פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום אני בחור בן 29 בריא ומתפקד היטב. כשאני בעבודה או בסביבה חברתית אני צוחק,בעל מצב רוח טוב וכ'ו.. אבל שאני פתאום לבד כזה עם עצמי מתחילות לעלות לי המחשבות "הרעות". לפני כמה שנים סבלתי מהפרעות חרדה ומחשבות טורדניות עם תופעות קשות(חוסר שינה,רעידות וכדומה). שילבתי טיפול פסיכולוגי עם טיפולים אלטרנטיבים והדבר עזר לי מאוד. עכשיו התופעות קצת חזרו ואני מתחיל שוב לחשוב מחשבות טורדניות מאוד שגורמות לי לחרדה גדולה. אני זוכר שהפסיכולוג אמר לי שהחרדה עצמה גורמת למחשבות האלה אבל אני כבר לא יודע מה גורם למה? פעם המחשבות היו כאילו אני חושש לחלות בסכיזופרניה ולא עבר יום שבו לא חשבתי על המחלה והשלכותיה. איכשהו התגברתי על זה אבל עדיין זה צץ מידיי פעם. המחשבות התחילו להיות ממש טורדניות ואיומות כמו פתאום שעולה לי מחשבה כאילו מישהו פוגע בילד שלי או באישתי (סתם ככה) וכאילו פתאום עולה לי מחשבה כאילו אני רואה את עצמי נותן סתירה לילד שלי והדבר פשוט גורם לי לחרדה ענקית.אני מכניס את עצמי עוד יותר ללחץ במחשבה ש"מה אתה חולה נפש מה אתה חושב דברים כאלה עוד יאשפזו אותך" בתוך תוכי אני יודע שהדבר מגוחך עד מאוד אבל אני פשוט לא מצליח להפתר מזה. אינני מעוניין בטיפול תרופתי כי אני לא מאמין בכדורים כי אני מאמין שצריך לטפל בשורש הבעיה. מה את מציעה לי? האם לכל בן אדם עולות פתאום מחשבות כאלה או שפשוט הם חולפות לו סתם ככה בראש? כי הדבר מאוד מלחיץ אותי. תודה.
איציק אתה לא לבד אני סובלת גם בארבעה חודשים אחרונים ממחשבות איומות שמשתקות אותי גורמות חרדות ואובחנתי גם כסובלת ממחשבות כפייתיות והן גם מחשבות אלימות אני רואה כאילו הילדים שלי נפגעים או קורים להם דברים רעים זה נורא התחלתי טיפול קוגניטיבי אני מקווה שיעזור אך הפסיכולוגית אמרה שאין לדעת מאיפה המחשבות באות ושצריך להתייחס אליהן כמחשבה בלבד למרות שהן מבעיתות אותי עד כדי כך שאבדתי תיאבון גם לי יש ימים שאני פוחדת שאולי המצב יחמיר ויהפוך לסכיזופרניה אני כל כך מבינה אותך השאלה שלי היא לשרון - האם אפשר להפתר מזה אי פעם? האם זה לתמיד? האם זה יכול להתדרדר למחלה קשה יותר כמו שציינתי למעלה?
היי רננה, אני ממליצה לקרוא את התגובה שכתבתי לאיציק. בדרך כלל אין קשר בין מחשבות טורדניות לבין סכיזופרניה, ואין זה אומר שאת מאבדת את שפיות דעתך. ישנם מקרים מסוימים בהם קיים ל-OCD מרכיב פסיכוטי: מדובר במקרים שבהם אנשים מאמינים שמחשבותיהם נכונות, לדוגמא: אדם שבאמת מאמין שאם לא יזיז את הכיסא 4 פעמים, יקרה משהו נורא. בדרך- כלל, אנשים שסובלים מ-OCD יודעים שהמחשבות האלה לא הגיוניות, אך עדיין אינם מוכנים להפסיק את הטקסים, כי אינם מוכנים לקחת את הסיכון שהפחד יתממש. במקרים כאלה, הפסיכיאטר מוסיף טיפול תרופתי אנטי- פסיכוטי. נראה לי אינטואיטיבית שבמקרה שלך, החרדה מהמחשבות כה מלחיצה אותך, עד שקשה לך לתפקד, בעיקר בגללה. כמו שכתבתי לאיציק, עיקר הטיפול בהתחלה הוא להפסיק להילחץ מהמחשבות (כמו שהמטפלת אמרה לך), הן אינן מסוכנות ואינן אומרות שום דבר עלייך כאדם. וכנראה שגם לא על שפיות דעתך (אני מאמינה שבמקרה שכן, המטפלת היתה מפנה אותך לפסיכיאטר, לקבלת טיפול אנטי- פסיכוטי). דבר נוסף- בהחלט אפשר להתגבר על ההפרעה ולחזור לתפקד כרגיל, אם מקבלים את הטיפול הנכון ומתמידים בו. בהצלחה!
היי איציק, יש סוג של OCD שכולל מחשבות כמו שאתה מתאר. הוא נקרא OCD של תוקפנות: במקרים האלה מדובר על מחשבות תוקפניות או דחפים תוקפניים שמציפים את האדם, בניגוד למה שהוא רוצה. לפעמים הדחפים קשורים לאנשים הקרובים אלינו- אנחנו פוחדים שנפגע בהם למרות שברור שאיננו רוצים בכך. ודם כל, אין קשר בין בעייתך לבין סכיזופרניה, והמחשבות האלה בהחלט לא מצביעות על כך שאתה מאבד את שפיות דעתך. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול בהחלט לעזור, המטפל יעבוד איתך בראש ובראשונה על העובדה שאתה נלחץ מהמחשבות שלך (כלומר- הצעד הראשון בטיפול הוא לא להילחץ מהן). כאשר תלמד להכיר ולהבין את משמעותן האמיתית, הן ילחיצו אותך פחות ופחות, ותחוש גם הפחתה במחשבות עצמן. מאוד מומלץ! בהצלחה.
היי שרון אני קודם כל מאוד מודה לך על התשובה המהירה. בהחלט הארת את עיני לגבי החרדה שיש לי. שאני מתחיל לחשוב על כך לעומק אני מתחיל להזכר שבגיל מאוד מוקדם וצעיר חלמתי חלום שהייתי חושב שאם אעשה משהו חריג כמו שארוץ ברחוב עירום אז יקרה משהו נפלא כמו למשל שהעולם כולו יעצור ואז אוכל לטייל בעולם ואעשה מה שאני רוצה וזה באמת מה שקרה בחלום! בתור ילד כמעט האמנתי בזה כי הייתי מאוד תמים ועד היום יש לי את המחשבה הזו שאם אעשה משהו חריג מאוד ולא רציונלי אז יקרה משהו נפלא. אני חושב שהבעיה פשוט נעוצה בחוויה בילדות שעברתי שנחרטה בזכרוני אי שם במח :) האם גם זה ניתן לפתירה בCBT? כמו כן יש לי עוד הפרעה שיש לי אותה כבר 10 שנים . אני פשוט קורץ בעין אחת ומסתכל על נקודת אור בחדר. אני כמובן לא עושה זאת בפומבי אלא רק ואך ורק שאני לבד. פשוט פתאום באה לי הרגשה שאני חייב לעשות זאת. אני מקשר את זה שלפני 10 שנים היתי צריך להרכיב עדשות ומשום מה הדבר הטיפשי הזה נתפס אצלי מאז למרות שאינני מבין את הקשר אבל אני יודע בוודאות שזה התחיל מאז. האם גם זה קשור לOCD? ושוב תודה כל דבר שאת מסבירה לי מאוד עוזר לי להבין את הבעיה ודרך ההתמודדות איתה.
אני מטופלת בסרוקסט מספר שנים עקב OCD ומרגישה מצוין.נסיונות עבר להפסיק לקחת התרופה,כשלו.ברצוני להיכנס להריון בעוד כ4 חודשים.האם ניתן לקחת סרוקסט בביטחה במהלך ההריון?אם לא,האם יש תחליפים טבעיים או הומאופטיים? האם את מכירה רופא מומחה באיזור פתח תקוה שיכול לייעץ וללוות במהלך ההריון? אודה על תשובתך המהירה
היי ריש, אינני רופאה, ולכן אינני יכולה לענות על שאלות לגבי בטיחות תרופות בזמן הריון. ניתן להתקשר למכון הטרטולוגי הארצי כדי לברר זאת- 02-6243669, או לחלופין לפנות למרכז הטרטולוגי בביילינסון (הקרוב למקום מגורייך): 03-9376911. לגבי פסיכיאטר בפתח תקווה, אברר בשבילך ואשלח לך באימייל, בהתאם לכללי הפורומים. בהצלחה!
שלום לכולם, פנתה אליי היום כתבת מעיתון אינטרנטי, המכינה כתבה על טריכוטילומניה. בנוסף לעובדה שהיא מראיינת אותי לגבי ההפרעה, היא מעוניינת לראיין גם אנשים הסובלים מההפרעה (בעילום שם כמובן!), אשר יחלקו חוויות אישיות לגבי הסימפטומים והסבל הכרוך בהפרעה. המעוניינים להשתתף בכתבה יכולים לפנות אליי באופן אישי למייל: [email protected] סופ"ש נעים לכולכם! שרון.
אני סובלת מחרדות, לקחתי כל מיני תרופות, דבר לא ממש עזר. לאחרונה הפסקתי ואני סובלת כל כך שאני על ממש על הסף. למי לפנות? הייתי מאושפזת בטיפולי יום, יש עוד אופציות? טיפול קוגניטיבי התנהגותי לא בא בחשבון. תודה
שלום, בהודעתך חסר מידע- האם היית מאושפזת רק עקב חרדות? אני מניחה שאת מתכוונת לאשפוז סיכיאטרי, שכיום בדרך כלל מיועד לסובלים מהפרעות פסיכוטיות, מאניה דיפרסיה או הפרעות מצב רוח אחרות. במקרים שבהם החרדה אכן מלווה בהפרעות פסיכיאטריות אחרות, צריך לתכנן את הטיפול מאוד בזהירות עם הפסיכיאטר המטפל בך במרפאה. ניתן לבקש גם טיפל פסיכולוגי מהמרפאה בה את מטופלת, בחינם. ובדרך כלל מקבלים (תלוי באיזו מרפאה את מטופלת). אציין שרצוי מאוד שהפסיכולוג אכן יעבוד בשיטה התנהגותית קוגניטיבית, שהיא היחידה המוכחת כיום שבאמת יכולה לפתור בעיות של חרדות לאורך זמן, מעבר לטיפול התרופתי. בנוסף, אם אינך מרוצה מהטיפול הפסיכיאטרי, תמיד אפשר לפנות לפסיכיאטר אחר, אפילו באותה מרפאה. בהצלחה!
בני בן 20 וקצת סובל מאוסידי קשה. אבל הוא לומד, מבלה עם חברים ויש לו בת זוג. הוא טופל עד היום בציפלקס 20 מ"ג וזה לא ממש עוזר כבר. היינו אצל פסיאטר שהכפיל לו את המינון והוסיף רספרדל. האם זהו מינון סביר? היינו רוצים להתייעץ עם מישהו נוסף. בני אינו מסוגל כרגע ואף אינו מוכן לנסות טיפול קוגניטיבי. אשמח לתשובה. אם.
היי אור, אכן חשוב לפעמים לקבל חוות דעת שנייה, בעיקר אם יש לכם ספקות לגבי הטיפול. אם את רוצה המלצה לרופא ספציפי, כתבי מאיזה איזור אתם בארץ ואוכל להמליץ לך בהודעה דרך המייל. דרך אגב, אינני פסיכיאטרית, אך אני עובדת יחד עם פסיכיאטרים וידוע לי שפעמים רבות משתמשים בתרופה Favoxil לטיפול ב-OCD, שהיא נוגדת דיכאון מאותה קבוצה של הציפרלקס (SSRIs). טוענים שהפעילות שלה מכוונת בעיקר למרכיב האובססיבי, לעומת הפעילות של הציפרלקס שמכוונת בעיקר למרכיב הדיכאוני של הבעיה. עם זאת, פסיכיאטרים רבים נוטים לתת דווקא ציפרלקס לסובלים מ- OCD.
שלום רב! אני סובלת כבר כמה שנים מתלישה כפייתית של עור מהראש, שיחד איתו גם נתלשות שערות. האם זו בעייה מוכרת? האם זה ממשפחת הטריכוטילומניה? אני מטופלת כבר מספר חודשים בטיפול התנהגותי- קוגניטיבי. ובנוסף לכך מטופלת בתרופות על ידי פסיכיאטר נחשב. אין הטבה במצבי, אלא שאפילו ישנה החמרה!!! מה עוד אוכל לעשות בנידון? ray.
היי ריי, הבעיה שלך בהחלט נשמעת כמו סוג של טריכוטילומניה או הפרעה אובססיבית שקרובה לטריכוטילומניה. זאת בהנחה, שתלישת השערות אכן נובעת מגורמים חרדתיים- כפייתיים ולא אחרים (פסיכוטיים למשל). אני מציעה לשאול את הפסיכיאטר שלך תוך כמה זמן הטיפול התרופתי אמור להשפיע, משום שייתכן שצריך עוד קצת סבלנות עד שתראי תוצאות. לגבי הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי (שהוא אכן הטיפול המומלץ לבעיה), אם אינך רואה שיפור, ולו קטן, לאחר כ-10 פגישות, דברי על כך אם המטפל שלך- האם ניסיתם את כל הטכניקות הטיפוליות המתאימות? את יכולה לשקול גם פנייה למטפל CBT אחר. במקרה שיש הפרעה שהיא קשה ("עמידה") לטיפול, מומלץ לחפש מטפל הנחשב למומחה בעל שם בנושא. תרגישי טוב!
שלום, בעברי הרחוק הייתה לי תקופה שהייתי מרבה לשחק עם השיער הרבה ולעשות קשרים "בכוונה" כדי לנסות לפרק אותם אח"כ, דבר שיצר תלישת שיער.. מאז אובחנתי כסובלת מחרדות והתחלתי להשתמש בלוסטרל. כיום אני כבר עשרה חודשים מאז הפעם הראשונה שהתחלתילהשתמש בכדור.. אבל התופעה של התלישת שיער הבלתי רצונית חזרה..לעיתים אני מתעוררת מתוך שינה ושמה לב שאני משחקת עם השיער ותולשת מין "כדורי שיער" שכאלה...הדבר מאד מאד מפריע ומביך אותי.. יש משהו שניתן לעשות? תודה
לילי שלום, כדי לפתור את ההרגל המגונה של תלישת השיער, שייתכן מאוד שהוא קיים כדי להפחית חרדות ולחצים, יש צורך, קודם כל, לברר עם הפסיכיאטר המטפל בך- אם הטיפול עזר בעבר והפסיק לעזור, אולי יש מקום להחליף את התרופה או להעלות את המינון. אולם, טיפול תרופתי עוזר בצורה חלקית לעתים, ופעמים רבות לאחר שמפסיקים אותו, התופעה חוזר. לכן מאוד מומלץ לשלב טיפול התנהגותי- קוגניטיבי, שיעבוד על שינוי ההרגל המגונה, מודעות לדחף התלישה שלך ולפעולות שלך והפחתת לחצים בדרכים חלופיות. ציינת כי התלישה נעשית באופן "אוטומטי", "לא מודע" ואפילו בלילה- לכן, הטיפול יכול לסייע לך לפתח מודעות לפעולותייך ולהפסיק אותן בצורה מבוקרת. הסיכוי שההרגל יחזור על עצמו יהיה פחות במידה מאוד משמעותית. ראי גם התשובה שהשבתי לרונית בפורום זה. שבת שלום!
שלום שרון כבר כ 10 שנים יש לי נטיה לתלישת שיער. שערה שערה.. יש לי אזור בראש כבר עם שיער דליל.. אני בת 26 האם יש לזה פיתרון לא תרופתי? תודה מראש
היי רונית, התופעה ממנה את סובלת, במידה שמדובר בתלישת שיער כפייתית (הנובעת מדחף לתלוש את השיער), נקראת טריכוטילומניה. בוודאי שיש לכך טיפול לא תרופתי. הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול פסיכולוגי התנהגותי- קוגניטיבי (CBT), העוסק בעיקר בשינוי הרגלי התלישה, שליטה בדחפים ומציאת דרכים חלופיות להפחתת הלחץ המוביל לתלישה. הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול משולב- תרופתי יחד עם התנהגותי קוגניטיבי.כאשר יש שיפור משמעותי בסימפטומים כתוצאה מהטיפול הפסיכולוגי, מפחיתים בהדרגה את מינון התרופות. הרעיון הוא, שהטיפולים תורמים זה ליעילותו של זה. אולם, אם את לא מעוניינת כלל בטיפול תרופתי, אפשר ללכת רק על CBT.
נפתחת קבוצה חברתית המיועדת למתמודדים עם קשיים רגשיים וחברתיים ו/או קשיים בתקשורת בין אישית. הסדנא בת 12 מפגשים שבועיים בני שעתיים מיועדת ל 8-12 לגברים ונשים בגילאים 25-40. הסדנא תונחה על ידי יהודית פרידמן, M.S.W בשיתוף עם יעלה גולדברג , סיימה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. ועובדת מספר שנים כחונכת טיפולית. הסדנא תתמקד בתרגול אינטראקציות חברתיות ובהתמודדות עם גורמים הנחווים כמלחיצים: ניהול small talk, התמודדות עם דמויות סמכותיות, שתיקות, אינטרקציות עם בני/בנות המין השני, "פגישות עיוורות", שימוש באתרי היכרויות באינטרנט, שיחות טלפון וכדומה. יחודה של הסדנא הוא אופיה הממוקד והדגש שינתן בה על "תרגול בזמן אמת" של האינטרקציות. בהמשך לכך הסדנא כוללת מפגשים בקליניקה ומפגשים המתקיימים מחוץ לקליניקה בהם יוכלו המשתתפים לתרגל אינטרקציות "בשטח" בית קפה, סרט, טיול (לאחר שבועיים בהם יתקיימו מפגשים בקליניקה יתקיים מפגש/פעילות חוץ). ההשתתפות בסדנא מותנית בפגישה אישית, ללא עלות, לבדיקת ההתאמה לקבוצה. הסדנא יכולה להתאים למשתתפים הנמצאים במעקב פסיכיאטרי ו/או בטיפול רגשי. במקרים כאלה יהיה לנו חשוב להיות בקשר עם הגורמים המטפלים לפני פתיחת הסדנא וגם במהלכה. נשמח לעמוד לרשותך לכל אינפורמציה נוספת על הסדנא יהודית 052-5517198 או 03-5490243 בברכה, יהודית קדם-פרידמן, M.S.W ושירה שלםפתח בחלון חדש הדפסת ההודעה הוספת תגובה
הקבוצה תפגש במרכז שלנו ברמת השרון .
שלום, הייתי מעונינת להשתתף בסדנא כזאת, האם זה כרוך בתשלום ואיך ניתן להצטרף, לתיאום פגישה ניתן להתקשר לאורלי 0509-305057
