה ? והאם גם אצל רופאי השיניים משתמשים במחטים שאינן חד - פעמיות שעברו סטריליזציה ? אם כך הוא הדבר - אז זה פשוט מפחיד ללכת לרופא שיניים. בכבוד רב ובברכה, דוד

אכן לא כל מכון ומוסד יכולים להרשות לעצמם להשתמש במחטים חד פעמיות. מאחר והדקירה בבדיקת אלקטרומיוגרפיה אינה לתוך כלי דם אין סכנה להדבקות בנגיפים הנמצאים בדם. נדיר מאוד שבדקירה של השריר המחט תזדהם בדם. כמובן שבמחטים הרב שימושיות מבצעים תהליך סטריליזציה ליתר ביטחון. נדמה לי שזהו המצב במרבית המכונים בעולם אולם אינני מומחה לתחום זה. אצל רופאי שיניים, לפי ברור שעשיתי, המחטים הן תמיד חד פעמיות ואין מקום לחשש. טיפול מוצלח!

יצאה לשוק לומדת המחשב HEARSAY לשיפור כושר ההבעה המילולית לאחר אירוע מוחי, פגיעות ראש למינהן, וכן לליקויי דיבור. פרטים ב- טל' 039523153

אף שאיני מכיר את התוכנה הספציפית אני ממליץ בחום על כל אמצעי ממוחשב לטיפול בהפרעות דבור ונראה לי שזהו הצעד הנכון לכל חולה אפזי שבאמת רוצה לעזור לעצמו.

הנני כקלינאית תקשורת -אכן מכירה את התוכנה וממליצה עליה - רק בתמיכה לטיפול בתקשורת על ידי קלינאי/ת תקשורת העובד/ת באופן אישי ומכירה היטב את המטופל/ת. התוכנה מהווה כלי עזר לקלינאית ולתרגול בבית על פי הנחיית הקלינאית. בתוכנה יש צורך במספר תיקונים ולכן יתכן ומס' מטופלים לא יוכלו להנות ממנה בגלל הכתב הקטן והצבעוני על רקע לעיתים כהה מידי, או בגלל מילים שלא בשימוש היום-יומי בתרגול "יוצא דופן" וכד'. יישר כוח לעורכי התוכנה והייתי מאד שמחה לראות תוכנה זו עם התיקונים והשינויים הנחוצים.

בכתבת עיתון הארץ מהיום, המיליניום השלישי, בארצנו הנאורה והמתתפתחת. ועדת סל הבריאות הפסיקה לתמלל את ישיבותיה מריח לא טוב.

????

שלום., האם ישנו מומחה לארוע מוחי ולסיבות הלא קונבנציונאליות באשר לארוע מוחי בגיל צעיר (stroke un the yang)? תודה.,

בכל אחד מבתי החולים הגדולים - איכילוב, תל השומר ובילנסון-השרון - אפשר היום למצוא נוירולוג שהתמחותו הספציפית היא במחלות כלי דם של המוח.

תודה

1. האם מוות נגרם כתוצאה מאי אספקת חמצן למח בלבד ? או גם סיבות אחרות ? ומה קורה למשל בחנק ? 2. בארוע מוות מהיר - ככריתת ראש באבחה אחת חדה - האם המח ממשיך לעבוד לאחר כריתתו ? ואם כן - לכמה זמן בממוצע ? ולכמה זמן מקסימלי ?

1. כן 2. לא

השאלה השנייה שלך מטורפת בעקבות מה צצה בראשך שאלה כזו? אל תיקח את הביקורת שלי באופן אישיד"ר גוטליב כתב/ה: > > 1. כן > 2. לא

שלום יש לי אמא שעברה אירוע מוחי לפני שנתיים כיום היא מרותקת לבית עם יד משותקת וחצי גוף לטענתה אין לה טעם כאשר היא אוכלת משהו וזה יכול להיות כל דבר האם זה נכון? האם זה בכדי לזכות בתשומת לב? והאם זה נכון מה עושי ם בנדון? לוקחת במקביל גם כדורים פורקור וקומודין. מחכים לתשובה מהירה אנחנו כבר מיואשים.

בעיה לא קלה לפתרון ויש יותר מגורם אחד אפשרי. לבדוק אם יש בעיה בחוש הריח או באף ואם יש לנסות להקל עליה. לבדוק, שוב בעזרת רופא א.א.ג אץ חוש הטעם אולם כשזה נפגע כתוצאה מהשבץ קשה לתקן זאת. לעומת זאת אם יש בעיה של יובש בפא אפשר להקל בעזרת רוק מלאכותי וזה ישפר את חוסר התיאבון. לבדוק בדיקות מעבדה כלליות כדי לשלול מצבים כמו פגיעה בכבד אחרים הגורמים לחוסר תאבון ולשקול גם תוספת כדור אנטידכאוני מעורר תאבון כמו אלטרולט בלילה. את התרופות הספציפיות שהזכרת אין להאשים בתופעה אולם להזהר מתרופות אחרות כמו פלג'יל שכן יכולים לגרום או להחמיר. ובעיקר - לנסות את כל המאכלים שהיא אהבה, כולל כאלו שטעמם מתוק או חריף במיוחד כדי להפעיל את חוש הטעם. בהצלחה

מנסיוני כקלינאית תקשורת העוסקת בהפרעות אכילה ובליעה לאחר אירועים מוחיים מגיל הילדות ועד זקנה מופלגת, הבחנתי בבעיית "חוסר טעם כאשר אוכלים" שנבעה מהפרעות בבליעה ותפקוד מוגבל באברי הפה עקב האירוע. מכאן, שטיפול באכילה ובבליעה יכול לשפר בהרבה את תקפוד האכילה בצורה רצויה ומועילה ללא סיכונים בריאותיים. מטופלים רבים אינם יודעים איך להבין ולהתמודד בבעייתם החדשה והיא "איך אוכלים בכיף" ולכן ראיתי צורך בכתיבת ספר בעברית בנושא זה -היכול לעזור מעט להבנת בעייתם, יחד עם ההערכה והטיפול בבליעה שצריכים לעבור. שם הספר: האכלה, אכילה ובליעה בטוחה ורצוייה, מהדורה שנייה (תשס"ב 2001) -הוצאת זמיר. ניתן לרכוש את הספר דרכי בלבד.

שאלה לי אליך אמא שלי עברה גם כן אירוע מוחי וכעת משותקת בחצי גוף שמאלי כנראה כמו אמא שלך השאלה שלי היא האם ניסתם לשקם אותה במוסד מיוחד ? האם זה עזר ? זה האירוע הראשון ? אתה גם בדיכאון כמוני ?

ליניב שלום, אני קלינאית תקשורת ומפניותך אלי ולפורום בדחוףףףףף - הבנתי שאין לה הפרעות בתקשורת או בעיות באכילה, לכן תקוותי שד"ר גוטליב יוכל לעזור לך יותר מניסיונו העשיר בשיקום לאחר אירוע מוחי.

אשתי קיבלה אירוע מוחי לפני חודשיים. היא לוקחת הורמונים לנשים שעברו את גיל המעבר. האם היא יכולה להמשיך לקחת את ההורמונים?

מותר , חוץ ממקרים של עישון (אסור בעצמו!) או של פרפור פרוזדורים (לשקול הפסקה) ובתנאי שהגניקולוג מוצא כמובן צורך בהם מבחינתו. ההשעורת שהועלו בעבר לגבי אפקט מגן של האסטרוגנים על המוח בעת שבץ לא נתמכות בינתיים על ידי המחקר הנוכחי.

לד"ר גוטליב שלום (הבדיקה של ה - ENG קשורה בנוירולוגיה) - אני מבקש מראש את סליחתך שאני פונה אליך לפורום שלא קשור ל - ENG , אך אני עושה זאת מתוך אילוץ - כי ד"ר רון דבי, וד"ר וינקר, "התחמקו" מתשובה, ומנסיון העבר תמיד עזרת לי. ביצעתי בדיקת מערכת שיווי משקל (ENG) במרכז הרפואי בני - ציון בחיפה (בי"ח רוטשילד), ופשוט לא יאומן - קיבלתי תשובה בדואר (של דף אחד בלבד) וכולה רק באנגלית מסובכת עם מונחים לא מובנים מעולם הרפואה. האם זה נראה לך תקין שהתשובה באנגלית או שעליי לדרוש מהם תשובה ברורה בעברית ? (אנחנו חיים במדינת ישראל שבה השפה הרישמית היא עברית ולא אנגלית). אודה לך מאוד אם תוכל לפרש לי את ממצאי הבדיקה (זה דוח קצר) - there is left beating spontaneous ny of 5'/sec; not significant. no gaze ny. there is positional direction changing ny of 7'/sec in four positions. optokinetic test is asymmetric, LT>RT. caloric test reveals unilateral left hyperexcitabillity of labyrinth all the other tests are normal. Conclusion : hyperexcitabillity of LT labyrinth , there are elements of central vestibular lesion בכבוד רב ובתודה מראש, (ושוב סליחה) דוד

הנה גם אני מתכוון "להתחמק מהתשובה" משום שפענוח בדיקה זו דורש מיומנות ומומחיות שהן מעבר לתחום שלי ולא הייתי רוצה לבלבל אותך במקום לעזור לך. אני ממליץ שאפ הדבר מאוד חשוב לך ואינך יכול לקבל הסבר מהרופא המטפל בבני ציון (דבר שאני מאוד מטיל בו ספק בהכירי את הרופאים שם ואין לי ספק שכן תוכל לקבל מהם הסבר שיניח את דעתך ) אז תפנה לרופא אחר שעוסק בבדיקות אלו, כלומר שתחום התמחותו הוא הפרעות וסטיבולריות. בהצלחה.

אמי עברה ארוע מוחי לפני חודשיים עם פגיעה בצד ימין ובדיבור. ההליכה והדיבור חזרו במקצת והיד משותקת לגמרי. כיום היא עוברת טיפולים בשיקום שלשה ימים בשבוע. שאלתי, האם כדאי להוסיף טיפולי פיזיוטרפיה וכדומה באופן פרטי? האם זה יעיל? האם זה: מקדם את השיקום, לא מוסיף ולא מפריע, או שטיפול נוסף עלול להפריע לטיפול הקיים? אם יש תועלת בטיפול נוסף, האם להתמקד בטיפול ספציפי(דוקא ביד, או דוקא ברגל)? שאלה נוספת בנוגע לטיפול פסיכיאטרי האם הוא מומלץ בכל מקרה? ובאיזה מקרים הוא הכרחי?

התשובה לשאלה של התועלת בתגבור כמות הפיסיותרפיה אינה פשוטה. באופן עקרוני יש עדויות מחקריות מוגבלות לכך ש"יותר טיפול=יותר החלמה" אולם הבעיה היא שבמערכת הנוכחית כמות הטיפול לעיתים קטנה מדי , מתחת לרצוי, ואז בודאי שיש תועלת בתוספת טיפול פיסיותרפי, אפילו פרטי. אם כן אז כדאי להתרכז במטרות שימושיות ככל האפשר ולא לאבד אנרגיה על תרגילים כלליים. לבקש מהטרפיסטית לעבוד על המעבר מכיסא לכיסא אם אינה הולכת או על ההליכה בבית ולעבוד על אחיזה של חפצים ושימוש ביד למטרות יום יומיות. פשרה מוצלחת מאוד בין ההסתפקות בטיפול המקובל ו"קנייה" של טיפול נוסף באופן פרטי היא "ללמוד" מהטרפיסיטים מספר תרגילים פשוטים ולתרגל אותם בשעות אחרי הצוהריים וכמו כן אין נזק בנסיון לבצע פעולות פשוטות אבל תכליתיות עם היד הפגועה. בכל מיקרה צריך להתייעץ עם הטרפיסטיות כדי לקבל הכוונה לרמת התרגול הרצוייה אבל לא לשכוח שמותר ואפשר , לאחר קבלת הדרכה כזו, גם לעבוד באופן עצמאי. בהצלחה.

מאד שמחתי לקרא את דברי ד"ר גוטליב -בנושא הצורך בהרבה פזיתרפיה ובהבניית תרגילי יסוד בסיסיים כדי שהמטופל יצא נשכר ממעט הטיפול "המגיע לו" לצערינו על פי קופות החולים והחוק הבריאותי. אך על פי נסיוני המטופל צריך גם אותה הזדמנות ואף יותר מבחינת תפקודו התקשורתי.

שלום ד"ר, בעבר רשמתי לך על סבתי שעברה אירוע מוחי וביקשתי להיוועץ בקשר לניתוח שיחליף את מכונת ההנשמה. הניתוח נעשה לפני כחודש וחצי, וכעת היא נושמת ללא מכונת הנשמה והיא גם פותחת עיניים לגמרי. כבר שלושה וחצי חודשים שהיא מאושפזת בבהח. היא הייתה במצב של קומה ועכשיו כתוב שהיא מעורפלת: מה זה אומר, ומה השינוי במצבה אומר? תודה רבה

בהעדר פרטים מדויקים אפשר רק לשער שמצבה של החולה לא השתפר באופן משמעותי שכן היא עדיין במצב הכרה מעורפל וממילא אינה מתנועעת באופן רצוני. אפשר להניח שאם היא יצאה מצב הקומה וההנשמה המלאכותית שהייתה בה למצב הנוכחי , היא נמצאית כעת במצב שהוא אחד מהשניים. או שזהו מצב וגטטיבי שבו היא פוקחת וסוגרת עיניים לפי קצב פחות או יותר נורמלי של ערנות ושינה אולם אינה "חושבת" או "חשה" כמקובל שכן תוכן ההכרה שלה נפגע באופן בלתי הפיך או שהיא מתעוררת באופן איטי ממצב הקומה למצב של "חצי קומה" שבו ניתן לעורר אותה, לשוחח איתה באופן נורמלי במשך מספר מילים או משפטים ואחר כך, כשהיא ללא גירוי יחצוני, היא חוזרת ושוקעת ל"שינה". במקרה השני יש אפשרות לנוסות לעורר אותה באמצעות גירויים פשוטים ומובנים מאליהם כמו קריאתת שמה, שיחות קצרות, השמעתץ מוזיקה דרך אוזניות או בעצם הישיבה בכיסא גלגלים והוצאתה לטייל מחוץ לאזור המחלקה. בהצלחה.

האם יש אפשרות לדעת באיזה מבין שני המצבים היא נמצאת?

שלום אמי עברה אירוע מוחי לפניי 5 שנים ומאז עוד מספר אירועים קטנים יותר שהשפיעו על תיפקודה. היא נכנסה לדיכאון עמוק ומטופלת בהמון תרופות הבעיה היא שמרוב תרופות כבר לא יודעים מה מתאים לה ומה לא. כל כמה זמן ( שבוע שבועיים ) מחליפים לה את הכדורים והטיפות והמצב הולך ומחמיר היא כבר לא יודעת מה היא מדברת סובלת מהזיות ופחדים היא כל הזמן צועקת ללא כל סיבה נראית לעין וטוענת שהיא לא צועקת כלל . היא בת 68 ועברה גם כריתת רחם עקב סרטן היא חיה בבית עם אבי בן 65 שסובל מסכרת והצעקות משגעות גם אותו הוא הפנה אותה לבדיקה פסיכיאטרית שהמליצה על אישפוז באברבנל אך דורשת אישור של כל הילדים ( 7 ילדים ) אנו לא יודעים מה לעשות ומפחדים שהיא לא תצא מאישפוז כזה או שתהפוך להיות אפאטית לחלוטין מה שקורה כל פעם שמחליפים לה את הכדורים בדרך כלל הם גם מחלישים אותה מאוד . אנו במצוקה ומתלבטים מאוד אם אשפוז כזה יכול לעזור ? אם יהיה כח לרופאים ואחיות לשמוע את הצעקות ? או שפשוט יסממו אותה בזריקות וכדורים כדיי להשתיק אותה ? אנו באמת רוצים להאמין שתקבל טיפול טוב ושימצאו תרופה מתאימה באמת ! מה עושים ??? יניב

אכן מדובר בבעיה קשה. אני יוצא מתוך הנחה, אף על פי שזה לא מצויין בפנייתך, שאמך סובלת מירידה קוגניטיבית - קשיים בזכרון וברכוז - כתוצאה מאירועים מוחיים חוזרים ושלכך יש תרומה משמעותית למצבה הנוכחי. כעת היא סובלת מבעיה התנהגותית קשה הנובעת כנראה משילוב של "בלבול" על רקע הירידה הקוגניטבית הכרונית + חרדה על רקע הקושי שלה להבין מה קורה מסביבה + דיכאון וצריך גם לבדוק שלתרופות המרובות אין תופעות לוואי המחמירות את הבעיה במקום להקל עליה. מאחר ולא הצלחתם להסתדר בבית מוצע לכם אישםוז במחלקה פסיכוגריאטרית במרכז לבריאות הנפש וזו אפשרות שלא תמיד עומדת לרשות כל חולה במצב זה! מצד שני אפשר להבין את חששכם משום שהיציאה מהבית רק תגביר את חרדתה ונכון גם להניח שהיא תקבל תרופות חזקות להרגעה שכן זו בעצם מטרת האשפוז. הייתי מציע "פשרה" שאני בטוח שגם רופאיה באברבנל יסכימו איתה והיא להגביל מראש את משך האשפוז שלה לשבוע עד שבועיים והסביר לה חזור והסבר שלא מדובר בהוצאתה מהבית אלא באשפוז קצר לברור ואיזון. אין גם טעם לצפות שהבעיה "תפתר" לגמרי בעקבות אשפוז כזה (או בכלל במסגרת אשפוז) אבל הוא יכול בהחלט לתרום בגלל הבדיקות השונות שתעשנה בו וההסתכלות על ידי אנשי מקצוע. בתום שבוע-10 ימי אשפוז, גם אם מצבה לא השתנה באופו משמעותי הייתי מציע להחזירה הביתה להמשך מעקב של פסיכוגריאטרי בבית. כל זה כמובן בהנחה שאין לכם עניין בינתיים בטיפול קבוע מחוץ לבית. בהצלחה.

שלום רב, רקע: אבא שלי (59) עבר התקף לב שני לפני שבועיים וחצי, ולאחר טיפול בטרומבוליזה נוצר לו (לאחר יומיים) דימום פרונטלי בחלק השמאלי של המוח. הדימום התאפיין בירידה קוגנטיבית, בלבול, איבוד חלקי של זכרון וכושר ריכוז. פיזית, קושי בשיווי משקל וסטיות ימינה בעת הליכה. הטיפול בטרומבוליזה הופסק, ובדיקת CT לאחר שבוע הראתה ספיגה חלקית של הדימום ובנוסף נצפתה בצקת מוחית סביב הדימום. בסוף-שבוע האחרון שוחרר אבי מבית-חולים, עם המלצות לפנות למרכז שיקום זכרון בקהילה. לאחר שלושה ימים בבית, אבי נלקח ביום א' לבית חולים שנית, לאחר הזעה קרה פתאומית ולאחר מכן הקאות חוזרות (7 פעמים בבית+בבית חולים במשך יממה). לאחר CT, נצפה גידול בבצקת וסטייה של קו האמצע; לא היה שינוי בדימום. הטיפול הנוכחי הוא בעזרת סטראודים (dexamethasone). מצבו של אבי: כאב ראש וחולשה, רוב הזמן ישן, כמעט ולא אוכל ולא שותה. שאלות: אבי אושפז במחלקה פנימית רגילה כל הזמן עד השחרור בפעם הראשונה ומאושפז באותה מחלקה כרגע (למעט ימים ראשונים לאחר M.I. בהם שהה בט.נ. לב). השאלה היא, האם יש צורך להעביר את אבי למחלקה נוירולוגית בבי"ח אחר (אין מחלקה כזו בבי"ח הנוכחי) והאם הטיפול במחלקה נוירולוגית ידע להסתדר עם בעיות הלב כראוי ? האם הטיפול הנוכחי (dexa) בבצקת מספיק ? (עד השחרור אבי לא טופל בבעיות מוח בכלל למעט הפסקת הטיפול הראשוני בטרומבוליזה) אודה מאוד על עזרתך. בכבוד רב, סטס.

באופן כללי ביותר רצוי תמיד שחולה שהסתבך עם שט"ד מוחי ונאלץ לחזור לבי"ח לאחר שלא הסתדר בבית , יחזור הפעם למחלקה נוירולוגית, אולם בהתחשב ביכולת הטיפולית המוגבלת למצב זה לא נראה לי שהגעתו למחלקה פנימית בחזרה היא בלתי סבירה ובמיוחד עם קיים שירות יעוץ נוירולוגי שעוקב אחריו. הטיפול בדקסמטזון הוא אכן הטיפול הסביר ביותר במצבו ונראה לי שיש סכוי טוב להמשך שיפור. הייתי ממליץ לכם לבקש חוות דעת של רופא גריאטר או שיקום או נוירולוג לגבי הצורך להפנות אותו כעת להמשך אשפוז בבית חולים שיקומי ולא חזרה הביתה כשמצבו ייתייצב. בהצלחה.

שלום רב, אבי בן 73 לאחר 2 אירועים מוחיים קטנים ו2 התקפי לב קטנים אף הם. כמו כן הוא גם חולה סוכרת שנים רבות אם כי מטופל רק בכדורים, ללא צורך בזריקות. מבחינת הסוכרת הוא די מאוזן. מאז עבר האירועים המוחיים הוא נתקף סחרחורות לעיתים קרובות, מאבד שיווי משקל ונופל. כבר פעמיים הוא נפל ונחבל בכל הגוף פעם בצורה קשה אך ללא שברים ובפעם האחרונה פתח את ראשו ונזקק לתפרים. שאלתי: מה מקור הסחרחורת? כיצד ניתן להפחיתה והאם ניתן להתגונן ממנה אוליי ע"י מיגון אקטיבי של אזור המגורים ע"י שטיח, כריות וכדומה. החשש שלי הוא מנפילה נוספת שעלולה להיות גורלית. בתודה, ירון

דאגתך מוצדקת! "סחרחורת" במצב כזה יכולה לנבוע מבעיות של אבר שווי המשקל באזן התיכונה (נדיר יחסית) ואז כדאי שרופא א.א.ג יבדוק גם את האזן ואפשר לנסות תרופות מדכאות סחרחורת כמו אגיסרק או סטונרון. הסחרחורת יכולה להגרם על ידי בעיות בזרימת הדם המוחית ואז היא מלווה בתלונות נוספות כמו קושי בדבור, ראייה או בליעה וצריך לפנות מייד לנוירולוג כדי לשלול אפשרות כזו. הסחרחורת יכולה לנבוע מבעיות של עמוד שידרה צאוורי ואז היא מלווה בכאבי עורף וכתפיים והנוירולוג יכול להתרשם מכך ולבסוף ה"סחרחורת" יכולה לנבוע מחוסר איזון של לחץ דם בין מצבו בשכיבה וישיבה למצבו בעמידה, מצב הנקרא "אורטוסטטיזם" וקשור לעיתים למתן תרופות מסוימות או לאי שתייה מספקת ובאופן טיפוסי הוא מתאפיין בהופעת הסחרחורת כאשר המתלונן עובר מישיבה לעמידה (ורצוי על כן לעשות את זה באיטיות). נא פנה לנוירולוג ורופא א.א.ג לברור.. לגבי אמצעי מיגון מנפילות: שטיחים אינם תמיד פתרון יעיל שכן כאשר ההליכה אינה טובה הם גורמים דווקא לקושי בהליכה ומגבירים את הסכנה ליפול (אם כי ללא ספק אם כבר נופלים אז עדיך על שטיח ולא על הרצפה..). יש "מגיני ירכיים" שעלותם כ200 ש"ח והם נמכרים בחנויות לציוד אורטופדי ודומיהן שדווח עליהן שהצליחו לצמצם בעזרתם את הסכנה מנפילות באופן משמעותי. אצל קשיש שנפל מספר פעמים - כדאי לנסות.

לד"ר גוטליב שלום, בתשובה שענית לאחרונה לאחד השואלים בפורום הזה, התייחסת למרפאות לבעיות תנועה הפועלות במסגרת מחלקות נוירולוגיות בבתי החולים הכלליים. שאלתי היא - האם לפי הידוע לך הם מטפלים שם גם בקושי במוטוריקה עדינה כגון כתיבה שאינו קשור באירוע מוחי כלשהו ? אני נמצא בבירור נוירולוגי ממושך עקב קושי בכתיבה שהחל באופן פתאומי בגיל 40 בקירוב, עברתי את כל הבדיקות שאתה רק יכול לעלות בדעתך לרבות בדיקות דם ויראליות וקרישת דם, ועדיין לנוירולוג שלי אין כיוון ספציפי. אגב - גם לנוירולוג בפורום הזה (ד"ר רון דבי) אין תשובה, הוא ענה לי שהבעיה לא שיגרתית ולא יכול להתייחס בלי לראות צילומי CT ו - MRI והוסיף שגם אז לא בטוח שימצא פתרון. בכבוד רב ובברכה, דוד

גם לי לא ברור באופן מיידי על מה מדובר, אבל אני שואל את עצמי, מאחר ואתה מתאר קושי הקיים רק בשעת כתיבה, אם לא מדובר בהתכווצות דיסטונית בלתי רצונית של כף היד (WRITTERS CRAMP )? במקרה כזה בהחלט כדאי להתייעץ עם מרפאת תנועה באחד מבתי החולים הגדולים. בהצלחה.

שלום לך ד"ר גוטליב , עברתי תאונה לפני כשלוש שנים עם דימום מוחי לא גדול באיזור טמפורלי שמאלי הרחבה קלה של חדרי המוח הצדדיים , הרחבת בינונית של התת עבישיים בעיקר באיזורים פריטאליים והגומה האחורית , וגם פגיעה בגזע המוח הרחבה קלה של ציסטרנות ופיסורות והרחבה קלה של החדר הרביעי ( לפי בדיקת m.r.i עברתי שני סדרות של פיזוטרפיה לשיפור שיווי המשקל וחיזוק השרירים ביד וברגל ימין ותודה לאל ישנו שיפור מהותי לעומת המצב בשנה הראשונה . למרות זאת עברתי בדיקה יסודית של נוירוכירורג שלא המליץ על ניתוח אך המליץ על המשך מעקב . אך מצא בבדיקתו ממצאים חדשים שנוירולוגים שבדקו אותי לא מצאו . ( יש הבדל בינהם ?? ) הוא מצא עירות החזרים כללית , בסיבוב הצוואר סימן לרמליט חיובי , והחזרים פתלוגיים ביד ימין . מה המשמעות של הממצאים הללו לגבי אפשריות השיקום שלי , במיוחד לגבי הקושי בתנועה הרגשת כבדות ואי שיווי משקל וחולשות ברגליים ובידיים והכאב . עוד משהו , אני מרגיש הרבה יותר טוב כאשר אני נמצא בטבע או בחופשה וכאשר אני חוזר לעיר ולחיים הרגילים הרבה יותר קשה לי - מדוע בעצם ?? תודה על הסבלנות . יוסי

מצטער אבל באופן המתואר על ידך, ואף על פי שהנך עושה זאת בפרוט רב, לא ניתן לשפוט את משמעות הממצאים אצל הנוירוכירורג והייתי ממליץ לך לחזור לנוירולוג ולהבדק על ידו כשהתשובה של הנוירוכירורג בידך. לגבי הרגשתך בחופש לעומת הרגשתך בעיר.. האם זה לא כך אצל כולנו?..