פורום גריאטריה

הפורום נועד לתת מענה לנושאים בתחום הבריאות בזקנה: זיהוי ומניעת בעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר, דרכי ההתמודדות עם מצבי חולי האופייניים בגיל זה ועוד אחד הנושאים המרכזיים הוא גילוי ומניעה, נושא שבזקנה, כמו בכל תחום אחר בסיעוד ורפואה, הוא בעל חשיבות רבה, במיוחד נוכח העלייה ההולכת וגדלה בתוחלת החיים וההתייחסות היום לבריאות לא רק כהעדר חולי, אלא כהרגשה של רווחה גופנית, נפשית וחברתית וכיכולתו של האדם לתפקד בחברה ובסביבה שמתאימים לו. נעסוק בשאלה כיצד ניתן לזהות בעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר, והאם ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותן ולטפל בהן. מהן דרכי ההתמודדות עם מצבי חולי האופייניים בגיל זה: ירידה תפקודית, ירידה בזיכרון, הפרעות בהתנהגות, דיכאון, הפרעות בשיווי משקל ועוד. נושאים נוספים: שימוש נכון בתרופות, אי שליטה על סוגרים, מניעה וטיפול בפצעים ועוד.
741 הודעות
626 תשובות מומחה

מנהל פורום גריאטריה

25/10/2014 | 21:29 | מאת: RH

שלום רב, סבי בן 83, היה עד לא מזמן פעיל לגמרי ועבד בעבודה פיזית. בשבועות האחרונים החל להתלונן על כאבים ברגליים, מאחורי הברך אשר מקשים עליו ללכת ועל כאבים באזור הכתפיים. בנוסף על כך, החלו לו רעידות הכפות הידיים. מבחינת רקע רפואי, יש רקע של מחלת לב ושני צינתורים. אודה לך אם תוכל לנסות להצביא על גורמים אפשריים לכאבים אלו ולאמר לי איזה תחום של התמחות רפואית הוא רלוונטי להתייעצות. בתודה מראש, הנכדה המודאגת

לקריאה נוספת והעמקה

לכאורה לא צריך להיות קשר בין הרגליים, הכתפיים והרעידות בידיים. תחומים רפואיים שיכולים להתאים:נוירולוג לענין הרעידות בידיים, כירורג כלי דם ו/או אורטופד לענין הכאבים ברגליים והכתפיים.

22/10/2014 | 21:36 | מאת: נעמה

ערב טוב חולה סיעודי עם המוגלובין נמוך (ככל הנראה בעיקר בגלל המצב האקוטי והזיהומי) ברמה של בין 7-8. בנוסף רמת הברזל בדם נמוכה. האם יש טעם בתוספת ברזל? באיזו דרך מומלץ לתת ברזל כשהחולה מקבל הזנה דרך זונדה? והאם יש תוספי ברזל שאינם גורמים לשינוי ביציאות (עצירות/שלשול)? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הכתובת המתאימה לשאלות האלה היא הרופא המטפל או המטולוג

22/10/2014 | 16:30 | מאת: בנימין

שלום האם יש מגבלת זמן בשימוש בהאכלה בזונדה? מאושפז שמקבל הזנה (לפני כן אכל מהפה עם מזרק) דרך זונדה מזה כשלוש חודשים. ככל הנראה לא צפוי לחזור לאכול מהפה, והתוכנית בהמשך היא להאכלה דרך פג. הבנתי שלא ניתן לבצע הפג בעת האשפוז מאחר והמצב הכללי/זיהומי לא יציב. כמה זמן אפשר למשוך עם הזונדה? מה הסיכונים שבזה? והאם יש מקרים שמבצעים את הפרוצדורה גם בחולה עם זיהום? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

בעיקרון אין מגבלת זמן להאכלה דרך זונדה, הסיכון בעיקרי בהאכלת זונדה כמו גם בפג זוהי "אספירציה"- כניסה של מזון לריאות, היות שזונדה עלולה לזוז ממקומה,חייבים לבדוק כל הזמן שהיא במקום, זאת אומרת בקיבה. בנוסף עלולים להיווצר פצעים כתוצאה מהחיכוך/לחץ שהצינור עצמו יוצר באף לדוגמא. אני לא יודע להגיד לך לגבי ביצוע של פג בחולה עם זיהום, הרופאים המטפלים יתנו לך את התשובה לזה.

20/10/2014 | 16:11 | מאת: מילנה

אמא שלי בת 74 ביצעה בדיקות דם. היה קשה למצוא לה וריד ולכן לקחו מוריד שטחי בעדינות רבה. היא סובלת לאחרונה מסחרחורות וכאב ראש. אשמח לפענוח הבדיקה. תודה LIPEMIC INDEX NORMAL HEMOLYTIC IND. NORMAL ICTERIC INDEX NORMAL GLUCOSE 79.00 MG/DL ( 65.00- 100.00) (...*.....) ALK.PHOSPHAT. 62.00 U/L ( 30.00- 140.00) (..*......) ALT(GPT) 15.00 U/L ( 5.00- 40.00) (..*......) AST(GOT) 20.00 U/L ( 5.00- 40.00) (...*.....) BUN 19.00 MG/DL ( 8.00- 23.50) (.....*...) CREATININE SERUM 0.64 MG/DL ( 0.50- 1.20) (.*.......) SODIUM SERUM 139.00 MMOL/L ( 134.00- 148.00) (..*......) POTASSIUM SERUM 4.40 MMOL/L ( 3.50- 5.30) (....*....) GGT(GAMMA GT) 16.00 U/L ( 5.00- 38.00) (..*......) IRON 69.00 UG/DL ( 50.00- 170.00) (*........) GFR(ESTIMATED) > 60 (ML/MIN/1.73M2:יחידות) 18 עבור נבדקים מעל גיל MDRD חושב לפי נוסחת לא מתאים לנשים הרות CRP 4.89 MG/L ( 0.00- 5.00) (........*) ESR 5.00 MM/HOUR ( 2.00- 30.00) (*........) WBC 5.30 K/UL ( 4.00- 10.00) (.*.......) NEUTROPHILS 2.90 K/UL ( 1.80- 6.60) (.*.......) NEUTROPHILS % 53.70 % ( 46.00- 68.00) (..*......) LYMPHOCYTES 1.90 K/UL ( 1.10- 3.50) (..*......) LYMPHOCYTES % 36.00 % ( 15.00- 45.00) (.....*...) MONOCYTES 0.40 K/UL ( 0.08- 0.90) (...*.....) MONOCYTES % 7.00 % ( 2.00- 9.00) (.....*...) EOSINOPHILS 0.20 K/UL ( 0.00- 0.60) (..*......) EOSINOPHILS % 3.00 % ( 0.00- 6.00) (....*....) BASOPHILS 0.00 K/UL ( 0.00- 0.15) BASOPHILS % 0.30 % ( 0.00- 1.50) (.*.......) RBC 4.01 MU/L ( 3.90- 5.40) (*........) HEMOGLOBIN 11.80 G/DL ( 12.00- 16.00)*(.........) HEMATOCRIT 38.00 % ( 35.00- 45.00) (..*......) MCV 94.60 FL ( 80.00- 98.00) (......*..) MCH 29.40 PG ( 27.00- 33.00) (...*.....) MCHC 31.10 G/DL ( 32.00- 35.50)*(.........) PLATELETS 144.00 K/UL ( 150.00- 400.00)*(.........) MPV 9.80 FL ( 6.50- 11.50) (.....*...) RDW 13.70 % ( 11.00- 16.50) (...*.....) HB A1C(%) 5.70 % ( 4.00- 5.70) (........*) החל מ-01.01.2012 שינוי ערכי ייחוס . בהמלצת משרד הבריאות לפי הסטנדרט של האגודה האמריקאית לסוכרת .עד 5.7% הערך התקין .בין 5.7% עד 6.4% סיכון מוגבר לסוכרת .מעל % 6.5 סוכרתי HB A1C(MMOL/MOL) 39.00 MMOL/MOL TSH 1.33 UIU/ML ( 0.35- 5.50) (.*.......) FERRITIN 206.00 NG/ML ( 10.00- 204.00) (.........)* FOLIC ACID 3.66 NG/ML ( 3.80- 24.00)*(.........) METHOD CHANGE SINCE 22.05.2013 VITAMIN B12 448.00 PG/ML ( 211.00- 911.00) (..*......)

לקריאה נוספת והעמקה

אני מציע לפנות לרופא שביקש את הבדיקות והוא גם יפענח אותן.

19/10/2014 | 17:31 | מאת: נ.ב

קרובת משפחה שלי בת 85 ולאחרונה היא מספרת על כל מיני דמויות שיושבות לידה ומדברות אתה . חלק מהדמויות הם קרובי משפחה שנפטרו או קרובים שעדיין חיים. בחלק מהמקרים היא רואה גם דמות לא מוכרת לה שיושבת מולה למשל בתוך המזנון ומסתכלת עליה . האם זה אופייני לגיל? האם זה מעיד על מחלה מסוימת ?

לקריאה נוספת והעמקה

דמיונות שווא או הזיות (ראיה, שמיעה, ריח) אינן חלק "נורמלי" מגיל אלא ליקוי קוגניטיבי, לפעמים כחלק מדמנציה או אפילו ת. לוואי של תרופות (הרגעה, שינה, משככי כאבים מסויימים ואפילו עוד). אני ממליץ להגיע עם קרובת המשפחה להערכה אצל פסיכוגריאטר.

17/10/2014 | 17:13 | מאת: רעות

שלום מה ההבדל בין נורמל סליין לתמיסת הרטמן? האם שניהם מתאימים לפצע לחץ גדול דרגה 4 (הגיע לשלב של נקי לאחר שימוש בסולפה מאיילון) בכדי לשמור את הפצע לח? ישנם תחבושות עם תמיסת רינגר (זה בעצם הרטמן?) שמיועדות לפצעי לחץ, האם זה מצביע על עדיפות על סליין? ישנם התוויותנגד כלשהן בשימוש בתמיסת הרטמן לפצעי לחץ עמוקים עם מעורבות עצם? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

רעות שלום רינגר זה הרטמן, ההבדל בין הרטמן לסליין הוא באשלגן שיש בהרטמן וזו ההרטבה העדיפה לפצעי לחץ אם כי מנסיוני ההבדל לא מאוד עקרוני.אין התוויות נגד לשימוש בהרטבות הרטמן (טנדרווט אקטיב טובה מאוד לצורך הענין) לפצעי לחץ עמוקים

18/10/2014 | 20:03 | מאת: רעות

מה יש בטנדרווט אקטיב שטוב לפצע כזה? האם זה שונה מסתם הרטבות הרטמן? כשהעליתי בפני האחות את הרעיון של הרטמן היא מיד הלכה לבדוק והביאה את הטנדרווט, אלא שלאחר מכאן אמרה שזה לא יתאים, מאחר והפצע גדול יותר מהתחבושת ויש בו גם כיסים (זה פצע עמוק שצריך למלא אותו, ובין השאר יש גם כיסים שאפשר להכניס את האצבעות בהם מתחת לשולי הפצע), והטנדרווט לא ניתן לגזירה. האם זה אכן כך או שיש דרך להתגבר על זה? תודה

13/10/2014 | 13:05 | מאת: ציפי

שלום, קרובת משפחה שלי, שגרה בבית אבות וסובלת ממחלת נפש נמצאת במצב גרוע, מדוכאת ואומללה. נראה שהפסיכוגריאטרית של קופ"ח איננה מצליחה להתמודד עם המצב, מעמיסה עוד ועוד תרופות, ללא כל תועלת. אשמח להמלצה על פסיכוגריאטר ירושלמי, שיבוא באופן פרטי ויפעל לשיפור המצב. תודה רבה, ציפי

11/10/2014 | 22:36 | מאת: רינת

שלום, האם דחיית ניתוח בקע יכול להחמיר את המצב, או הניתוח הוא הכרח? מדי פעם ישנם כאבים. האם חגורה יכולה לעזור באופן קבוע? מועדים לשמחה ושבוע טוב

לקריאה נוספת והעמקה

ההחלטה על הצורך בניתוח בקע תלויה בסוג וגודל הבקע, גילו של המטופל, מצבו הכללי, מחלות נלוות, דחיה לא תמיד בהכרח מחמירה את המצב אולם צריך לקחת בחשבון סיבוך כמו "כליאה" של בקע שהוא מצב חרום ומחייב ניתוח מיידי.חגורה יכולה לעזור, שוב תלוי בכל הגורמים שציינתי. אני מציע כמובן לפנות ליעוץ גסטרו ו/או כירורגי.

13/10/2014 | 15:52 | מאת: רינת

תודה על ההסבר,אבי בן 85 האם הניתוח הכרחי כי הוא חושש מהניתוח. תודה

09/10/2014 | 21:49 | מאת: יניב

שלום באיזה דרך ניתן לאבחן האם לשון לבנה זה פטרת הפה או סיבה אחרת? הקושי הוא בין השאר מאחר ומדובר בחולה דמנטי שלא משתף פעולה ונועל את הלסתות, אך לעיתים מפהק ואז ניתן לראות בבירור לשון לבנה. יש לציין שהוא מטופל מזה כמה שבועות באנטיביוטיקות שונות עקב זיהומים שונים במסגרת אשפוז. (עוד לפני האשפוז היה בבדיקת שיניים תחת סדציה ושם הרופא שיניים אמר שיש פטרת הפה) והאם יש סיבה לחשוש שהפטרת בפה היא סימפטום למקומות נוספים? יש בדיקת דם שיכולה לזהות? והאם יש לזה טיפול חוץ ממריחה של דקטרין לפה? כי הוא לא פותח את הפה כך שאי אפשר למרוח שם. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

יניב שלום לפי התאור שלך סביר להניח שזו פטרת:הצבע, האנטיביוטיקות, ייתכן והוא ממעט לאכול ולשתות, אני מניח גם שהוא לא מאפשר ניקוי שגרתי של הפה. אין צורך בבדיקת דם, היא גם לא תזהה מפטרת מקומית. פטרת יכולה להתפשט גם ללוע עצמו ולמערכת העיכול, לגרום לנזק ברקמה ולכך שהמטופל ימעיט באכילה או יסרב בכלל לאכול לכן חשוב מאוד לטפל בה, הטיפול הוא אכן מריחת דקטרין או טיפול בנוזל בשם ניסטטין, יהיה אולי יותר קל עם נוזל, אפשר להעביר את החומר למזרק וככה להכניסו ללשון, דרך אחרת "שמרנית יותר" היא עם סודה לשתיה, בכל מקרה חייבים להגיע ללשון עצמה.

08/10/2014 | 08:08 | מאת: אלי

למסירה PERATIVE לאנשים שסובלים מפצעי לחץ. תזונה מלאה ומאוזנת. כ - 40 קופסאות. 2 קופסאות של קנגרו הזנה שקיות. 2 קופסאות קטטר לשתן הכל סגור וטוב. למעוניינים נא ליצור קשר בטלפון 050-9488932 אלי. תודה.

07/10/2014 | 11:35 | מאת: נועה

שלום האם פצע לחץ בקוטר של כ 10 ס"מ עמוק עם חשיפה של עצם יכול להתרפא כאשר החולה במצב ירוד ועם חלבון שבין 2 ל - 2.5 ? הפצע לחץ בסקרום, האם העובדה שזה ממוקם במקום שאף פעם לא למעלה (לא שייך להשכיב על הבטן) אלא במקום שנמצא תחת לחץ מגבילה מבחינת האופציות הטיפוליות? אלו אמצעים יש לטפל בפצע גדול ועמוק מסוג זה? כרגע לאחר 2 הטריות כירורגיות, עדיין יש רקמות פיברוטיות, מטופל בסולפהמאיילון. האם יש טיפולים מתקדמים ויעילים יותר? רימות? מקרופאגים? ואקום? חבישות כמו אקטיסורב וכדו'? חבישות דבש? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

ממכתבך אני מניח שמצבו הכללי של החולה ירוד למדי, כל זמן שהאלבומין לא יתוקו הפצע לא ירפא כך שחבישות "רגילות" כמו סולפהמיאלון או חבישה כמו טנדרווט מספיקות, הרימות מיועדות אך ורק לניקוי והן יעילות למדי. אם יש חשיפה של העצם ייתכן מאוד שיש גם דלקת בעצם, דבר שמאוד מעכב את הריפוי.

06/10/2014 | 19:03 | מאת: אלון

שלום האם יש העדפה למי מהם למטרת ריפוי פצעי לחץ לאדם שמקבל תזונה דרך זונדה ורמת החלבון נמוכה מאוד, ובכלל המצב הכללי והתזונתי ירוד? אבאונד מזון ייעודי , להשלמה תזונתית במצבים הדורשים תמיכה באיחוי פצעים או בבניית מסת גוף כחוש. פרטיב מזון רפואי נוזלי מוכן לחולים עם מצוקה מטבולית.

לקריאה נוספת והעמקה

הפרטיב מתאים יותר.האבאונד הוא תוספת לתזונה ולא מזון מלא בפני עצמו.

06/10/2014 | 23:56 | מאת: אלון

במידה וממילא מקבל 2 פרטיב ליום (בנוסף לאוסמלייט), האם יש טעם להוסיף על זה אבאונד או שבמקרה כזה אין כל צורך?

06/10/2014 | 17:37 | מאת: טלי

שלום יש באפשרותי להשיג בהשאלה 2 מזרנים שמיועדים לפצעי לחץ. זה מיועד לחולה סיעודי דמנטי שלא ממש זז לבד מעצמו, כרגע סובל מפצע לחץ נרחב ועמוק באזור העכוז, ובמצב כללי לא טוב (רמת חלבון נמוכה, זיהומים). אעריך אם תוכל בבקשה לייעץ לי איזה מהמזרנים מתאים יותר למצבו. 1. מזרן טמפור : http://www.sumed.co.uk/uploads/media_items/tempur-mattress-brochure.original.pdf 2. מזרן אוויר : http://www2.hill-rom.com/medicraft/Clinactiv.htm אני לא טובה באנגלית, אך מהמעט שקראתי הבנתי שהמזרן הנ"ל משתנה בהתאם לשינויי התנוחה של החולה, השאלה אם זה מתאים גם לחולה שלא זז מעצמו. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

טלי שלום שני המזרנים מתאימים למי שלא זז בכוחות עצמו, גם הטמפור משתנה לפי תנוחת החולה, השיטה היא פשוט שונה.בכל מקרה חובה לבצע שינויי תנוחות בכל אחד מהמזרונים האלה.

18/09/2014 | 17:12 | מאת: דורית

אמא שלי בת 91 . לאחרונה לא רגועה. שוכחת , לא מרוכזת, חסרת סבלנות ת לחץ הדם אינו מיוצב . כמו כן יש לה בעיית שמיעה חמורה וגלאוקומה המצב מתקדם. נוטלת המון תרופות ( לדעתי יש צורך לעשות סדר בנושא) ותרופות ההרגעה אינן משפיעות בזמן האחרון. היא מתגוררת בדיור מוגן עם מטפלת צמודה. אין בכוונתי להסכים להעבירה למחלקה סיעודית המקום. אודה אם אקבל הנחיות כיצד ניתן לטפל באמא בצורה הטובה ביותר. האם יש אפשרות לרופא המגיע לבית לביצוע הערכה וטיפול? אני מבקשת מיידית עזרה תודה,

17/09/2014 | 19:32 | מאת: רון

שלום רב, קיים חשד שאבי נמצא בשלבים הראשוניים של מחלת האלצהיימר, ומזה חודשיים הוא נוטל Donepezil במינון של 5 מ"ג. לא היו תופעות לוואי, אולם גם לא שיפור ניכר. בין שני רופאים חלוקות הדעות לגבי זמן המעבר לנטילת 10 מ"ג ביום (כעבור חודש של נטילת 5 מ"ג או כעבור מספר חודשים). מהם היתרונות והחסרונות בהגדלת המינון כבר בשלב זה? אם לאחר שהוא יעבור לנטילת 10 מ"ג ביום תתעוררנה תופעות לוואי, האם ניתן יהיה לשוב ליטול 5 מ"ג ביום? תודה רבה רון

ניתן להעלות את המינון כבר אחרי חודש, אם תופענה ת. לוואי שלא היו קודם ולא חולפות תוך מספר ימים!! ניתן לחזור למינון הקודם, היתרון הצפוי הוא כמובן השגת ההשפעה הרצויה של התרופה במינון מיטבי, החסרון הוא כאמור ת. לוואי אם כי כאמור אלה עשויות להיות זמניות.

16/09/2014 | 07:59 | מאת: רותי

שלום חולה סיעודי עם פצע לחץ גדול בישבן בדרגה 4, רמת חלבונים 2.6, המוגבלובין נמוך. אלו המלצות יש בכדי לשפר את מצבו בצורה דרסטית? האם מזרני אוויר דינמיים יעילים גם לריפוי או רק למניעה? האם מזרן טמפור יכול להועיל לריפוי? ומה עם תוספים שיכולים לעודד ריפוי ולחזק את הגוף? יש מזונות רפואיים (זונדה) שהוכחו כמשפרים ? (אבאונד- פרטיב ועוד)? האם תוספים טבעיים יכולים להועיל? קראתי על ויטמין A, שמן דגים, קראתי על מוצר ספציפי: (כמוסת ה Dermastin מכילה בין היתר ויטמין A, ויטמין E, ויטמין C, סלניום ואבץ שהוכחו בעבודות מדעיות רבות כחיוניים לתהליך ריפוי העור וכבעלי השפעה חיובית כטיפול משלים לטיפולים המקומיים באקנה. ) אשמח לקבל עצה והכוונה בעניין זה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

רותי שלום כדי להיות ריאליים, שום דבר לא ישפר את המצב בצורה דרסטית. הסיכוי לרפא חולה סיעודי בתת תזונה ואנמיה הוא נמוך ואם כן קיים,זה ענין של חודשים רבים. מזון- פרטיב, כל יתר התוספים אני לפחות לא ראיתי כל תועלת (אקנה ממש לא דומה בשום צורה לפצע לחץ) מזרון טמפור יכול בהחלט לעזור, שינויי תנוחות כל שעתיים, רחצה ונקיון יומיים של בפצע (לא כתבת אם הוא נקי)חבישה מתאימה.

14/09/2014 | 03:05 | מאת: ריטה

שלום האם יש נהלים ברורים ואחידים לגבי האכלה בזונדה לחולה סיעודי מורכב? כל כמה זמן חובה לבדוק אם הצינורית בקיבה (באמצעות שאיבה /ואו האזנה)? כל כמה זמן יש לבדוק שארית בקיבה בכדי לוודא אם ישנה בעיית ספיגה? כל כמה זמן יש להחליף את שקית האכלה? וכן לגבי הצנרת האחרת. ישנם עוד כללים לניקיון ושטיפות? ושאלה לסיום, האם ניתן לתת הזנה בזונדה על פני 24 שעות מלאות (במקרה של מתן בקצב נמוך) או שחייבים הפסקות? האם כל הנ"ל הוא נוהל קבוע בכל המקומות? יש הנחיות מחייבות של משרד הבריאות או שכל מקום נוהג לפי שיקול דעתו? תודה ולילה טוב

לקריאה נוספת והעמקה

http://www.old.health.gov.il/download/ng/0_5_9.pdf בקישור הזה תמצאי את הנוהל הרלבנטי לנושא הזונדה שהוציא משרד הבריאות.

11/09/2014 | 23:16 | מאת: אהוד

שלום האם פצע לחץ כואב כמו כוויה? והאם בדרגות מסויימות כבר אין כאב? כמו למשל פצע לחץ בדרגה 4? האם בבתי אבות מטפלים במשככי כאבים לפצעי לחץ? והאם זה נכון גם לגבי כאלו שמוגבלים בתקשורת? באלו אמצעים מטפלים בכאב מפצעי לחץ לשימוש ארוך טווח? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

אהוד שלום פצעי לחץ לא תמיד מלווים כאבים, תלוי בדרגתם ומאוד תלוי במיקומם, מנסיוני בטיפול בפצעי לחץ, מרבית פצעי הלחץ לא כואבים, אלא רק בזמן טיפול: הורדת חבישה, ניקוי המקום ולא מעבר לכך, בפצעי לחץ דרגה 4 לדוגמא, יש אזורים בפצע שאינם כואבים ויש כאלה שכן, אם הפצע הוא בסקרום (אזור עצם הזנב) בו הפצע מגיע עד לעצם, נגיעה בעצם עצמה תכאב מאוד בעוד ששולי הפצע לא. כפי שאפשר להבין טווח הכאב בפצעי לחץ משתנה מאוד ולא חד משמעי. כאשר מדובר בחולים שאין איתם תקשורת, עדיין אפשר לדעת האם הם סובלים: אנחות, אי שקט (בעיקר בזמן טיפול), עוויה בפנים. צריך גם לקחת בחשבון שהיות שפצע לחץ נוצר בעיקר אצל מטופלים שאינם ניידים ו/או מרותקים למיטה הכאב יכול לנבוע גם ממגע מכאיב אומשינויי תנוחה ולאוו דווקא מהפצע. אפשר ורצוי מאוד לתת משככי כאבים כמו בכל כאב אחר,זה יכול להיות בכדורים, נוזל או מדבקות שמיועדות לטיפול ארוך טווח.

10/09/2014 | 12:47 | מאת: ענת

שלום האם יש לכם מידע על התרופה פוליהיל (Polyheal) לפצעי לחץ? האם זה מתאים לפצעים ברמה 4? האם זה בסל הבריאות? במידה ולא, האם יש דרכים להשיג הנחה/מימון לזה? הבנתי שזה מאוד יקר, איך זה לעומת הטיפולים האחרים (מקרופאגים-ואקום-יוני כסף ועוד) תוך כמה זמן זה אמור לרפא את הפצע? והאם ניתן/מקובל להביא את זה לבית חולים או למוסד סיעודי מורכב ולבקש שיבצעו את הטיפול בזה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

השאלה הזאת כבר נשאלה בפורום רוקחות, אין לי מה להוסיף על המידע שכבר ניתן שם.

08/09/2014 | 13:23 | מאת: סיגלית

שלום רב אימי בת 77. בחודשים האחרונים חיידקים שונים בדרכי השתן. חום גבוה. כל חיידק טופל לפי רגישות בתרבית. נטלה אנטיביוטיקות מסוגים שונים. כולל 2 אשפוזים וירידה חדה ביכולת תפקודית.בפעם האחרונה החלה להקיא כתגובה לזינט , שניסו לתת דרך הפה. ( בדקית שתן אחרונה 500 לויקוציטים ותרבית שלילית) . הופסק הטיפול עקב הקאות. לחלופין מטופלת ב2 כדורי פרוביטיק פמינה ליום, כדור חמוציות אחת ליומיים, משחת אובסטין פעמיים בשבוע. שינתי את התפריט והיא נמנעת כמעט לחלוטין מסוכר. כמו כן החלה ליטול ויטמנים אופטיסייפ בגלל בעיות ראייה קשות, הכוללים ויטמין c ואבץ( מחזקי מערכת חיסונית) .אנטיביוטיקה מניעתית לא ניטלה בגלל תופעות לוואי. בימים האחרונים עלייה בלחץ דם ( לאחר שהיה נמוך מאד בשבועיים אחרונים) - לציין שסובלת מיתר לחץ דם. כמו כן היסוס בהטלת שתן ...היום הטלת שתן מרובה. ..אני חוששת שדלקת שוב חזרה...האם יש פתרון לבעייה או שזוהי הדרדרות מוכרת ...ואין בעצם מה לעשות.תודה

לקריאה נוספת והעמקה

סיגלית שלום, במרבית המקרים אין דבר כזה "הידרדרות מוכרת", הכתובת לשאלה שלך היא רופא אורולוג או אורגניקולוג.

07/09/2014 | 12:36 | מאת: תקווה

סבתא שלי בת71 חולת סכרת שעברה 3 עירועים מוחיים קשים בעקבות זה התפתח אצלה אפילפסיה בגלל כל זה יש לה פג בבטן, את הפג יש לה 4 חודשים בערך היא מטופלת בבית אבות, בעקבות הפג ושאר הבעיות נכנס לה אוכל לראיות ויש לה שם דלקת חמורה ריאה אחת לא מתפקדת בכלל כרגע היא מונשמת לאחר שעברה היום בלילה החייאה, הרופאים אומרים שינסו לפתוח לה את הסתימה בריאות דרך ניתוח האם זה כדי ומה עושים איך ממשיכים לאכיל אותה בפג עם אלה התוצאות..?

לקריאה נוספת והעמקה

שאיפה של אוכל לריאות עלולה להיות סיבוך של האכלה דרך פג, אולם אני מניח שבמקרה של סבתך אין ברירה אלא להאכיל אותה בצורה זאת, צריך כמובן לנקוט אמצעי זהירות, בעיקר תנוחה נכונה של הגוף בזמן האכלה.

05/09/2014 | 01:15 | מאת: יאיר

שלום חולה דמנטי סיעודי עם נטיה לאספירציות, היה אוכל עם מזרק לפה עד לאחרונה. לפני מספר שבועות באמצע הלילה עשה אספירציה או הקיא ושאף כמות גדולה של תוכן קיבה לריאות, והידרדר מאוד נשימתית, ובהמשך הידרדרו עוד מערכות והונשם למשך שבועיים. במסגרת האשפוז הוא אוכל דרך זונדה. ההבנה היא שהוא לא יוכל לחזור לאכול דרך הפה מחשש לאספירציות (יש כנראה נטיה). בתחילה הועלה רעיון לפג, ולאור הרושם שנוצר שגם עם זונדה הוא עושה אספירציות קטנות (אף שייתכן שזה נובע מהגבהה לא מספקת של ראש המיטה) ועדיין עם דלקת והפרשות רבות מהריאה, מדברים על לשקול התקנת פאדג' לתריסריון. מה בעצם ההבדל בין התקנת צינורית לקיבה לבין לתריסריון? מה הייתרונות והחסרונות של כל אחד מהם? מבחינת הפרוצדורה היא דומה? שניהם בהרדמה מקומית? האם יש חסכים כלשהם כתוצאה מאכילה ישירות לתריסריון מבלי לעבור בקיבה? ומה קורה למערכת העיכול העליונה (פה-לוע-ושט-קיבה) כאשר בעצם היא לא בשימוש עקב האכלה ישירות לבטן? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

יאיר שלום, אני מציע שתפנה לרופא גסטרו (אישית אם אפשר) כדי לקבל תשובות לכל השאלות שאתה מעלה כאן.

01/09/2014 | 09:30 | מאת: א.ל

שלום, סבתי לאחר ניתוח סטומה עם ממצאי אלבומין נמוכים מאוד 1.5 היא חולת אלצהיימר ולא אוכלת או, בולעת לכן מקבלת אוכל דרך הזונדה. האם הזונדה מסוגלת לייצב את המצב?

לקריאה נוספת והעמקה

הזונדה היא רק האמצעי, תלוי איזה מזון(פורמולה) היא מקבלת ובעיקר האם היא סופגת את המזון הזה,1.5 היא רמת חלבון נמוכה באופן קיצוני ותיקון שלה הוא מאוד בעייתי בלשון המעטה.

01/09/2014 | 00:09 | מאת: דניאל

שלום אבי מאושפז מזה כמה שבועות בבית חולים עקב דלקת ריאות קשה. באשפוז קיבל פצע לחץ (לא קטן) באזור הישבן, כעת זה בדרגה 3. הטיפול שהוא מקבל זה סילברול בלבד. שאלתי היא, האם זה הטיפול היחיד שמקבלים במסגרת אשפוז? ביקשתי כמה פעמים שיביאו פלסטיקאי שיראה את המקום, אך זה לא עזר (אף שהבנתי שאחות פצעים ראתה, אך אין לי מושג באיזה שלב). אני קורא על כך שישנם שיטות טיפוליות רבות ומתקדמות לפצעי לחץ (ואקום- הזרקות מקרופאגים- חבישות מיוחדות- הטריות). אני תמה מדוע מסתפקים מתחילת האשפוז (כמה שבועות) רק בסילברול כשבעצם אין כל שיפור אלא רק הידרדרות? מה אפשר לעשות? ואלו טיפולים מומלצים למקרה כזה? האם ישנם אופציות שאולי לא בסל הבריאות? ושאלה לגבי החבישות, הבנתי שיש הרבה סוגי חבישות מסוגים שונים וחומרים שונים (חומרים שמופרשים מהחבישה, סופגי הפרשות), האם זה יעיל גם במקרה שבעצם יש לחץ כמעט תמידי על החבישה? למשל כשזה בשטח נרחב באזור הישבן? והאם יש תועלת בלהביא מזרן גומי עם בועות אוויר שבא עם משאבה (המזרן הסטנדרטי שיש ביד שרה)? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל שלום סילברול אינו הטיפול המומלץ לפצע לחץ דרגה שלוש והוא גם לא הטיפול היחיד שניתן לפצעי לחץ במסגרת האשפוז, נכון להיום סל הבריאות כולל הרבה מאוד סוגי חבישות מתקדמות לפצעי לחץ בדרגות ובמצבים שונים והצוות הרפואי צריך להתאים את החבישה המתאימה לפצע. ישנם גם טיפולים נוספים כמו שאתה מזכיר אך אלה לא תמיד זמינים במסגרת אשפוז וכאמור החבישות הקיימות בהחלט נותנות מענה טוב לטיפול בפצעי לחץ. אין לי תשובה מדוע במקום בו סבך מאושפז מטפלים רק בסילברול למרות שאתה אומר שמצבו מידרדר. לא נותר לי אלא להציע לך לדבר עם הרופא או האחות האחראים במקום ולקבל מהם את התשובה. לגבי מזרון, חובה שסבך יישן על מזרון מתאים למניעת פצעי לחץ ומניעת החמרת הקיים. מעבר לזה חשוב מאוד לזכור שהיווצרות או ריפוי של פצע לחץ, קשורים קשר הדוק למצבו הכללי של החולה, מחלותיו ומצבו התזונתי, אלה יקבעו הרבה יותר מסוג החבישה את הצלחת או אי הצלחת הטיפול אך לצערי במצבים כמו של סבך קשה מאוד להשיג את התוצאות הרצויות.

אם רופא (פסיכיאטר או פסיכו גריאטר) מתבקש על ידי אחות שעובדת איתו לערוך בדיקת כשרות לצוואה לאמו על מנת שאימו תוכל לערוך שינוי צוואה. יש לציין שאישור הכשרות גורם רווח לאחות. האם הרופא צריך לפסול את עצמו? האם הוא רשאי לבדוק ולציין את ההיכרות? האם דינו של הרופא בדיוק כמו של שופט והוא חייב לפסול את עצמו מלתת חוות דעת?

ברק שלום אני לא בקיא לגמרי בשאלות ששאלת, מנסיוני, מי שיוכל לתת לך תשובות היא עמותת "יד ריבה" -סיוע משפטי לקשיש",עמותה ארצית המעניקה סיוע משפטי לאוכלוסייה המבוגרת בהכרת זכויותיהן ובמימושן. http://www.yadriva.org.il/ יש להם קו יעוץ טלפוני- 02-6444569 או בדואר אלקטרוני: pninaf@yadriva.org.il

29/08/2014 | 11:17 | מאת: גל

אימי בת 87, נוטלת כבר שנים מירו 45 מ"ג ובחודשים האחרונים גם בונסרין (כדור וחצי ביום). בשבועיים האחרונים היא מאושפזת בבית חולים בגלל שבר באגן ומתניידת בכיסא גלגלים. היא ישנה מאד לא טוב, סובלת מחוסר שקט בלילות, ולפעמים קמה מהמיטה בלילה, עוברת לכיסא גלגלים ומשוטטת במחלקה, למרות שאסור לה לקום מהמיטה לבדה (ובשעות היום היא גם אינה מסוגלת לכך). כמו כן, בשעות הערב היא מנמנמת ותוך כדי כך אומרת משפטים וחלקי משפטים שאינם קשורים לדבר. יש לציין שהיא מודעת למצבה, אך בלילות היא מתקשה לפעמים להבחין בין החלום למציאות. האם הבונסרין והמירו עלולים לגרום למצב זה? האם היא יכולה להעזר גם בכדור שינה, בנוסף לכדורים אלה? יש לציין כי מדובר באישה שגובהה 140 ס"מ ומשקלה 34 ק"ג בלבד.

לקריאה נוספת והעמקה

גל שלום בונסרין ומירו עלולים לגרום למצב שאתה מתאר אבל כך גם סביבה זרה כמו בית חולים לחולה בן 87 או שילוב של שניהם ובמיוחד בלילה, אני מניח גם שהיא נוטלת כדורים לכאבים ובכלל כדורים נוספים. לא הזכרת מה מצבה הקוגניטיבי של אימך שגם לו בוודאי שיש השפעה. אתה מתאר מצב מורכב מאוד שמחייב הערכה כוללת של מצבה,(האם היא במחלקה גריאטרית??) רצוי של פסיכוגריאטר, בכל מקרה הדבר האחרון שהייתי עושה זה לתת עוד כדור שינה......

האם דיכאון בקשישים פוגע בכושר השיפוט? האם יתכן שקשיש בדיכאון יהיה עם כושר שיפוט לקוי?  האם קשישים כאלו נתנים כחומר ביד היוצר ומהווים כקרקע פוריה לקבל תכתיבים מהאנשים הקרובים אליהם?  תודה על היחס מראש

לקריאה נוספת והעמקה

דודי שלום דיכאון, חרדה או כל מצב נפשי אחר בוודאי שעלולים לפגוע בכושר שיפוט (של כל אחד), אך לא בהכרח, תלוי ברמת הדיכאון, מצבו הכללי של הקשיש, צלילותו, תרופות שהוא נוטל ועוד. צריך כמובן לוודא שהקשיש אכן חסר שיפוט!! מצב של חוסר שיפוט (כמו גם מצבים אחרים)עלול לצערי להיות מנוצל ע"י הסביבה.

28/08/2014 | 11:34 | מאת: ינון

סבי בן ה90 היה מנהל את משק הבית וכן את הכספים. בשנה האחרונה סבי החל לבקש כספים יתר על המידה. כאשר הכספים שנתנו לו "נעלמו". לכן אבי החליט על דעת עצמו לשלם כספים ולנהל את משק הבית של סבי בגלל שהכספים "נעלמו". וכך אבי יודע לאן כספים יצאו והלכו. כמו כן סבי נוטל ציפרלקס בגלל אבחון של פסיכוגריאטר. שאלתי היא א. מה זה אומר שלסבי "נעלמים כספים" ב. אבי החליט על דעת עצמו לנהל את כספי סבי זה לא נשמע בעייתי. ג. אח של אבי הסתכסך עימו. והוא הקליט את אבי בסתר שאבי אומר חו שהוא על דעת עצמו החליט לנהל את סבי. אני לא משפטן אך לעניות דעתי אם סבי היה מבקש מאבי זה היה נשמע כאילו יש לסבא מה לאמר. ואילו שאבי אומר שהוא החליט זה מראה כאילו לסבא אין דעה. יש לציין שסבי עשה באותה תקופה שינוי צוואה ללא בדיקה של מומחה רפואי. וזה ניראה לי על פניו קצת בעייתי מאחר שסבי כבר לא שולט בכספים ובמשק הבית. מה דעתך מקווה שתוכל לשפוך אור על המצב לסיום במבחן ההסתברו מה ההסתברות שסבי סובל מדמנציה או מאלצהיימר בגלל הדיכאון וההעלמות כספים?

לקריאה נוספת והעמקה

ינון שלום אתה מציין שסבך היה אצל פסיכוגריאטר, זו הכתובת הכי מתאימה לאבחון מצבו הקוגניטיבי של סבך - כן או לא דמנציה (= אלצהיימר)ויכול גם לתת הסבר לתופעה של "העלמות הכספים". לגבי השאלות הנוגעות לצוואה וניהול כספים אני מציע שתפנה לעמותת "יד ריבה" -סיוע משפטי לקשיש",עמותה ארצית המעניקה סיוע משפטי לאוכלוסייה המבוגרת בהכרת זכויותיהן ובמימושן. http://www.yadriva.org.il/ יש להם קו יעוץ טלפוני- 02-6444569 או בדואר אלקטרוני: pninaf@yadriva.org.il

24/08/2014 | 16:37 | מאת: שקד

שלום, שמי שקד ואני סטודנטית לניהול מערכות מידע במכללה האקדמית תל אביב יפו. בחרתי במסגרת סמינר בלימודים לבדוק את היקף השימוש בייעוץ רפואי מקוון בקרב גילאים שונים ואתם המדגם המושלם בשבילי! אני יודעת שהתשובה הראשונה היא לא אבל זה ממש קצר ובשבילי זה המון! אשמח מאוד אם תענו על השאלון המצורף (ממש 3 דקות). השאלון הוא אנונימי והנתונים הם לצורך סטטיסטיקה בלבד. המון תודה על שיתוף הפעולה! https://docs.google.com/forms/d/1mM0237PGZIMogXar8GqPRoeAKCQtt-T1DsuHhunlHmY/viewform?usp=send_form

03/11/2014 | 18:25 | מאת: דרורה

זה עדיין רלוונטי?

22/08/2014 | 14:35 | מאת: נעמה

שלום מבוגר בשנות השישים במצב סיעודי, הגיע לבית חולים עקב דלקת ריאות וזיהום כללי, עם פצע לחץ בישבן באמצע, מאושפז מזה כמעט חודש, במהלך האשפוז הפצע לחץ החמיר והגיע לדרגה 3 על אף טיפול בסילברול. ברצוני לשאול: מדוע פצע לחץ מחמיר בבית חולים? הרי אמורים לטפל בזה, וכן מקפידים על שינויי תנוחה עוד יותר מאשר בבית אבות? מה האופציות הטיפוליות לפצע לחץ בדרגה 3? האם זה הפיך? יש חבישות מיוחדות? (קראתי על קלטוסטט וכדומה) מאחר ויש עליית חום נוספת, איך ניתן לדעת האם זה כתוצאה של זיהום מהפצע לחץ? (שאלתי את הרופא על תרבית, אך הוא אמר שזה מקום בעייתי מאחר וזה אזור של עוד הפרשות, כך שתרבית לא תעזור). יש שיטות טיפוליות מעבר לטיפול הסטנדרטי בבית החולים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

נעמה שלום פצע לחץ עלול להחמיר מהרבה סיבות:מצב כללי ירוד, תזונה לקויה, אנמיה ועוד. פצע לחץ עלול להיות מקור לזיהום ועלית חום כמו גם סיבות אחרות: שתן, ריאות. יש הרבה מאוד טיפולים לפצעי לחץ, ברוב בתי החולים יש היום אח/ות פצע וכדאי להתייעץ איתם.

19/08/2014 | 23:51 | מאת: מרים פ

אמי בת 92(מאתמול), בשבועות האחרונים מתגברת אצלה תופעה מדאיגה: היא לא מפסיקה לדבר. משפטים וחלקי שיחות, עם קשר קלוש למה שקורה סביבה. גם כשהיא שוכבת לישון, עם עיניים סגורות וממשיכה לדבר/לספר בלי סוף. זו כנראה פעילות יתר של המוח? זה ממש מתיש גם אותה וגם את הסובבים אותה.. אנחנו לא משתמשים בתרופות הרגעה או שינה עבורה, רק ברגיעון או calmanervin

לקריאה נוספת והעמקה

מרים שלום אני ממליץ להגיע עם אימך להערכה כוללנית אצל פסיכוגריאטר ואני מניח שתקבלי שם תשובות לשאלות, רגיעון או קלמנרבין לא יפתרו את הבעיה שאת מתארת.

19/08/2014 | 20:32 | מאת: אילנית

שלום, אמא שלי בת 87, דמנטית ובכסא גלגלים. בחודשים האחרונים הברזל ממש "נעלם". עכשיו הוא הגיע ל 17. האם האופציה היחידה לתת לה ברזל היא בבית חולים, או במרפאה, או שניתן עם תוספי מזון, כמו ויטמין C, לתת לה את זה בבית. אני עצמי במצב נפשי קשה, וכל האופרציה להגיע לטיפול ולחזור ממנו, מאד מאד מקשה עלי. ובעיקר כיוון שאין מעלית בבנין וגם לשלם לאמבולנס 8 פעמים בחודש - לא ישאר כסף למטפלת מנפאל...תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

אילנית שלום לא תוספי מזון ובוודאי שלא ויטמין C יתקנו את רמות הברזל אצל אימך, מסיבות רפואיות ערוי של ברזל יכול להינתן רק בהשגחה רפואית.

17/08/2014 | 03:21 | מאת: רון

שלום 1. האם ניתן לבצע פרוצודורה של פג לצורך הזנה במסגרת ובזמן אשפוז של אדם מבוגר שאושפז עקב דלקת ריאות קשה ובעיות נשימה, או שחייבים מרווח זמן בין האשפוז לביצוע הפרוצדורה? השאלה מתבקשת עוד יותר עקב העובדה שלחולה יש נטיה לאספירציות כך שמצד אחד יש דחיפות בפג. 2. האם הפרוצדורה מצריכה הרדמה כללית? סדציה? הרדמה מקומית? 3. האם חולה דמנטי שלא אוכל לבד, אלא אוכל רך בעזרת מזרק, כאשר ישנו הסיכון של אספירציה, רצוי לעשות פג? קראתי בויקיפדיה שיש בעיה עם זה: (יחד עם זאת, נמצא כי באוכלוסיות מטופלים מסוימות השימוש בצינור הזנה אינו אמצעי יעיל, המשנה את מהלך המחלה. כך, אצל חולי שיטיון (דמנציה) מתקדם נמצא כי קיים שיעור תמותה גבוה מאד, בממוצע של 33% מן המטופלים, ב-30 הימים הראשונים לאחר החדרת הגסטרוסטום. הגורמים העיקריים המנבאים את שיעור התמותה הם גיל מעל 75 שנה, אשפוז בעקבות מחלה חריפה, אספירציה (שאיפת חלקי מזון לריאות), דלקת ראות ודלקת בדרכי השתן.) 4. שאלה לסיום, כמה זמן ניתן להיות עם זונדה? והאם צינור הזונדה לא בעייתי לכשעלצמו מבחינת אספירציות עקב כך שהוא לא מאפשר לספינקטר להיסגר? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

רון שלום השאלות ה"טכניות" בנושא של פג או זונדה מתאימות יותר לפורום שעוסק בגסטרואנטרולוגיה. המידע שמצאת בויקיפדיה נותן לך מענה די מדויק (עד כמה שאפשר) בנושא של צינור הזנה בכלל, אין הבדל משמעותי באספירציות בשתי השיטות- זונדה ופג, שתיהן בעייתיות וכל זה מבלי שבכלל נגענו בשאלה של איכות החיים (ולא תוחלת) של האדם המבוגר עם צינור הזנה.

11/08/2014 | 10:58 | מאת: רותי

חמותי בת 72 ולוקחת דרך קבע תרופות שונות, בין השאר להורדת לחץ דם. לאחרונה בעקבות מספר תופעות בריאותיות כגון כאבי פרקים עזים נעשו נסיונות לשינוי במינוני התרופות. בין השאר הורדה התרופה להורדת לחץ דם. לאחר כחודש, יום אחד, תוך כדי עבודה היא לפתע שמה לב שמשהו לא בסדר ביכולת הריכוז ואף איבדה את הזכרון. לאחר מספר נסיונות הצליחה להזעיק את בעלה שלקח אותה מיד לבית חולים. כל הבדיקות שנעשו לא העלו אף ממצא שמעיד על מחלה או תופעה אחרת מובהקת. מאז עברו כשבועיים, היזכרון חזר (למעט אותו יום) אך היא לא התאוששה לחלוטין - לחץ דם עולה ויורד באופן קיצוני, חולשה וסחרחורות. מדובר באישה מאוד חיונית, פעילה, מעורבת ושמחה, שגם עושה פעילות גופנית באופן קבוע. אנחנו מחפשים מאוד רופא מומחה שיוכל לראות את התמונה הכללית ולעזור. לאיזה תחום לפנות?

לקריאה נוספת והעמקה

רותי שלום אני מציע פניה לנוירולוג וגריאטר (פסיכוגריאטר)

16/08/2014 | 15:59 | מאת: רותי

09/08/2014 | 09:16 | מאת: romi

אני בת 62. אישה יחידה כל חיי, עבדתי 30 שנים בעבודות "נחשבות" ותפקדתי באופן רגיל, מעורבת ותורמת. במקביל תמיד "לא הסתדרתי עם החיים ועם עצמי", הייתי בטיפולים פסיכולוגיים ומזה שני לוקחת פאקסט. לפני כ-12 שנים, הרמתי ידיים ו"סגרתי הבסטה". נגמרו לי הכוחות להתמודד עם העולם החיצוני, ומאז אני מסוגרת בביתי עם בעה"ח שלי, ועיקר פעילותי היא בטיפול שיקום ומציאת בתים לבע"ח חסרי בית. למזלי(למרות שהתעללתי בו ב-20 שנות בולימיה ומתח ולחץ אטומי..), גופי תמיד היה חזק, מעולם לא הייתי חולה ומוחי חד באופן יוצא דופן. לאחרונה, התחילו סימנים גופניים שמפחידים אותי. ראשית, אין לי כוח!!! חולשה נוראית. מפעילות אינטנסיבית(פיסית) וצעדות של שעות ביום, פתאום אין לי כוח ובקושי סוחבת עצמי לצאת עם הכלבה ולהאכיל עשרות החתולים בשכונה, קשה לי עם מטלות הבית, אבחנו לי קרעים בגיד הכתף שדורש ניתוח(אין מצב שאעשה כי אין מי שידאג לחיות שלי ואני חייבת לתפקד בבית..), וכאבים שונים ומשונים כל יום במקום אחר. ראומטולוג קבע שזאת פיברומיאלגיה, כלומר, אין מה לעשות. אבל השינויים שמטרידים אותי יותר מכל הם השינויים הקוגנטיביים. מזכרון ענק שהיה לי, מפתרון תשבצי היגיון כהרף עין, פתאום ..נעלמות לי מילים!!!!(שמות כבר מזמן). פתאום חסרות לי מילים להגדיר מה אני רוצה להגיד!!! המילים הם אני. כושר הביטוי והרהיטות והזכרון הצלול הם מה שהצליחו להחזיק אותי כל חיי ולהחזיק מעמד ולתפקד, למרות מצבי הנפשי הקשה. ופתאום זה נעלם.. בנוסף, אני מוצאת עצמי לעיתים עם לסת שמוטה כשהלשון יוצאת(רני רהב כזה...או תסמונת דאון..), וגם ריור. הזעה נוראית של הראש. מספיק שאני עושה צעידה של 100 מטר והראש שלי כמו חפוף... גם נמכתי ב-2-3 ס"מ... האם זאת הזדקנות? האם זה שילוב של מצב נפשי והזדקנות? האם זה מצב נפשי+לבד וחוסר איטראקציה עם העולם החיצוני+הזדקנות? אין לי שום כוח(ומוטיבציה) לשנות המצב , ולזוז מאזור הנוחות(נוחות...חחח), האם יש כתובת רפואית שיכולה לתת לי תשובות? כמובן שאיש אינו יודע, חוץ מרופאים אקרעיים שאני פונה בשאלות רפואיות ממוקדות.. סליחה על האורך ותודה.

לקריאה נוספת והעמקה

רומי שלום אני אסתכן ואומר שמי שמסוגל לתאר את מצבו כפי שאת מסוגלת, בכזאת בהירות מודעות ואפילו חוש הומור, לא סובל משום ירידה קוגניטיבית. את אפילו לא בפורום הנכון משום שאת לא "גריאטרית" ומה שאת מתארת זו לא הזדקנות במקסימום התבגרות + עייפות החומר והרוח (אולי בעיקר הרוח). משפט המפתח שלך שכנראה עדיין מתאר (ויתאר) את מצבך הוא "לא הסתדרתי עם החיים ועם עצמי", זו לדעתי האבחנה ואם יורשה לי להציע לך הצעה אישית ומקצועית, אין לזה כתובת רפואית, אולי המשך שיחות טיפול פסיכולוגי כזה או אחר אבל לא רופאים.(ובעיקר תמשיכי לטפל בבעלי החיים!!)

16/08/2014 | 14:09 | מאת: romi

26/11/2014 | 13:55 | מאת: ציון בודאי, ביבליותרפיה

לידיעתך ביבליותרפיה לגיל השלישי קושרת בין גוף לנפש וחושפת מדי פעם אניגמה מהחיים ומפגישה אותנו עם פתרונות אפשריים מתארגנת בקליניקה שלי בגבעת-שמואל קבוצת גיל שלישי אם כי יש גם מפגשים פרטניים. ליצור קשר טלפוני ולפני המפגשים אני משער שההחלטה שזו זיקנה הינה החלטה אישית שלך ציון בודאי, ביבליותרפיה ואוטוביוגרפיה ייעוצית 054-4434195

07/08/2014 | 20:54 | מאת: מרקו

האם אצל דירת בבית אבות שנמצא שיש לה דלקת שתן עי בדיקה של סטיק חובה להכניס קטטר

לקריאה נוספת והעמקה

לא בהכרח אבל אני מניח שהיו לזה שיקולים רפואיים אחרים, אני כמובן לא מכיר את המקרה.

אבי בן 73. בשנים האחרונות אנו (הילדים, ואמא) שמים לב להתדרדרות במצבו הקוגניטיבי. הזכרון נחלש מאד, כמו גם העירנות, הבטחון והרצון לעשות דברים. רוב הזמן הוא ישן או יושב מול המחשב או הטלוויזיה ומגלה רצון מועט לעשות פעילויות מעבר לכך, גם כאלה שאהב בעבר כמו גינון. ישנו אובדן זכרון והתמצאות בשימוש במחשב. ההתדרדרות התחילה מעט אחרי היציאה לפנסיה. ביציאה לפנסיה לא הקפיד למצוא לעצמו עיסוקים ופעילויות. הוא לוקח מזה מספר שנים סטטינים. בעקבות הפצרות חוזרות ונשנות הוא הפסיק למשך תקופה ונראה כאילו מצבו משתפר מעט, אך לצערינו הוא חזר לשימוש בתרופה. קיימות סיבות לחשד בקיומם של דכאון - קיים גם בדור הילדים וגם אצל אמו, והפרעת קשב - מאובחן אצל שניים מהילדים. מזה כשלוש שנים אנחנו מנסים בכל דרך לשכנע אותו להגיע לאבחון קוגניטיבי, אך הוא עקשן מאד ומסרב. מה ניתן לעשות? האם ישנם שינויים שניתן לעשות במזון/בטיפול התרופתי שניתן לעשות כדי לשפר את המצב? האם יש תוספי מזון שניתן להמליץ עליהם לשיפור העירנות והמצב הקוגניטיבי?

לקריאה נוספת והעמקה

נחום שלום לצערי ללא אבחון קוגניטיבי/הערכה כללית, לא ניתן לדעת מה ה"בעיה" וכל זמן שהאדם עצמו לא מוכן לזה אין כל כך מה לעשות ואיך להמשיך, כולל לא להתחיל לתת לו תוספי מזון ובוודאי שלא תרופות.

12/07/2014 | 20:17 | מאת: רוית אייל

אבא שלי בן 75בערך,לפני ארבע שנים בערך סבל מהזיות ראה אנשים,דמויות,אחרי שהיה אצל רופא ועשו סי טי מסתבר שיש לו דימציה. הוא לוקח לזיכרון אסנטה 10, קלופידקסל 75. ופרפנאן 4, לאחרונה הוא ישן המון ,כבר איו לו הזיות,בעבר היה מבולבל ולא זיהה אותנו.כיום שוכח לצחצח שיניים צריך עזרה במקלחת ועייף המון,ירד במשקל ויש לו המון רוק בפה. נאמר לנו שהרוק הוא מהמחלה האם זה נכון? האם יש כדור להפחתת הרוק? הוא לא יוצא מהבית בגתל הרוק, הוא אוכל פחות ורועד בידיים אשמח לשמוע חוות דעתך בהקדם תודה רבה ערב טוב מהבת המודאגת מאוד

לקריאה נוספת והעמקה

רוית שלום ריור יכול להיות חלק מהתמונה של דמנציה מתקדמת ולא תמיד ניתן לטפל בו. קיימות תרופות "מיבשות" אבל היות שיש להן השפעה על מערכת העצבים המרכזית, בדרך כלל בעיתי לתת אותן לחולים שממילא סובלים מפגיעה קוגניטיבית. אני מציע בכל זאת לפנות להערכה מחודשת של מצבו הכללי/קוגניטיבי ובדיקה מחודשת של התרופות שהוא נוטל.

0550שלי בן 84 חווה הדרדרות משמעותית בכל התפקודים, לאחרונה אובחן במרפאה קוגניטיבית: "ירידה קוגניטיבית ברמה של דמנציה מסוג אצלהיימר" עם הפרמטרים MMSE - 18\0 זכרון מילים לצווח קצר 0\3 כמו כן נצפתה ירידה של 4 קג ב6 חודשים ולכן הומלץ על ENSURE כןMEMORIT 5 הוא לוקח תרופות אלו, אולם ללא שיפור. האם יש המלצה למרפאה או מומחה בחיפה \ בקריות שיכול להמליץ על טיפול משמעותי יותר. בתודה מראש טל

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום דמנציה אינה מחלה פשוטה לטיפול, בלשון המעטה, לעיתים חולף זמן אם בכלל עד שרואים השפעה של תרופה כזו או אחרת, תלוי גם מה חומרת המחלה, מחלות נלוות, מצב גופני ועד. אין דבר כזה "טיפול משמעותי יותר" מנסים ורואים. אני מציע לחפש יותר מידע באתר של עמותת "עמדא" או בקו החם שלהם *8889,

10/07/2014 | 23:23 | מאת: דן

החולה בן 74 צלול לגמרי והיה עצמאי לחלוטין עד הקטיעה בגלל חסימת העורק הראשי ומספר רב של צינתורים שלא צלחו, עבד עד גיל 71. לפני 20 שנה ניתוח מעקפים,, אין סכרת, יש רק בעיית כלי דם ברגלים. לא ידוע על בעיית לב כלשהיא . רגל ימין נקטעה מעל הברך, רגל שמאל כבר שנתיים במצב של הפרעה קשה באספקת הדם לרגל והפרעה בזרימה לאצבעות עם אינדקס בדופלר 0.37 ו-PPG 0.21 ,ברגל שמאל דופק פמורלי בלבד. המטופל רוצה מאוד פרוטזה לרגל ימין, רופא השיקום טוען שהמצב יכול לסכן את הרגל השניה ואין אישור, לטענתו יש כאן התווית נגד,נגד מתן אישור שיכול לגרום נזק יותר מתועלת. מה דעתך? איך בכל זאת ניתן לתת לו כן איכות חיים? האם יש דבר כזה פרוטזה באופן פרטי? מי יכול לתת חוות דעת נוספת בנושא? אודה לתגובתך תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

דן שלום אם אינך שלם עם ההחלטה של הרופא שמכיר את המטופל תמיד ישנה אפשרות לקבל חוות דעת של מומחה שיקום אחר, יש כמה מרכזי שיקום בארץ ואני מניח שזו לא בעיה לאתר רופא לחוות דעת נוספת.

07/07/2014 | 19:17 | מאת: רחל

שלום. אני עו"ס בבית סיעודי. יש לנו דיירת בת 87 דמנטית. שחדלה מלאכול. ומקיאה כל נוזל שמכניסה לגופה. יוער כי בשבועות האחרונים ניכר שהיא בדיכאון, דבר שיכול להביר את חוסר התאבון. בברור בבי"ח אין שום מימצא. חדשנו באבנים בכיס מרה, דלקת מעיים, אך הכל נשלל. הצוות הרפואי חושש להכניס זונדה מחשש לאספירציה. אולי יש למשהו רעיון איזה כיוון נוסף לבדוק. תודה עו"ס רחל

לקריאה נוספת והעמקה

רחל שלום את מעלה בעיה רפואית בעיקרה והתחום המתאים להתיעצות הוא גסטרואנטרולוגיה, אני גם מניח שהיא מקבלת טיפול תרופתי מתאים למניעת הקאות. האכלה דרך זונדה או פג היא פחות או יותר האופציה היחידה להאכלה, אם כי נכון שקיימת סכנה של אספירציה בשתי האפשרויות האלה. השאלה שלדעתי צריכה להשאל היא האם יש בכלל מקום לברורים מעמיקים ובד"כ פולשניים אצל הדיירת ? מה רמת הדמנציה שהיא סובלת ממנה? מה עמדת המשפחה? האם מתכוונים להאכיל אותה "בכוח"? מה קורה בינתיים?

06/07/2014 | 07:09 | מאת: ל

הייתי רוצה לדעת איזה רופא מומחה קובע וקביל בבית משפט שיכול לחוות צלילות דעת במבוגרים בשביל צוואה

פסיכיאטר

שלום, השאלהשאשאל בהמשך היא: האם מומחה לגריאטריה יוכל לסייע במצב שאני מתארת בהמשך: אמא שלי בת 86 סובלת מכאבים קשים בשרירי הזרועות עד כדי פגיעה בתפקוד היומיומי. הכאבים אינם קשורים בפעילות ומקשים למשל בהתלבשות, בישול, ואפילו החזקת ספר. המצב הזה גורם לה גם למצב רוח ירוד מאוד. ברקע: יש מחלת סוכרת מאוזנת היטב (רוב הזמן גלוקוז באזור 100 ואף למטה מזה). לחץ דם גבוה מאוזן גם הוא. כמו כן, עקב בעיות במערכת הלימפתית הרגליים מתנפחות. לעיתים העור מפריש נוזלים, אולם רוב הזמן זה לא קורה. מטופלת בפוסיד והפיתרון העיקרי שהוצע - הרמת רגליים. הכאבים הקשים בזרועות החלו בפעם הראשונה לאחר השינוי בתרופת האלטרוקסין. עם התאמת התרופה המצב השתפר מעט אך הכאבים לא פסקו ויכולת התנועה לא חזרה במלואה. בדיקות מעקב שנערכו לאחרונה נראות בסדר, פרט לפוטאסיום גבולי בערך התחתון. רופא המשפחה לא הצליח למצוא פיתרון לכאבים עד כה. שאלתי, להזכירך: האם רופא לגריאטריה יכול לסייע במצב כזה? תודה !

לקריאה נוספת והעמקה

לדעתי לא.

11/07/2014 | 20:27 | מאת: רותי

28/06/2014 | 10:29 | מאת: DAN

היתה עצמאית עד לפני חודשיים ואז עברה אירוע מוחי ,יחסית קל,כעת בביתה עם עזרה צמודה, והליכון,אבל כעת לא מצליחה להגיע לשירותים בזמן ובורח לה שתן,בב"ח היתה עם חיתול בשעות היום,אבל ביקשה והגיע בזמן לשירותים.כעת לא מספיקה,יש משהו שניתן לעשות לעזור לה ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

כדאי להתחיל בבדיקה של אורולוג/ית או גניקולוג/ית או לחילופין לפנות איתה להערכה כוללת אצל גריאטר משום שהסיבות לחוסר השליטה הן רבות ולא תמיד קשורים לבעיה אורולוגית "טהורה".

22/06/2014 | 20:39 | מאת: קרן

שלום, אבי חולה דמנציה ומטופל בתרופה בשם אקסלון ולאחרונה עקב חוסר שקט ואגרסיביות מילולית (קללות, כעס) קיבל את התרופה ריספונד 1 מ"ל במטרה להרגעה. השאלה היא: 1. בעלון של התרופה מצוין אזהרה "מחקרים בחולים קשישים הסובלים מדמנציה הראו כי ריספונד הנלקח לבדו קשור בעלייה בסיכון למוות". 2. אבי סובל בקושי בהירדמות ואחת התופעות לוואי השכיחות מאוד מצוין קושי בשינה. האם כדאי לתת את התמיסה בשעות הבוקר? והאם השימוש בתרופה עלול להיות בעייתי?

לקריאה נוספת והעמקה

אני חושב שהרופא שרשם את התרופה לאביך צריך להנחות אותך. בעיקרון ניתן לתת את התרופה בבוקר/ בערב או גם וגם. השאלה מתי בעיקר הוא באי שקט? צריך לקחת בחשבון שריספונד במשך היום עלול לפגוע בערנות ועלול גם לפגוע ביכולת הניידות, זאת מעבר למה שאת ציינת ורשום בעלון התרופה. כאמור, פני לרופא המטפל לקבל הסברים והנחיות נוספות.

17/06/2014 | 11:06 | מאת: מייק

21/05/2014 | 22:56 | מאת: יואב

שלום רב, אימי בת 76, סבלה כ 10 שנים מלחץ דם שיוצב ע"י כדור בודד ליום. לפני כשנה הרגישה רע מאוד ואושפזה עם לחץ דם של 220. מאז עלה מינון התרופות לייצוב לחץ הדם. מאותה נקודת זמן של האישפוז חלה ירידה דרסטית בתפקוד שלה: מאישה בת 75 שהתנהגה כבת 60 החלה להתנהג כבת 90. היא מרגישה חולשה כללית רוב הזמן מתקשה ללכת (עקב כאבי רגלים בהליכה) ולבסוף בא גם דיכאון. בדיקות שונות שערכנו לא העלו ממצאים חריגים, מלבד מיפוי עצמות ו CT עמוד שידרה אותן נברר בקרוב ע"י אורטופד. אורטופד רשם לה כדור נגד דלקת (שלא הייתה) רק שהכדור לא מתאים לחולים מלחץ דם וגרם לה ללחץ דם גבוה שכרגע נראה לקראת ייצוב אחרי שינויי מינון תרופות. בימים אלו החלה לקבל כדורים נגד דיכאון. אשמח לקבל כל המלצה לבירור הסיבה לחולשה הכללית כולל לאיזה רופא מומחה מומלץ לפנות לייעוץ. תודה יואב

לקריאה נוספת והעמקה

יואב שלום אי אפשר לתלות את הכל בלחץ דם או בתרופות ללחץ דם, זה לא מסביר את מה שאתה מתאר, אני מציע לפנות עם אימך להערכה כללית במרפאה גריאטרית.

21/05/2014 | 20:23 | מאת: שרה

אבי בן 98 יחסית צלול המטפלת הסיעודית עוזבת אחרי 6 שנים וגם ככה איבדה את הסבלנות וצועקת עליו הרבה. עד כמה קשה לאדם מבוגר להתרגל למטפלת חדשה. אודה לתשובה מהירה.

שרה שלום תלוי באדם, תלוי במטפלת, תלוי בכם וכמו כל דבר בחיים תלוי במזל, חוץ מזה, הרי ממילא אין ברירה אלא להביא לו מטפלת או מטפל חדשים.

12/05/2014 | 17:43 | מאת: נכדה

שלום רב, סבתי בת 84 עברה אירוע מוחי קל לפני 5 שנים. לפני כחצי שנה נפלה ונותחה בניקוז דימום סאב-דורלי. היא שוקמה ומצב רוחה היה תקין לאורך כל תהליך השיקום. אובחנה ע"י פסיכוגריאטרית כסובלת מדמנציה וסקולרית ובעצתה הוכנסה לבית אבות למחלקת תשושים(לא נפש) . מאז הנפילה משתמשת בחיתולים עקב אי שליטה על מתן השתן וכן בהליכון. לאחרונה, קיימת הידרדרות לעתים רחוקות בשליטה על הסוגרים האחוריים, אפיזודות של שכחה לעתים רחוקות (כמו למשל, מספרת את סיפורי ביתה כאילו קרו לה בעצמה, אך מבינה שהתבלבלה לאחר מספר דקות, לעתים מתעוררת ואינה מבינה איזה יום או מה השעה). עד היום היו שאיפות לחזור לכוחותיה ולביתה, אך כיום משלימה עם מצבה, ומעדיפה להישאר בבית האבות בטענה ששם אין לה אחריות, אין אמוציות, יש מי שידאג לה לצרכים שלה. לנו המשפחה זה נראה כמשהו חריג מכיוון שמדובר באשה אופטימית, חברותית ובעלת שמחת חיים בלתי רגילה. יש לציין כי אינה מטופלת בתרופות להאטת הדמנציה. ניתן לנהל איתה שיחה ברומו של עולם, ואי אפשר לנחש כי היא סובלת מדמנציה. כיצד מתמודדים עם חולים מטעים שכאלה ומתי יש טעם לתת נוגדי דיכאון או כל טיפול מועיל אחר? למה עלינו לצפות בהמשך? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

<p>לנכדה שלום, אם סבתך כפי שאת אומרת "משלימה עם מצבה"ומעדיפה להישאר בבית האבות, כי זה נוח לה ומתאים לה, לדעתי אין כל סיבה לא לקבל את החלטתה. אני לפחות לא רואה בזה סתירה לזה שהיא אופטימית, חברותית ומלאת שמחת חיים, יש אנשים רבים שמעדיפים לחיות במסגרת כזאת, שבמספר מובנים אכן נוחה יותר ועשויה לאפשר בין היתר חיי חברה פעילים יותר מאשר הבית. מתן תרופות להאטת הדמנציה כפוף כמובן לחוות דעתו והמלצתו של הרופא המטפל. מה כוונתך ב"כיצד מתמודדים עם חולים מטעים שכאלה" ולמה היא צריכה כדורים נוגדי דיכאון? בעיקרון דמנציה היא מחלה מתקדמת ומחמירה עם הזמן אך זה מאוד משתנה בחומרה ובקצב ההדרדרות מאדם לאדם.</p>

27/04/2014 | 21:28 | מאת: אור

בס"ד שלום רב, מזה עשרות שנים שחמותי נוהגת לצרוח,כדבר שגרתי, אולם בשנים האחרונות ובמיוחד לאחרונה היא צורחת ברציפות מעל 12 שעות, ללא הפוגות ,שוברת כל מה שאפשר ,כולל את המשקופים בביתה.אני לא ראיתי אך מספרים לי עד כמה המצב בלתי נסבל .יש לציין שהיא מקבלת טיפול מעולה מכל הבחינות. היא מסרבת לקבל כדורי הרגעה או כל סוג אחר של טיפול בנדון. הבן שלה שחי איתה ומטפל בה - הודיע שהוא קורס ולא מסוגל יותר לטפל בה אם לא תקבל טיפול רפואי מיידי. אילו אפשרויות קיימות כדי לטפל בבעית הצעקות וההרס שחמותי גורמת ? בתודה ,אור

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום אני מציע שתתיעצו עם פסיכוגריאטר או פסיכיאטר, בדרך כלל הטיפול היחיד למצבים שאת מתארת הוא תרופתי, הטיפול קיים בכדורים או בטיפות והוא יעיל למדי. אם הכרחי לתת לה תרופות הרגעה כפי שנשמע ממכתבך והיא לא תסכים לקחת כדורים, אפשר כאמור לתת לה את הטיפול בטיפות בלי ידיעתה, בלית ברירה.

28/04/2014 | 10:05 | מאת: אור