יהירות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

הפרעת אישיות נרקיסיסטית: מדריך

הסובלים מאישיות נרקיסיסטית זקוקים נואשות לתחושת מיוחדות. כאשר הם אינם זוכים לכבוד והערצה - הם חווים כישלון ודיכאון. הטיפול: בעזרת "פסיכולוגיית העצמי" המונח הפסיכיאטרי "נרקיסיזם" מבוסס על דמות מהמיתולוגיה היוונית, נרקיסוס - צעיר יהיר, שהאלה נמסיס הענישה אותו על יהירותו וגרמה לו להתאהב בעצמו, לאחר שהתבונן בבבואתו, שנשקפה אליו במי האגם. מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית (נרקיסיזם)?הפרעת אישיות נרקיסיסטית (נרקיסיזם) שייכת לקבוצה של הפרעות אישיות המתוארות במדריך ה-DSM של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי.הנרקיסיסט הינו אדם בעל אישיות המאופיינת בדימוי עצמי מעוות ושברירי, בהערצה ואהבה עצמית (באופן מוגזם) ורצון להיות תמיד הבולט והמוצלח ביותר. פעמים רבות, אדם הסובל מנרקיסיזם חש תחושת עליונות כלפי אחרים - ואף מתייחס אליהם כמקור לצורך סיפוק צרכיו, ללא התחשבות בצרכים שלהם ואיננו מגלה אמפתיה כלפי הזולת. לנרקיסיסט חשוב מאד להרגיש מוערך, נערץ ולקבל כבוד...

סיבות אפשריות ומצבים דומים ליהירות

הפרעות אישיות - תמונת המחשה
הפרעות אישיות מקרצפים כל היום ומרגישים שזקוקים לטיפול? גאים בניקיון - ובטוחים שכך צריך להיות? מה ההבד...
ללמוד עוד על יהירות
הפרעת אישיות נרקיסיסטית: מדריך-תמונה

הסובלים מאישיות נרקיסיסטית זקוקים נואשות לתחושת מיוחדות....

מאת: פרופ' אפטר...
27/07/2017
"דאן טיין" - הקסם שבמעמקי הבטן-תמונה
מאת: גרשון קום,...
02/07/2006
מכתב פתיחה-תמונה
מאת:
23/12/2004
חמישה כללים לשיחה עם רופא-תמונה

הסוד למפגש מוצלח אצל הרופא טמון באימוץ תרבות דיבור נכונה:...

מאת: ד"ר עומרי...
23/06/2011
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל ליהירות?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

יהירות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

היי. האם זה נכון שציפויים מכל סוג שהם לא בהכרח יהיו עמידים בכל לעיסה ויש סבירות די גבוהה שבמהלך השנים הם יסדקו, ישברו ואף אפילו מסוגלים להשבר ? את המידע קיבלתי מכמה וכמה רופאים שהעדיפו שאשאר עם שיניים לא הכי לבנות אבל לפחות בריאות, טבעיות וחזקות. ככה שאין להם שום אינטרס. שאגב למטופלים אחרים הם כן עשו זאת, אותם מטופלים קיבלו את אותם הזהרות, לחלק באמת הציפויים לא החזיקו מעמד, לחלק כן. כנ"ל לגבי הלבנת שיניים. מסתבר שיש חומר בהלבנה ש"ההתנהגות" שלו פוגעת בחיבור שבין החניכיים לבין השן. והנזק הוא "נזק בדילאיי". דווקא לגבי הלבנה בלייזר הטענות לגבי סיכונים לא קיימים - מהסיבה שלא נמדדו מספיק מחקרים לאורך זמן על מנת להגיע למסקנות כאלה ואחרות. אבל יחסית על הלייזר יש ביקורות יותר חיוביות. בכל אופן - גם על ההלבנה לא הומלץ. לגבי כתרים אין מה לדבר בכלל מהסיבה שאין צורך רק בגלל אסתטיקה. אבל גם ציפויים יורדים מהפרק כנראה. וכל זה אודות לרופא אדיב שלא מגיע ממקום של התנשאות וחושב על הטווח הארוך של הפציינט. אני רושם זאת בכל אופן כדי לאשש או לשלול את העובדות השונות. והאם זה נכון שהושק חומר חדש בשם פוג'י או שם דומה שהוא עם תכונות די דומות לאמלגם אך אסתטי כמו הקומפוזיט?

שלום רב, אינני יודע מהם מקורות שאיבת האינפורמציה שלך אך מסקנותיך לחלוטין אינן נכונות, אני מבצע אלפי ציפויי חרסינה כבר כ 30 שנה , בעבר אמנם בקשתי ממתרפאים להזהר, אךלאורך השנים עם הנסיון הרב שלי , עם השתפרות חומרי ההדבקה, איזון נכון בפה ועם שדרוג מתמיד של חומרי הציפויים אני מציע כיום למתרפאים לנהוג בשיניים כרגיל ונדירים מקרי שחרור ציפוי או שבירה בכוחות נורמליים שבפה , אין בחומרי ההלבנה שום חומר הגורם נזק לחניכיים ( מקריאה של מאות מחקרים) חומרי ההלבנה עצמם צורבים בחניכים אם יהיו במגע עם החניכיים אך אלו לא אמורים כלל להגיע למגע עם החניכיים, חומרי ההלבנה להלבנה בליזר אינם שונים מכל חומרי ההלבנה האחרים והלייזר הינו רק מאיץ לתהליך, המאיץ המתקדם יותר הינו מנורת לד, איני מתייחס לחומרים מסחריים אך רק בהערה - החומר ה״ חדש״ פוג׳י קיים כבר עשרות שנים בשוק

המון רופאים טוענים שהציפויים לא עמידים בכוחות הלעיסה כמו שן טבעית. ובטח שלא יחזיקו מעמד לכל החיים. הרופאים, הם רופאים בכירים ומנוסים. חלקם עם שם מוכר מאוד.

קטונתי, כפי שכתבתי -נסיון של אלפי ציפויי חרסינה במשך 30 שנה , יועץ לחברות ענק עולמיות בתחום ציפויי החרסינה לסוגיהם השונים ומעביר סדנאות בתחום לרופאי שיניים , כל ה״ עובדות ״ שציטטת כביכול מפי אותם רופאים ״בכירים בעלי שם מוכר״ לחלוטין אינן נכונות ביניהן כמובן גם אלו הקשורות לציפויי החרסינה

30 שנה יש ציפויי חרסינה? נשמע לי לא אמין בכלל. בכל אופן יש הוכחות לכך שהלבנה לא מזיקה וכנ"ל לגבי הציפויים שעמידים בפני כל דבר ?

בשלב ה ״ נשמע לי לא אמין בכלל ״ הסתיים הדיאלוג בינינו , ערב טוב

חבל שהינך מתחמק משאלתי. מצטער על האמרה השונה. אבל לא נראה לי הגיוני שקיימים ציפויים 30 שנה. לא בטוח שהם קיימים גם עשור.

מתחמק? לא נראה לך שקיימים עשור ? אז לא נראה לך , ברגע שאתה שואל שאלה ואני מתנדב לענות לך אין מצב שתכתוב לי ״ נשמע לי לא אמין בכלל״, או ״ לא נראה לי הגיוני״ מעבר לבורות זה גם חוסר נימוס בסיסי . ציפויי חרסינה קיימים משנות ה30 למאה הקודמת ( בוצעו לראשונה עי דר צארלי פינקוס בהוליווד בין השאר לשירלי טמפל ילדת הפלא ) ועם השנים הלכו והשתבחו,אני מבצע ציפויי חרסינה לסוגיהם השונים משנת 1990

שלום לקוראי הפורום ומשתתפים פעילים, במצורף חלק מתשובה של דרור להתייחסות שלי לענף ותיק במעמקי הפורום, (לתשובתי אוסיף סימון >) מחבר:ד"ר דרור גריןתאריך:5/5/2014שעה:10:27 צביקה יקירי, > שלום לדרור ולכולם - במעבר חד מיום זיכרון ליום עצמאות שמח אתה ודאי יודע שאיש אינו רואה את ההודעה הזו, מלבד מי שכתב כאן לפני חמש-עשרה שנים. > אכן אבל זאת הייתה תשובה למי שכתב לאחרונה בענף "ותיק" נדמה לי שהרבה השתנה. כשהפורום הזה הוקם נפגשנו כאן יום ולילה, ללא הפסקה, בוערים מבפנים. > אני ממשיך להפגש (לפחות עם א.ב.ץ) פנים אל פנים בנסיון להמשיך את השינוי עליו אתה מדבר בנסיון לארגן ולהתארגן, לאחרונה יצאתי כמלווה (פעמיים) עם קבוצות של אמריקים שבאו למסע בישראל והמסע הזה הביא אותי ועוד 2 חברים להבנה שעלינו לשנות גם בעולם האמיתי ולא רק בעולם הוירטואלי ובינתיים התבגרנו, > לצערי עוד לא התבגרתי אלה רק השמנתי והזדקנתי - אני עדיין בן 26 - הגיל בו נתקעתי בלבנון ב 1952 למדנו להשלים עם האטימות של מערכת ה'שיקום', > מי למד? ואיך אפשר להשלים? והבנו שאם לא ניקח אחריות לחיינו איש לא ידאג לנו. > אכן הבנו ולכן התחלנו בהתארגנות ועדיין, כל הזמן מצטרפים הלומי-קרב חדשים, >ברוכים הבאים, ברוכים הנמצאים ולא ברוכים המצרפים וטוב יהיה אם הוותיקים ישובו ויכתבו בדף הראשי, >לאחר זמן של כתיבה בעבר הבנתי שכתיבה בלבד משפרת את ההרגשה אבל לא את המציאות, מציאות שכדי לשנותה יש ליצור מאסה קריטית והצבעה על כיוון שאליו יש לנוע לעודד אותם קצת. >פותר עצמי מהתפקיד של לעודד - מה פתאום לעודד? מה בנוסף לכל אני גם שקרן, רמאי ומאחז עיניים? לא איש בשורות אני !!! מי שחושב שרע לא חייב ראשית לשנות את עצמו ומיד לאחר מכן את הסביבה ואת המערכת ממנה הוא סובל, באם אלטף למישהו את הראש ואעודד אותו/ אותה אני רק אהיה פטרון מתנשא ואם אתה זוכר כתיבתי בעבר כבר אז התקוממתי ממעמד המתנשאים - אני מחפש פתרון ולא פטרון *** > ההמשך היה פרטי ואתייחס אליו בפרטי להתראות, דרור > להתראות צביקה קומיי Zvika@Comay.com 0522888486 https://www.facebook.com/comay.zvika

צביקה יקר, אני, כמובן, מבין את הייאוש ממערכת ה'שיקום', ובכל זאת אני חושב שכאן חשוב לתמוך זה בזה, ובמיוחד בהלומי-הקרב החדשים. זו לא התנשאות, ואפשר לעודד גם על-ידי הצגת המציאות כפי שהיא, ותמיכה בכל יוזמה מעשית לשינוי. בהצלחה, דרור

מייל שהתגלגל לדוא"ל שלי שלום רב. שמי XXXXXX לוחם ממלחמת הכיפורים. שירתתי בחטיבה 14 בגדוד 184 כטנקיסט. במהלך המלחמה נפצעתי פיזית, ולאחר שנים רבות של בעיות הופניתי לטיפול ביחידה לתגובות הלם קרב. טופלתי קרוב לשנתיים. הטיפול נתן מענה מידיי, אולם לא מושלם. לאחרונה, ולאחר חשיבה מורחבת בנושא של הלומי קרב, והשתתפות במספר סדנאות יחד עם הלומי קרב, הגעתי לתובנה שנחוץ להקים אתר/עמותה למען חיילים נפגעי הלם קרב. לאחר בדיקות מצאתי שאין אתר ייחודי לנפגעי הלם קרב שנפגעו במהלך פעילות צבאית. ישנו פורטל של ארגון נכי צה"ל המאגד בתוכו פורומים שונים ומגוונים. ישנו אתר "כמוני" שהוא רשת חברתית בנושאי בריאות, ובו ישנם מספר פורומים בנושאי פוסט טראומה. קיים אתר נוסף בשם .What2do אתר זה הינו עיתון משפטי און ליין. אתר אחר נקרא "קולות לבריאות הנפש שלך" הכולל נושאים מגוונים בנושאי בריאות הנפש. ישנו אתר נוסף המתרכז אך ורק בזכויות של נפגעי הלם קרב. לדעתי נדרש ומתבקש להקים אתר/עמותה מיוחד להלומי קרב במתכונת של עמותת "ערים בלילה" [שמספר החברים בו הוא 300]. האתר שאני מבקש להקים ייתן מענה לחיילים בשירות הצבא ומשוחררי השירות הצבאי הסובלים מפוסט-טראומה, בין שהם מוכרים או לאו. אתר זה יאפשר להם במה לייצג את עצמם ויותר חשוב, ליצור פעילות אקטיבית בינם לבין עצמם. אתר שייתן מענה בכל נושא אפשרי הקשור אליהם גם בהיבט הטיפולי העצמי בעזרת אנשי מקצוע. לדעתי, חשוב שיוקם אתר/עמותה או גוף שייצג את אותם שסובלים מ ptsd עקב אירוע צבאי\מלחמתי. ישנם 4000 חיילים, וחיילים לשעבר שמוכרים כ ptsd. המעגל מתרחב כאשר כוללים את בני משפחתם. הורים, ילדים, בני זוג, וגם את אלו שלא מוכרים, אך סובלים. הפוטנציאל הוא גדול מאד. שוחחתי עם גורמים מקצועיים גם בצבא, ובאקדמיה. התגובות שקיבלתי הם חיוביות ביותר. השאלות המתבקשות לפני הקמת אתר מעין זה הן: עד כמה אתר כזה יהיה בשימוש של הקהל שבשבילו הוא מיועד- האם זה מקום לשיחות או תמיכה (דרך קבוצות תמיכה וירטואליות)? מקור לידע ומספרי טלפון? מקום לשים מאמרים או כתבות מעניינות? על מנת לבדוק את הנושא חשוב לי לבדוק את הנושא עם הקהל הטבעי של אתר כזה- המתמודדים ובני משפחותיהם. לברר האם הם היו רוצים אתר כזה? האם היו טורחים לגלוש בו?, ואם כן, מה היו רוצים שיהיה באתר כזה? אני פונה אליכם במטרה לקבל תגובות, הצעות, רעיונות. אשמח לכל תגובה. המטרה הראשונית שלי היא קודם כל ליצור קבוצת חשיבה ראשונית, ולאחר מכן לאחר גיבוש הרעיון הכללי לפנות לאמצעי המדיה השונים, כדי ליצור גישה מסיבית לכל נפגעי הלם קרב. נ.ב. השתתפתי כמוכם בסדנת הקולנוע שנערכה לאחרונה בנט"ל בברכה, ותודה XXXXX

שלום באגר, הקמתי אתר כזה, שיש בו גם פורומים משוכללים, פתוחים או סגורים, שמאפשרים להקים קבוצות לתמיכה-עצמית. http://www.post-trauma.org/Index_he.html לצערי, הלומי-הקרב נמנעים משיתוף פעולה, ואנשים אחרים אינם רוצים לפעול למען הלומי-קרב. חבל שלא כתבת על כך בעמוד הראשי של הפורום. בברכה, ד"ר דרור גרין

עמותות צצות כמו פטריות אין ספור תוכניות טלויזיה וכתבות בעיתונים חשיפה ציבורית מסיבית סדנאות קולנוע פרסומים יומיומים והבחור מחפש אתר/עמותה ורעיון איך לפנות לאמצעי המדיה השונים?

אני נשואה+2 ילדים. לפני חצי שנה התאהבתי במישהו (גם נשוי+ילדים) שעובד במקום העבודה שלי בתפקיד מאוד יוקרתי שכנראה מעצם תפקידו/עיסוקו זה, הוא די שחצן ומעט מתנשא באופן כללי. יש בנינו פתיחות מלאה המתבטאת בעיקר בהתכתבות בוואטסאפ ובשיחות טלפון. בשיחה הראשונה שלנו, הבהרנו זה לזה שאין כאן כוונה שיהיה רומן בנינו אלא ריגוש ששנינו מרגישים שאנו רוצים. אנו מקווים לממש את הפנטזיות המיניות שלנו ביום מהימים, אך עד אז כאמור, אנו מממשים אותם באמצעות הוואטסאפ. הבעיה היא שהתאהבתי בו (הוא מאוד אוהב את הראש שלי ואת המראה שלי, אז לא מאוהב וזה בסדר גמור. כך הרי הצהיר בשיחתנו הראשונה - שלא יהיה כאן סיפור של מאהבים). אני מאוד אובססיבית לגביו . בכל הודעה שהוא שולח לי, הלב שלי קופץ כמו ילדה קטנה. אני מסתכלת כל כמה דקות - מתי נראה לאחרונה בוואטסאפ והאם הגיב לדברים ששלחתי לו. יש סיטואציות, שלא אוכל לפרט יתר על המידה, שאני מרגישה בהן שהוא לא ממש "שם עליי" אבל ישר מחליפות אותן, סיטואציות שאני מרגישה שאני הכי הכי עושה לו את זה ואז זה "מכפר" על ה"סרטים" שרצים לי בראש, בסיטואציות שפחות עושות לי טוב בלב. בכל אופן, אני יודעת שלא הייתי צריכה בכלל להיכנס לקשר הזה ו/או לתת לו להתפתח ככה, אבל זה חזק ממני. אין לי כאן שאלה לשאול, אלא רק לשתף ולשמוע את דעתך בנושא. אני רוצה גם לציין שאין בכוונתי "להיגמל" או להפסיק את הקשר הזה איתו למרות שזה במצבים מסויימים, סוג של "עינוי" ללב שלי... תודה על הזמן שהקדשת לקריאת דבריי אלה.

שלום לך, זו נשמעת מערכת יחסים לא שוויונית בעליל: הוא בתפקיד יוקרתי (ואת?); את מאוהבת בו אבל הוא לא מאוהב בך... אבל את כותבת שאת מודעת למחרי ובסך הכל בוחרת להשאר בקשר הזה, למרות הקושי. מקווה שלמרות שהמחיר כבד, הוא כדאי. אודי

חבר מאוד טוב שלי סובל מאוד נפשית. הוא מאובחן עם דיכאון ופיברו, אבל אני מכירה אצלו דפוס אחר. אני לא יודעת אם הוא מספר למטפל שלו הכל, ולכן אני שואלת כאן (אולי אם תוכל לחשוב על סוגים של בעיות בכיוון, כדי אני והוא נוכל לקרוא יחד ובהתאם לגשת עם זה לפסיכיאטר שלו (שוב- אני חושבת שהוא מתבייש לספר לו הכל) מדובר בבחור מאוד חכם ואפילו אהוב. קל מאוד לחבב אותו, להערכתי, והוא חבר אמיתי. אין באמת מה לא לאהוב בו. הוא יחסית פעיל חברתית, אבל הוא סובל מבדידות תמידית. (הוא פעיל חברתית מהסיבה שהוא רוצה לנסות בכל זאת ליצור אינטראקציה, גם אם זה ממש קשה לו. הוא לא יכול לסבול את המחשבות של הבדידות האין סופית) הוא מרגיש דחוי בכל מצב ובכל אירוע, או טלפון.. או אפילו הודעה (אדם נורמלי, לא היה מרגיש דחוי בגלל דברים כל כך קטנים וחסרי חשיבות) גם האנשים שאוהבים אותו- הוא חושב שהם שונאים אותו אם אומר זאת במילים שלי- הוא מרגיש כמו הילד שאף אחד לא יבוא ליום הולדת שלו (לא דבר שממש תואם את המציאות) הוא לא אוהב את עצמו, לעיתים מתגאה בחוכמה שלו, עד כדי שחצנות והתנשאות- אבל זה קורה רק ליד אנשים שהוא יודע שהם אינם ברמת האינטליגנציה שלו- דבר שגורם לי לחשוב שהוא מחפש כיפוי, מקור לכוח. האם לדעתך יש משהו שאני יכולה לעלות בפני בפסיכיאטר שלו? האם יכול להיות שהוא סובל מבעיה נוספת? אני יודעת שהדבר הטוב ביותר יהיה לדבר על הדברים האלה ישירות בשיחה עם הפסיכיאטר, אבל לצערי אותו חבר מקריב בשביל שאשב שם 5 דקות ואומר מה שאני רוצה, אז... אני באמת מקווה עזרה.

שלום לך הטיפול הוא שלו וכדאי להשאיר לו את המרחב הזה. אני מרגיש את הערכתך אליו אך כדאי להשאיר זאת עבורו. בהצלחה!