פנינה בליץ, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מסבירה איך להבחין בין חרדה נורמלית לבין הפרעת חרדה, כיצד השפיעה המלחמה על הבריאות הנפשית שלנו ואיזה כלים יכולים לעזור
ד"ר ילנה יוחייב, פסיכיאטרית המנהלת מרפאה לבריאות הנפש: "אנשים שחשבו על עצמם כבעלי חוסן נפשי גילו במלחמה שתחושת הביטחון שלהם התערערה לגמרי"
המצב הבטחוני הסוער מכניס את כולנו למצוקה אמיתית בעיקר כשזה נוגע לילדינו הרכים. הפחד הגדול הוא שהם חלילה יפגעו. תחת לחץ ובהלה לא כולנו מתפקדים היטב, אז החלטנו להתמודד עם הנושא המבהיל הזה ולעשות עבורכם קצת סדר. לשם כך, שוחחנו עם ד"ר שי ארליך, רופא בכיר באשפוז יום בבית החולים לילדים שניידר, וקופת חולים כללית במחוז דן פתח תקווה
תמי רוסו לייזרוביץ, פסיכותרפיסטית המלווה אנשים בצמתי חיים מרכזיים ובפרט במשברים של אמצע החיים, מסבירה אילו כלים ושיטות עומדים לרשות ההורים שמתמודדים עם חרדה ונאבקים יום יום כדי "להחזיק את הבית"
השנה האחרונה סיפקה הרבה סיבות טובות לחרדה עבורנו, ההורים, כך שלא מפליא שהיא חלחלה גם לילדים. עם החזרה ללימודים, חרדות ישנות וחדשות עלולות להתעורר – כיצד ניתן לסייע לילד להתמודד?
אם כל בדיקות הלב תקינות ואם ברקע יש גם חרדה וגם היפוכונדריה אז קשה לי להאמין שהכאבים קשורים לבעיה בלב.
שלום.מירטאזאפין (מירו) היא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי, השונה מזה של שאר נוגדי הדיכאון. מירטאזאפין חוסמת במוח קולטנים מסוג אלפא 2, האחראים על משוב שלילי לשחרור נוראפינפרין. חסימה של קולטנים אלו מעלה את רמות נוראפינפרין בתאי המוח. נוסף לכך, מירטאזאפין גורמת לשחרור סרוטונין, ויחד עם זאת חוסמת תתי סוגים של קולטנים לסרוטונין. בכך יורד שיעור תופעות הלוואי כגון: חרדה, חוסר שינה, בחילה, ופגיעה בתפקוד המיני, האופיניים לתרופות החוסמות את הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI), בעוד נשמרת רק הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין אשר אינם נחסמים. תופעות הלוואי הנפוצות הן: ישנוניות, עלייה ברמות הכולסטרול, עצירות, יובש בפה, תיאבון מוגבר, ועלייה במשקל.למירטאזאפין יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בחולי דיכאון עם הפרעת חרדה. כמו כן, מירטאזאפין משפרת את דפוסי השינה אצל חולי דיכאון בברכה,
דקירות בבטן אמצעית עליונה לא קשורות ללב אפילו לא אצל מסי ובטח שלא אצל אמבפה. מי יחגוג הערב ? לדעתי אמבפה.
פנינה בליץ, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מסבירה איך להבחין בין חרדה נורמלית לבין הפרעת חרדה, כיצד השפיעה המלחמה על הבריאות הנפשית שלנו ואיזה כלים יכולים לעזור
ד"ר ילנה יוחייב, פסיכיאטרית המנהלת מרפאה לבריאות הנפש: "אנשים שחשבו על עצמם כבעלי חוסן נפשי גילו במלחמה שתחושת הביטחון שלהם התערערה לגמרי"
המצב הבטחוני הסוער מכניס את כולנו למצוקה אמיתית בעיקר כשזה נוגע לילדינו הרכים. הפחד הגדול הוא שהם חלילה יפגעו. תחת לחץ ובהלה לא כולנו מתפקדים היטב, אז החלטנו להתמודד עם הנושא המבהיל הזה ולעשות עבורכם קצת סדר. לשם כך, שוחחנו עם ד"ר שי ארליך, רופא בכיר באשפוז יום בבית החולים לילדים שניידר, וקופת חולים כללית במחוז דן פתח תקווה
תמי רוסו לייזרוביץ, פסיכותרפיסטית המלווה אנשים בצמתי חיים מרכזיים ובפרט במשברים של אמצע החיים, מסבירה אילו כלים ושיטות עומדים לרשות ההורים שמתמודדים עם חרדה ונאבקים יום יום כדי "להחזיק את הבית"
השנה האחרונה סיפקה הרבה סיבות טובות לחרדה עבורנו, ההורים, כך שלא מפליא שהיא חלחלה גם לילדים. עם החזרה ללימודים, חרדות ישנות וחדשות עלולות להתעורר – כיצד ניתן לסייע לילד להתמודד?
אין לזה תרופת פלא: דיכאון על כל צורותיו עוד לא מוכר מספיק למדע ולכן גם הטיפול בו הוא עניין מורכב שיש להתאים אישית לכל מטופל. מה הן האפשרויות?
כולנו יודעים שחשוב להקפיד על שגרת בדיקות וטיפולי שיניים ולבקר במרפאת שיניים גם כדי למנוע בעיות עתידיות. אך גם אם איחרתם את המועד ואתם זקוקים לטיפול מתקדם יותר, במרפאת סיטי דנט ימצאו עבורכם את הפתרון, תוך צעדים משמעותיים להפחתת החרדה
מגפת הקורונה תפסה אותנו לא מוכנים. את האיום הזה לא הכרנו עד היום. הוירוס תקף לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. המגפה העולמית הזו הפיצה חרדה ופאניקה בכל מקום, דאגה למבוגרים במשפחה, פחד מהידבקות. פרופ' אמריטוס לאון גרינהאוס:"הושרשו הרגלים חדשים, ויש סיכוי רב שהסובלים מחרדה יפתחו תסמונת פוסט טראומטית בשל הקורונה"
סובלים מהפרעות חרדה אחרי הקורונה? לפניכם האופציות לטיפול נפשי וגם תשובה לשאלה: האם באמת טיפול בשיחה מועיל כמו טיפול תרופתי?
Cognitive behavioral therapy) CBT) היא גישה טיפולית מבוססת תודעה שמטרתה לשנות מחשבות שליליות, חרדה ודיכאון. כיצד עובדת השיטה ואילו בעיות היא פותרת?
ממחקר חדש עולה: הקורונה שילשה את מספר היולדות שסבלו דיכאון לאחר לידה. 41% דיווחו על תסמיני דיכאון, 72% חוו חרדה בעוצמה גבוהה
דוח "פני החברה" של הלמ"ס מציג את המחיר הבריאותי ששילם הציבור שנה לאחר 7 באוקטובר: 1.32 מיליון ישראלים עם מוגבלות מוכרת, כל אדם שלישי מדווח על דיכאון וגם תוחלת החיים ירדה
דיכאון בגיל מבוגר (65 ומעלה) הוא עניין שכיח שהמודעות אליו עולה בהדרגה, ומקבלת ביטוי טיפולי, הן ברמת הקהילה והן ברמה הקלינית. ד"ר אהוד רוזיצקי, רופא מומחה בפסיכיאטריה, פותח צוהר אל הסיכונים הנלווים לדיכאון בגיל השלישי, ועל דרכי הטיפול בהם
נשים וגברים רבים מתמודדים עם דיכאון בדרגות שונות, אך חלקם לא מאובחן ורבים אפילו לא מודעים לבעיה, מה שגורם להם סבל מיותר. אבחון וטיפול מתאימים יכולים לעזור להרגשה הרבה יותר טובה
כ-70% מהילדים ובני הנוער שסובלים מהפרעות קשב וריכוז יסבלו מהפרעה זו גם בגיל מבוגר, רק הביטוי שלה ישתנה. ד"ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר, מומחה לטיפול בהפרעות ADHD, מסביר מה הם התסמינים של הפרעה קשב וריכוז בגיל מבוגר ומה הן אפשרויות הטיפול
בהיבטים מסוימים נדמה שחזרנו לשגרה כמעט מלאה, אבל מתחת לפני השטח הילדים ובני הנוער מתמודדים עם קשיים רגשיים ונפשיים לא קלים, ומערכת הבריאות לא מצליחה לעמוד בעומס ולספק מענים הולמים. אז איך בכל זאת מתמודדים?
מה ניתן לעשות בזמן התקף חרדה כדי להוריד את מפלס האימה, למה זה קורה, האם יש טיפול תרופתי ואיך ניתן למנוע את ההתקף הבא? כל הפרטים בכתבה הבאה
כולנו נתקלים במשברים נפשיים מעת לעת – אם בעקבות אובדן של אדם קרוב, פיטורין פתאומיים מהעבודה או שברון לב. כיצד מתמודדים ומה הם סימני האזהרה לכך שאנו זקוקים טיפול?
מחקר חדש ממרכז שניידר לרפואת ילדים חושף את ההשלכות הבריאותיות והנפשיות של השבי על החטופים ששבו מעזה. הממצאים, שפורסמו בכתב העת הבינלאומי Acta Paediatrica, מעלים חששות כבדים לגבי בריאותם ארוכת הטווח של השבים
ד״ר גזמאוי ריהאם, מרצה בנושאי בריאות, מאמנת לאורח חיים בריא, מטפלת נפשית בילדים ונוער בשיטת ה-CBT ומדריכת הורים, מסבירה מה לעשות בימים קשוחים אלה כדי להרגיש טוב יותר ולהוות מודל התנהגותי חזק ויציב לילדים
איך נראית יציאה נפשית מעבדות לחירות ואיך ייראה ערב הפסח כאשר החטופים בעזה נלחמים על חייהם במנהרות החמאס, מאות חיילים הרוגים, יותר מאלף אזרחים נטבחו ועשרות אלפים מפונים מביתם. עם שלם בטראומה, אבל "חייבים להיות אופטימיים", אומר הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ'
בישראל חוגגים את שובם של החטופים החיים, כאשר בבתי החולים נערכו לקליטתם ולשיקומם, לצד חשש כבד: האכלה בכפייה לאחר הרעבה ממושכת, עינויים, נזקי גוף ופגיעה נפשית חמורה שיכולים להיות רק חלק מאתגרי הצוותים הרפואיים
שבוע שינה בטוחה לתינוקות שיחול החודש מהווה תזכורת עצובה להורים שאיבדו את התינוק שלהם לתסמונת מוות בעריסה אך גם מעורר מודעות למניעת האסון הבא. שירן אבקסיס, שבנה בן 4.5 חודשים מת מוות עריסה, משחזרת את האירוע רגע אחרי רגע
לרגל חודש הגאווה, בדקנו מה אומרת הרפואה על הקשר בין הסתרת זהות, סטרס כרוני ובריאות הגוף והנפש. ד"ר אילן טל מסביר מדוע המחיר של החיים בארון עלול להיות גבוה מכפי שרבים חושבים.
אם כל בדיקות הלב תקינות ואם ברקע יש גם חרדה וגם היפוכונדריה אז קשה לי להאמין שהכאבים קשורים לבעיה בלב.
שלום.מירטאזאפין (מירו) היא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי, השונה מזה של שאר נוגדי הדיכאון. מירטאזאפין חוסמת במוח קולטנים מסוג אלפא 2, האחראים על משוב שלילי לשחרור נוראפינפרין. חסימה של קולטנים אלו מעלה את רמות נוראפינפרין בתאי המוח. נוסף לכך, מירטאזאפין גורמת לשחרור סרוטונין, ויחד עם זאת חוסמת תתי סוגים של קולטנים לסרוטונין. בכך יורד שיעור תופעות הלוואי כגון: חרדה, חוסר שינה, בחילה, ופגיעה בתפקוד המיני, האופיניים לתרופות החוסמות את הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI), בעוד נשמרת רק הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין אשר אינם נחסמים. תופעות הלוואי הנפוצות הן: ישנוניות, עלייה ברמות הכולסטרול, עצירות, יובש בפה, תיאבון מוגבר, ועלייה במשקל.למירטאזאפין יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בחולי דיכאון עם הפרעת חרדה. כמו כן, מירטאזאפין משפרת את דפוסי השינה אצל חולי דיכאון בברכה,
דקירות בבטן אמצעית עליונה לא קשורות ללב אפילו לא אצל מסי ובטח שלא אצל אמבפה. מי יחגוג הערב ? לדעתי אמבפה.
אתה יודע שלא קשור ללב וגם אני יודע
בגילך אחרי כל הבדיקות שעשית ניתן לחזור עליהן אחרי מספר שנים - 3 מינימום
אני מסכים עם האבחנה שלך למטה. אתה בחרדות. אין צורך ביותר מבדיקת קומבו אחת.
שלום טל, לשאלתך: מה העניין שאני חווה? האם זה מוכר? הגיוני? מתי אמור לעבור אם בכלל?? כן זה מוכר והגיוני. מה שאת מתארת בהחלט יכול להיות תופעות לוואי של ציפרלקס. רוב האנשים שלוקחים ציפרלקס חווים אותו כלא מרדים ואפילו מעורר ולכן כשמתחילים את התרופה הזו לראשונה ההמלצה היא ליטול אותה בבוקר. עם זאת חלק קטן אך לא מבוטל של האנשים (אולי 10%) מרגישים שהציפרלקס מרדים ומעייף. לאלה ההמלצה היא פשוט להעביר את הכדור לערב. חוסר תאבון, מחשבות מייאשות ודכדוך צפויים לחלוף תוך כמה ימים, אם תצליחי להחזקי מעמד ולהמשיך את הטיפול. אם תיטלי את התרופה בערב ותישני את השעות הקשות, יהיה לך אולי קל יותר לעבור את התקופה הראשונית הזו. תודה על הברכות ושבת מצויינת גם לך.
להבנתי ניתן לחלק את תלונותיך לסחרחורות התקפיות ולתחושות של ניתוק. סחרחורת בעל אופי סיבובי אמיתי (ורטיגו) המותארת כתחושה שכל העולם סב סביבך עשויה לנבוע ממקור האוזן הפנימית או ממקור המוח.אני מניח כי עברת את הבדיקות הרלוונטיות ולא נמצאו ממצאים פתולוגים. התנתקויות קצרות עשוית להצביע על מקור כיפיוני ולכן ניתן להשלים את הבירור עם בדיקת EEG.במידה ואכן כל הבירור ימצא שלילי בהחלט סביר כי מדובר בתלונות שמקורן נפשי ןיתכן כי כדור ציפרלקס איננו הטיפול המיטבי ויש צורך לשנות טיפול תרופתי או להוסיף טיפולים פסיכותרפיים. מכל מקום חשוב מאוד לשמוע את התלונות ממקור ראשון,לקבל היסטוריה רפואית מלאה ולבצע בדיקה נוירולוגית. הינך מוזמן לפנות למרפאות הנוירוולגיות במרכז הרפואי תל אביב.
שלום דוד, GAD הם ראשי תיבות של Generalized Anxiety Disorder ובעברית הפרעת חרדה מוכללת. בניגוד לחרדה ספציפית הממוקדת בנושא מסוים - כמו למשל חרדה מטיסות (שבאופן עקרוני ניתן להימנע מהן ומהחרדה הכרוכה בהן), ב-GAD פולשת החרדה לתחומי חיים רבים או לחילופין עוברת מנושא אקטואלי אחד לאחר. בכל מקרה, היא מלווה דאגנות מתמדת, לעתים תופעות פסיכוסומטיות כמו דופק מהיר או נדודי שינה, קשיי ריכוז ואי-שקט כללי. ציפרלקס היא תרופה ממשפחת SSRI המעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח ובישראל היא תרופת הבחירה הראשונה הנמצאת בשימוש הנרחב ביותר לטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון. מבין הפרעות החרדה השונות החפיפה בין הפרעת חרדה מוכללת לדיכאון היא הגבוהה ביותר ומגיעה ל-30%, כך שהתרופה שניתנה לך בהחלט מתאימה. בהחלט יש מקום להתחיל טיפול פסיכולוגי, כאשר טיפול הבחירה הראשון מבין הטיפולים בתחום זה היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). סקירה נרחבת על גורמי ההפרעה ודרכי הטיפול בה תוכל למצוא במאמר הבא: https://www.giditherapy.co.il/?p=2259 בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il
1.מחלה של הסינוס אכן מתבטאת בדופק איטי , מחלה של הסינוס כשהדופק מאד איטי יכולה לגרום לחולשה סחרחורת ואף איבוד הכרה 2.יכול להיות 3.ברפואה הכל יכול להיות , לא נשמע לי הגיוני , למה שפתאם יפול לחץ הדם ? בשכיבה...?
היי תום, קודם כל, שמחה לשמוע שהאזנת לפרק ושהוא תרם לך (אגב, זה פרק חדש שעלה השבוע). אכן, ההבדל המרכזי בעיניי בין OCD לבין הפרעות חרדה אחרות הוא הפחד לאבד שליטה על עצמך, בעוד שבחרדות אחרות הפחד הוא מדברים חיצוניים בד"כ. הבדל חשוב נוסף הוא שהמחשבות הטורדניות אינן מגיבות לקול ההיגיון, כאשר בהפרעות חרדה מסוגים אחרים ניתן "לדבר" יותר להיגיון של האדם. חרדת בריאות אכן נחשבת כיום לסוג של OCD, ב-DSM-5 היא כבר מופיעה תחת OCD. זה כולל גם חרדה לגבי בריאות הנפש, שהיא חרדת בריאות לכל דבר. לגבי תכונות האישיות שמאפיינות את הסובלים מ-OCD, חלקן יכולות להתאים גם לאנשים שסובלים מחרדות אחרות, אבל כמובן לא כולן (למשל פרפקציוניזם). אני חושבת שחשוב להבדיל בין OCD לבין הפרעות חרדה אחרות, מאחר שהמנגנון הוא קצת שונה, כפי שהסברתי, וזה משפיע על דרכי הטיפול. יש הרבה דמיון לטיפול בחרדות אחרות, אבל יש גם הבדלים - למשל, חשוב לא לנסות לענות למחשבות בהיגיון ולא לתת "אישורים", וטיפול בהתנהגויות כפייתיות הוא קצת שונה מטיפול בהימנעויות והתנהגויות הביטחון שמגיעות עם חרדות מסוגים אחרים. לדעתי, מבחינת התפיסה העצמית שלך זה לא אמור לשנות, כי זה לא אומר כלום על חומרת הבעיה או הקושי לטפל בה. ראיתי הרבה מקרים של OCD "קל", אצל אנשים נורמטיביים ומתפקדים לחלוטין, ולעומת זאת מקרים של חרדה קשה שמנעה מאנשים תפקוד (למשל אגורפוביה, שבמקרים קשים שלה אנשים אינם יוצאים מהבית כלל). חג שמח!
ממש לא נשמע אי ספיקת לב ולמה שתהייה אי ספיקת לב? אם אתה רוצה להיות שקט תעשה בדיקת אקו דופלר בטח לא לחזור על ה CT
גם חרדה גם סטרס וגם הורמונים משפיעים על כמות הפעימות המוקדמות לכן כל מה שתארת אמיתי והגיוני.
אפקט=רגש. בבדיקה הפסיכיאטרית אפקט הוא ההתרשמות האובייקטיבית (יחסית) של הבודק לגבי מצב הרוח של הנבדק (בנוסף לתחושה הסובייקטיבית שהנבדק מציין). בבדיקת האפקט מתרשמים מהגוון - שמח, עצוב, חרדתי וכו'. מתרשמים מטווח האפקט - האם האדם מביע את מלוא טווח הרגשות או שלא נראים שינויי הבעה. מתרשמים מהתאמת האפקט - האם כשאדם מספר על משהו עצוב הוא נראה עצוב או צוחק באופן לא מתאים. באפקט מצומצם הכוונה שההבעה של הרגש בהבעות הפנים לא מלאה.
היי ישראל, אם אתה סובל מאוד מרעשים כאלה, עד כדי כך שאתה מדמיין אותם, אפשר להיחשף אליהם באופן הדרגתי על מנת להפחית את הרגישות כלפיהם. למשל, אפשר לראות סרטון של ציפורניים מתחככות בברזל, בתחילה ללא סאונד, ולאחר מכן להגביר בהדרגה. בשלב הבא אפשר לנסות בעצמך להעביר ציפורניים על ברזל. כמובן שאתה יכול להיות יצירתי ולהגות בעצמך את שלבי החשיפה. בברכה,
כנראה התנקז שטף דם תתעורי קטן. פנה לבדיקת כירורג/פרוקטולוג
ל hiv כן.
דקירות מאד לא אופיניות לסיבה קרדיאלית , וממה שתיארת נשמע בהחלט יותר קשור לשריר בבית החזה.
שלום ארי. לאחר כחודש של תוספת סרוקוול 25 מ"ג ניתן היה לצפות לאפקט נוגד חרדה כולל. ניתן לשקול העלאה נוספת למינון עד 50 מ"ג. בהצלחה
קובי שלום, חסרים נתונים בשאלתך אבל ההתרשמות הכוללת היא שיש פה בעיקר עניין התנהגותי. חוסר הביטחון או האמון שלך במערכת העיכול יוצר כדור שלג וזה כמו נבואה שמגשימה את עצמה. בנוסף, ייתכן שהתזונה שלך מעודדת פעילות מעיים ודחיפות יציאות. אני לרוב מטפלת הן בהיבט התזונתי והן בהיבט הרגשי באמצעות ביופידבק בשילוב CBT. אני ממליצה לך לקרוא קצת עם הנושא באתר שלי. בכל מקרה יש לך לפנות לאיש מקצוע עם ניסיון במערכת העיכול לקבלת מענה מותאם אישית. בברכה, אורלי מנירב דיאטנית קלינית וגסטרו www.orlydiet.co.il
שלום ירין. שמח שאתה מרגיש טוב יותר עם השילוב התרופתי. בדרך כלל אשר מדובר על הפרעות חרדה מגיל צעיר וקיים מהלך כרוני אנו ממליצים על טיפול ארוך טווח של מספר שנים. אין מדובר בטיפול כל החיים. אם יהיה מצב של ריפוי מלא ללא חרדה מוגברת לאורך מספר שנים יש מקום להורדת מינון ולהפסקת טיפול עם חשיבה שבעת התלקחות והחמרה ניתן לחזור לטיפול. בכל מקרה ממליץ כעת להפסיק קסנקס בהדרגתיות איטית ומבוקרת יחד עם הרופא המטפל לאור סיכון להתמכרות לטווח ארוך. בהצלחה.
שלום צור. ניתן לשקול טיפול בלוסטרל, טיפול באנאפראניל או שילוב של תרופה נוגדת דיכאון עם תרופה אנטי פסיכוטית אטיפית כמו אריפליי או סרוקוול. כמו כן כדאי לשלב טיפול פסיכולוגי בדגש CBT. בהצלחה
שלום עופר. סרקוול במנון נמוך של 25 מ"ג יכול מאוד לעזור בטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון בכך שהוא מרגיע מאוד וגם משרה שינה. היתרון הגדול הוא שזו אינה תרופה ממכרת. יש לציין כי התרופה אינה בסל הבריאות להתוויה זו ויש לרוכשה באופן פרטי במחיר שהוא יחסית נמוך. אם סובלים מעייפות קשה בבוקר ניתן לקחת את הכדור מוקדם יותר בערב או לקחת רק חצי כדור. בהצלחה
קרוב לודאי הבעיה אינה ממקור רפואי. אם נורת חשמל לעיתים נותנת אור חזק ולעיתים לא, כנראה הבעיה במקור החשמל... כנראה מרכיב חרדתי פוגע באיכות הזקפה (במודע או בתת מודע). גם אופן ההופעה (פתאומי) מכוון לכך. אתה מוזמן להתייעצות סקסולוגית על מנת לקבל מענה בתחום זה. הכדורים מהווים אקמול, בעוד אתה זקוק לסתימה בשן... :)