פורום משפט ורשלנות רפואית

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
1760 הודעות
1317 תשובות מומחה
גולשים יקרים: הפורום נסגר. ניתן להפנות שאלות בנושא לפורום "רשלנות רפואית" ולפורום "רפואה ומשפט".
22/01/2005 | 05:06 | מאת: אביבית ואריאל.

מהלך העיניינים:לפני 5 שנים התחתנו.. לאחר שנה התחלנו בטיפולי הפרייה. בין הטיפולים נקלטנו להריון ספונטני. במהלך ההריון התגלה סרטן שד אצל אישתי. היא עברה טיפולים כימיים במהלך ההריון. היום הילד בן שנתיים וחצי.הכל בסדר איתו . האישה גם היא עברה הכל בשלום. לפני 9 חודשים נקלטנו להריון שני ספונטני. ההריון עבר יפה. במהלך הניתוח הקיסרי הרחם לא התכווץ בחזרה והאישה דיממה. לאחר ניסיונות כיווץ עם חומרים מכווצים......הוזעק מביתו מנהל מחלקה תורן גניקולוג. הוא ניסה גם לכווץ. לא הצליח. לבסוף הוא נאלץ לכרות את ריחמה......בהסבר אליי הוא אמר שהרחם נהייה כמו סמרטוט ולכן לא היה לו יותר מה לעשות. הוא החתים אותה מראש להסכמה לכל אופציה שתתפתח.לפני ההרדמה המלאה.תוך הבטחה לנסות להציל את הרחם.[נאמר לנו סיבוך נדיר]. לאחר מספר שעות מהניתוח היא המשיכה לדמם בתוך חלל הבטן והיא עברה ניתוח חרום להצלת חיים תוך מתן הרבה מנות דם בחזרה. כרגע היא מאושפזת בבית החולים תודה לאל כבר במחלקת יולדות ..... מתהלכת ומנסה לשמור על אופטימיות. מה דעתך? האם יש בסיס לתביעה???????

29/01/2005 | 16:57 | מאת: Law-med

שלום ומזל טוב , אין מקום לתביעה בעניינך מאחר ומדובר באטוניה של הרחם ,קרי רחם אשר אינו מתכווץ לאחר ריקונו . מקרים כאלו ידועים בפרקטיקה ומהווים הוראה לכריתת רחם להצלת חיים . הפסיקה דנה רבות בסוגייה זו ובמקרים רבים של אטוניה לא הוכחה רשלנות של צוות המיילדים . www.law-med.co.il

31/01/2005 | 02:53 | מאת: אלי

נכון כי קיימים מקרים בהם הרחם אינו מתכווץ ויש לכרותו. אולם יש לבחון מדוע במקרה ספציפי זה הוא לא התכווץ, ואם זה סיכון של הניתוח הקיסרי אז האם הוסבר לכם שיש סיכון כזה והאם לא ניתן היה ליילד בלידה ואגינלית. אלו ענינים משפטיים שרפוא שחושב שהוא עורך דין לא יכול לחשוב עליהם...

21/01/2005 | 23:09 | מאת: שי

עברתי ניתוח פלסטי באף שלא הצליח והלכתי לעו"ד ליעוץ לגבי תביעת הרופא המנתח. עורך הדין אמר שאכן יש מקום לתביעה ושאני צריך ללכת לרופא פלסטיקאי אחר כדי לקבל חוות דעת רפואית שתהיה במשפט. היו לי קשיים למצוא רופא שמוכן לכתוב חוות דעת ולבסוף מצאתי. הוא ביקש סכום של 1000$ לחוות דעת כזו. נדהמתי. אם הוא יקח סכום כזה והעו"ד לוקח סכום מכובד עוד יותר אז מה יצא מהתביעה הזו? האם מקובל שרופא יבקש כל כך הרבה כסף לחוות דעת?

שי שלום אכן ניהול תביעה ברשלנות רפואית הוא עסק יקר על כן מומלץ לתבוע רק במקרים בהן העלות פחותה מהתועלת שתצמח. הסכום שנדרשת לשלם עבור חוות הדעת לצורך תביעה הוא אפילו נמוך ממה שמומחים פלסטיים נוהגים לגבות.

20/01/2005 | 07:07 | מאת: נועם

לכבוד עו"ד דיוויס יונתן א.נ. שלום רב, שמי נועם ואני בן 23 ויש לי מספר שאלות בתחום חוק ומשפט בתחום רפואת הנפש. בגיל 16 אושפזתי בבית חולים פסיכיאטרי מאחר ואיימתי בהתאבדות והייתי קטין. האישפוז היה למטרות איבחון (וזו לא התממשה כראוי) ולאחר מכן שיחרור. שהותי בבית חולים הייתה כ-3 שבועות. לא אובחנתי כסובל ממחלת נפש/פסיכוזה, אך בתיק נכתבו הרבה דברים מרתיעים שמן הסתם מציגים אותי בצורה שלילית. יש לציין כי מרבית הדברים שנכתבו היו כתוצאה מדברים שאמרתי אך לא היו קיימים במציאות מלכתחילה ונאמרו על מנת לרכוש תשומת לב. כדוגמה: איימתי שאני אפגע בעצמי ולמעשה בפועל לא הייתה מתממשת. כמו כן מצאתי לפני מספר שנים, כאשר התיק נחשף בפניי בצה"ל כי קיימים הרבה שגיאות בתיק, שלא אני ציינתי והם נכתבו לכאורה מתוך ראיון קליני. פגשתי את מנהל בית החולים ולאחר כי התברר מה מקור השגיאות והוכחתי מתוך הרישום הרפואי את צדקתי, קיבלתי מכתב התנצלות אך לא על כל התופעות שציינתי כי הם שגויות. לצערי לא משנה כמה אני מנסה לתקן את העול שנגרם לי אני יוצא בצורה שלילית, מלכוד 22. הבעיה שלי היא כזו: אני מעוניין ללמוד רפואה, ואני תוהה האם האישפוז הפסיכיאטרי יהרוס לי את הסיכויים... מה דעתך בנידון ? מהם זכויותיי כמי שבעברו אישפוז פסיכיאטרי ? למי יש חובת דיווח ? מי יודע על עברי הרפואי ? מה קורה במקרים של וויתור סודיות רפואית ? והאם במקרה הקיצוני ביותר, אוכל להגיש בקשה לבית המשפט למחוק רישום רפואי ? מהם המלצותיך ? אשמח למידע מקיף (ככל הניתן....) בכבוד רב, נועם ס.

לקריאה נוספת והעמקה
21/01/2005 | 18:12 | מאת:

נועם שלום למיטב ידיעתי אין אפשרות מעשית לגרום למחיקת מידע או תיקונו במהתיק הרפואי. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות בקשה לפסק דין הצהרתי בבית משפט, אך קשה לי להאמין שבית המשפט ייעתר לבקשה זו ללא חוות דעת רפואית שתצביע בברור על הפגמים. לעניין הלימודים, אינני רואה מניעה כי תתקבל ללימודים אלא אם אתה מוגדר כחולה נפש ע"י פסיכיאטר. לא ידוע לי כי עליך להביא אישור בריאות כדי ללמוד, אולם יתכן שיש מגבלות לעניין קבלת הרישיון ממשרד הבריאות לעסוק ברפואה אם אתה חולה נפש. נושא זה ראוי לבדיקה. בהצלחה.

18/01/2005 | 18:31 | מאת: אישיאס

שלום אבי נפטר לפני ארבעה חודשים בבי"ח. במהלך טיפולו היו לדעתי כמה מקרים של רשלנות חמורה שהביאו בסופו של דבר להתדרדרות החמורה ולמותו. על מנת להוכיח את טענותי אני זקוקה למסמכי אישפוזו ואין הכוונה לסיכום אשפוז שנמצא בידיי אלא ממש לדו"חות הטיפולים היומיומיים שלו כגון מתי נלקחו בדיקות דם, מתי קיבל תרופות וכו. שאלתי: האם אני יכולה לבקש מסמכים אלו מביה"ח ומי ערב לי שבאם אקבלם לא ישמיטו מסמכים "מרשיעים"? האם נכונה הטענה ששמעתי ש" אדם מת שווה 15 אלף שקל בניגוד למישהו שנשאר בחיים ונכה". כמובן שמטרתי אינה לקבל כספים אלא "להעניש" את האחראים למוות.

לקריאה נוספת והעמקה
21/01/2005 | 18:03 | מאת:

אישיאס שלום אשיב לשאלותיך לפי הסדר את זכאית לקבל את כל הרשומה הרפואית המוסד הרפואי המטפל אך את חייבת להמציא כתב ויתור על סודיות רפואית ולצרף גם צו ירושה. למוסד הרפואי אין כיום עניין להעלים מסמכים מהתיק הרפואי כי זה עלול לפגוע בהגנה שלו., לאחר קבלת המסמכים מומלץ כי תתיעצי עם עו"ד הפיצויים שמשתלמים לעזבון משתנים ממקרה למקרה וגובה הפיצוי נגזר ממשתנים שונים כגון גיל המנוח? האם היו לו תלויים? במה עבד? גיל התלויים? גיל ועיסוק האלמנה? ועוד

18/01/2005 | 17:23 | מאת: אסתי

הנני מורה זו השנה ה-28. לפני שנתיים איבדתי את קולי פעמים תכופות. רופאת א.א.ג. קבעה כי אני סובלת מאיבוד קולי עקב יבלות במיתרי הקול. הופניתי לאלתר לרופאה תעסוקתית, ועקב גלי הצעיר יחסית לפנסיה , היא קבעה כי אעבוד חצי משרה, ואכן מצבי הוטב, משום שלא עבדתי יותר משעתיים פרונטליות בכיתה. היבלות קטנו, אך לא נעלמו, לאחרונה זומנתי ע"י משרד החינוך לועדה רפואית. מה יכולה לפסוק לי אותה ועדה לאור הנתונים שציינתי לעיל.

לקריאה נוספת והעמקה
21/01/2005 | 17:55 | מאת:

אסתי שלום הועדה מוסמכת לקבוע לך נכות רפואית בהתאם למצבך הרפואי.

18/01/2005 | 13:17 | מאת: ישראל

הבת שלי, כיום בת 5, עברה ניתוח לב בהיותה בת שבועיים. בעת שהמנתח הוציא את התפרים (חמישה ימים לאחר התפירה) הוא ביצע מלאכתו ברשלנות בכך שגם לא ביצע את הוצאת התפרים כראוי וגם הותיר אחריו חתיכות חוט לא מעטות בגופה של ביתי. כתוצאה מכך, הזדהם התפר בנקודות רבות, ולאחר שנדחינו בזלזול ע"י המנתח בטענה שאנו סתם חוששים פנינו לרופא אחר שמייד אישפז את ביתי לתקופה נוספת, פעולות כירורגיות כואבות בוצעו בגופה וגרמו להרחבת הצלקת וכיעורה ברמות קשות. כבר היום, (בגיל צעיר מאד) ביתי מוגבלת בחולצות אותן היא יכולה ללבוש ונתקלת בתגובות מביכות ולעתים מעליבות. אנא עצתך בנוגע לאפשרות לתבוע את המנתח ובית החולים והאם כדאי להמתין עד שהילדה תגדל ותהפוך לנערה/בחורה. תודה מראש ישראל

לקריאה נוספת והעמקה

ישראל שלום איני יכול להתייחס לשאלת הרשלנות וזאת בהעדר פרטים מספיקים. מבחינת העיתוי להגשת תביעה הרי שהוא עיתוי מתאים להתחיל לברר את זכויותיכם לרבות האפשרות להגשת תביעה ברשלנות רפואית.

15/01/2005 | 16:57 | מאת: ליאור.ר.

שלום עו"ד דיוויס יונתן. השאלה המרכזית... האם יש עילה לתבוע מישהו...ואם כן את מי? לפני למעלה משנתיים עברתי טיפול שכלל מבנה בשן 36. עם כתר זמני. בין טיפול המבנה טיפול הכתר הקבוע (היה כבר תור לכתר) עברתי לצערי ת.ד. שהוגדתי לאחריה במצב של פגיעה רב מערכתית (ללא פגיעה בשיניים). - כמספר ימים לפני התכנון לבצע כתר קבוע. אף אחד לא הודיע לי את הזמן המרבי שאמור להישאר כתר זמני. עברה שנה וארבעה חודשים ונפל הכתר הזמני. בנתיים עברתי ל "צ...". חזרתי למרפאה הפרטית שעשתה לי את המבנה הם ביצעו עוד כתר זמני... נפל לאחר חודש (הפעם לא השקיעו כמו בפעם הראשונה). בגלל בעיות אישיות לא יכולתי להשקיע בכתר הקבוע. ככלל לא אמרו במרפאה הפרטית מה הסיכונים ללא כתר ולכן נשארתי עם מבנה בלבד כאשר מדי פעם האוכל נשאר בין רווח הכתר לשיניים הצמודות. ב"צ" החליטו להמליץ לבצע כתר קבוע על חשבונם... הגעתי למרפאה לפני כחודשיים (כשמונה חודשים ללא כתר - אלא רק עם מבנה). בנתיים בדקו אותי ומצאו בצילום שיש משהו לא בסדר ושלחו אותי לשיננית ומשם לרופא שמטפלת בטיפול שורש... בדיון שנערך בינה לבין רופאת שיניים נוספת (שניהן מומחיות) הוחלט שייתכן ויש סדק בשורש השן (לא בטוח - אל אף צילום הרנטגן האיכותי). הם ציינו אם עברתי טיפול שורש בשן בשנתיים האחרונות ואמרתי שאני לא זוכר אבל בטוח לא בשנתיים האחרונות כי לא נגעו לי בשיניים בשנתיים האחרונות למעט מבנה זמני נוסף שעשו לפניי שמונה-תשעה חודשים. מצאו איזה חלל שם... אשר ראו אותו בדיעבד גם בתצלומים לפני שמונה חודשים. אני לא זוכר שקיבלתי מכה בשיניים בחודשים האחרונים. כתב מנהל המחלקה לשיקום הפה בתל השומר - "לאחר בדיקה התברר שהשן למעשה מיועדת לעקירה" (שן טוחנת אחורית - הכוונה ל-36). במידה ויהיה מעוניין בהשלמת החוסר הטיפול המומלץ הוא שתל. הוסבר שזה לא כלול בסל הטיפולים. לאחר בקשה מיוחדת ממישהו בכיר יותר נאמר "לצערי אינני יכול לאשר ביצוע שתל להשלמת שן 36, מה גם שייתכן וכלל לא הכרחי להשלים שן זו"... שאלתי אם כן האם נחוץ שתל ומה הנזקים בהשארת המבנה הקיים. אני לא מעוניין להישאר בלי שן כי נראה לי שזה יציק לי לאכול מאכלים. מה גם שזה לא יאה. כמו כן הבנתי שגשר לא בריא כי משייפים שיניים אחרות וזה יכול לעוות הסימטריה בסגירת הפה. כמו כן לא בטוח שזה יחזיק הרבה זמן (10 שנים). מה אם טיפול נסיוני.... שמעתי שבארה"ב הצליחו לגדל שיניים בעכברים ועכשיו זה עובר לבני אדם (על-ידי השתלת מח עצם מהיד). כיצד אני יכול להשתתף בניסוי הזה... והאם הוא נערך גם בארץ? האם עדיף להשאיר את המבנה או לעקור את השן? האם עדיף לטפל לאחר עקירה? האם יש סיכונים בכל זה? הערה מצאו לי נטייה לדימום קל... אך כל הפקטורים בסדר גמור רק cpa average size משהו נסיוני בשיבא תל השומר ... הראה משהו לא בסדר... בכל אופן אין לי נטייה לדימום אלא הופיעו שטפי דם ספונטינים לפני כמעט שנה ונעלמו לאחר שבועיים. אציין שבבדיקת החניכיים רק באזור של שן 36 נמצא ה"בור" הזה... אודה למענה לשאלות שנשאלו. בברכה, ליאור ר.

לקריאה נוספת והעמקה

ליאור שלום עליך להפנות השאלות לרופא שיניים . אינני יודע התשובות לשאלותיך

15/01/2005 | 15:31 | מאת: שואל

נתקלתי במקרה מוזר במשפחה שלי. 3 אחים נלקחו להקרנות בשל הגזזת, 2 אחים נפגעו. הועבר חוק פיצויים, אח אחד קיבל פיצויים, והאחות שנפגעה, חלתה בסרטן הרחם בגיל 19 (מאוד נדיר! היא לא קיימה יחסי מין בחייה אם זה קשור), ונפטרה, והתשובה לגבי הדרישת פיצויים היתה שמכיוון שהנפגעת נפטרה אין פיצויים. נראה לי שסבתא שלי (אמה של האחות שנפטרה) אמורה לקבל פיצויים על דבר כזה. זה משהו שאפשר לעשות איתו משהו?

לקריאה נוספת והעמקה
21/01/2005 | 17:42 | מאת:

שלום לשואל המקרה ראוי לבדיקה. נראה חסרים פרטים ע"מ להשיב

13/01/2005 | 22:45 | מאת: אילן

שכחתי לציין כי אני עדין בתביעות עם הצבא ואם אני עדין זכאי להגיש תביעה לביטוח הלאומי אודה לך שוב

אילן שלום ראה תשובתי הקודמת שעדיין תקפה

13/01/2005 | 10:49 | מאת: שון

האם יש מעין "חוזה" או "זכרון דברים" אותו עלי למלא במידה וברצוני שלא יבצעו עלי החייאה או ישמרו אותי "חי" כאשר ידוע ומוסכם שהמצב בלתי הפיך? מעבר לעובדה שבקשתי נמסרה בע"פ לבני משפחתי. כיום הנני אדם בריא מכל הבחינות אולם אי אפשר לדעת מה יילד יום...

לקריאה נוספת והעמקה
13/01/2005 | 23:16 | מאת:

שון שלום כיום כל עוד הצעת חוק החולה הנוטה למות לא נכנסה לתוקף אין כל אפשרות לעשות מה שמכונה "צוואה בחיים" כלומר לתת הנחיות לגבי מצב בו לא תהיה כשיר להביע עמדך. יחד עם זאת אם תביע את רצונך בכתב באשר לסיטואציה אפשרית בעתיד אם הדבר יגיע להכרעה משפטית רצונך יכובד.

12/01/2005 | 22:49 | מאת: יסמין

לעו"ד דיוויס יונתן שלום רב! אני בת 20 ומועמדת לניתוח בעמוד השידרה, יש לי עקמת מאז גיל 12, קופת החולים שלי מכירה בבעיה מאז, נאלצתי לצאת מהצבא בגלל החמרת מצבי כדי לבצע את הניתוח בחיי האזרחיים כי בצבא זה בילתי אפשרי, חזרתי לקופת החולים שלי שטיפלה בי מאז יום הוולדי, בטענה שאני צריכה רופא ממחה עמוד השידרה הם טענו שהרופא נימצא במרכז הארץ ואני גרה בדרום, נסעתי לרופא עברתי את כל הבדיקות שהוא ביקש וההיתי מועמדת לניתוח חזרתי לקופה וגיליתי שאני צריך לשלם עבור הניתוח 8.5אלף דולר כי אותו רופא מנתח אך ורק בבית חולים פרטי, טענת שאני מגיעה ממשפחה קשת יום וביקשתי שיפנו אותי לרופא ממוחה שעובד עם הקופה ומנתח בבית חולים ממשלתי כדי לא לשלם סכום כסף כזה גדול, אך הקופה טענה שאין להם רופא כזה, בנתיים מצבי החמיר כי לא טיפלתי בבעיית הגב, עד שיום אחד מצאתי דרך האינטרנט רופא מנתח עמוד שידרה ומתמחה בבעיה הספציפית של ושהוא עובד עם הקופה שלי וגם מנתח בבית חולים ממשלתי. וכאן מגיעה שאלתי האים אני יכולה לתבוע את קופת החולים שלי על כך שהיא הסתירה ממני אינפורמציה כזו חשובה מבחינתי? בתודה מראש יסמין

13/01/2005 | 23:12 | מאת:

יסמין שלום התשובה שלילית. קופ"ח לא חייבת להמציא לך שמות של מנתחים אלא להציע לך שמות. את רשאית לקבל או לדחות ההצעה. אין כאן שאלה של הסתרת מידע. מכל מקום לא נגרם לך נזק כלשהוא והעיקר שהניתוח יצליח. בהצלחה בניתוח!

12/01/2005 | 21:37 | מאת: דני

שלום יש לי נכות הסטורית של משרד הבטחון (ממלחמת יוה"כ) 5 % בירך בשלוש השנים האחרונות נזוקו לי שני עצבי תחושה בכף הרגל כתוצאה מניתוחים (להערכתי אין קשר בין גורמי -הדגש על גורמי-הנכויות) למיטב ידיעתי על כל נזק בעצב תחושה יש 10 & נכות בביטוח לאומי.. עד כה העובדות היבשות שאלותי הן שתיים 1) האם ניתן לצרץ את שתי הנכויות (מדובר באותה רגל) ואת מי לתבוע ? את משרד הבטחון ? את בל"ל? 2) ההגבלות והכאבים שנוצרו עקב הניתוחים שסיבותיהם אינם קשורים ישירות (להערכתי) לפגיעה בצה"ל מסבים לי הגבלות אף באזור הירך ,שם כאמור מפצעתי בשנת 73,אל לכך אני שואל האם אפשר לתבוע את משרד הבטחון על פי תקנה מס 9 למרות שאין כאמור נזק ישיר -אלא עקיף.(אני מניח שההגבלות באזור הפגיעה "הישן" היו פחותות יותר לולא אותה פגיעה הסטורית.

13/01/2005 | 23:06 | מאת:

דני שלום תביעה לביטוח הלאומי במסגרת נכות כללית לא תסייע לך כי נכות כללית היא למעלה מ 40% לכן נסה לפנות למשרד הבטחון אם כי הסיכוי קלוש שכן לפי דבריך אין קשר סיבתי.

12/01/2005 | 15:52 | מאת: דורון

היינו במהלך אישור של פונדקאית. לאחר שהרופא אישר את התאמתה פנינו לועדה לאישור ההסכם עם הפונדקאית. הכל נחתם אושר וסוכם. החלנו בתהליך ולהפתעתינו קבע הרופא שאישר אותה תחילה כי היא אינה כשירה לפונדקאות עקב עובי רירית לא מתאים. עקב כך נגרם לנו נזק כספי של 36000 ש"ח מעבר לעוגמת הנפש וחוסר יכולתינו להתחיל שוב את התהליך עקב חוסר המזומנים האם אנו יכולים לתבוע את הרופא על רשלנות ?

דורון שלום הרופא אינו ערב להצלחה. אינני סבור שיש לכם עילת תביעה נגד הרופא שחיווה דעתו המקצועית, אלא אם חוות דעתו היתה רשלנית.

12/01/2005 | 10:15 | מאת: שרית

אני מחפשת ארגון או גוף שמטפל, אפשרי גם בתשלום בהכנה לועדה רפואית של בטוח לאומי תודה שרית

13/01/2005 | 22:57 | מאת:

שרית יש מספר גופים כאלה תעקבי אחרי הפירסומים בעיתון. ידוע לי שד"ר שראל בת"א (רח' בזל 35 ת"א ) עוסק בכך.

10/01/2005 | 17:41 | מאת: אמא

בני סובל מתסמונת לא כל כך מוכרת PFAPA ובגלל זה הוא נמצא כ 3-6 ימים בחודש רצוף בבית, סובל מחום 40 + חום ,לפעמים זה קורה יותר מפעם בחודש ובגלל זה אני לא מצליחה לצאת לעבודה יש דרך למצוא איזה שהוא פיתרון לנושא? תודה על כל עצה

לקריאה נוספת והעמקה
13/01/2005 | 22:55 | מאת:

אמא שלום התשובה שלילית לצערי. נסי שירותי הרווחה באזור מגוריך.

10/01/2005 | 11:49 | מאת: ארז

בסוף שנת 99 נפגעתי בעבודתי כקבלן שיפוצים, כתוצעה מהפגיעה נאלצתי לעבור שני ניתוחים בגב, הניתוח השני היה קיבוע של חוליות בגב התחתון. הביטוח הלאומי לא הכיר בי כנפגע בעבודה. בינתיים קיבלתי 20% נכות כללית. לאחרונה זכיתי במשפט בו מול הביטוח הלאומי, כתוצאה מכך הב"ל נאלצו להכיר בי כנפגע בעבודה וכל מה שמשתמע מכך. חשוב לציין כי בעקבות הפגיעה נאלצתי להחליף את המקצוע שלי ומאז אני תכנאי מחשבים. שאלותי הם: האם האחוזים שנקבעו לי בנכות כללית נשארים, או שאצתרך לעבור ועדה נוספת? במידה והתשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, האם אוכל לקבל טיפים בנושא ועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות מפגיעה בעבודה. מה זה תקנה 15?

ארז שלום כאשר התאונה מוכרת כתאונת עבודה המוסד לביטוח לאומי מזמין את הנפגע לעמוד לבדיקה בפני ועדה רפואית בין אם נקבעה לו נכות קודמת ע"י ועדה אחרת במל"ל ובין אם לאו. אם אתה סבור כי קביעת הועדה הקודמת שקבעה לך נכות נכונה, מוצע שתציג הפרוטוקול לועדה לנכות מעבודה. תקנה 15 מאפשרת לועדה מיוחדת בביטוח הלאומי להעלות את הנכות הרפואית שנקבעה לך בשיעור של עד 50% נוספים מטעמים שונים שהעיקרית היא יכולת התפקוד בעבודה במקצוע לפני התאונה.

09/01/2005 | 17:44 | מאת: משה

בשבוע שעבר ביום שלישי, לאחר שלושה ימי כאב עז, עברתי טיפול שיניים סטנדרטי של סתימת חור בשן. הטיפול לא הפסיק את הכאבים. ביום שישי לאחר עוד שלושה ימי סבל שרק גברו והלכו! הלכתי לעזרה ראשונה במרפאת שיניים. הרופא שהיה צעיר (נראה פחות מ30) וגם נראה לי שחצן אמר לאחר צילום שכנראה היה צריך לעשות טיפול שורש. הוא התלבט מול הצילום ובסוף קדח בשן והוציא את השורש. הכאבים ביום שישי לאחר טיפול השורש ובשבת הזו רק גברו השיא של הכאב היה בשבת הזו, כ"ז טבת, יום ההולדת שלי שהפך מיום חג ליום סבל רב. במוצאי שבת התחלתי לקחת טיפול אנטיביוטי לפי הוראת רופאה וביום ראשון בבוקר(היום) הגעתי על הבוקר למרפאת השיניים עם הכאבים. רופא אחר באותה המרפאה, רק קצת יותר בוגר, איבחן שזה היה שילוב כאב שיניים עם סינוסיטיס חזק ש"התיישב" על השן. א. איך אוכל לדעת האם טיפול השורש היה במקומו או שזה פשוט איבחון מוטעה וטיפול מוטעה שגרם לי סבל רב? ב. איך אפשר להגיע לתיק הרפואי ולבדוק האם אכן היה צריך לעשות טיפול שורש? ג. האם יש לי זכות לדרוש גישה לתיק האישי שלי במרפאת השיניים? ד. אם אכן לא היה צריך לעשות בכלל טיפול שורש, האם זו עילה לתביעה משפטית? ה. איך תובעים אם כך את קופ"ח? ו. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

משה שלום זכןותך לקבל לידיך את כרטיס הטיפולים מהמרפאה שטיפלה בך. לאחר מכן מוצע שתפנה עם הכרטיס והצילומים לרופא שיניים אחר, וקבל ממנו חוות דעת נוספת לגבי הטיפול שנעשה בך. אין מקום להגיש תביעה, לא כל שכן בשלב כה מוקדם בטרם ידוע אם נגרם לך נזק ומהו היקפו.

09/01/2005 | 13:58 | מאת: רות

הנני סטוד' למשפטים שעושה עבודה על אתיקה משפטית. לשם השוואה רציתי לבדוק האם רופאים מנועים , עי כללי האתיקה או האם זוהי נורמה מקובלת שרופאים לא יטפלו בבני משפחתם. וזאת מסיבות של חשש לשקול דעת שגוי, התרגשות ובלבול. אין המדובר בטפול רגיל אלא חריג כמו ניתוח וכ' לא מצאתי בכללי האתיקה הרפואית התייחסות לכך . אשמח לקבל אם אפשר התייחסות לכך וכן הפניה למאמר/ספרות בנושא כל טוב רות

רות שלום איני מכיר הוראה כלשהיא האוסרת על רופא לטפל בבני משפחתו, איני רואה מניעה אתית לטיפול של רופא בבן משפחה אלא אם יש ניגוד ענינים או חוסר מומחיות של המטפל בתחום הטיפול הנדרש. למיטב ידיעתי המציאות מלמדת שרופאים מעורבים בטיפול בבני משפחתם בין באופן ישיר ובין באופן עקיף לפי חומרת המקרה.

08/01/2005 | 17:41 | מאת: יאיר

שלום, לאחי נעשה בעבר חיסון אשר פגע בצמיחת הרגל שלו. כתוצאה מכך, היתה לו רגל אשר קצרה יותר מהשניה בסביבות 10 ס"מ. עקב כך, נעשה לו ניתוח והוחדרה פלטינה. עד היום הוא צולע בגלל זה, ורגל אחת ממש דקה. כל זה היה כשהוא היה קטן (בגיל 11 בערך). היום הוא בגיל 29. האם יש עילה בכלל? האם חלה התיישנות?

לקריאה נוספת והעמקה
13/01/2005 | 22:36 | מאת:

יאיר שלום התשובה שלילית. לא ניתן לתבוע בשל התיישנות התביעה.

07/01/2005 | 09:35 | מאת: מנשה

שלום עו"ד יונתן דיוויס. אשמח לקבל את דעתך . לפני שנים עברתי אוטם והאוטם הוכר כתאונת עבודה . לצערי עברתי אוטם נוסף ללא קשר לראשון וזאת לאחר שהודיעו לי כי עומדים לפטר אותי מהעבודה . האם עלי להגיש תביעה על החמרה או תביעה חדשה לחלוטין על המקרה השני שיוכר כתאונת עבודה. תודה.

מנשה שלום אם התביעה המקורית הוכרה ונקבעו אחוזי נכות בגינה רצוי להגיש תביעה להחמרת מצב שתקשור את האוטם הנוסף לתאונה הראשונה.

06/01/2005 | 05:19 | מאת: אור

שלום ברצוני לדעת אם נכונה השמועה שכל ניתוח מתועד במצלמה ואם כן כיצד אוכל להשיג תיעוד זה? במהלך ניתוח היתעוררתי והרופא המשיך במהלכו על אף עירנותי. הכאבים היו בלתי ניסבלים , צעקתי ובכיתי אך הוא המשיך. במסמכים הרפואיים לא מצאתי שום תעוד לכך ,האם יש תעוד נוסף לניתוח מלבד אותם מסמכים באריכיון?

לקריאה נוספת והעמקה
13/01/2005 | 22:30 | מאת:

אור שלום איני יודע אם הניתוח שביצעת תועד במצלמה . עליך לברר זאת במח' רשומות רפואיות של בית החולים בו נותחת. זכותך לקבל המידע מהמח' לרשומות רפואיות היא ע"פ חוק זכויות החולה תשנ"ו - 1996

02/01/2005 | 16:42 | מאת: אילן

שמי אילן בן 28 לפני כ 6 שנים עברתי צינתור לב לאחר סתימה בעורק הראשי וקיבלתי את זה במהלך שירות צבאי חצי שנה ממועד השיחרור. בסופו של דבר השתחררתי מצהל בפרופיל של 21 ועברתי לידי משרד הבטחון שהם טיפלו בי עד שהיה בירור והם הגיעו להחלטה שהם לא מכירים בי במשך ה6 שנים האילו שאני מוגבל עבדתי בכמה עבודות שהיו נוח מבחינתי עד להיום שאני לא עובד ולא מקבל שום שכר מאף גורם ובנוסף על כך אני נוטל כדורים באופן קבוע. וגם לקחתי עורכי דינים בכדי לזכות בזכויות שלי אבל לא ככה נעשה הדבר בית משפט לא קיבל את ההחלטה שלי והשאיר אותי בידיים ריקות ואמר שאין קשר בין מה שקרה לי לצבא ואני לא היה לי שום רקע גנטי ועוד כשהתגיסתי היה לי פרופיל 97 השאלה היא האם אני יכול לאחר 6 שנים לגשת לביטוח לאומי ולתבוע אותם ??? היו לי הרבה העצות עבודה אבל רובם דורשים מאמץ פיזי אודה לך על תגובתך

לקריאה נוספת והעמקה
13/01/2005 | 22:25 | מאת:

אילן שלום זכותך ככל אזרח להגיש תביעה לביטוח הלאומי במסגרת פרק נכות כללית. אם תקבע לך נכות של יותר מ-50% נכות תהיה זכאי לתגמולים מהביטוח הלאומי ובלבד שאינך משתכר יותר מ - 25% משכר הממוצע במשק (7000 ש"ח)

30/12/2004 | 23:15 | מאת: משה

שלום. בשירות הצבאי שלי עברתי אירוע הנקרא דימום תת עכבישי עקב קרע המפרצת בעורק בראשי. עברתי צינטור מוח והוכנסו לעורק בראשי 6 סלילי פלטינות. תבעתי את משרד הביטחון ותביעתי נידחתה ביגלל שאין קשר בין מחלה זו לשרות הצבאי שלי כי מחלה זו הינה התפתחות קונסטיטוציונאלית. כמובן גם השתחררתי מהצבא בקביעת פרופיל 21 עקב המקרה. מאז שהשתחררתי ותבעתי את משרד הביטחון עבר שנה וחודש. בירצוני לדעת האם ניתן לתבוע את ביטוח לאומי ביגלל המקרה ????? והאם יש לי סיכוי לקבל נכות מביטוח לאומי ????

לקריאה נוספת והעמקה

משה שלום אם תביעתך למשרד הבטחן נדחתה ויש לך נכות המקנה זכאות אתה רשאי וזכאי להגיש תביעה במגרת הביטוח הלאומי ענף נכות כללית .

30/12/2004 | 23:03 | מאת: משה

שלום. לפני כשנה עברתי אירוע הנקרא דימום תת עכבישי עקב מפרצת בעורק בראשי. עברתי צינטור מוח והוכנסו לעורק בראשי 6 סלילי פלטינות. יש לציין שכחודש לפני האירוע הזה סבלתי מכאבי ראש נוראיים והקאות. פניתי למרפאות צבאיות ושם הועלה חשד למיגרנה חולפת והתייבשות בלבד. כמו כן גם אושפזתי לשבוע בגין התלונות של הכאבים אבל טופלתי רק ע"י כדורים לכאבים ונשלחתי לצילום ראש פשוט שלא איבחן בעיה ונשלחתי לנוירולוג ולרופא עיניים. יש לציין שבכולם האבחנות היו כניראה התייבשות או מיגרנה חולפת. לאחר כל אלו התמוטטתי פיתאום והובלתי לבית חולים רמב"ם ושם גילו דימום בראשי עקב מפרצת וזאת גילו ע"י צילום CT אנגיו . אני טוען שלא גילו את הבעיה שלי מהר מפני שהאבחנות שהועלו היו שגויות וכניראה גם חשבו שהנני חייל שקרן שרוצה ימי מחלה "ג" ואילולא טופלתי כראוי הייתי נשלח עוד ביומי הראשון לצילום ראש מיוחד CT אנגיו שהיה מאבחן בעיה בכלי הדם בראש וזאת עקב שציינתי שיש לי כאבים נוראיים שאין לכל אחד ולמרות זאת לא נהגו נכון לגביי. האם יש כאן עילה לתביעה בגין רשלנות ????? או לחלופין מה אוכל לעשות כדי לדעת אם יש עילה לתביעה בגין רשלנות ???? ( יש ברשותי את כל המסמכים הרפואיים שלי)

לקריאה נוספת והעמקה

משה שלום אם האירוע הנטען ארע במסגרת הצבא עליך לפנות לקצין התגמולים.

18/01/2005 | 16:47 | מאת: יאיר

בפניך עומדות שתי אפשרויות. האחת פניה לקצין התגמולים בתביעה לנכות והשניה תביעה בגין רשלנות רפואית (יש לבדוק האם קיימת עילה) במסלול האזרחי הרגיל.

28/12/2004 | 17:38 | מאת: אייל

שלום רציתי לשאול לגבי האם כדאי לי לפתוח בהליכים משפטיים אבי נכנס לבית חולים בשל התקפיים אפלפסיים ואושפז במחלקת נורולוגיה הוא חיכה שם לצילום סי טי הוא היה שם במשך שבוע ובכל הפעמים שביקרנו אותו בבית חולים הוא הדרדר מצבו הוא היה בהכרה מעורפלת לא אכל לא שתה לא דיבר והקיא כמובן שמחלקת נורולוגיה היה איכפת רק מהסיטי ולא משום דבר אחר הם בכלל לא טיפלו בו והוא הדרדר בבית חולים והרופאים לא בדקו אותו ואמרו שזה מתרופות שאנחנו נותנים לו טוב בהכרה מעורפלת נורולוג שיחרר אותו הביתה למחרת הזמנו רופא משפחה הביתה הרופא אמר שהוא מיובש והתפלא איך שחררו אותו מבית החולים במצב כזה שאשפזנו אותו כבר הוא היה במצב קשה מסתבר שהוא היה מיובש ושהיה לו דלקת ריאות וזה גרם לו לבצקת בריאות ולמוות ? שיחררו אותו בית החולים במצב קשה ? לא טיפלו בו בבית החולים ?האם יש לי סיכוי לתבוע אותם יש לי מסמכים שהוא נכנס לבית החולים כל הבדיקות היו תקינות תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
01/01/2005 | 21:09 | מאת:

אייל שלום השאלה שיש לברר אותה האם יש קשר סיבתי בין שחרורו של אביך וסיבת פטירתו. יתכן שיש קשר במובן זה שהשחרור המוקדם במצבו האיץ את ההדרדרות. יחד עם זאת מתוך ניסיוני יהי ה קשה להוכיח את הקשר הסיבתי ולהראות שאבדו סיכויי החלמתו כתוצאה מהשחרור המוקדם. לצורך בירור השאלה הנ"ל מומלץ כי תתייעץ עם עו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית

27/12/2004 | 09:13 | מאת: גיא

האם החדרת אינפוזיה שפג תוקפה לחולה היא רשלנות רפואית? עד עתה - לא נגרם נזק.

לקריאה נוספת והעמקה
31/12/2004 | 16:13 | מאת:

גיא שלום אם אין נזק אין עילת תביעה. לעומת זאת תוכלו להתלונן בפני נציב תלונות הציבור של המוסד הרפואי ו/או משרד הבריאות

26/12/2004 | 00:58 | מאת: סטודנטית

עו"ד דיוויס יונתן, יש לך אולי רעיון לשאלה משפטית לעבודה בתורת משפט בנוגע להמתות חסד? אודה לך אם תוכל לעזור לי, סטודנטית שנה א'

31/12/2004 | 16:12 | מאת:

טליה שלום הצעתי היא שתקחי את הצעת חוק החולה הנוטה למות כפי שהוצעה ע"י ועדת שטיינברג ונתחי אותה מבחינה יוריספונדנטלית. דו"ח ועדת שטיינברג פורסם באתר משרד הבריאות.

19/12/2004 | 13:04 | מאת: אורן

שלום רב נפגעתי בתאונה לפני שנה כיום אני סובל משלוש חוליות שעם שבריי דחיסה D8 9D 10D שגורמים לי לקיפוזיס אני סובל גם מהקנה לרגל וכאבים רבים מאוד האם ניתן להוכיח דבר כזה כגון הקרנה לרגל והאם ניתן לקבל על זה אחוזי נכות בנוסף רציתי לדעת האם מקבלים על קיפוזיס שנוצר כתוצאה מתמטים בחוליות אחוזי נכות יש לציין יש לי הגבלה מעטה מאוד בתתנועה בתודה מראש אורן

לקריאה נוספת והעמקה
25/12/2004 | 21:37 | מאת:

אורן שלום שברים דחוסים בחוליה מותירים נכות של 5% בכל חוליה דחוסה. מוטב שתתייעץ עם אורטופד לגבי השלכות הנזק על תפקודך. אם התאונה היתה תאונת דרכים תתייעץ עם עו"ד.

19/12/2004 | 12:06 | מאת: חני

שלום רב! אני אמא לילד מקסים בן 7 (במרס). השאלה שלי היא בשנת 98 נולד בני, הגעתי לבית החולים בפתיחה של 4 אצבעות הייתי כבר בלידה לכן לא קיבלתי שום אפידורל אלא רק אלחוש. (לא אציין כרגע את בית החולים רק אומר שהוא נמצא במרכז הארץ) בהריון הנוכחי שהיה תקין (מעקב הריון תקין כמו כן X שביר תקין) השק של מי השפיר לא נפתח לי. האחות בבית החולים שיילדה אותי (לא היה נוכח בחדר רופא בזמן הלידה עצמה רק לפני הלידה בא רופא ובדק ואמר שאפשר ליילד אותי) פתחה את השק עם דוקרן. לאחר שבני יצא היא הביאה לי אותו והראתה לי שהוא נדקר בראש, ואמרה לי שזה שריטה וזה כלום. לא ייחסנו לנושא חשיבות יתרה היות ולא ידענו מה ההשלכות לכך וגם היינו הורים צעירים. היום בני הוא בן 7 כאמור ויש לו בעיה שנקראת PDD אוטיזם. אני לא יכולה לדעת בוודאות שאכן הליקוי שלו נוצר תוך כדי הלידה עצמה, או מה היה הגודל של הדוקרן בפתיחת השק, ולאיזה חלק בראש התינוק הוא הגיע. מה שכן בתעודת הלידה של הילד לא צויין שום מקרה של פתיחת הראש, והתעודה היתה תקינה לחלוטין. האם לדעתך עלי לפעול בנושא, למרות שמדובר על 7 שנים אחורה, והאם יש לי קייס להתחיל בהליך משפטי. אשמח לקבל את תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה
25/12/2004 | 21:34 | מאת:

חני שלום באשר להתיישנות התביעה נראה שאין לך בעיה לפי החוק הנוכחי ההתיישנות מתחילה לרוץ שעה שהבן יגיע לגיל 18. אשר לשאלתך לגבי הקשר בין הדקירה של שק מי השפיר וה PDD לא נראה שיש קשר כלשהוא. אם היתה בעיה הדיקור היה גורם לנזק אחר. מוצע שתתייעצי עם נוירולוג ילדים אם הוא מכיר קשר כזה בספרות הרפואית.

19/12/2004 | 03:25 | מאת: חגי

עו"ד יונתן דיוויס שלום, אני בן 21 וחולה קרוהן (דלקת כרונית במעיים) מזה 6 שנים, השתחררתי מהצבא לפני שנה וחודש. מאז שהשתחררתי החלו בעיות רפואיות שמנעו ממני לעבוד ולצאת מהבית בכלל. הבעיות שצצו קשורות לקרוהן ולחיידק בכיבה, שגילו אותו באיחור רב (8 חודשים). בשנה הזאת לא עבדתי חוץ מחודש אחד שקיבלתי בו משכורת מינימלית ונאלצתי להיתפטר ביגלל מצב רפואי ירוד, לפני חודשיים עברתי ניתוח וגם חוסל החיידק ע"י טיפול מתאים. האם אני יכול לתבוע מביטוח לאומי תשלומים על השנה שהייתה? ואם כן באיזה סכום?. כמו כן כיצד אני עושה זאת? אילו טפסים אני צריך למלא? ואילו אישורים להמציא? כמו כן, בגלל מחלת הקרוהן עברתי 2 ניתוחי מעיים שבהם הוצאו חלקים מהמעי, האם אני יכול לקבל על זה אחוזי נכות? תודה רבה, חגי.

לקריאה נוספת והעמקה
25/12/2004 | 21:29 | מאת:

חגי שלום התשובה חיובית. עליך להגיש תביעה לנכות כללית ע"פ טפסים שתקבל מסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב לביתך או שתוריד מאתר האינטרנט של המל"ל. ההכרה והזכאות יקבעו בהתאם להחלטת הועדה הרפואית ובבד שהגשת את התביעה תוך שנה ממועד הניתוח.

19/12/2004 | 01:26 | מאת: בועז

שלום, שמי בועז אני חייל משוחרר, שירתתי כאפסנאי בצבא ואני סובל כיום מכאבי גב כרוניים וכאבים בשורשי כפות הידיים בזמן מעמץ(כניראה דלקת). הגשתי תביעה, אך קצין התמלוגים דחה אותה בתאנה שאין קשר בין הכאבים לשירות הצבאי. הקצין הסתמך על חוות דעת שגורסת : "לא נמצאו כל ממצאים קלינייים ו/או רנטגניים פתלוגיים...למעט מחלה ע"ש שוירמן בחוליות הגביות.." ניתנה לי האפשרות לערער ליפני ועדה תוך 30 יום, אילו טעונים עלי להביא לפני הועדה כדי להוכיח קשר זה?? יש לציין שליפני גיוסי לא היו לי הכאבים הנ"ל. בתודה מראש,בועז.

לקריאה נוספת והעמקה

בועז שלום לא כל אירוע רפואי שארע בעת השירות הצבאי מזכה בתגמולים. בהתאם לחור הנכים (תגמולים ושיקום) תוכר התביעה לתגמולים אם התאונה או המחלה אירעה תוך כדי ועקב השירות הצבאי. כך מחלה כמו כאבי גב כרוניים יכולה לקרות תוך כדי השירות הצבאי אך לא קשורה אליו, אתה חייב להוכיח כי הרמת למשל משקל כבד והתלוננת על כך בפני רופא כדי שאותה הרמה תגרום לכאבי הגב הכרוניים מהם אתה סובל. לגבי המחלה ע"ש שוירמן מוטב שתתייעץ עם אורטופד שיתן לך חוות דעת אם יש מקום להגיד ערעור מבחינה רפואית על החלטת קצין התגמולים.

17/12/2004 | 19:03 | מאת: בורגי

סיפורי הוא כדלקמן : סוכם מראש כי בעת ניתוח החלפת מסתם לב בחדר השמאלי יעשה לי גם ניתוח מעקפים תוך ניצול היות חלל החזה פתוח . אציין כי במהלכים קודמים ניקבע כי לא יעשה לי ניתוח מעקפים כי הרי ממילא הדבר יתממש בניתוח המסתם . בפועל הוחלט ללא שיתופי והתייעצות באופן חד צדדי לוותר על ניתוח מעקפים ומבלי שעידכנו אותי או בני משפחתי . האם ניתן לשנות החלטות רפואיות שהוחלט עליהם בשיתוף פעולה מבלי שנכנס כאן מידע חדש . מן הראוי לציין כי גם המנתח היה מעורב בהחלטה המוקדמת

לקריאה נוספת והעמקה

בורגי שלום באופן כללי התשובה שלילית, אלא אם כן היה צורך רפואי ודחיפות לניתוח ולא ניתן היה לקבל הסכמתך בדרך אחרת. שאלה אחרת היא האם נגרם לך נזק כתוצאה מהניתוח שנעשה ללאהסכמה, שהוא תוצאה של חוסר ההסכמה. שאלת הנזק והקשר הסיבתי מהותיות לזכות להיפרע פיצויים

כוונתי בשאלה ובתאור המקרה הוא צמצום הניתוח דווקא כלומר במקום לעשות ניתוח משולב מסתם +מעקף רק להתמקד במסתם . האם במקרה זה גם אז הצמצום אינו ראוי לתגובה או כן . והאם בעקבות כך בעתיד דהמצב יתדרדר ניתן יהייה לבוא בטענות על שיקול דעת לקוי

17/12/2004 | 15:55 | מאת: לורי

שלום נקבעו לי 50% נכות בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי ולצמיתות האם זה מקנה לי זכויות כלשהם תודה

18/12/2004 | 10:29 | מאת:

לורי שלום אם אינך עובדת או משתכרת פחות מ25% מהשכר המוצע במשק (7000 ש"ח) את תהיי זכאית לתגמולים לפי פרק נכות כללית בביטוח הלאומי.

17/12/2004 | 10:14 | מאת: חגית

אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון בעלי עבר בשנת 2002 תאונת דרכים-ובעקבותיה יש לו פריצת דיסק חברת הביטוח שאנו תובעים ראתה בהיסטוריה שלו שבשנת 2000 הוא פנה לרופא משפחה עם כאבים בגב. בשנה זו בעלי בכלל לא עבד אלא למד ובטוח שהפריצה לא היתה מאז. איך ניתן להוכיח לביטוח שהפריצת דיסק היא כתוצאה מהתאונה לפני שנתיים ולא מקודם?

לקריאה נוספת והעמקה

חגית שלום בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, החוק קובע שיש למנות מומחה רפואי אשר בין יתר תפקידיו הוא לבחון אם יש קשר סיבתי בין כאבי הגב ופריצת הדיסק.

עזרתכם החשובה ב תיקון העוולה שעושים קופת חולים כללית ומכבי לילדים האוטיסטים מגיל 3 ומעלה ילדינו בקופות אלה בכל ענייני הטיפולים פארא רפואי מחוץ לסל הבריאות .בטוענה שיש להם גן דבר שנוגד את חוק בריאות ממלכתי וחוק חנ"מ ששם כתוב שכל מה שניתן בחנ"מ לא פוטר את קופ"ח. כל ילד רגיל זכאי ל 45 טיפולים בשנה. ואת זה לקחו לנו ללא כל סיבה מוצדקת. בהגדרה בחוק כתוב שילד סומטי זכאי לטיפולים ללא הגבלה עד גיל 18 רק לא כתוב אוטיזם בחוק ותסמונת דאון כן פרו אשר אור נוי ודר ברלוביץ ממשרד הבריאות כתבו במפורש שאוטיזם אכן סומטיים וזכאים לטיפולים ללא הגבלה וכתבו במפורש שטענת הקופות שכיוון שיש גן זה טענה לא נכונה. בחודש יוני היתה וועדה בין מוסדית בנושא ועד היום לא פרסמה את מסקנותיה... ובינתיים ההורים ממשיכים לשלם על קלינאית ומרפאה בעיסוק במיטב כספם. וכן על איבחונים דבר שהיה צריך להעשות על חשבון הקופות כמה שההורים כותבים מכתבים זה לקיר העוול זועק לשמים בארגון בזכות מטפלים בנושא ומגישים כמה תביעות פרטיות בנושא. אנא זעקו את זעקתינו

לקריאה נוספת והעמקה

דנית שלום בקשתך חורגת מהשאלות שניתן להעלות בפורום זה, אולם אני מוכן לנסות לבדוק את המצב החוקי ולברר אם יש פגיעה בזכויות הילדים האוטיסטים. לצורך כך נא צרי עימי קשר.

12/12/2004 | 12:13 | מאת: אביטל

שלום, האם אישה שרוצה לעבור ניתוח לקשירת חצוצרות צריכה גם את הסכמת בעלה לניתוח ? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
18/12/2004 | 10:19 | מאת:

אביטל שלום שאלה מענינת. זכות האישה על גופה אינה מחייבת שיתוף בן הזוג בהחלטות שיש להן השלכה על מצבה הרפואי לרבות השלכות על פריונה. אין חובה חוקית לשתף הבעל בהחלטה. יחד עם זאת רצוי לשתף את הבעל בהחלטה מטעמים של חיזוק הקשר הזוגי .

09/12/2004 | 14:04 | מאת: מונה

חולה רומאתויד ארטריטיס שמבקשת לנסות תרופה חדשה שכלולה בסל הבריאות אבל עולה אלפי דולרים. הרופא שלה אומר לה שאין צורך בתרופה זו שכן מצבה יציב עם התרופות שהיא נוטלת. המטופלת מתעקשת וטוענת שזו פגיעה בזכות החולה לקבל טיפול רפואי. מה דעתכם במקרה זה? ואיך ניתן לפרש אותו מבחינה אתית? תודה.

18/12/2004 | 10:14 | מאת:

מונה שלום אם כוונתך שהמטופלת מבקשת טיפול בתרופה החדשה והרופא מסרב לתת מרשם הרי שאין כאן כל פגיעה בזכותה כחולה לקבל טיפול רפואי, שהרי אם הרופא מפעיל שיקול דעת סביר וסבור שהתרופה לא תעזור לא ניתן לכפות עליו לתת התרופה. הפתרון של החולה אם היא סבורה שהתרופה תעזור לפנות לרופא אחר שיתן לה מרשם לתרופה.

05/12/2004 | 18:05 | מאת: טריניטי

אשמח לדעת מה אומר החוק לגבי מרשמים של קונסרטה (ריטלין) למבוגרים. נאמר לי ע"י רוקחת שהחוק אינו מאפשר לתת יותר מ-10 כדורים פר מרשם, למרות שהמרשם תקין, כל הנתונים מופיעים לפי דרישת החוק וכמות הכדורים המצויינת בו היא 30 כדורים - לטיפול כרוני, יום יומי בהפרעת קשב ADHD במבוגר (29). מנגד, בתי מרקחת רבים כן נותנים 30 כדורים לפי המרשם. אז השאלה היא האם אכן יש חוק המגביל את כמות הכדורים?

לקריאה נוספת והעמקה
18/12/2004 | 10:04 | מאת:

טריניטי שלום למיטב ידיעתי אין הוראת חוק הקובעת מהו המינון הראוי בכל תרופה. יש הוראות יצרן ורופא חייב להפעיל שיקול דעת בהתאם להוראות היצרן ולהתאימן לצרכיו ותכנותיו הקליניות של המטופל

18/12/2004 | 23:38 | מאת: טריניטי

הכוונה אינה למינון. המינון הוא כדור ביום. הרוקח בבית המרקחת טוען שלא ניתן לתת יותר מ-10 כדורים למרות שבמרשם כתוב במפורש 30 כדורים, כדור אחד ליום למשך 30 יום. הטענה היא שכיוון שמדובר בתרופה נרקוטית החוק אוסר לתת יותר מ-10 כדורים (בניגוד לכתוב במרשם) אלא אם מדובר בקטין שאינו יכול להגיע לבית המרקחת כל 10 ימים ובמצב זה החוק מאפשר לספק לו את מלא 30 הכדורים. השאלה היא האם אכן קיים חוק כזה? לי זה נשמע קצת מפוברק.

מחבר: עדן ([email protected]) תאריך: 5.12.2004 שעה: 12:50 שלום רב, אני סטודנטית לרפואה המעבירה סמינריון בנושא דילמות אתיות בניסויים קליניים בילדים (בפרט בילדים חולי סרטן), במסגרת קורס משפט ואתיקה רפואית. אני מעוניינת בעזרתך במציאת מידע בנושא זה. בייחוד בהקשר למהן הנורמות המקובלות בבתי החולים לגבי המשקל הניתן להסכמת הילדים\ההורים, מהן דרישות ועדת הלסינקי בנושא. מה מורה החוק , האם נכון הדבר שאין הנחיות חוקיות ברורות בנושא חובת ההסכמה של הילד סף סיכון מינימלי וכו', האם מכניסים ילדים לPHASE 1 או רק לשלבים בהם הוכחה כבר בטיחות? וכל מידע אחר הרלוונטי לנושא. תודה רבה

עדן שלום אשתדל לסייע לך אם תיצרי עימי קשר למשרדי.

03/12/2004 | 17:56 | מאת: ציפי בר

בשנת 1999 נתגלה לי גידול בשחלות עברתי ניתוח בבית חולים משגב לדך בירושלים להסרת הגידול, בניתוח הוצא לי הרחם החצוצרות והשחלות, במכתב שחרור וההסבר של הרופא נאמר בפרוש כי מדובר בגידול שפיר ואין צורך בשום טיפול מלבד מעקב של פעם בשנה אצל רופא נשים, לפני חצי שנה עברתי ביקורת אצל רופא נשים והוא זיהה גידול באזור האגן, בוצע צילום ונמצא גידול של 15 ס"מ באזור האגן בהמשך עברתי ניתוח להסרת הגידול ובשיחה עם הרופא (אשר הביא לי את המסמכים של הניתוח הקודם) הוא התפלא כי לא עברתי טיפולים כימוטרפים ולהבנתו הרופא שניתח אותי בפעם הקודמת לא הבין כי מדובר בגידול סרטני ולכן לא בוצע כל טיפול ( כל החומר נמצא אצלי) עברתי אחרי הניתוח טיפולים כימו טרפיים קשים ביותר. שאלתי היא - האם מדובר ברשלנות רפואית, ואיך אפשר להוכיח את הנזק שנגרם הומלץ לי לקחת עורך דין וכך עשיתי להתרשמותו מדובר ברשלנות חמורה ביותר , ולדבריו גם הניתוח שנעשה בבית החולים הנ"ל הוא אסור על פי נוהלי משרד הבריאות.

לקריאה נוספת והעמקה
08/12/2004 | 13:52 | מאת: עינב

שלום לך ציפי! שמי עינב ואני כתבת לענייני בריאות בעיתון מקומי בירושלים. הייתי מעוניינת ברשותך לפרסם כתבה על המחדל החמור שנגרם לך. באם את מעוניינת אנא צרי עמי קשר בטלפון: 0508722340

ציפי שלום על פני הדברים אמנם מדובר באיחור באבחון המחלה. קשה להתייחס ספיציפית למקרה ללא קבלת נתונים נוספים במיוחד לעניין מצבך הבריאותי והנזק שנגרם לך. מכל מקום העילה בגינה ניתן לתבוע היא אובדן סיכויי החלמה. הוכחת התביעה מורכבת ודורשת מיומנות רבה. גם אם הרשלנות חמורה אין זה מבטיח כי תזכי במלוא הנזק בשל הצורך להוכיח את היקף אובדן סיכויי הריפוי. כלומר אם הבראת ולא נגרם לך נזק סיכוייך להיפרע פיצויים קטנים. רק בריאות

לפני 27 שנה ? מדובר בלידת מלקחיים ובפגיעה בחוליות הצוואר. תודה.

בד"כ לא אלא בנסיבות בהן מונה אפוטרופוס לחסוי שאחר שמלאו לניזוק 21 שנה

01/12/2004 | 01:37 | מאת: תומר

לפני ארבעה חודשים טופלתי אצל רופא שהתיחס אלי בזלזול והיה אטום כלפי דברים שאמרתי. מכיוון שהייתי מעוניין להמשיך בטיפול למרות הכל, כי סמכתי על הטיפול שלו (למרות היחס הגרוע) - כי כבר הייתי מטופל אצלו מעל לשנה ומבחינת כדורים וכד' הכל היה בסדר... באותו הזמן ( כלומר לפני ארבעה חודשים, בחודש יולי) הציע לי הרופא לקחת כדורים שטרם יצאו לבתי המרקחת. כבר בימים הראשונים נהיתה לי כרס גדולה למרות שאני עסקתי בספורט באופן סדיר והייתי בדיאטה. טלפנתי לרופא וסיפרתי לו על כך, הוא אמר כי לא צריך לעשות עניין מזה שהשמנתי קצת. המשכתי לקחת את הכדורים ובימים שלאחר מכן כבר לא יכולתי לישון בלילה וכמעט ולא אכלתי (כמובן שהיום שלי נוצל לשינה בעיקר וחיי השתנו מאד - לא היה לי זמן בשביל להיות עם חבריי, ורוב היום (הערב) נשארתי בבית). הפסקתי לקחת את הכדורים והמצב השתפר. לאחר כמה ימים המשכתי לקחת כדורים וראיתי שהבריאות שלי מתדרדרת! פניתי אליו שוב (לרופא) והסברתי לו שאני סובל מאד וזה כבר לא רק מהשמנת יתר (הכרס שהייתה לי) אלא הרבה יותר חמור מכך. הוא "הציע" לי לראות אותו שבועיים לאחר מכן! לא הסכמתי. לאחר כמה ימים ביקשתי ממנו, היות והוא טיפל בי לעבור לרופא אחר במרפאה אחרת, אך הוא התעקש שאני אעבור למרפאה שלא רציתי להיות בה ולא הסכים בשום אופן להקשיב לי (ללא מכתב ממנו לא יכולתי לעבור לרופא במרפאה אחרת). בליית ברירה חזרתי אליו לאחר שבועות ללא טיפול מתוך חוסר אונים ומתוך הרגשה של חוסר אמון ברופא, שלא יכולתי לסמוך עליו ושגרם לי עוגמת נפש. מבקש את עזרתך תומר.

לקריאה נוספת והעמקה
02/12/2004 | 22:42 | מאת:

תומר שלום יחסי רופא -מטופל מבוססים על אמון. נראה שאין לך אמון ברופא ולכן עצתי שתפנה לקופ"ח לה אתה משתייך תשוחח עם הרופא האחראי ובקש ממנו להמליץ לך על טיפול ע"י רופא אחר.

30/11/2004 | 14:19 | מאת: משה

שלום האם יש חוק המחיב בתי חולים לקבל אישור מבית משפט לנתח אדם שמורדם לאחר ניתוח קודם ואינו מתעורר? האם לא מספיק חתימת אישתו וילדיו?

לקריאה נוספת והעמקה
02/12/2004 | 22:38 | מאת:

משה שלום חוק זכויות החולה אינו מכיר בבני משפחתו של המטופל לחתום בשמו על הסכמה לניתוח. אף שבפרקטיקה נהוג ומקובל להתייעץ עם בני המשפחה ולהטות אוזן לרצונם ההחלטה על הטיפול או אי הטיפול היא של המטופל עצמו, זה מגלם את זכות האדם לאוטונומיה על גופו. במקרה שהצגת אם לא ניתן לקבל הסכמת המטופל מחמת כשירותו או מצבו הרפואי ניתן לאשר הטיפול הדחוף בחתימת 3 מומחים רפואיים ובאישור מנהל בית החולים או לקבל אישור של בית המשפט.

02/12/2004 | 22:38 | מאת:

משה שלום חוק זכויות החולה אינו מכיר בבני משפחתו של המטופל לחתום בשמו על הסכמה לניתוח. אף שבפרקטיקה נהוג ומקובל להתייעץ עם בני המשפחה ולהטות אוזן לרצונם ההחלטה על הטיפול או אי הטיפול היא של המטופל עצמו, זה מגלם את זכות האדם לאוטונומיה על גופו. במקרה שהצגת אם לא ניתן לקבל הסכמת המטופל מחמת כשירותו או מצבו הרפואי ניתן לאשר הטיפול הדחוף בחתימת 3 מומחים רפואיים ובאישור מנהל בית החולים או לקבל אישור של בית המשפט.

28/11/2004 | 16:29 | מאת: א

לפני כ 5 שנים עברתי ניתוח ומאז חיי הם גיהנום לא ידועה הסיבה אבל קמתי לאחר הניתוח עם כאבים עזים באזור הניתוח ומאז 5 שנים אני נוטלת כדורים נגד כאבים הבעיה שלא רואים את הסיבה בצילומים וההנחה שמדובר בפגיעה עיצבית שאלתי הסבל הנוראי שאני עוברת במשך תקופה זו ירידה בעבודה חולה המון האם יש עילה בכלל לתביעה חוץ מהוכחה שלפני הניתוח לא סבלתי מכאב זה ולאחר הניתוח כל חיי השתנו אין לי הוכחה אחרת אשמח לעצה

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2004 | 23:36 | מאת:

א שלום התשובה שלילית אלא אם תצליחי להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה שהניתוח בוצע ברשלנות, ושנגרם לך נזק כתוצאה מהניתוח הרשלני.

28/11/2004 | 13:04 | מאת: לימור

שלום, הייתי מבקשת לדעת איזה גוף קיים אליו אוכל לפנות בנושא של רופא פרטי שמתנער מאחריות לעבודתו?

28/11/2004 | 23:34 | מאת:

לימור שלום לא ירדתי לסוף דעתך בשאלה. אם הרופא משתייך לקופת חולים או לבית חולים תוכלי לפנות לנציב תלונות הציבור באותו מוסד.

29/11/2004 | 11:49 | מאת: לימור

שלום ד"ר, מדובר ברופא שיניים פרטי, שעשה שתי עבודות לא טובות בכלל, ובמקום לקחת אחריות ןלתקן הוא מאשים כל דבר אחר, רק לא את עצמו. רציתי לשאול איפה אפשר להתלונן על דבר כזה כשמדובר ברופא שיניים פרטי?תודה.

28/11/2004 | 11:53 | מאת: נעם

אני אם חד הורית .עשיתי הזרעה מבנק הזרע ובמקביל היה לי שותף מיני.נאמר לי שסוג הדם של התורם הוא B.סוג הד של השותף המיני הוא B.סוג הדם שלי הוא O.הבת שלי היא A!!!לפני שאני הולכת לעשות בדיקת רקמות נראה לי שהיתה טעות בבנק הזרע .האם אפשר לחייב את בנק הזרע לחזור על בדיקת דם לסוג של התורם?

28/11/2004 | 23:32 | מאת:

נעם שלום זכותך לבקש בדיקה חוזרת אם יש בידך הוכחה כי יתכן ונפלה טעות בבדיקה הראשונה. מכל מקום טוב תעשי אם תקבלי חוות דעת עצמאית בלתי תלויה מטעמך.

שלום רב בעקבות חשיפה של אופטומטריסטים לא מוסמכים העושים בדיקות עינים בניגוד לחוק (לטענת משרד הבריאות), ובהתייחס לחוק העיסוק באופטומטריה תשנ"א 1991, ברצוני לברר אם בדיקות סינון ראיה, שנעשות על ידי מתנדבים בעמותות לקשישים, היא חוקית, (אין בבדיקה זו עבירה על חוק העיסוק באופטומטריה) והאם אין בה סיכון. הבדיקה נעשת בעזרת מכשיר עם שיקופיות, לתקינות שדה הראיה, חדות הראיה, ועיוורון צבעים. הבודקים אינם אנשי מקצוע, והכשרתם נעשתה על ידי יצרני המכשיר.

מאיר שלום אני מודה שאין לי מספיק מידע להשיב לשאלתך. אם אכן הבודקים אינם מוסמכים ועלולים לגרום נזק כי אז חובתך להתלונן במשרד הבריאות על כך ע"מ שיעשה מעשה.

26/11/2004 | 15:30 | מאת: ronen

אשתי ואני נמצאים מזה כשנתיים בתהליך מפרך של כניסה להריון. החודש עברנו הפריה חוץ גופית בפעם השנייה. שאבו לאשתי 17 ביציות אולם עובדת המעבדה הפילה את המבחנה לרצפה, 14 ביציות נהרסו ומתוך השלש שנותרו הופרתה אחת בלבד.אני לא יודע עדיין אם היא נקלטה אבל נזק רב נגרם בלי קשר. האם לדעתך יש מקום לתביעה בגין רשלנות רפואית?

לקריאה נוספת והעמקה
28/11/2004 | 23:25 | מאת:

רונן שלום עליכם לעשות בקרת נזקים. אם יגרם לכם נזק בלתי הפיך, במובן זה שלא ניתן יהיה להפרות את הביציות שנותרו, או שיופקו בעתיד, יש מקום לשקול בירור עילה של רשלנות רפואית.

במהלך אשפוז שבו אבי מצוי כיום, קיבל בטעות, במקום חולה אחר ששם משפחתו דומה טיפול (זריקה בבטן) שגרם לו לדילול דם בצורה רצינית (הוא היה מדולל מלכתחילה בגלל מינון לא נכון של קומודין). בבית החולים לא נתנו לו טיפול דילול בגלל שהיה מדולל מידי. כנראה שבגלל הזריקה חל אצלו דימום פנימי, הוא מקבל מלא מנות דם, עדיין לא מצאו היכן הדימום ונמצא בטיפול נמרץ. חברים אומרים לנו לבקש את הדוח הרפואי עכשיו, "לפני שיעלימו מסמכים". אבל אנחנו עדיין לא יודעים בעצם מה המצב ולא רוצים להסתכסך עם בית החולים. דרך אגב הם מודים בטעות. מה אתה יכול לייעץ לנו? אודה על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

ג'ודי שלום לפי הנהלים הקיימים כיום תתקשי לקבל את הרשומה הרפואית (התיק) כל עוד אביך מאושפז. יחד עם זאת זכותו של אביך לעיין ברשומה ובפרוטוקול המפרט את התקלה. אם לא יתאפשר לכם לעיין ברשומה או שהרישום אינו מספק אתכם הייתי מציע כי תערכו תרשומת מפורטת בזמן אמת ותעבירו אותה להתייחסות מנהל בית החולים וכן לנציב התלונות במשרד הבריאות פרופ' שמעון גליק.

23/11/2004 | 13:20 | מאת: שמשון

אני סובל ממחלת הפסוריאזיס מזה כשש שנים בחלקים שונים של בגוף לפני כשנה אובחן אצלי דלקת פרקים לאחרונה המחלה החמירה ואני סובל מדלקת פרקים חזקה מאוד באזור הברכים מרפקי הידים,וכפות הידים. יש לי גם פגיעה בעצב ודלקות בגיד לאחר בדיקת EMG נקבע על תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית בנונית בשמאל ובימין כנ"ל.וכושר העבדה שלי ירד, יש לציין שעבדתי בעבודה פזית בבניין ועסקתי שעות מרובות בעבודה עים פטיש חציבה חשמלי השאלה עים להגיש תביעה לנכות כללית או לנכות מפגיעה בעבודה. תודה מראש למשיבים

לקריאה נוספת והעמקה

שמשון שלום איני מוצא כל זיקה בין המחלות שהזכרת לפגיעה בעבודה. לפיכך עליך להגיש תביעה לביטוח הלאומי ע"פ פרק נכות כללית.