פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה

הפורום הנוכחי הוקם מתוך התפיסה כי היבטים רגשיים הנם חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם קשיי הפריון וטיפולי הפוריות. המפגש עם נושאים אלה עשוי להעלות רגשות מכאיבים ותחושת בדידות, שמחירם גזילת משאבים נפשיים הנחוצים להמשך ההתמודדות עם טיפולי הפוריות. מטרת הפורום היא לספק ייעוץ ותמיכה רגשיים לאלה המעוניינים לשתף בתחושות, מחשבות ולבטים, הנוגעים להתנסויותיהם עם בעיות פריון והטיפול בהם. כמו-כן מהווה הפורום בית חם ובמה לחילופי דברים, שיתוף בחוויות ותמיכה הדדית בין משתתפי הפורום. אני מקווה כי תמצאו בפורום מסגרת מכילה המספקת תמיכה ומאפשרת התחזקות ואף צמיחה. אני כאן לשירותכם, קרן קורניק
750 הודעות
444 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות - ייעוץ רגשי ותמיכה

17/03/2009 | 09:16 | מאת: מיטל

מה עושים בשבועיים מורטי העצבים האלו עד לאפשרות ביצוע בדיקת הריון ???????????????????????????????????????? אני כוססת ציפןרניים וממש מיתרגשת מתוצאות הבדיקה אני אחרי "ביוץ מלאכותי " שניגרם ע"י איקקלומין + חיזוק הרירית עם אסטרופם בסו"פש בייצתי ומקווה לבשורות טובות . האם ישנם סימנים להיתעברות ??.

לקריאה נוספת והעמקה

מיטל שלום, הסימן היחיד שיכול להעיד בברור על הריון הוא בדיקת דם ביום האיחור של המחזור. במקרה של טיפולים, מדובר בשבועיים לאחר יום הביוץ. ההמתנה לתשובה היא בהחלט לא פשוטה, לאור אי וודאות, המתח והציפיות הגבוהות.נסי להקפיד על שגרה, להתמיד בעיסוקים היומיומיים. בהצלחה, קרן

17/03/2009 | 19:30 | מאת: טלי

הי מיטל, אני כל כך מבינה אותך.... השבועיים האלה מורטי עצבים!! במיוחד שחושבים שכל דבר הכי קטן זה סימן לתשובה שלילית או חיובית. בטיפול הקודם חשבתי שאם לא אצפה או שאם אתכונן לתשובה שלילית,זה יקל עלי להתמודד עם האכזבה במידה ותהיה, אבל אז גיליתי ששום דבר לא מקל על האכזבה, אז מאותו רגע אני מנסה לשמור על אופטימיות ולהסיח את דעתי.. בהצלחה!!

24/03/2009 | 08:42 | מאת: אפשראחרת

בוקר טוב מיטל, בהצלחה רבה לך יקירה ומאחלת לך שבעוד שבוע ימים תתבשרי בבשורות טובות. שמת כל כך הרבה סימני שאלה אחרי המילה הריון. מזמינה אותך להחליף את סימני השאלה ואת הספק. נכון. זאת תקופה לא קלה אך זהו מצב שדורש ממך להיות בחיבור מלא לכל הפעולות שעשית טרם ההמתנה. ועכשיו שאני כותבת את המילה המתנה אפשר גם לקרוא אותה כ"מתנה". זה זמן שלך שאת יכולה לבחור לקחת אותו לאן שתבחרי. מזמינה אותך לדמיין בכל רמות החושים שלך את הטוב ואת ההזדמנות. תאמיני בעצמך, ביכולות ובעוצמות שלך. תני לזמן הזה משמעות. תיצרי פירוש אחר למצב ההמתנה...על ידי התבוננות באותו מצב מזווית ראיה אחרת, תיצרי לך "מסגרת" צבעונית ויפה...מצב ההמתנה ישאר עד שהוא יסתיים אך הפירוש שלו ישתנה וכך גם את תחווי זאת אחרת. בהצלחה יקירה וחיבוקים חמים, יום מבורך, נעמי

שלום בנות אני מתגוררת באזור הצפון ומתלבטת האם לבצע את טיפולי ההפריה החוץ גופית (איני משלמת דרך הפרטי אלא ציבורי) בבית חולים כרמל או פוריה יש למישהי המלצה?

28/03/2009 | 13:14 | מאת: vikias8

שלום לך, אני ממליצה לך על בי"ח כרמל השאלה שנשאלת כמובן מאיזה אזור את בצפון ואם את ניידת כלומר עם רכב. בכל מקרה אין לי מושג לגבי פוריה אבל בי"ח כרמל הוא מצויין אני מטופלת שם ואם את צריכה רופאים אז הרשימה שלי מאוד קצרה תבקשי את ד"ר ישי או ד"ר וינר שניהם מעולים עם יחס אנושי מאוד.

04/04/2009 | 08:25 | מאת: אפשראחרת

היי יעל, טופלתי בכרמל לפני הרבה מאוד שנים ולכן אני לא מכירה היום את הרופאים שם. אני מכירה רופא מצויין בשם ד"ר לויט נתן שעובד היום בביה"ח בני ציון. שאני שומרת לו זכות גדולה בהצלחה שלי. מאחלת לכם הצלחה רבה ושהות קצרה מאוד בתהליך. חג שמח לכם וימים מלאים בשפע של התחדשות, אור ואהבה. נעמי

02/07/2015 | 01:18 | מאת: מעיין

רק לא פוריה יחסי אנוש נוראיים ללאנרגישות מימנימאלית

15/03/2009 | 11:58 | מאת: גברת

שלום רב אני בת 33 נשואה +2. הריונות ספונטיים ללא קשיים כלל. לאחר כ9 חודשים של ניסיונות להרות (ביולי 08) הופניתי לצילום רחם והתגלתה חסימה בחצוצרה. החסימה נפתחה במהלך הצילום והודגם מעבר חופשי. על אף זאת לא נקלטתי להריון והתחלתי בבדיקות לקראת הזרעה. בחודש המיועד להזרעה נקלטתי באופן ספונטני. אולם בשבוע 8 לאחר שנצפתה אי התפתחות של העובר עברתי הפלה (סוף נובמבר 08). מאז אני שוב מנסה להרות ללא הצלחה. מאז ההפלה ועד היום הייתי שרויה במצב של מתח נפשי, עצבנות רבה לחץ וטראומה. גם בשל ההפלה כי חיכיתי זמן רב לתהריון שהיה ולא היה היה, גם בשל המלחמה שהייתה בדרום. בנוסף לכל אלה בזמן המלחמה בתי (בת ה-5) עברה תקיפה מינית על ידי בן דודה (בן 13). האם יתכן שמצב נפשי כזה פוגע בביוץ או בכלל במוכנות של הגוף להריון?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, מדבריך נשמע שעוברת עליך תקופה קשה. בפרק זמן לא ארוך, התרחשו בחייך מס' אירועים משמעותיים ועוצמתיים, שלהם השפעות ברורות על המישור הרגשי. מכיוון שלמישור הגופני והרגשי השפעה הדדית אחד על השני, בהחלט קיימת אפשרות שלמצב הרגשי השלכות על סדירות התהליכים הטבעיים של הגוף (למשל, איחור בהופעת המחזור וכו'). עם זאת,לא תמיד מידת ואופן ההשפעה בין שני המישורים ברורה או אפילו באה לידי ביטוי. אני מקווה שאת מצליחה להתמך ולהעזר במערכות תמיכה שסביבך (משפחה/חברים/תמיכה רגשית מקצועית) בתקופה כה לא פשוטה. אל תהססי לפנות בכל שאלה או צורך שיעלה, קרן

17/03/2009 | 17:29 | מאת: טלי

הי, מאוד יכול להיות שהגוף שלך מגיב לכל מה שעברת ונשמע שעברת ה ר ב ה. גם הגוף, כמו הלב, צריך לעכל את כל מה שקורה. זה שבעבר כבר ילדת אחרי 2 הריונות ספונטנים זה ממש טוב ומראה הרבה על הגוף שלך והיכולת שלו ליצור ולעמוד בהריון. מקווה ובטוחה שיסתדר בהמשך! טלי

14/03/2009 | 14:17 | מאת: ויקי

הי בנות, אני כל כך שמחה שמצאתי את הפורום הזה. יש לי שחלות פוליציסטיות ואני לא מצליחה להכנס להריון אפילו עם 4 כדורי איקקלומין ביום! לפני יומיים היינו אצל הרופא הוא אמר לנו לבוא שוב ביום שני לראות אם יש ביוץ, אם אין אז אנחנו צריכים ללכת למרפאת פריון. אני כל הזמן חושבת על ההריון שאני כל כך רוצה ולא מצליחה להשיג, אני בוכה לפעמים סתם כי אני שומעת על עוד חברה שבהריון או צריכה ללדת, אני כל כך מפחדת שזה יקח עוד הרבה זמן. ואני אשמח לקצת עידוד. ואם מישהי יודעת להגיד לי מה עושים במרפאת פריון אני אשמח. וקרן היקרה, אני מרגישה שזה עוזר לי לשתף את כולכן במה שאני מרגישה ואני הייתי שמחה לקבל גם תגוב הממך כפסיכולוגית לבעיה הזאת שלכולנו כאן יש. איך מתמודדים עם זה?!

ויקי שלום, מדבריך לא ברור כמה זמן את מתמודדת כבר עם קשיי הפריון. תהליך קבלת אבחנה ואף עצם ההפניה "הרשמית" למרפאת פריון מעוררים באופן טבעי חששות, מתח והרבה אי וודאות. זאת, במיוחד כשנראה שאתם עדין בתהליך של חיפוש אופן הטיפול המתאים לך. קיימים היום מגוון אמצעים להשראת ביוץ, והעובדה שכדורי האיקולומין במינון הנוכחי לא השיגו את התוצאה הרצויה, אינה אומרת בהכרח ששינוי המינון או מעבר לטיפול אחר להשארת ביוץ לא יהיו יעילים. השפעת תכשירים אלה על האישה נוטה להיות אינדיבידואלית וגם הבחירה בתכשיר מסויים מושפעת מהעדפותיו המקצועיות של הרופא. מקווה שתוכלי למצוא בפורום הנוכחי במה לשאלות, תמיכה ושיתוף. בברכה, קרן קורניק

18/03/2009 | 20:20 | מאת: ויקי

הי קרן, אני ובעלי מנסים להרות 11 חודשים, 4 חודשים מתוכם אנחנו מטופלים באיקקלומין ללא הצלחה (חוץ מזה שהרירית דקה יותר). בכל אופן היום הייתי אצל הרופא והוא הפנה אותנו למרפאת פריון בבית חולים בלינסון. האמת, אני בשלב של מצב רוח לא טוב כי אני חוששת שאני לא אהיה בהריון לעולם. אני יודעת שאני מגזימה ואני יודעת שהטכנולוגיה כאן בישראל היא מהטובות בעולם ובכל זאת עולים בי פחדים לפעמים, שאני חושבת על זה במיוחד, שאני רואה נשים בהריון עוד יותר. לפעמים יש לי התפרציות בכי (מסכן בעלי שצריך לסבול את זה) אני מקווה שיהיה בסדר אני אעדכן אתכן איך היה במרפאת פריון- אני מקווה שיקבעו לי תור מהר כי אין לי סבלנות כבר! תודה תודה ובהצלחה לכולן, תהיו חזקות:)

14/03/2009 | 10:25 | מאת: ענבל

שלום רב אני בת 33 ואופטימית לפחות משתדלת, ואם לילד מתוק בן שנה ו 5 ח'.מנסים שוב ונתקלים בבעיה קלה.לא מכירה את המונחים המיקצועיים אך מרגישה כי ישנה התקצרות בין שלב הביוץ וקבלת הוסת (משהו כמו 10 ימים לערך)מקריאה הבנתי כי שלב לוטאלי קצר.או בעיה עם הגופיף הצהוב. מנסה לא להכניס לראש שלי רעיונות..הרי יש לי ילדון קטן בבית אזי משהו במע' בכ"ז עובד...?! מטיבעי מעט לחוצה ויותר מדי מכווונת מטרה.ומזכירה לעצמי שיש חיים קטנים וגדולים בבית שצריך לדאוג להם ומעלים על פניחיוך עשרות פעמים ביום. לא יודעת איך ניגשים עם האינפו' לרופא כך פתאום מה אומרים ,איך מסבירים לו שיש משהו,משהו קורה ,אני מנסה וזה לא ממש נתפס.האמת היא שאחת ל x זמן גרוני נחנק מדמעות שווא וממשיכים בשיגרת החיים (שאגב פרט לכמה דרות של באסה תהומית כאילו שחרב עלי עולמי,ממשיכה כרגיל. אשמח לכל תמיכה, מי יודע כמה אני זקוקה לה כרגע. שבת שלום לכולכן ויישר כוח,אנחנו בכל זאת אלו שמניעות את העולם קדימה בפוריותינו! ענבל

14/03/2009 | 14:21 | מאת: ויקי

הי ענבל, אני מבינה אותך, אני מבינה שאת נחנקת לפעמים מדמעות... זה בסדר לבכות לפחות לי זה עוזר. אני מציעה לך להסתכל על הילד הקטן שלך ולהודות לעצמך לבעלך ולאלוהים שיש לך אותו.- אחרי שזה יעשה לך מצב רוח יותר טוב תלכי לרופא שמתמחה בהריון ולידה ופוריות אם אפשר, ותספרי לו בדיוק מה כתבת, הוא כבר ינחה אותך בשאלות ויוביל אותך לאן שצריך. אל תחכי עם זה ואין לך מה להתבייש מרופא. פשוט תתחילי להזיז עיניינים ואל תשכחי שאם כבר יש לך חמוד אחד יהיה לך עוד הרבה!:) בהצלחה:)

14/03/2009 | 17:26 | מאת: ענבל

..

12/03/2009 | 17:25 | מאת: שיר

שלום לכולכן אני מטופלת כשנתיים וחצי בטיפולי פריון, וכחצי שנה שאיני עובדת. קשה לי מאוד לשלב גם עבודה וגם טיפולים הכוללים הפריה חוץ גופית, מה גם שבמקום עבודתי האחרון לא ממש הקלו או גילו אמפתיה. חשוב לי לציין כי עד כה לא ממש עשיתי הפסקות בטיפולים. רציתי לשאול האם אני היחידה שחשה כך?

לקריאה נוספת והעמקה
12/03/2009 | 18:44 | מאת: שירה

היי שיר, לא, את לא היחידה שמרגישה ככה. זה מאוד קשה לשלב טיפולים ועבודה. יש המון מתח, לחץ ומצבי רוח סביב העניין הזה. נורא קשה לי להתנהג כרגיל בעבודה ולפעמים ממש אין לי סבלנות לאנשים. מה גם שנורא קשה לראות בנות אחרות בהריון. אני פשוט לוקחת המון ימי חופש וימי מחלה. לא מזמן הייתי שבועיים בבית והרגשתי שאני יותר מאוזנת נפשית, פחות דכאונות. כאילו כל הסטרס של העבודה ירד וזה עזר לי מאוד. שקלתי להפסיק לעבוד, ןכל פעם שיש איזשהו כישלון בטיפולים אני לוקחת חופש ואומרת לעצמי שאם יהיה עוד כישלון אני אפסיק לעבוד. אני מנסה לסחוב את זה, למשוך כמה שאני יכולה. למזלי אני נמצאת במקום שמבין. לפחות בינתיים. כך שהחלטתי שבמקום להפסיק לגמרי אני פשוט אפחית שעות. אבל אני לגמרי מצדיקה אותך. אם הייתי במקום שלא מבין הייתי עוזבת, את ממש לא צריכה לחץ נוסף. נכון שצריך לעבוד אבל את מתעסקת כרגע במשהו שהוא הרבה יותר חשוב.תדעי שכל מה שאת מרגישה הוא לגיטימי: תסכול, חוסר רצון לעבוד, חוסר רצון להיפגש עם אנשים מסויימים. אני לא אומרת שזה הדבר שהכי נכון לעשות אבל זה לגיטימי ואת כרגע צריכה לעשות רק מה שעושה לך טוב. שיהיה המון בהצלחה. שירה

שיר שלום, לעיתים דווקא ההקפדה על מסגרת ושגרת עבודה יכולה לטמון בתוכה יתרונות כמו הסחת דעת, איורור, הגברת תחושת יעילות ועוד. עם זאת, הקושי לשלב בין עבודה וטיפולים הוא טבעי וליגיטימי, שכן הטיפולים מהווים "משרה מלאה" ביחס לעומס הרגשי והפיזי שהם יוצרים. ההחלטה לגבי הפסקה בין טיפולים היא סובייקטיבית אך בהחלט חשוב לשים לב לנטייה להשאב לעולם הטיפולים בצורה כה מוחלטת המונעת מאתנו להכיר או אפילו לזהות צרכים אחרים שחשובים לנו, כגון השתייכות למסגרת תעסוקתית/חברתית או אפילו פשוט לנוח משגרת הטיפולים. קרן

13/03/2009 | 16:57 | מאת: פורים

את ממש לא היחידה, גם אני עזבתי את העבודה כבר חצי שנה וזה בגלל הטיפולים, אי אפשר לעשות גם וגם לפחות אצלי, זה מאוד קשה לי אפילו שעבדתי חצי משרה רק מספר הפעמים שנוסעים לבדיקות בבוקר, ואז השאיבה ואז המנוחה ואז אם יש החזרה אז צריך כמה ימים, אז מתי נשאר מקום לעבוד, ומה עם זה שצריך אישורים לזריקות ולקנות את הזריקות ולעשות את הזריקות, וחוץ מזה שיש לחץ בעבודה. אז שתביני, אני לא יודעת איך אישה גם עובדת וגם מטופלת פוריות. אני חושבת שאישה שעובדת היא הרבה יותר חזקה כי אני באופן אישי מרגישה שזה מאוד בלתי אפשרי. אז את ממש לא לבד. בהצלחה

08/03/2009 | 20:20 | מאת: שיר

שלום לכולם הודה מראש לכל מי שתוכל לעזור לי.... אחרי הפסקה של שנה וחצי מטיפולי הזרעה לאחר הריון לא מוצלח... חזרתי אך אני נתקלת בקשיים הרירית שלי ממש עבה בהתחשב להימים הראשונים של המחזור... היא בעובי 15 מ"מ היפנו אותי להיסטרוסקופיה ואין לי מושג מה זה אומר שהרירית כזאת עבה אם מישהי יודעת להסביר ולענות הודה מאוד... תודה שיר

שיר שלום, מכיוון שהשאלה שלך נוגעת לתחום הרפואי, ממליצה לך להפנות אותה לפורום הרפואי.על מנת לקבל מענה מקצועי. מצרפת לינק לפורום רלוונטי http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-246,m-Doctors,a-Forums.html בברכה, קרן

08/03/2009 | 09:24 | מאת: שירה

היי אדית, אני חושבת שאם יש לכם קשר חזק את צריכה לספר לו כדי שתתמודדו עם המצב ביחד. אבח חשוב שתדעי, שזה לא אומר בהכרח טיפולי פוריות. לגיסתי יש את זה והיא הביאה 3 ילדים באופן טבעי לחלוטין. אצלך יש יתרונות וחסרונות לכך שאת מודעת לזה. החיסרון הוא שאת מוטרדת, אבל היתרון הוא שאת יודעת מספיק מוקדם ואת יכולה מיד כשתתחתנו להתחיל בטיפול, ולא לגלות את זה שנתיים אחר כך, כשכבר נורא תרצי. בכל אופן, אם הזוגיות טובה כמו שאת מתארת אני בטוחה שהוא יתמוך ויבין. בהצלחה

10/03/2009 | 10:52 | מאת: אדית

סיפרתי לו, והוא אכן היה מאוד תומך ומבין והתנצל על שהוא לא עושה מזה סיפור כמוני. התסמונת מלווה אצלי בתופעות האסטתיות וגילוייה העלה חוויות עבר הקשורות לתחושת חוסר נשיות ולהערכה עצמית נמוכה.האמפטיה ואהבה שקיבלתי ממנו ומכן ממש עזרו לי לראות שוב את עצמי כאדם שלם ולא פגום. החרדה נבעה קודם כל מתחושת חוסר ערך ופחד להישאר לבד,ועצם התמודדות הרגשית והתמיכה, מאפשרים לי להודות על הגילוי המוקדםולהיערך כנדרש מבחינה בריאותית. תודה.

19/03/2009 | 15:19 | מאת: שירה

אני שמחה בשבילך. לפחות הסרת דאגה אחת מליבך. בהצלחה

07/03/2009 | 17:59 | מאת: אדית

שלום לכולן, אני בת 25 , לא מזמן קיבלתי מגניקולוג מומחה את האישור הסופי שיש לי שחלות פולציסטיות אחרי שנים שהיה לי חשד וקוויתי שזה איכשהו יסתדר, אני יוצאת עם מישהו זמן וזה תופס כיוון רציני, הוא מההתחלה דיבר איתי על כמה שהוא כבר רוצה משפחה וילדים וכמה שחשוב לו העניין, אמרתי לו מראש שאני לא מתכננת ולא מאפשרת לעצמי בכלל לחשוב על זה לפני שיהיה לי גב כלכלי מספיק חזק, כלומר- ב-4 השנים הקרובות לפחות. יש בינינו אינטימיות וקרבה ודיברנו על הכול, אבל על זה אני לא מצליחה לספר לו. מצד שני אני מרגישה שאני משקרת לו כל פעם שהוא רואה ילד ונפתחות לו העיניים. אני מנסה לחשוב על זה בצורה חיובית, ואני יודעת שזה לא אומר עקרות, אלא רק שרוב הסיכויים שלא אוכל להכנס להריון בדרך הקובנציונאלית, ושגם ככה אני לא במקום בחיים שזה צריך להטריד אותי, אך אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עלזה, והתחושה שאני משקרת לו ושהוא מתחרפן כי הוא לא מבין מה עובר עליי גורמת לי להתרחק ממנו. אני אשמח לעצה או נקודת מבט חדשה על העניין, אני פשוט תקועה עם החרדה והאבדן ולא מצליחה להשתחרר מהמחשבות ולקבל באמת שזה לא סוף העולם. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

אדית שלום, המושג שחלות פוליציסטיות מתייחס מבנה מסויים של השחלה (כלומר, נטיה לציסטות), ויכול להיות בדרגות שונות ולכלול טווח רחב מאוד של תסמינים (למשל, זה יכול לבוא יחד עם שיעור יתר ונטיה להשמנה או כלל לא). למרות שיש קשר מסויים בין התופעה ובין קשיי פוריות, אין שום הכרח שאישה בעלת שחלות פוליציסטיות תתקשה בוודאות בכניסה להריון. קיימות נשים בעלות מבנה פוליציסטי שלא סבלו מכל קושי בנושא. בנוסף, לעיתים מדובר בטיפול הורמונאלי פשוט להסדרת הביוץ והמחזור. על כן, יתכן שהחרדה שאת מצוייה בה כלל לא רלוונטית למצבך. מדבריך נשמע שאת נמצאת בזוגיות טובה וחיובית.יתכן כי דווקא שיתוף בן הזוג בחששותיך תחזק את הקשר ותמנע את ההתרחקות שלך ובתגובה גם את שלו. בברכה, קרן

08/03/2009 | 09:49 | מאת: פורים

אני חושבת מאוד שכדאי לך לספר, למה להכנס לקשר יותר משמעותי אם לא סיפרת, הרי גם ככה הוא ידע בסופו של דבר במידה ותתחתנו, ואם תגידי לו כבר עכשיו אז שיחליט מה לעשות, את לא תהיי אשמה לגבי החלטותיו. בהצלחה

02/03/2009 | 12:24 | מאת: ענבל

קרן שלום אני חדשה בפורום הנ"ל ולא יודעת האם לשאלותי "הטכניות" יהיה מענה ,כן כן לא לא. ימי הביוץ שלי הם בין היום ה-11 ל-16 לערך, היום הוא היום ה-14 והביוץ כנראה קורה אני מקווה (ע"פ סטיק) האם יחסים שהיו ביום ה-11 וה-12 מספיקים להשגת הריון או גם ה-12 והלאה? אורך חיי הביצית נע לפי הבנתי כ-24 שעות? אשמח לחוו"ד תודה ויום טוב ענבל

ענבל שלום, טווח הימים הרלוונטי להפריית הביצית הוא סביב יום הביוץ. הכוונה לטווח הימים המשוער שבין יום לפני הביוץ ועד כיום אחרי. שוב,מדובר בטווחים משוערים. כמו-כן, אורך חיי הביצית הוא כ 48 שעות. עם זאת, מכיוון ששאלתך שייכת לתחום הרפואי, מצליצה לך להפנות את השאלה לרופא שלך או לפורום רפואי בשביל לקבל מידע מדוייק ומקצועי מרופא. בברכה, קרן

26/02/2009 | 18:48 | מאת: שירה

אתמול חזרתי לעבודה אחרי שבועיים בבית עקב לפרוסקופיה. ההליכה לעבודה הייתה קושי עצום בשבילי לפני הניתוח כי כולן בהריון, וגם הגברים שעובדים איתי - הנשים שלהם בהריון, וזה פשוט נושא השיחה כל היום. הרגשתי שאני נחנקת, איך טיפולים אמורים להצליח עם כל המתח הנפשי הזה? היה לי כ"כ רע שכבר שמחתי שתהיה לי חופשת מחלה לאחר הניתוח. השבועיים בבית ניקו לי קצת את הראש, לא התעמקתי ב"מה יהיה", הפסקתי לחשוב חיובי כמו שאומרים לי כל הזמן, הפסקתי לחשוב שלילי, אני פשוט עושה מה שצריך לעשות, בלי לחשוב. (לפחות מנסה). בכל אופן, יושבת איתי במשרד בחורה חמודה, וגם היא בהריון. נורא קשה לי, כי אני הרבה איתה וכל הזמן שאנחנו פוגשות אנשים מדברים על ההריון שלה: מתי קורס לידה? את עושה ברית? כל מיני כאלה.... ואתמול כשנכנסתי למשרד, הניקוי ראש כאילו לא עזר, כי זה כ"כ החזיר אותי עוד פעם למקום הלא טוב הזה. על הלוח המחיק שלה מצויירים עגלה, מוצץ, ועוד כל מיני שטויות כאלה. זה רק נדמה לי או שזה חסר רגישות בהתחשב בזה שהיא יודעת מה עובר עליי? והיום קרא לי חבר למשרד להראות תמונות של הילד שלו. זה כ"כ קשה, אני מרגישה שכולם התקדמו, ומאושרים וזורם להם, ואני דורכת במקום. אני כבר כמעט לא מצליחה להיות מאושרת. לא בא לי על העבודה כבר, רק ההריון המיוחל מעסיק אותי. ואני בוכה כ"כ הרבה שזה כבר דבר שבשיגרה. ובשבת גיסתי סיפרה שהיא בהריון. כ"כ שמחתי בשבילה, ואחר כך הלכתי לבכות. כאילו לא די בכאב שאני חווה בתקופה הזאת שאני צריכה גם לראות ככה את כולם? בשנה וחצי שאני מנסה כבר כולם סביבי הספיקו ללדת. גם בנות שרק עכשיו התחתנו.ולי הייתה שנה נוראית, אני לא מבינה מתי יגיע תורינו להיות מאושרים? להפסיק ללכת לרופאים, ולהיפטר מהצל הזה?מתי זה ייגמר?

לקריאה נוספת והעמקה
26/02/2009 | 20:38 | מאת: יפית

...כאילו ואני כתבתי את זה.... אין לי מילים הלוואי ורק יכולתי לחבק אותך מאמי הדבר היחיד שמנחם אותי זה שאני יודעת שבסוף זה יקרה, אין אופציה אחרת. אני מאמינה שפשוט אלוהים מכריח אותי להתאמץ ולעבוד קשה עבור האוצר שאמור להגיע...

27/02/2009 | 08:11 | מאת: שירה

היי יפית, אין לי ספק שזה יבוא, וזה יהיה האושר הכי גדול בעולם, בגלל זה איכשהו אני תמיד קמה בחזרה.אין ברירה.לכי תדעי - אולי זה יהיה כפול (תאומים)? הלוואי שנעבור את זה כבר. איך את? בדקת לגביי הדיקור?

שירה שלום, את מתארת ההתמודדות קשה ומורכבת.חשיפה בלתי פוסקת להריונות, לידות וילדים, הן מהמעגל הקרוב והן מהרחוק, יוצרת ומגבירה תחושות של תסכול, קנאה ובדידות, במיוחד שהן נוספות לעומס רגשי ופיזי כתוצאה מהטיפולים עצמם.השבועיים ש"בילית" בבית מראים כי להתנתקות ולהתרחקות היה ערך חיובי, אבל מובן כי לא מדובר בפתרון קבוע וארוך טווח. לכן, למרות ואולי בגלל תחושת חוסר האנרגיה הכללית, חשוב להתעקש ולמצוא פעילויות ומסגרות נוספות, בשביל מילוי מצבורים, איוורור ותמיכה (למשל, ספורט, חוג כלשהו,קבוצת תמיכה וכו').מקווה שגם בתוך המצב החברתי המורכב, את מצליחה גם להעזר ולקבל חיזוק מסביבה תומכת. קרן

27/02/2009 | 07:59 | מאת: שירה

היי קרן, אני עושה את כל מה שאמרת כאן: אני בקורס בשביל הכייף, ולפני הטיפולים הלכתי לספורט פעמיים בשבוע. בעקבות הטיפולים הפסקתי כי המתח הנפשי היה נוראי, והייתי במצב רוח קשה, לא הפסקתי לבכות. בשבילי זה היה הריון או ניתוח. בכל אופן, הריון לא היה ואני אחרי הניתוח ואני מנסה כל פעם לעמוד בחזרה על הרגליים. עם רב החברים אני נפגשת, אני נמנעת מפגישות מרובות ילדים/ הורים לילדים - כי זה פשוט נושא השיחה היחיד.אבל זה מרגיש לי כאילו אני צריכה לעלות מעל פני המים לקחת עוד קצת אוויר: עוד אחת בהריון, עוד אחת שמספרת על הילדים הנפלאים שלה. ולא פעם עברה לי בראש המחשבה לקחת חופשה ללא תשלום כדי להימנע מזה.אני גם מרגישה צורך עצום בשינוי, בא לי לשנות את העבודה. לעבוד במקום שבו אני אוכל להיות מאוד עסוקה, אולי משהו שכרוך במתן שירות/ עזרה. אני כ"כ מרגישה חסרת ערך כרגע בגלל המצב שאולי אם אני אוכל לתת מעצמי לאחרים זה יעשה לי טוב. בכל אופן, שפכתי כאן יותר מדי.... תודה על התמיכה.

18/03/2009 | 20:30 | מאת: ויקי

הי שירה, כן, כן, אני מבינה מה את מרגישה, כולם בהריון מסביב ורק את לא ואין מה לעשות חוץ מלהתמודד עם זה כמה שאפשר. גם אני בוכה המון אני כבר מרגישה לא נעים לבכות ליד בעלי הוא חושב שאני מגזימה, אני חושבת שגם אם לבכות זה בשגרה שלך תמשיכי כי זה משחרר ואחכ את יכולה להמשיך אם לא תבכי יהיו לך כאבי ראש וזה לא נעים- תאמיני לי. בקיצור אני מאחלת לכולנו הריון תקין ונורמלי, שנפסיק לבכות ונקווה לטוב! תהיי חזקה- עוד מעט יהיה לך ילד:)- כל הזמן תחשבי ככה! חודש הבא אני בהריון!- זה מה שאת צריכה לומר לעצמיך כל יום כל היום! נשיקות

24/02/2009 | 20:25 | מאת: פורים

האם הרופאים שלכן המליצו על התרופה, כמו שאמרתי לפני שנים קניתי ולא השתמשתי, אך האם כדאי לעשות זו שוב? ואם כן בכל אופן אשמח לדעת האם זה גם בחנויות טבע ואיפה, האם לא צריך יותר מרשם? תודה

סוף סוף מצאתי פורום שמתאים לי....

שלום שירה, ברוכה הבאה לפורום ותודה על השיתוף הכנה. מקווה שתמצאי פה גם חיזוק, תמיכה והכלה. בברכה, קרן

22/02/2009 | 20:08 | מאת: פורים

היי דנה, קראתי רק היום את מה שכתבת לי למטה, אני קניתי לפני מספר שנים את התרופה הזאת DHA משהו כזה, קניתי עם שליח מפתח תקווה, וכשהם הביאו לי את התרופה היה קיץ והבקבוק היה חם מאוד, ואת האמת פחדתי לקחת את התרופה כי אמרתי אולי היא התקלקלה בשמש בחמסין כי הבקבוק היה ממש רותח, ולא רציתי לטלפן כי ידעתי שזו אותה פרוצדורה. טוב אז לענינינו, יש לי מספר שאלות: 1. בעבר קניתי את התרופה מקניון פתח תקווה דרך הטלפון אחרי שפיקססתי להם את המרשם מהרופא. שאלתי היא האם יש בעוד מקומות את התרופה כי אני גרה בנס ציונה והאם עדיין צריך לפנות לרופא לקבל מרשם. 2. האם הבנות שלקחו את זה, האם באמת יש שיפור? אני כבר בקושי זוכרת מה קראתי בעבר. 3. האם עלייך זה השפיע ואז הFSH שלך ירד? תודה רבה

22/02/2009 | 20:13 | מאת: פורים

אני מצטערת לשמוע שגם את עברת את התהליך הזה עם השאיבות, אך האם נראה לך שיש תקווה לשאיבות הבאות טובות יותר. אני עם FSH ענק. אך אומנם FSH ענק אני נכנסתי להריון חודש אחרי בדיקת FSH 42 והפלתי אך אחרי חודשיים הריון נוסף תקין ויש לי ילדה. תודה לאל. זאת הסיבה היחידה שאני עדיין יכולה לחשוב שה FSH לא אומר כלום. אני כל חיי הייתי עם FSH בסביבות 39 או 40 מגיל 20, והיום הFSH שלי הוא לפעמים 25 גג, והיו לי גם חודשים עם 8. והרופאים מתייאשים אך אני עדיין אולי מנסה לשכנע את עצמי שיש פה אולי עוד משהו טוב עם הFSH. אז לכל בנות הFSH הענק. בואו נחשוב שיש לנו עוד תקוות.

21/02/2009 | 17:29 | מאת: יפית

אני חייבת להוציא את הכול וזה המקום היחיד שאני יכולה פשוט ל צ ע ו ק !!! נמאס לי , פשוט נמאס לי! אין לי כבר כוחות לטיפולים האלו, לצפייה, לאכזבה, אין לי כבר מקום להכיל את כל התחשות האלו ופשוט דייייי אתן יודעות , אני בתקופה נוראית למרות שאני חייבת להיראות בסדר ומאושרת וזורמת , כאילו הכול עובר לידי ולא מצליח לחדור אבל הגיעו מיים עד נפש כמה אפשר לחכות? כמה אפשר לצפות? כמה אפשר להתאכזב? כמה?? קבינימט למה זה חייב להיות כל כך קשה לאחרת ומצד שני כל כך פשוט למישהי אחרת למה אני כל כך דפוקה??? למה אני חייבת לייסר את עצמי כי אני כל כך מקנאה שאני רואה מישהי בהריון ואני פשוט שונאת את עצמי אם איך שאני מתנהגת לידה או חושבת או מרגישה.... אני כל כך מצטערת שאני מוציאה הכול פה ואולי אםילו מדכאת את חלקכן אבל באמת שכבר עייפיתי מלשתוק, עייפיתי מהמירוץ הזה, עייפיתי מהתרופות ,מהזריקות אני עייפה היום קיבלתי מחזור והחלטתי שזהו אני מפסיקה לעת עתה עם הטיפולים עד שאני יצליח לאגור כוחות מחודשים, אני מתחילה במסע של ריפוי הנפש והגוף ואז אתחיל את מסע הטירוף עוד הפעם חייבת להחזיר לעצמי את השפיות והנורמליות. לקיים יחסי מין סתם ככה בלי סיבה ולא לקיים יחסים כמו איזו מכונה מתוזמנת... אוף אני כל כך מתוסכלת אני יכולה להמשיך ככה שעות אבל גם לזה אין לי כוח לצערי.... תודה לכן שהקדשתן מזמנכן להתבכיין יחד איתי.....

התחושות האלו שאת מרגישה, בדיוק גם אני, כאילו אני כתבתי את זה, אין מה לעשות, את יודעת כמה אני בוכה פתאום ואיך את אומרת "לראות אישה בהריון ולקנא" את האמת זה פשוט ככה, איך יכול להיות שהן ציק צאק ואנחנו ככה סובלות, גם אני בייאוש הזה, ועוד אצלנו המצב הכספי שאנחנו חיים איתו זה כמו אנשים עניים, אז תוסיפי גם את זה בנוסף, אני מרגישה מגעילה ומכוערת ומיואשת ונמאס לי מהכל, ושכולם מרחמים כאילו ואת יודעת כמה אנשים שילדו ילד שני מתרחקים ממני, זה לא יאמן ועוד לחשוב שהיינו חברים טובים, פתאום רבים איתי, אז אין מה לעשות, אלה החיים ואת האמת? אני רק מקווה שיהיה לנו כבר עוד ילד, כי אני כבר במצב של ייאוש לא נורמלי. אני חושבת שאנחנו לא היחידות שמרגישות ככה, ובחוץ אף אחת לא אומרת את זה, כולן מספרות מה שעברו רק אחרי שילדו. וזה דבר שמגעיל אותי יותר. אני גם לא מספרת על הטיפולים לאף אחד, לא למשפחה ולא לחברות (שכבר אין לי). אז אולי שתינו נוכל קצת לעודד אחת את השניה, אני יכולה להגיד לך לפחות שאת לא לבד, ולהגיד שיהיה יותר טוב אני באמת רוצה לומר. אז באמת ששתינו נצחק בעוד חודש על מה שכתבנו פה ונדבר בפורום הריון. הלוואי אמן

22/02/2009 | 17:19 | מאת: גלית

הי יפית, כלכך מעריכה את ההחלטה שלך לקחת פסק זמן ולהתנקות קצת.... לפעמים הייתי רוצה גם למצוא את הכוחות לעשות את זה. אני חושבת שצריך יותר כוח לפעמים להחליט על לצאת קצת מהמירוץ, יותר מאשר להשאר בו. מקווה שדווקא מהמקום של מנוחה ורגיעה יקרו דברים טובים, גלית

22/02/2009 | 19:07 | מאת: יפית

תודה יקירות .... מאחלת לי ולכולנו שבעזרת השם הקדוש ברוך הוא ייגאל אותנו מהטיפולים הארורים הללו וייתן לנו קצת שקט ושלווה ושחודש הבא המחזור לא יגיע והבכי שבטוח יהיה , יהיה רק משמחה נשיקות ...

23/02/2009 | 18:19 | מאת: שירה

מתוקה, אני כ"כ מזדהה עם מה שאת אומרת.התקופה הזו קשה, מעייפת ומפרכת. וזה באמת מאוד קשה ללכת לעבודה ולחייך כאילו הכל טוב כשכל מה שבא לך זה לבכות. אני פשוט לפעמים מחליטה שאני לא הולכת לעבודה כי לפעמים אני צריכה זמן להיות לבד, אמיתית, בלי מסיכות.דיברתי על זה גם עם הבוס שלי והוא היה מדהים ונתן לי את החופש להחליט כמה זמן להיות בעבודה, להגיע באיחור וכו'. זה עוזר שיש כמה אנשים בעבודה שיודעים כי ככה יש לך מקום לפרוק.ובעניין הריונות של אחרות - גם אני כמוך, כל פעם שמישהי מספרת לי שהיא בהריון אני נורא שמחה בשבילה ונורא נצבטת בשבילי ואחר כך מבלה יום שלם בבכי, בכי על זה שלאחרים זה נורא קל ואני חווה תקופה נוראית. בכי על זה שאצלי זה לא יהיה טבעי - אף פעם אני לא אגיע לרופא ואגלה שאני בהריון וזה כ"כ כואב. תדעי שהרבה בנות שעוברות טיפולים מרגישות כמוך. לא שזה עוזר, אבל זה לגיטימי.נקווה שנעבור את התקופה הזו ונוכל להחזיק את הילדים שלנו. זה מוזר - אני מרגישה געגועים אליהם למרות שעוד לא הכרתי אותם.ואני חולמת עליהם. אבל הם יבואו, עוד קצת הם יבואו. דרך אגב - התחלתי במקביל לטיפולים דיקור סיני - מחקרים מראים שזה עוזר, תנסי. טוב, שפכתי מספיק. בהצלחה ענקית

23/02/2009 | 20:39 | מאת: יפית

היי שירה... מה שלומך? ביום שישי הקרוב אני מתחילה טיפול של דיקור... זה חלק מתהליך הריפוי גוף ונפש שלי קראתי הרבה מחקרים על זה ואמרתי יאלה למה לא איך זה אצלך מתי התחלת? יש השפעה כלשהי?

18/02/2009 | 15:32 | מאת: אפרת

אני רוצה להכנס להריון והרופא נתן לי פרוגינובה כי המחזור שלי לא סדיר לקחתי את הכדורים במשך 9 ימים מהיום ה3 של המחזור לפי הוראת הרופא ולא נקלטתי עדיין להריוןאשמח לתגובה דחופה תודה

אפרת שלום, כדורי פרוגינובה נועדו, בין היתר,לעיבוי רירית הרחם, במטרה להגדיל את סיכויי הקליטה של הביצית המופרית, במידה ואכן היתה הפרייה. עם זאת, אין השימוש בכדורים מבטיח הריון. יכולות להיות מגוון סיבות לכך שעדין לא נקלטת, אבל חשוב לזכור שלנשים רבות, גם כאלה שאינן סובלות מקשיי פוריות, מדובר בתהליך שלוקח מס' חודשים. מליצה לך לפנות לרופא שלך לכל הבהרה ותשובה בנושאים רפואיים. בברכה, קרן

18/02/2009 | 12:38 | מאת: חן

היי לכולן, אני חדשה בפורום וגם בכל נושא בעיות הפוריות לצערי... אשמח לקבל את עזרתכן במשהו- אני בת 27 ומנסה להרות מזה כ-8 חודשים. אובחנתי על ידי רופא הנשים שלי כי אני בעלת שחלות פוליציסטיות ולפני 8 שנים היה לי חשש לאנדומטריוזיס. מאחר ומחזור לא סדיר נטלתי חודש אחד איקקלומין להשראת ביוץ ומאחר והתפתחו ציסטות עברתי למטפורמין. עכשיו אני אמורה להיות בתקופת ביוץ ובמעקב זקיקים אחרון התגלו קצת ציסטות והידבקויות- כנראה מעיד על אנדומטריוזיס. עכשיו, אשמח לקבל את עצתכן האם כדאי לי להתייעץ כבר עם מומחה פוריות (שמתמחה גם באנדומטריוזיס) והאם כדאי לעבור לזריקות? בפורומים אחרים בנות אמרו כי במקרה כמו שלי נהוג לעבור ל-IVF ואני מאוד חוששת מזה... מה דעתכן? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
18/02/2009 | 13:58 | מאת: פורים

קודם כל כמטופלת פוריות אין לך ממה לחשוש, לדעתי אל תבזבזי אפילו יום אחד וכבר תלכי ליעוץ אצל רופא פוריות, יש כל כך הרבה רופאים וכל כך הרבה מקסימים, אז לדעתי כבר עכשיו תטלפני לקבוע מועד, ואני אומרת את זה ככה כי עם המחזורים שלנו חבל לנו לבזבז כל ביצית יקרה. אם יש לך שאלות לגבי בדיקות או דברים נוספים שאני אוכל לעזור אז בשמחה. אני מטופלת בפוריות כבר שנתיים ואני כבר אצל רופא שלישי, ככה שנדמה לי שיש לי ניסיון. בהצלחה

18/02/2009 | 14:44 | מאת: חן

היי פורים... תודה על העצה. אני לא יודעת למה, אבל מאוד חששתי עד עכשיו לעשות את הצעד הזה של מומחה פוריות כי אז אני מודה שבאמת יש בעיה... את מבינה למה אני מתכוונת? לא משנה... בכל מקרה, האם את יכולה לתת לי קצת מידע על תהליך ה-IVF? שמעתי רבות על כך אבל לא ממש הבנתי את התהליך... תודה

חן שלום, החשש שלך מפניה לרופא פוריות ומלתת "חותמת רשמית" לקושי הוא מובן וטבעי, וכמובן שיש חשיבות לכך שתפעלי כאשר תהי מוכנה לכך. עם זאת, לעיתים טיפול ע"י מומחה בתחום הפוריות הוא אכן הדרך הנכונה והיעילה לאבחון הבעיה ומציאת דרך ההתמודדות המתאימה לך ביותר. דבר נוסף, לפעמים דווקא הימעות מכוונת מעשיית הדבר והאי הוודאות הכרוכה בכך, מחזקות את החשש ומגבירות את הסטרס. בברכה, אל תהססי לפנות בכל שאלה או קושי, קרן

19/02/2009 | 08:10 | מאת: פורים

קודם כל ברור שקרן צודקת, ואני יכולה להגיד לך את השלבים של תהליך ה IVF מניסיוני,קודם כל עצם תחילתך בטיפולי פוריות, הרופא מפנה אותך למספר בדיקות וכמו כן גם את בן זוגך, הבדיקות הן לרוב הן בדיקות דם, ורצוי אם תעשי אותן מהר כדי שכבר תהיינה תוצאות ובנוסף את צריכה לעבור בדיקת פאפ במידה ולא עשית, זאת בדיקה פשוטה מאוד מאוד שלוקחת פחות משניה ואני לא מגזימה, לוקחים דגימה בקייסם למעבדה. ואולי הרופא גם יבקש צילום רחם שלצילום עצמו כדאי כבר לקבוע תור. בנוסף לכך אחרי שיש את כל תוצאות הבדיקות, נפגשים עם הרופא והרופא אומר לך מתי להגיע לבדיקת דם ואולטראסאונד ראשונים, כיוון שעברתי לרופא שלישי אז אני יכולה לומר לך שישנם רופאים שרוצים שתבואי לבדיקה ראשונה ביום השני למחזור וישנם ביום החמישי וישנם ביום אחר, אז במידה וזה ביום השני של המחזור , אז הרופא בכל פעם לרוב כשבאים אליו מגיעים בשעות הבוקר ועושים אצל הרופא בדיקת דם ואולטרסאונד, המטרה היא לראות את רמת ההורמונים בדם ואת הזקיקים (ביציות) ואז הרופא או באותו הרגע או אחה"צ באותו יום (לאחר תוצאות בדיקות הדם) אומר לך מה לעשות. לדוגמא: לקחת זריקות או כדורים בכמות כזו וכזו, עפ"י החלטתו. מטרתו היא לראות זקיק אחד או יותר ואז כשזקיק מגיע לגודל בין 17-22 אז מבצעים שאיבה שהיא אורכת כ 10 דקות בהרדמה ואחרי יומיים יש החזרה שזה אומר להחזיר את הביציות המופרות עם הזרע לרחם. אני שוב אומרת, זה לא אומר שככה יעשו לך, זה שוב תלוי בבעיה שלך, ואני מקווה שאין בעיה אך ככה לפחות זה היה אצלי. ישנם בנות גם שמבצעות רק הזרעות וזה אומר רק מעקב זקיקים כמו שאמרתי למעלה ואז במקום שאיבה , פשוט רק עושים החזרה. (גם אני עשיתי כאלה כ 6 בערך). בכל שאלה בהמשך אני אשמח להשיב לך כמובן שמה שאני יכולה לעזור, הרי אני לא מקצועית פשוט רק עם ניסיון. מקווה שעזרתי קצת ובהצלחה

23/02/2009 | 18:37 | מאת: שירה

היי חן, לצערי אני מכירה את הנושא של אנדומטריוזיס, גם לי היו ציסטות והדבקויות. מנסיוני אל תחכי עם זה, לכי למומחה לאנדומטריוזיס.שיבדוק אם אכן זה המצב. אני הלכתי לד"ר דוד סוריאנו, הוא רופא מקסים ומנתח נהדר. הוא אחד המנהלים ביחידה לאנדומטריוזיס בתל השומר.אני נאלצתי לעבור ניתוח להסרת הידבקויות ולאחר מכן התחלתי טיפולי פוריות. לעיתים באנדומטריוזיס הניתוח עוזר להיכנס להריון.חשוב לי לאמר לך לא להילחץ,כל אחת עם אנדומטריוזיס מקבלת את זה באופן שונה, בעבר אף היו רופאים שהמליצו לי לעבור טיפול פוריות מבלי לעבור ניתוח כי הריון יכול לפעמים להעלים את זה. בכל אופן, אל תמתיני, כי אם לא נכנסת להריון עד עכשיו, חבל על הזמן, לכי לקבל אבחון ואם יש צורך תתחילי בטיפולים. אם יש לך שאלות אשמח לעזור

17/02/2009 | 12:51 | מאת: יפיתי

רציתי לדעת כמה אחוזי הצלחה יש לזריקות הללו אני כבר לקחתי שלש פעמים וללא שום תוצאה. מה יהיה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, התסכול שלך מהעדר התוצאה מובן וטבעי. על מנת לקבל תשובה מדוייקת לגבי אחוזי ההצלחה של הזריקה, ממליצה לך לפנות למקור מידע רפואי (פורום רפואי/רופא. בברכה, קרן

15/02/2009 | 21:35 | מאת: משנה מזל היחידה

בנות יקרות, חברה זקוקה לצטרוטייד מכיוון שהביטוח שלה לא מאפשר לה לקנות אותו בהנחה הצטרוטייד מאוד יקר באופן פרטי. אם יש למישהי יש למסור לבחורה צטרוטייד שתבורך ושתיצור איתי קשר בבקשה- 052-2570226 רינה <חופשי עד 0:00> או במייל MOTHERBABY5@GMAIL.COM

16/02/2009 | 19:53 | מאת: משנה מזל היחידה

כן, ככה קוראים לזה :)))))))))))

12/02/2009 | 23:29 | מאת: פורים

כמה זמן ההרדמה עצמה? כמה זמן התאוששות? אני עברתי שאיבה אחת ללא הרדמה וזה היה לא בדיוק מהנה ולכן החלטתי על הרדמה בשאיבה הבאה ואני פשוט מפחדת אך ורק מההרדמה, מה צריך לדעת על זה? אשמח לתגובות תודה לכולן ובהצלחה פורים

שלום, כל התהליך השאיבה נמשך כ-20 דקות, ולאחר כחצי שעה, מתעוררים מההרדמה. כמובן שמדובר בזמנים משוערים, שעשויים להשתנות מאישה לאישה. מדובר בהרדמה פשוטה וקצרה יחסית. מקווה שיש במידע אלמנט מרגיע ושהשאיבה הבאה תהיה תהיה קלה יותר, וכמובן האחרונה. בברכה, קרן

15/02/2009 | 07:50 | מאת: פורים

אך השאיבה הייתה מבחינת הרדמה בסדר גמור, אך לא נשאבו כלום כי הם היו לא תקינים ואני ובעלי בדיכאון רציני

15/02/2009 | 21:33 | מאת: דינה

הי, אני בטוחה שהשאיבה תחת הרדמה תהיה הרבה יותר טובה מבלי הרדמה!! זה סיפור של איזה חצי שעה וזהו. כל השאר זה כבד בידי המזל.... בהצלחה! דינה

16/02/2009 | 12:40 | מאת: פורים

אנחנו כל היום רק עצובים מאוד עשיתי שאיבה ראשונה ללא הרדמה והביצית הופרתה ליומיים ואז הפסיקה ובשאיבה שניה עם הרדמה 2 זקיקים ללא ביציות. אנחנו ממש גמורים מזה. אני כבר יומיים בבית רק עצובה ולא יכולה לעשות כלום. בעלי כל היום מטלפן מהעבודה לעודד אותי וגם בוכה. בכל אופן תודה על העידוד, אך האם מישהי שמעה על הצלחה בנוסף לכל זה. יש לי ילדה אחת. תודה

12/02/2009 | 12:08 | מאת: פורים

אני כבר שנתיים בטיפולי פוריות וכרגע עברתי מפורום אחר, אני מאחלת לכולם בהצלחה.

09/02/2009 | 18:29 | מאת: דנה

אני ממתינה לבדיקת דם. אני נמצאת בהיסטריה לא נורמלית,חוסר תפקוד מוחלט. כל הזמן רצה לשירותים כדי לבדוק אם קיבלתי מחזור. כל הרגשה בבטן מכניסה אותי ללחץ. החזה כבר כואב מהלחץ, אני לא יודעת איך להתמודד.

10/02/2009 | 12:35 | מאת: אדווה

הי דנה, כל כך מבינה... הרגעים האלה קשים!!!! אני שמה לב שההודעה שלך היתה מאתמול, אז אני מקווה שקבלת את התשובה המיוחלת...................... אדווה

05/02/2009 | 09:13 | מאת: שלומית

הי, אחרי כמה הזרעות עוברים לטיפול IVF? זה מס' קבוע? תודה, שלומית

שלומית שלום, ההחלטה לגבי מס' ההזרעות שיש לעבור לפני ההפניה לטיפול IVF תלויה במס' גורמים ויכולה להשתנות בין אישה לאישה/זוג לזוג. בד"כ לא מקובל לעבור לטיפולי IVF לפני כחמישה טיפולי הזרעות אבל יש להתחשב גם בגורמים אחרים כגון נתונים רלוונטים של בני הזוג (למשל, איכות הזרע, גיל ועוד). הדבר הנכון הוא לקבל את ההחלטה עם הרופא המטפל ובתקווה- שלא יהיה בזה צורך. בהצלחה, קרן

29/01/2009 | 11:26 | מאת: עידן (בת)

אנחנו מנסים להיכנס להריון כבר 5 חודשים וללא הצלחה , התייעצנו עם רופא פרטי (ששילמנו לו הון...) והוא ישר חתך ואמר אני בעד הזרעות בלי ללכת סחור סחור... משהי עברה הזרעות במהירות שכזו?זה נורמלי?

29/01/2009 | 19:02 | מאת: שרון

הי עידן, גם אני עברתי די מהר להזרעות אבל זה היה אחרי שבעלי עשה בדיקת זרע שיצאה לא להיט. בקיצור, חשוב לברר מה קורה בקטע הזה גם, כדי לא לםספס משהו. אני לא יודעת מה היו הסיבות של הרופא שלך להעביר אותכם להזרעות. בהצלחה, שרון

עידן שלום, מדבריך, קשה להבין מה הם בדיוק שיקוליו של הרופא שלך לגבי המעבר להזרעה. כלומר, האם את או בן זוגך סובלים מקושי מסויים ולכן הומלץ לעבור להזרעה? חשוב ונכון שבינך ובין הרופא, בין אם פרטי ובין אם במרפאה ציבורית, תהיה תקשורת פתוחה וברורה לגבי קבלת ההחלטות והבנת הרציונאל שמאחוריהן. לכל רופא יש את הקצב שלו לגבי הדברים, אך גם לעמדת האישה/הזוג חשיבות גבוהה. בברכה, קרן

26/01/2009 | 20:20 | מאת: יפית

ערב טוב, לפני השאלה אני קצת אספר על התהליך שלי לפני 3 שנים התחלתי טיפולי הפרייה וברוך השם בנשיון הראשון נקלט הריון ויש לנו היום נסיכה בת שנתיים וחצי שתהיה בריאה ושאלוהים ישמוור לי עליה, אמן! לפני שנה החלטנו שאנחנו רוצים להתרחב והחזרתי עוברים מוקפאים - לא נקלט הריון. אחרי חצי שנה שוב שאיבה החזרה וברוך השם נקלט הריון שלצערי נקטע בשבוע התשיעי לפני שבועיים שוב החזרה של שלושה עוברים מוקפאים - אין הריון לצערי הרב וללבי הכואב. אני מתחילה לפתח איזה שהוא ספק באיכותם של עוברים מוקפאים ורציתי לדעת האם גם לכן זה קרה? האם שמעתן על איכות ירודה של עוברים מוקפאים? בלי שום קשר התחתי לחשוב שאם בשני נסיונות של שאיבה והחזרה נקלטתי אולי בעצם אין צורך בהפרייה ובכל ההרמונים המיותרים האלו ואולי כדאי לחשוב על פתרון אחר... למישהי יש איזה שהוא פתרון להציע? מישהי אולי הייתה במצב שלי? מצד שני אני פוחדת להתחיל עכשיו לבזבז זמן על נסיונות ובדיקות.... מה אתן אומרות?

28/01/2009 | 20:58 | מאת: נורית

הי יפית, גם אני עשיתי בעבר נסיונות עם מוקפאים. לפי מה שהבנתי, באמת הסיכוי נמוך יותר עם מוקפאים אבל בהחלט אפשרי. הכרתי לא מעט נשים שילדו אחרי החזרת מוקפאים. שיהיה בהצלחה! נורית

01/02/2009 | 23:09 | מאת: יפית מי-ם

יש לי ילדה מדהימה ממוקפאים .דווקא אצלי הטריים לא נקלטים וגם אני עומדת להתחיל שוב תהליך של החזרת מוקפאים. שיהיה לך בהצלחה .

26/01/2009 | 18:41 | מאת: משנה מזל היחידה

חשבתן פעם מה זה פחד בדיוק? פחד זו מחשבה שאני משליכה מהעבר שקרה לי פעם לעתיד<מי אמר שבטוח שיקרה?> או מחשבה או סיפור שמישהו סיפר לנו שיכול לקרות ואנחנו מאמינים לסיפור הזה. פחד זה דמיון ממשהו שאנחנו חושבים שיקרה. המציאות הרבה יותר נדיבה מהדמיון שלנו נלסון מנדלה כתב משהו מקסים שרק אחרי כל כך הרבה שנים אני מרגישה כל מילה שלו ומאמינה- "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שבנו - לא האפלה שבתוכנו - שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו - איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפיפה, מוכשר ואהוב? למען האמת - איזו זכות יש לך לא להיות? אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-בטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד."/ נלסון מאנדלה. רוצה לספר לכן חופשי שאני אחרי 11 שנות נישואים שעברתי 18 שאיבות ו-17 החזרות+ 2 הריונות כימיים +2 לידות שקטות בחודשים מתקדמים שפסקו שאסור לי להכיל ברחמי יותר לעולם תינוק+6 טיפולים נוספים עם פונדקאית שהכל יחד בעצם אין ילד עדיין. אין מילה כזאת עקרה- זה רק בראש , זה מחשבה שלילית שלנו אישה שמאמצת ילד היא אמא שלו - היא מגדלת אותו . החיים יכולים להיות מלאים ויפים וגם מאושרים גם בלי ילד ומי שאין לו עדיין ילד יכול בערוץ מקביל לאהוב את החיים, לעשות הרבה דברים במקביל ולא לוותר על כלום. אני לא אומרת חלילה לוותר על ילד, אבל במקביל עד שזה יבוא לא לשים את כל כולנו רק בכובע ה"נסיונות" יש לנו עוד המון כובעים- "כובע הדודה", "כובע עובדת", "כובע האישה","כובע הבת","כובע החברה", "כובע תלמידה","כובע המטפלת" "ועוד המון המון.... אני מרגישה בחודש, חודשיים האחרונים לצד הרצון להיות אמא את המקום של החופש והמחשבות המלחיצות שאני מאמינה להן כל הזמן. אם אהיה אמא בעתיד או לא אני מודה על כל המתנות שקיבלתי לאורך השנים- גם הפיזיות וגם הרוחניות. לקח לי המון זמן לראות באמת את הנוף בדרך... <ההתחברות לבעלי, ההכרות עם המון בנות בדרך, ההתפעמות על הכוחות של עצמי, ה"מומחיות" בפוריות, העזרה עם התרופות פריון, האסרטיביות ש"פיתחתי", גם עובריי שהיו ברחמי למרות שהם לא חיים הם מתנה גדולה, היכולת לטפל באנשים ועוד...> אם אהיה אמא או לא- ברגע זה אני מרגישה אושר עצום! וזכות גדולה להכיר, להיות ולנשום. מחבקת באהבה כל אחת מכן ומזמינה בחופשיות ובאהבה את כל מי שרוצה להכיר את הדרך המקבילה לכובעים נוספים בחיים לצד הנסיונות לילד. <במייל, בטלפון, על כוס תה עם נענע> מחבקת את כולכן באהבה רינה

28/01/2009 | 20:57 | מאת: נורית

רינה היקרה, תודה על השיתוף הכנה בחוויות ובנסיון שלך. נשמע שיצאת מאוד מחוזקת מהתהליך! זה מעורר השראה. נורית

26/01/2009 | 12:34 | מאת: סיון

שלום לכל הבנות . אמורה להתחיל ivf בבית חולים רמב"ם. הייתי שמחה לשמוע מנשים שמטופלות שם?

26/01/2009 | 10:05 | מאת: דפנה

אני בת 40.9, אנחנו מנסים כבר כמה שנים, בהתחלה טבעי, אח"כ עוד שנה איקקלומין , הזרעות (6 בסה"כ) עם הפסקות באמצע, כימי אחד, ואחרי שני טיפולי IVF, הראשון נדון לכישלון מראש, כי נשאבו ביציות בשלות מידי, והשני נראה טוב, אבל הבטא היתה שלילית. אני שבורה ומפורקת. לא מצליחה לעשות שום דבר חוץ מזה. בעלי הציע לשקול אימוץ, אני דווקא חושבת על פונדקאות, ככה לפחות הילד שלנו גנטית. יש לנו ילד בן 6.5 מהריון ספונטני, שהיום אחרי שנים של נסיונות, נראה כמו נס, אני חוששת שאני עושה לו עוול נוראי, שאין ליו עדין אח/ות קטנים, מפחיד אותי להשאיר אותו לבד, וכואב לי כל כך. בן הזוג שלי שותף, אבל כואב כל כך בעצמו שאני לא יכולה להעמיס עליו יותר. ומרגישה שמאכזבת אותו כל כך. למרות שאנחנו לא יודעים איפה הבעיה. האם קיצוני מדי לחשוב על פונדקאות בשלב הזה?

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2009 | 23:54 | מאת: עידית

הי דפנה, את כותבת שנראה לך שזה עוול נוראי להשאיר ילד בן 6.5 בלי אחים, אבל מנסיון נראה לי שגם המצב השני הוא "לא להיט"- אמא/הורים שכל כך מרוכזים ומשקיעים במטרה מסויימת, וכולנו יודעות עד לאיזה רמות העניין יכול לשאוב, גם זה במידה מסויימת לא קל לילד. בקיצור, לדעתי, כל פתרון פה הוא מורכב אבל מה שבטוח הוא שכל צעד, בין אם הוא המשך הטיפולים ובין אם פנייה לדרכים אחרות הוא ליגיטימי לגמרי! בהצלחה... עידית

דפנה שלום, מחשבה על פתרונות אחרים להבאת ילד אינה בהכרח קיצונית, אלא אפילו טבעית, ליגיטימית ובריאה במובנים מסויימים, נשמע שמתוך הבקשה שלך שלא להכביד על בן זוגך, את נשארת בסופו של דבר לבד עם המחשבות והתחושות הקשות שלך. מכיוון שנשמע שאת נמצאת בתהליך משמעותי של קבלת החלטות, יתכן שפתיחה של העניין בליווי תמיכה רגשית מקצועית (מטפל/ת העוסק בתחום), תסייע בעיבוד הלבטים המורכבים ובכלל בתמיכה בתקופה לא קלה זו. בברכה, קרן קורניק

25/01/2009 | 20:59 | מאת: עידית

הי, רציתי לדעת האם יש אנשי מקצוע שמתמחים בנושא של טיפולי פוריות? אני מתכוונת לקטע תמיכה נפשית. ראיתי באחת המודעות שהציעו משהו קבוצתי אבל אני מתעניינת במשהו של אחד על אחד. אשמח להתייחסות, עידית

עידית שלום, בהחלט קיימים היום אנשי טיפול המתמחים בנושא של התמודדות עם קשיי פוריות וטיפולי פוריות. לגבי מידע בנושא, ניתן לברר דרך מרכז לבריאות האישה בסניף קופ"ח אליו את שייכת או לחפש בדרכים אחרות כמו מאגרי מידע/פורומים באינטרנט. בברכה, קרן

26/01/2009 | 18:46 | מאת: משנה מזל היחידה

אשמח לעזור לך :) צרי איתי קשר למייל- motherbaby5@gmail.com רינה

26/01/2009 | 18:57 | מאת: מירי לבן שמש

היי עידית אשמח לסייע לך בתחום הזה אני פסיכותרפיסטית מומחית לנושא שעובדת במרפאת פיריון ומטפלת באופן פרטני בנשים וזוגות בטיפולי פוריות, וללא ספק מאמינה כי לעיתים יש מקום לשלב את הטיפול התמיכתי הנפשי כדי לשרוד תקופה לא פשוטה זו ואולי אף לנסות ולהגדיל בכך את סיכויי ההצלחה תוכלי ליצור איתי קשר טלפוני ונבדוק אולי ניתן אפילו למצוא משהוא מסובסד באחת הקופות ובכלל מירי 0506617218 חיבוק גדול ובהצלחה

26/01/2009 | 23:46 | מאת: עידית

23/01/2009 | 09:44 | מאת: מירי לבן שמש

בדרך אל ההריון אתן לא לבד במסגרת קופת חולים מאוחדת נפתחות קבוצות לנשים /זוגות באיזור המרכז והשרון הקבוצה תמנה עשרה מפגשים בין השעות 20:00-21:30 אחת לשבוע קבוצה מדהימה היוצרת קבוצת השתיכות ומשחררת את תחושת הבדידות הקבוצה מונחית ע"י פסיכותרפיסטית ( (MSW )ואחות מרפאת הפיריון בשילוב רופא המרפאה "היה קשה לאסוף את עצמי ןלהגיע אבל עכשיו קשה לי הרבה יותר להיפרד" לפרטים ניתן לפנות למירי 0506617218 ניתן לקבל גם טיפול פרטני וזוגי

21/01/2009 | 20:33 | מאת: מיכל

היי קארין זאת מיכל רציתי לדעת אחרי כמה זמן של דיאטה הוסת היסתדרה לך ואם תמיד סבלת משיבוש בוסת

21/01/2009 | 22:21 | מאת: קארין

הי מיכל, הווסת הסתדרה לי אחרי משהו כמו חצי שנה. בעברי הרחוק היא הייתה סדירה אבל לאחר 10 שנות גלולות, הדברים השתבשו. לא בטוחה שזה בהכרח היה קשור לגלולות. מקווה שיסתדר לך בקרוב. קארין

21/01/2009 | 20:33 | מאת: מיכל

היי קארין זאת מיכל רציתי לדעת אחרי כמה זמן של דיאטה הוסת היסתדרה לך ואם תמיד סבלת משיבוש בוסת

21/01/2009 | 13:47 | מאת: מיכל

היי תודה בנות על התמיכה עוזר לי מאוד לשתף אותכם במה שעובר עלי בנתיים קשה לי מאוד להיתרחק מכל המתוקים אם כי אני עומדת כרגע בהצלחה אך לא ניראה לי שאצליח בזה זמן רב ממש שיניתי את כל אורח חיי נירשמתי למכון כושר העגלה שלי בסופר שונה מאוד ממה שהיתה הכל "בריא" יש לי ילד אחד בן 5 אך אני מאוד רוצה עוד ילד את הילד הבאתי ללא כל קושי ומקווה שהמצב יהיה טוב וכולנו ניקלט אוהבת המון בריאות והצלחה מיכל

21/01/2009 | 11:11 | מאת: למיכל

במקרה ולא ראית את הודעתי למטה... דרך אגב אני בת 37 ם לי יש שחלות פוליציסטיות וכבר יש לי ילד שני בן 5 חודשים והגדול בן 4. לא להתייאש. אני לא רופאה אבל נראה לי קצת תמוהה שלבחורה במשקלך נותנים דיאטה חמורה כל כך. אני קיבלתי כדורי גלוקומין/גלוקופאז' לפני התחלת טיפול שעוזרים מבחינת הסוכר ותופעת השחלות הפוליציסטיות. אחרי הכדורים ניסיתי איקקלומין שלא עבד על הגוף שלי ואח"כ קיבלתי זריקות גונאל F וככה הבאתי את שני ילדי. מאחלת לך המון הצלחה ובריאות. * הכי חשוב להישאר רגועה (מנסיון).

17/01/2009 | 19:04 | מאת: מיכל

היי קאריןכיף שיש עידוד מכל סוג ובת כמה את אם אפשר לישאול ? והאם יש לך ילדים? וכמה זמן את מנסה להרות? ואני חושבת שאת צודקת לגבי הדיאטה זה ממש לא שפוי ככה להפסיק עם הכל אני ממש עצבנית כל היום וממש קשה לי זה לא רק סוכר גם לחם" פירות ממש קשה .האם את רזה? והכי רציתי לישאול זה אם הדיאטה עזרה לך וכמה זמן את כבר בדיאטה ועוד שאלה אחרונה איך הוסתות שלך?

18/01/2009 | 18:21 | מאת: למיכל

הי מיכל, אני בת 29 ומנסה בשנה האחרונה להכנס להריון. האמת שהוסתות שלי התחילו להסתדר רק לאחרונה. יכול להיות שלקטע עם הסוכר היתה איזו משמעות אבל זה חלק מטיפול כללי שהתחלתי בו שכלל גם דיקור במרפאה שמתחמה בנושא של פריון (לשאלתך, אני לא סובלת מעודף משקל). לשמחתי הצלחתי להכנס להריון אבל לצערי בבדיקת דופק ראשונית ראו שאין דופק. היה לי ממש קשה ועכשיו אני לוקחת קצת פסק זמן מהכל, אבל מתכננת להתנקות בכל המובנים ולהמשיך. מקווה שאצל שתינו יהיו חדשות טובות בקרוב, קארין

17/01/2009 | 09:34 | מאת: מיכל

היי שמי מיכל ואני בת 27 אני כשנה מנסה להרות ועכשיו אובחנתי כלוקה בשחלות פוליציסטיות וקילתי דיאטה מהרופא ללא סוכרים !!! ללא לחם , ללא בננה , ללא עוגות ,ללא פסטות בקיצור אני עומדת להיתעלף!!!!!!!!!!! אני רזה במישקל 48 וחסר לי מאד לפחות טיפת סוכר אסור!! הייתי אצל דיאטנית והיא נתנה לי רשימה מפורטת יותר של מה אסור ומה מותר עדיין קשה לי מאוד אם מישהי גם סובלת כך אשמח ליצור קשר כדי לעודד אחת את השנייה (מה לא עושים בישביל ילדים)

17/01/2009 | 16:24 | מאת: קארין

הי מיכל, גם אני הייתי בסרט הזה לפני כמה חודשים. יש שחלות פוליציסטיות ואחרי שעשיתי בדיקת סוכר כלשהי, המליצו לי על דיאטה מסויימת. האמת שבהתחלה הקפדתי על הכל מאוד באדיקות, כי כמו שאמרת, מה לא עושים בשביל הילדים... אבל לאט לאט גיליתי שגם פתאום לשנות אורח חיים בקיצוניות ולהתחייב למשהו שמאוד קשה לי לעמוד בו, גם זה לא הדבר הנכון. לפחות בשבילי. בכל אופן, מאז אני מקפידה אבל באופן "שפוי" ומתון יותר. אני ממשיכה בטיפולים ומקווה לטוב אבל מנסה לשמור על שגרת חיים ולא ללכת ממש נגד עצמי והטבע שלי. גם אם כלול בזה קצת סוכר :) בהרבה בהצלחה, קארין

21/01/2009 | 11:06 | מאת: ניני

גם לי יש שחלות פוליציסטיות וכבר יש לי ילד שני בן 5 חודשים והגדול בן 4. לא להתייאש. אני לא רופאה אבל נראה לי קצת תמוהה שלבחורה במשקלך נותנים דיאטה חמורה כל כך. אני קיבלתי כדורי גלוקומין/גלוקופאז' לפני התחלת טיפול שעוזרים מבחינת הסוכר ותופעת השחלות הפוליציסטיות. אחרי הכדורים ניסיתי איקקלומין שלא עבד על הגוף שלי ואח"כ קיבלתי זריקות גונאל F וככה הבאתי את שני ילדי. מאחלת לך המון הצלחה ובריאות. * הכי חשוב להישאר רגועה (מנסיון).

14/03/2009 | 14:10 | מאת: ויקי

הי גם לי יש שחלות פוליציסטיות ואני לא מצליחה להרות אפילו עם איקקלומין. ניני, ממש עודדת אותי שבסוף הצלחת! תודה. אנחנו צריכים ללכת למרפאת פריון ומשם להמשיך... נקווה לטוב.

25/03/2009 | 18:13 | מאת: שחלות פולציסטיות

היי ניני. אני סובלת משחלות פולציסטיות למרות שבדיקות הדם שלי תקינות. המחזור שלי כל 35-40 יום ואני סובלת קלות משיעור יתר. קיבלתי טיפול בגליקומין עם המלצה על פעילות גופנית ודיאטת דלת פחמימות. אנחנו מנסים להכנס להריון כבר חמישה חודשים. ואני קצת (הרבה) בלחץ. יש לך המלצות בשבילי? גם תזונתיות וגם בכלל על הטיפול שנתנו לי? רוב תודות. רינה

16/01/2009 | 16:42 | מאת: שירה

לא בטוחה שזה המקום הנכון אבל אולי מישהי יודעת.... אני מעוניינת לבצע הזרעה עם בן זוג שאינו נשוי לי. אני זקוקה לנוסח ההסכם שיש להחתים בפני נוטריון. אני לא מעוניינת בעריכת הסכם הורות עם כל הסעיפים, אלא רק בטופס שחותמים בפני נוטריון ושמאפשר לרופא לבצע את ההזרעה. אשמח אם למישהי יש את הנוסח. תודה מראש

16/01/2009 | 12:20 | מאת: חנה

יש לבעלי בעיות זיקפה אנחנו רוצים להביא ילדים לעולם, בעלי קונה מהאתר http://viagra10.fav.co.il/ סיאליס שאלה שלי עם סיאליס עלול לפגוע במשהו במערכת הזרע שהוא אולי עלול לגרום בעיית הפוריות,? תודה מראש..

לקריאה נוספת והעמקה

חנה שלום, ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום רפואי העוסק בפוריות הגבר/תפקוד מיני. בברכה, קרן

12/01/2009 | 00:52 | מאת: א.א

אני מעוניין לתרום זרע (בשכר) כמקובל לפנות למייל המצורף

09/01/2009 | 21:12 | מאת: רווית

שלום לכולן, על רקע בעיית זרע (אזוספרמיה) עברתי כבר IVF שישי. היום קיבלתי שוב תשובה שלילית.זו התקופה הקשה ביותר של חיי מזה שנה. נכון שיש תמיכה מבן הזוג והמשפחה.. אבל עדין יש עננה כבדה מעל הראש שהולכת איתך לכל מקום. מאחלת לכולן הצלחה רבה ומקווה שגם אצלי יקרה נס...:) מרווית

לקריאה נוספת והעמקה

רווית שלום, ההתמודדות עם טיפולים שעד כה לא הצליחו היא מאוד לא פשוטה ובהחלט יכולה להרגיש כמו אותה עננה שתארת, שהולכת אחרייך לכל מקום. העובדה שאת מתארת מערכת תמיכה מבן זוגך ומהמשפחה היא חשובה וחיונית, גם אם אינה מהווה "פתרון" ל"בעיה". במידה ואת מעונינת בתמיכה רגשית נוספת, ניתן גם לפנות לגורמים כגון קבוצת תמיכה של נשים/זוגות המתמודדים עם תהליך דומה או לכל ליווי רגשי אחר, בהתאם למה שמתאים לך. אל תהססי לפנות לפורום בכל צורך שיעלה, בהצלחה, קרן

12/01/2009 | 20:07 | מאת: שירן

הי רווית, זה קשה, אני כל כך מבינה....אבל צריך לשנס מתניים ולמצוא את הכוחות מאיפשהו. אני מאמינה ומקווה שבסוף זה מסתדר וצריך אמונה ואופטימיות! הלוואי ובפעם הבאה, שירן

08/01/2009 | 18:23 | מאת: שירה

שלום, אני משתמשת כבר כעשר שנים בגלולות ומתכננת להפסיק כדי להכנס להריון. הבנתי שזה יכול לגרום לבעיות. יש קשר בין גלולות לבעיות פוריות? תודה, שירה

שירה שלום, הדעות הרפואיות לגבי שימוש ארוך טווח בגלולות והיבטים שונים של פוריות הן חלוקות. בכל אופן, לא מדובר על קשר ישיר כללי בין גלולות וקשיי פוריות והנתונים האינדיבידואלים של האישה הם החשובים. בברכה, קרן

01/01/2009 | 08:59 | מאת: שם

שלום.. אני משתמשת בגלולות מינס,ואני בתחילתה של הקופסא השלישית.. ויש לי שאלה.. האם בשלב זה אני יכולה לקיים יחסי מין בלי קונדומים..הריי הגלולות הם בעצמן אמצעי מניעה..אני עם בן זוג קבוע.. ואם כן..האם מותר לגמור בפנים או שרצוי שלא.. תודה..

שלום, ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום שעוסק בנושא של מיניות ואמצעי מניעה ומספק מענה רפואי. מטרת הפורום הנוכחי היא לספק תמיכה ויעוץ רגשי למתמודדים עם קשיי פוריות וטיפולי פוריות. בברכה, קרן קורניק

29/12/2008 | 17:01 | מאת: שיר

שלום, אני אחרי 3 הזרעות שלא הצליחו. רציתי לדעת, אחרי כמה הזרעות "נהוג" לעבור ל-IVF? תודה, שיר

שיר שלום, ההחלטה לגבי מס' ההזרעות שיש לעבור לפני ההפניה לטיפול IVF תלויה במס' גורמים ויכולה להשתנות בין אישה לאישה/זוג לזוג. בד"כ לא מקובל לעבור לטיפולי IVF לפני כחמישה טיפולי הזרעות אבל יש להתחשב גם בגורמים אחרים כגון נתונים רלוונטים של בני הזוג (למשל, איכות הזרע, גיל ועוד). הדבר הנכון הוא לקבל את ההחלטה עם הרופא המטפל ובתקווה- שלא יהיה בזה צורך. בהצלחה, קרן

30/12/2008 | 19:38 | מאת: אריאלה

הי שיר, בד"כ כדי לעבור את הועדה שמאשרת את התחלת טיפולי IVF צריך לעבור לפחות 5 הזרעות. אבל זה גם תלוי בעוד דברים. מנסיון שלי- אני עכשיו בטיפולים לילד שני, אבל בילד הראשון, אני זוכרת שעשינו כבר 5 הזרעות וכבר הייתי די בייאוש ובהרבה פחד מלעבור ל-IVF ואז זה הצליח! אז בנימה אופטימית זו... שיהיה הרבה בהצלחה אריאלה

26/12/2008 | 01:01 | מאת: משנה מזל היחידה

היי בנות יקרות, חברה יקרה מאיזור רחובות טילפנה אליי בבקשת עזרה עם צטרוטייד אין לה החזר מקופ"ח על זה בגלל הגיל. למי שיש למסור צטרוטייד באיזור רחובות והסביבה אשמח שתטלפן אליי חופשי עד 0:00 052-2570226 רינה < אשמח אם תעבירו הלאה במייל/ מסר לבנות שעברו טיפולי פריון / עוברות טיפולי פריון- "שמי רינה ואני משדכת בין בנות שמוסרות תרופות פריון לבין בנות שזקוקות לתרופות פריון. אני כמובן משדכת ללא תמורה והכל באהבה!. אני מנהלת רשימת אקסל מסודרת עם כל המסירות בכל הארץ ומשדכת אותן למבקשות.--> אין ברשותי תרופות, אלא רשימה של בנות שנכנסו להריון או החליפו פרוטוקול טיפולי ונשארו להן תרופות פריון בתוקף ובאחסון מתאים והן תורמות את זה בשמחה.אשמח לשדך את תרופותייך / או לקבל את תרופותייך ולהעביר לבנות שזקקות להם. גם אריזות פתוחות+מזרקים ומחטים מתקבלות באהבה. באם תרצי להיעזר או לעזור עם תרופות הפריון את מוזמנת לפנות אליי במסר, במייל- Motherbaby5@gmail.com או בטלפון 052-2570226 / אור ואהבה אפשר לטלפן חופשייי עד 0:00 בלילה כולל שישי שבת. רינה

26/12/2008 | 00:58 | מאת: משנה מזל היחידה

היי בנות יקרות, חברה יקרה מאיזור רחובות טילפנה אליי בבקשת עזרה עם צטרוטייד אין לה החזר מקופ"ח על זה בגלל הגיל. למי שיש למסור צטרוטייד באיזור רחובות והסביבה אשמח שתטלפן אליי חופשי עד 0:00 052-2570226 רינה ***************************************************************************************** < אשמח אם תעבירו הלאה במייל/ מסר לבנות שעברו טיפולי פריון / עוברות טיפולי פריון- "שמי רינה ואני משדכת בין בנות שמוסרות תרופות פריון לבין בנות שזקוקות לתרופות פריון. אני כמובן משדכת ללא תמורה והכל באהבה!. אני מנהלת רשימת אקסל מסודרת עם כל המסירות בכל הארץ ומשדכת אותן למבקשות.--> אין ברשותי תרופות, אלא רשימה של בנות שנכנסו להריון או החליפו פרוטוקול טיפולי ונשארו להן תרופות פריון בתוקף ובאחסון מתאים והן תורמות את זה בשמחה.אשמח לשדך את תרופותייך / או לקבל את תרופותייך ולהעביר לבנות שזקקות להם. גם אריזות פתוחות+מזרקי

21/12/2008 | 18:20 | מאת: ריקי

היום ה- 13 להחזרת 2 עוברים מוקפאים. בטא יצא 61, האם זו תוצאה טובה? האם ניתן לדעת אם זה עובר אחד או שניים?

ריקי שלום, זו אכן נחשבת לתוצאה בתחום החיובי....אף כי נדרשות בדיקות נוספות וחשוב שהרופא יתן את דעתו הרופואית על כך. למרות שאין לכך מדדים מדוייקים- בטא ראשונית של תאומים היא לרוב מעל ל-100. עם זאת, אין להסיק מכך מסקנות וודאיות ויש להמשיך ולעקוב אחרי גדילת הבטא ולהמתין לבדיקת דופק בסביבות השבוע ה-7, שם ניתן לקבל מידע וודאי יותר. שיהיה בהצלחה! קרן

23/12/2008 | 11:04 | מאת: תמר

הי ריקי, נשמעת תוצאה חיובית! שימשיך ככה! תמר

21/12/2008 | 13:18 | מאת: בר

הייתי אתמול בהרצאת מבוא לסדנה שנקראת "מנסות ומצליחות להרות" ,שמשלבת דמיון מודרך ורייקי (מחקר שערך בית חולים העמק אחוזי קליטה של נשים שקיבלו טיפולי רייקי עלה פי שניים מאלו שלא טופלו...) מתוך החוויה האישית שלי אשמח לשתף יום נפלא בר. barbar_1973@hotmail.com

17/12/2008 | 22:49 | מאת: שלי

שלום, רציתי לדעת האם הפסקה בין טיפולי IVF היא הכרחית או רק בגדר המלצה. שלי

שלי שלום, לרופאים שונים גישה שונה בנוגע להפסקה בין הטיפולים. מכיוון שמדובר בטיפול הכרוך במתן הורמונים במינון גבוה ובפרוצדורה הכוללת גם הרדמה מלאה, חשוב לתת לגוף מנוחה ו"התאווררות".. מישור נ וסף שזקוק להתאווררות, והו חשוב לא פחות, הוא המישור הרגשי. הטיפול הוא אינטנסיבי גם ברמה הנפשית -רגשית וכרוך הרבה פעמים בתחושה של רכבת הרים רגשית ולכן ההפסקה חיונית גם בהיבט הזה.. בהצלחה, קרן

18/12/2008 | 17:46 | מאת: דניאלה

הי שלי, מהנסיון שלי, אני חושבת שלי ממש עזר לעשות הפסקה בין טיפולים ולא להמשיך ברציפות. אני זוכרת שמאוד התבאסתי שהרופא שלי אמר לי שלא אמשיך ישר לטיפול השני ואני מאוד מבינה את זה שרוצים ישר להמשיך, אבל דווקא בהפסקה הזו הרגשתי שאני קצת נחה מהטיפול ומוצאת בזה תועלת. שיהיה בהצלחה, דניאלה

14/12/2008 | 21:06 | מאת: ליאורה

שלום, האם נכון ששימוש ממושך בגלולות קשור לבעיות פוריות? כמה זמן צריך להתנקות מהו לפני שמתחילים לנסות? מקווה שאני בפורום הנכון. ליאורה

לקריאה נוספת והעמקה
14/12/2008 | 22:59 | מאת: נעמה

הי ליאורה, למיטב ידיעתי, זו סתם שמועה שצריך להתנקות מגלולות. לצערי, ואני אומרת מתוך נסיון, לבעיות פוריות הרבה סיבות וגלולות דווקא לא בראש הרשימה... לפחות לא אצלי. שיהיה לך בהצלחה, נעמה

ליאורה שלום, הדעות היום לגבי הצורך להתנקות מגלולות והקשר בינן ובין בעיות פוריות חלוקות. יש רופאים הממליצים על התנקות ואחרים שלא מייחסים להתנקות שום משקל. עוד לפני הכניסה להריון, מומלץ ונכון לפנות לרופא על מנת להתחיל ב"הכנות", שכוללות למשל נטילת חומצה פולית ועריכת בדיקות גנטיות. במסגרת הכנות אלה, תוכלי להתייעץ ולקבל מענה רפואי לגבי אופן הפסקת השימוש בגלולות. בהצלחה, קרן

09/12/2008 | 19:30 | מאת: משנה מזל היחידה

טילפנה אליי היום בחורה מקסימה שמתגוררת בחו"ל שבאה במיוחד לטיפול IVF בארץ. אין לה שום ביטוח בריאות ושום עזרה והיא צריכה לשלם על כל הטיפול היקר והתרופות מחירים מלאים ויקרים. היא טילפנה לקבל עזרה- יקירות, למי שיש אפשרות לתרום לה תרופות פריון תבורך <שיט האייקונים לא עובדים פתאום> היא זקוקה לטיפול ל- מניופור, לאוביטרל ולדקא 0.1 מי שיכולה לעזור לה שתתקשר אליי 052-2570226 או שתכתוב לי למייל בתוספת- לבחורה מחו"ל. motherbaby5@gmail.com רינה. כמובן שכל תרופה אחרת תתקבל בשמחה ואהבה לרשימה של המוסרות . המון תודה בשמי ובשמה.