פורום גריאטריה

הפורום נועד לתת מענה לנושאים בתחום הבריאות בזקנה: זיהוי ומניעת בעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר, דרכי ההתמודדות עם מצבי חולי האופייניים בגיל זה ועוד אחד הנושאים המרכזיים הוא גילוי ומניעה, נושא שבזקנה, כמו בכל תחום אחר בסיעוד ורפואה, הוא בעל חשיבות רבה, במיוחד נוכח העלייה ההולכת וגדלה בתוחלת החיים וההתייחסות היום לבריאות לא רק כהעדר חולי, אלא כהרגשה של רווחה גופנית, נפשית וחברתית וכיכולתו של האדם לתפקד בחברה ובסביבה שמתאימים לו. נעסוק בשאלה כיצד ניתן לזהות בעיות בריאותיות האופייניות לגיל המבוגר, והאם ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותן ולטפל בהן. מהן דרכי ההתמודדות עם מצבי חולי האופייניים בגיל זה: ירידה תפקודית, ירידה בזיכרון, הפרעות בהתנהגות, דיכאון, הפרעות בשיווי משקל ועוד. נושאים נוספים: שימוש נכון בתרופות, אי שליטה על סוגרים, מניעה וטיפול בפצעים ועוד.
741 הודעות
626 תשובות מומחה

מנהל פורום גריאטריה

25/04/2011 | 22:34 | מאת: תמי

שלום, אימי (בת 75) עברה לפני כשנה דום לב הייתה התאוששות ארוכה עד לעיצוב מצבה וכתוצאה מכך לפי דברי הרופאים (חוסר חמצן) קיבלה -דמנציה כיום מקבלת ריספונד 1 מ"ג 1 בבוקר ו- 1 1/2 בערב יש לה ימים של אי שקט בלבול עצבנית בוכה והבעיה העיקרית מתעוררת בבוקר עם בכי שיכול לקחת חצי שעה וגם שעה עד שנרגעת איך פותרים בעיה זו ? והאם יש סיבה לבכי? אשמח מאוד לקבל את תגובתך תודה וחג שמח!

11/04/2011 | 09:59 | מאת: טלי

שלום סבי בן 91. חי עם סבתי ועם מטפלת צמודה. ללא מחלות מיוחדות. הוא מוקף במשפחה מאוד מאוד מסורה ואוהבת, ותמיד היה מטופח וזוכה לביקורים רבים וטיפול מסור שאין כדוגמתו. באופיו הוא תמיד היה אדם מריר, ובשנה האחרונה התנהגותו הקצינה מאוד: מריר, כועס, מחפש לריב, מאשים את כולם שרוצים להרע לו, לא מוכן לבוא לביקורים משפחתיים, לא רוצה שיבואו אליו, אמר לבנו שהוא "לא הבן שלו יותר" שכולנו רעים והוא לא רוצה כל קשר איתנו וכו'. כל זאת קורה בגלים ללא שום סיבה מוצדקת. כרגע המצב מאוד מוקצן: לא מוכן למשל לבלות את ליל הסדר והוא בעצם מבודד את עצמו בחומות של כעס ורדיפה. בנוסף הוא מבזבז כספים מהחשבון שלו וגם עושה כל מיני פעולות כספיות בהיקף רב. המשפחה מודאגת מהתנהגותו וחוששת מהתנהלות שתוביל אותו בסופו של דבר לחוסר כל. גם ככה הוא עם מטפלת צמודה ואם מצבו יהפוך לסיעודי של ממש - הוא בהחלט יזדקק לחסכונותיו לשם הטיפול בו. על פניו הוא לא נראה כי יש לו איזה מחלה מוגדרת, נראה כאילו הוא בריא ופשוט מונע מתוך נקמנות (אין לו על מה כמובן) ומתוך רוע. השאלה מה אתה ממליץ לעשות? אנו פגועים ממנו וחוששים שהתנהגותו בסופו של דבר תפגע בו עוד יותר. למי לפנות? מה לעשות? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

טלי שלום אני ממליץ שסבך יעבור הערכה גריאטרית מקיפה אצל גריאטר. חשוב לי לציין שני דברים: 1. לא סביר שמה שמניע את סבך היא נקמנות "טהורה", ייתכןשקווי האופי שלו אולי מוקצנים בגלל מצב נפשי/שכלי מסויים שאותו צריך לאבחן, אבל כאמור לא רק מנקמנות, רוע או רצון מכוון לפגוע בכם.2.עד כמה שזה קשה ואולי נשמע לא הגיוני, השתדלו לא להתייחס באופן אישי להתנהגות שלו כלפיכם, בדיוק מהסיבה שציינתי קודם - ייתכן מאוד שמדובר בכל זאת כן במחלה כמו שטיון(דמנציה) ואז הדברים שהוא עושה אינם ממש בשליטתו.

08/04/2011 | 22:41 | מאת: לי

שלום רב לאימי יש דמנציה נימצאת בבית אבות סיעודי הרופאים מספרים לי שאימי צועקת מתפרעת שם והם נותנים לה כדור ריספונד שעושה אותה זומבי יושבת על כיסא גלגלים עם ראש שמוט לא אוכלת כלום אימי לא היתה ככה עד שניכנסה לבית אבות לפני כן אימי היתה לוקחת כמה שנים 20 מ"ג ציפרלקס ובבית חולים הפסיקו לה את הציפרלקס במכה . האם הציפרלקס עשה אותה מרחפת הראש שלה שמוט האם יש קשר בין הפסקת ציפרלס במכה למצב שלה ? אני אובדת עצות איזה כדורים יעילים לדמנציה ? מה אתה חושב ? הרופא בבית חולים אמרה לי לקנות לה את הכדור באופן פרטי במידה ואני ירצה כדור בשם סרוקוול מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

לי שלום הציפרלקס הוא כדור אנטי דכאוני, אני לא יודע מה זה נקרא "לרחף"? ציפרלקס במצב של דמנציה מתקדמת אינו יעיל ולכן מפסיקים אותו אבל מקובל להפסיק אותו בהדרגה.ריספונד הוא טיפול תרופתי שניתן במצבים של אי שקט, ייתכן והוא זה שגרם לה להיות "זומבית" ואז צריך לשנות מינונים למרות שהתופעה עלולה להיות גם במינונים נמוכים, השאלה היא איזה מינון ניתן לה ובכלל מה סה"כ התרופות שהיא מקבלת? האם היא גם מקבלת כדורי שינה ?? סרוקוול ניתו גם כן למצבים של אי שקט, לעיתים ת. הלוואי שלו ניסבלות יותר מריספונד ובעקרון כדאי לנסות. איזה כדורים טובים לדמנציה?? זו שאלת מיליון הדולר, אין תשובה חד משמעית משום שזו מחלה מאוד "רבגונית" מבחינת סימנים ושלבים כך שבכל שלב צריך להתאים טיפול מתאים או כמה טיפולים.

06/04/2011 | 18:49 | מאת: סאני

שלום רב: אימי בת 74 חולת סכרת, אוסטאופורוזיס, אבנים בכליות... ובכל זאת בד"כ בבית, מתפקדת עם הליכון וסיוע צמוד וצלולה לחלוטין. מטופלת במגוון רחב של כדורים. לאחרונה הרגל התנפחה לה מאד ונאלצנו לאשפז אותה לבדיקות, הרופאים אמרו שהנפיחות מהניקוז של השתן ולא מסכרת או פקקת. בימים האחרונים בוצעו מגוון רחב של בדיקות בבית חולים כולל קטטר , קבלת נוזלים,ומדידת הנוזלים, מיפוי עצמות ועוד... תוך כדי אשפוז היא איבדה ערנות לחלוטין, כאילו מסוממת, לא יכולה לפקוח עיניים, לא אוכלת, טוענת שמשהו חונק אותה בגרון בקושי מדברת וחלק גדול לא לעניין, מבולבלת והדיבור שלה כבד. אין לנו מושג מה גרם להרעה תוך כדי אשפוז. החליטו לתת לה זריקות לדילול דם ועוד זריקות שלא קיבלה בעבר, אולי זה? בשבת האחרונה היא הייתה במצב מצוין והיינו בטוחים שהיא תשתחרר. עכשיו מצבה מפחיד אותנו. אנחנו מעוניינים להתייעץ עם רופא מומחה פרטי בתשלום (כמה שצריך) ייתכן שאחת התרופות שהיא מקבלת עתה גרמה להרעה. זקוקים לרופא מומחה בתחום שיגיע לבית חולים רמב"ם ויבדוק אם ניתן לעשות משהו על מנת לבלום את ההידרדרות. אודה להמלצתכם על רופא מתאים.

01/04/2011 | 21:06 | מאת: אמנון

אמי בת 80 ועברה ניתוח לכריתת פוליפ בשלפוחית השתן, שם התגלה שהפוליפ הוא ממאיר. מקבלת טיפול בשטיפות. לאחר הניתוח אושפזה שוב במחלקה הגריאטרית בבלינסון בעקבות "טראומה" (לפי הצהרתה), שהתבטאה באפטיות, חוסר תיאבון ואיבוד זיכרון. כמו כן, בבי"ח היו רגעי הזייה. אמי שהתה בבי"ח כשבועיים. ההבחנה שניתנה לי בבי"ח היתה ירידה קוגנטיבית ודמנטציה. לאחר שחרורה מבי"ח חל שיפור ביכולת ההליכה שלה ובתקשורת עם הסביבה. ב- 4 הימים האחרונים אינה מסוגלת ללכת, מתנגדת לקום מהמיטה ונראה לי שהדבר נובע מפחד כלשהוא. אודה לך באם תוכל להמליץ כיצד ניתן להוציאה ממצב זה? שמעתי שישנה תרופה טבעית שמכילה את החומר: phosphatidylserine שיכולה לסייע בשיפור הזיכרון, האם הדבר מומלץ?

לקריאה נוספת והעמקה

אמנון שלום אימך זקוקה להערכה גריאטרית מקיפה, אני מבין שבבית חולים אובחנה כסובלת מדמנציה אולם אבחנה זו בפני עצמה אינה תמיד ההסבר היחיד לשינוי בהתנהגות אצל אדם מבוגר, בעיקר אם השינוי הזה קורה תוך כדי או מיד לאחר אשפוז,דווקא ההגדרה של "טראומה" כפי שאימך הצהירה יכולה מאוד להתאים למצבה, אחד המצבים השכיחים אצל אנשים מבוגרים סביב אשפוז הוא מה שנקרא דליריום - תסמונת המלווה בשינויים במצב השכלי ומתאפיינת בהפרעות בקשב ובריכוז תוך תנודתיות משתנה לאורך היממה. מצב זה מתרחש לאחר אשפוז בכמחצית מהמבוגרים שמתאשפזים, כך שדליריום הוא למעשה הסיבוך הנפוץ ביותר בקרב מאושפזים מבוגרים. לגבי התרופה שציינת - אין היום תרופות טבעיות שהוכח כי הן משפרות זכרון ויש אפילו השגות לגבי מידת יעילותן של תרופות "קונבנציונליות" שהיום בשימוש, אני לא הייתי מציע להתחיל שום טיפול לפני שאימך תיבדק.

אימי בת 75,חולה אונקולגית ןסיעודית מאוד לאחר אירוע מוחי קשה.לפני האירוע היא היתה מרותקת למיטה בעיקר בגלל שפשוט היא הפסיקה לאכול [אחת הסיבות להפסקת האכילה נובעת מנטילת כדורי איריסה לטיפול בסרטן אשר גרמו לה לאפטות קשות בפה].אנו טיפלנו בה במשך 24 שעות,לאט לאט הצלחנן לגרום לה לצאת מהמיטה והיא חזרה לשלוט בצרכיה ואפילו ללכת לשירותים.,בינתיים דאגנו לעובדת זרה ....ובשבוע שעבר היא קיבלה ארוע מוחי קשה ששיתק את צידה השמאלי וגרם לה להיות סיעודית יותר היא מסרבת לאכול ולשתות ובבית החולים אמרו שאין סיכוי לשיקום.בין אחיי יש חילוקי דעות לגבי המשך הטיפול באימי- עד עכשיו טיפלנו בה בבית ללא עזרה כאשר אנו במשמרות...עובדת זרה הגיע רק אתמול....כעת ישנה דילמה קשה האם להשאירה בבית ולטפל בה בעזרת עובדת זרה או להעבירה למוסד...אנו מאוד רוצים שתהיה בבית אך עולה ,השאלה האם אנו מסוגלים לכך כאשר היא לא אוכלת כלל וכלל ...אומרים שאפשר לחברה לזונדה בבית... האם המטפלת תהיה מסוגלת לטפל בה...האם היא לא צריכה טיפול רפואי צמוד...כל המשפחה חסרת אונים ומבולבלת ורוצה את הכי טוב לאימינו היקרה....אנא עזרתכם!

לקריאה נוספת והעמקה

שרית שלום מצטער לשמוע על מצבה של אימך אבל זהו מצב מורכב מדי מכדי להתייחס אליו באמצעות הפורום אני מאמין שהצוות הרפואי ועובדת סוציאלית בבית החולים יוכלו להנחות אתכם מה המשךהטיפול המתאים לאימך. אילן שפר www.ilanshefer.co.il

30/03/2011 | 10:20 | מאת: חיה

במרכז בגילנו צוות מקצועי של עובדים סוציאליים יוכל לתת לך מענה מיידי, בנוגע לכל הלבטים. את מוזמנת להתקשר לטלפון 057-4000222

25/03/2011 | 19:02 | מאת: דורית

שלום לך, אני כותבת פה פעם ראשונה. אבי שהיה אדם בריא ופעיל עבר אירוע מוחי ומאושפז בבי"ח. כרגע הוא נעזר חלקית במסיכת חמצן, מחובר לקטטר וזונדה. יש לו פירפורים בלב והוא מדבר מעט ובאופן לא ברור. אחרי האירוע הוא כבר דיבר יותר טוב ועכשיו יש רגרסיה בדיבור. ביה"ח רוצה להוציא אותו משם ואני מבולבלת וחסרת אונים. האם ניתן להוציא מביה"ח אדם במצבו? לאן? האם העברה שלו למקום סיעודי תסתום את הגולל על שיקומו? האם זה האינטרס של בית החולים אבל לא לטובתו? מה עושים עכשיו? במי נעזרים? אני מתנצלת על ריבוי השאלות אבל הן באות מתוך תחושה של חוסר אונים....אודה על כל עזרה וייעוץ.

לקריאה נוספת והעמקה

דורית שלום את מתארת מצב מורכב והרבה מאוד שאלות אני מבין את חוסר האונים אבל לא ניתן לתת יעוץ כל כך מפורט במסגרת הפורום. אני מאמין שהצוות הרפואי והעובדת הסוציאלית בבית החולים יוכלו לכוון אותך. אילן שפר. www.ilanshefer.co.il

אתר בגילנו הקים מרכז ייעוץ מקצועי לטובת הגולשים, תוכלי לקבל מענה מיידי בטלפון 057-4000222, צוות של עובדים סוציאלים יוכל לתת לך מענה בכל מה שנוגע לאביך. השירות ניתן לגולשים ללא תשלום כמובן.

18/03/2011 | 22:10 | מאת: לימור

סבתי בת 84 לפני שנתיים בערך אובחנה כחולת דמנציה. לפני כשלושה חודשים נפלה ושברה את האגן, מאז מצבה הידרדר יותר בעקבות המחלה והיא אושפזה בבית חולים סיעודי מורכב. אני פונה בשם אימי ודודתי לנסות לברר אודות התנהגות מסויימת. סבתי נוגעת כל הזמן בצואה שלה מורחת אותה, משחקת איתה, דבר שמאוד לא נעים לה בטוח, ולסביבה. אנו לא יודעים למה היא עושה זאת. תמיד שמבקרים אותה לוקחים אותה לשירותים קצת בקושי אבל נענים לבקשתה ולמרות זאת הדבר לא נמנע, היא עושה זאת תמיד שאף אחד לא בקירבתה. בבית החולים העבירו אותה לחדר לבד כתוצאה מהמריחה של הצואה על עצמה ועל המיטה וכל מה שלידה. האם הדבר מתאים לחולי דמנציה, האם בבקשה ניתן למנוע זאת בדרך מסויימת והשאלה החשובה מדוע זה קורה? אשמח מאוד לקבל עצה, הסבר או כל מה שנראה מתאים תודה רבה מראש לימור

לקריאה נוספת והעמקה

לימור שלום ההתנהגות שאת מתארת היא חלק מהביטויים של דמנציה אצל חלק מהחולים. מבחינת סבתך היא אינה מודעת למה שהיא עושה. ניתן לנסות טיפול תרופתי מתאים, בהתאם לשיקולו של הרופא המטפל.

14/03/2011 | 01:56 | מאת: מיכל

בדיקת סי.טי הראתה סימני אטרופיה מוחית וצרבלארית בעיקר קורטיקלית, כמו כן אוטם נרחב גבוה. קורונה רדיאטה במהלך MCA האם תוכל בבקשה להאיר עיניי מהו התהליך, מהם ההמלצות ? בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

מיכל שלום אני צריך יותר פרטים: למה בוצע הCT, גיל הנבדק, מה התמונה הקלינית(ירידה בזכרון, סיבה אחרת?) האם היה בעבר ארוע מוחי, האם הפעם?

11/03/2011 | 16:28 | מאת: ליאת

שלום רב, אבי בן 84, סיעודי, מטפלת 24 שעות. אמי נפטרה לפני כשנה לאחר שנות סיעוד וסבל רבות. לפני מס' חודשים החלה התדרדרות מנטלית / מחשבתית אצל אבי - הזיות ופחד, אנשים הנמצאים כביכול בבית וממתינים להרע לו, דברים רעים שקורים לו כעת, תוך כדי שיחה איתי וכו'. מומחה גריאטריה שבדק אותו- מצבו הפיזי (לחץ דם, כולסטרול או אחר "סטנדרטי" תקין לחלוטין, למעט שאלות ענה בבלבול (לא ידע את גילו). הוסיף ויטמין D ו- בי-12. ההזיות החמירו לאחרונה, אין חום. יש ימים שנמשכים כשבוע שהוא בסדר גמור, שפוי כבעבר ואח"כ מס' ימים של הזיות ופאניקה. מה הסיבה ? האם כדאי להזמין פסיכיאטר או מומחה אחר? ת ו ד ה.

לקריאה נוספת והעמקה

ליאת שלום מצבו הפיזי ה"תקין" של אביך לא בהכרח קשור למצבו המנטלי, אני כן הייתי מבקש חוות דעת נוספת משום שיש טיפולים שיכולים להתאים למה שאת מתארת אצל אביך.

12/03/2011 | 09:54 | מאת: ליאת

תודה תודה על התייחסתוך. חוות דעת מאיזה תחום מומלצת על ידך ? שוב תודה.

10/03/2011 | 14:15 | מאת: אהובה

שככתי להוסיף להודעה שהיא מקבלת פעמיים ביום פוסיד

10/03/2011 | 14:13 | מאת: אהובה

אימי בת 96 נמצאת בבית אבות ולפני חודש וחצי עברה לתומכת (חצי סעודי) היות והיתה במצב כללי גרוע היות ולא אכלה חלבונים לא עוף לא ביצים אלא רק קצת דגים ובעיקר ירקות מבושלים וזאת בגלל אחותי מאחר והרגליים התנפחו עד למעלה והנשימה היתה קשה היתה פעמיים תוך שבועיים בבית חולים והוברר שחסר לה חלבונים לאחר שחזרה מבית החולים ועברה לתומכת היא התחילה לאכול חלבונים ומצבה השתפר- כרגע בגלל שכנראה הרגל כאבה לה אחותי שכנעה אותה שוב לא לאכול את האוכל המוגש בבית האבות- ואני מאמינה שמצבה שוב יתרדר- (היא משייכת כל כאב לאוכל ואחותי מגבה אותה בזה ) מה אפשר לעשות במקרה כזה?

אהובה שלום אני מציע שאולי הצוות הרפואי ינסה להסביר לאחותך ולאימך מה נכון עבורה מבחינתה רפואית.

10/03/2011 | 09:20 | מאת: משה

שלום, אבא בן 87 הפסיק פתאום לדבר. כששואלים אותו שאלה הוא מנסה לענות ואומר: אממממממ אמממממ והמשפט לא יוצא. כשאומרים לו תגיד: משה, הוא אומר: משה ניראה שהוא מבין אך המילים לא יוצאות לו.רופא המשפ' אמר שיתכן ועבר ארוע מוחי ואין מה לעשות, לכן אין טעם אפילו לעשות CT מוח. ניראה טוב, אוכל טוב, ניראה שמרגיש טוב. מטופל וחי בתנאים טובים. יש מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

משה שלום אין לי מספיק פרטים על אביך (תפקוד לדוגמא מעבר לאכילה, האם היו ארועים מוחיים בעבר ועוד) אבל אני חושב שמה שתארת מחייב ברור, השאלה היא לא רק מה לעשות עם הפסקת הדיבור אלא גם מה עושים כדי למנוע ארוע מוחי (אם אכן היה כזה) בעתיד - מה הטיפול התרופתי שהוא צריך לקבל? בענין הפסקת הדיבור - האם התייעצתם עם נוירולוג? גריאטר? האם עבר הערכה של קלינאית תקשורת? על אחת וכמה אם ההבנה אצל אביך לא נפגעה משום שאז חוסר היכולת לדבר היא מתסכלת מאוד ועלולה בין היתר לגרום לדכאון. כאמור חסרים הרבה פרטים ואני לפחות בעד ברור של המקרה.

05/03/2011 | 19:05 | מאת: שרה

אמי בת 89 מרותקת לכסא גלגלים ומתהלכת קצת בעזרת הליכון אמות ובהשגחתי הצמודה. בערך לפני שנתיים קבלה אקלסטה והיום האנדוגרינולוגית ממליצה לתת לה שוב אקלסטה.יש לה אוסטיאופורוסיס משמעותי. מה דעתך האם התועלת גדולה על הנזקים/תופעות לוואי הקשורות בתרופה. אני מטפלת בה ולאור הניידות המוגבלת שלה מתלבטת אם כדאי?

לקריאה נוספת והעמקה

שרה שלום את כותבת שאימך קיבלה אקלסטה בעבר, אני מניח שאז לא היו תופעות לוואי משמעותיות(בד"כ אם יש מדובר בחום וכאבי שרירים- עוברים תוך מספר ימים עם טיפול באקמול), אחרת כנראה הרופאה לא הייתה ממליצה לתת לה שוב.גם אם הניידות של אימך מוגבלת עדיין עלולים להיות שברים ספונטניים (לא כתוצאה מנפילה), אני לפחות לא יודע על מניעה לתת את התרופה.

04/03/2011 | 13:51 | מאת: אלונה

שלום, אימי מאושפזת בבית אבות סעודי. אני משלמת כמעט 8000 ש"ח בחודש. לפני שבועיים היא חלתה ואושפזה בבית חולים בהלל יפה בחדרה. השאלה האם למוסד הסעודי אני חייבת לשלם גם עבור השבועיים שהיא הייתה מאושפזת? אם זה לא המקום לקבל תשובה, אני אודה לך מאוד אם תגיד לי היכן שואלים. תודה רבה

אלונה שלום נסי להפנות את שאלתך לאתר משפחה מטפלת, אני לא הצלחתי למצוא תשובה חד משמעית לשאלתך, למעט בדיקה של החוזה שלכם עם בית האבות במידה שסעיף כזה מופיע בו. מצורף הקישור המתאים. http://www.reutheshel.org.il/

03/03/2011 | 10:58 | מאת: אורנה

שלום, אימי בת 79 נמצאת במוסד סיעודי.עברה מס' אירועים מוחיים ויושבת בכיסא גלגלים רוב היום. בזמן האחרון מתלוננת על כאבים בגב והיד השמאלית שלה בעקבות הcva מתפקדת בקושי. היד כבדה,קשה להזיז אותה וכל נגיעה בה כואב לה מאוד.פנינו לפיזיותרפיסט במקום והסברנו את הבעיה. הם נותנים לה טיפול פסיבי במיטה בלבד פעמיים בשבוע וטיפול אחר טוענים כי היא מסוגלת לעשות.לפי ראות עיננו היא פשוט יושבת רוב היום על כיסא גלגלים לא נוח לה כואב לה כל הגוף והיא מתנוונת על הכיסא בחוסר מעש.רצינו להביא מישהו מבחוץ שיעשה לה עיסוי ויקל על כאביה אבל במוסד טוענים שבגלל האוסטואופרוזיס הסכנה היא שיכולים לגרום לה שבר בעצמות, אז לא לקחנו את הסיכון. אבקש לדעת מה ניתן לעשות על מנת להקל על כאביה. האם יש טיפול אחר שיכול לעזור לה?חשבנו לפנות לאורטופד אולי צריך לעשות צילום ולבדוק אולי יש פגיעה כלשהי ולא נראית אבל הם טענו שהכל נובע מהcva וזה לא יעזור.אשמח לתשובתך.תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

אורנה שלום הכאבים שאימך סובלת מהם עלולים לנבוע מסיבות שונות או שילוב של כמה סיבות:תוצאה של הארועים המוחיים עצמם שהיא עברה, אוסטאופורזיס (תלוי מה דרגת החומרה), ישיבה ממושכת בכיסא שאולי לא מתאים לה. קיימים מספר טיפולים שיכולים להתאים לה: פיזיותרפיה כפי שאת אומרת שהיא מקבלת, אם כי לטעמי תדירות הטיפולים צריכה להיות גבוהה יותר (בהתאם למצבה), טיפולים באמצעות אולטרסאונד (גם כן חלק מהטיפול שפיזיותרפיסטים נותנים), טיפול באמצעות מכשיר טנס (tens) לכאבים וטיפולים תרופתיים. אפשר גם לנסות טיפולים אלטרנטיביים כמו דיקור. באשר לנזק שעלול להגרם לה מטיפולי פיזיותרפיה - השאלה היא מה חומרת האוסטאופורזיס שהיא סובלת ממנה, לא בכל מצב ולא כל טיפול עלול להזיק לה, בקשו חוות דעת של פיזיותרפיסט מקצועי חיצוני, אני לא שולל גם בדיקה של אורטופד- ייתכן ששינויים ניווניים בעמוד השדרה לדוגמא בשילוב עם ישיבה ממושכת ולא נוחה, מכאיבים לה (האם היא יושבת על כרית מתאימה??). כאמור יש די הרבה אפשרויות להקל על אימך.

ביולי 2008 התפרסמו כתבות על תרופה בשם אמבר שהאטה בצורה משמעותית את התקדמות מחלת האלצהיימר. בכתבות נאמר שהתרופה אמורה להיות משווקת בתוך כ 3 שנים. האם מישהו יכול לעדכן לגבי הסטטוס של התרופה הנ"ל ? תודה, אמיר

אמיר שלום שם התרופה הוא "רמבר" rember ממה שאני הצלחתי לברר, נכון לחודש מרץ 2010 התרופה היתה עדיין בשלב של ניסוי קליני, אני מצרף קישור רלבנטי http://www.drugdevelopment-technology.com/projects/drug-rember/

23/02/2011 | 08:39 | מאת: מיכאלה

אמי בת 91 סובלת בלילה מיובש חזק בפה שמעיר אותה כל חצי שעה!לכן היא אינה ישנה בלילה ואינה מצליחה להשלים שינה במשך היום.לוקחת כדור אריוס ללא הועיל.יש פיתרון?

לקריאה נוספת והעמקה

מיכאלה שלום יובש בפה עלול להגרם מכמה סיבות, אם היובש הוא רק בלילה ייתכן והוא נובע מאיזשהי בעיית נשימה בלילה, יובש עלול גם להגרם מתרופות (תרופות לטיפול בבריחת שתן לדוגמא עלולות לגרום ליובש בפה), אריוס הוא כדור אנטי אלרגי, אני לא רואה איך הוא אמור לטפל בבעיה וגם הוא עלול לגרום ליובש בפה. האם התייעצתם עם הרופא המטפל??

22/02/2011 | 19:51 | מאת: אתי

שלום!אמא בת 83 .לאחרונה רוצה רק לישון.יש מטפלת צמודה (עובדת זרה).אין לה תאבון לכן מקבלת אינשור.התופעה של השינה ממש מפחידה.היא קמה בצהריים אחר כך מנמנמת בכורסא ושבע בערב שוב חוזרת למיטה.עברה לפני שנתיים אירוע מוחי.

לקריאה נוספת והעמקה

אתי שלום עודף שינה עלול להגרם ממספר גורמים: טיפול תרופתי, דכאון, תת תזונה, מחסור בויטמיןB12, תת פעילות של בלוטת התריס, אנמיה, חוסר פעילות!! ועוד, כדי לנסות לאבחן את הסיבה/ות אצל אימך צריך בהתאם לסיבות האפשריות לבצע בדיקות מתאימות: בדיקות דם, סקירה של הטיפול התרופתי, אבחון דכאון (אם אפשרי), במקביל לדאוג לגרויים סביבתיים והפעלה: מרכז יום, פעילות גופנית עד כמה שנית, משחקים.

15/02/2011 | 20:18 | מאת: yome

שלום רב! היכן ניתן לקרוא על איך על המשפחה להגיב אל זקן דמנטי? כשהוא שוכח דברים, כשהוא משוכנע שמה שהוא אומר זה נכון ועוד. האם להיות תקפים איתו? האם להגיד לו: אמרתי לך כבר...? האם להתעלם כשהוא כועס כי הוא משוכנע שלא באים לבקר אותו למרות שבאים כל יום? עד שנתייעץ באופן אישי, האם יש מאמרים היכולים לתת לנו כלים להתמודד עם המצב? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אתה יכול למצוא הרבה חומר בשני אתרים העוסקים בנושא:אתר בשם חיים עם אלצהיימר, http://www.alz.co.il/ האתר השני הוא של עמותת עמדא - http://www.alz-il.net/

שלום אילן שפר . ברצוני לדעת האים בפרוצדורה לאשפוז קשיש תשוש נפש ביקור העובדת הסוציאלית בבית הקשיש הינו ביקור פתע או ביקור מתוכנן ? בתודה , ליאת .

13/02/2011 | 12:58 | מאת: מנחם- יועץ

בתהליך של אשפוז קשיש תשוש נפש ישנם מספר שלבים . שלב ראשון-הכנת תיק למשרד הבריאות בשלב זה יש צורך לפנות לאחר ריכוז החומר הרפואי תפקודי לעובדת סוציאלית בקהילה ( רווחה / קופ"ח ) על מנת שהיא תכין דו"ח מטעמה ללא דו"ח של עובדת סוציאלית לא ניתן להגיש את הבקשה למשרד הבריאות . פגישה זו עם העובדת סוציאלית היא בד"כ בתיאום עם משפחות . בשלב השני בחלק מלשכות הבריאות בערים השונות לפני הועדה ( הכוללת רופא אחות ועו"ס) בעיקר עם מטופלים תשושי נפש לעיתים מגיעה אחות מלשכת הבריאות לבדוק בשטח את המטופל . ביקור זה לעיתים אינו מתואם יש צורך לרשום על הטפסים בבירור פרטי האיש קשר הכוללים מספר טלפונים להשגה .

12/02/2011 | 19:34 | מאת: שרה

האם מומלץ לתת אקלסטה לקשישה חולת אלצהיימר ומרותקת לכסא גלגלים?

לקריאה נוספת והעמקה

שרה שלום לא ברור לי- האם השאלה שלך מתייחסת למידת התועלת שיש במתן התרופה לקשישה במצב שאת מתארת?

10/02/2011 | 22:21 | מאת: משה

אבא שלי מתקרב לגיל 90 ובמצב פיזי טוב יחסית ואמא שלי בגיל 80. הם נשואים קרוב ל- 50 שנה באושר רב. לאחרונה אבא שלי טוען שאמא שלי בוגדת בו עם גברים שבאים אליהם הבייתה באמצע הלילה, מסתובבים עירומים ומזריקים לה זריקות.אבא שלי שרד את השואה ועד לאחרונה היה צלול, הגיוני וזו פעם ראשונה שנחשפנו להזיות הללו.הם גרים בבית פרטי ומתפקדים ללא עזרה מה יכולה להיות הסיבה? לאן צריך לפנות בנדון?

לקריאה נוספת והעמקה

משה שלום בשלב ראשון פונים להתייעצות עם רופא המשפחה, כדאי גם לבצע בדיקות בסיסיות כמו בדיקת דם (כולל תפקוד בלוטת תריס, ויטמין B12)אם לא נעשו בחצי שנה אחרונה, מבקשים הפניה לרופא גריאטר להערכה כוללנית ולאיתור הגורם האפשרי להזיות האלה.

14/03/2011 | 16:58 | מאת: אורנה

דודי בן 90, אף הוא ניצול שואה. רוב הזמן הוא צלול, ויש לו שעות שבהן הוא מתחיל לשאול אותי מתי המטוס מגיע, או שהוא מחפש את בת דודה שלו (שנספתה בשואה) ומתאר לי אותה (בת 12) וכו'. אני לא רואה שהרופאים המטפלים בו מטפלים בזה (הוא בבית אבות, ועושים לו בדיקות דם באופן קבוע, וגם מתאשפז מידי פעם בבי"ח) שאלתי היא התנהגותית יותר. כיצד אנחנו, בני המשפחה אמורים להתנהג במצב כזה. האם להזכיר לו שאנחנו לא מחכים לשום מטוס, או לזרום איתו בפנטזיה? האם להזכיר לו שאנחנו בשנת 2011 כשהוא בעצם מדבר איתי כאילו אנחנו בשנת 1935? זה יעזור?

05/02/2011 | 22:35 | מאת: אלה

שלום רב מדובר באדם בן 80,קופת חולים כללית, עם ירידה תפקודית,ירידה בזיכרון, רמת חרדה עלתה מאד,חברותי, אך בכל האוריינטציה הכללית חלה ירידה. האם ביקור חד פעמי אצל פסיכוגריאטר מספיק והשאר המשך מעקב אצל רופא משפחה בקהילה?? אודה על השאלות בברכה

לקריאה נוספת והעמקה

אלה שלום בירור לצורך הערכה כללית אצל גריאטר הוא בוודאי הכרחי, ההמשך תלוי בדרך כלל בתוצאות הביקור הראשון ובזמינות של רופא גריאטר באזור מגוריכם, יש מקרים שהמשך מעקב אצל רופא משפחה יכול להספיק, תלוי במורכבות המקרה.

01/02/2011 | 18:40 | מאת: דליה

אבקש לגעת מה פרוש המילה דמייליזציה. לאיזו מחלה הכוונה. האם זה דמנציה?

לקריאה נוספת והעמקה

דליה שלום אני מניח שאת מתכוונת לדמיאליניזציה - משמעותה פגיעה במיאלין שהיא המעטפת סביב סיבי העצב במערכת העצבים המרכזית. במחלות כמו טרשת נפוצה לדוגמא, המעטפת הזאת נהרסת ובמקומה נותרת צלקת. הדבר גורם לשיבושים בהולכה העיצבית בין המוח, חוט השדרה ועצב הראייה, אין קשר לדמנציה.

31/01/2011 | 16:25 | מאת: מאיה

שלום רב, לפני יומיים סבא שלי איבד הכרה ועקב כך אושפז בבית חולים. כעבור יום התחילו אצלו הזיות - הוא רואה דברים שלא קיימים ומעוות לחלוטין את המציאות. עד עכשיו הוא היה צלול לחלוטין וכל זה קרה פתאום ללא כל תסמינים מוקדמים. הוא עבר סדרה של בדיקות, כולל סי טי, שלא העלו שום ממצא חדש. בעקרון, הוא סובל מאי ספיקת כליות ולפני שלושה חודשים עבר אירוע מוחי קל שגרם לו לעיקום קל של הפה ולשיבוש קל בדיבור. כמו שכתבתי, מבחינה מנטלית הכל היה תקים לחלוטין עד לאירוע האחרון. מה יכול היה לגרום לזה והאם יש סיכוי שהוא יחזור לעצמו? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

מאיה שלום את מתארת ארוע שקרה רק לפני יומיים, זהו פרק זמן קצר ולא תמיד ניתן למצוא את הגורם לתופעת הבלבול / הזיות שאת מדברת עליה, גם לא ברור ממכתבך האם קרו דברים נוספים: אי שקט, קושי בזיהוי אנשים קרובים ועוד, אצל אנשים מבוגרים עצם האשפוז עלול לגרום לבלבול (מצב שנקרא דלריום - את יכולה למצוא הסבר מתאים באינטרנט). את מציינת שבCT אין כל ממצא, עובדה זו אינה שוללת לגמרי ארוע מוחי כגורם במקרה הזה, ישנם מקרים בהם ממצאים כמו אוטם מוחי לדוגמא מופיעים בהדמיה רק מאוחר יותר ולכן גם מקובל לחזור על CT או אפילו לבצע MRI שהיא בדיקה "רגישה" יותר. אוטם מוחי(חוזר, במקרה שלו) הוא ארוע שיכול להסביר תופעה פתאומית כזאת (זה גם יכול להסביר את איבוד ההכרה שהיה (האם הוא סובל מהפרעות בקצב הלב? האם בוצע דופלר עורקי צוואר?)את שואלת אם זה הפיך, בעקרון צריך לחכות ולראות, כאמור עברו רק יומיים.

27/01/2011 | 18:15 | מאת: אורנה

שלום, אמי מטופלת במשך כ- 3 שבועות ועדיין לא רואים הטבה ,אלא ההפך. אני דואגת.תודה

אורנה שלום בעקרון שלושה שבועות הם טווח זמן קצר מדי כדי לדעת האם הטיפול האנטידכאוני שניתן מתאים, זה בדרך כלל הזמן שבו רק מתחילים לראות את תוצאות הטיפול ובהתאם ממשיכים עם אותו טיפול / מעלים מינון של הטיפול התרופתי או משנים טיפול.

23/01/2011 | 23:39 | מאת: פנינה

שלום, מחפשת רופא גריאטר בת"א באופן פרטי שיכול לבוא הביתה, תודה רבה!!

16/02/2011 | 11:34 | מאת: הרוזנת

אם את מחפשת רופא גריאטרי לצורך המלצה עבור קבלת שעות מביטוח לאומי או עבור ביטוחים משלימים-אזי את חייבת רופא מומחה לגריאטריה של מוסד ציבורי ובחותמת המוסד הנ"ל. בדרך כלל חוות דעת פרטיות (גם אם הרופא נחשב למומחה בתחומו) לא מתקבלים ע"י הגופים הנ"ל. זה מאד לא בסדר- אבל זה המצב

28/03/2011 | 15:01 | מאת: חיים

עדיין אקטואלי?

20/01/2011 | 18:15 | מאת: נירה56

שלום, אמי, בת 82, החלה לקבל התקפים של כאילו שלשול: יציאות נוזליות פתאומיות ללא שליטה. זה מופיע ללא כאבים, ללא תחושה מוקדמת שמשהו עומד לקרות, ללא כל תחושות המלוות שלשול. גם שינוי לתזונה המתאימה לשלשול (אורז לבן, עוף מכובס, לחם לא מלא וכד) אינן משפיעות. האם זו תופעה מוכרת? מה אפשר לעשות? זה לא קורה כל הזמן אבל זו פעם שניה בתוך כחודש, והיא חוששת לצאת מהבית למרות שכללית היא אדם עצמאי וצלול ומתפקד ויוצאת לסיבובים ברגל מביתה כל יום. יש לציין כי התפריט שלה כמעט לא משתנה לאורך שנים רבות, אמנם כולל ירקות רבים אך לא אוכלת בחוץ, לא אוכלת מאכלים אקזוטיים, מכינה בעצמה את כל מזונה ולא אוכלת אוכל מוכן/משומר/מתועש. האם יש לכך תרופה או פתרון אחר? אודה על תשובתך - זה גורם דיכאון רציני עבורה, וחבל לי שאינה מעיזה לצאת. תודה, נירה

נירה שלום התופעה שאת מתארת מצריכה התייחסות רפואית, אני מציע בשלב ראשון לפנות לרופא המשפחה לבדיקות בסיסיות כמו בדיקת דם וצואה, אני מניח שבהמשך הוא יפנה את אימך לרופא גסטרואנטרולוג.

תודה רבה

12/01/2011 | 23:16 | מאת: שמואל

אימי במוסד גריאטרי שמואל הרופא סיעודי מורכב היא הלכה לבדיקה בבית חולים אסף הרופא ולאחר יומיים נאמר לה שאין מקום האם זה חוקי?

נשמע לי קצת תמוה, אם היא בסטטוס של סיעודי מורכב זה מחייב אשפוז באחריות הקופה, אמנם עם השתתפות שלכם אבל עדיין אשפוז במחלקה סיעודית מורכבת.

שלום אנו שישה אחים ואחיות, האם מאושפזת במוסד סיעודי עם דמנציה קשה. הנהלת המוסד שם היא מאושפזת ביקשה מכל ילדיה להציג תלושי משכורת והצהרה על ההון שלהם לצורך קביעת דמי האישפוז. שלושה מבין האחים, אינם מעונינים לשתף פעולה ומסרבים להביא הצהרה. ההנהלה ביקשה שנוציא את האם או שנשלם סכום מלא. השאלה, איך מחייבים את המסרבים ? האם משרד הבריאות יחייב אותם? או הגשת תביעה לבית משפט לענייני משפחה ? העניין נעשה מאוד דחוף. תודה על התשובה

לקריאה נוספת והעמקה

אדיר שלום התנאי לקבלת סיוע כספי ממשרד הבריאות הוא מילוי שאלוני ההצהרה על ידי כל הבנים והבנות, המשרד אינו יכול לכפות או לחייב בני משפחה שמסרבים לעשות זאת ובמקרה כזה לא ישתתף בעלות האשפוז.אתה יכול כמובן להתייעץ עם לשכת הבריאות במקום מגורייך ו/או לפנות ליעוץ משפטי ולבדוק אילו אפשרויות פעולה עומדות בפנייך. אם למישהו מקוראי הפורום יש מידע נוסף / אחר בנושא הוא מוזמן לכתוב.

16/01/2011 | 11:11 | מאת: shushi

שלום רב, לקבלת מימון אשפוז סיעודי,אני יודעת בכדי לאשפז במוסד סיעודי אתה בוחר מוסד כלשהו ומשלמים השתתפות עצמית 100 שקלים ליום כל זהנעשה דרך הקופות. ואז באופן אוטומטי היא עוברת למשרד הבריאות,תבררו את העניין דרך קופת חולים שאתם בו אתם נמצאים. שמי שושי אני לא רופא,חמתי אושפזה במוסד סיעודי יש לי אתר בנושא חוק סיעוד :http://www.shushi.2all.co.i

28/12/2010 | 21:41 | מאת: א

להלן מידע שיכול לסייע להבין את התהליך: הליך אישפוז סיעודי- http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=73&catid=622&pageid=3538 מימון אישפוז סיעודי- http://www.health.gov.il/download/forms/a2699_mk24_05.pdf במקרה של סירוב חלק מהילדים לשתף פעולה, כמו שכתב מנהל הפורום - כדאי להתייעץ עם עובדת סוציאלית בלשכת הבריאות או במוסד עצמו, או לשאול עורך דין.

20/12/2010 | 23:03 | מאת: רחל

חמתי בת למעלה מ- 80 חיה בגפה, נראית ערנית וחיונית אבל לאחרונה איבדה את התיאבון ירדה במשקל ונחלשה מאד פיזית. היא טוענת שהיא מרגישה שבעה. בדיקות מקיפות בבית חולים לא העלו סיבה. האם יש דרך לשפר תיאבון, או דיאטה מיוחדת לאנשים בגילה. ניסינו להגיד לה שתתייחס לאוכל כמו לתרופה ותכריח את עצמה לאכול, אבל זה לא עובד.אנחנו מאד דואגים ולא יודעים איך להתמודד עם המצב.

לקריאה נוספת והעמקה

רחל שלום ירידה בתאבון אצל קשישים במיוחד אלה שגרים לבד עולה לנבוע מסיבות שונות, אחת הסיבות השכיחות יכולה להיות מצב רוח ירוד או אפילו דכאון, את כותבת ששללתם סיבות גופניות כך שבהחלט ייתכן והסיבה היא נפשית, האם הנושא הזה נבדק? את מציינת שהיא נראיית חיונית וערנית אולם ייתכן שזהו רק הרושם שהיא יוצרת אצלכם. האם היא נמצאת בחברת אנשים? האם היא הולכת למועדון? מרכז יום שבו דואגים לארוחות בוקר וצהריים? אי אפשר להתייחס לאוכל כמו אל תרופה ולכן זה לא "עובד". האם היא מבשלת לעצמה או שאתם דואגים לזה? לפעמים חוסר חשק לבשל והעובדה שאין מזון מבושל זמין בבית הן סיבות לאכילה לא מספקת. האם היא מגיעה אליכם או לבני משפחה אחרים לארוחות? זה יכול לפתור חלק מהבעיה. לגבי דיאטה מיוחדת, ישנו מזון נוזלי (אנשור או אנשור פלוס לדוגמא) המיועד לאנשים שאינם מסוגלים/יכולים לאכול ארוחות רגילות ומסודרות אבל בדרך כלל זה יהיה המוצא האחרון אלא אם כן הוא משמש רק להשלמת תזונה.(גם משום שסוג המזון הזה ממש אינו מעורר תאבון וגם כי הוא לא כל כך טעים אם כי הוא מזין)

16/02/2011 | 11:29 | מאת: הרוזנת

חוץ מדכאון יש אפשרות שהגברת פיתחה טטרנות (חוסר רגישות באף לריח) כשלא מריחים את האוכל, פעמים רבות הולך גם התאבון[ טטרנות יכולה להופעי מכל מיני סיבות ובגיל מבוגר ומתקדם יכולה להעיד על תחילת דמנציה או אלצהיימר

18/12/2010 | 17:19 | מאת: טובה

אימי הוגדרה כסיעודית נמסר לי שיש צורך לשם קבלת קוד משרד הבריאות יש צורך לתת 80 % מהקצבה + ביטוח סיעודי שלה + שכר דירה - מי יכול להסביר מה צריך לעשות עם הדירה שלה :: האם מספחק להביא הצעת מחיר ממתווכים לגבי שווי ולפי זה לשלם כל חודש או שחייבים להשכיר או שהתחשיב הוא אחר. האם לוקחים לה כסף מהחשבון. וכמה זמן לוקח התהליך

16/12/2010 | 18:34 | מאת: עליסה

שלום, עד לפני כמה ימים סבתי בת 86 היתה צלולה ועצמאית. גרה לעבוד (עם ביקורים יומיומיים של בני המשפחה) אך בימים האחרונים היא מבטאה לא נכון את המילים. מדברת בצורה מאד לא ברורה ואומרת משפטים ומלים שלא קשורים ביניהם ולא קשורים בכלל למצב ומתארת דברים שהיא רואה שאינם קיימים. שוכחת מלים ומה היא רצתה להגיד. זו תופעת זקנה רגילה או שאולי זה משהו שאפשר להקל עליו ולטפל? או לשפר? ואיך יכול להיות כזה שנוי חד בבת אחת? אודה לך מאד על עצתך, עליסה

עליסה שלום התופעה שאת מתארת היא בהחלט לא תופעת זקנה רגילה ודורשת בדיקה כמו כל שינוי חד ופתאומי בכל גיל. ירידה מסויימת והדרגתית!! בזיכרון יכולה להופיע בזקנה ויכולה להיות להיות נורמלית לגיל, אבל קושי מילולי כל כך בולט והזיות כמו שאת מתארת עלולים לנבוע מגורמים אחרים שכאמור דורשים בדיקה.

16/12/2010 | 18:13 | מאת: סטודנטית לעיצוב

שלום! אני סטודנטית לעיצוב תעשייתי וכרגע מתעסקת בפרוייקט העוסק בגיל השלישי, אני החלטתי להתעסק בדיור מוגן והייתי מעוניינת לשמוע מאנשים שעשו את ההחלטה לעבור לדיור מוגן איך היתה התחושה בהתחלה? מי קבע עבורם את המעבר? ומה לוקחים איתך לדיור מוגן ומה משאירים מאחור? אני ממש אודה לכם על שיתוף פעולה תודה

12/12/2010 | 22:53 | מאת: שגית

שלום רב, סבתי בת 87 ומתגוררת בבית אבות. בתקופה האחרונה ישנה הרעה משמעותית במצבה הנפשי והקוגנטיבי. יש לה התפרצויות בכי ותוקפנות, היא חושדת כי המטפלים גונבים לה דברים וכן ישנה ירידה משמעותית בזיכרון. משפחתי הציעה לה להיפגש עם פסיכיאטר, לצורך אבחון וטיפול, אולם היא סירבה וטענה,כי אנו איננו מאמינים לה שגונבים ממנה וחושבים שהיא משוגעת. אף הניסיונות להציג את הפניה לפסיכאטר בשל מצבה הנפשי ולא הקוגנטיבי, נדחות על ידה. כיצד ניתן לעזור לה? שגית

שגית שלום העזרה היחידה היא בפניה לאבחון וטיפול בהתאם, היות שהיא אינה מוכנה לפנות לפסיכיאטר, אני הייתי מציע לדבר איתה דווקא על רופא גריאטר - כפי שעניתי לשאלה קודמת בפורום, להסביר שאתם פונים לרופא שהוא מומחה לגיל המבוגר לבדיקה כוללת של תפקוד, תרופות ועוד. אתם יכולים גם לנסות להסביר לה שבדיקה אצל רופא גריאטר היא בדיקה שגרתית לכל מי שנמצא בבית האבות ולאוו דווקא לה. האם היא נבדקה ע"י רופא במקום??

12/12/2010 | 16:26 | מאת: ליאת

אתר חדש שמרכז בתוכו את כל האינפורמציה על לחצן מצוקה, מוקד מצוקה ומוקד רפואה (של שחל ונטלי). http://distressbutton.co.il/

12/12/2010 | 14:47 | מאת: אהוד

אבא בן 85 מצבו הבריאותי תקין למדי. עדיין עובד מספר שעות ביום. לאחרונה אנו עדים לתלונות שלו שאנשים מסוימים סוחבים לו דברים שטותיים. למוטב לציין את אי הנעימות שניגרמת לסביבה. האם בני המשפחה יכולים לסייע במשהו? האם יש טיפול כלשהו, נפשי או תרופתי? אם כן איך משכנעים את האבא להגיע לטיפול? תודה אהוד

לקריאה נוספת והעמקה

אהוד שלום הצעד הראשון שכדאי לעשות במצב שאתה מתאר הוא להגיע עם אביך לאבחון וזאת כדי שניתן יהיה לענות על כל השאלות שאתה מעלה. שכנוע ההורה הוא לא תמיד פשוט, הן מהחשש (הלגיטימי) להיבדק והן מחוסר מודעות או הכחשה, רצוי להגיע קודם לרופא המשפחה אותו מכיר אביך ושם להציע בדיקה יותר מקיפה (אפשר לתאם "עמדות" עם הרופא קודם לביקור), אין צורך לפרט דווקא את הבעיה הספיציפית שנתקלתם בה אלא משהו כללי יותר - "אולי כדאי להגיע לגריאטר לבדיקה כללית שגרתית : תפקוד, תרופות, זיכרון..", להסביר כמובן שזה רופא מומחה לגיל המבוגר בדיוק כמו שפונים לרופאים מומחים בכל מיני תחומים אחרים. כדאי גם להימנע משימוש במונחים כמו פסיכיאטר,דמנציה, אלצהיימר וכד'. שיתוף פעולה של הנבדק מאוד חשוב משום אחרת יהיה גם קשה לישם המלצות או טיפולים אפשריים שקיימים. אתה יכול גם להציג את הבדיקה דווקא כבקשה או צורך שלך לוודא שאביך יהיה במעקב רפואי מתאים, כצעד של מניעה ולא רק של טיפול בבעיה קיימת. אתה יכול כמובן לגייס בני משפחה אחרים או חברים בעניין השכנוע. במידה שאביך מסרב, הנח לענין לזמן מסויים ונסה שנית מאוחר יותר.

13/12/2010 | 15:38 | מאת: אהוד

05/12/2010 | 16:25 | מאת: הניה רונן

אימי בת 95 אובחנה כמי שאי אפשר להאכילה יותר. עברה cvaלפני 3 שנים. צריכה לעבור ניתוח פיק.צריכה לחכות בין חדשיים ל3 חדשים בתור ועד אז להיות מחוברת לזונדה ולעבור לבית חולים סעודי.{עד היום היתה בבית} אנחנו מחפשים רופא מומחה בנושא לצורך ניתוח דחוף.רוצים למנוע סבל נוסף. בתודה הניה רונן

27/11/2010 | 10:40 | מאת: אורנה

שלום, אימי בת 78 נמצאת במוסד סיעודי, אחרי מספר אירועים מוחיים, סובלת מדמנציה.לאחרונה יש לה בעיות בבליעה וכמעט אינה אוכלת.לקחנו אותה מס' פעמים לרופא אף אוזן גרון וגם לאחרונה אושפזה ונלקחה גם לרופא אא"ג בבית החולים. לא מצאו כלום.במוסד בו היא נמצאת טוענים שזה מצב פסיכולוגי שזה בגלל בעיה במח או שפשוט אינה רוצה לאכול בגלל דכאון או ש"הרימה ידיים"ולא רוצה לחיות. הם שוקלים לשים לה זונדה.בבית החולים ייעצו לנו לקחת אותה לקלינאית תקשורת אולי תעלה על בעיית הבליעה, מכיוון שיכול להיות שיש לה משהו בוושט או שיש בעיה במעבר האוכל לקיבה. היא כל הזמן מחזיקה את הגרון ואומרת שכואב לה ולא יודעים מה יש לה, כי גם קשה להבין ממנה ואינה משתפת לגמרי פעולה.אשמח לשמוע דעתך.הנושא מטריד את מנוחתנו.תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

אורנה שלום סרוב לאכול או הפסקת אכילה עלולים לקרות אצל חולים הסובלים מדמנציה בשלבים מתקדמים, הסיבה הנעוצה במחלה עצמה ולא בהכרח בבעיה פיזיולוגית של בליעה, זה גם בעצם ההסבר שקיבלתם מרופאי המוסד ולכן הם מוצאים לנכון להאכילה באמצעות זונדה. בדיקה אצל קלינאית תקשורת היא אפשרות אולם אני מניח שרופא אף אוזן גרון היה עולה על בעיה שקשורה לבעיית בליעה. קלינאית תקשורת לא תוכל לאבחן בעיה בושט עצמה או במעבר לקיבה, יחד עם זאת אולי היא תוכל לייעץ לכם האם ואיך ניתן בכל זאת להאכיל את אימך דרך הפה. העובדה שאימך מחזיקה את הגרון ואומרת שכואב לה לא בהכרח אומרת שאכן כואב לה בגרוןומשום כך אינה אוכלת.

21/11/2010 | 22:35 | מאת: יעקוב

לאחותי אובחנה דמנציה לא מזמן. היא במצבי בלבול גדולים שהולכים ומחמירים. היא אלמנה זה יותר מעשר שנים, שחיה בגפה, ומצבי הבלבול החמירו מאוד זה כמה חודשים. בלבול בימים, (לא יודעת איזה יום היום) היא דורשת לעשות עבורה דברים שהיא צריכה לעשות אבל כבר עשתה, היא קוראת בקולי קולות לשכנה כדי לדבר איתה או לשאול אותה שאלות על דברים "של מה בכך". אותה שכנה וגם השכנים האחרים באים בתלונות בגלל הצעקות שהיא צועקת כדי לקרוא לאותה שכנה ועוד הרבה תופעות מסוג זה. הרושם הוא שהיא זקוקה להשגחה קבועה שהיתי אצלה כארבעה ימים כמעט ברציפות כדי להשגיח עליה,ופשוט הותשתי והרגשתי פקעת עצבים ולא יכולתי עוד. הכיוון כנראה הוא מוסד סיעודי, אבל בינתיים היא זקוקה להשגחה ואין מי שישהה איתה וישגיח עליה. האם אפשר לאשפזה בבית חולים גריאטרי או סיעודי לתקופה קצרה הן למטרת איבחון מקיף והן במטרה שנוכל לחשוב בראש שקט ובלי הנטל של הדאגה לה, ולמצוא פתרון ארוך טווח? אשמח גם לשמוע עצות נוספות תודה רבה, ואם צריך שאלות הבהרה אשמח להבהיר יותר

לקריאה נוספת והעמקה
22/11/2010 | 15:46 | מאת: יעקוב

יעקוב שלום אתה כותב שאחותך כבר אובחנה כסובלת מדמנציה, אם כפי שאתה כותב הכיוון הוא אשפוז מוסדי הרי שבדרך כלל התהליך הזה לא אמור ממושך במיוחד אם הומלץ על השגחה קבועה, אני מציע שתפנה בדחיפות לעובדת סוציאלית בקופת החולים בה היא מבוטחת ו/או ללשכת הרווחה בעיר מגוריה כדי לקדם את האשפוז, למיטב ידיעתי לא מאשפזים במקרים כאלה בבית חולים גריאטרי או סיעודי לצורך אבחון מקיף.

30/11/2010 | 14:05 | מאת: גילת רדליך כהן

אני שומעת את מצוקתך הרבה,לגבי סידור בבית אבות,הסידור הוא על בסיס חודשי בלי התחייבות לזמן,אפשר למצוא סידור מהיום למחר.תהליך הקליטה לוקח בערך חודש,אפשר לבקש סיוע כלכלי מהמדינה זה לוקח בין חודש לשלושה חודשים תלוי באיזה לשכת בריאות אזורית.בכדי לכנס לבית אבות צריך חומר רפואי ,דוח תפקודי,מכתב מפסיכוגריאטר,חזק ואמץ גילתיעוץ והכוונה לגיל השלישי י

13/02/2011 | 14:33 | מאת: אילה-עו"ס-"חלופה"

האם בדקתם אופציה להזמנת עובדת זרה? אני עובדת סוציאלית בחברת סיעוד שניקראת "חלופה" ואשמח לחשוב ביחד איזה מענה יכול להתאים לאחותך ולך כדי שהיא תהיה תחת השגחה ואתה תהייה רגוע ניתן ליצור איתי קשר בפלא' 052-2547458 אילה

21/11/2010 | 21:59 | מאת: נילי

אמי בת 75 נמצאת בבית אבות .ב3 חודשים האחרונים היא הגיעה למשקל 35 קילו .הרופאה שמה לה זונדה .ביקשתי ממנה לנסות לתת לה כדורים לדכאון .כי לאחרונה היא ממש בלי מצב רוח .הרופאה מתעקשת להמשיך עם הזונדה כבר חודש וחצי והמשקל רק קילו יותר.המצב עם הזונדה בלתי נסבל .היא מקבלת וואבן לשינה אבל במשך היום היא כמו מסוממת וישנונית .מה עושים כדי שהרופאה תבין שצריך ציפרליקס .

לקריאה נוספת והעמקה

נילי שלום מתן ציפרלקס הוא החלטה רפואית, כנראה שלרופאה יש שיקולים רפואיים ולדעתה אין מקום לטיפול בציפרלקס וכדאי לבקש ממנה הסבר מדוע היא לא רואה מקום לטיפול כזה.

02/11/2010 | 18:57 | מאת: איתן

אבא בן 80 עבר אירוע מוחי קל לפני כ 15 שנים וחזר מיד לתפקוד מלא. לפני כ 3 חודשים נפל ושבר את הירך. לאחר שיקום הולך בעזרת הליכון.אך יש גם ירידה בתפקוד כמו מקלחת, לבוש ואכילה. בשבועיים האחרונים גילינו מספר פעמים כי אבא מאבד קשר עם הסביבה תנועותיו נעצרות, נשאר עם עיניים פתוחות ופה פתוח והרוק נוזל מפיו. פעמיים זה קרה בעת הליכה עם ההליכון ולכן בפתאומיות הוא נעצר ונישאר עומד ללא תנועה עם שאר התופעות המתוארות לעיל. כשאנחנו מנסים להחזירו למצבו ע"י קריאות בשמו הוא אכן חוזר עם דיבור לקוי לכמה שניות ולאחר כדקה או שתיים הוא חוזר למצבו הקודם. יש לציין כי גם בשניות שדיבורו היה לקוי הוא זכר מי אני ואת שמי המלא.

לקריאה נוספת והעמקה

מה השאלה?

02/11/2010 | 12:16 | מאת: מלכה

שלום כיצד ניתן לשכנע אדם כבן 84 שנים להתקלח?הוא אינו מוכן להתרחץ ולא לשטוף ידיים.יש לו התחלה של דיסמניה ורקע של מחלות רבות תודה מלכה

מלכה שלום סרוב להתרחץ הוא בעיה שכיחה למדי אצל חולים הסובלים מדמנציה, ישנן כמה דרכים לנסות התמודד איתה, מאוד תלוי גם מה היו הרגלי הרחצה קודם לכן, אם מדובר לדוגמא באדם שגם קודם לכן לא הקפיד על הגיינה אישית טובה יהיה כנראה קשה יותר לשכנע אותו להתרחץ. אחד הדברים הבסיסיים אצל חולים הסובלים מדמנציה הוא שגרה - מבחינת רחצה הכוונה היא להפוך אותה לפעולה שגרתית, סוג של טקס עם אותם שלבים בכל פעם: מדי יום או כל יומיים, באותה שעה (שהיה רגיל אליה בעבר), אחרי כל יציאה מהשרותים, לפני כל ארוחה. לחזור אפילו על אותם משפטים:" עכשיו נלך להתרחץ..." - (לא בצורה של שאלה), לקשר את הפעולה לחוויה נעימה: חדר מואר היטב, סבון ריחני, טמפרטורה מתאימה, אפשר לנסות גם מוסיקה נעימה, עיסוי, רחצה בישיבה אם הוא מפחד ליפול. לפעמים מה שמרתיע הוא דווקא רחצה וחפיפה של הראש דווקא, אפשר להפריד בין שתי הפעולות: גוף וחפיפת ראש. אפשר לנסות רחצה עם ספוג רטוב או כפפת רחצה ולאוו דווקא עם מים זורמים. כמו שאת רואה ישנו מספר שיטות וצריך לבדוק איזו מהן תתאים.

01/11/2010 | 12:07 | מאת: חלי

לד"ר שלום. אמי בת 84,לאחרונה שוכחת היכן שמה את חפציה,ומאשימה אחרים בלקיחתם. חושבת שמדברים עליה רע כל הזמן ורוצים להזיק לה. לעיתים מסרבת לאכול בטענה שרוצה למות ולגאול את כולם. לעיתים כועסת עלינו(מי שבא לבקר אותה בבית) הזמנתי לה תור לגריאטר,אבל לבנתיים עד שיגיע התאריך לקחת אותה אליו מה אפשר לעשות? (היא הורסת את יחסייה הטובים איתנו) אנחנו אובדי עצות ,ממה זה נובע? היא תמיד הייתה אישה טובה ונחמדה שרצתה קשר איתנו. אנא ממך עזור למצוא מהיכן הבעיה. מבת הזקונים המודאגת.חלי

חלי שלום השוני בהתנהגות של אימך כפי שאת מתארת אותה יכול לנבוע מירידה שכלית או קוגניטיבית כפי שמקובל להגדיר אותה, ירידה כזאת יכולה להיות תוצאה של גורמים שונים (חלקם לפעמים הפיכים) כמובן שיש צורך בבדיקה ואבחון לפני שקובעים ממה אימך סובלת. החשוב ביותר מבחינתכם כרגע הוא קודם כל להבין שההתנהגות והמחשבות האלה אינן בשליטה של אימך אלא ביטוי למצב רפואי מסויים, התגובות שלה, עד כמה שזה אולי לא נשמע הגיוני, אינן אישיות כלפייכם ובוודאי שאין לה שום כוונה להרוס את יחסיה איתכם, להיפך, דווקא עכשיו היא זקוקה לכם יותר מכל דבר אחר. היות שכך, עד שהיא תיבדק (וגם אחר כך) חשוב לא להתעמת איתה כשהיא מאשימה אתכם בדברים שלא עשיתם, לנסות במקרים כאלה להסיח את דעתה בדברים אחרים ולגלות כמה שיותר סבלנות, גם אם זה אולי לא כל כך פשוט.

28/10/2010 | 23:18 | מאת: יעל

אימי בת 81- עברה מחלות רבות בחייה כחצי שנה סובלת מהזיות. מאמינה מכל ליבה שאבא שלי בוגד בה, שיש אישה שלה הוא קונה דברים. שהוא מביא אותה בבוקר וכו'. כל השיחות איתה עלו בתוהו והבנו שהיא כנראה סובלת מדמנציה היא לא מוכנה לעבור לבית אבות או ללכת לפסיכיאטר וטוענת שאנחנו לא מבינים אותה ואנחנו בעצם המשוגעים וכו'. הרופאה נתנה ציפרלקס" שאנחנו מצליחים לתת לה. לוקחת אותה כחודשיים;הייתה רגיעה קצרה אך עכשיו שוב חוזר הכל.הרופאה אמרה שאולי נגדיל לה את המינון.אבל האם זה הפיתרון הנכון. האם יש פסיכיאטרים שמוכנים לבוא הבייתה? אנחנו פשוט לא יודעים כבר מה לעשות

לקריאה נוספת והעמקה

יעל שלום ציפרלקס היא תרופה לטיפול בדיכאון, לא בהזיות, קיימים טיפולים אחרים שמתאימים לבעיה שאת מתארת. רופא שיכול גם הוא לטפל בבעיה הוא גריאטר ולאוו דווקא פסיכיאטר, הכותרת של פסיכיאטר לפעמים מרתיעה אנשים בעוד שרופא שהתואר שלו הוא גריאטר הם כןיהיו מוכנים ללכת, ייתכן ואם תדברי איתה על בדיקה של גריאטר היא כן תסכים, את יכולה להגיד לה (וזה לא יהיה שקר) שהיית רוצה שהיא תיבדק על ידי רופא שמומחה לטפל באנשים מבוגרים באופן כללי: התאמת טיפול תרופתי, מניעת נפילות, בעיות שינה (אם יש כאלה) ועוד. מבלי להתייחס ישירות דווקא לענין ההזיות.

01/11/2010 | 10:22 | מאת: מאיר נוה

שלום יעל לצערי את החויה הזו חויתי במהלך השנתיים האחרונות אני פניתי למרכז מידע של אנשי מקצוע ( הגעתי אליהם דרך עמותה ) השארתי טלפון ובאיזה נושא אני מעונין חזר אלי אח מוסמך ולאחר שיחה שלח לנו במייל רשימת רופאים והדריך אותנו איך למקסם את הפגישה עם הרופא בביתנו . חלק מהרופאים היו גם בהסדר עם חברת ביטוח . לדעתי המידע לגבי רופאים הוא בגוש דן בלבד, לא בטוח תבדקי במהלך ה-8 חודשים האחרונים נעזרנו עם עוד אנשי מקצוע משם במידע בטלפון ותמיכה ( ללא תשלום ) משם ידענו איך להשיג דברים בזול יותר ומה לשים דגש משאירים שם וטלפון ובאיזה נושא וחוזרים אליך , הבנתי שזה פרויקט התנדבות לזכר מישהו שווה לנסות הטלפון הוא : 073-72-99-380

24/10/2010 | 00:23 | מאת: לילי

שלום רב, סבי התאלמן לפני כשנה, הוא בן 80+ וסובל מפרקינסון וכן יש לו קטטר. מאז שהתאלמנה סבתי מספר פעמים סבי "שם יד" על המטפלת מביטוח לאומי. היא אינה רוחצת אותו אלא גבר, ובכל זאת, בהזדמנות מה הוא הניח יד על ברכי המטפלת. המטפלת התחלפה מספר פעמים.ולאחר זמן מה עם המטפלת החדשה הוא מניח יד. סבי הוא אדם מלומד מאוד, מעולם לא פגע באיש ואך הוא מתבייש מאוד לספר מדוע עוזבות המטפלות. רק לאחרונה נודע הדבר. אימי כועסת עליו מאוד, גם בגלל סבתי המנוחה וזכרונה, אבל גם מנסה לדכא את החשק או הצורך במגע על ידי שהיא דורשת ממנו לשלוט בעצמו כי "הוא אינו חיה" וגם מאיימת שלא יבואו מטפלות ושהיא לא תעשה הכל לבד. אני לעומתה חושבת שזה צורך טבעי, ושחשוב לטפח אותו כדי לאפשר לסבי חיים טובים יותא ושצריך לחשוב על פתרון. הבעיה היא שאני לא יודעת מה הפתרונות שמציעים בדרכ לקשישים במצבו הוא גר בבית ולא מוכן לעבור לבית אבות ובשעות הבוקר הוא קופא בגלל הפרקינסון ואי אפשר לקחת אותו למועדון יום. מה גם ששני אלו לא מחייבים פתרון בנושא הצורך במגע, מיני או לא מיני... מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

לילי שלום אכן נושא "רגיש", דעתי כדעתך, לצורך במגע אין גיל והוא לגמרי לגיטימי וטבעי בכל גיל ובכל מצב, יחד עם זאת דווקא התגובה של אימך היא השכיחה יותר מהרבה סיבות ובעיקר כי הנושא של מין ומיניות עדיין מביך אנשים ובפרט כשמדובר בגיל המבוגר ובוודאי כשמדובר באלמנים או אלמנות במצבי בריאות שונים. פתרון הבעיה כפי שאת קוראת לה בוודאי לא יהיה בבית אבות או במועדון, אין גם לצערי ממש פתרונות מקובלים וצריך להיות כנראה קצת יצירתיים במציאת פתרון לסבך, אני כן מציע שתפני לפורום של מין וסקסולוגיה באתר מוטק'ה, שהוא פורטל אינטרנט המיועד לבני הגיל השלישי, זה אמנם אינו פורום יחודי לאנשים בגילו של סבך אבל אני מקווה שמנהלי הפורום שהם סקסולוגים בעלי נסיון יוכלו לתת לך איזשהם רעיונות בנושא, זה הלינק של הפורום http://www.motke.co.il/SelectedHealthForum.aspx?ForumID=19 בהצלחה.

07/10/2010 | 22:20 | מאת: רחל

אני סובלת מזה זמן מיובש בפה בעיקר בלילה וטעם חריף בפה האם יש טיפול בבעיה ומאיזה סיבות זה קורה האם ניתן להקל בבעיה על ידי תזונה מתאימה

לקריאה נוספת והעמקה

הבעיה שאת מתארת יכולה לנבוע מסיבות שונות, אני מציע להתייעץ עם רופא המשפחה שלך.

06/10/2010 | 21:05 | מאת: זלדה

שלום ברצוני לדעת האם יש תוסף תזונה כמו אנשור המכיל פחות סוכר? בברכה

זלדה שלום קיים תוסף מזון נוזלי בשם גלוצרנה המותאם לחולי סוכרת.

04/10/2010 | 21:14 | מאת: גל

שלום רב אימי בת 83 חולת אלצהיימיר מטופלת מזה מספר חודשים בקלופיקסול 2 טיפות ביום,מאז תחילת הטיפול יש רעידות בגוף שהולכות ומתגברות,האם יש לזה גם השלכות רפואיות או שהבעיה היחידה היא ויזואלית למסתכל בלבד,האם מומלץ במקרה זה לקחת תרופות נוגדות רעידות.האם לדעתכם הרעידות בלתי הפיכות גם אם נרד במינון התרופה תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

גל שלום תופעות לוואי לא רצויות של תרופות אינן נמדדות רק לפי ההשלכות הרפואיות אלא גם ולא פחות חשוב לפי ההשלכות על תפקודו או הרגשתו הכללית של זה שנוטל אותן, גם אם תופעת הלוואי היחידה היא רעידות בגוף, צריך לקחת בחשבון שהן עלולות לגרום לתחושת אי נוחות קשה אצל אימך גם אם היא אינה מסוגלת לבטא זאת, אין מדובר רק בבעיה ויזואלית כפי שאתה מתאר אותה. לגבי שינוי המינון כדאי כמובן להתייעץ עם הרופא המטפל, ייתכן שכל מינון יגרום לתופעה הזאת, במידה שהתרופה היא אכן הגורם לרעידות, סביר להניח שהתופעה תיפסק כשמתן התרופה ייפסק. מתן תרופה נוספת כדי לבטל את תופעות הלוואי של תרופה מסויימת לא תמיד רצוי ולא בהכרח פותר את הבעיה, מה עוד שגם לתרופה כזאת עלולות להיות תופעות לוואי, מעבר לכך מספר התרופות שאימך תקבל רק יגדל. קלופיקסול היא תרופה אנטיפסיכוטית וכאלה יש עוד כמה, השאלה אם נוסו תרופות אחרות? שאלה נוספת היא האם ברור שטיפול כזה הוא לחלוטין הכרחי - האם ההטבה הצפויה "שווה" את תופעות הלוואי. בברכה אילן שפר 0507779683

לא נראה לי שאימי סובלת מהרעידות,לפחות לפי מה שאני יכול להבין ממנה.התרופה נתנה עקב אי שקט חריף מחשבות שווא ולפעמים גם ראיה של דברים שכלל לא קימים,מאז תחילת הטיפול יש שיפור רב מאוד ואימי הרבה יותר נינוחה וגם הטיפול למטפלת שלה ולמשפחה הפך להיות הרבה יותר קל. במידה והרעידות הם מהקלופיקסול האם לדעתך זה יכול לגרום בכל זאת לסבוכים רפואים תודה רבה