פורום גריאטריה

הפורום נועד לתת מענה לנושאים בתחום הבריאות בזקנה: זיהוי ומניעת בעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר, דרכי ההתמודדות עם מצבי חולי האופייניים בגיל זה ועוד אחד הנושאים המרכזיים הוא גילוי ומניעה, נושא שבזקנה, כמו בכל תחום אחר בסיעוד ורפואה, הוא בעל חשיבות רבה, במיוחד נוכח העלייה ההולכת וגדלה בתוחלת החיים וההתייחסות היום לבריאות לא רק כהעדר חולי, אלא כהרגשה של רווחה גופנית, נפשית וחברתית וכיכולתו של האדם לתפקד בחברה ובסביבה שמתאימים לו. נעסוק בשאלה כיצד ניתן לזהות בעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר, והאם ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותן ולטפל בהן. מהן דרכי ההתמודדות עם מצבי חולי האופייניים בגיל זה: ירידה תפקודית, ירידה בזיכרון, הפרעות בהתנהגות, דיכאון, הפרעות בשיווי משקל ועוד. נושאים נוספים: שימוש נכון בתרופות, אי שליטה על סוגרים, מניעה וטיפול בפצעים ועוד.
711 הודעות
593 תשובות מומחה

מנהל פורום גריאטריה

17/10/2018 | 11:39 | מאת: קטי

הוריי נחשבים לצלולים.אימי86 בעיות ברכיים ניוון רשתית.כמעט אינה יוצאתהפרעות התנהגות מתנגדת לכל דבר וטיפול.כל דבר אצלה זה לא.לחוצה.אבי 94 ניצול שואה ,מחלות רבות ,עצבני מאוד כולל קטטר קבוע.גרים בקומה 4 ללא מעלית.מתעקשים רק !!!! שלוש שעות עזרת מטפלת אבי בחצי השנה האחרונה עם קטטר היה מאושפז וחזר הביתה..יוצא לרחוב ללא ליווי ,נוטל תרופות בעצמו,לא ידוע אם מתקלח יום יום,מפיל על אימי משימות ודורש ארוחות שתכין לו.לאחרונה במקרה הגעתי אליהם ראיתי את שקית השתן שיש בה דם.הצעתי להזמין רופא דרך לחצן מצוקה התנגדו.כעבור יומיים הלכתי לאורולוג סיפרתי לו והבאתי את אבי אליו.בדרך התייסר מכאב שרף לו.זו ההתנהלות הרגילה שלנו.אני לא מצליחה להכניס סדר והעובדת הסוציאלית לא מתערבת.מה עושים?

12/10/2018 | 10:46 | מאת: רון

שלום, אבי בן 88, דמנטי, מקבל 100 מ"ג אספירין ע"ב יומי. בעבר הרחוק מאד אירוע בודד של אנגינה פקטוריס. לחץ דם, טריגליצרידים וכולסטרול תקינים. רופא מהשפחה שלו אומר שבשל גילו והאירוע הנ"ל מעברו, אין היכן לרדת במינון. מנגד, הקרדיולוג של דודתי טוען כי מינון כה גבוה באדם מבוגר, על אחת כמה וכמה דמנטי, שנוטה לפול, שם אותו בסיכון גבוה לדימום מוחי - סיכון גדול מהסיכון לשבץ או להתקף לב בהעדר האספירין. דעתך?

בעיות זיכרון אצל אמא. פסיכוגיריאטר אמר לנו שנכון להיות אין טיפול יעיל למחלת האלצהיימר. קרוב משפחה מחול שהוא גם רופא גדול המליץ לנו על טיפול offlabel של rapamycin במינונים נמוכים. וזאת על מנת למנוע ולטפל באלצהיימר. מה דעתך?

לסבתא שלי איבחנו לפני כשנתיים דימנציה. בחודשים האחרונים החלו בעיות בדיבור שמחמירות מיום ליום. "נתקעות" לה מילים. היא לא מצליחה לומר משפטים מלאים ולעיתים לא מצליחה לומר את המילה הראשונה אותה רוצה לבטא כך שזה נשמע כמו גמגום של האות הראשונה במילה שחוזרת על עצמה הרבה מאוד פעמים עד שהיא מתייאשת... מהמבוכה לעיתים מתחילה לצחוק ומפסיקה לנסות לומר את מה שרצתה. מדובר באישה מאוד וורבלית והדבר מטריד אותנו מאוד. האם זה משהו נפוץ? האם יש מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

החולים במחלה זו , סובלים מאנומיה, כלומר קושי במציאת מלים, ההולך ומחריף ככל שהמחלה מתקדמת

בדיור מוגן עד 120 בראשל"צ קיימות 2 מחלקות, החלמה וסעודית. האם אפשר לפרסם באתר שלכם את 2 המחלקות?

יש ליפנות בנידון למנהלת האתר

26/09/2018 | 10:16 | מאת: נורית

אני חולת אלצהיימר בת 86. פעמעם רבות יש לה הזיות 'בלתי מזיקות' אך לאחרונה התחילו לה הזיות שאבי בוגד בה והיא כמובן עצבנית וצועקת עליו כל הזמן שהוא שקרן וכו' ואף נהייתה תוקפנית. כמובן שזה קורה המון עקב השיכחה, היא גם מעירה אותו בלילה וכו'. אמי מקבלת תרופות פסיכיאטריות עוד לפני זה. רציתי לדעת האם קיים טיפול תרופתי יעיל וניתן לחלוטין להיפטר מן הבעיה הזו??

לקריאה נוספת והעמקה

על אמא לעבור הערכה על ידי פסיכוגריאטר. ניתן להקל על התופעות המצויינות לעיל

01/09/2018 | 21:33 | מאת: חיים

אבא שלי בגיל 75 בשנים האחרונות סובל מחוסר תיאבון ומתלונן על חוסר טעם של האוכל. גם את הנוזל אנשור לא אהב. אציין שביצע מספר בדיקות שונות שיצאו תקינות ולא נמצאה הבעיה. אשמח אם תוכל לתת להנחות אותי מה עוד ניתן לעשות.

לקריאה נוספת והעמקה

הייתי ממליץ להפנות את אבא לצןרך הערכה על ידי פסיכוגריאטר על מנת לשלול דיכאון

שלום דוקטור. אדם אשר לקה באירוע מוחי וכתוצאה מזה נעשה ממש ממש עצבני, הנוירולוגית שלו רשמה לו את הכדור רמוטיב. הוא נוטל מדללי דם, וכדורים לכולסטרול (כרגע משתמש ב ליפיטור). * קלופידקסל 75 מג * ליאוטרבה 40 מג + EZECOR 10 מג * פוספטידיל סרין * חומצה פולית * EZECOR 10 מג * מגנזיום האם הרמוטיב מתנגש עם כדורים אלו?! אילו תופעות לוואי יש?! האם יש אפשרות לקחת לפרק זמן ארוך או רק לתקופה מסויימת? אשמח לעזרתך! :)

לקריאה נוספת והעמקה

הרמוטיב הינו כדור נוגד דיכאון. במקרה שלפנינו, מאחר ומדובר בחולה באי שקט נפשי יש מקום לשקול לתת לו טיפול תרופתי להרגעה, ולןא דווקא טיפול נוגד דיכאון

15/08/2018 | 23:59 | מאת: דולית

איזה כדור לדעתך ומניסיונך אפשר לתת?! כדור שלא יתנגש עם הכדורים שהוא לוקח שרשמתי, ושיעשה עבודה טובה. ואם כך, למה הנוירולוגית רשמה את הכדור הזה? ד׳א, מהתייעצות עם בני משפחה שיקיריהם חוו את אותה הבעיה, הרמוטיב סייע לעצבנות... לא יודעת מה לעשות :/

06/08/2018 | 09:41 | מאת: נחום

איזה ציון מקסימלי במינימנטל פוסל צוואה? האם 20/30 מספיק על מנת לפסול צוואה?

מיני מנטל הוא רק אחד מהמדדים בו אנו משתמשים על מנת לקבוע באם החולה כשיר להביע את דעתו בענייני רכושו

אבא שלי עבר תאונת דרכים לפני 12 שנה , מאז התאונה חזר להתפקד חלקית , ללכת בכוחות עצמו , לטייל , לבד כו, לפני חודש בערך , החלה אצלו חולשה אי רצון לאכול ולשתות , כתוצאה מכך יש ירדיה במשקל , ומתקשה לעמוד וללכת . השאלה שלי האם יש דרך רפואית לשפר את המצב ??אודה לתשובה

לקריאה נוספת והעמקה

על אבא לעבור בירור מתאים על מנת לקבוע באם הירידה התיפקודית המתוארת לעיל הינה עקב בעייה אורגנית ואו נפשית

05/07/2018 | 16:42 | מאת: דן

האם מוכנה ,מוכן לספר לי מה היו תופעות הלוואי ? וכמה זמן סובלים מהם ?אפשר להפסיק באמצע? האם השפיעה לטובה ?? ואיך נמדדת התועלת ??.הרי לא מרגישים שיש אוסטאופורוזיס קשה מאד . מה ההבדל בין הכדור לזריקה? האם התרופה מעבה את העצם חזרה לעשורים קודמים? או רק שומרת מהידרדרות? האם מחזקת גם חוליות עמוד שדרה תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

הייתי ממליץ לך להפנות שאלה זו למומחה בראומטולוגיה ואו אוסטיאופורוזיס

שלום אמי בת 72. מזה שנה אובחנה שיש לה דמנציה. עד לא מזמן הוגדרה כתשושת נפש. במעקב אצל הגריאטרית ופסיכיאטרי. עד לפני חודש קיבלה תשלומים מהביטוח הסעודי הפרטי תשלומים עבור עובדת זרה.לםתע קיבלנו הודעה מהביטוח שהיא חא זכאית יותר כי לא עומדת הקריטריון של תשושת נפש. מה ההגדרה של תשישות נפש על רקע דמנציה? אנחנו מבולבלים לגמרי. הגריאטרית אמרה שהיא לא יכולה לעשות את ההערכה של תשישוץ נפש ושלמה אותנו לפסיכיאטר. הוא אמר הגריאטרית צריכה לעשות את זה.לםי מה שהבנתי כל גריאטר מוסמך לעשות הערכת חדישות נפש. המצב של אמא שלי תנודות. פעם היא מקבל ציון 19 במנינמנטל ופעם אחרת זה יכול להיות אפילו 23. אבל מה שבטוח אצלה שיש לה דלוזיות והיא יכולה להיות תוקפנית. היא יכולה להדליק גז ולשכוח ממנו. הלכה כמה פעמים לאיבוד לפני שהיתה לה מטפלת. אנחנו מתקשים להעביר את המסר לביטוח שאמא חייבת השגחה 24 שעות. ועכשיו אנחנו מבולבלים כי הגריאטרית שלחה לפסיכיאטר והוא החזיר אותנו בחזרה אליה. מה ההגדרה של תשושת נפש במצב של דמנציה? אנחנו מבולבלים ולא יודעים מה לעשות. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

עליך ליפנות לצורך כך לפסיכוגריאטר על מנת שיבדוק את אמא ויקבע באם היא תשושת נפש או לא

18/06/2018 | 11:34 | מאת: אדם 4גיל

משהו שהצליח לנו מאוד פשוט. צריך אחרי יציאה לשטוף במים פושרים לספוג לא לשפשף בכלל. כמובן לדאוג שהיציאות יהיו רכות ולא קשות כי זה גורם לחץ פציעה ודימום. ועכשיו מדחה די פשוטה שעושה את העבודה. משחת בטאקורטן. פלא פלאים פשוט קמים בבוקר כאילו לא היה. לפעמיים כמה ימים אם זה רציני. בהצלחה

לקריאה נוספת והעמקה

עליך ליפנות להתיעצות וטיפול לגסטרואנטרולוג

אפשר המלצה לטיפול בפיסורה בתחילת דרכה?

לקריאה נוספת והעמקה

משהו שהצליח לנו מאוד פשוט. צריך אחרי יציאה לשטוף במים פושרים לספוג לא לשפשף בכלל. כמובן לדאוג שהיציאות יהיו רכות ולא קשות כי זה גורם לחץ פציעה ודימום. ועכשיו מדחה די פשוטה שעושה את העבודה. משחת בטאקורטן. פלא פלאים פשוט קמים בבוקר כאילו לא היה. לפעמיים כמה ימים אם זה רציני. בהצלחה

קראתי את ההמלצה שהובאה להלן. הייתי ממליץ לך בכל זאת ליפנות למומחה בתחום הפרוקטולוגיה

אבא, בן 97, הפך מאדם עצמאי לגמרי לסעודי עקב פרוסטטה מוגדלת שגרמה לחסימת מתן שתן, כרגע אינו מסוגל לעמוד על רגליו, עם קטטר ויושב על כסא גלגלים. נראה שהמצב החדש גורם לדכאון וחוסר רצון להמשיך לחיות במצב שתלוי במטפל. "מבלה" את רוב שעות היום בשינה מרובה. מה הדרך לעזור לו? רופא משפחה רשם כדור מתדול? אני לא מעוניינת לתת לו כדורים. הוא אדם בריא, צלול ומעסיק את עצמו בכתיבה, פתרון תשבצים, האזנה למוסיקה, טלויזיה..

לקריאה נוספת והעמקה

על פניו נראה שאבא אכן סובל מדיכאון. הייתי ממליץ לך לבצע לו בדיקות דם כולל ספירת דם, כימיה, תיפקודי בלוטת תריס, חומצה פולית, וויטמין בי-12. לאחר מכן לבקש מרופא המשפחה הפנייה לפסיכוגיאטר

אבי בן 83 הרבה מחלות שהתגבר עליהם הצלחה. אבל מעט נחלש. יצא משבץ קל במח. הוא בן אדם נח לבריות, לא משכיל, אבל מתוחכם. עם בעיות זכרון לטווח קצר וחוסר ידע והבנה בדברים רבים, אבל מאוד תקשורתי מבין חדשות ויוצר תמונת מציאות של חסר בעיות, אבל מתחת לפני השטח יש לו ליקוי בזכרון לטווח קצר והתנגדויות חמורות לא בעלפה. נוכחנו לדעת שבמקביל לתקשורת הנעימה, ותחושת השתוף וההבנה איתו, למעשה מסתתר אדם מניפולטיבי מתוחכם ןלצערי גם שקרן פתולוגי, מניח שזה לא רק מנגנון הגנה. באותה מידה שהוא מודה בדברים שאינו מבין שזה טוב. מתנהל אצלו מנגנון שליטה ומניפולציה מאוד מפותח. מדרכי שליטה מטופשות כמו לגרום להגיע כי הוא לא זוכר או לא יכול לקרןא מה על הבקבוק טיפות, ועד מצבים חמורים מאוד. ברגע שמרגיש שלא עושים בדיוק מהשהוא רוצה הוא לא מדבר, אלא פתאום מתחיל לעשות דברים איומים. הולך בלי להודיע לרופא שבבית חולים אמרו שהטיפול שנתן לא תואם את הטיפול שמקבל בבית חולים, קונה תרופות שסותרות להוראות בית חולים דרך רופא הקופה. זה קרה כמה פעמים ולא מספר שהחליף טיפול בכלל. קרה כמה פעמים עם רופאי עיניים גם הולך בלי להגיד, מספר שיוצא לטייל ומגלים הכל בדביעבד. דוגמא חמורה, החליט לעשות קניות לבד כי חשב שאנחנו לא באים לפי רצונו, אנחנו מביאים לו הכל מהכל, החליט שהנייר טישו נגמר כאשר הארון מלא בחבילות, הלך לסופר מרקט והחליט לקנות ממחטות ניקוי רק שהתיעץ עם אישה שהמליצה לו על מטליות ניקוי עם אקונומיקיה, שהגעתי אליו אני רואה מפיות ניקוי שאלתי ןמה זה מאיפה זה, הוא משחק את התמים וגם גם לצערי נכנסת הבורות שלו שיוצרת צרוף קטלני בורות והתנגדות יחד. הוא עונה נגמרו הממחטות הבאתי אחרות לנקות את האף והעיניים!!!!!! למזלי הוא השתמש בהם רק לאף ועדין לא לעיניים ניתן לתאר מה היה קורה עם מטליות עם חומר ניקוי אקונומיקה לעיניים. ההסבר שלו לכאורה תמים אבל צרוף כל הארועים מעיד על התנהגות מופרעת עם התנגדויות לא מודעות וגם שמסבירים לו, הוא מיד מסיט נושא בתחכום רב. הוא מסרב למטפל וככה רוצה שליטה על הילדים, 24/7 עובד על רגשות אשמה . בקצור אין מוצא למצב שהוא לא יוצא ממנו מסרב לכל פתרון אחר ושמעט מתרחקים מיד מופיעים הארועים של פעולות מסוכנות. שלא לדבר על שימוש במכשירים שאסרנו עליו. תמיד הכל בדיעבד עם תירוצים שלא בכוונה. אין שום הפנמה של עשרות שעות הסברים שהוא אומר כן ברור ומבין. כלום. כרגע הוא עם רצון ועדין הולך לבד. אנחנו אובדי עצות. כל פתרון הוא לא מחליט חושב כביכול ומנסה לשמר מצב קיים. הכל אצלו לא בכוונה אבל בדיעבד. היו עצובן צרות עם נפילות וחתכים והוא סןכרתי, ושמסבירים לו מה הסכנה עם קרוב שכרתו לו את הרגל הוא מהנהן אבל לגבי עצמו זה בכלל לא נראה לו -שור. לדעתי פשוט מבורות בידע. אני לא שופט אותו על חוסר ידע, רק מתקשה להתמודד עם המניפולטיביות והמעשים שעושה על דעת עצמו שממש מסכנים אותו. זה כאילו שני אנשים באדם אחד. יש תובנה או עצה מניסיונך איך לנהוג במצב כזה? תודה

12/06/2018 | 23:20 | מאת: איתן

אבי בן 83 הרבה מחלות שהתגבר עליהם הצלחה. אבל מעט נחלש. יצא משבץ קל במח. הוא בן אדם נח לבריות, לא משכיל, אבל מתוחכם. עם בעיות זכרון לטווח קצר וחוסר ידע והבנה בדברים רבים, אבל מאוד תקשורתי מבין חדשות ויוצר תמונת מציאות של חסר בעיות, אבל מתחת לפני השטח יש לו ליקוי בזכרון לטווח קצר והתנגדויות חמורות לא בעלפה. נוכחנו לדעת שבמקביל לתקשורת הנעימה, ותחושת השתוף וההבנה איתו, למעשה מסתתר אדם מניפולטיבי מתוחכם ןלצערי גם שקרן פתולוגי, מניח שזה לא רק מנגנון הגנה. באותה מידה שהוא מודה בדברים שאינו מבין שזה טוב. מתנהל אצלו מנגנון שליטה ומניפולציה מאוד מפותח. מדרכי שליטה מטופשות כמו לגרום להגיע כי הוא לא זוכר או לא יכול לקרןא מה על הבקבוק טיפות, ועד מצבים חמורים מאוד. ברגע שמרגיש שלא עושים בדיוק מהשהוא רוצה הוא לא מדבר, אלא פתאום מתחיל לעשות דברים איומים. הולך בלי להודיע לרופא שבבית חולים אמרו שהטיפול שנתן לא תואם את הטיפול שמקבל בבית חולים, קונה תרופות שסותרות להוראות בית חולים דרך רופא הקופה. זה קרה כמה פעמים ולא מספר שהחליף טיפול בכלל. קרה כמה פעמים עם רופאי עיניים גם הולך בלי להגיד, מספר שיוצא לטייל ומגלים הכל בדביעבד. דוגמא חמורה, החליט לעשות קניות לבד כי חשב שאנחנו לא באים לפי רצונו, אנחנו מביאים לו הכל מהכל, החליט שהנייר טישו נגמר כאשר הארון מלא בחבילות, הלך לסופר מרקט והחליט לקנות ממחטות ניקוי רק שהתיעץ עם אישה שהמליצה לו על מטליות ניקוי עם אקונומיקיה, שהגעתי אליו אני רואה מפיות ניקוי שאלתי ןמה זה מאיפה זה, הוא משחק את התמים וגם גם לצערי נכנסת הבורות שלו שיוצרת צרוף קטלני בורות והתנגדות יחד. הוא עונה נגמרו הממחטות הבאתי אחרות לנקות את האף והעיניים!!!!!! למזלי הוא השתמש בהם רק לאף ועדין לא לעיניים ניתן לתאר מה היה קורה עם מטליות עם חומר ניקוי אקונומיקה לעיניים. ההסבר שלו לכאורה תמים אבל צרוף כל הארועים מעיד על התנהגות מופרעת עם התנגדויות לא מודעות וגם שמסבירים לו, הוא מיד מסיט נושא בתחכום רב. הוא מסרב למטפל וככה רוצה שליטה על הילדים, 24/7 עובד על רגשות אשמה . בקצור אין מוצא למצב שהוא לא יוצא ממנו מסרב לכל פתרון אחר ושמעט מתרחקים מיד מופיעים הארועים של פעולות מסוכנות. שלא לדבר על שימוש במכשירים שאסרנו עליו. תמיד הכל בדיעבד עם תירוצים שלא בכוונה. אין שום הפנמה של עשרות שעות הסברים שהוא אומר כן ברור ומבין. כלום. כרגע הוא עם רצון ועדין הולך לבד. אנחנו אובדי עצות. כל פתרון הוא לא מחליט חושב כביכול ומנסה לשמר מצב קיים. הכל אצלו לא בכוונה אבל בדיעבד. היו עצובן צרות עם נפילות וחתכים והוא סןכרתי, ושמסבירים לו מה הסכנה עם קרוב שכרתו לו את הרגל הוא מהנהן אבל לגבי עצמו זה בכלל לא נראה לו -שור. לדעתי פשוט מבורות בידע. אני לא שופט אותו על חוסר ידע, רק מתקשה להתמודד עם המניפולטיביות והמעשים שעושה על דעת עצמו שממש מסכנים אותו. זה כאילו שני אנשים באדם אחד. יש תובנה או עצה מניסיונך איך לנהוג במצב כזה? תודה

אבי בן 83 הרבה מחלות שהתגבר עליהם הצלחה. אבל מעט נחלש. יצא משבץ קל במח. הוא בן אדם נח לבריות, לא משכיל, אבל מתוחכם. עם בעיות זכרון לטווח קצר וחוסר ידע והבנה בדברים רבים, אבל מאוד תקשורתי מבין חדשות ויוצר תמונת מציאות של חסר בעיות, אבל מתחת לפני השטח יש לו ליקוי בזכרון לטווח קצר והתנגדויות חמורות לא בעלפה. נוכחנו לדעת שבמקביל לתקשורת הנעימה, ותחושת השתוף וההבנה איתו, למעשה מסתתר אדם מניפולטיבי מתוחכם ןלצערי גם שקרן פתולוגי, מניח שזה לא רק מנגנון הגנה. באותה מידה שהוא מודה בדברים שאינו מבין שזה טוב. מתנהל אצלו מנגנון שליטה ומניפולציה מאוד מפותח. מדרכי שליטה מטופשות כמו לגרום להגיע כי הוא לא זוכר או לא יכול לקרןא מה על הבקבוק טיפות, ועד מצבים חמורים מאוד. ברגע שמרגיש שלא עושים בדיוק מהשהוא רוצה הוא לא מדבר, אלא פתאום מתחיל לעשות דברים איומים. הולך בלי להודיע לרופא שבבית חולים אמרו שהטיפול שנתן לא תואם את הטיפול שמקבל בבית חולים, קונה תרופות שסותרות להוראות בית חולים דרך רופא הקופה. זה קרה כמה פעמים ולא מספר שהחליף טיפול בכלל. קרה כמה פעמים עם רופאי עיניים גם הולך בלי להגיד, מספר שיוצא לטייל ומגלים הכל בדביעבד. דוגמא חמורה, החליט לעשות קניות לבד כי חשב שאנחנו לא באים לפי רצונו, אנחנו מביאים לו הכל מהכל, החליט שהנייר טישו נגמר כאשר הארון מלא בחבילות, הלך לסופר מרקט והחליט לקנות ממחטות ניקוי רק שהתיעץ עם אישה שהמליצה לו על מטליות ניקוי עם אקונומיקיה, שהגעתי אליו אני רואה מפיות ניקוי שאלתי ןמה זה מאיפה זה, הוא משחק את התמים וגם גם לצערי נכנסת הבורות שלו שיוצרת צרוף קטלני בורות והתנגדות יחד. הוא עונה נגמרו הממחטות הבאתי אחרות לנקות את האף והעיניים!!!!!! למזלי הוא השתמש בהם רק לאף ועדין לא לעיניים ניתן לתאר צה היה קורנ עם מטליות עם חומר ניקוי אקונומיקה לעיניים. ההסבר שלו לכאורה תמים אבל צרוף כל הארועים מעיד על התנהגות מופרעת עם התנגדויות לא מודעות וגם שמסבירים לו, הוא מיד מסיט נושא בתחכום רב. הוא מסרב למטפל וככה רוצה שליטה על הילדים, 24/7 עובד על רגשות אשמה . בקצור אין מוצא למצב דהוא לא יוצא ממנו מסרב לכל פתרון אחר ושמעט מתרחקים מיד מופיעים הארועים של פעולות מסוכנות. שלא ןדבר על שימוש במכשירים שאסרנו עליו. תמיד הכל בדיעבד עם תירוצים שלא בכוונה. אין שום הפנמה של עשרות שעות הסברים שהוא אומר כן ברור ומבין. כלום. כרגע הוא עם רצון ועדין הולך לבד. אנחנו אובדי עצות. כל פתרון הוא לא מחליט חושב כביכול ומנסה לשמר מצב קיים. הכל אצלו לא בכוונה אבל בדיעבד. היו עצובן צרות עם נפילות וחתכים והוא סןכרתי, ושמסבירים לו מה הסכנה עם קרוב שכרתו לו את הרגל הוא מהנהן אבל לגבי עצמו זה בכלל לא נראה לו -שור. לדעתי פשוט מבורות בידע. אני לא שופט אותו על חוסר ידע, רק מתקשה להתמודד עם המניפולטיביות והמעשים שעושה על דעת עצמו שממש מסכנים אותו. זה כאילו שני אנשים באדם אחד. יש תובנה או עצה מניסיונך איך לנהוג במצב כזה? תודה

אבי בן 83 הרבה מחלות שהתגבר עליהם הצלחה. אבל מעט נחלש. יצא משבץ קל במח. הוא בן אדם נח לבריות, לא משכיל, אבל מתוחכם. עם בעיות זכרון לטווח קצר וחוסר ידע והבנה בדברים רבים, אבל מאוד תקשורתי מבין חדשות ויוצר תמונת מציאות של חסר בעיות, אבל מתחת לפני השטח יש לו ליקוי בזכרון לטווח קצר והתנגדויות חמורות לא בעלפה. נוכחנו לדעת שבמקביל לתקשורת הנעימה, ותחושת השתוף וההבנה איתו, למעשה מסתתר אדם מניפולטיבי מתוחכם ןלצערי גם שקרן פתולוגי, מניח שזה לא רק מנגנון הגנה. באותה מידה שהוא מודה בדברים שאינו מבין שזה טוב. מתנהל אצלו מנגנון שליטה ומניפולציה מאוד מפותח. מדרכי שליטה מטופשות כמו לגרום להגיע כי הוא לא זוכר או לא יכול לקרןא מה על הבקבוק טיפות, ועד מצבים חמורים מאוד. ברגע שמרגיש שלא עושים בדיוק מהשהוא רוצה הוא לא מדבר, אלא פתאום מתחיל לעשות דברים איומים. הולך בלי להודיע לרופא שבבית חולים אמרו שהטיפול שנתן לא תואם את הטיפול שמקבל בבית חולים, קונה תרופות שסותרות להוראות בית חולים דרך רופא הקופה. זה קרה כמה פעמים ולא מספר שהחליף טיפול בכלל. קרה כמה פעמים עם רופאי עיניים גם הולך בלי להגיד, מספר שיוצא לטייל ומגלים הכל בדביעבד. דוגמא חמורה, החליט לעשות קניות לבד כי חשב שאנחנו לא באים לפי רצונו, אנחנו מביאים לו הכל מהכל, החליט שהנייר טישו נגמר כאשר הארון מלא בחבילות, הלך לסופר מרקט והחליט לקנות ממחטות ניקוי רק שהתיעץ עם אישה שהמליצה לו על מטליות ניקוי עם אקונומיקיה, שהגעתי אליו אני רואה מפיות ניקוי שאלתי ןמה זה מאיפה זה, הוא משחק את התמים וגם גם לצערי נכנסת הבורות שלו שיוצרת צרוף קטלני בורות והתנגדות יחד. הוא עונה נגמרו הממחטות הבאתי אחרות לנקות את האף והעיניים!!!!!! למזלי הוא השתמש בהם רק לאף ועדין לא לעיניים ניתן לתאר צה היה קורנ עם מטליות עם חומר ניקוי אקונומיקה לעיניים. ההסבר שלו לכאורה תמים אבל צרוף כל הארועים מעיד על התנהגות מופרעת עם התנגדויות לא מודעות וגם שמסבירים לו, הוא מיד מסיט נושא בתחכום רב. הוא מסרב למטפל וככה רוצה שליטה על הילדים, 24/7 עובד על רגשות אשמה . בקצור אין מוצא למצב דהוא לא יוצא ממנו מסרב לכל פתרון אחר ושמעט מתרחקים מיד מופיעים הארועים של פעולות מסוכנות. שלא ןדבר על שימוש במכשירים שאסרנו עליו. תמיד הכל בדיעבד עם תירוצים שלא בכוונה. אין שום הפנמה של עשרות שעות הסברים שהוא אומר כן ברור ומבין. כלום. כרגע הוא עם רצון ועדין הולך לבד. אנחנו אובדי עצות. כל פתרון הוא לא מחליט חושב כביכול ומנסה לשמר מצב קיים. הכל אצלו לא בכוונה אבל בדיעבד. היו עצובן צרות עם נפילות וחתכים והוא סןכרתי, ושמסבירים לו מה הסכנה עם קרוב שכרתו לו את הרגל הוא מהנהן אבל לגבי עצמו זה בכלל לא נראה לו -שור. לדעתי פשוט מבורות בידע. אני לא שופט אותו על חוסר ידע, רק מתקשה להתמודד עם המניפולטיביות והמעשים שעושה על דעת עצמו שממש מסכנים אותו. זה כאילו שני אנשים באדם אחד. יש תובנה או עצה מניסיונך איך לנהוג במצב כזה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לאור המידע שהצגת להלן, הייתי מציעה לך לקחת את אבא לפסיכוגריאטר לצורך ביצוע הערכה ואבחנה.

25/05/2018 | 18:51 | מאת: דן

שלום רב אני יותר מ 70 לא נייד . רוב הזמן יושב .בבוקר לפני כל פעולה עושה קצת תירגול קל של חצי שעה לערך ומתרומם כשתופס שתי ידיים בדלת או קיר . פחות עם הברכיים בברכיים אין כוח בבוקר בעיקר . לפני שלושה ימים , בבוקר ,לפני כל פעילות ,בטעות התרוממתי רק ביד אחת , היד החלשה. שמעתי קנאק מהכתף השמאלית בפינה . חשבתי שכמו שעושה תנועה לא נכונה יש לפעמים קנק במרפק בקרסול מפריע לתירגול באותו יום קצת מציק ולמחרת הכל בסדר . אבל עכשיו בכתף כבר שלושה ימים מציק , מושך , צובת ,וכאילו "אקשנסוס" (כאילו נתפס הצוואר שקמים לא טוב) , בשכמה , וסביב בגב , בצד שמאל של הצוואר .ומעניין , פחות בכתף עצמה שיכול לעשות תנועות קלות מאד .ולא מכאיב מיוחד. רק שקצת יותר מאמץ את היד. האם להניח היד על הירך .וכל הפעולות ביד הבריאה .? או אפשר קצת להזיז היד לתנועה לא מכאיבה ?(כמו לתקתק במדפסת ,לרחוץ כלי בכיור) תור לרופא מומחה רחוק . מה קרה ?זה גיד ?שריר?הרי אין צילום למצב. עד מתי לנוח עם היד? תודה

הייתי ממליץ לשקול התחלת טיפול ב - NSAID במידה ואין התוויית נגד וכן להבדק על ידי רופא אורטופד

שלום, אמי בת 82 חולה במילומה נפוצנץה ומטופלת כשנתיים בביח. לאחרונה הזכרון שלה הדרדר (ביחוד לטווח קצר) והיא גם לא שומעת. היא מסרבת לעשות מכשיר שמיעה וללכת לפסיכוגריאטר. בחודשים האחרונים היא מסרבת לקחת תרופות, חושבת שהרופא, המטפלת שלה וגם אני (כל מי שמנסה לתת לה תרופות) מנסה להרוג אותה. אנו חוששים שהמטפלת תעזוב. מה ניתן לעשות במקרה כזה? זה מחמיר. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

על אמא להבדק על ידי רופא משפחה וכן לבצע בדיקות דם לצורך שלילת בעייה רפואית ואו מטבולית חריפה כגורם לבעייה הנפשית. במקביל ניתן לשקול להתחיל בטפול בתרופה אנטי פסיכוטית במינון נמוך

שלום חמותי בת 75 אישה בריאה לפני כשבועיים חשבה שחוטפת התקף לב לקחנו אותה לבית חולים ואמרו שהכל בסדר אצלה ומדובר על רקע רגשי (כנראה התקף חרדה ראשון) ושחררו משום מה נתנו לה פנצילין למרות שכל הבדיקות יצאו בסדר. מאז חמותי לא מתנהגת כרגיל אלא היא מבולבלת, שוכחת שמות, שוכחת מילים, חוזרת על אותו דבר מאה פעם ורושמת מיסרונים מוזרים עם עברית לא הגיונית. היא מסרבת שניקח אותה לרופא ואומרת לנו שהיא לא משוגעת אבל הפניצילין עושה לה רעידות ברגליים ובלבול . אנחנו לא יודעים אפילו למי לפנות בענין כי היא גם מסרבת לשתף פעולה. נודה להכוונתך

25/04/2018 | 22:38 | מאת: נטלי

שלום, לפני חודש וחצי נפלתי מספה על ברך שמאל ושברתי את עצם הירך. גובסתי למשך חודש וחצי ועכשיו מגיעה אלי פיזיותרפיסטית הביתה פעמים בשבוע. רציתי לדעת תוך כמה זמן אוכל לצעוד על הרגל אם אעשה כנדרש. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

לא ברור מדבריך מהו סוג השבר מימנו את סובלת לרוב, אנשים המאובחנים כסובלים משבר במפרק ראש הירך מאושפזים לאחר מכן במחלקה אורטופדית, ועוברים ניתוח או להחלפה חלקית של המיפרק או ניתוח לקבוע השבר

02/05/2018 | 01:12 | מאת: נטלי

אסביר שוב ב10.3.18 שברתי את הירך מעל הברך ברגל והיה לי גבס למשך חודש וחצי. הורדתי לפני כשבוע את הגבס וכרגע אני עושה פיזותרפיה השאלה שאלה תוך כמה זמן אוכל לדרוך על הרגל בערך כמה זמן לוקח עד שהשרירים חוזרים למיטבם.

13/04/2018 | 12:22 | מאת: אייל

אמי בת 74 אחרי תאונת דרכים ופגיעה בראש לפני חמש שנים.אנחנו מתאמצים שנים להאכילה לבד כשהיא סיעודית ומוכנים להמשיך בכך אם זה יעשה לה טוב.במוסד בו היא נמצאת רוצים להעבירה לפג בשל שיקולי נוחות ואני שואל האם כדאי לעבור? האם הפג מאריך חיים מה שאיננו רוצים.האם הוא יכל להוריד או להוסיף סבל? אנחנו צריכים תשובה על שני פרמטרים סבל והארכת חיים .אם הנסיון מורה שבצד אחד פחות סבל ופחות חיים אז זה הכי טוב ואם לא אז רציתי לשמוע מה ההערכה.תודה אייל

לקריאה נוספת והעמקה

יש מקום לשקול הכנסת פג במידה ואין החולה אוכל די על מנת לקיים את נפשו. אין ספק שהאכלה בכוח כרוכה בסבל לחולה לגבי הארכת תוחלת חיים, אזי ייתכן ובמידה והחולה יקבל כלכלה מתאימה לצרכיו, הוא עשוי להאריך חיים בהשוואה לחולה שאינו מקבל זאת.

17/06/2015 | 10:50 | מאת: י.ב.

אימי בת 74 ונפלה לפני כחודש בבית. מאז הנפילה בה היא נפגעה באופן פיזי, חלה התדרדרות נפשית. היא כמעט מסרבת לצאת מהבית, בדכאון, מרבה לבכות, סובלת מכאבים - אני מרגישה שהיא מבולבלת ולא ממוקדת. יש נסיגה הן באספקט הפיזי והן הנפשי. מה עושים? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

בשלב ראשון יש לשלול בעייה רפואית חריפה כגון שבר ואו חלילה דימום תוך מוחי במקביל יש לבצע בדיקות דם כולל ספירת דם וכימייה ולאחר מכן יש לקבוע תור לבדיקה על ידי רופא גריאטר

06/06/2015 | 10:00 | מאת: אן

אבי מעל 80 קם מספר פעמים בלילה לצורך הטלת שתן והדבר מפריע לו. היה לו אורלוג קבוע שכל שנה/שנתיים היה אצלו בביקורת והיה בודק אותו בכל ביקור רקטאלית ונותן לו לעשות בדיקת psa. התחלף האורולג והנ"ל לא בדק אותו רקטאלית, אומר שאין צורך בבדיקת psa. אנחנו מוקפים 3 חברים טובים בגילו שחולים בסרטן הערמונית ורואים שזה עלול לקרות גם בגיל מבוגר. ההתרשמות היא שאותו אורולוג בגלל הגיל המבוגר חושב שאין צורך לבדוק. האם הגישה נכונה שבגיל מבוגר אין צורך לעשות בדיקה ידנית ובדיקת הדם או כדאי להחליף אורולוג.

22/05/2015 | 16:16 | מאת: מעיין

שלום, אני מחפשת עבור סבתי טיפול פסיכותרפי. פחות משנה האם המטפל הוא פסיכולוג או עובד סוציאלי, אך חשוב שיהיה בעל ניסיון בטיפול בגיל הזקנה. אינני יודעת היכן אוכל למצוא מטפל טוב ומאיפה להתחיל את החיפוש. אשמח לסיוע בעניין.

לקריאה נוספת והעמקה

בדרך בקופות החולים יש שירות של פסיכולוגים לצורך כך יש לבקש הפנייה מרופא משפחה

13/04/2015 | 23:27 | מאת: עוזיאל

שלום רב. אמי בגיל 87 שנים ב"ה. לאחרונה השתן "בורח לה" בצורה מוגזמת עד כדי כך שהפדים בהם השתמשה אינם רלוונטיים, היא סובלת, הריח סביבה ממש קשה, זה כמובן גורם לכך שפחות מרגישים נוח בקרבתה, היא בוודאי מרגישה ומבינה, אך כנראה אין לה די רצון להתמודד עם זה. שאלתי: האם מבחינה רפואית בשיטות השונות יש לזה פתרון? באם זו בעיה בלתי הפיכה איננו מוצאים דרך איך להסביר לה זאת ולשכנע אותה להשתמש ב"חיתולים", אני חייב להדגיש בשמחה שאמי בריאה בסה"כ, הראש עובד יוצא מן הכלל, מתפקדת ואיננו רוצים שתיפגע מנטאלית. אשמח להתייחסותך. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

עוזיאל שלום אתה מתאר בעיה שהיא יחסית שכיחה אצל נשים (וגברים) בגיל המבוגר,כמה בעיות למעשה, אחת רפואית של אי שליטה על שתן.השניה רגשית:ההתמודדות עם התופעה(קבלה/הדחקה/דימוי עצמי) והשלישית חברתית, בדיוק כפי שתארת.קיימים כמה סוגים של אי שליטה על שתן וכדי להגיע לאבחנה הנכונה צריך להגיע קודם כל לאורולוג או גניקולוג או אורוגניקולוג, ללא בדיקה מקצועית לא ניתן להגיע לאבחנה וזה כמובן חשוב משום שהפתרונות הם שונים לאבחנות השונות למרות שהתוצאה בסופו של דבר היא בריחת שתן. בהרבה מקרים מדובר בבעיה שניתנת לטיפול תרופתי/ניתוחי ולעיתים התנהגותי (שינוי אורחות חיים). לענין החיתולים, זה בדרך כלל הפתרון המקובל עד שנמצא פתרון רפואי או אם לא נמצא כזה.אני מבין שקיים קושי לשכנע להשתמש בחיתולים בעיקר בגלל הסטיגמה, כאן ניתן להעזר באיש מקצוע שאליו היא תגיע במסגרת הברור, אפשר לבקש מאחות מרפאה שתעזור, אפשר גם פשוט לקנות ולהביא הביתה חבילה או שתיים מסוגים שונים, יש היום חיתולים שנראים ממש כמו תחתון, קלים לשימוש ואסטתיים מאוד. בהצלחה.

28/03/2015 | 11:17 | מאת: אריאלה

שלום ד"ר, לאחרונה גילית שסבתא שלי (בת 83) מזה כשנתיים נוטלת באופן יומיומי רוקאסט פלוס פעמיים ביום. היא קיבלה את זה בגלל שפרקה את הכתף בנפילה מהמדרגות והיא ממשיכה ליטול את זה בגלל כאבי פרקים. האם יש בכך סכנה שבגיל כזה היא נחשפת בצורה כרונית לקודאין? האם יש פתרון חילופי מקודאין לכאבים כרונים? והאם לא מומלץ בגילה לקחת סידן וויטמין די? (לא ברור לי מדוע הרופאה שלה לא רשמה לה עוד מזמן אם היא סובלת מכאבי מפרקים...) אשמח לייעוץ, תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שימוש כרוני ברוקסט פלוס לא מומלץ, גם בגלל הקודאין וגם בגלל הקפאין, יש הרבה פתרונות חלופיים וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל או מרפאת כאב. לענין הסידן, אין קשר בינו לבין כאבי פרקים, זה נכון שהרבה קשישים נוטלים סידן וויטמין די, זה תלוי גם כמה סידן יש בתזונה הרגילה שלה ושוב לפי המלצת הרופא, כדאי גם לבדוק בקשר לזה האם ומתי ביצעה בדיקה של צפיפות עצם.

15/03/2015 | 12:00 | מאת: רבן

מדובר באבי,קשיש בן 93, לאחר נפילה ושבירה של צלעות 8-9. מקבל טרמדקס 100X4 מילי,לאחר 50מילי לא הועילו. במצב דימנטי התחלתי. כתוצאה מהטרמדקס (בוודאות !),מפתח אילוזיות,לדוגמא :הוא נמצא בעבודתו(אותה עזב לפני 35 שנים),אנחונו מגוייסים, ואימי (אשתו לשעבר) נמצאת איתנו (נפטרה לפני 40 שנה) - וכל זאת בשיחה קולחת איתי, יום,אחר יום. מה מורים המחקרים/מציאות, לגבי הסבירות, שעם הפסקת הטרמדקס, המח לא יתאושש לחלוטין,וסימני האילוזיה יישארו?? עד כמה משפיע על התהליכים הדימנטיים?

לקריאה נוספת והעמקה

בעקרון אם הגורם ל"אילוזיות" הוא אכן רק הטרמדקס, התגובות שאתה מתאר הפיכות עם הפסקת הטיפול.

21/02/2015 | 17:15 | מאת: זרחי

מה צריך להכין מראש בבטוח לאומי עם ונכות שיש בה 100 אחוז עקב בעיה רפואית מוכרת בבטוח לאומי הוא נכות נמוכה מ100 מלפני הרבה שנים ולא סיעודי. האם כדאי להגיש בקשה שיוכר בנכות 100 אחוז כהכנה לשלב הסעודי או להמתין?

21/02/2015 | 09:29 | מאת: יושי

אבי אלמן בן 81 החי לבד, המצב שלו התרדר לאחרונה מאוד, אך לא אנו לא שמנו לב לכך בשל העומס היומיומי של חיינו, עבודה/בית/ילדים קטנים וכו'... בשבוע שעבר הוא נפל בלילה בביתו, לא הגגיע ללחצן המצוקה ושה על הרצפה למעלה מ-10 שעות עד שהבנו שקרה לו משהו. הזעקנו אמבולנס שלקח אותו לביה"ח, אך לרחק סדרת בדיקות הוא שוחרר. לצערי גיליתי שהוא גם החל להשתין על עצמו. מה עושים עכשיו?? אין לנו אפשרות לטפל בו, חייבים עזרה אך כל הטופסולוגיה וההליכים לוקחים מלא זמן, אנו מפחדים להשאיר אותו לבד אך גם לא יכולים לטפל בו בעצמנו. היאוש והדאגה גדולים מנשוא...מה עושים????

לקריאה נוספת והעמקה

הפתרון היחיד "מהרגע להרגע" בהנחה שאין באפשרותכם לטפל בו בעצמכם, הוא מסגרת מוסדית, לפחות עד שתתארגנו בבית או תחשבו על מוצא אחר.חפשו בית אבות או מחלקה תומכת בדיור מוגן שיוכלו לקבלו (באופן פרטי בשלב זה) לתקופה של חודש או חודשיים, כאמור עד שתתארגנו.חשוב כמובן לשתף את אביך בהתלבטות ובפתרון.

20/02/2015 | 10:41 | מאת: ^

זה נכון שהרבה שינה לזקנים יכול להיות בעייתי לבריאות ?

בעיקרון כן, אבל זו תשובה כללית מאוד לשאלה כללית מאוד.

17/02/2015 | 22:33 | מאת: רותי

לאחרונה אני מרגישה שהגוף שלי מאוד יבש באזורים רבים..האם יש המלצה לתכשירים שמתאימים לחולי סוכרת? בתודה על תשובתך

אני חושב שבפורום סוכרת יוכלו לתת תשובה מתאימה.

אימי בת 85 אובחנה כדימנטית. חיה עם מטפלת ובסהכ' מתפקדת באופן סביר בסביבתה המוכרת. הופנתה על ידי אורטופד לטיפול בריפוי בעיסוק (פרטים נוספיםינתנו באופן אישי)ואנו מעוניינים להקל עליה ולבצע את הטיפול באופן בפרטי בביתה. נשמח לקבל המלצות, הכוונות או מכונים אשר מספקים שרות כזה. בתודה עירית.

13/02/2015 | 21:53 | מאת: בנצי

אבינו סוכרתי יציב מאוזן. מעל 80 שנה. עבר ניתוח פנימי לפני כמה חודשים. קיבל תרופות. הופיע לו גירוד בעור בעיקר ברגליים. לאחר הניתוח היתה בצקת שירדה לאט. ושושנה. העור מעט יבש. קיבל משחה מהרופאה קרם. הבעיה היא הגרד לא נעלם והוא נכנס לטירוף של גירודים הסברנו שינסה להתאפק לשים משחה וגם כדורים. כיוון שזו רגל סוכרתית עם קצת בצקת ובעיה נוירולוגית. הוא אמר טוב ועכשיו גילינו שהוא גרד ללא הפסקה ופצע את עצמו ולא אמר את האמת הוא גירד עם מברשת בטירוף והעור עם פצעים מדממים קצת. אחרי כמה חודשי שיקום קשים שהכל הסתדר אנחנו בנסיגה. אין דרך להתמודד ולשלוט איאפשר לשבת לידו 24 שעות. זה ממש כמו התחלה של כל סיפורי הרגל הסוכרתית והגנגרנה. וזה לא עוזר! אובדי עצות. זה בוודאי גירוד גופני אבל יש לזה אובססיה נפשית. המשפחה בכעס נןראי עליו. כיוון שהושקעו ימים ולילות בטיפול בו לשקמו. חודשים בבית חולים ובבית. והדבר שכלכך חששנו ממנו קורה שוב. הוא מסתיר מאתנו את מה שהוא עושה ואז נעמדים מול שוקת שבורה. כך היה לפני ניתוח הבקע שהתפרץ פתאום ולא הבנו מדוע שאלנו מה הוא עושה אמר כלום כלום ואז הסתבר שהוא עשה פעולות הרמה של עשרות קילוגרמים בלי לומר לנו. זה נראה כמו סוג של בעיה נפשית. הוא מסתיר את מה שעושה ואז אנחנו מול בעיה וזהו. אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות. בעיקר שברור שסיפור הרגליים זה תסריט כמעט ודאי של גנגרנה בשלב זה או אחר. האמת שדי מיואשים כי משקיעים שעות וימים בטיפול מסור מאוד שירד לטימיון. מה יש לעשות מניסיונך. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

כפי שאתה לבד כותב, ייתכן והבעיה היא גופנית ו/או נפשית ולכן צריך לפעול בשני הכיוונים, באופן כללי ישנן סיבות רבות לגרד :פנימיות(אי ספיקת כליות)וחיצוניות ובהתאם מספר רב של טיפולים כאשר הרבה פעמים השיטה היא ניסוי וטעיה: אם משחה אחת לא עוזרת מנסים שניה ושלישית ואם כדור אנטי אלרגי אחד לא עוזר מנסים שני ושלישי, אני מניח שרופאת עור בדקה אותו, ייתכן שכדאי להתיעץ עם אלרגולוג, האם הוא מקבל טיפול תרופתי חדש שלא קיבל בעבר או כל תכשיר או חומר שהוא בא איתו במגע. במקביל כדאי להתייחס לפן הנפשי / הרגעתי במיוחד אם לא תימצא כל סיבה פיזית לגרד.

15/02/2015 | 10:07 | מאת: תודה

מקבל תרופות שגורמות לגרד וגם בעית כבד מסוימת. מקבל כדוג לאלרגיה נגד גרד. הבעיה שהוא לבד. וברגע שאין שליטה אז זה לא משנה מ גורם לכך. ברגע שהוא פוצע עצמו וזו רגל סוכרתית...אז הפעולה חייבת להמנע ולא משנה מה. וזה לא קורה. זה מתסכל כי כל הטפול השיקומי שהצליח ירד לטמיון זה שעות רבות של המשפחה. אמרו לנו מה אתם משקיעים הוא מבוגר שילך לשיקום בבית חולים. התעקשנו על השקעה בבית וזה הצליח. אבל עכשיו זה סכנה קש לרגליים שהיו עם בצקות והצלחנו לרפא. בקצור. שאל לכ נעימה. בשביל מ להמשיך להשקיע ?

אם כבר שאלת את דעתי אז ממשיכים להשקיע למענו ולמען איכות החיים שלו וגם למענכם ובעיקר לא כועסים עליו כי הוא לא עושה את זה כדי לעצבן אותכם וזה כנראה חזק ממנו כמו שאתה לבד מבין. גנגרנה לא מופיעה יום בהיר אחד, גם לא ברגל סוכרתית וגם לא משריטות ברגליים, מה עושים? עוקבים אחרי מצב הרגליים, מנקים ומחטאים את השריטות ומטפלים בהם כמו בפצעים "רגילים" ניקוי וחיטוי, זה הכל (ולנשום עמוק)

02/02/2015 | 11:07 | מאת: חסוי

זה נכון שבזיקנה מפסיק לגדול בפנים + ראש ?

????????????????

02/02/2015 | 11:04 | מאת: 9

איך מונעים דמנציה + ניוון של הגוף בגיל מאוחר

לקריאה נוספת והעמקה

אני מציע לעיין בשאלות קודמות בפורום הזה ודומים לו ובאינטרנט בכלל.

02/02/2015 | 11:02 | מאת: 2

זה נכון שבזיקנה יורד התיאבון ?

בעקרון כן

30/01/2015 | 21:55 | מאת: מידן

שלום אבי בן 80 הוא עבר לפני 9 שבועות ניתוח בהרדמה מלאה. ואחרי שבוע ניתוח בדיקה אנדוסקופית דרכי עיכול עליונות. הוא הקפיד לקחת בוקר וערב כדורים מתוך קופסת תרופות מסודרת שבועית שמכינים לו. ביום רביעי הייתי אצלו והבוקר שישי וגיליתי שהוא לא לקח כדורים ד -ערב ה -בוקר וגם ה- בערב. ! שאלתי מה קרה הוא אמר שהוא בטוח שלקח! האתי לו שהקופסאות מלאות! זו פעם ראשונה אבל אני מודאג מאוד מתשובתו. היה לפני מספר שנים אירוע מוחי קל. ויש לו בעיות זכרון קלות בהווה לגבי העבר הוא זוכר די טוב עבר רחוק זוכר די טוב.אפילו ביום ה דיבר על עבר רחוק. האם יש סיבה לדאגה? מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

לדבריך ידוע אצל אביך על ירידה בזיכרון לטווח קצר,בהתחשב בכך שגם להרדמות מלאות עלולות להיות השפעה על מצב קוגניטיבי, אני חושב שיש מקום לביצוע הערכה קוגנטיבית של אביך אצל פסיכוגריאטר.

30/01/2015 | 08:05 | מאת: ענת

האם מישהו מכיר דרכי יצירת קשר עם פרופ יורם ברק, למעט הטלפון הקווי במרפאתו בצהלה? זקוקה לעזרה בדחיפות. תודה.

27/01/2015 | 00:10 | מאת: רוני

שלום, האם קשיש צלול מתפקד אבל קצת במצב רוח לא טוב ומשועממם כי אין לו כמעט חברים ועיסוקים יכול להיות גם עם שיפוט לא טוב לפעמים בתחומים מסוימים ולפעמים שיפוט טוב?

השאלה כללית מדי, מצב רוח "לא טוב" ושעמום לא פוגעים בשיפוט,בעקרון אם אדם צלול ומתפקד אין סיבה שהשיפוט שלו יהיה לקוי אבל כאמור צריך לדעת על מה מדובר כדי לתת תשובה יותר מדוייקת.

26/01/2015 | 01:41 | מאת: יוסי

שלום השאלות הן לא כתחליף לייעוץ פרטני, אך בכל זאת. מה ההבדלים בין התכשירים לטיפול בפצעי לחץ על בסיס ג'ל או פסטה? למשל בין דרמהגרן ג'ל לדרמהגרן B, או גרנוג'ל מול גרנופלקס פסטה? לאלו מקרים כל אחד מהם מתאים יותר? והאם בפצע לחץ דרגה 2 (בספק 3) בטרוכנטר מתאים יותר פסטה או ג'ל? וכן פצע לחץ עמוק ונקי בסקרום, האם מתאים ג'ל או פסטה? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

ג'ל הוא על בסיס מים, פסטה היא על בסיס שומני. מידת ההתאמה של שניהם היא בהתאם לעומק הפצע ועד כמה הוא נקי או לא, הם לא מתאימים לפצעים מזוהמים או נקרוטיים,לפצע לחץ עמוק ונקי אני אישית הייתי משתמש בדברים אחרים. כפי שכבר עניתי הרבה מאוד פעמים בנושא של טיפול בפצע, החומר בו מטפלים הוא לא הגורם היחיד שיקבע את איכות הטיפול או את סיכויי ההצלחה של הטיפול,זה אפילו לא הגורם העיקרי, מה שיקבע הצלחה של טיפול בפצע לחץ זה בראש וראשונה מצבו התזונתי של החולה (חלבון!!!!), בנוסף:מצבו הגופני הכללי,מחלות נלוות, אנמיה כן או לא, תרופות שאולי יש להן השפעה על תהליך הריפוי (סטרואידים), טיפול סיעודי תומך- שינויי תנוחות. אם הכל מתקיים גם גזה טבולה בסליין או תמיסת הרטמן(הרטבות) היא טיפול טוב.

26/01/2015 | 01:00 | מאת: עינת

שלום היכן עדיף למדוד חום? מה משקף הכי טוב ומדויק? רקטלי? בפה? בית השחי? מפשעה? וכשלא ניתן למדוד בפה (חולה מבוגר שלא משתף פעולה) איך הכי נכון? שמתי לב שיש הפרש של חצי מעלה (5 פסיקים) בין המפשעה לבית השחי, כשבבית השחי נמוך יותר, מה קובע? וכמה זמן יש למדוד חום? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

המדידה המדוייקת ביותר לאדם קשיש היא בפי הטבעת.חשוב לדעת אם יש חום, בין 38.5 ל39 לדוגמא אין הבדל משמעותי וזה לא ממש חשוב, צריך רק לקחת בחשבון שחום הוא לא המדד היחיד למחלה או לחומרתה אצל קשישים משום שמנגנון ויסות החום אצלם לעיתים לא לגמרי תקין ותיתכן גם מחלה סוערת עם חום נמוך

19/01/2015 | 21:38 | מאת: קרן קנטור

שלום רב, חמי בן 84, עד לאחרונה היה בריא ופעיל (ספורט, חברים וכו). לאחרונה התגלו אצלו אבנים בכיס המרה, ובעיה קלה בלחץ דם. סהכ מצבו הפיזי טוב, אך כתוצאה מכך הוא שוקע במרה שחורה סביב בריאותו. האם ישנו קואצר רפואי אליו ניתן לפנות בכדי שיחזיר לו את בטחונו העצמי? (אזור קריות). תודה רבה, קרן

14/01/2015 | 13:21 | מאת: נירה

אימי מתקרבת לגיל 90. סובלת מלוקמיה כרונית ודמנסיה. הדבר היחיד שמוכנה לאכול פחות או יותר בכוחות עצמה זה ביצת עין ומעט חלה מטוגנת. צהריים בכלל לא אוכלת, רק כמה כפיות שהמטפלת מנסה להאכיל. כנראה יש לה גם קושי בבליעה (וגם כמעט לא מדברת). מה אפשר לתת לה לאכול כארוחת צהריים, כך שאולי גם תיהנה קצת. ההאכלה בשכנועים לא מוסיפה לה, זה בטוח. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אין כאן מתכון ידוע אלא ניסוי וטעיה, פשוט לנסות כל דבר שעולה על דעתכם, אפשר כמובן לנסות גם מזון רפואי כמו אנשור או אוסמוליט אבל אני לא בטוח עד כמה זה טוב לה (אם היא אוהבת ביצת עין וחלה לבוקר למה לא לתת לה את זה גם כארוחת ערב?)

23/02/2015 | 13:04 | מאת: נירה

תודה, זה אכן מה שאנחנו עושים, ואני שמחה עכשיו לקבל פידבק שאנו עושים נכון!

07/01/2015 | 21:07 | מאת: רוני

שלום אמא שלי בת 85 סובלת כבר מעל שנה מבלבול ומחשבות שווא ולאחרונה היא יושנת המון היא יושנת ממש כל היום והמצב שלה ניהיה על הפנים אנחנו נותנים לה לשתות מבקבוק והיא בוכה המון ואנחנו ממש מפחדים עליה מה אפשר לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

לוקחים אותה להערכה של פסיכוגריאטר.

20/12/2014 | 15:21 | מאת: עדנה

שלום רב, בעלי בן 80. לוקח סרוקל 25מג' לפני השינה ובדר'כ ישן טוב. בזמן האחרון מרגע שהוא מתעורר הוא מרגיש עייפות. אולי תוכל להסביר לנו מה יכולות להיות הסיבות ? תודה עדנה

לקריאה נוספת והעמקה

לעייפות אחרי שנת לילה יכולות להיות סיבות שונות, אני לא יודע למה בעלך לוקח סרוקוול אבל ייתכן, בין היתר, שהשפעת הכדור ממשיכה גם אחרי שקם ולכן הוא עייף, השאלה היא מה היה לפני שנטל סרוקוול ומעבר לזה מה מצבו הכללי, תרופות נוספות שהוא נוטל ועוד. חיזרו לרופא שרשם לו את התרופה ודווחו לו על העייפות הזאת.

16/12/2014 | 00:27 | מאת: מני

שלום מה היתרונות של כל אחד מהתכשירים הנ"ל לפצע לחץ? מדובר על פצע לחץ עמוק בדרגה 4, במצב נקי. האם יש עדיפות לאחד מהם על פני השני? והאם ניתן להשתמש במקביל יחד עם חתיכות קטנות של חבישת קולגן על הדבש/פלמינל כדי להוסיף מרכיב של בניית תאים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שני חומרים שונים, העדיפות היא למה שעוזר, משתמשים באחד למשך 7-10 ימים, אם אין שינוי מהותי אפשר להחליף, אם יש הרעה להפסיק מיד. אני לא חושב שיש מקום להוסיף חבישת קולגן על דבש או פלמינל. אני חוזר ואומר שמה שיקבע האם פצע ירפא הוא לא (רק)החבישה, אלא בעיקר מצבו הבריאותי הכללי של החולה, רמת האלבומין שלו (הכי חשוב!!), המוגלובין.

11/12/2014 | 23:50 | מאת: שי

שלום כמה שאלות בבקשה בעניין קטטר לחולה סיעודי מזה כמה חודשים שמחובר לקטטר, זה התחיל במסגרת אשפוז אקוטי, ונמשך עקב פצע גדול באזור העכוז ובכדי למנוע זיהום שם כתוצאה מהפרשות. מה הסיכונים בקטטר לטווח ארוך (חצי שנה ויותר)? קורה לא מעט פעמים בשינויי התנוחה או במעברים משכיבה לכסא ששקית השן תפוסה ועקב כך נוצרת מתיחה ממשית של הקטטר. האם יש דרך לקבע את הקטטר בכדי שלא ייצא? איך אפשר לדעת האם המשיכה הדי אגרסיבית (שלא בכוונה) גורמת/גרמה לנזק בדרכי השתן? והאם ניתן לדעת אם הקטטר נמצא במקום ומגיע לכיס השתן וכן שהבלונית במקום? (בשונה מבזמן פעולת ההכנסה ששם כן ניתן קצת לדעת) למשל בזונדה ניתן לבצע בדיקת מיקום על ידי מישוש והאזנה לכניסת אוויר לקיבה, האם יש דרך לבדוק גם בקטטר בצורה כלשהי? השאלות רלוונטיות גם מבחינת נושא הכאב, בהנחה והמשיכה החזקה גורמת לנזק, זה מכאיב, כמו כן אם הבלונית מנופחת ולוחצת לא בכיס השתן אלא במעבר, זה גם יכול לגרום לכאב ניכר. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אני מציע להפנות את השאלות האלה לאורולוג

27/01/2015 | 09:05 | מאת: ענת

בעלי מאושפז בשיקום בבית רבקה פ"ת, לאחר שהיה שבועיים בטיפול נמצרץ ושם מנסים לגמול אותו ממכונת ההנשמה. שמתי לב שיצא מטיפול נמרץ פתאום הוא לא שומע טוב (שמע מצויין לפני) וכל אוכל שהוא מנסה לאכול-האוכל יוצא לו לתוך הקנולה. האוכל שנותנים לו הוא אוכל טחון.(לפני כן לא קרה לו למרות שהוא עם קנולה 10 שנים).איך אפשר לעזור לו?לא רואה עדיין שיפור במצבו.תודה