יהירות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

הפרעת אישיות נרקיסיסטית: מדריך

הסובלים מאישיות נרקיסיסטית זקוקים נואשות לתחושת מיוחדות. כאשר הם אינם זוכים לכבוד והערצה - הם חווים כישלון ודיכאון. הטיפול: בעזרת "פסיכולוגיית העצמי" המונח הפסיכיאטרי "נרקיסיזם" מבוסס על דמות מהמיתולוגיה היוונית, נרקיסוס - צעיר יהיר, שהאלה נמסיס הענישה אותו על יהירותו וגרמה לו להתאהב בעצמו, לאחר שהתבונן בבבואתו, שנשקפה אליו במי האגם. מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית (נרקיסיזם)?הפרעת אישיות נרקיסיסטית (נרקיסיזם) שייכת לקבוצה של הפרעות אישיות המתוארות במדריך ה-DSM של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי.הנרקיסיסט הינו אדם בעל אישיות המאופיינת בדימוי עצמי מעוות ושברירי, בהערצה ואהבה עצמית (באופן מוגזם) ורצון להיות תמיד הבולט והמוצלח ביותר. פעמים רבות, אדם הסובל מנרקיסיזם חש תחושת עליונות כלפי אחרים - ואף מתייחס אליהם כמקור לצורך סיפוק צרכיו, ללא התחשבות בצרכים שלהם ואיננו מגלה אמפתיה כלפי הזולת. לנרקיסיסט חשוב מאד להרגיש מוערך, נערץ ולקבל כבוד...
ללמוד עוד על יהירות
הפרעת אישיות נרקיסיסטית: מדריך-תמונה

הסובלים מאישיות נרקיסיסטית זקוקים נואשות לתחושת מיוחדות....

מאת: פרופ' אפטר...
27/07/2017
"דאן טיין" - הקסם שבמעמקי הבטן-תמונה
מאת: גרשון קום,...
02/07/2006
מכתב פתיחה-תמונה
מאת:
23/12/2004
חמישה כללים לשיחה עם רופא-תמונה

הסוד למפגש מוצלח אצל הרופא טמון באימוץ תרבות דיבור נכונה:...

מאת: ד"ר עומרי...
23/06/2011
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל ליהירות?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

יהירות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי. האם זה נכון שציפויים מכל סוג שהם לא בהכרח יהיו עמידים בכל לעיסה ויש סבירות די גבוהה שבמהלך השנים הם יסדקו, ישברו ואף אפילו מסוגלים להשבר ? את המידע קיבלתי מכמה וכמה רופאים שהעדיפו שאשאר עם שיניים לא הכי לבנות אבל לפחות בריאות, טבעיות וחזקות. ככה שאין להם שום אינטרס. שאגב למטופלים אחרים הם כן עשו זאת, אותם מטופלים קיבלו את אותם הזהרות, לחלק באמת הציפויים לא החזיקו מעמד, לחלק כן. כנ"ל לגבי הלבנת שיניים. מסתבר שיש חומר בהלבנה ש"ההתנהגות" שלו פוגעת בחיבור שבין החניכיים לבין השן. והנזק הוא "נזק בדילאיי". דווקא לגבי הלבנה בלייזר הטענות לגבי סיכונים לא קיימים - מהסיבה שלא נמדדו מספיק מחקרים לאורך זמן על מנת להגיע למסקנות כאלה ואחרות. אבל יחסית על הלייזר יש ביקורות יותר חיוביות. בכל אופן - גם על ההלבנה לא הומלץ. לגבי כתרים אין מה לדבר בכלל מהסיבה שאין צורך רק בגלל אסתטיקה. אבל גם ציפויים יורדים מהפרק כנראה. וכל זה אודות לרופא אדיב שלא מגיע ממקום של התנשאות וחושב על הטווח הארוך של הפציינט. אני רושם זאת בכל אופן כדי לאשש או לשלול את העובדות השונות. והאם זה נכון שהושק חומר חדש בשם פוג'י או שם דומה שהוא עם תכונות די דומות לאמלגם אך אסתטי כמו הקומפוזיט?

שלום רב, אינני יודע מהם מקורות שאיבת האינפורמציה שלך אך מסקנותיך לחלוטין אינן נכונות, אני מבצע אלפי ציפויי חרסינה כבר כ 30 שנה , בעבר אמנם בקשתי ממתרפאים להזהר, אךלאורך השנים עם הנסיון הרב שלי , עם השתפרות חומרי ההדבקה, איזון נכון בפה ועם שדרוג מתמיד של חומרי הציפויים אני מציע כיום למתרפאים לנהוג בשיניים כרגיל ונדירים מקרי שחרור ציפוי או שבירה בכוחות נורמליים שבפה , אין בחומרי ההלבנה שום חומר הגורם נזק לחניכיים ( מקריאה של מאות מחקרים) חומרי ההלבנה עצמם צורבים בחניכים אם יהיו במגע עם החניכיים אך אלו לא אמורים כלל להגיע למגע עם החניכיים, חומרי ההלבנה להלבנה בליזר אינם שונים מכל חומרי ההלבנה האחרים והלייזר הינו רק מאיץ לתהליך, המאיץ המתקדם יותר הינו מנורת לד, איני מתייחס לחומרים מסחריים אך רק בהערה - החומר ה״ חדש״ פוג׳י קיים כבר עשרות שנים בשוק

המון רופאים טוענים שהציפויים לא עמידים בכוחות הלעיסה כמו שן טבעית. ובטח שלא יחזיקו מעמד לכל החיים. הרופאים, הם רופאים בכירים ומנוסים. חלקם עם שם מוכר מאוד.

קטונתי, כפי שכתבתי -נסיון של אלפי ציפויי חרסינה במשך 30 שנה , יועץ לחברות ענק עולמיות בתחום ציפויי החרסינה לסוגיהם השונים ומעביר סדנאות בתחום לרופאי שיניים , כל ה״ עובדות ״ שציטטת כביכול מפי אותם רופאים ״בכירים בעלי שם מוכר״ לחלוטין אינן נכונות ביניהן כמובן גם אלו הקשורות לציפויי החרסינה

30 שנה יש ציפויי חרסינה? נשמע לי לא אמין בכלל. בכל אופן יש הוכחות לכך שהלבנה לא מזיקה וכנ"ל לגבי הציפויים שעמידים בפני כל דבר ?

בשלב ה ״ נשמע לי לא אמין בכלל ״ הסתיים הדיאלוג בינינו , ערב טוב

חבל שהינך מתחמק משאלתי. מצטער על האמרה השונה. אבל לא נראה לי הגיוני שקיימים ציפויים 30 שנה. לא בטוח שהם קיימים גם עשור.

מתחמק? לא נראה לך שקיימים עשור ? אז לא נראה לך , ברגע שאתה שואל שאלה ואני מתנדב לענות לך אין מצב שתכתוב לי ״ נשמע לי לא אמין בכלל״, או ״ לא נראה לי הגיוני״ מעבר לבורות זה גם חוסר נימוס בסיסי . ציפויי חרסינה קיימים משנות ה30 למאה הקודמת ( בוצעו לראשונה עי דר צארלי פינקוס בהוליווד בין השאר לשירלי טמפל ילדת הפלא ) ועם השנים הלכו והשתבחו,אני מבצע ציפויי חרסינה לסוגיהם השונים משנת 1990

תודה לכולכם! על עזרה הדדית, על מילים טובות אחד לשני, על הבנה והכלה. זה לא מובן מאליו השיח פה!!! היום השיח ברשתות הוא רע, מזיק בעיקר. תודה אודי יקר שפה אני יכולה לכתוב, לכתוב רגשות ללא תגובה שיפוטית, ללא האשמה או העלבות..זה כ"כ חשוב עבורי. תודה אודי שאתה שומר ותודה לכן שאתן מכבדות ומכילות. תודה אודי שמעולם לא הרגשתי מושפלת או התנשאות..ואם הרגשתי כעס או משהו אחר תמיד תמיד היה מקום להסבר, להבנה, להכלה.. היה לי יום משמעותי וחשוב. הצום עוזר לחשוב ולהרהר...אז תודה אודי על אהבת חינם..ללא תמורה תרתי משמע.... אהבה - מילה גדולה שהייתה לי תמיד קשה להבנה ולהכלה...ופה מרגישה אהובה. זה נדיר אצלי😏להרגיש אהובה...אז תודה לכולכם. ולך אודי המכיל, המזמר ובעיקר המרגיע. אוהבת אותך במובן הכי פשוט של המילה...אולי מעיזה לומר זאת בפעם הראשונה פה. תודה לך.

הי מיכל, כתבת על השיח ברשתות ותראי את הכיוון האסוציאטיבי והאמיתי שלי יש לי שיח (צומח) שעטפתי ברשת (בד עם חורים גדולים) וכך אני מגדלת מעופפים מיוחדים. כשהם גדלים ומתחזקים הם, כמובן, משוחררים לחופש. ובו גם סכנות. החיים. השיח ברשתות... :-) לצערי, עדיין מרגישה בין שנואה לאדישות, כמו שהיה אי פעם. בוקר אור, סוריקטה

הי מיכל, היה מרגש לקרוא. תודה! אודי

דווקא שמחה שהגבת...אני כל שנה מגדלת את טוואי המשי והמסכן העש המנוון הזה, אני חושבת לעולם לא יוצא לחופשי. רק מעגל חיים כזה אני מגדלת....וכל כך מתחשק לי לגדל פרפר אמיתי כזה. על צמח עם רשת ולשחרר אולי עוד אגדל כזה...אסוציאציה שלי... ובאשר להרגשתך שחררי אותה מהרשת היא כלואה כבר יותר מדיי זמן, הגיע הזמן לתפוס תחושות אחרות כמו אהובה, אכפתית וחכמה במובן הכי פשוט של המילה..וחוכמת חיים! ממש. תודה לך יקרה.

הגענו לפרפרים :-) מניחה שאת יודעת - טוואי המשי הוא יצור שנוון בכוונה תחילה. אבד לו כושר התעופה וגם הצבעים, והשימוש בגלמים אצל הסינים מאד לא טבעוני ואף נשמע אכזרי למדי. בתלות באזור בו את נמצאת בארץ - המומלצים לגידול (הם חלק מהמרקם האקולוגי, ובכלל עם ילדים זה כיף) הם לבנין הכרוב שצמחי הפונדקאים שלו הם ממשפחת המצליבים ולרוב בוחרים בכובע הנזיר, אבל גם רוקט וכרוב טובים. זנב סנונית נאה (וצמחי הפונדקאים שלו), דנאית הדורה, כחליל הרימון ועוד. לכולם יש אויבים וטפילים וטפילי על בטבע, וגם את זה לומדים דרך החוייה. תוכלי לקרוא בגוגל. זה מעניין ומרהיב, בעיניי. תוכלו לגדל גם צמחי צוף וצמחים בעלי פרחים רחבים ושטוחים, אך לא גדולים מידי, כמה סלעים, בוץ, שמש וגם צל, מקומות מסתור ומגן מפני רוחות - ותהיה לכם גינת פרפרים צבעונית ומעופפת. וקראתי גם את המילים הנוספות שאנסה לעכל. תודות רבות, סוריקטה

תודה, מקווה שהשנה יתאפשר להכין גינה שכזו. ושתהיה לי הרכה נכונה ;)

שלום לקוראי הפורום ומשתתפים פעילים, במצורף חלק מתשובה של דרור להתייחסות שלי לענף ותיק במעמקי הפורום, (לתשובתי אוסיף סימון >) מחבר:ד"ר דרור גריןתאריך:5/5/2014שעה:10:27 צביקה יקירי, > שלום לדרור ולכולם - במעבר חד מיום זיכרון ליום עצמאות שמח אתה ודאי יודע שאיש אינו רואה את ההודעה הזו, מלבד מי שכתב כאן לפני חמש-עשרה שנים. > אכן אבל זאת הייתה תשובה למי שכתב לאחרונה בענף "ותיק" נדמה לי שהרבה השתנה. כשהפורום הזה הוקם נפגשנו כאן יום ולילה, ללא הפסקה, בוערים מבפנים. > אני ממשיך להפגש (לפחות עם א.ב.ץ) פנים אל פנים בנסיון להמשיך את השינוי עליו אתה מדבר בנסיון לארגן ולהתארגן, לאחרונה יצאתי כמלווה (פעמיים) עם קבוצות של אמריקים שבאו למסע בישראל והמסע הזה הביא אותי ועוד 2 חברים להבנה שעלינו לשנות גם בעולם האמיתי ולא רק בעולם הוירטואלי ובינתיים התבגרנו, > לצערי עוד לא התבגרתי אלה רק השמנתי והזדקנתי - אני עדיין בן 26 - הגיל בו נתקעתי בלבנון ב 1952 למדנו להשלים עם האטימות של מערכת ה'שיקום', > מי למד? ואיך אפשר להשלים? והבנו שאם לא ניקח אחריות לחיינו איש לא ידאג לנו. > אכן הבנו ולכן התחלנו בהתארגנות ועדיין, כל הזמן מצטרפים הלומי-קרב חדשים, >ברוכים הבאים, ברוכים הנמצאים ולא ברוכים המצרפים וטוב יהיה אם הוותיקים ישובו ויכתבו בדף הראשי, >לאחר זמן של כתיבה בעבר הבנתי שכתיבה בלבד משפרת את ההרגשה אבל לא את המציאות, מציאות שכדי לשנותה יש ליצור מאסה קריטית והצבעה על כיוון שאליו יש לנוע לעודד אותם קצת. >פותר עצמי מהתפקיד של לעודד - מה פתאום לעודד? מה בנוסף לכל אני גם שקרן, רמאי ומאחז עיניים? לא איש בשורות אני !!! מי שחושב שרע לא חייב ראשית לשנות את עצמו ומיד לאחר מכן את הסביבה ואת המערכת ממנה הוא סובל, באם אלטף למישהו את הראש ואעודד אותו/ אותה אני רק אהיה פטרון מתנשא ואם אתה זוכר כתיבתי בעבר כבר אז התקוממתי ממעמד המתנשאים - אני מחפש פתרון ולא פטרון *** > ההמשך היה פרטי ואתייחס אליו בפרטי להתראות, דרור > להתראות צביקה קומיי Zvika@Comay.com 0522888486 https://www.facebook.com/comay.zvika

צביקה יקר, אני, כמובן, מבין את הייאוש ממערכת ה'שיקום', ובכל זאת אני חושב שכאן חשוב לתמוך זה בזה, ובמיוחד בהלומי-הקרב החדשים. זו לא התנשאות, ואפשר לעודד גם על-ידי הצגת המציאות כפי שהיא, ותמיכה בכל יוזמה מעשית לשינוי. בהצלחה, דרור

מייל שהתגלגל לדוא"ל שלי שלום רב. שמי XXXXXX לוחם ממלחמת הכיפורים. שירתתי בחטיבה 14 בגדוד 184 כטנקיסט. במהלך המלחמה נפצעתי פיזית, ולאחר שנים רבות של בעיות הופניתי לטיפול ביחידה לתגובות הלם קרב. טופלתי קרוב לשנתיים. הטיפול נתן מענה מידיי, אולם לא מושלם. לאחרונה, ולאחר חשיבה מורחבת בנושא של הלומי קרב, והשתתפות במספר סדנאות יחד עם הלומי קרב, הגעתי לתובנה שנחוץ להקים אתר/עמותה למען חיילים נפגעי הלם קרב. לאחר בדיקות מצאתי שאין אתר ייחודי לנפגעי הלם קרב שנפגעו במהלך פעילות צבאית. ישנו פורטל של ארגון נכי צה"ל המאגד בתוכו פורומים שונים ומגוונים. ישנו אתר "כמוני" שהוא רשת חברתית בנושאי בריאות, ובו ישנם מספר פורומים בנושאי פוסט טראומה. קיים אתר נוסף בשם .What2do אתר זה הינו עיתון משפטי און ליין. אתר אחר נקרא "קולות לבריאות הנפש שלך" הכולל נושאים מגוונים בנושאי בריאות הנפש. ישנו אתר נוסף המתרכז אך ורק בזכויות של נפגעי הלם קרב. לדעתי נדרש ומתבקש להקים אתר/עמותה מיוחד להלומי קרב במתכונת של עמותת "ערים בלילה" [שמספר החברים בו הוא 300]. האתר שאני מבקש להקים ייתן מענה לחיילים בשירות הצבא ומשוחררי השירות הצבאי הסובלים מפוסט-טראומה, בין שהם מוכרים או לאו. אתר זה יאפשר להם במה לייצג את עצמם ויותר חשוב, ליצור פעילות אקטיבית בינם לבין עצמם. אתר שייתן מענה בכל נושא אפשרי הקשור אליהם גם בהיבט הטיפולי העצמי בעזרת אנשי מקצוע. לדעתי, חשוב שיוקם אתר/עמותה או גוף שייצג את אותם שסובלים מ ptsd עקב אירוע צבאי\מלחמתי. ישנם 4000 חיילים, וחיילים לשעבר שמוכרים כ ptsd. המעגל מתרחב כאשר כוללים את בני משפחתם. הורים, ילדים, בני זוג, וגם את אלו שלא מוכרים, אך סובלים. הפוטנציאל הוא גדול מאד. שוחחתי עם גורמים מקצועיים גם בצבא, ובאקדמיה. התגובות שקיבלתי הם חיוביות ביותר. השאלות המתבקשות לפני הקמת אתר מעין זה הן: עד כמה אתר כזה יהיה בשימוש של הקהל שבשבילו הוא מיועד- האם זה מקום לשיחות או תמיכה (דרך קבוצות תמיכה וירטואליות)? מקור לידע ומספרי טלפון? מקום לשים מאמרים או כתבות מעניינות? על מנת לבדוק את הנושא חשוב לי לבדוק את הנושא עם הקהל הטבעי של אתר כזה- המתמודדים ובני משפחותיהם. לברר האם הם היו רוצים אתר כזה? האם היו טורחים לגלוש בו?, ואם כן, מה היו רוצים שיהיה באתר כזה? אני פונה אליכם במטרה לקבל תגובות, הצעות, רעיונות. אשמח לכל תגובה. המטרה הראשונית שלי היא קודם כל ליצור קבוצת חשיבה ראשונית, ולאחר מכן לאחר גיבוש הרעיון הכללי לפנות לאמצעי המדיה השונים, כדי ליצור גישה מסיבית לכל נפגעי הלם קרב. נ.ב. השתתפתי כמוכם בסדנת הקולנוע שנערכה לאחרונה בנט"ל בברכה, ותודה XXXXX

שלום באגר, הקמתי אתר כזה, שיש בו גם פורומים משוכללים, פתוחים או סגורים, שמאפשרים להקים קבוצות לתמיכה-עצמית. http://www.post-trauma.org/Index_he.html לצערי, הלומי-הקרב נמנעים משיתוף פעולה, ואנשים אחרים אינם רוצים לפעול למען הלומי-קרב. חבל שלא כתבת על כך בעמוד הראשי של הפורום. בברכה, ד"ר דרור גרין

עמותות צצות כמו פטריות אין ספור תוכניות טלויזיה וכתבות בעיתונים חשיפה ציבורית מסיבית סדנאות קולנוע פרסומים יומיומים והבחור מחפש אתר/עמותה ורעיון איך לפנות לאמצעי המדיה השונים?

כאן כבר כמה ימים ....נכנסת יוצאת ונעלמת ..מתקשה לכתוב אות או מילה ...... קרה משהו מזעזע בלימודים שטלטל את עולמי די מתלבטת מה לעשות אם זה ופוחדת שאחשוף את עצמי מהמקום הכועס הפגוע ... אחד המרצים השתמש במשפט הבא .."אני לא אוהב עת ההשוואה אבל בניינו מה ההבדל בן ללכת למטפל וללכת לזונה ...שנהם נותנים אמפתיה .."... אני באמת מיואשת אם ככה נראים פני הדברים באמת .. לא בטוחה שרוצה להיות חלק ממקום כזה ...והיותר גרוע חוץ ממני לאף אחד אחר זה לא הפריע .. ואפילו אמרו שאני עושה סיפור וזה רק סלנג .. לא רוצה ללכת יותר לא רוצה לראות אף אחד הלב שלי רוצה לצעוק להם שהם לא יודעים כלום מהחיים שלהם ....אבל שותקת .... אני יודעת שזה שאני כותבת את זה כאן יכול לחשוף אותי במציאות ואולי זה טעות ...אבל לא יודעת ......זה טלטל מאוד את כולי את המקומות החשוכים שהייתי בהם ....ואת התגובה של כולם מסביב ....כמו לא עבר מאז שנות דור ...מזעזע ועצוב ... וגם קצת טוב ....משהו שכתבתי הצליח לגעת במקומות נכונים ויש בקשה לעוד ....אז אולי אני מצליחה לעשות שינוי בקטנה .. תודה על היותכם ותדעו גם שאני לא כאן אתם בליבי תמיד ... אביב

אביב יקרה, כמה קשה זה נשמע ואיך את מתמודדת בסביבה שמרגישה לך לפעמים לא מבינה. מודה שחטאתי בהשוואה הזאת לא מעט... שמחה על הטוב שבך ושלך שמצליח להגיע גם החוצה. טוב שבאת. שלך שירה

אביב יקרה המשפט הזה שהמרצה אמר מזעזע בעייני!!! יכול להיות שזה מזעזע בעייני אחרים אבל הם שותקים... טוב שדברת!!! וזה מוסד לימודי??!! מרגישה כעס וזעם כמוך!!! יחד עם זה את תמיד מצליחה גם לראות את הטוב.... יש לך את החלק החזק עם הרבה הגיון !!! את מבינה דברים לעומק וההסברים שלך על התהליך שעברת ועדיין עוברת עוזרים לי להבין את עצמי ולפעול בהתאם.. חוץ מזה את יודעת שאוהבים אותך מאוד- ינשופים

על המילים שנוגעות.....ועל האמון בי ... האמת שמאוד מעורבבת ובזכות הכתיבה ושגיאות הכתיב יודעת בדיוק עם איזה חלק שבי ....

הי אביב, אז אמר. אז מה... אודי

זה לא מילים שאני רוצה לשמוע מפסיכולוג קליני וזה מה שהוא . מרצה שמעביר קורס טיפולי ..... סליחה ....כנראה שטעיתי שהבאתי את זה לכאן ... ואולי רק אני משוגעת שזה מזעזע בעיניה ... סליחה

הי אביב, חיכיתי לך. מצטרפת לתגובה של אודי. זו אמירה מוכרת. יש בה בוז ויהירות ומאמינה שבעיקר קנאה. והיא בעיקר מעידה על הדוברים. את בוודאי יודעת, אבל אזכיר לך. אני מוקפת באנשים שמלעיזים (גם) על טיפולים נפשיים. זכרי שגם אודי, למשל, הוא מטפל בעצמו, שומע את ששומע ונשאר איתן וכנראה שברור לו מה הוא כן. לנו ולמטפלים יש כלים מיוחדים. סופר דופר מיוחדים ואיכותיים. אנחנו צריכים לבחור את האנשים המעריכים, ואת אלו שייתנו משקל, גם אם צריך עוד ועוד ליצור איזון. אלו, אגב, החברים שאני בוחרת, אלו גם המשפחות שאני בוחרת לסיוע בגידול ילדיהם בשנים המוקדמות. גם משפחות כאלו, וגם משפחות שהילדים הגיעו בדרכים מורכבות. סוריקטה

הי, באמת זונה נותנת אמפתיה? זונה מכבה את העצמי שלה לא מחוברת לרגשות פועלת מתוך אשמה (ברמת הלא מודע בעיקר) פוגעת בעצמה ועוד דברים עצובים. מטפל - רוב הזמן ער לרגשותיו, או עובד על זה. לאו דווקא מרגיש תמיד אמפתיה, גם אם לא תמיד חושף. ובאיזה שלב, אם מדובר באדם ישר, אמיץ, אמין, כן - הוא ישתף גם במה שפחות נעים לשמוע. יציב מראה. יגדיר את הגבול בינו לבין האחר. מה שכן - לשניהם יש נפש. מה דעתכם? סוריקטה

אביב אהובה, האמירה כשבאה מאיש טיפול באמת מסעירה! גם המחשבה על כך, מבלי שנאמרת על ידי גורם חיצוני, קשה מאוד. טוב שבאת מקווה שתמשיכי לבוא איתך שירה

תודה על המילים שלכן ...סוריקטה כן לשנהם יש נשמה ....רק שבעיני בהשוואה הזו נשמה אחת נמחקת בעלבון צורב ...כשמישהו חושב שזונה נותנת אמפתיה ...יש באמירה הזו כל כך יהירות מול החלש הפגוע הנזקק ...כמו לא רואה את האמת .. ושירה ... באמת התכוונתי להעלם ...תודה יקרות .