חרדה משתקת: מתי חובה לפנות לעזרה מקצועית?

עיקרי הדברים:

המלחמה ואי הוודאות המתמשכים בישראל יצרו גל של חרדות קשות בקרב האוכלוסיה.

חרדה נורמלית נועדה להגן עלינו ולשרת אותנו, אך כאשר היא משתקת ומונעת תפקוד רגיל, יש צורך בטיפול מקצועי.

שיטות טיפול כמו CBT ומיינדפולנס, לצד אורח חיים בריא, פעילות גופנית וטכניקות נשימה, מסייעות להתמודד עם חרדות ולשפר את התפקוד היומיומי.
_______________________________

המלחמה וחוסר הוודאות המתמשכים בישראל יצרו גל של חרדות קשות בקרב האוכלוסיה, כאשר מטפלים ופסיכיאטרים מדווחים על עלייה חדה בפניות לטיפול מכל הגילאים.

"חרדה נורמלית נועדה להגן עלינו ולשרת אותנו, אך כאשר היא משתקת ומונעת תפקוד רגיל, זה סימן שיש צורך בטיפול מקצועי שמשלב לעתים גם תרופות וגם פסיכותרפיה", מסבירה פנינה בליץ, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית. "שיטות טיפול כמו CBT ומיינדפולנס, לצד אורח חיים בריא, פעילות גופנית וטכניקות נשימה מסייעות להתמודד עם חרדות ולשפר את התפקוד היומיומי".

מה ההבדל בין חרדה נורמלית לבין חרדה שדורשת טיפול מקצועית?

"יש הבדל מאוד גדול. חרדה נורמלית באה לשרת אותנו - למשל, לא לגעת בתנור, או כשאנחנו רואים רחוב חשוך, נבחר ללכת בדרך אחרת מוארת. חרדה שמשתקת אותנו ולא מאפשרת לנו לפעול דורשת התערבות מקצועית".

באיזה שלב אדם צריך להבין שהחרדה שלו עברה את הגבול ודורשת התייחסות מקצועית?

"במקרה של צעירים במשפחה, הורים יכולים לשים לב לזה שהבן/בת לא רוצים לצאת מהבית, לא מתפקדים ולא עושים את הדברים הרגילים - זה סימן שהחרדה משתקת. כשאדם לא יוצא לעבודה, לא הולך ללימודים, לא מנהל חיים רגילים - זה סימן שצריך לפנות לטיפול".

איך המלחמה והמצב הבטחוני השפיעו על רמות החרדה בישראל?

"הרבה אנשים היום, במיוחד אחרי המלחמה המאוד קשה שעברנו וחוסר הוודאות, לא מצליחים לשלוט בחרדות שלהם. השבוע למשל היתה אצלי אישה צעירה, אמא לשני ילדים קטנים, שהבינה שכבר מגיל ארבע היא סובלת מחרדות. מה שהוציא את זה החוצה בצורה חזקה זו המלחמה שעברנו. היא החליטה שפעם לתמיד היא צריכה לטפל בזה. אני חושבת שאנחנו מדינה בטראומה, מוצפים בחרדות. יש כאלה שמתפקדים עם החרדות והפחדים ויש כאלה שנופלים למצבים נפשיים קשים".

מה הם הגורמים לחרדות אצל מבוגרים שלא סבלו מכך בצעירותם?

"הרבה פעמים בטיפול אני מגלה שאכן היו להם חרדות. יש כאלה שבאים ומספרים שגדלו עם אמא או ההורים שהיו מאוד חרדים להם כל הזמן, דאגו עם כל יציאה מהבית והתקשרו לבדוק אם הכל בסדר. זו סביבה חרדתית ולפעמים הבעיה היא בין דורית כי זה עובר לילדים. גם אנשים מבוגרים, במיוחד אנשים שעברו טראומה בחיים כמו השואה, כשהחלה המלחמה, כל החרדות התעוררו מחדש. הם תפקדו שנים, בנו בית והקימו משפחה,  אבל כשקרתה הטראומה הזאת במדינה, כל החרדות צפו מחדש".

איך מבחינים בין חרדה רגילה להפרעת חרדה?

"זה תלוי איך האדם מתפקד וכמה הוא חרד במהלך היומיום. דרך שיחה מגלים את זה מהר מאוד - מגלים שהאדם מופעל רק על ידי החרדה וזה מציף אותו. החרדה נכנסת לכל הפינות בחיים שלו והתפקוד משתנה. אני לא מטפלת בחרדות מעבר לחרדות רגילות בלי שהאדם ייבדק על ידי פסיכיאטר, שהוא האינסטנציה הגבוהה ביותר להבחין אם זו הפרעת חרדה ואם צריך מעבר לפסיכותרפיה גם טיפול תרופתי".

מהי החשיבות של שילוב טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה?

"הטיפול המנצח בחרדות, גם בחרדות קשות, הוא שילוב של טיפול פסיכיאטרי תרופתי ופסיכותרפיה. ככל שפונים מהר יותר לטיפול, הפרוגנוזה של הצלחת הטיפול טובה יותר. יש לי בחור שנכנס בפעם הראשונה למצב של חרדה כשהתגייס לצבא. ההורים שמו לב שעובר על בנם משהו חריג, שהוא לא מתפקד כרגיל, ומיד פנו לעזרה. אחרי פרק זמן קצר, כשהוא מקבל גם טיפול תרופתי וגם בא לשיחות, הוא מתפקד בצורה אחרת לגמרי ומשתלט על המצב. זה הודות לערנות של ההורים שהבחינו שמשהו קורה".

מה הבעיה עם שימוש בתרופות נגד חרדה בישראל?

"יש תופעה בארץ שמעציבה אותי כבר מזמן, עוד לפני המלחמה והיא השימוש בפרוזאק. אנשים מקבלים מרשם לפרוזאק פעם אחת, מרופא משפחה או מפסיכיאטר ולוקחים את זה כמו סוכריות לכל החיים. זה פשוט מדהים. פעמים רבות הרופא או הפסיכיאטר לא דורשים לראות אותם פעם בשלושה חודשים, לעשות בדיקות תקופתיות, לראות אם הכל בסדר, לבחון אם צריך לשנות את המינון או אם המטופל כבר לא צריך את התרופה".

איזה כלים מעשיים את מלמדת את המטופלים להתמודדות יומיומית?

"אני משתמשת הרבה בשיטות של CBT ומיינדפולנס. קודם כל אורח חיים בריא - לקום בבוקר, לאכול שלוש ארוחות ביום כמו שצריך. חשוב מאוד גם נשימות שזה מרגיע, ופעילות גופנית - מה שהאדם יבחר, מה שמתאים לו. הפעילות הגופנית משחררת את המחשבות והאדם מתרכז בגוף. זה לא משנה אם זה הליכות, פילאטיס, התעמלות, כדורגל או כדורסל - חשובה פעילות גופנית, ובנוסף, לישון מספיק שעות בלילה".

האם יש כלים ייחודיים שאת משתמשת בהם?

"יש כל מיני טכניקות, אבל הבחירה היא בהתאמה למטופל. אם למשל האדם אוהב לכתוב - יש הרבה אנשים שמוצאים נחמה בכתיבה. לרוב, כאשר אנשים אוחזים עיפרון או עט ביד וכותבים, זה מסייע להם להגדיר את רגשותיהם ומחשבותיהם. אני נותנת משימות כתיבה למי שזה מתאים לו והם עושים את זה באופן עקבי. באים בהתחלה כל שבוע ועוברים על מה שהיה, והדגש תמיד על מה שהצליח כי תחושה של הצלחה מביאה עוד מוטיבציה ועוד הצלחה בעקבותיה".

איך עוזרים לאנשים לא להיסחף רגשית לחרדה?

"ברגע שעולה חרדה, נסחפים לזה רגשית והרגש מפעיל אותך. בטיפול לומדים לא לתת לרגש הזה לשלוט, להפעיל את הראש. למשל, אם ניקח חרדה בזמן המלחמה, מחשבה מרגיעה אומרת: יש לי ממ"ד בבית, אני מאורגן, אני לא לבד בבית, הממ"ד מסודר, אני פועל לפי ההוראות. אם מתחילים להיסחף רגשית - מה אעשה? מה יקרה? - לא מתפקדים טוב ונופלים."

את יכולה לתת דוגמה נוספת?

"במשך השנים כמטפלת היו לי הרבה מקרים של חרדת מבחנים, במיוחד במבחנים חשובים. אם המטופלים לומדים ויש להם מוטיבציה, יכולת ורצון לעבור את המבחן, אני מלמדת אותם להתמקד בנקודות חזקות: 'אני אעבור את המבחן, זה חשוב לי, אני למדתי, אני יודע את החומר, אני יכול לענות על השאלות', וזה מאוד עוזר. זה מכניס לאדם מחשבה חיובית ומחסל את המחשבות השליליות - 'אני לא יודע, אני לא יכול, אני לא מסוגל.' אני מחפשת תמיד בטיפול את ההצלחות, אפילו הקטנות - דברים שהתגברת עליהם וזה מאוד מחזק".

מה היית אומרת למישהו שנאבק עם חרדה אבל מפחד לפנות לעזרה מקצועית?

"אני יכולה רק לעודד אותו ולספר לו ולתת לו לקרוא כמה שזה עוזר. אציע לו גם לראות סרטונים של אנשים ששנים נאבקו בחרדות ולא טיפלו בזה, ובסוף קיבלו עזרה ויצאו מזה בצורה טובה מאוד. בדרך כלל הם משתכנעים לטפל ולפנות לטיפול, אבל אדם צריך לרצות להגיע לטיפול. לפעמים זו המשפחה שפונה וצריך להדריך את המשפחה איך לשכנע את האדם להגיע לעזרה. ברוב המקרים, לפי נסיוני, זה עובד וכן פונים".

________________________________________________

פנינה בליץ היא פסיכותרפיסטית מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת עם למעלה מ-30 שנות ניסיון בטיפול אישי, זוגי ומשפחתי. פנינה מוסמכת על ידי האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין, משמשת כמדריכה מוסמכת לטיפול משפחתי וזוגי ומתמחה בטיפול בשיטתCBT . היא מטפלת במגוון רחב של נושאים: טיפול זוגי, טיפול במערכות משפחתיות מורכבות, חרדות, טראומות, דימוי עצמי נמוך וקשיים ביחסים בינאישיים. בקליניקה שלה בקריית ביאליק היא מעניקה טיפול מסור ורגיש בסביבה תומכת ובטוחה. לקביעת פגישה: 054-4527822. ליצירת קשר עם פנינה בליץ

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילום ראשי: שאטרסטוק)