ליקוי קוגניטיבי

שלום רב, אני מאובחנת כסובלת ממאניה דיפרסיה,דיכאון ופיברומיאלגיה. מזה כשנה הופיעה אצלי תסמונת פיברומיאלגיה ומאז חלו שינויים בקליטה,בהבנה,שכחה ,בעיה בכושר ביטוי, עיבוד נתונים ועוד....עזבתי עבודה לאחרונה עקב כך. בנוסף היתה לי תשישות נוראית אבל היא עברה כנראה מהנורטילין. לפני כן הייתי בדיכאון עמיד ורק הלמיקטל 200 מג' עזר ואז הופיעה לי התסמונת. הדיכאון חזר לכך קיבלתי בנוסף סימבלתה 30 מג' כדי שגם יעזור לכאבי השרירים. לא היה שינוי נפשי,אך זה עזר מעט לכאבים.(אני עמידה לSSRI SNRI) הרופא החליף לי את הסימבלתה לפני כחודשיים בנורטילין 50 מ' שזה הוציא אותי מהדיכאון ממש בהצלחה,רק שאני מאוד סובלת מתופעות הלוואי.אך הוא לא מטפל בכאבי השרירים כפי שאמור לעשות. אני גם נוטלת 0.75 מג' קלונקס בלילה לבעיות שינה קשות ולחרדה ואני ישנה היום לפחות 5 שעות ברוך ה'.(אולי הנורטילין עזר לכך) אני לא יודעת מאין הבעיה של תפקוד לקוי של המוח והקוגנטיביות. אני לא קולטת,לא שמה לב למה אני עושה,לא מבינה,עושה טעויות כתיב,לא מצליחה להתבטא,נתקעת במשפטים ולא זוכרת מילים ועוד..עשיתי תאונה מחוסר ריכוז,שוכחת לסגור דלתות אפילו ילדה בת 5 ניצחה אותי בדמקה. אני בטוחה שיש קשר להפיברו' ,כמו כן חשוב לי לציין דר' שבמשך 7 שנים עם דכאונות וחרדות קשים לא היתה לי בעיה קוגנטיבית כלל, תמיד הייתי שנונה וחדה. הרופא שלל דימנציה. (אולי תרופות לסכיזופרניה יכולות לעזור) אני מקווה שזה לא לצמיתות,אני במבוי סתום. האם יש סיכוי/עילה לקבל נכות מביטוח לאומי? אני מאוד רוצה לעבוד אבל הבעיות הקוגנטיביות פשוט פוגעות לי בחיים ובתפקוד.

האם אתה יכול להמליץ על פרופסור שזו ההתחת שלו?

האם סכיזופרניה יכולה להיתפרץ על רקע PTSD או משבר ( טראומה ) . תודה רבה .

בקישור הבא יש תשובה: https://www.maccabi4u.co.il/4497-he/Maccabi.aspx?TabId=4499_4500_4505 רשום שם שאכן טראומה והפרעת דחק פוסט-טראומטית יכולים להוות הקדמה וגורם להתפרצות פסיכוזה שהיא אחד המאפיינים העיקריים של סכיזופרניה, אם כי זה שתי בעיות נפרדות שאין כמעט עדויות שהטראומות שבילדות ו/או בשנות הבגרות המאוחרות מהווים חלק מסכיזופרניה, אבל כנ״ל שאכן למי שעבר טראומות והפרעת דחק פ״ט יש סיכויים ״טובים״ לחלות בסכיזופרניה, באם ישנו שיחזור של הטראומות.. אעתיק את הקטע שבו מדובר על כך: ״אצל כמחצית מהחולים שלוקים בשתי המחלות (-סכיזופרניה וטראומה) קדמה הפרעת הדחק הפוסט טראומטית להתפרצות התקפים פסיכוטיים של סכיזופרניה. הדבר אינו מפתיע כי רבים מחולי סכיזופרניה מדווחים שעברו חוויות טראומטיות במהלך חייהם. אירועים טראומתיים שקרו בילדות מהווים את אחד מגורמי הסיכון להתפתחות פסיכוזה. מחקרים מצביעים על כך שאצל אנשים הלוקים בשתי המחלות יש שכיחות גבוהה יותר של בעיות קוגניטיביות, התנהגות אובדנית ואשפוזים. יחד עם זאת, אין כמעט עדויות לכך שהפרעת דחק פוסט טראומטית מהווה חלק מסכיזופרניה. כנראה שהשכיחות הגבוהה של ההפרעה אצל סכיזופרנים נובעת מהחשיפה המוגברת לטראומה הן בגיל הילדות והן בשנים הבוגרות של החולים.״ כמובן שגם אם מישהו עבר טראומות בשנים קודמות זה לא אומר שצריך להיות לו סטרס ופחד מסכיזופרניה, אלא זה רק מחקר סטטיסטי להתפרצות סכיזופרניה בקרב טראומתיים שיש אחוזים גבוהים אך שאינם מחייבים בכלל. בהצלחה, בריאות שלימה!

אין לי טרשת נפוצה, אבל, לקחתי את התרופה בקלופן (baclofen). לקחתי 50 מג ליום, 25 ביום ו 25 בלילה למשך חודש. הפסקתי לקחת את התרופה למשך יומיים וחויתי תסמיני גמילה נוראיים כמו: טשטוש ראיה, חום, היפוטרמיה, קצב לב גבוה, חוסר יציבות, דכאון בעיות קוגניטיביות וכו. קראתי באינטרנט והבנתי שפיתחתי תלות ואני חייב לחזור לקחת את התרופה במינון שלקחתי, וכך עשיתי. המצב התייצב מעט אבל עדיין חווה את התסמינים הללו. השאלה שלי היא: אני צריך כבר עכשיו להוריד באיטיות את המינון ולקוות שהסימפטומים יעלמו עם הזמן? או שאני צריך לעלות במינון עד שארגיש טוב ושהכל יעלם ורק אז להוריד באיטיות את המינון? תודה רבה!