יעוץ לגבי אמא שלי

דיון מתוך פורום  תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

26/03/2006 | 23:26 | מאת: נילי

שלום, יש לי אמא מעל גיל 70, יחסית לגיל שלה היא נראית טוב למרות מצבה, אפשר להגיד שהזדקנה יותר טרם זמנה עקב ניתוח שעברה בראש להוצאת גידול לא ממאיר. היא יצאה לפנסיה מוקדמת (לפני הניתוח), היא התגוררה ועבדה בירושלים, ועברה לאיזור המרכז ליד אחותה. היא היתה פעילה בפנסיה בכל מיני פעילויות, לאחר הניתוח היא נהפכה ליותר מוגבלת היות והניתוח פגע לה בשדה הראייה, ולאחר מכן הסתבכה באיזה זיהום שגרם להתאשפז לעוד ארבע חודשים כולל שיקום. היום היא הולכת עם מקל, יש לה לפעמים בעיות של שיווי משקל. אבל העניין העיקרי הוא שהיא נורא בודדה, היא התגרשה מאבא שלי לפני שנים, לא היה לה מישהו אחר אחרי זה. היום היא מתגוררת לבד, היא כבר לא יכולה לעשות את כל הפעילויות שעשתה קודם, כולל לקרוא כל דבר, דבר שמקשה על התפקוד היומיומי שלה, היא לא יוצאת הרבה מהבית, למעט פעמיים בשבוע למועדון קשישים שאותו היא לא אוהבת ומרגישה בודדה ולא שייכת, אבל היא הולכת כדי לצאת מהבית וכי זה תנאי לאישור מטפלת מביטוח לאומי, המטפלת מגיע אליה כמעט כל יום רק לשעות הבוקר. היא סובלת מאד מהמצב שלה וקשה לה לבד, היא נתלית בנו בילדים שלא יכולים לעשות הרבה, אני מתגוררת עדיין באיזור ירושלים, יש לי אח נשוי עם ילד חדש שגר במודיעין, ועוד אח גדול שאין לו הרבה סבלנות לשבת איתה. היא גם נורא נתלית בי, כי אני באה אליה ליותר זמן ויוצאות לפעמים לטייל, או מעבירות כמה שעות בבית, לפעמים בית קפה.אני לא עובדת כרגע, אבל גם אין לי הרבה סבלנות אליה, היא יכולה להיות מאד קשה ועקשנית, קשה לפעמים לתקשר איתה בשיחה נורמלית ויש לה בעיות זיכרון והיא חוזרת על אותם דברים מספר פעמים וזה משגע אותי, זה דבר שהיתה עושה עוד לפני הניתוח (סיפורים מלפני שנים שוב ושוב...).היא גם מתקשרת אלי כמעט כל יום ואין לי הרבה מה לדבר איתה, מה גם שגם אני די בודדה ואין לי מי יודע חיי חברה, אז גם קשה לי לתת לה מעצמי. חשבנו ודיברנו איתה לגבי דיור מוגן, אבל כרגע אין לה מספיק כסף. מה אפשר לעשות כדי לעזור לה וגם להקל עלינו?

28/03/2006 | 14:48 | מאת: חיפאית

נילי, אני לא פסיכולוגית, ואכתוב רק כמה דברים שהם חומר למחשבה בשבילך. על מנת לעזור ולהקל במקצת: יש למיטב ידיעתי מתנדבים מטעם הביטוח הלאומי, שהם בדרך כלל פנסיונרים בעצמם, שנוהגים לבקר בערך אחת לשבוע אנשים בודדים שמוגבלים ביציאה מהבית. כך הם נקשרים לעוד מישהו שמדבר איתם, שמתעניין בשלומם. אני לא יודעת אם זה מיועד רק לבני גיל מסויים והלאה, או שהתנאי לכך הוא ריתוק ממשי לבית, אבל בכל מקרה כדאי לברר ביחידה ליעוץ לקשיש בביטוח הלאומי. אפשרות נוספת: בכל בתי הספר התיכוניים יש פרוייקט של "מחוייבות אישית" בכיתות י', ובני הנוער מסייעים בצורה כלשהי בקהילה., במשך כמה שעות פעם בשבוע. יש מביניהם כאלה המסייעים לאנשים מוגבלים. אם זה מתאים לה ונראה לכם , הילדים, מתאים, אפשר לבדוק גם בכיוון זה. מלבד זאת, אני מבינה שגם מצבך החברתי לא מזהיר, ואני מבינה שלא קל לך. לדעתי, את צריכה לנסות להסביר לשני האחים, שאת זקוקה לשיתוף פעולה אתם ולעזרה מסויימת גם מצידם. נכון שצריך לפעמים המון סבלנות, אבל חשוב לזכור שהיא אמא, ועכשיו היא לא במיטבה., בודדה וזקוקה לעזרה. חבל שתתמודדי לבד ותרגישי כאילו את בת יחידה, כאשר יש לך שני אחים. חיפאית