פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

כשאני שומעת על אמונה או על הקדוש ברוך הוא או על התורה ושאומרים בע״ה יהיה בסדר או כל מיני אני נאכלת חרדה כי אני לא מאמינה לזה כל כך מרוב התקופות הקשות שעברתי קשה לי להיאחז בבורא עולם וזה מכניס אותי לחרדה

צהריים טובים , מגיל 14 בערך ידעתי את הנטיה המינית שלי ,תמיד הסמקתי מנשים והתרגשתי ממגע איתן בנוסף יש לי חוסר ביטחון קשה עם בנות לפני 4 חודשים ,התחילו לי מחשבות שאולי אני הומו ,בהתחלה המחשבות האלה היו מחשבות קטנות שלא יחסתי להם חשיבות והיום אני מרגיש מאוד מאוד מוזר דבר ראשון המחשבות 24/7 מהדקה שאני קם בבוקר לאז שאני הולך לישון שאני מדמיין את עצמי עם אישה אני נהנה ומרגיש מגורה אבל שאני מדמיין את עצמי נגיד עם גבר אני מרגיש הרגשות מוזרות כגון הרגשה של לחץ באיבר המין ,הרגשה של גועל ודוחק ואיך אפשר שלא ,חרדה ,סטרס ובהלה לפעמים שאני חושב על נשים ומתגרה המחשבות על נגיד ״אקט״ עם גבר עולות ומטרידות אותי לפעמים שאני עמוק במחשבות המשיכה שלי לנשים יורדת משמעותית המחשבות האלה מתפצלות למלא פחדים שונים ויצרו לי חרדות ביצוע ופחד שלא אמשך לחברה שתיהיה לי בעתיד בע״ה ,אני מוסיף שמאז תחילת המחשבות היו לי 5 התקפי חרדה שאחד מהם היה עד כדי כך חזק שהשפתיים שלי נרדמו והלכתי בגלל זה לבית חולים השאלה שלי היא למה זה קורה? למה אני לא זוכר כמעט מה הייתי לפני המחשבות? למה אני לא יודע מי אני ? למה אם אני רואה איבר מין גברי עכשיו אני מרגיש לא בנוח שפעם זה לא עשה לי כלום ? אני מרגיש שאני כלום אינסופי שאני לא יודע איך לצאת ממנו

שהייתי בבית חולים ישבתי ע״פ פסיכיאטר והוא בעצם סוג של אבחן אותי ,ותודה רבה על המענה המהיר🤝

בנוסף ,כל שאר התופעות לוואי שאמרתי כגון הדוחק והגועל והחרדת ביצוע והבהלה מגברים זה גם קשור להפרעה?

שבוע טוב . כבר המון זמן אני שרויה במשבר נפשי שאני לא יודעת מה יש לי אבל אני לא מפסיקה לבכות אין לי תשובות לשאלות אני לא באמת יודעת מה מפריע לי ומה יש לי אני רק יודעת שהמחשבות לא מפסיקות ואני מרגישה קורבן ולא אהובה כל הזמן אני מרגישה מזעזע ! מרגישה שאף אחד לא אוהב אותי שאף פעם לא יהיה לי טוב ושיש עלי מעמסה בין היתר גם פחד מ להשאר במצב הזה תמיד פחד מזה שהמוח שלי דפוק מרוב כל מה שאני עוברת . אני לא מצליחה לשמוח אני כל הזמן מוטרדת ואני מקנאה באנשים שמתחתנים באנשים שטוב להם בחיים לא טוב לי ואני לא יודעת למה אני מרגישה כלואה בתוך סערת רגשות שאין לי איך לצאת ממנה לא משנה כמה טיפולים ניסיתי פסיכולוג פסיכיאטר טיפול רגשי הכל שום דבר לא עוזר לי אני לא יכולה להשלים עם העובדה שאשאר ככה !!! כשאני מנסה לנבור אני מגינה שלא קרה שום דבר גרוע אבל המצב הנפשי שלי הוא לא מפסיק והוא מרגיש כל כך רע אני מרגישה עצבות בדידות וריקנות

כולם אומרים לי שיהיה בסדר ושהמחשבות יעברו אבל הם לא עוברות ולא יהיה בסדר אם אגלה שאני לסבית לא יהיה בסדר אם אגלה שהנטייה המינית שלי לא כמו שחשבתי אני באמת מעדיפה למות תכף עם אני אגלה את זה . שרון תקשיבי אני לא צוחקת זה עניין של חיים ומוות כי אני ממש שוקלת לעשות את זה. אם אני ככה מפחדת ומתלבטת זה אומר שאני באמת לסבית פשוט קשה לי להודות בזה??????????? אני לא בטוחה שזה אוסידי אין מצב שיש לי את זה זה לא הגיוני

למה דווקא סטרייטים מפחדים מהתלבטות בעניין הנטייה המינית ומפחדים להיות הומו / לסבית ? כתבת פה פעם שלסבית או הומו שהם באמת כאלה לא יפחדו .. נכון?

תודה על התגובה אבל זה לא מה ששאלתי.. שאלתי שאלה אחרת שלא קשורה לדת אולי התבלבל ביני לבין מישהו אחר שכתב ?

היי שרון, אני סובלת ממחשבות טורדניות כפייתיות בנוגע לבן זוג שלי שמאוד מטרידות וכבר במשך חודשיים לא מרפות ממני, לא עבר יום אחד שהמחשבה לא ״יצאה״ לי מהראש כבר במשך חודשיים-לפעמים המחשבות נרגעות ולפעמים מתגברות אבל הן אף פעם לא נעלמות ותמיד יוצרות תחושה של מצוקה. המחשבות משאירות לי בגוף מן תחושה של חוסר שקט מצוקה גם ש״הפסקתי״ לחשוב עליהן וגם פוגעות לי בתפקוד הפיזי. אני מאוד רוצה לקבל טיפול על מנת להתגבר על הקושי הנפשי והמצוקה שזה גורם לי אבל ההורים שלי לא מכירים בבעיה שלי, הם טוענים שזה הכל בראש ואין באמת דבר כזה. אבל לא משנה כמה יגידו לי שזה הכל בראש הראש שלי לא יצליח להפנים את זה וימשיך לתקוף אותי, אני אישית יודעת גם שהמחשבות הן לא נכונות ושקריות אבל זה לא מצליח להרפות ממני. מצאתי וקראתי על טיפול עם פרחי באך שיכול מאוד לעזור לטיפול במחשבות האלה ורציתי ייעוץ אם זה באמת יכול לעזור או שזה ״חרטא״ ולא גורם לשינוי.. תודה רבה אשמח גם אולי לכמה טיפים איך להתגבר❤️

היי בוקר טוב ושבת שלום . כתבתי פה בעבר על פחד מלהיות לסבית או פחד מהתלבטות לגבי הנטייה המינית . מחשבות אובססיות כבר אין לי אבל עדיין הספק נשאר . אם המחשבות נעלמו כמעט אבל הספק נשאר אז זה אומר שאני מתלבטת באמת כנראה לא? כי אם המחשבות כבר ל מטרידות אבל הספק עדיין קיים וממשיך להציק זה אומר דרשני . אשמח לתשובתך

אני ממורמרת שטוב לכולם ולא לי. שאני רואה זוגות נשואים או זוגות מאורסים או זוגות שטוב להם וצוחקים אני כל כך ממורמרת וכואב לי בלב ואני מתחילה לבכות שאני רחוקה מזה שלא טוב לי שלי אין זוגיות שאני לק קרובה לזה אפילו אני ממש אבל ממש מתמרמרת שאני רואה את זה וזה לא טוב כי זו קנאה וקנאה אף פעם לא טובה אבל אני מרגישה שהכל דפוק אצלי. שאני רואה נשים מתארסות לגברים שכל כך אוהבים אותם אני מאד נאכלת וחושבת שלי אף פעם זה לא יהיה ואני כבר איבדתי כל צל של אמונה שאי פעם יהיה לי טוב ואהיה ככה למה אני כל כך מקנאה? מאיפה זה מגיע?

היי, שמי שירין. כשאני רואה נשים חשופות מדי וגסות מדי שמתלבשות כמו פרוצות וכל זה אז לא נוח לי להסתכל ואני ממש נרתעת ומפחדת מה יש לי להירתע ולפחד? גם כשאני רואה נשים יפות אני ממש מרגישה בתחתית עם דימוי עצמי נמוך וממש אומרת שהן יפות והכל

היי. כשאני רואה למשל אנשים שמתפללים, כשאני צריכה להתפלל או שאני רואה שאנשים כל כך מאמינים בהשם אני נכנסת לחרדה כי אני כבר איבדתי קצת אמונה מרוב כל מה שעברתי עם המחשבות כי לא הבנתי איך בן אדם יכול לסבול ככה. כשאני רואה את כל האמונה ואת כל התפילות אני נכנסת ממש לחרדה ועצבות כשאני מבינה שאני לא מאמינה כל כך כמו שהייתי ושאני לא מסוגלת להתפלל כבר כי גם שאני מתפללת משהו בי אומר לי את לא מתכוונת ואני לא עושה את זה בכוונה שלמה

בוקר טוב 🩷 אחותי התחתנה נכנסה להיריון וממש שמחתי בשבילה אבל מצד שני גם הבנתי כמה אני רחוקה מזוגיות והכל בגלל שאני בלימודים ובמצב רגשי לא הכי טוב בגלל מחשבות שמטרידות אותי. אם זה לא מספיק אמא שלי לא הכי מתייחסת אליי ומתעניינת במה שאני עוברת.. ואם זה לא מספיק, רבתי עם אמא שלי עכשיו כי היא פתאום מקדישה את כל תשומת הלב שלה לאחותי הנשואה, זו שלא דיברה איתי מעל חודשיים שנפגעתי ממנה. פתאום אתמול אחרי שאמא שלי ביקשה ממנה היא דיברה איתי וסיפרה לי שהיא בהיריון. ממילא אני לא מרגישה ככ יחס מאמא שלי אז עכשיו בכלל אז באתי אליה לחדר אמרתי לה שהתאכזבתי שהיא בקושי התייחסה אליי ומה זה בגלל ש___ (אחותי) בהיריון אז היא ככה? ואז היא אמרה לי את רואה שאת מקנאה שורף לך השם ישמור ונתנה לי להרגיש ממש רע שהתחלתי לבכות ואמרתי לה אל תנגני לי על זה, זה ברור שהייתי רוצה גם וזו לא קנאה רעה זו קנאה טובה שאני גם רוצה להיות במקום הזה היא נתנה לי להרגיש ממש ממש רע והיא אמרה לי ״לא פלא שרע לך בחיים״ אני כל כך פגועה והמחשבות שלי על זה שהיא בהיריון לא עוזבות אותי נעשה לי רע

יש לי מחשבות וספקות לגבי הנטייה והפסיכולוגית שלח כתבה לי משהו שהלחיץ אותי וגרם לי לחשוב שאולי אני מתלבטת כי לא ידוע לי על בעיה בין אישית שיש לי או קושי בקבלת האחר (למרות שלא הייתי רוצה להיות חלק מקהילת הלהט״ב) זה מה שרשמה סוגיות שמתעוררות סביב מיניות וזוגיות נובעות בחלק מהמקרים מהתלבטות או קושי בקבלת נטייה מינית שאינה הטרוסקסואלית, ובמקרים אחרים קשורה בנושאים רגשיים/בין אישיים אחרים לגמרי, אשר מבטאים את עצמם דרך ההיבט המיני. לאור זאת, ולאור המצוקה שאת מתארת, אני חושבת שכדאי לפנות אל טיפול פסיכולוגי בו תוכלי לברר יותר לעומק מה עומד בבסיס המחשבות, התחושות והאשמה שהן מייצרות. בירור זה מביא בדרך כלל להקלה משמעותית, ומרחיב את חופש הפעולה והבחירה הן בתחום המיני והן מעבר לו. היא צודקת? אני מפחדת

אחותי הנשואה סיפרה לי עכשיו שהיא בהיריון ומצד אחד ממש שמחתי ומהצד השני הלכתי לחדר וכל כך התמרמרתי חשבתי שמשהו מקולקל בי שלא התחתנתי עד עכשיו ושאין לי זוגיות ואני אפילו לא קרובה ללהתחתן וישר אמרתי שבגלל שאני לסבית אולי אין לי ובגלל המחשבות שלי אני לא מצליחה להתקדם בחיים (אני בת 23) אני ממש לא מפסיקה לבכות כבר שעתיים אני מרגישה רע כי אני מצד אחד רוצה לשמוח בשבילה אבל אני כל כך עצובה שתכף אני בת 24 ואני ללא זוגיות כבר שלוש שנים וגם נאכלת ממחשבות וספקות אני רוצה להיות נורמלית אני רוצה להתחתן עם גבר ולהביא ילדים אני לא יודעת מה יש לי אני רק רוצה שהכל יעבור לי אני רוצה לקחת את עצמי ולהרים ידיים כי אני לא רוצה לחיות הפוך מכולם איך אני פותרת את זה איך מתמודדים שרון אני מתחננת אלייך תתייחסי אליי כואב לי אני לא מפסיקה לבכות אם אני מתלבטת באמת איך מזהים את זה בבקשה אלוהים אני לא יכולה כבר

אני מתביישת לרשום את זה אבל יש פה מלא בנות שרושמות שהן עונות לעצמם שהם לא כאלה ואז הם נרגעות. אני מרגישה מפחיד ושונה מהן כי אני לא מצליחה להרגע שאני אומרת לעצמי שאני לא ומנסה לחקור כי תמיד יש לי ספק וזה מרגיש שאולי אני כן אבל אני פשוט מפחדת לגלות . למשל אני נהנת מסרטונים של נשים אבל לא כי אני נמשכת אליהם אלא כי האקט עצמו עושה לי את זה אבל מנגד שאני רואה גבר ואישה זה יותר עושה לי את זה בסרטונים (אני יודעת שזה לא טוב לראות כי זה טקס) איך אחרות נרגעות שהן חוקרות ואז שמות לב שהן נמשכות לגברים? כי אני לא מצליחה לראות את זה על עצמי ולא מצליחה להבין את המשיכה שלי לגברים אעפ שהיא הייתה כנראה ברורה לי לפני שנה. אני לא יודעת מה יהיה איתי בסוף אני לא מצליחה להגיע לגיבוש זהות מינית ואני לא יכולה לחיות יותר עם הספקות האלה. שוש הכותבת רושמת שהיא חקרה וראתה שהיא נמשכת לגברים ונרגעה וזה עבר לה למה אני מפחדת לחקור שמא אגלה שאני אולי לסבית? למה אני מפחדת מזה? תמיד שאני מנסה לברר למי אני נמשכת אני מתה מפחד למה אני מתה מפחד ?

היום ראיתי אישה נשואה עם ילדים והכל ואז ממש פחדתי שאולי לא אוכל להביא כמוהב ילדים או להתחתן עם גבר כדי להביא כי אולי אני לסבית אבל הרגיש לי שזה לא מהסיבה הזאת אלא משהו יותר עמוק איך אפשר להבין מה עובר עליי ומה יש לי? למה כל דבר מזכיר לי ישר שאני לא יכולה ואולי בגלל שאני לסבית או כל סיבה אחרת?

אני סובל מ OCD כבר כמה שנים וכנ"ל מפרפקציוניזם של אם לא אמרתי מילה מסוימת בטל' אז אני מתקשר עוד פעם למקום ואומר אותה ולפתוח תפריג' עשרות פעמים ביום ורציתי לקבל עזרה ראשונית על איך להפסיק עם זה לתמיד ?

שלום ד"ר לויט כבר תקופה יש לי מחשבות טורדניות לגביי הכרויות או דייטים עם בחורות כמו:האם הבחורה ששוחחתי איתה וקבעתי לפגוש היא באמת "נאה" כמו שהציגה את עצמה? האם הבחורה היא "רצינות" או סתם "משחקת מישחקים"?האם אני יכול לסמוך על הפרטים שהיא נתנה לגבייה באתר היכרויות או בצ'אט?האם היא בכלל תגיע לפגישה או "תידפוק ברז"? אני אתן לך דוגמא פעם הכרתי מישהי דרך "שיחת הכרויות" קבעתי להיפגש איתה בביית קפה היא אומנם הייתה נחמדה אבל לפי טעמי היא לא ניראתה טוב ולכן התאכזבתי "וניפרדנו לשלום". מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על תשובתך

בוקר טוב לשרון המדהימה ! את עושה פה עבודת קודש לשמה ומישהו פה חייב לומר לך את זה. רציתי לשתף גם.. אני בת 28 תכף ובשנה האחרונה נכנס לי ספק לגבי הנטייה המינית שלי, בהתחלה זה התחיל בתור מחשבות שקופצות והיו לי מהן הפוגה ארוכה ולא ייחסתי ככ חשיבות. מרגע המלחמה המצב שלי הגדרדר אפילו הגעתי לפסיכיאטרית מרוב הלחץ. עבר זמן, כמובן שלא לקחתי ת הכדורים שהיא נתנה לי אבל המצב שלי החמיר. גברים ונשים הפכו לטריגר שמעורר אצלי כל פעם מחדש את השאלה ״האם את לסבית ואת לא מודעת״? אתמול הייתי בשיעור תורה עם בחורה וישר קלטתי עליה שהיא לסבית ומסתבר שצדקתי. כל כך חקרתי אותה מהצד כי לא הבנתי איך אפשר להיות ככה והאם זה שפוי כי עד לא מזמן דובר במחלת נפש בכלל (נטייה מינית לאותו מין). לא משנה. בקיצור, המחשבות שחשתי בעיקר במהלך השנה זה - ״אם אהיה לסבית אז אצטרך לחיות עם זה״ ״אם אהיה לסבית אי אפשר לשנות את זה״ ״אם יסתבר בסוף שאני לסבית אז חברים שלו יידעו ויהיו בהלם כי מה לי ולזה לא יצאתי אף פעם עם בחורה״ ״איך המשפחה שלי תקבל את זה״ ״אני לא אוכל לחיות ככה לא משנה כמה מוצלחת אהיה״ ״זה אומר שאתרחק מהקדוש ברוך הוא כי זה נוגד את ההלכה״. מיליון שאלות אבל השאלה הפשוטה שלי על שלל השאלות הללו היא - למה אני חושבת את כל אלה אם אני לא כזאת? מחקרית? מדעית, למה יש אדם שפוחד מזה אם הוא לא כזה? אני רואה אנשים אחרים ככ רגועים לגבי הנטייה שלהם ובוטחים בזה אז למה אני אוכלת סרטים שגורמים לי למרמור ותחושת חוסר אונים שלא אצא מזה לעולם? הרי לנסות עם נשים אני לא אנסה למרות שתמיד אני בספק לגבי זה אבל אני לא רואה את עצמי מוציאה את זה לפועל ואני מפחדת לסבול ולהשאר ככה ומצד שני מפחדת שאולי אני כזו ואני לא יודעת. כבר אין לי משיכה לאף אחד ככה שגם על השאלה הזו אין לי תשובה. אני לא מחפשת נשים באינסטגרם ולא בפייסבוק אבל אני כן יכולה לקנא בנשים לחשוב שהןןןן מעלפות לחשוב על זה להיות חמודה איתן וכדומה. עד לפני שנה הייתי ממש סנובית ורעה עם נשים ופתאום אני חמודה איתן השנה זה אומר דרשני? אני רוצה לדעת במאה אחוז למי אני נמשכת כי מותר לי איזה בן אדם מסוגל לחיות בספק שאולי הוא ככה ואולי הוא ככה? זה לא הגיוני. אני אשמח לתשובה מפורטת ותשובה מקצועית לאור ניסיונך הרב וכפי שאני רואה גם ניסיון בעניין הנטייה המינית (אובססיה לגבי זה) אני רואה שאת מפרטת אבל לא ממש ועדיין משאירה תשובות ופינות עמומות. איך את יודעת בפה מלא ובאופן מלא שכל אותם אנשים שרושמים לך שהם בספק או בפחד לגבי זה איך את יכולה לומר להם שהם לא ושהם נכנסו לפורום הזה כי הם יודעים במה מדובר? אולי הספק הפך טורדני אצלם מהטראומה שגילו את זה? אשמח לקתודה מקצועית שאני מאמינה שפעם אחת ולתמיד תעזור לאלפי מתוסכלים בנושא הזה את מדהימה! תודה

ממש עכשיו לפני שינה דיברתי עם הקדוש ברוך הוא ואמרתי לו תשלח לי את הגבר שלו את הזיווג ההגון שלי משהו בי במחשבה ובנפש נרתע מגבר וישר שייכתי את זה לזה שאולי אני לא רוצה גבר ואולי אני לסבית ולא מודעת מה זה קשור בין זה לבין מה שביקשתי מהשם בשקט (גם לא אמרתי את זה בפה מלא אלא במחשבה) איך עצם העובדה שביקשתי את הגבר שלי הגיע למצב שאני מרגישה לא שלמה עם זה שכני אומרת את זה אבל מנגד אני לא אומרת אישה אז אני לא רוצה אישה גם. מה הקטע יא אללה

כשאני מושכת בשיער ותולשת שיערות כיף לי זה מרגיע אותי אני עושה את זה שעות זה אומר עלי משהו? אני בלחץ אם אני לא עושה את זה

היי אני סובלת ממחשבות טורדניות לגבי נטייה מינית. המון זמן אני מפחדת שאולי אני יכולה להיות לסבית או שאני כזו ואני לא יודעת כבר. המון. זמן. קראתי פוסט של מישהי שמתמחה בחרדה ואמרה שיש אנשים שסובלים ממחשבות חודרניות ושאם יכולנו לא לחשוב על המחשבה אז היינו עושים את זה. אז נכנסה בי שאלה - מי אמר שאני לא רוצה לחשוב את זה? ולא הייתה לי תחושה כאילו בא לי שזה יפסיק אבל אז שבאתי להיזכר במה מציק לי וממה אני מפחדת ומה בא לי שייעלם לא ממש הבנתי מה יש לי וממה אני מפחדת למרות שניסיתי להתמקד . מה זה טמטום? אני משוגעת? רק אשפוז בכפייה יעזור לי להתאפס על המחשבות ולהבין מי אני? למה לגלות מי אני כל כך מפחיד אותי?

ראיתי פוסט של גבר שיצא מהארון . הוא רשם ״סופסוף אזרתי אומץ ויצאתי מהארון וחקרתי את המיניות שלי״ אני ממש חקרתי את המשפט הזה ונתקעתי עליו אפילו קראתי אותו כמה פעמים ונשארתי בפוסט מעל עשר דק וחזרתי על זה בקול כמה פעמים אמרתי ״יצא מהארון?״ ועשיתי פרצוף ולא הבנתי למה זה כזה מדאיג אותי ונתקעתי על זה. זה אומר שאני כזה ואני לא יודע או לא מכיר בזה אם נתקעתי על זה? כי מה אכפת לי אם הוא יצא מהארון ולמה הייתי בהלם שהוא כתב את זה(אני לא מכיר אותו)

צהריים טובים, ראשית תודה על לשובתך, שנית הצטערתי לראות שמישהו הגיב בשמי.. שאלתי כי אמרו לי שאלו מחשבות טורדניות וחלק אנשי מקצוע אמרו שמדובר בקונפליקטיים אמיתיים השאלה אם עד שלא אענה להן תשובה הן יטרידו אותי. כי היה לי שאלה לגבי הזהות המינית וכאשר עניתי היא נרגעה מה גם שאני לא מבינה למה אני מרגישה שנאה וריחוק לדת, ושאני מזייפת, האם זה חלק מהתופעה של המחשבות הטורדניות? והאם זה שאני מדברת עם אלוקים ומבקשת ממנו שיקרב אותי זה טקס?

מה הכוונה שאלת לגבי הזהות המינית ונרגעת? אמרת שאת לא לסבית ונרגעת? לא היה ספק?

תודה רבה! וכשמטפלים בcbt זה לא עובר לנושא אחר?

עניתי לעצמי למה אני לא לסבית וחקרתי וראיתי שאני נמשכת לגברים אומנם לאחרונה זה התערער לי מפעם אחת שלא נהנתי ועלה שוב וחלף

איך חקרת וראית שאת נמשכת לגברים? אין לך ספק?

אני מתחרפנת! מצד אחד אני יודעת שאני לא לסבית כי אני לא מחפשת קשר עם בחורה וגם לא מרגישה שבא לי בחורה אבל בו זמנית אני ככ נרתעת מגבר ותקועה בטורדנות לגבי נושא הנטייה המינית. ראיתי את השאלה מתחתיי ואני ממש מזדהה איתה מה עושים? אני תמיד מזכירה לעצמי שלסבית אולי אני לא כי אני לא רוצה נשים ולא רוצה להתחתן עם נשים, או שכן ואני לא יודעת? שוב הספק. למה הספק קיים? הוא בא לעורר משהו? הרי מה יש לאדם לפחד מהנטייה המינית שלו אם הוא בטוח בה? אז מה זה אומר לגביי שאני לא בעוחה?

אני נכנסת ממש לחרדה כשאני מתחילה לחשוב שאולי אני מתלבטת בנוגע לנטייה המינית למרות שאין לי מושג מאיפה זה הגיע לי פתאום הנושא טעון לי וגורם לי לפחד וחרדה ומיד שההתלבטות הזו עולה לי לשניה לראש המוח שלי מתחיל להגיד שתמיד אהיה ככה ושתמיד אשאר ככה ושלא יקבלו אותי ושלא אקבל את עצמי ושאיך נפטרים מזה ואלף ואחת שאלות. כמו סוג של ניתוק ופחד מהמחשבה הזו שמא היא תתגלה כאמיתית כי היא מפריעה לי כבר מעל שנה. אני לא יודעת כבר מה אני, באמת שבתוך תוכי אני לא באמת יודעת מה עושים חוץ מטיפול סיביטי שגם זה לא עוזר?

מה עושים אם חושבים שמתלבטים לגבי הנטייה? הרי אני לא יודע בבירור כל כך למרות שאני נרתע כשאני חושב על משיכה לאותו מין . את אומרת שיש כלל אצבע שעד שלא בטוחים - אז איך יש כאלה שהם דו מיניים והם לא בטוחים במאה אחוז לגבי צד אחד ?! מה עושים..? אני ממש מוטרד מזה זה הפך להיות מטרד וזה מתלווה לי עם פחד להשתגע ופחד מלא להכיר את עצמי או מלא להצליח לבנות בית בישראל

באיזה הקשר הוא לא יוכל להצליח ולהגשים את עצמו?

הספק הורג אותי.. אני רוצה למות שרון. אני לא סתם אומר את זה, אני ממש מתכוון לזה. איך אפשר לחיות עם ספק שהורג אותי? איך אדע אם אני הומו או לא? אני לא מרגיש הומו, גברים לא מעניינים אותי… או שכן? אני כבר לא יודע. אני יכול להסתכל על גברים חתיכים ולומר שהם חתיכים אבל לא כי אני רוצה אותם. אני לא מסוגל לראות את עצמי עם אישה כבר מתאהב בה מרוב כל המחשבות האלה. אני לא מסוגל יותר מה יהיה איתי? אני חוסם לעצמי את המזל ואני לא מצליח להשתחרר אני לא מסוגל לחיות בחוסר וודאות. גם אם אגיד שיש מצב שאני כזה אני לא מסוגל להשלים עם זה שיש מצב שאני כזה איך חיים ככה? אני רוצה לדעת אחת ולתמיד אם אני בהתלבטות או שמא מדובר במחשב טורדנית בלבד? בבקשה אני לא מחפש אישור אני פשוט רוצה למות כבר מהתסכול

קשה לי לדמיין את עצמי עם גבר מתאהבת בגבר נפתחת לגבר והכל .. אני רואה את חברות שלי עם בני זוג וקשה לי לראות את עצמי כמוהן . פשוט קשה לי לדמיין שיהיה לי גבר טוב שאהיה איתו או בכללי שיהיה לי בקרוב בכלל . מרגיש לי שאני לא רוצה למרות שלפני שניה זה היה הדבר שהכי רציתי אני צעירה אני בת 25 אני מפחדת שאני לא מצליחה לדמיין את זה ולקרב את זה גם כשמתחילים איתי זה לא מעניין אותי כל כך אני לא יודעת למה .

תמיד שגברים מתחילים איתי אז עולה לי מחשבה לראש רגע את לסבית אולי וכאילו המוח שלי נרתע מזה שגברים באים להתחיל איתי והוא מכניס לי את המחשבה הזאת אני לא יכולה זה מונע ממני הכל ! למה המחשבה הזו מגיעה מה היא קשורה בין זה שמתחילים איתי גברים לבין מה שהיא אומרת על זה?

היי, אני סובלת מrocd ויש לי מצבי רוח מאוד קיצוניים, בבוקר אני יכולה לחשוב וואו איך חשבתי דבר כזה טיפשי וחסר ביסוס ולאחר שעתיים לשקוע בדיכאון עמוק על אותן מחשבות ולבכות בלי הפסקה. בנוסף רציתי לדעת אם יש קשר בין הורמונליות לפני מחזור לocd, מאוד קשה לי המצבי רוח המשתנים האלה אני מרגישה לא נורמלית וחסרת שפיות אשמח לדעת מה ניתן לעשות

רציתי לדעת אני פעם הייתי טיפוס מאוד איך אומרים סוציאלי ותקשורתי עם הסביבה אבל היום אני עברתי טרנספורמציה גמורה שאני לא מדבר הרבה מתעלם מבקשות של אנשים ואפילו מדבר ברשת איתם במקום בפון ואני לא ממש מת על זה וגם זה מפריע לי בסדר יום כל החסימה הזאת שגורמת לתסכול וקצת כעס ואחראים לזה האנשים מהמשפחה שאני גר איתם (אנטיפתים טוטליים ) שמדברים איתי רק לסירוגין ומתי שהם רוצים שלא לדבר על הניכור בחוץ שרק מחריף את הכל איך אני מפסיק להיות איש כזה ולהיות האני מלפני 18 שנה

היי שרון בוקר אור ויום טוב. . אני חייב לשתף כי אני חייב לפרוק . כל פעם מרגיש לי שכולם מצליחים ואני לא , שכולם מדברים עליי , ובגלל שאני בן אדם שמודה לעצמו ועם אינטואיציות גבוהות קשה לי להאמין שהמחשבות שלי לא אמיתיות . אני בן אדם שמרגיש כאבו של אחר ובדרג מאד עם הרגליים על הקרקע - פתאום נכנסו לי מחשבות זרות שאני אפילו לא רוצה לכתוב אותן . אני אומר מצד אחד בגלל שאני בן אדם מאד לוגי עם רגלים על הקרקע הייתכן שמדובר במחשבות אמיתיות ובתחושות אמיתיות או שמא מדובר בטורדנות ? קשה לי להאמין שאני חווה חרדה אפילו וטורדנות כי אני בן אדם מאד יציב ומודע לעצמו . פתאום ביום בהיר הכל לא נראה לי בהיר ויש דברנים שלא בשליטתי או שאני לא מודע או לא יודע על עצמי פתאום . קשה לי מאד ככה אשמח לתשובתך המקצועית . מודע לך מראש . אסי צברי

שמי ליאת. אני חווה המון מחשבות טורדניות, מכל מיני סוגים המון. כל דבר נהיה אצלי טריגר - אפילו כל פעם ברמה שהייתי היום בתחנת דלק עברה אישה לידי והמוח שלי ישר בחן אותה ואמר האם את נמשכת אליה (אוטומטי) או מקנאה בה ?? למה הסתכלת …. עם גברים זה לא קורה לי. אני באמת לא רוצה לחיות יותר ככה שהמוח שלי משתלט לי אני אגיד לך משהו שרון - כל פעם שאני חושבת שיש אחוזון קטן שאני לסבית אני ממש רוצה למות ומעדיפה למות ולא מוכנה לקבל את זה ואני נכנסת לדיכאון ללופ של מחשבות ומחפשת תשובות ופתרונות אפילו הגעתי לחשוב שאם זה יקרה לי אני אגש לטיפולי המרה מדוע אני מגיבה ככה?% זו לא תגובה רציונלית. לפעמים אני מנסה להגיד לעצמי טוב זה לא כזה גרוע את תתמודדי עם זה ואז אחרי דקה אני ממש רוצה למות ונכנסת לסטרס איך אפשר לחיות ככה? איך אפשר להתאהב בגבר? זה מוריד לי את כל החשק מגברים את כל החשק מלחשוב עליהם ועל להתקרב או להתחתן עם גבר

כל פעם שאני אומרת על בן אדם משהו למשל מישהו עשה משהו מוגזם אני אומרת יאו איזה חולה נפש ואז אני מפחדת שאם אמרתי עליו ככה אני אהיה כזו למה זה קורה לי שישר שאני אומרת משהו כזה אז עולה לי מחשבה או פחד כזה? בנוסף הבן שלי סובל מחוסר ודאות בדמשהו מסוים למרות שהוא יודע שאין לזה מה להדאיג אותו אבל הוא עדיין בספק לגבי זה והוא לא יכול להתמודדד עם ספק מה עושים

דוקטור בוקר טוב אני חושדת בכל מי שטוב אליי.. קשה לי לקבל מחמאות כי אני לא מאמינה להן, אני לא זוכרת את הילדות שלי וקשה לי מאד לקבל חיבה ואהבה ובמיוחד שמראים לי רגש אני לא רוצה להיות ככה, אני נורא מפחדת שלא אצליח להתאהב בגלל זה עם זה גם הגיעו המחשבות והתחושות הקשות..

אני לא מצליחה לדמיין את עצמי נאהבת ואוהבת גבר . המחשבות הורגות אותי למה אני לא מצליחה לדמיין? מנגד אני לא רוצה לדמיין את עצמי עם אישה למרות שזה מרגיש לי פחות מפחיד מלהיות עם גבר אבל בו זמנית אני סולדת מזה ומפחדת מזה ולא רוצה בזה אבל אני לא מצליחה לדמיין את עצמי עם גבר שאוהב אותי שאנחנו מתקרבים אני לא יודעת למה. מה זה יכול להיות? ממה זה יכול לנבוע? מהתלבטות בנטייה או מפחד מגברים בגלל טראומה ? לא זכורה לי שום טראומה (חוץ מפרידות שהיו לי אבל עד כדי כך שאקח קשה)? אני צריכה עזרה בבקשה ממך אני מתוסכלת ואי כבר לא צעירה

לא כותב ולא שואל רק לומר שאת עושה עבודת קודש ועוזרת לאלפי מתוסכלים !!! אותי אישית הצלת פעם אחת מדיכאון קשה ואובדן ואני לא אשכח לך את זה. אני רק חושב שאת צריכה להיות יותר קונקרטית בתשובות שלך כי בתור בעלת מקצוע בטח יצא לך להיתקל בכל מה שכתוב כאן ואפילו מעבר.. אני באמת מעריך אותך ומודה לך על הפורום הזה זה כל כך לא מובן מאליו שיש איפה לפרוק ואת מי לשאול. תודה שאת כאן🙏🏻

אני מתכוון לכל מילה, את מדהימה! הכוונה שלי - לאנשי hocd את עונה אותה תשובה אבל בפועל הם היו רוצים לשמוע פתרון כי יש כאלה שטיפול סיביטי לא עוזר להם. יש לי אחות כזו.. שעד היום נושא הנטייה טעון אצלה והיא כבר לא נמשכת לאף אחד (בעברה יצאה עם גברים) והיא ממש מפחדת שיום אחד תהיה כזו

ש מקומות מסוימים שגורמים לי להיזכר בחרדה ולהיכנס לפחד. למשל מקומות שבהם הייתי ממש בדיכאון נגיד לדוגמה אני לא מצליח לישון בחדר שלי ולא מצליח להכנס אליו כי כל כך בכיתי שם בתוך החדר כשהייתי בתקופה כל כך קשה. כל דבר מזכיר לי עצב מה עושים? איך מתמודדים? לא פשוט לי להתמודד

אני לא נהנת מכלום, ברוב היום בגדול אני עם תחושת מועקה ובלי חשק לכלום. הכל לפי הספר- עבודה, לימודים, בית. שום דבר כבר לא מרגש גם לא לחשוב על לחתונה (בת 23), מה יש לי דיכאון? אני מנסה לחשוב על דברים שעושים לי טוב או מקומות ואין לי כאלה.. שום דבר לא באמת גורם לי להנאה אפשר לשנות את זה? להכיר את עצמי יותר? איך?

יש לי מחשבות אוטומטית שליליות ואני לא יודעת להבחין בין מחשבה אמיתית שמצריכה התייחסות לבין מחשבה אוטומטית כתוצאה מחרדה וכדומה. איך יודעים? יש לי מחשבות שמרגישות כל כך אמיתיות שגורמות לי להרהר בהכל ולהסתכל על החיים במשקפת של ספק

שלום וברכה, אני סובלת מocd קל (בעבר לא הצלחתי לטפל בcbt), בשנים האחרונות מתאפיין במחשבות טורדניות הרבה סביב אם אני בסדר (גם בפן הנפשי) וגם בשאלות על הדת (אני דתיה) זה התחיל מתחושות שאני לא צדיקה, שאלוקים לא אוהב אותי, למה הוא מקשה עלי בקיום המצוות ואז ריחוק ושנאה, תחושה שהוא מעניש אותי, פחד שאני מאבדת את האמונה, ובזמן האחרון אם אני באמת מאמינה ואם רוצה בכלל בדת ותחושה שאבדתי הכל ואני לא באמת מאמינה ושאני מקיימת סתם טקסים. בתוכי אני רוצה כן להרגיש מחוברת ומקנאה באנשים שלוקחים את הדת בכיף ויודעת שזה הדבר הנכון מצד שני בא לי להיות חופשיה. זה פוגש אותי במשך כל היום, קמה בתחושות לא קלות. וכן נגיד בחגים, בביהכ,או כשנתקלת בספר דתי, או באנשים דתיים מרגישה שנאה ולא שייכת. וזה מהווה לי בעיה בזוגיות כי אני מחפשת בן זוג עפי הערכים בהם גדלתי מצד שני אני לא יודעת אם באמת מאמינה בהם ומפחדת שלא אצליח לחנך את ילדי למשהו שאני לא מספיק מאמינה בו השאלה אם אלו מחשבות טורדניות, או שבאמת אני צריכה למצוא את הזהות שלי? אודה לתשובתך המקצועית

שלום וברכה, אני סובלת מocd קל, בשנים האחרונות מתאפיין במחשבות טורדניות הרבה סביב אם אני בסדר (גם בפן הנפשי) וגם בשאלות על הדת (אני דתיה) זה התחיל מתחושות שאני לא צדיקה, שאלוקים לא אוהב אותי, למה הוא מקשה עלי בקיום המצוות ואז ריחוק ושנאה, תחושה שהוא מעניש אותי, פחד שאני מאבדת את האמונה, ובזמן האחרון אם אני באמת מאמינה ואם רוצה בכלל בדת ותחושה שאבדתי הכל ואני לא באמת מאמינה ושאני מקיימת סתם טקסים. בתוכי אני רוצה כן להרגיש מחוברת ומקנאה באנשים שלוקחים את הדת בכיף ויודעת שזה הדבר הנכון מצד שני בא לי להיות חופשיה. זה פוגש אותי במשך כל היום, קמה בתחושות לא קלות. וכן נגיד בחגים, בביהכ,או כשנתקלת בספר דתי, או באנשים דתיים מרגישה שנאה ולא שייכת. וזה מהווה לי בעיה בזוגיות כי אני מחפשת בן זוג עפי הערכים בהם גדלתי מצד שני אני לא יודעת אם באמת מאמינה בהם ומפחדת שלא אצליח לחנך את ילדי למשהו שאני לא מספיק מאמינה בו השאלה אם אלו מחשבות טורדניות, או שבאמת אני צריכה למצוא את הזהות שלי? אודה לתשובתך המקצועית

תודה רבה ובוקר אור לך מקסימה !!!! הקטע הוא שאני לא בטוחה לגבי שני הדברים במאה אחוז - לא למחשבה הזו ולא למה שהפוך לה. אני למשל לא יודעת אם אני מאמינה באלונים או שאני לא מאמינה ואין לי תשובה לגבי שני האופציות

היי, שלום אתחיל בסיפור שלי.. לפני שנה בערך חוויתי תקופת בחינות מאוד מאוד אינטנסיבית ולחוצה ועברתי הרבה דברים שלקחתי ללב… לקחתי ריטלין והוא גרם לי למצבי רוח גרועים מאד עד כדי כך מחשבות טורדניות שהתחילו לי פתאום. עברה שנה מאז עברתי תקופה מאד קשה בגלל המחשבות ומצבי הרוח ואני לקראת סיום התואר ואני רק באה ללמוד יש לי כמו פחד ורתיעה מזה אני ממש צריכה לסיים את התואר אבל תמיד שאני באה לגעת במחשב אני מאוד נרתעת אני לא רוצה לגעת בזה ואין לי מצב רוח ואני מתחילה להיכנס ללחץ היסטרי ואז המחשבות חוזרות לי. אין לי מוטיביציה שמדובר בלימודים מרגיש לי כמו טראומה מה את מתרשמת שזה כול להיות?

היי. ישבתי עכשיו עם אמא שלי והיא החמיאה לי שאני מוצלחת ועלתה לי מחשבה של ״איזו מוצלחת את איך את יודעת הכל וזה״ ואז עלתה לי מחשבה שאמרה לי ״אם תהיי לסבית את כבר לא תהיי מוצלחת ואת תשנאי את עצמך ואמא שלך תהיה מאוכזבת ממך״ אבל למה שאהיה לסבית אני לא מרגישה שאני כזו?

רעש ממש מציק לי אני ממש נבהלת!!!! מכל צעקה או מכל רעש הכי קטן אני מתחילה להתכווץ מה עושים?

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שיש לי "מחשבות טורדניות" לגביי נשים דתיות שאני רואה בכל מיני מקומות למשל בעבודה או במרכז מסחרי. נגיד אני רואה מישהי שעובדת בחנות ויש לי תחושת בטן שהיא דתייה אבל יש לי מחשבות טורדניות כמו:האם היא דתייה "ליבלית" או "שמרנית"?או לאיזה זרם של דת היא משתייכת?האם היא דתייה "אמיתית" או "מלאכותי"?את יודעת אני רואה כל מיני סוגיי נשים מעדות ומוצאים שונים.זה מאוד "מעסיק אותי" גן מבחינה מחשבתית. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על תשובתך

היי יקירה שרון. אני זהו, באמת החלטתי שאני חייבת לשתף איש מקצוע כדי לקבל אינדיקציה. שמתי לב לכמה מחשבות היום שמאד מטרידות אותי וגורמות לי לחשוב שאני משוגעת או שאני על כל דבר בחיים אוכל חרדה . אני מנסה לחשוב על הקשר עם עמית בחור שהכרתי ועל אם זה יכול להצליח ואז קופצת לי מחשבה/שאלה כמו אני מפחדת שאגלה שאני לא נמשכת לגברים או לא רוצה את זה שמתי לב בנוסף ש- הייתי ברכב ועזרתי לדוד שלי לתקן משהו אצלי באוטו, בזמן שהוא המשיך לתקן הלכתי לסדר את הפגז והתחלתי לפתוח בקבוק מים אחד והעברתי לתוכו עוד מים מהבקבוק הכמעט ריק ואז עלתה לי מחשבה ״מה את עושה דברים מפגרים שלא קשורים מה יש לך הפרעה או משהו״ שמתי לב ש- ישבתי במיטה וקפץ לי פוסט של מישהו שרשם שהוא בחרדות ומחשבות, קפצה לי המחשבה ״ליהי גם אם את לסבית אף מטפל לא יעזור לך כי זו את ואת תצטרכי לחיות עם זה״. שמתי לב ש- הייתי במשרד, דפדפתי בסטורי של חבר טוב שהעלה משהו, עלתה לי מחשבה ״את צריכה גבר הומוריסט״ ואז עלתה מחשבה על זה ״אולי את לא רוצה בכלל גבר״ כי משהו בתחושה שלי לא נתן לי להרגיש נעים שהמחשבה אמרה גבר. התחלתי לפחד שאולי לא אצליח לקיים לעולם מערכת יחסים עם גבר. בנוסף, שמתי לב ש- לפעמים שאני לא מתפללת מספיק טוב או שאני לא מאמינה מספיק בקדוש ברוך הוא או ככה לפחות מרגיש לי אני ממש נאכלת לחרדה ואומרת אולי בגלל זה אין לי זיווג ואולי בגלל זה בורא עולם נותן לי לסבול ממחשבות. מה יהיה איתי? מה זה? יש לזה שם? למה נכנסתי לפורום הזה? אולי אני משוגעת?

היי שרון, יש לי ocd במערכת יחסים שלי ושל הבן זוג שלי אני תמיד מחפשת מה לא טוב תמיד שואלת את עצמי אם אני אוהבת אותו באמת ותמיד קיים אצלי הספק הזה, אני משתגעת מהספק אני מרגישה שהמחשבות לא מרפות ממני לרגע הדבר שהכי מפחיד אותי זה שאני לא אצליח להתגבר על זה ושזה יהרוס לי את הזוגיות כי אני באמת אוהבת אותו הוא מאוד מאוד חשוב לי מעולם לא חשבתי שיהיו לי מחשבות כאלה, המחשבות באו פעם אחת פתאןם בלי התרעה מוקדמת ולא חשבתי שאתרגש מזה אי פעם. ההפרעה גורמת לי לחרדה מאוד חזקה שמשפיעה עליי פיזית (בחילות , שלשולים, כאבי בטן, גוש גרוני) וגם לא מרפה ממני בחלומות וגורמת לי להפרעות בשינה כלומר מאז הocd אני כמה קבוע מוקדם לא מצליחה לישון יותר מ9 בבוקר. והשאלה שלי היא האם אפשר לצאת מocd ולחזור לאותה זוגיות אוהבת שהייתה לי בלי המחשבות הטורדניות? אפשר לצאת מזה או שזה משהו שנגזר עליי לנצח אשמח לתשובה

אני ממש מפחדת מלהיות לסבית!!!! ממששש אבללל! תמיד שאני חושבת על זה ושאולי אהיה כזו או שאגלה שאני כזו אני ממש רוצה למות ממש נאכלת ואני לא יודעת איך אחיה ככה אם אגלה שאני כזו אני באמת אמות לדעתי

הנפש שלי מפוחדת מזה שעובר עליי ככ הרבה דברים ואני אפילו לא יודעת להשים את האצבע מרגיש לי שכולם מאושרים ואני לא אני מסתכלת על אנשים מחויכים ואני פשוט מקנאה כי אני לא מחייכת ולא חייכתי מה מון זמן תמיד יש לי תחושת מועקה כאילו חסר לי משהו ואני מפחדת מהכל פשוט מהכל איך אפשר לחיות ככה בתחושה כזו שהכל קורס עלייך? איך אפשר לחיות בתחושה שרק אצלי החרדה תופסת מקום ורק אצלי שום דבר טוב לא קורה? אני לא מרוצה מאיך שאני חיה ועצם העובדה שאני מודעת לזה מכניסה אותי לחרדה ואני מרגישה בכלוב שאין איך לצאת ממנו