פורום גריאטריה

הפורום נועד לתת מענה לנושאים בתחום הבריאות בזקנה: זיהוי ומניעת בעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר, דרכי ההתמודדות עם מצבי חולי האופייניים בגיל זה ועוד אחד הנושאים המרכזיים הוא גילוי ומניעה, נושא שבזקנה, כמו בכל תחום אחר בסיעוד ורפואה, הוא בעל חשיבות רבה, במיוחד נוכח העלייה ההולכת וגדלה בתוחלת החיים וההתייחסות היום לבריאות לא רק כהעדר חולי, אלא כהרגשה של רווחה גופנית, נפשית וחברתית וכיכולתו של האדם לתפקד בחברה ובסביבה שמתאימים לו. נעסוק בשאלה כיצד ניתן לזהות בעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר, והאם ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותן ולטפל בהן. מהן דרכי ההתמודדות עם מצבי חולי האופייניים בגיל זה: ירידה תפקודית, ירידה בזיכרון, הפרעות בהתנהגות, דיכאון, הפרעות בשיווי משקל ועוד. נושאים נוספים: שימוש נכון בתרופות, אי שליטה על סוגרים, מניעה וטיפול בפצעים ועוד.
741 הודעות
626 תשובות מומחה

מנהל פורום גריאטריה

13/09/2012 | 01:14 | מאת: אלון

שלום דוקטור, הרבה בתי אבות של היום מכנים עצמך:"בתי אבות סיעודיים" מה ההדבל בין טיפולם לקשיש לטיפול גיריאטרי בקשיש? או שזה אותו דבר? כמו כן,אך אדע האם אבי הוא בקבוצת הגיריאטרים?

לקריאה נוספת והעמקה

אלון שלום גריאטריה היא בעצם רפואה של הזיקנה, באופן רשמי מי שמלאו לו 65 מצטרף ל"מועדון" הגריאטריה ללא קשר למצבו התפקודי. המונח סיעודי בעצם מתאר מצב תפקודי כשהכוונה לאדם שאינו שולט על סוגרים, אינו נייד וזקוק לעזרה חלקית עד מלאה ברוב תפקודי היומיום, בתי אבות סיעודייים או מחלקות סיעודיות מיועדות לטיפול באנשים המוגדרים סיעודיים להבדיל כמובן מעצמאי או מ"תשוש" שזקוק לעזרה קלה, בד"כ שולט על שני הסוגרים ונייד גם אם זה בעזרה.

יש לו נטיה למעוד בגלל שאינו מרים את כף הרגל בהליכה. הוא לחוץ מאד, אבל מפוכח. על מה התופעות האלה מעידות? האם צריך נוירולוג? לחץ הדם מאוזן ע"י כדורים, עבר סיטי ראש לפני 10 ימים הכל תקין. תודה מראש על תשובה אורנה

לקריאה נוספת והעמקה

אורנה פניה לנוירולוג יכולה בהחלט להיות הצעד הראשון לאבחון התופעות שאת מתארת.

08/09/2012 | 16:48 | מאת: לאקי

הורי מבוגרים. ניצולי שואה. אני לא מדגישה זאת סתם היות וזה השפיע רבות על אופים הקשה מגיל צעיר ומחמיר היום. הם לא רוצים עזרה אם כי קשה להם כבר לתפקד לבד. הם בקושי הולכים. העזרה היחידה ובקושי, היא הבחורה שמגיעה מבטוח לאומי ומנקה להם. הם הסכימו לקבל אותה בכוח. סדרתי להם לחצן מצוקה והם גרמו לי לבטלו בטענה שזה בזבוז כסף אם כי כיום הם טוענים שלא בקשו זאת ושבעלי לקח אותו מהם בכוח. אבי היה מאושפז כבר מספר פעמים עם דלקת ריאות. בקופת חולים אבי רב כבר עם כול הרופאים. נראה לו שכולם נגדו. הוא לא ראה טלוויזיה ומיד אמר שניתקו לו אותה כי הוא זקן.......... קשה להתמודד עם אנשים שצורחים עליך כשאתה מביא להם משהו. הם לא אוהבים לקבל עזרה. אימי צלולה יותר ואני מרגישה שהיא שבורה כבר. מזל שהם לא צועקים על הנכדים שמביאים להם קניות. קשה לי אתם ואני אובדת עצות. מה אפשר לעשות עם מבוגרים שלא מתפקדים ומסרבים לקבל עזרה ?

לקריאה נוספת והעמקה

לאקי שלום אני מבין שהמצב שאת מתארת קשה לך אולם כל זמן שהורייך אינם מוכנים לקבל את העזרה שאת מציעה להם, אין כל דרך לכפות זאת עליהם אלא אם הם מסכנים את עצמם או חיים בתנאים של הזנחה שמסכנת אותם באופן ממשי. אני מניח שאחת הסיבות העיקריות לסירוב שלהם היא מה שאת מתארת "אופי קשה" ודרך חיים מסויימת שאליה הם רגילים כמו לא להעזר באיש. ההכרה בקושי לתפקד באופן עצמאי והתלות באחרים, גם אם הם בני משפחה קרובים, היא קשה להרבה אנשים, בוודאי למבוגרים והם יעשו את הכל כדי להמשיך ולתפקד לבד גם אם לך זה ברור שכבר אינם מסוגלים, יחד עם זאת הם כן מוכנים להיעזר במטפלת מטעם בטוח לאומי וכן מקבלים (אמנם בצעקות, אבל תנסי להבין שזה לא אישי נגדכם) דברים שמביאים להם, זה גם לא מעט. תפקידכם להציע עזרה, אם הם יקבלו אותה או לא, זו החלטה שלהם, כאמור כל זמן שזה לא גובל בסכנה להם. לגבי ההתנהגות שאת מתארת אצל אביך, כדאי לנסות להגיע איתו לאבחון של גריאטר ואם כדברייך אימך צלולה יותר, אפשר לנסות לשכנע אותה שתשפיע עליו להגיע לאבחון כזה. מעבר לזה אני מציע לך לפנות ללא הורייך לעובדת הסוציאלית ברווחה או בקופת החולים ולהתייעץ איתה כיצד את יכולה להתמודד עם המצב שאת מתארת. בהצלחה ושנה טובה

שלום, אבי בן 84 אובחן כחולה דימנציה. המחלה באה לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, אלימות מילולית קשה וגסה כלפי אמי, האשמות כי גונבים לו כסף, שאמי בוגדת בו עם חצי שכונה, מאשים שמנסים להרוג אותו, איומים, התפרצויות בכי ללא שליטה, מעבר חד בין מצבי רוח, חוסר התמצאות בזמן ובמרחב, השתנה בכל רחבי הבית, הליכה מהבית לבד (מדובר בעיוור שאף פעם לא יוצא לבד) תוך אמירה כי אולי לא יחזור הבית ועוד ועוד. בנוסף מדובר בעיוור כמעט 100% , חירש, חולה לב וסכרתי. לפני כשבועיים התחיל טיפוח בקלונקס אשר החמיר מאד את המצב והגביר את התפרצויות הזעם, האלימות המילולית, ניבולי הפה הקשים והגסים, האיומים והפארנויות. לאור ההדרדרות במצבו, בימים האחרונים מקבל ריספרדל אשר הרגיע אותו, למספר ימים.היום חזר שוב לפארנויות אם כי לא באותן עוצמות וללא אלימות מילולית כפי שהיה לפני שהתחיל ליטול את התרופה.האם ניתן/צריך להעלות את המינון לכדור אחד של 1 מ"ג פעמיים ביום (בוקר וערב) או שצריך לכך אישור רופא? החשש הגדול שלי הוא שהפארנויות ישובו בעוצמה חזקה והוא עלול לעבור מאלימות מילולית ואיומים גם למעשים ואלימות פיזית. המטרה שלנו היא למצוא עבורו מקום מתאים מאחר ואמי כבר לא מסוגלת לטפל בו ולא יכולה לקחת אחריות באם ייצא מהבית ויקרה לו משהו ברחוב (זו גם הייתה האמירה של מנהל המרפאה בקופ"ח עימו שוחחתי, כי יש למצוא עבורו מקום מתאים אבל רק לאחר אבחון). אבי אמור לעבור בתקופה הקרובה אבחון פסיכו-גריאטירי. שאלתי היא האם לאור העובדה כי הרספירדל מאזן אותו יחסית ובערבון מאד מוגבל בשלב זה, האבחון הפסיכו-גריאטרי עלול שלא לעלות על המצב האמיתי בו הוא נמצא ולמעשה לא לתת לנו פתרון של הוצאה מהבית למקום מתאים עבורו? האם הריספרדל יכול "להטעות" את המאבחן ולתת תמונה כוזבת של מצבו ושל החיים של שאר בני הבית עם המחלה? האם האבחון מתייחס לעובדה כי הוא מקבל את הרספירדל בגלל המצב אליו נכנס בשבועות האחרונים והאם יש משקל גם לשאר בני הבית לספר על החוויות הקשות כתוצאה מהדמנציה על-מנת לקבל תמונה כוללת ואמיתית של מצבו? אני מניח שהוא לא יוכל לנצח לקבל את התרופה הזו מאחר והבנתי כי היא בעייתית ומסוכנת לחולים במצבו ובגילו. בנוסף רציתי לדעת האם הוא עלול להתרגל לרספירדל ולחזור למצב הקודם גם תוך כדי נטילתה. בנוסף אבקש לדעת אם במידה ויש המלצה להוציאו למקום מתאים כיצד עושים זאת. אני חושש שהוא ייכנס לפארנויות נוספות ויאשים אותנו שאנחנו הופכים אותו למשוגע... סליחה על הפנייה הארוכה, אך אני ממש בלחץ ואובד עצות. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

נלסון שלום אתה רושם שאביך מאובחן כסובל מדמנציה ומטופל תרופתית, איזה אבחון נוסף הוא צריך לעבור? למיטב ידיעתי אם כבר ישנה אבחנה כזאת בנוסף למכתב הפניה שיתאר את מה שאתה מתאר, זה אמור להספיק כדי למצוא לו מקום מתאים שעל פי התיאור שלך הוא מוסד או מחלקה לתשושי נפש. בכל מקרה אבחון פסיכוגריאטרי יעלה על המצב האמיתי של אביך למרות שהריספירדל ממתן את הפרעות ההתנהגות ובוודאי שלדווח של בני הבית יש משקל רב מאוד באבחון כזה. שינוי מינון של תרופות צריך להיעשות רק בהנחיה של רופא גם משום שכפי שאתה עצמך מציין זו תרופה אמנם יעילה אך בעייתית, בין היתר משום שהיא עלולה לפגום באופן משמעותי בניידות של המטופל שמקבל אותה. התגובה לתרופה כפי שאתה בעצמך רואה, עלולה להשתנות . לשאלתך האחרונה, קח בחשבון שייתכן והוא יאשים אתכם כמו גם כל ההתנהגות הפאראנואידלית שאתה מתאר, זה אינו מצב פשוט אך ממה שעולה במכתבך אני מבין שאין לכם יותר מדי ברירות משום שכל המשפחה (כולל אביך) סובלים מהמצב הקיים וכנראה שלא ניתן להמשיך ולהשאיר אותו בבית. במקביל אני מציע שאולי תפנו אתם (ללא אביך) לעזרה מקצועית כיצד להתמודד עם המצב .בו אתם נמצאים, אני מאמין שעזרה כזאת של שיחות עשויה לעזור לכם. בהצלחה ושנה טובה.

20/09/2012 | 15:43 | מאת: נלסון

שלום, לצערי הריספרדאל אינו מסייע כפי שקיווינו. המינון שהוא מקבל היום הוא 1 מ"ג פעמיים ביום ועדיים סובל מהתפרצויות זעם (כולל במקומות ציבוריים) ועדיין ממשיך לחיות בתוך ההזיות שלו. הוא בר אליי בטענות על שאינני מאמין לו לכל הסיפורים שסיפר לי אמי. טוען כי היא מסיתה אותי נגדו ומנסה לבודד אותו מהעולם...הוא כל הזמן רק רוצה שאמא שלי תשב איתי בנוכחות ותספר לי על "מעלליה"...כל שיחה טלפון שלי איתו נגררת לאותו נושא. מה נכון לעשות? האם לשתף פעולה על ההזיות והפארנויות שלו? האם להתעמת ולהתווכח איתו ואולי להצעים את תחושות השווא שלו שכולם נגדו? אני אובד עצות ולא יודע כיצד להתנהג במצב הזה כל מה שעומד לנגד עיניי הוא אמי שלאט לאט נחלשת מיום ליום. תודה ושנה טובה

28/08/2012 | 02:46 | מאת: ניצה

שלום רב גיסי בן 75 וכבר מספר שנים שהליכתו נעשית איטית יותר ויותר לאחרונה הוא גם מראה מעת סימני בלבןל תודה רבה עבור התגןבה

ניצה שלום אני ממליץ על פניה לאבחון גריאטרי כולל לגיסך.

איזה פתרונות / תרופות / מוצרים שקיימים כיום בשוק או שנמצאים בפיתוח כדי למנוע מקשיש לאבד את שיווי המשקל בזמן שהם הולכים למשל ברחוב, איבוד השיווי משקל גורם לכך שהקשיש נופל וזה מאוד מסוכן כי הוא יכול לשבור לעצמו עצם כמו למשל את האגן ואז הוא צריך להתאשפז בבית החולים

לקריאה נוספת והעמקה

רותם שלום בשלב ראשון צריך למצוא את הסיבה לכך שקשיש מאבד שיווי משקל, יכולות להיות הרבה מאוד סיבות לכך ולכל סיבה יש פתרון או פתרונות שיתאימו וגם כאלה יש הרבה, בדרך כלל מדובר בשילוב של סיבות ופתרונות.

25/12/2012 | 21:08 | מאת: שלומי

ניראליממממממממממממממממ לאאאאאאאאאאאאאא?!!!!!!!!!!!

19/08/2012 | 07:13 | מאת: דפנה

אמי בת ה-92 החלה לגלות סימני דמנסיה, ומדמיינת דברים משונים. רופאת המשפחה נתנה הפנייה לרופא פסיכו-גריאטרי. שאלתי: 1. האם ניתן לאבחן מצבים קוגנטיבים גם אצל רופא גריאטרי רגיל? (כי אמי חשדנית) 2. האם איבחונה כחולת דמנסיה מצריך מינוי אפוטרופוס? ומי יכול להיות אפוטרופוס? תודה דפנה

לקריאה נוספת והעמקה

דפנה שלום רופא גריאטר "רגיל" בהחלט יכול לאבחן ליקויים קוגניטיביים. אבחון של דמנציה אינו מחייב אפוטרופסות משום שיש מספר שלבים של דמנציה, כאשר בחלקם (ההתחלתיים בעיקר) התפקוד נשמר גם אם באופן חלקי, גם כשמדובר על אפוטרופסות היא יכולה להיות על רכוש בלבד, על גוף או על שניהם. אישור אפוטרופסות הוא החלטה משפטית, בדרך כלל זה יהיה בן משפחה אך לא בהכרח.

15/08/2012 | 12:12 | מאת: שוש

אבי בן 89 וסובל מדמנציה. הבעייה העיקרית מעבר לשיכחה היא בעיית הלילות. ברגע שנכנס למיטה אחרי רבע שעה מתחיל להסתובב ללכת לבית השימוש, להדליק אורות להיכנס לחדר של המטפלת ולהציק לאמי. בשבוע שעבר החלטנו להעביר אותו לחדר סמוך על מנת לאפשר לאמי לישון בלילות. הבעייה כמובן נמשכת. מסתובב כל הלילה ומציק לכולם. כאשר מעירים לו הוא מכחיש בתוקף שאכן הוא עושה זאת. לצערי, מתחילה אצלו אלימות מילולית דבר שלא היה קיים בעבר. אמא שלי מיואשת והיתה רוצה להוציאו מהבית. מה ניתן לעשות או לעזור במצב כזה?

לקריאה נוספת והעמקה

שמש שלום אני מציע לקחת את אביך לבדיקה של גריאטר, כדאי לבדוק מהו סדר היום של אביך: האם הוא ישן במשך היום? האם הוא פעיל במשך היום? לעיתים חוסר שינה בלילה הוא פשוט תוצאה של חוסר עייפות. צריך כמובן גם לבדוק את הטיפול התרופתי שהוא מקבל היום, האם נדודי השינה קשורים לתרופות שהוא נוטל. אם הסיבה לנדודי השינה ולאלימות המילולית היא הפרעות התנהגות של דמנציה, אזי קיים טיפול תרופתי שיכול להתאים לטיפול במצבים אתה מתאר.

06/08/2012 | 19:43 | מאת: איילה

מאד מעוניינת ללמוד קורס על בסיסי בגיארטריה אבל אני יודעת שמבחן הכניסה עליו מאד קשה [ סדר גודל של מבחן ממשלתי ] . מבקשת עזרה איך ללמוד ומאיפה להתחיל

06/08/2012 | 12:44 | מאת: בת

למר שפר שלום יש לי אמא חולת אלצהיימר . היא נמצאת בביתה עם מטפלת. אני מחפשת מרפאה בעיסוק שתעסיק אותה לפחות פעם בשבוע לכמה שעות. אולי זה ישפר את מצב רוחה.ראיתי פעם תוכנית טלויזיה שיש מרפאות שעובדות בתחום והם מדווחות על הצלחה. אודה לך אם תוכל להפנות אותי למקום רלוונטי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אני לא מכיר מרפאות כאלה ובכל מקרה הפתרון הוא לדעתי לא פעם בשבוע למספר שעות ולו רק משום שלאימך לא תהיה סבלנות למספר שעות, הדבר שנכון לעשותו הוא שהמטפלת שלה תקבל הדרכה מתאימה וכך היא תוכל להעסיק אותה כל יום ואפילו כמה פעמים ביום לפרקי זמן קצרים בהתאם למידת הסבלנות שלה, הערנות, מצב הרוח ועוד. האם ניסית לפנות למרפאה בעיסוק בקופת החולים? אני יודע שקיימת אפשרות של ביקור לצורך הדרכה כפי שציינתי. מקום נוסף שאת יכולה להעזר בו זוהי עמותת עמד"א, (טלפון 8889* )יש להם בין היתר ערכה מצויינת שבדיוק מתאימה למה שאת מחפשת ובמקומות מסויימים הם אף שולחים מתנדבים שיעבדו עם המטופלים ומטפליהם על אותה ערכה.

05/08/2012 | 20:14 | מאת: שיר

אילן שלום חמי בן 87 סובל מפרקינסון ומקבל גם תרופות ללחץ דם וסכרת בזמן האחרון לא אוכל כמעט כלום בבוקר גבינה לפעמים אוכל את הסלט ולפעמים לא הוא מבקש לאכול אבל לועס ולא בולע מוציא מהפה ולא יודע להסביר למה הוא טוען שיש לו עצירות כבר שמונה ימים ממה זה יכול לנבוע התרופות אולי או משהו אחר אנחנו כבר לא יודעים מה לחשוב לפעמים הוא אוכל ולפעמים לא שזה הרוב תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שיר שלום עצירות במצבו של חמך יכולה לנבוע ממספר סיבות: תרופות, ניידות מוגבלת, שתיה מועטה, אכילה מועטה ועוד, אני מציע לפנות ליעוץ רפואי משום שאם אכן לא היתה לו יציאה כבר 8 ימים זהו מצב שדורש פתרון מיידי.

11/08/2012 | 22:08 | מאת: שיר

אילן שלום תודה על התשובה אבל מה לגבי האוכל מה ניתן לעשות בנידון הוא לא בולע כמעט שום דבר מבקש ולא אוכל-לועס ולא בולע אנחנו לא יודעים למה אם קשה לו לבלוע או משהו הוא לא אומר לנו שמשהו מפריע לו

30/07/2012 | 21:50 | מאת: ארז

שלום רב אבי בן 82 סיעודי לא משתף פעולה אנחנו מטפלים בו כבר 10 שנים בבית אם עובד זר לאחרונה הוא עושה לנו בעיות אם מזון ושתיה פשוט לא רוצה ביקרנו בבית חולים והמליצו לנו לעשות לא פג הבעיה התור לוקח כחודש ובנתיים לתת לו זונדה אבל צריך לקשור לו את הידיים 24 שעות כי הוא מוציא את זה האם יש אפשרות לעשות את זה באופן פרטי ואיפה בשביל לא לתת לא לסבול או איך לקצר את התור אם תוכל לעזור לנו אודה לך מאוד תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ארז שלום אני מצטער אבל איני יודע היכן מבוצע פג באופן פרטי, אם אתה גר באזור המרכז אני מציע שתפנה ישירות לבתי חולים פרטיים ותברר איתם - "אסותא" ברמת החייל לדוגמא או מדיקל סנטר בהרצליה.

25/07/2012 | 11:43 | מאת: אביב

שלום אילן רציתי להתייעץ לגבי הוריי שעברו את גיל השמונים שלהם. שניהם באופיים נמנעים מטיפולים רפואיים ודוחים אותם ככל האפשר. הם מתגוררים בביתם. סובלים שניהם מלקות ראיה אבא עבר אירוע מוחי וחזר לתפקוד עצמאי. מתקשרים אל ההורים שלי באופן קבוע להציע להם עזרה דרך ביטוח לאומי ושני ההורים מסרבים לקבל עזרה. מאז ומתמיד הם לא אהבו שנכנסים זרים הביתה. אמא שלי מגלה סימנים של דכאון ...מזניחה את הבריאות שלה, א יוצאת מהבית ועסוקה כל היום בעבר שלה ובקרבנות שלה. בגלל שהיא לא רואה טוב אז הבית לא מתוחזק היטב ולא נקי כמו פעם. בעבר עובדת סוציאלית הציעה לאמא להגיע לשיחות שבועיות כשאבא היה מאושפז עם האירוע אבל אמא התחמקה. הוריי אנשים פשוטים אמא חיה מקצבה ואבא מפנסיה מינימלית. השאלה אם יש גורם בתחום העבודה הסוציאלית שיכול איכשהוא להיכנס לבית ולנסות לעשות להם סדר בכאוס שהם כנראה חווים. הם מתבוססים בבושה ואשמה וחושבים שמה יקרה אם יכנס איש זר ויראה ... והכל בראש שלהם. מה עושים אנחנו האחים מתייאשים מהם. תודה

אביב שלום מעבר לעובדה שהוריך מתקשים למלא בעצמם את צרכיהם לא ברור ממכתבך עד כמה חמור המצב בבית - האם מדובר בהזנחה שממש מסכנת אותם או לא, גם מבחינה רפואית וגם בתחום התפקודי/אישי? ממה שאני מבין ממך זה לא המצב(אתה רושם שאביך עצמאי). כל זמן שהוריך מתנגדים לקבל עזרה מכל סוג, אין לאף גורם זר דרך לאכוף אותה עליהם אלא אם כן הם לדוגמא מוגדרים "חסרי ישע" כלומר אינם יכולים לדאוג לצרכי מחייתם, צרכיהם או שלומם, בשל גילם, מחלתם או מוגבלותם הגופנית, השכלית או הנפשית. (מצב כזה מחייב גם מינוי של אפוטרופוס עליהם - בן משפחה או המדינה). אתה כותב שאתם "מתייאשים מהם" האם מכם הם כן מוכנים לקבל עזרה? ? ישנם מצבים שיש גם מקום מצדכם כילדיהם להעמיד אותם בפני אולטימטום לקבל עזרה אך גם זה לא תמיד מובן מאליו. אני מציע שתיפגשו אתם עם העובדת הסוציאלית בקופת החולים או בלשכת הרווחה לקבלת הדרכה מתאימה.

וכבר כמה ימים שהיא הוזה מדברת לא לעיניין היא מבוהלת בקושי מתקשרת היא בת 79 וגילו לה חיידק כולי בדם וזו הסיבה שאושפזה לנו נראה שהטיפול שהיא מקבלת לא מתאים מה עושים

עודד שלום ההתנהגות של אימך עלולה לנבוע מעצם הטראומה שכרוכה באשפוזבבית חולים (קורה אצל אנשים מבוגרים) ו/או מעצם הזיהום ממנו היא סובלת, פחות סביר שזה קשור למתן סוג מסויים של אנטיביוטיקה שבדרך כלל מותאמת על פי סוג החיידק המזהם.

10/09/2012 | 14:30 | מאת: עודד

18/07/2012 | 12:58 | מאת: אור

אבי בן 80 אובחן לפני 3 שנים כחולה אלצהיימר מקבל טיפול תרופתי-(מדבקות ) הוא אינו סיעודי מתפקד - יוצא לבד מבולבל בימים שעות וכוץ לאחרונה החל לגלות סימני אלימות - מילולית והגרוע מכל בפעם הראשונה אלימות פיזית כלפי אימי במצב של חוסר שליטה דחף אותה והביא לפגיעה . אנחנו אובדי עצות - מצד אחד דואגים לשלומה של האם מצד שני האם להוציא אותו מהבית- בשלב שהוא לא סיעודי מה לעשות למי לפנות ואם להוציא לאן? האם הוא הופך למסוכן? אנא תשובהכם.

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום השינוי במצבו של אביך מחייב פניה חוזרת לגריאטר או הפסיכיאטר שרשם לו גם את המדבקות וזאת כדי להעריך מחדש את מצבו ולהתאים לן במקרה הצורך טיפול תרופתי שיתאים לגילויי האלימות שאת מתארת. בהנחה שהטיפול יהיה יעיל אין בהכרח צורך להוציא את אביך מהבית, יחד עם זאת במקרים שבו מצבו הרפואי של מטופל אינו מאפשר את המשך שהייתו בבית ישנם מוסדות מתאימים המיועדים לחולים הסובלים מדמנציה ושאינם בהכרח סיעודיים, הכוונה היא למוסדות לתשושי נפש וההפניה אליהם היא באמצעות פניה למשרד הבריאות שמוסדות אלה הם בתחום אחריותו.אני מציע שתעזרי בעובדת הסוציאלית של קופת החולים הרלבנטית.

14/07/2012 | 22:10 | מאת: דניאלה

סבתי בת 83 ועד לפני מספר חודשים היא תפקדה בצורה נורמאלית לחלוטין. לפני מספר שנים סבתי עברה אירוע מוחי,יצאה מזה וחזרה לעצמה כרגיל. אך לפני מספר חודשים התחילה להזות דברים. לדוגמא,היא מסתכלת על תמונה ורואה את האנשים בה כאנשים חיים והיא מודאגת מזה שהם לא מגיבים לה. הייתה תמונה של הנין שלה-תינוק שהא מחזיקה בידה,היא מדמיינת שהתינוק לא אוכל,לא שותה והיא מספרת לי בשיחה טלפונית שהיא מחזיקה אותו בידה והוא פשוט לא רוצה לאכול.הגענו לביתה וראינו שהתמונה נמצאת במיטתה בטענה שהתינוק ישן לידה כל הלילה, ליד התמונה ראינו בקבוק,צלחת, ביסקוויט וכפית כאשר היא טוענת שניסתה להאכיל אותו והוא לא רצה. היא מסרה לי את התמונה בטענה שאני אקח את התינוק לאמא שלו. סבתי מקבלת המון תרופות בו זמנית. ברצוני לדעת מה יכול להפסיק לה את הדמיוניות ולהחזיר אותה למצב תפקוד נורמאלי.. אשמח אם תוכל לענות לי כמה שיותר מהר ולתת לי אפשרויות לפתרון. תודה מראש :)

14/07/2012 | 22:21 | מאת: דניאלה

שכחתי להוסיף, ההזיות אצלה הן לא קבועות יש רגעים שהיא הוזה ויש רגעים שהיא מתנהגת נורמאלי.אך בזמן האחרון ההזיות תקופות יותר. רציתי גם להוסיף, סבתי גרה בבית קרקע כאשר יש לו 2 קומות היא גרה בקומה התחתונה ובקומה העליונה גר הבן שלה-דוד שלי. הוא דואג לה ונמצא אצלה מספר רב של שעות ביום. כאשר הוא עולה בחזרה לביתו.ישנם מצבים שבהם היא עולה אליו ומתחילה להתפרץ עליו, היא רואה אותו כבעלה. סבי נפטר לפני מספר שנים. כאשר היא מתפרצת היא חושבת שהוא בוגד בה כי הוא לא נמצא איתה בביתה והיא תוקפת אותו מילולית. אבקש ממך להסביר לי ממה זה נובע ואילו אפשרויות לטיפול קיימות. תודה מראש :)

13/07/2012 | 05:58 | מאת: דב

לפני למעלה מחודש אובחן אצל אבי, הרפס זוסטר. עם התגברות הכאבים קיבל depalpt 200 mg ו fenta 12mcg לפני כמה ימים נוסף percocet 5 mg מזה 4 ימים הוא נמצא במצב של תשישות, מתקשה להיות ער, מתקשה מאוד בהליכה ואינו יכול להתרכז ורוצה רק לישון. עם הופעת התשישיות הפסקנו את ה percocet .אודה לעצתכם

לקריאה נוספת והעמקה

דב שלום התופעות שאתה מתאר עלולות להיות גם של הפנטה, מעבר לזה השאלה האם הוא נוטל תרופות נוספות שקשורות למערכת העצבים (שינה , הרגעה) ואז ייתכן שהשילוב עם הפנטה מגביר את ההשפעה על ערנות, ניידות וכד'. כדאי כמובן לראות מה קורה עם בדיקות דם רלבנטיות (המוגלובין, חלבון, בלוטת תריס, B12). חשוב לזכור שעצם כל מה שהוא עובר ובעיקר הכאבים עלולים לגרום לתשישות, אני מניח שיש גם מחלות רקע נוספות שגם כן משפיעות.

08/07/2012 | 18:38 | מאת: מיקי הראל

אמי בת 91, מתפקדת פיזית וקוגנטיבית סביר מתקשה יותר ויותר בדיבור ומציאת מילים וקצב השכחה גובר. בבדירת סיטי מוח וגומה אחורית נמצאו אטרופיה מוחית מרכזית והיקפית קלה עם אשורים היפודנסיים בחומר הלבן הפריוונטריקולרי מימין. צויין שיתכן מוקדי דילול חומר לבן ושיתכן דה-מיאליניזציה ללא אפק מסה.ללא דימום תוך או חוץ מוחי ומבני בסיס גולגולת שמורים.מה זה אומר? האם יש תרופות חדשות לדימנציה? רב תודות מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

מיקי שלום פענוח מלא של הממצאים אמור לתת הרופא שהפנה את אימך לבדיקה, בעיקרון דלדול מוחי(אטרופיה)קל שלפעמים הוא מה שנקרא "נורמלי לגיל", אזורים היפודנסיים - משמעותם צפיפות נמוכה של רקמה ובעצם המשמעות דומה לאטרופיה, בכל מקרה המשמעות של הפענוח היא רלבנטית רק ביחד עם אבחונים קוגניטיביים שנעשו או יעשו לאימך בשאלה של דמנציה (אני מניח לפי שאלתך). אין תרופות חדשות לדמנציה מעבר לאלה הניתנות היום.

02/07/2012 | 16:54 | מאת: נ.

האם מישהו יכול להמליץ לי על פסיכיאטר טוב המומחה למחלות דיכאון באיזור חיפה? בת משפחה נמצאת במצב דיכאוני קשה מאד ולמרות טיפול פסיכיאטרי מתדרדרת.

02/07/2012 | 13:32 | מאת: גליה

סבתי בת 95, עד לפני חצי שנה צלולה לחלוטין. לפני חצי שנה חוותה ארוע דליריום ראשון (לא ברור מה הטריגר). מאז בערך פעם עד פעמיים בחודש, יש לה יום (עד 36 שעות) בו היא חווה דימיונות שווא, משוכנעת שהיא צעירה יותר, מדברת המון ועוד. פסיכוגריאטר ראה אותה רק אחרי הארוע הראשון ואמר שזה דיליריום ואין מה לעשות מלבד לנסות להרגיע ולתמוך. יש לציין ששאר ימי החודש היא צלולה ומתקשרת היטב, אין לה ירידה קוגניטיבית ואינה זוכרת את האפיזודות האלו. האם יש מה לעשות בנושא? האם זה שזה חוזר כל חודש מאפיין דיליריום או שהוא חד פעמי. האם תדירות כזו של ארועים נחשבת כבר דמנציה?

לקריאה נוספת והעמקה

גליה שלום אתחיל דווקא מהשאלה האחרונה - דמנציה היא תהליך הדרגתי שאינו מאופין ב"התקפים" של בלבול או ירידה קוגניטיבית וחזרה לנורמה. אלא בירידה קוגניטיבית מתמשכת. דלריום לעומת זאת הוא מצב חד של בלבול שכלי שעלול להתבטא בהזיות, חוסר התמצאות או אי-שקט קיצוני. דלריום מתפתח במהירות תוך שעות עד ימים, לפעמים עם תנודות במהלך היום, חייבת להיות סיבה רפואית ברורה לדלריום!! במיוחד אם זה חוזר על עצמו כל חודש, הסיבות יכולות להיות שונות:זיהום חריף, כשל כבדי או כלייתי, הפרעה פרכוסית, היפרגליקמיה, שימוש בתרופות (אנטי כולינרגיות), אלכוהול, סטרואידים ואפילו חוסר שינה. אני מניח שיש מקום להמשיך בברור ובין היתר להתייעץ אולי גם עם נוירולוג ו/או רופא פנימאי, יש מקום לבצע בדיקות כלליות ובדיקות הדמיה כדי לנסות להבין את הסיבה למה שקורה לסבתך.

01/07/2012 | 16:14 | מאת: יעל

שלום רב אבי חולה פרקינסון כבר שנים רבות ולפני 8 חודשים, בנובמבר 2011, ס.קיבל מטפל מהפיליפינים. אבי זקוק לעזרה סביב השעון בהשגחה, תרופות, מקלחת, אוכל, ועם זאת משוחח קורא וחי את הסביבה. המטפל אדם צעיר, נחמד מאוד ומטפל באבי לשביעות רצונו ורצון אימי. אבי קשור ותלוי בו מאוד. להורי לקח זמן רב עד שהחליטו על הכנסת עזרה הבייתה ועכשיו שניהם מאושרים. אמא שלי לא מסוגלת לטפל באבא, להרים אותו לרחוץ וכו... ומאז שהגיע המטפל, חיי שניהם השתנו מקצה לקצה. המטפל מאושר עם הורי והוא ממש התקבל כבן בביתם ובמשפחה אבל..... בחודש האחרון אבי אושפז כ-3 פעמים. אתמול הסתבר לנו שאשרת השהייה של המטפל מסתיימת באוגוסט , בעקבות פנייתו של המטפל לחברת כוח האדם שאחראית עליו ושם הוא בקש לעבור לטפל באדם אחר, כי חושש שאבי לא יחיה זמן רב ואז יחזירו אותו לפיליפינים. האם זכותו של המטפל להפסיק לטפל באדם בגלל סיבה זו? כל מטפל שמקבל איש סיעודי לטפל בו, יודע שאין לדעת עד מתי יחיה. לדעתי, אסור שהטיפול של המטפל יהיה מותנה במצבו של המטופל, ברגע שהמטפל החליט שהוא מגיע לארץ כדי להיות מטפל, צריכה להיות לו תקופת הסתגלות ובחירה ואם בחר הוא מחוייב להשאר ויותר מזה, בגלל אנשים כמו אבא שלי, המטפל נמצא בארץ. אשמח לשמוע מה החוק בנושא זה ואם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות. בתודה

16/06/2012 | 20:23 | מאת: שרה

שלום בעלי סובל מדמנציה אחרי שנורולוג בדק אותו הוא חוזר על עצו הרבה פעמים מעדיף לישון כל היום לא יוזם שיחה ושקט הוא אומר לא טוב לו התחלנו תרופה לחרדה אין תאבון לא עושה כולם ואם עושה אותם בלי תכנון ולא עושה אותם טוב לא יוזם כאילו שכח איך עושים אותם לפעמים צריך להסביר לו מה לעשות כדי שיצליח לו או שיהיה לו קל יותר אני מרגישה שהשרירים חלשם יותר רציתי לדעת באיזה שלב של דמציה הוא נמצא

לקריאה נוספת והעמקה

שרה שלום מהתאור שאת נותנת לא ברור מה שלב הדמנציה או על איזו דמנציה מדובר. אני מציע לפנות להערכה אצל פסיכוגריאטר שיוכל לתת לכם תשובות יותר מדוייקות ואולי גם טיפול מתאים.

15/06/2012 | 16:34 | מאת: דנה

שלום רב, סבתי בת 85, עם היסטוריה של סכרת וניתוח לב פתוח. עד השנה האחרונה היא הייתה די פעילה ועצמאית, כעת נעזרת במטפלת. לארונה החל אצלה גירוד טורדני בכל הגוף, היא נבדקה אצל רופא המשפחה שרשם לה TELFAST 180mg ו- LORATADINE 10 mg אך זה לא עזר. לקחנו אותה לרופא עור שרשם שלה: AERIUS 5mg ו- NERIDERM CREAM 0.1% וגם AQUEOUS CREAM. גם טיפול זה לא עוזר, היא בקושי נרדמת מרוב גירודים, העור כבר תפוח, אדום ומפריש נוזלים והיא ממש כואבת עד כדי דמעות. מה עושים? למי פונים? לעזרתך אודה. נ.ב. בשל ההיסטוריה הרפואית שלה היא לוקחת את הכדורים הבאים: OMEPRADE 20mg, ALDOSPIRON 25mg, ZODORM 10mg, SERENADA 50mg, FUSID 40mg, COUMADIN 2.5mg ו-זריקות LANTUS.

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום האם הגרד הוא בכל הגוף או במקום מסוים? כל הטיפולים שאת מתארת הם סימפטומטיים בהנחה שהגרד נובע מאלרגיה כלשהי. האם נבדקו סיבות אפשריות לאלרגיה: תרופות, מזון, משהו שהשתנה בסביבה שלה? האם נלקחו בדיקות דם? יש אולי מקום לפנות לאלרגולוג לבדיקה יותר מעמיקה או לחילופין לרופא פנימאי, אולי הסיבה היא בכלל לא אלרגיה.

12/09/2012 | 06:40 | מאת: לודמילה

שמי לודמילה, אני אם חד הורית בת 50 מבת ים, חרוצה ואמינה, מעוניינת לעבוד כמחליפה של מטפלת 24 שעות ביום החופשי שלה או ללון בלילה באמצע שבוע. יכולה גם לעזור בשעות הבוקר בכל יום באמצע שבוע. מוכנה להגיע גם לתל אביב, ראשון וחולון. יש לי ניסיון עבודה עם הקשישים והמלצות. דוברת עברית ורוסית. טל. 05472000543

07/06/2012 | 17:18 | מאת: נועה

שלום, סבתא שלי מאושפזת מיום ראשון במחלקה פנימית עקב דלקת ריאות. היום החלה להתהלך לראשונה ומבחינה פיזית נראה שיפור, אך היא התחילה להזות. היא מדברת על כל מיני אירועים שלא קרו בעבר ובהווה אבל כשנשאלת שאלות של התמצאות עונה לעניין. בבית חולים פתרו את אמא שלי בתשובה שזו תופעה של זיקנה. מחר בבוקר היא צפויה להשתחרר מבית החולים. מה אפשר עוד לדרוש לברר?

לקריאה נוספת והעמקה

הזיות אצל קשישים בזמן מחלה חריפה, במהלך אשפוז או בכלל בסביבה זרה כמו בית חולים אינן דבר נדיר, לא בהכרח מצביעות על איזשהי בעיה רפואית / מנטלית ולא דורשות בדיקות מיוחדות אלא אם כן הן קשות במיוחד, היה וסבתך תשתחרר וההזיות לא יחלפו צריך יהיה לבדוק מה הסיבה לכך.

18/06/2012 | 05:06 | מאת: ולריה

כדאי להעלות את השאלה האם יש דילריום שנובע מתרופות או מצב גופני אחר.

06/06/2012 | 19:13 | מאת: רןנית

לאבא בן השמונים קשיים בבליעה ליחה מאוד מאוד צמיגה ומוקצפת וגם ריר מאוד צמיג ביציאה לאיזה רופא צריך לפנות לברור בברכה רונית

לקריאה נוספת והעמקה

רונית שלום אני תמיד ממליץ להתחיל אצל רופא המשפחה ולהיוועץ בו.

04/06/2012 | 20:21 | מאת: shmolic22

שלום אילן שפר רציתי לדעת מה אתה אומר על הדברים הבאים? על איזה הליכון מכאן אתה ממליץ? http://www.hadiber.co.il/index.php?option=com_virtuemart&view=category&virtuemart_category_id=17&Itemid=117 על איזה מעלון מכאן אתה ממליץ? http://www.hadiber.co.il/index.php?option=com_virtuemart&view=category&virtuemart_category_id=29&Itemid=117 זה חיתולים טובים? http://www.hadiber.co.il/index.php?option=com_virtuemart&view=category&virtuemart_category_id=26&Itemid=117 איזה מהמתנות כאן הכי טובות לו? http://www.hadiber.co.il/index.php?option=com_virtuemart&view=category&virtuemart_category_id=4&Itemid=117 אני רוצה רק מהחנות הזאת כי רק מכאן יוצא לי ליקנות?

לקריאה נוספת והעמקה

היות שאיני מכיר את האדם לו מיועדים הדברים, אין לי שום דרך להמליץ על מוצר זה או אחר, אני מציע שתתיעץ טלפונית עם הספק ממנו אתה מתכוון לרכוש את המוצרים ובמקביל עם ספקים אחרים או עם חברות כמו יד שרה, מילבת או עזר מציון.

21/05/2012 | 15:49 | מאת: שוש

שלום בעלי בן 67 יש לו לחץ דם וסוכר 110 וגם השמנת יתר הוא מקבל הרבה תרופות וכל היום מרגש תשוש ועייף רציתי לדעת האם זה בגלל התרופות?..הוא מקבל התרופות הם simvastain-losaratan-fusid- dibenvaine-all0rll -vasodip-normelol-simvaacor-levaprin-memorit האם אפשר לדעת מותר לקחת כל התרופות והם נחוצים?שצ

לקריאה נוספת והעמקה

תשובה לשאלה הזאת יכול לתת לך רק רופא מטפל שמכיר את בעלך.

17/05/2012 | 20:57 | מאת: אסתר מ.

אמי בת 85 עם בעיות בזכרון ובעיות בראיה התחילה להתלונן שהיא רואה כל הזמן זבובים ואפילו מנסה להרוג אותם. כמובן שאין שום זבובים למרות שהיא אומרת לי הנה הנה תראי...האם זו בעית עיניים או בעיה פסיכיאטרית? תודה, אסתר

לקריאה נוספת והעמקה

אכן שאלה מעניינת משום שמה שאת מתארת אכן יכול להתאים לשתי האפשרויות. ראיית זבובים בהקשר של ראיה קשורה לשינויים ברשתית עין או בזגוגית והדבר ניתן כמובן לבדיקה אצל רופא עיניים, היה ולא יימצא דבר בבדיקת עיניים צריך אולי לחשוב על האפשרות של הזיות ראיה אבל אני כאמור לא הייתי מיד מגיע למסקנה הזאת בלי לשלול בעיית עיניים. קחי רק בחשבון שראית זבובים הקשורה לעיניים היא תופעה שמחייבת בדיקה מהירה יחסית ולכן כדאי כבר לפנות עם אימך לרופא עיניים.

17/05/2012 | 18:57 | מאת: יוסף

אימי בת 78 לאחר שעברה עירוע מוחי קל לפני 6 שנים,בזמן האחרון היא התחילה לשכוח דברים, כמו שמה דברים במקום כלשהו ולא ידעה למצאם,מאשימה את המטפלות שגונבות לה, היא לא מדוכאת אבל יש לציין שאבי מטיל עליה סוג של טרור, הרופא הפנתה לפסיכוגריאטר ,אמרתי לרופא שאימי לא משוגעת אז למה פסיכוגריאטר ולא גריאטר רגיל? יש לציין שאימי קמה בבוקר מכינה לאבי את ארוחת הבוקר והצהריים ואפילו עושה קניות לבד ,מה עלי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

יוסף שלום הרופאה הפנתה את אימך לפסיכוגריאטר לא משום שהיא חושבת שאימך "משוגעת" אלא משום שזה בדיוק התחום ברפואה שיכול לאבחן ולטפל במצבים כמו שאתה מתאר. פסיכוגריאטר מטפל במגוון בעיות המיוחדות לקשישים; דיכאון, בעיות ביכולת קשב וזיכרון, דמנציה, חרדה, בעיות שינה ועוד. פסיכוגריאטר יכול להיות גריאטר או פסיכיאטר שעברו הכשרה בתחום הפסיכיאטריה של הזקנה. התפיסה של מי שפונה לפסכיאטר חייב להיות "משוגע" אינה נכונה משום שלא מדובר ברופא שמטפל רק במחלות נפש אלא כפי שציינתי במחלות או תסמינים הקשורות לנפש, להתנהגות או ליכולות שכליות כמו זיכרון.

18/05/2012 | 14:51 | מאת: יוסף

שוב תודה!!

04/08/2012 | 09:34 | מאת: איבון

אבי עבר ארוע מוחי בצד ימין ביולי 2011 . כיום לאחר התקפי בכי בלתי נשלטים התחיל להיות מטופל בתרופה בשם מירו.( כשבועיים ) הוא קם בכל בוקר עם התקפי בכי בלתי נשלטים ומתלונן על כאבי ראש וחוסר יציבות. האם צריך להחליף תרופה? הייתי מעוננינת בהמלצה לפסיכיאטר גריאטרי ( גם פרטי ) מצבו של אבי בכי רע ואני מאוד מודאגת. תודה רבה

12/05/2012 | 17:32 | מאת: רחל

אמי בת 85, עצמאית וצלולה, סובלת בעיקר משחיקת סחוס בברכיים, ולאחרונה חלה עלייה מתונה ברמת הסוכר בדם. מקבלת מדללי דם, וסטטינים.בימים האחרונים מתלוננת על תחושה מוזרה בבטן התחתונה מימין, לכיוון רגל ימין, אותה היא מגדירה "כמו נזילה של מים מהבטן אל הרגל" ללא כאב או מוגבלות בתנועה. באולטרהסאונד לא נמצא דבר. מה זה יכול להיות? (בד"כ אינה מתלוננת). תודה רחל

לקריאה נוספת והעמקה

רחל שלום אין דרך לענות על השאלה הזאת מבלי להמשיך בבדיקות מעבר לאולטרסאונד.

09/05/2012 | 19:50 | מאת: nypn

שלום! סבתא סובלת מאלצהיימר כבר כ5 שנים. בתקופה האחרונה הבחנו כי בנוסף לתסמינים הרגילים, היא הוזה סיטואציות. [שומעת ילדים שרים] האם ניתן לקשר את זה למחלה או שיש יש צורך לעשות בדיקות? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

הזיות שמיעה והזיות בכלל יכולות להיות חלק ממחלת האלצהיימר בשלבים מתקדמים, יחד עם זאת תמיד כדאי לשלול סיבות אחרות כמו ליקוי בתפקוד בלוטת התריס או ת.לוואי של תרופות, אם ההזיות האלה מפריעות לה (זה לא קורה תמיד) ניתן להתייעץ עם גריאטר לגבי טיפול מתאים.

06/05/2012 | 22:17 | מאת: אסף

שלום , רציתי לשאול למה קשישים פחות מזיעים ולמה מורגש אצלהם גם ריח פחות חריף של זיעה מאדם צעיר ?? אם אתה יכול להרחיב קצת מעבר לשינוי הורמונלי .. תודה !!!

אסף שלום עם הגיל נהרסות חלק מבלוטות הזיעה לגמרי ובחלק אחר יש שינויים ניווניים של הבלוטות כך שבסופו של דבר מס' הבלוטות הפעילות יורד וכך יורדת כמות הזיעה המופרשת. לגבי ריח הזיעה - באופן רגיל יש בגוף האדם שני סוגי זיעה. "זיעה על בסיס מים, שנקראת זיעה אקרינית, שמופיעה בגב, בראש או ברגליים ונחשבת לזיעה מקררת, וזיעה אפוקרינית, (שמתפתחת בגיל הבגרות המינית), כשבלוטות הזיעה מתחילות להפריש מין נוזל חלבי שמנוני ונטול ריח, שמופיע בבית השחי ובאזור הערווה. התערובת של הזיעה המימית והזיעה השמנונית יוצרת סביבה נוחה לגידול חיידקים מסוימים ואם לא שוטפים את ההפרשה הזו מדי כמה שעות, מתחילות להיווצר במקומות האלה (שבדרך כלל אינם "מאווררים" מושבות של חיידקים שיוצרות את ריח הגוף והזיעה. היות שבגיל המבוגר כמות הזיעה פוחתת הרי שם תופעת הריח החריף של זיעה פוחתת גם היא.

05/05/2012 | 03:16 | מאת: סופי

שלום סבתי (76), גרה לבדה, עצמאית, עובדת בניקיון רוב השבוע, בריאה בכלליות, אך עם רמת המוגלובין מאוד נמוכה (רקע כללי אם רלוונטי). בזמן האחרון החלה לאבד ולשכוח דברים יותר מבאופן רגיל, אך מה שמטריד אותי יותר הוא שהתנהגותה הופכת לפרנואידית ולא מחוברת למציאות כל כך. במהלך החודש האחרון, כל דבר שלא מצאה בביתה, החל מצוואתה וכלה בתמונה משפחתית, באה בטענות לבני המשפחה כי הם גנבו אותם ממנה. כמו כן, נראה שמאבדת מעט הבנה של נורמות התנהגות בסיטואציה נתונה.. (מתבדחת עם סובבים בסיטואציות עצובות, חוזרת על דבריה הרבה מהרגיל וכו) אתמול שכחה את תיקה בבית. לפני שבוע זרקה הסלולרי לפח הזבל "בטעות".. וכן הלאה.. אני מבינה כי דברים אלה נראים פעוטים.. אך המכלול גורם לי לחשש שכן בכלליות היא עצמאית, צלולה, פטפטנית ופעלתנית. מה שאדרבא יכול לגרום לנו לפספס שינוי קונקרטי בהתנהגות. שאלתי היא, בהסתמך על דברים אלה האם יש סיבה לדאגה? או האם מדובר בסימפטומים של הזדקנות גרידא? והיה ומוקדם לקבוע, נוכח הנסיבות, על מה עלינו להיות עם יד על הדופק בהבחנה בשינויי התנהגות נוספים? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

סופי שלום ההתנהגות שאת מתארת אינם "הזדקנות גרידא", את מתארת שינויי התנהגות משמעותיים למדי שמחייבים כבר עכשיו הערכה קוניטיבית ותפקודית של סבתך, רצוי אצל גריאטר, על מנת באמת לקבוע מה הגורם המשוער להתנהגותה זאת. אני לא חושב שכדאי להוסיף ולחכות לשינויים נוספים שיקרו משום שהם בסופו של דבר עלולים לסכן אותה, במיוחד בהתחשב בעובדה שהיא מתגוררת לבד ואני מניח שזה לא ממש אפשרי שתהיו צמודים אליה כל הזמן.

05/05/2012 | 00:31 | מאת: דידי

שלום, אימי בת 74 אושפזה לפני 3 שבועות בבית חולים בצפון בשל המוגלובין נמוך 7, על מנת לעשות סדרת בדיקות מקיפה. במהלך שהייתה בבי"ח היא נפלה ושברה את עצם הירך. בניתוח שנעשה מיידית הכניסו לה פלטינה. כיום, היא כבר שבועיים לאחר הניתוח, במצב סיעודי לגמרי (חיתול וקטטר), ההמוגלובין ירד כבר ל-6 ונתנו לה כבר 3 מנות דם. יש לה עוד הרבה מחלות ברקע: מסתם מלאכותי בלב, סוכרת, לחץ דם ואפילפסיה. אחד האבחונים הוא שככל הנראה נוצרה גם בעיה בכליות. במהלך השבועיים מאז הניתוח אנו מרגישים שבבית החולים לא כ"כ יודעים איך לטפל בכל הבעיות יחד ומעבירים אותה בין המחלקות: אורטופדיה, פנימית וכעת בשיקום ואף אחד לא באמת מצא את הסיבה לבעיית ההמוגלובין שמחמירה. עליי לציין שאימי צלולה, מתפקדת היטב ולפני שאושפזה תיפקדה בבית כרגיל. כעת אנו מרגישים שהיא דועכת ובחוסר טיפול נאות - מצבה רק ידרדר. אנו ממש חסרי אונים והיינו רוצים לדעת באיזה מקום ובאיזו מסגרת אפשר לקבל טיפול מסור ומשולב של כל הגורמים - טיפול בבעיית ההמוגלובין ושיקום לאחר ניתוח הרגל. כל פתרון אפשרי יתקבל בברכה, כולל טיפול באופן פרטי במקום שמתאים לכך. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

דידי שלום המצב הרפואי שאתה מתאר מורכב מכדי לענות עליו במסגרת הפורום. לכאורה אתה מציין שהיא כן עברה ברורים שונים וכן קיימת אבחנה משוערת לאנמיה שהתפתחה אצלה. גם המחלקות שבהן היא אושפזה רלבנטיות למצב שאתה מתאר, צריך גם לקחת בחשבון ששלושה שבועות הן תקופה קצרה יחסית בהתחשב בכל מה שהיא עברה ולעיתים ברורים רפואיים נמשכים הרבה יותר מזה. ייתכן ויש כאן מקום לקבל יעוץ של רופא גריאטר שיוכל לתת חוות דעת כוללנית לגבי מצבה.

21/05/2012 | 10:49 | מאת: אדווה

להתייעץ לגבי רשלנות רפואית. בואי נקווה שזה לא יגיע למצב כזה חס וחלילה אבל רק כדי להיות על הצד הבטוח תשאלי מומחה בתחום שיגיד מה הוא חושב. http://bit.ly/J7YmS5 מצרפת לינק עם מידע בנושא מאתר עו"ד. רק בריאות!

04/05/2012 | 12:57 | מאת: בני

שלום, שאלתי מורכבת. אמי בת 70 אלמנת צה"ל 26 שנה. במשך 26 נמצאת בדיכאון מינורי ממעטת לצאת מהבית בעלת חוג חברתי מצומצם ביותר, אינה מקיימת קשרים חברתיים כמעט וכשמקיימת מנתקת מהר. לא עובדת כבר כ-30 שנה. כיום נראה כי כל הקיום והתפקוד שלה תלוי בי ובטיפול בבנותי התינוקות. היא מכחישה את היותה בדכאון, טוענת שיש לה "חברות" אלא שמדובר באמירות שאין בהן ממש. במהלך השנים ניסיתי לרשום אותה לקורסים, לעודד אותה להשתמש באינטרנט, היא היתה הרבה שנים בטיפול פסיכולוגי אך דבר לא משתנה. היום היא "מצדיקה" את התנהגותה בעובדה שהיא זקנה ובת 70 ולמרות זאת אין לה כל בעיה קוגניטיבית והיא יחסית בריאה ומתפקדת פיזית היטב. הנטל הופך להיות קשה מאוד. מה עושים? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

בני שלום כדאי לדעתי להפריד בין שתי שאלות: האחת האם ניתן לעזור לאימך מבחינת הדכאון והבדידות החברתית והשניה, מה עושים עם התלות שהיא פיתחה בך ובבנותיך. בעניין השאלה הראשונה הרי שאתה מתאר התנהגות או מצב שנמשכים כבר 30 שנה!! הסיכוי שפני הדברים ישתנו כאשר האדם עצמו מתכחש להם ואינו מעוניין לשנותם הם אפסיים. הרצון שלך ל"הפעיל" את אימך הוא כנראה רק שלך ולא שלה, גם אם כוונותיך טובות מתוך דאגה לאימך, הנסיון הזה נועד לכשלון ולו מהסיבה הפשוטה שהתנאי הראשון בכל טיפול הוא שהמטופל עצמו ישתף פעולה וזה כנראה לא המקרה. באשר לענין התלות (אם הבנתי נכון) אני מציע שדווקא אתה תפנה לקבלת יעוץ מקצועי כיצד להתמודד עם התלות הזאת ומה תהיה הדרך הנכונה להציב לאימך גבולות כדי שהתלות הזאת תצטמצם.

28/04/2012 | 17:27 | מאת: אסתי

אימי מאושפזת ומחוברת לזונדה מבקשת לדעת האם ניתן לעורר תאבון ללא תרופות פסיכיאטריוןת מאחר ותרופות אלו משנות לה את מצב המינרלים בגוף בתודה ובברכה אסתי 0524734757

לקריאה נוספת והעמקה

אסתי שלום לא ציינת מדוע אימך (בת כמה היא?) מחוברת לזונדה, האם היא סובלת מהפרעות בבליעה או האם הפסיקה לאכול? אם הפסיקה לאכול, מה הסיבה המשוערת? האם היא סובלת מדמנציה מתקדמת? דיכאון עמוק? תרופות פסיכיאטריות לאוו דווקא משפרות תאבון ולא בהכרח משנות את מצב המלחים בגוף.

23/04/2012 | 12:27 | מאת: לבבית הצדיקה

אימי בת 78 נמצאת בדיכאון שהולך ומחמיר מזה כשלוש שנים (מאז פטירת אבי)...היינו אצל פסיכוגריאטר של הקופה וגם אצל פסיכוגריאטרית פרטית...לא חלה הטבה:היא כמעט ולא יוצאת מהבית ואף התחילה לא לדאוג להיגיינה אישית....רופא המשפחה שהוא גם גריאטר הפנה אותנו למרפאה הנוירוקוגנטיבית ברמבם שהמליצו ללוות את הטיפול שרשמו בפיקוח פסיכוגריאטרי בינתיים עדיין אין שיפור !...האם מישהו מכיר רופא כזה-אמפטי קשוב ורגיש שיכול ללוות חולים כאלה ברגישות ובאכפתיות המתבקשים ?

16/04/2012 | 22:45 | מאת: אורית

שלום לרופא, אימי בת 81 סובלת מיתר לחץ דם: נוטלת קו-דיובאן 160 מ"ג ונורמיטן 50 מ"ג בבוקר, ו-2 מ"ג קדקס בערב. לאחרונה לאחר מספר מדידות יש לה לחץ דם נמוך בסביבות 120/60 מה לעשות? ממה זה נובע והאם זה מסוכן? המודאגת, אורית

לקריאה נוספת והעמקה

אורית שלום ייתכן מאוד שאימך מקבלת טיפול אינטנסיבי מדי ביתר לחץ דם ולכן המדדים הנמוכים. כדאי להעריך מחדש האם היא זקוקה לכל מה שהיא נוטלת ואולי אפשר להודיד מינונים ואפילו תרופות, בין היתר כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי ביצוע הולטר לחץ דם שיכול לתת תשובה אמינה לגבי האבחנה עצמה של יתר לחץ דם ובהתאם להחליט על הטיפול.

16/04/2012 | 08:12 | מאת: גליה

סבא שלי בן 89 אובחן כסובל ממחלת הסרטן בערמונית והרופאים אומרים שהסרטן התפשט לשלד. סבא אינו הולך, ונמצא בכסא גלגלים ובמיטה לרוב. הישיבה שלו כפופה, גם במיטה הוא מכופף בצורת C . בחודש האחרון, משהו בדיבור שלו השתנה, נשמע כאילו הגרון שלו מלא בנוזלים/ליחה והוא כאילו מגרגר תוך כדי דיבור. הדיבור שלו השתבש לגמרי.. אנחנו לא מבינים מה הוא אומר. יש רופא שמגיע אליו לביקורי בית, וכשהעלתי את נושא הדיבור, הוא משך בכתפיו וזרק את האשמה על הסרטן. אני יודעת שבגיל כזה ומצב שלו כבר אין מה לעשות לגבי הסרטן, אבל אני מאוד רוצה להקל עליו כמה שאפשר, וזה פשוט הורס אותו, הוא מאוד עצבני כי לא מבינים אותו, מתרגז על המטפלת שלו ועל המשפחה. מה זה יכול להיות? למי לפנות? אני אובדת עצות. אשמח לתשובה, ותודה רבה מראש. גליה.

גליה שלום בעיות רפואיות שקשורות לדיבור / גרון / ליחה יכולות להתאים לבדיקה של רופא אף אוזן גרון.

02/05/2012 | 12:33 | מאת: אורית

אני מבינה מדבריך שהסיכויים להשפיע על מצבו הבריאותי קטנים, אם כך מה יכול לעודדו מבחינה נפשית? האם יש מי שאיתו במהלך היום יום? האם הוא לבד? האם הוא זקוק לחברה? לטיפול צמוד? איך רמת תפקודו?

02/05/2012 | 22:41 | מאת: גליה

לצערי זה לא רלוונטי יותר, הוא נפטר ביום שבת האחרון. אני מעריכה את העזרה.

15/04/2012 | 12:42 | מאת: קובי

שלום אני בן 78 ויש לי שיעול בלתי פוסק שמאוד מפריע לי עם הרבה ליחה וקשה לי לנשום מה עלי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
15/04/2012 | 14:32 | מאת: יאיר

אני סבלתי מליחה כרונית כמה שנים, קיבלתי כל מיני כדורים שעשו לי צרבת, עצירות ומה לא.. מה שכן עזר לי זה חדר מלח ומנורת מלח ללילה. גם ביקרתי במכרות מלח בפולין וזה ממש העלים את התופעה לגמרי!

אצל רופא היית?

19/04/2012 | 13:48 | מאת: קובי

היית אצל רפוא עשיתי בדיקת אלרגיה ולא מצאו כלום..ודרך אגב הלכתי לחדר מלח הזה עשיתי בנתים טיפול אחד ויום ראשון יש לי עוד טיפול האמת בהתחלה לא הרגשתי שום דבר אבל בלילה השני אחרי הטיפול הייתה לי שינה רצופה ללא שיעול..

11/04/2012 | 19:28 | מאת: לילך

שלום, דודתי בת ה83 נפלה וקיבלה מכה בצד שמאל של הראש שכתוצאה מהמכה נהיה לה חתך וירד דם מעל הגבה השמאלית. אושפזה למשך 3 ימים כאשר בדיקות סיטי ראש היו תקינות ללא ממצא חריג. כשחזרה לביתה אתמול טוענים אחותה והמטפלת שלה שהיא מגלה בלבול, למשל קוראת לאחותה בשם המטפלת כששואלת אותה- מי אני? עונה את שמה של המטפלת,כך גם עם אחותה השניה ומצד שני כן זיהתה את בעלה של אחותי. בנוסף הם אומרים שהחלה לזמזם שירים ישנים שהיו מלפני שנים רבות לפני שעלתה לארץ . כך שלפעמים היא יותר כאן ועכשיו ולפעמים מגלה בלבול. גם קמה אמש לבד לשירותים בלילה למרות שאף פעם לא עשתה זאת ויודעת שהמטפלת צריכה לבוא איתה ובמזל זו הרגישה וקמה מיד אחריה. שאלותיי הן: 1.הסיבה לבלבול ולהתנהגות הזו ? 2.האם זה נשמע שיכול להשתפר לטובה ושהיא תחזור לעצמה או שמפה זה רק חלילה יורד? 3.מה אפשר לעשות כדי לגרום לה להיות יותר כאן ועכשיו ולשפר את מצבה מבחינת הזיכרון ובכלל? תודה רבה לילך

לקריאה נוספת והעמקה

לילך שלום דודתך עברה שני ארועים טראומטיים: האחד נפילה וחבלת ראש והשני אשפוז (גם אם הוא יחסית קצר). הבלבול שאת מתארת עלול לנבוע משני הדברים שציינת. השאלה כמובן מה היה מצבה קודם לאשפוז? האם גם קודם לכן היו ארועים של בלבול? במידה שהבלבול נובע רק ממה שעברה הוא אמור לחלוף ולא להחמיר. אם לא יחול שינוי במצבה (במידה שקודם לכן היתה צלולה לחלוטין) כדאי לקחת אותה לבדיקה חוזרת, לעיתים חבלת ראש עלולה לגרום לדימום פנימי איטי שלא רואים מיד ואז עושים ct חוזר כדי לשלול דימום כזה. חשוב כמובן לשלול גורמים נוספים כמו לדוגמא חוסר במלחים, תפקוד לקוי של בלוטת התריס, תרופות ועוד.

10/04/2012 | 15:51 | מאת: תלחי

השפעת כדור stilnox על הזיכרון - האם יכול להיות שבליעת stilnox לשינה. משפיעה על איבוד הזכרון? אבי בן ה-93. והלך לו הזכרון לגמרי לפני מספר ימים.)

תלחי שלום לכדורי שינה עלולה להיות השפעה מסויימת על הזכרון בעיקר כשמדובר על לקיחה קבועה וממושכת, לא סביר שירידה בזכרון כתוצאה מכדורי שינה תקרה בפתאומיות כזו כפי שאתה מתאר, בהנחה שקודם לכן זכרונו היה תקין. אני מציע לפנות עם אביך להערכה גריאטרית.

מחפשת רופא גריאטרי עבור אימי, שלאחרונה מתקשה לצאת מהבית , בגדול יש לה פרקינסון פלוס, ולאחרונה חלשה , סובלת מבחילה ושעות רבות במשך היום חשה ברע. צריכה עזרה בלספק לה טיפול רפואי , בלי להגיע לבית חולים שאני לא מאמינה שיתנו פתרון, למעט להציק לה בבדיקות פולשניות , ולא יחדשו לנו כלום בנוגע לטיפול.. אמי מתגוררת ברמת גן

24/03/2012 | 13:28 | מאת: קרן

אמי בת 81 מחוברת לפאג בבטן,טוענת שיש לה כל הזמן כאבי בטן. בנוסף היא נוטלת בונדורמין כ-4 ליום אלה לא עוזרים לה לשינה עכשיו היא דורשת כל כדור כמעט שאף אחד מהם לא עוזר לה. יש לציין שהיא בדכאון ומסרבת לקחת כדורים פסיכיאטרים. בנוסף היא לוקחת אוקסיקונטין לכאבי הבטן ששום תרופה לא עוזרת להם ולא נמצא גם המקור להם. היינו אצל טובי הרופאים אך ללא הועיל. אנחנו מיואשים מה לעשות?

אימי בת ה94 התדרדרה עד מאד בימים האחרונים. היא מסרבת לפקוח עיניים ומסרבת לאכול. מים היא מוכנה לשתות. אנו מצליחים לתת לה קצת אינשור ופה ושם כפית לבן או מרק. היא לא במיטה כל הזמן אנו מוציאים אותה לכורסה וגם לטיול יומי בכסא גלגלים כאדר אינה פוקחת עיניים בכלל. מה עושים במצבים כאלו? לחץ הדם שלה תקין ואינה סובלת מכאבים

לקריאה נוספת והעמקה

שרה שלום שאלה לא פשוטה, כשמדובר בהאכלת קשיש שאינו מוכן לאכול תמיד קיימת האפשרות של האכלה באמצעות צינור זונדה או פג. אישה בת 94, סיעודית (כנראה) אינה מתקשרת עם הסביבה (סובלת מדמנציה?)האם זה מה שהייתם רוצים עבורה?

24/03/2012 | 21:14 | מאת: שרה

לא איני רוצה לחברה לצינורות אבל גם איני יכולה לתת לה למות מתת תזונה לגמרי דילמה מוסרית מה עושים?

מי איתה בבית עוזר לה?

25/03/2012 | 22:55 | מאת: שרה

היא עם מטפלת צמודה ואנחנו כל יום שם (אני ואחי) היום חלה החמרה ואינה מצליחה לעמוד על רגליה מה שכן עשתה עד כה - כאילו איבדה טונוס שרירים עד כה עזרה במעבר ממיטה לכורסה לכסא גלגלים ממשיכה לסרב לאכול אבל שותה הרבה מים היה רופא ונראה שיש דלקת בדרכי השתן וקיבלה אנטיביוטיקה - אני מתלבטת אם לאשפזה או לא - במיון די קשה לה כי אינה מבינה ואינה משתפת פעולה ואין לה ורידים.. אם לא תהיה ברירה נעשה זאת מחר תודה רבה לילה טוב

15/03/2012 | 13:23 | מאת: NANOSH

היי קרוב משפחה שלי בן 70+ סבל מזה יותר מ10 שנים מכל מיני בעיות של דופק לא סדיר בכלל , ופעם בשנה או שנתיים היה מאושפז על מנת לטפל ואולי להוסיף תרופות על מנת לסדר לו את הקצב, גם היו לו לפעמים בעיית הצטברות נוזלים בריאות בגלל אותה סיבה..(זה רקע קטן) לפני כ 3 חודשים המצב שלו התחיל להחמיר קצת מיום ליום עד שהגיע למצב של כמעט חנק כשהוא יושן , הבטן, הרגליים שלו התנפחו .. היה קם בבוקר עם הפנים כמו כדורסל מרוב שהתנפחו .. עבר כמה בדיקות אבל שעד שבא התור שלו המצב הוסיף להחמיר. לפני שבועיים הלך לבדיקת קרדיולוג ואז הם אשפזו אותו בבית החולים ואז הודיעו לנו בשורה מרה שהלב כמעט ולא עובד בכלל יעני 0% ויש לו הרבה הצטברות נוזלים בריאות וכו' ובזה טפלו בתרופות אחר כך השתילו לו קוצב בתקווה שיעזור ואכן עזר ליומיים בלבד ועוד פעם הדרדר המצב אז החליטו לעשות לו אמבלציה.. את הצנתור הזה עבר בהצלחה וזה כמה ימים שלאחר הקצב ולחץ הדם סדירים מאוד עכשיו לבעיה הכי רצינית מכל זה , אנו לפעמים שמנו לב שהוא מבלבל קצת או שוכח או חוזר על אותו סיפור או משפט יותר מפעם אחת , אבל באשפוז האחרון זה החמיר קצת ולפני שבצעו לו האמבילציה עשו לו בדיקה למוח והתברר שהוא סובל מדמנציה .. אבל מאז הצנתור ההוא המצב החמיר והוסיף להיות יותר ויותר קשה , הוא הפך כמעט למנותק מכל האמת , כבר מבלבל כמעט כל הזמן בין אנשים , מקומות,וזמן !!!!!! לפי הנירולוג יש טיפת אור שהמצב יחזור לקדמתו לפני כניסתו לבית החולים , ז"א לפני הידרדרות המצב וזאת לאחר שישוחרר הביתה אני הבנתי שבעיית לב כזאת אכן סיבה מצדיקה לדמנציה בגלל אי אספקת דם או חמצן לתאי המוח , אבל השאלה האם ייתכן שבזמן הניתוח עצמו האמבילציה גרמו לנזק נוסף כי מאז המצב הדרדר פתאום בצורה מוזרה מיום לאחר ולא בצורה הדרגתית סליחה על אורך ההודעה ומקווה הסבר מפורט

לקריאה נוספת והעמקה

המצב שאת מתארת מורכב מכדי לענות עליו במסגרת הפורום, אני מציע שתפנו עם קרוב המשפחה להערכה כללית של גריאטר.

14/03/2012 | 19:59 | מאת: טלי

מחפשת עצה לגבי סבתי-בת 86, בשנתיים האחרונות מדרדר מצבה הבריאותי באופן מהיר הרבה יותר מבעבר. לפני כשבועיים הובהלה למיון,התאוששה כמה ימים במחלקה פנימית והשתחררה.הרופאים חושדים שחולה בסרטן בריאות/ושט אך לא בודקים לעומק כיוון שלא תעמוד בבדיקות. מקבלת תרופות פסיכיאטריות מזה זמן רב,המינון וההרכב שונו בעקבות האשפוז ומאז היא באי שקט קשה,לא ישנה יותר מחצי שעה רצוף,יושבת-קמה-הולכת,אין לה מנוחה.רופא המשפחה אומר שהיא לא מאוזנת ומנסה לטפל בעניין אבל זה לא משתפר (כבר שבועיים כאמור). המשפחה מתחילה להישבר....הרופא המליץ לאשפז אותה במחלקה גריאטרית עד שתתאזן אבל לא ברור לנו איך עושים את זה. תוכלו בבקשה להמליץ לנו לאן להתקדם מכאן? אנחנו כל כך רוצים לעזור לה ולא מוצאים דרך....

לקריאה נוספת והעמקה

טלי שלום את רושמת שסבתך מטופלת זמן רב בתרופות פסיכיאטריות, האם היא במעקב של פסיכיאטר? הכוון במצב כזה הוא בד"כ הערכה גריאטרית (פסיכוגיאטרית)כוללת.

20/03/2012 | 17:30 | מאת: טלי

היא במעקב אבל זה לא נותן מענה מספק. התורים ארוכים ולטעמינו זה כבר יותר מדי זמן שאומרים לנו להתאזר בסבלנו שמצבה ישתפר.

06/03/2012 | 17:58 | מאת: אסתר

האם לאנשים שסובלים מאטרופיה מוחית מותר לנהוג?

לקריאה נוספת והעמקה

תלוי בהיקף האטרופיה המוחית ובעיקר האם קיימת ירידה קוגניטיבית (שכלית) המשפיעה על תפקודו של אותו אדם, או במילים אחרות האם הוא סובל מדמנציה ואם כן מה חומרתה.

04/03/2012 | 18:11 | מאת: ורד

אבי בן 78 כבר כמה ימים נופל באמבטיה וכמעט אי אפשר להרים אותו מהרצפה. זקוקה לייעוץ לאיזה רופא לפנות. לעזרתך אודה.

לקריאה נוספת והעמקה

ורד שלום כדי להתחיל מרופא המשפחה. האם הוא נופל רק באמבטיה? האם נפל גם קודם לכן, בבית? ברחוב? קיימות הרבה סיבות לנפילות, בהנחה שהסיבה אינה קשורה לגורם חיצוני (החלקה, היתקלות במשהו)הסיבה יכולה להיות קשורה לתרופות, סחרחורות, מערכת העצבים, הפרעות קצב, ירידה פתאומית של לחץ דם ועוד. הברור צריך להיות מקיף ולכלול בדיקות נוירולוגיות או לבביות ומכאן שהוא צריך להיבדק במספר תחומים. אני כאמור ממליץ לפנות לרופא המשפחה שיכוון אתכם לרופאים מתאימים בתחומים השונים.

05/03/2012 | 02:31 | מאת: ורד

תודה על התשובה המהירה, אכן הוא נופל רק באמבטיה ושירותים ורק בבית. זה קרה כבר איזה שלוש או ארבע פעמים. לקחנו אותו למיון לפני כמה ימים, עשו לו בדיקת לב ובדיקת דם שיצאו תקינים. לא התייחסו בכלל לנפילות. האם עדיף להתייעץ עם רופא גריאטרי מומחה?

03/03/2012 | 13:23 | מאת: ליאה

שלום רב, אני מטפלת באמי בת 89 תשושת נפש וחולת אלצהיימר. איננה מקבלת כל תרופה מלבד לאיזון לחץ הדם. ושאלתי היא האם יש היום תרופה שיכולה לעזור לה בהתמודדותה עם פחדיה בעולמה הסגור עם עצמה בתוך עצמה? האם יש איזה עזרה פסיכיאטרית שמתאפשר לתת לה שיעלה לה את כוחות הנפש? מודה מראש על תשובתך ליאה

לקריאה נוספת והעמקה

ליאה שלום האם אימך טופלה בעבר בתרופות למחלת האלצהיימר (אקסלון, אסנטה, אביקסה??) באיזו דרגת חומרה מחלתה? האם היא מתקשרת עם הסביבה? האם היא מגיעה למרכז יום או מועדון כלשהו? את מציינת פחדים, מה הביטוי שאת רואה אצלה לפחדים? אין תרופה להתמודדות עם פחד אלא לביטויים ספיצפיים יותר: חרדה, דיכאון, הפרעות התנהגות, לא כלכך ברור למה כוונתך וכאמור חסרים פרטים כדי לתת לך תשובה מדוייקת יותר.