פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3672 הודעות
3190 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

07/02/2003 | 16:41 | מאת: מבל

ברצוני לברר האם סביר שילדה בת 5 וחצי מחליפה "ס" ב - "ש" (לדוגמה אומרת שיפור במקום סיפור) כתוצאה מכך שעקרו לה את השיניים הקדמיות בגיל צעיר. לטענת האם הדיבור של הילדה משובש כיוון שעקרו לה את השיניים הקדמיות בערך בגיל 3 (עקב בעיות עששדת) כמו כן טוענת האם שהייתה אצל קלינאית תקשורת והיא אמרה לה שכרגע אין מה לעשות. האם זה סביר? או שקלינאית תקשורת יכולה ללמד אותה להגות נכון למרות שעדין אין לה את השיניים הקדמיות?

לקריאה נוספת והעמקה

נכון שכדי להגאות נכון את קבוצת ההגאים הנקראים "שורקות" צריך את הגבול הטבעי של הפה, השיניים! יחד עם זאת רבים מדי הילדים שמשבשים את השורקות ויש להם קשת שיניים שלמה, על כן, בלי לבדוק את הילדה אי אפשר לקבוע מה הסיבה, האם העדר השיניים או שלב התפתחותי. בכל מיקרה, כדי ללמד את הילדה היום, בגיל 5 וחצי, רצוי להמתין עד לצמיחת השיניים הקבועות, אשר ודאי יקרה בעתיד הלא רחוק! יש גם סירוי שבמהלך צמיחת השיניים הילדה תמקד את הלשון בצורה נכונה, באופו טבעי ולא צורך בטיפול. עיתוי להתחלת טיפול צריך להקבע יחד עם קליניא התקשורת. לדעתי עצוב מאד לעקור לילד בדיל 3 את השיניים ולא לעשות לו פלטה למילוי המקום של השיניים החסרות, הדבר גורם לפגיעה במבנה הפה, לפגיע אסטטית רצינית ולעתים גם לסינויים בנגיסה, לעיסה ובדיבור.............. המלצתי לרופאי השיניים לילדים: לקשול התאמת פלטה לילדי אשר עןקרים לו את השיניים בגיל צעיר!

03/02/2003 | 15:10 | מאת: יעל

בני בן 2.5 הוא ילד חייכן חם וחכם. לילד קשיים בתקשורת מילולוית. העדפה שלו לבכות וליצעוק כאשר הוא נתקל בבעיה במקום לנסות להסביר עצמו (בכלים שיש בידו) כאשר הוא נתקל באנשים חשדים הוא מעדיף לצעוק כאשר פונים אליו. וילידים קטנים הוא פשוט הודף אותם גופנית. אני חשה שיש בעיה כאשר כולם פותרים את שזה יתסדר כרשר יהיו לו כלים של שפה. אך אני חושבת שזה יתפתח לבעיות בכיוון אחר. כיצד אני מוצאת קלינאית תקשורת לגיל הזה באיזור באר שבע

לקריאה נוספת והעמקה

למציאת קלינאי באיזור מגורך עייני באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il באשר לבנך, חשוב להדגים לו על ידי שיחה את האפשרויות העומדות לרשותו להבעת תסכולים ולפתרון בעיות, בניסף רצוי לבדוק האם מצבו הולך ונעשה "יותר קל" או האם המצב ללא שינוי והתפתחות. אם תחושתך שמדובר על בעיה התפתחותית אולי כדאי לפנות למכון להתפתחות הילד, המקביל לפניה לקלינאי (כדאי לא להמתין הרבה זמן עד האבחון). בכל מיקרה, ככל שתרבי לפנות לבנך בשפה נכונה ו"קלה וקליטה" תהווי דוגנא לחיקוי טבעי. בררי גם מה מתרחש בסביבתו, האם הוא מתקשה בקשרים חברתיים בין ילדי הגן או ילדים אחרים וכיצד מגיב בנוכחותם. תמיכה, הבנה והדגמה של דיבור נכון ושיח מתאים יהוו דרך נכונה לסיע לו בהתפתחותו! בהצלחה!

03/02/2003 | 01:51 | מאת: תם

אני לומד לתואר ראשון וכל שאני יושב ולומד קשה לי מאוד לעבור את הבחינות. בדרך כלל אני מאוד לחוץ לפני הבחינה וגם בזמן הבחינה. טרלין לא עזר. האם ניתן לקבל דרך קופ"ח הפניה לאיבחון של בעיות למידה? האם ניתן לקבל יעוץ כלשהו בנושא זה דרך קופ"ח? ואם לא למי עלי לפנות? תם

לקריאה נוספת והעמקה

יש שירותי יעוץ באגודת הסטודנטים! לא ידוע לי שקופ"ח משתתפת באבחון או טיפול בגיל זה, אבל שווה לך לשאול את הרופא המטפל שלך. אם הייתה מחוץ למסגרת לימודים (בגלל שרות צבאי, למשל) אז ידוע שקשה לחזור למסגרת לימודים מסודרת, האם היו לך קשיים גם כשלמדת בתיכון? כדאי לברר את המקורות לחרדה ולקבל אותם כחלק של חזרה לתהליך למידה, ולקחת את העניין בפרופורציה! בהצלחה!

01/02/2003 | 13:16 | מאת: יוספה

בתי בת החמש סובלת מבעיה קשה של צרידות , האבחנה היתה כי יש לה בעיות נשימה, לפעמים היא אינה מסוגלת לומר משפט בין שלוש מלים ללא לקיחת אויר, כמו כן היא יכולה לחלק מלים להברות כיוון שהיא לוקחת אויר באמצע המילה. היא טופלה במשך כחודשיים וחצי אצל קלינאית תקשורת אך הגענו למסקנה משותפת כי היא צעירה מדי (וזאת למרות שהיא בוגרת לגילה ושיתפה פעולה) בפועל לא נראו תוצאות. לאחר דיון בתיקה הומלץ טיפול "בשיטת אלכסנדר". האם ניתן לספק פרטים לגבי שיטת טיפול זו והאם היא מתאימה לילדים בגילה? האם ישנן שיטות אחרות המתאימות לטיפול בבעיה זו?

לקריאה נוספת והעמקה

האם הילדה עברה בדיקה אצל רופא אאג' להדגמת מיתרי הקול? את מתארת בעיה רצינית ולא ברור מה המקור שלה. במיקרים רבים ילדים לא מצליחים ליישם את הנעשה בטיפול קול, ולכן רצוי ללכת לקלינאי בעל נסיון בטיפול בילדים ולעבוד בשיתוף פעולה עם רופא אאג' ובודאי רק לאחר מקיף! האם בדקו קיום של רפלוקס (reflux) ממערכת העכול? האם בדקו את מצב הריאות שלה? אולי יש לה קושי בסיסי בנשימה? יש צורך בבירור מקיף לפני שנמליץ על שיטה זו או אחרת........ תתיעצי עם רופא אאג' המבין ומוכן לבצע בדיקה אנדוסקופית של מיתרי הקול! אשמח להמשיך ליעץ לך לאחר בירור רפואי מקיף, בהצלחה!

31/01/2003 | 20:54 | מאת: טלי

בני בן השנתיים וחצי מתחיל משפטים וחוזר על האות הראשונה הרבה פעמים עד שהוא ממשיך. נראה שזה החריף, וזה מרגיז אותו שהדיבור שלו לא קולח. לאחרונה יצאתי לעבוד ואינני יכולה לקחת אותו מהגן ב- 13:00, אבל הוא רואה אותי כבר ב- 15:00. למרות זאת קשה לו מאוד והוא בוכה או עצוב כאשר אביו בא לקחת אותו מהגן ולא אני. אציין גם שהוא עדיין יונק. האם אני צריכה לגשת לקלינאי תקשורת או שזה יעבור לבד כאשר יסתגל לצאתי מהבית? תודה מראש טלי

לקריאה נוספת והעמקה

מה זאת אומרת "עדיין יונק?" בעניין הדיבור, מדובר על שלב התפתחותי, נורמלי אצל רוב הילדים וחולף עם התםתחות השפה והיכולת להרכיב משפטים ברצף ובצורה מאורגנת. האובדה שזה קורה באותו זמן שאת יצאת לעבודה ניראה לי מיקרי ולא קשור, לצערי יש לנו נטיה לחשוב שאם שתי תופעות מתרחשות בצמוד אז יש קשר ביניהם, הדבר לא ככה בדרך כלל, יציאתך לעבודה מתרחשת בזמן מתאים לך ואיננו משפיע על התפתחות הדיבור של בנך. עייני ברק המתאים לנושא "שטף הדיבור" האתר קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il

30/01/2003 | 23:16 | מאת: סיון

שלום. בני בן שנתיים וחצי, מדבר, אומר משפטים, אך לעיתים משחיל מילים שאינן ברורות כלל. יש עדיין עיצורים שאינו מבטא: ח, ר ויש לו בעיה עם האות ש. מה לעשות? מתי לפנות לטיפול? האם זה נורמלי?

לקריאה נוספת והעמקה

כן, זה נורמלי וזו הדרך שבה ילדים לומדים לדבר! במידה ואת מרגישה שיפור, אפילו איטי, אך מתמיד אין לך מה לדאוג. אם בגיל שלוש, שלוש וחצי עדיין אנשים זרים מחוץ למשפחה לא יבינו אותו או שתרגישי שהוא מפסיק להתקדם יהיה אז זמן לפנות לאיבחון. ודאי שבנך מקבל אוכל "רגיל" ושהוא לועס ואוכל בצורה טובה (לתירגול וגמישות אברי הפה). דברי אליו בצורה רהוטה ואל תחזריע ל מילים שהוא נוהג לשבש (אפילו אם זה חמוד) ובמידה ועדיין יש לו מוצץ - אל תרשי לו לדבר עם המוצץ בפה!!! ובינתיים, תהני ממנו ותתמכי בו בדרכו ל"גילוי" העולם!

26/01/2003 | 21:29 | מאת: sag

שלום אני בן 29 ויש לי xyy (תסמונת קלינפלטר). האם יש קשר בין התסמונת לדיסלקציה וזכרון לתווך הקצר או הארוך? אם התשובה חיובית ,מה עליי לעשות? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

כדאי להפנות את השאלה הזאת לפורום גנטיקה או פסיכולוגיה כי אינני יכולה לענות בצורה חד משמשעית!

16/03/2003 | 00:35 | מאת: מקסי

שלום רב שמי מקסי ויש לי בן , בגיל 7 , גם הוא בעל תסמונת XYY יש לו עיקוב התפתחותי רב בעיקר בדיבור ובאכילה האם תוכל לתת לנו רעיונות מניסיונך בחיים . ממתין לתשובה בכבוד רב מקסי מ

12/04/2003 | 12:25 | מאת: sag

מקסי חשבתי רבות אם לחזור אלייך שכן אני חושב שאני לא אוכל להיות לך לעזר רב היות ואת תסמונת קלייפנטר גיליתי רק אחרי שרצינו להביא ילדים. לא ידעתי שאני נושא את התסמונת הזו כל חיי ולכן היו לי חיים די נורמלים. בכל זאת היו ויש לי עד היום קשיים בדפוסי לימוד, כגון מתמטיקה ובעיה של זיכרון לתווך קצר. אני מקווה שאתם יודעים שרוב נשאי ה xyy אינם יכולים להביא ילדים לעולם. אבל אני מקווה שהרפואה והמחקר יתפתחו ויגיעו לפתרונות עד שילדכם יגדל. sag

26/01/2003 | 00:14 | מאת: רוית

לבני בן השלוש וחצי יש לשון תפוסה . לאחר התייעצות עם רופא אף אוזן וגרון החלטתי לא לחתוך את החלק התפוס. בני מדבר, אך לא כפי שילד בגילו אמור לדבר. שאלתי היא האם כדאי בכל זאת לחתוך? נ.ב הוא כן הוגה ל

לקריאה נוספת והעמקה

באופן כללי הגישה של קלינאי תקשורת הינה תפקודית, זה אומר, שצריך לבדוק את תפקוד הלשון לצריך קביעת ההתערבות. כדאי לבדוק לא רק אם אומר "ל" אלה האם מסוגל לנקות את הפה, מחוץ לקשת השיניים - במרווח בין הלחיים לשיניים( מחוץ לקשת השיניים), צריך גם לבחון את דגם הלעיסה ואת איכות התנועות של הלשון במהלך הדיבור החופשי - כולל טווח התנועה של הלשון - כדאי להחליט לגבי ביצוע החיתוך. בכל מיקרה, הניתוח או frenotomy הינה פעולה פשוטה ביותר, המבוצעת על ידי רופא שיניים מומחה לילדים לא פחות מאשר על ידי רופא אאג'. גישתי הינה לבדוק את התפקוד על יד לקינאי מנוסה בצחום זה, ואז להחליט! זו הפרעה תפקודית ולא מחלה, לכן מרבית הרופאים אשר רגילים לטפל המחלות לא מצויים בטיופל התפקודי! (עם המון כבוד לרופאים העושים את מלאכתם נעמנה)

25/01/2003 | 19:21 | מאת: ליאור

אני בן 20, ולמיטב זכרוני, עד גיל 15 בערך לא הייתה לי בעייה בדיבור (מלבל הגייה של ש וס בגיל קטן) . אולם מאז גיל 15 , אני מדבר מהר - " בולע " הברות , " מאחד " מילים , אומר שני מילים בעלי סיומת ותחילית דומה כמילה אחת , וכו' . אני חושב מהר , ושאלו אותי על זה רבות , אבל אינני חושב שזו הבעיה . גם כשאני משתדל לחשוב לפני על מה שאני עומד להגיד , בהרבה מיקרים אני מרגיש כאילו אני פשוט לא מצליח לעצור את המילים מלשטוף החוצה בזו אחר זו , למרות שלפעמים - במיטוחד בוויכוחים ודיונים , אני אפילו לא חושב על העניין - ובכל זאת מצליח לדבר ברור. אשמח לקבל עצה בנושא.

מה השאלה? אתה מדבר מהר ומציין שלעתים שואלים אותך מה אמרתה, ואתה צריך לחזור על דבריך. לא ציינתה מה הבעיה? כך שקשה לי להתיחס. בכל מיקרה דיבור מהיר יכול להוות קושי במצבים מסויימים ובעיסוקים מסויימים. אם הוא מפריע לך בקשר עם הסביבה וצורת הדיבור מהווה מכשול לתקשורת, אז, יכול להיות שיש לך בעיה..... אך זה לא חייב להיות. כמו כל דבר בחיים, קיומה של תופעה איננה בעיה, אלה אם היא פוגעת ביעילות או בתקשורת.

23/01/2003 | 09:38 | מאת: בתיה

גבר בן כ- 30 עם בעיה בלסת. לסת עליונה ותחתונה עם מרווח די גדול ביניהם מקדימה. וכתוצאה מכך הלשון בולטת בדיבור ובאכילה. על מנת לתקן זאת יש לעבור ניתוח די רציני. רציתי לשאול האם ניתן לשפר את מצב הלשון בטיפול אצל קלינאית תקשורת מבלי לנתח. גם אם שיפור חלקי? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

בהחלט כדאי לנסות לשפר את תפקוד הלשון בדיבור ובבליעה! הניתוח יכול אולי לשפר את המנבה, אבל היום אנויודעים ש"מנשך פתוח" כפי שמתואר הינו ביחסי גומלין עם תפקוד הפה - אי אפשר לדעת מה קדם למה, לעתים הפתח הינו תוצאה של תפקוד לקוי של הלשון ולאחר ניתוח או טיםול אורטודנטי, מוצלח ככל שיכול להיות, יש חזרה למצב לפני התיקון בגלל התפקוד הלקוי של הלשון בבליעה ובדיבור. כדאי להתיעץ עם קליאי המצוי בנושא זה. השנה הרצתי מספר פעמים בפני פורומים של רופא שיניים ואורטודונטים והעלתי את נושא התיפקוד של הפה, לצד המבנה, המלצתי, לפני טיפול כירורגי או אחר תתיעצו עם קלינאי תקשורת מנוסה ותחליטו מה לעשות בשיתוף פעולה בין הגורמים המטפלים.... בהצלחה!

29/01/2003 | 11:44 | מאת: קלינאית מתחילה

מה הקשר בין מציצת אצבע/מוצץ לאורך זמן לדחיקת לשון בעת דיבור/היגוי/בליעה

בני בן שנתיים ושמונה חודשים. הדיבור אצלו מתעקב מאוד. הוא מדבר במשפטים של עד 3 מילים, המילים לא ברורות ואוצר מילים מאוד מצומצם. הילד סבל מדלקות אוזניים ונזלת כמעט תמידית עד גיל שנה ושמונה חודשים. בגיל שנה ושמונה עבר ניתוח להחדרת כפתורים והורדת פוליפ שלישי. רק אחרי הניתוח החל לדבר קצת. מבחינה התפתחותית הכל תקין, הילד מאוד פעיל, הלך מהר, ניגל מטיטולים, מבין הכל אולם בקושי מדבר. הילד מתחיל להיות מתושכל מין העובדה שלא מבינים אותו. מה אוכל לעשות על מנת לעזור לו?

כדאי לפנות לקינאי תקשורת לקבלת הדרכה ואולי טיפול, לפי הצורך. מבחינתך בינתיים תעודדי אותו לחקות קולות, צלילים ונסי להבין את הנאמר על ידו. תוכלי להשתדל להרחיב את המילים או מישפטים הדלים - כשתידעי מה הוא התכוון לאומר "תתחברי אליו" על ידי חזרה מילולית של המשפט שהתכוון לאומר ותעודדי אותו להשתמש המילים ומשפטים "חדשים" תוכלי להעזר בספר של הנן " לשיחה דרושים שניים" אשר ניתן לרכישה דרך אגודת קלינאי התקשורת 03-9217815

18/01/2003 | 15:08 | מאת: גבריאלה

האם ניתן לאבחן אוטיזם לפני גיל 3? למי רצוי לפנות על מנת לקבל אבחון אמין? ילדה בת שנתיים ורבע שאינה מדברת, מתעניינת בדברים מסוימים בלבד,יוצרת קשר עם ההורים (וגם עם אחרים) רק ע"י משחקים מאד מסוימים. מגיבה למוסיקה ולקלטות וידאו אך לא מנסה לחקות או להשמיע הברות,מצליחה להבהיר מה היא רוצה או בעיקר מה אינה רוצה בתחום האוכל או המשחקים אך אינה מגיבה להוראות או בקשות כמו לתת או לקחת דברים או להצביע על עצמים שונים.אינה משחקת עם ילדים אחרים מנסה לפעמים לקחת צעצוע מילד אחר אך לא מנסה לעמוד על שלה כאשר לוקחים ממנה דברים אלא מגיבה בבכי קל והתמרמרות קלה בלבד. האם יש חשש לאוטיזם? האם כדאי לפנות לאבחון בגיל הזה או להמתין?

לקריאה נוספת והעמקה

המקום המתאים ביותר לאיבחון של ילדים צעירים, לפני גיל 3 הינו המכון להתפתחות הילד. מכונים אלו מתמחים באיבחון ובהתווית תוכנית טיפולית הכוללת גם הפניה למערכות חינוך. מערכת החינך המיוחד הורחבה תחת חוק חינוך מיוחד וילדים בעלי צרכים מיוחדים (כל הילדים עם עיכוב התפתחותי, אוטיסטים או תחת אבחנה אחרת) זכאים לקבלת טיפול וחינוך במסגרות מיוחדות ומיומנות. פני לאיבחון בתחנה להתפתחות הילד, בקרובה למקום מגוריך. רשימה של המכונים תוכלי למצוא באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il באשר לסידור הפורמלי (תשלום ואיבחון וטיפול כלול בסל השרותים) כדאי שתתיעצי עם הרופא ילדים של ביתך, אך אל תקבלי ממנו תשובה כמו עדיין מוקדם להפיה וכו'. בהצלחה!

10/02/2003 | 10:22 | מאת: דיז

קיים מקום - המרכז למשפחה "בית לורן" שנותן מענה לכל בעיה וענין בנושא אוטיזם PDD ואספרגר. יש לו גם קו "חם" - 03-6703077

18/01/2003 | 11:19 | מאת: rut

באיזה אתרים בעברית אפשר למצוא חומר על הפרעות בתקשורת אצל ילדים בעלי פיגור בינוני עד קשה?

לקריאה נוספת והעמקה

תנסי באתר של אקי"ם, אולי של אירגונים ספציפיים, כמו של הילדים עם תסמונת דאון. תעייני באתר של משרד החינוך, אולי שם יש עוד משהו. בכל מיקרה, במנוע חיפוש של google.co.il ניתן למצוא חומר גם בעברית. בהצלחה!

16/01/2003 | 19:26 | מאת: ג'ודי

והוא מדבר במשפטים ארוכים. רק שלפעמים הוא מדבר לאט ומתארך. כשמישהו אחר (לא מהמשפחה) שואל אותו שאלות הוא עונה בד"כ בשתי מילים וצריך ממש "לחלוב" ממנו את התשובה. לפעמים הוא מעדיף בכלל לא לענות. אני אישית יודעת שבאופן ספונטני הוא מסוגל לומר משפטים ארוכים עם אוצר מילים נהדר ויפה. מישהי אמרה לי פעם שאלה סימנים של קושי בשליפה. רציתי לדעת, בהנחה שזה אכן זה (ואני מתכוונת ללכת לקלינאית לבדוק את הנושא) האם זה ניתן לטיפול? האם טיפול משפר את המצב? ושוב, בהנחה שזה אכן קושי בשליפה, האם זה יכול לעבור עם הזמן ככל שיהיה מיומן יותר בשפה? יש לציין שהוא מאוד חכם ומבין שאלות קשות ושיש לו אוצר מילים גדול מאוד.

יש לי רושם שתחילת השאלה נמחקה מהטקסט, אך אנסה להתיחס למה ש מופיעה בשאלה. בילד אשר תרם מלאו לו 3 שנים ניתן לראות מגוון גדול של הבדלים שהם כולם נורמליים בגיל זה. בגיל 3 עדיין יש לילד דרך ארוכה להבעה חופשית ולא מהוססת, מכוון שבגיל זה תהליך בחירת המילים והמשפטים עדיין דורש "מאמץ" מסויים, לכן במידה והוא מתקשר באופן ספונטני ומביעה את עצמו באופן חופשי עם אנשים שהוא מכיר לא ניראה לי שיש מקום לדאגה מיוחדת. החשיבות בגיל זה מבחינת ההתפתחות הינה בתהליך רכישת השפה וההבעה.... כלומר, האם יש שיפור, התקדמות, דיבור יותר חופשי ורכישה של מילים ומושגים.... במידה והתשובה חיובית, אז , ניתן להניח שההתפתחות תקינה ואין מקום להתערבות מכוונת ומובנת. כמובן שלהורה יש תמיד האפרשות לקבל הדרכה בכל תחום, וזה דבר טוב וחשוב, אך צריך גם לקבל פרופורציה (יחסיות) בין הילד הפרטי למצופה מילד בגיל זה.... על כך תוכלי להתיעץ עם הגננת שרואה אותו בין ילדים אחרים וכמובן, תמיד תוכלי לפנות לקבלת יעוץ אישי. בכל מיקרה, עדיין מוקדם, על פי תאורך, להדבקה תביות כמו "קשיי שליפה" או כל ביטוי אחר.

22/01/2003 | 11:46 | מאת: ענת

קראתי את תשובתך(מאד נהנתי) ויש לי שאלות: * באיזה גיל אפשר להגיד שהדיבור פחות מהוסס, ותר חופשי ומושקע פחות מאמץ ב"חיפוש המילים"? * כיצד מתבטא השיפור בגיל 3 : כמה מילים חדשות נרכשות כל יום? האם השיפור מתבטא גם בהבנה? תודה!

16/01/2003 | 08:39 | מאת: מזל

האם גמגום אצל ילד בן 5.5 מצריך טיפול עכשיו או בגיל מאוחר יותר ?? הילד מגמגם מגיל 3 לאחר טראומה שעבר. הגמגום היה חריף כשהתחיל אך השתפר מאוד מאז, וכיום הוא קיים "בגלים" - פעם יותר חזק ופעם בקושי, אבל תמיד קיים משהו מהגמגום.

לקריאה נוספת והעמקה

ההחלטה לגבי טיפול צריכה להיות אישית לגבי הילד, על כן תשובתי לא יכולה לתת מענה מספיק טוב ומכוון שהתופעה קיימת זמן רב רצוי, לפני כמיסתו של הילד לבית הספר, לתיעץ עם קלינאי תקשורת המצוי בתחום זה. העובדה שהתופעה מופיעה בגלים מאשרת את יסוד הגישה אשר טוענת שגמגום יכול להופיע ולהאלם ולא תמיד ניתן לנבא מתי זה יקרה! בכל מיקרה, חשובה התיחסותו של הילד והמשפחה לתופעה והמידה שבה היא מפריעה לו לתפקד מבחינה מילולית בקרב ילדים ומבוגרים. אם יש בעיות רגשיות נוספות וזהו ביטוי לקשיים אחרים ניתן לדעת לאחר קבלת יעוץ מידי איש מקצוע אשר יכול להמליץ על כוון טיפול או המנעות מטיפול בשלב זה. גמגום הינה התנהגות אשר יכולה להיות הבעיה הראשונית (קשורה לסיגנון דיבור ואירגון השפה והדיבור) או סימפטום לקשיי הסתגלות או רגשיים (זה רק סימן לקשיים אחרים), לכן רצוי לפנות לקינאי בעל נסיון אשר יוכל לחוות דעה אוביקטיבית.

16/01/2003 | 08:35 | מאת: מזל

האם הלימודים בחוג הפרעות בתקשורת במכללת הדסה בירושלים נחשבים רציניים בתחום ?? האם נראה שיוסדר שם תואר ראשון בסופו של דבר ??

לקריאה נוספת והעמקה

הלימודים במכללת הדסה רציניים ביותר והם מקנים תואר ראשון אשר מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוה ובהמשך לכך על ידי משרד הבריאות והאגודה השיראלית של קלינאי התקשורת. הדרישות להתקבל ללימודים שם אינם נופלים מאלו של האוניברסיטאות והם מפעילוים, החל משנה זו, מרפאה לימודית באותו בניין, דבר המאפשר מתן הדרכה צמודה למערכת הלימודים.

15/01/2003 | 17:48 | מאת: sha103

שלום רב, ברצוני לדעת היכן אפשר ללמוד את תחום קלינאות התקשורת האם זה רק לימודי תואר או יש גם תעודה. יש לי תואר 1 בחינוך מיוחד ואני מורה 4 שנים. השנה התחלתי לעסוד בביה"ס של ילדים עם פיגור ושיתוק מוחין והתחום נראה לי מעניים במיוחד.. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

עייני בפרק באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il בהצלחה!

14/01/2003 | 11:32 | מאת: נלי

שלום, בני, בן 4 בעוד חודשיים, הוגה את ה"ל" (למד) עם לשון בקדמת הפה, צמוד לשיניים התחתונות . התוצאה נשמעת "עבה", כאילו הוא מצונן... האם לנסות לתקן? האם זה "יעבור לו" לבד? אנא יעוצך... בתודה נלי

בדקת את היכולת שלו להרים את הלשון, שלא בזמן דיבור? לאחרונה אני מגלה לדים אשר יש להם תפר לשון ארוך המגביל את הרמת השלון וגורם להגבלה בתנועותיה במרחב הפה ולעוות בהיגוי. אם הוא יכול להרים את הלשון בלי קושי, וגם להפריד בין תנועת השלון והלסת אז, יכול להיות שזה שלב התפתחותי ברכישת ה "ל". תוכלי לפנות לבדיקה אצל קלינאי תקשורת ולקבל אבחון של איש מקצוע וכן הכוונה להמשךץ במידה ותיראי שהלשון חופשית רצוי להמתין מספר חודשים להתערבות טיפולית ספציפית ל "ל"., לקרת גיל 5. בהצלחה!

14/01/2003 | 00:34 | מאת: מאיה

האם ניתן ללמוד קלינאות תקשורת בשפה שאינה שפת אם ולהתמחות בשפה זו? אני שוקלת ללמוד קלינאות תקשורת בארה"ב- האם זה אפשרי?

כן, תוכלי ללמוד בארה"ב, רק תקחי בחשבון שכדי להכניס למקצוע שם נחוץ לך תואר שני מתוכנית מוכרת על ידי האגודה האמריקאית של קלינאי התקשורת. וכן עבודה של שנה תחת הדרכה לקבלת מעמד של הנקרא CCC בעניין של שפה תלוי באיזה מקום תשתלבי וכן רמת הידעיות שלך באנגלית. יכול להיות שבמידה ויש לך מבטא חזק יגבילו את עבודתך לאוכלוסיה מבוגרת או לא יתנו לך לעבוד עם ילדים קטנים או בהיגוי. יחד עם זאת, במידה ותשובי לארץ עם פחות מהתואר למעלה יהיה עליך להשלים את הלימודים לרמה הנדרשת בארץ, כך שתתכנני טוב את לימודיך להכללת תואר שני ו CCC בהצלחה!

13/01/2003 | 16:09 | מאת: אלי

שלום! בני בן ה-4 בולע את האות "ר" ואינה מבטאה בצורה ברורה בבדיקה שעשינו לא משנה היכן במילה ה-"ר" נמצאת, הוא ממשיך לבלוע את המילה האם יש לך טיפ, איך ללמד את בני לבטא את האות "ר"

ההגה ר נרכש מאוחר באופן יחסי, וישנם מספר ילדים אשר עדיין לא רכשו אותה. כדי לרכוש את ההגה אליו לזהותו בשמיעה (אבחנה שמיעתית) וכן צריך שיהיה מסוגל לחקות אותא כשהוא מופיע כהגה בודד.... פעילויות אלו מתבססות על בשלות קוגניטיבית ושפתית, על כן, כפי שכתבתי עדיין מוקדם להקניית ההגה ר. תוכלי לפנות לטיפול החל מגיל 5, ועד אז, יכול להיות שהוא יגלה בעצמו את ההיגוי הנכון והיישום. תשקלי לרשום אותו לטיפול כך שבמהלך השנה יתפנה מקום בשרותים הציבוריים העמוסים של מערכת הבריאות.

13/01/2003 | 09:48 | מאת: ליבי

קלינאית נכבדה, בתי בת חמש ואובחנה ע"י קלינאית במכבי שישלה שבושי ם בהגיית העיצורים , במקום ו' היא אומרת ב' וכן ששפתה דלה וילדותית לגילה. לדעתה עדין הילדה לא בשלה לטיפול,ויש לחכות עד גיל 6-7 , מה דעתך ? והאם בבית ניתן לעזור במשהו לילדה ? אנחנו קוראים לה סיפורים,לוקחים להצגות,ממלאים איתה חוברות וכו'תודה!

על פי תאורך יש בהחלט משום לטיפול, ואם הילדה לא משתפת פעולה בגיל זה, יש לבנות את המערך הטיפולי כך שהיא תוכל להפיק ממנו תועלת. לידיעתך, עד גיל 6 ישנה זכאות למספר רב של טיפולים במימון סל השרותים, מגיל 6 הזכאות מוגבלת ל-9 טיפולים בשנה. מובן שכדאי "לנצל" את מרבית הזכאות לאחר שיש אבחון על הצורך בטיפול. הקשיים בהיגוי ניתנים בהחלט לטיפול בגיל זה ובודאי יש מקום להעשרת שפה, בכל גיל ובפרט לפני הכניסה למערכת החינוך המסודרת (כיתה א) המלצתי, תפני שוב לקלינאי ותבררי למה לא התחילה טיפול כעת, האם יש עומס רב על הקליניקה והבעיה היא מנהלתית או האם היא מתקשה לתקשר עם הילדה (כן, זה קורא (?! בכל מיקרה, במידה והיא לא יכולךה לטפל בילדה, פני בהקדם לקלינאי אחר. באשר להדרכה להורים, ניתן להשיג ספר הדרכה מעולה (של אגודת הנן) לרכישה דרך אגודה קלינאי התקשורת בטל: 9217815- 03 בהצלחה!

12/01/2003 | 06:50 | מאת: אילה

שלום פרידה, כיצד ניתן לעזור לבני בן השנה וארבעה חודשים לדבר בשתי השפות, עברית ואנגלית בצורה נכונה ובריאה. (אנו לא מתגוררים בארץ). תודה

יש לדבר עם הילד את השפות ה"טבעיות" להורים, כלומר, את השפה שבה תוכלו לאהוב ולחנך את הילד. אותם העקרונות להתפתץחות שפה יהיו חשובים גם כאן בנוסף לעקרון של עקביות ללא מעבר בין השפות באותו משפט. מודעות מצידכם לצורך "לתרגם" ולהעניק לילד שתי מערכות מקבילות יהיה חשוב בהמשך הדרך (תירגום תכני הנלמד במעון ובגן, הקניית שתי מילים לכל מושג והחדרה מודעת של ידיעה שישנה שפה נוספת (כמ להגיד לילד זאת מילה בעברית וזו באנגלית) כדאי להציג לילד סיפורים ושירים בשפה העברית ולתת לסביבה להקנות את השפה השניה, בשלב ראשון. עקרון העקביות יאפשר לילד לרכוש את שתי המערכות במקביל אך דורש מודעות ועקביות מצדכם. בהמשך הדרך יהיה טוב אם תקפידו להקנות לו קריאה בעברית, לפני או אחרי הקריא באנגלית.

10/01/2003 | 11:18 | מאת: אורית

פרידה שלום לילד איתו אני עובדת (אני קלינאית תקשורת)יש יבלת קטנה על מיתרי הקול,הסימפטום המרכזי הנשמע הוא רעד קל בעת דיבור (בעיקר ספונטני). בעבר לילד היה ניתוח להסרת שקד שלישי בשל נוזלים באוזן תיכונה ונחירות. כיום יש עדיין נחירות, טון גבוה ואנפוף. האם כדאי לערוך בדיקה מקיפה יותר של חלל הגרון אף ולוע או להסתפק רק בבדיקת גרון רגילה, אם כן היכן לעשות זאת? האם יש לעבוד על תחום נוסף מעבר לנשימה ולתהודה במקרה של רעד קולי? לתשובתך אודה אורית.

לקריאה נוספת והעמקה

בהחלט חשוב שהילד יעבור בדיקה מקיפה של רופא אאג' לקבלת מידע של תפקוד כל המערכות (מיתרי הקול, חלל האף וכו') כדאי לבדוק את טון הדיבור של הילד, ילדים רבים נהנים ממשחקים אשר מטרתם לעצב את הטון בכוון מעט נמוך מזה שהם משתמשים באופן טבעי. רצוי שתקבלי תמונה ברורה של מצב מיתרי הקול, בעבר מצאתי ילדים אשר הציגו למעשה הצטלקות על מיתרי הקול, בעקבות אנטובציה במהלך ניתוח. אשמח להמשיך את הדיון באתר המיועד לקלינאי תקשורת www.ishla.org.il בהצלחה!

10/01/2003 | 10:11 | מאת: רט

מה התרומה הטיפולית הפוטנציאלית של קלינאית התקשורת בטיפול בבנות תסמונת רט?

לקריאה נוספת והעמקה

תלוי ברמת התפקוד של הילד/ה. המטרה להביא את הילד/ה למיצוי יכולת גם לאחר האבחנה ולמתן דרכי תקשורת, אולי חלופיות, לשפור הקשר עם הסביבה. ברור שמהלך הפגיע של התסמונת תכתיב את יעילות הטיפול אשר נקבע על פי תפקודו/ה אין קלינאי תקשורת מטפלים באופן שגרתי הילדים אלו אלה במסגרת טיפול של צוות רב מקצועי.

09/01/2003 | 22:42 | מאת: מרסלה

בני בן שנה וחצי.נבדק על ידי רופאה התפתחות במסגרת טיפת חלב. הוא יודע לומר 4 מילים - אבא, קח, ביי-ביי, האו-האו. הרופאה אמרה כי זה לא תקין - ועליו לדעת 10. האמנם?האם יש כזו חשיבות למספר המילים? חוץ מזה - הכל מצוין והוא מתפתח יפה, הולך, משחק, אוכל וכד', (תודה לאל). עלי לציין 2 עובדות נוספות - אנו מדברים איתו ספרדית בבית ובגן - עברית. (האם זה יכול לעקב דיבור?) וגם - יש רקע של דיסלקציה במשפחת בעלי (בעליואביו דיסלקטים). האם עלי לדאוג? הרפואה שלחה אותנו לייעוץ, אבל משום מה, נראה לי שזה קצת מיותר. היא גם המליצה לנו להפסיק עם הספרדית ולעבור לעברית - כדאי? תודה...

לקריאה נוספת והעמקה

לא כדאי לעבור לשפה אחת. דברי איתו מה שבא לך מהלב והפשה שבה תרגישי אליו קשר הכי קרוב (שפה שבה תואהבי אותו וגם תחנכי אותו. עליך להיות עקבית כדי לאפר לו לרכוש שתי מערכות לשוניות סימולטניות. במידה ובנך מתפתח כמו שמצופה ממנו בכל ד תחום, ניראה לי שאכן מוקדם מדי לפנות ליעוץ מקצועי. עקבי אחריו ובמידה וישנה התקדמות ורכישת מילים, צרופם למשפטים וכו' לא יהיה מקום לדאגה! היותו בן ועם רקע משפחתי כנמורא יכולים להיות סיבה לדיסלקסיה, אך עדיין מאד מוקדם לבדיקות נרחבות. עקבי אחר התקדמותו ותתיעצי עם הגננת או בני משפחה המגדלים גם הם ילדים. בגיל שנתיים ו 3 חודשים ביצעי את בדיקת התקשורת הטיפות חלב, אשר הינה מתוקננת ומתאימה לגיל זה, ואז תהיה לך תמונה ברור יותר של דגם התפתחותו של בנך. ובעקר, אם הוא "תקשורתי" ימצא את הדרך להביעה את עצמו!

09/01/2003 | 13:05 | מאת: ימית

שלום רב, בהשמך להודעתי הקודמת, האם הלומדה המצויינת בנושא רלוונטית לטיפול בבעיות קשב וזיכרון, שאינן נובעות מפגיעה מוחית עקב תאונה, אלא כליקויי למידה. אם כן, האם השימוש בלומדה זו מקובל בארץ? תודה רבה, ימית.

zu thbv kunsv tkv ,ufb, ,hrduk! זהו כלי ככל הכלים לעבודה אשר צרכיה להיות חלק של תוכנית טיפול והתערבות. תוכנה זו לא עומדת בפני עצמה, אלה מהווה כלי תרגות העונה על צורך בתירגול בתחומים מוגבלים ואינה מלמדת אלה מתרגלת כישורים שהיו ונפגעו, מתוכנן למבוגר ולא לילד!!!!

09/01/2003 | 12:33 | מאת: ימית

שלום רב, אבקשך להפנות אותי למקורות מידע ספציפיים ( ספרות, לינקים, ז'ורנלים ) לגבי טיפול של קלינאות תקשורת בבעיות קשב וזיכרון. תודה רבה, ימית.

לקריאה נוספת והעמקה

אין מקורות מידע ייחודיים. הפרעות קשב וריכוז הינם מאפיינים של התנהגות וכישורי למידה של הילד וההתיחסות אליכם הינה חלק של מכלול התכנים, הקשיים וההתיחסויות הנדרשות במהלך טיפול בילד עם צורך בטיפול בשמיעה, שפה או בדיבור. תוכלי למצוא חיבורים דרך אתר הבית של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il

08/01/2003 | 12:44 | מאת: אלונה

אחי בן 17. הוא אובחן ע"י קלינאית תקשורת כבעל גמגום בינוני ומטופל אצלה כבר שנה. לצערינו לאחר שנה (פגישות של אחת לחודש) לא חל שיפור ממשי; יש תקופות שהמצב יותר טוב (מבחינת שטף הדיבור והחזרות על מילים) אך לרוב הגמגום בולט ומקשה במיוחד בתקופות של לחץ. שאלתי היא האם קיימות סדנאות טיפול מרוכזות כפי שמתקיימות בביה"ח הדסה גם במקומות אחרים בארץ? וספציפית באיזור הצפון והעמקים. מה מידת ההצלחה של הסדנאות המרוכזות הללו? והאם הן מתאימות לגיל הנדון? תודה.

09/01/2003 | 22:14 | מאת: QED

קים מכון CTI. נדמה לי שהוא מעביר קורסים גם בצפון. אני עברתי קורס שכזה, ונשארתי עם הגמגום. לכן איני ממליץ. אך תמיד אפשר להתענין. נדמה לי שהגיל מתאים. http://www.stuttering.co.il/

08/01/2003 | 00:17 | מאת: אריאל

שלום לדוקטורים ולמומחי הפורום אני בן 27 ולאחרונה הובא לתשומת ליבי שלעיתים רחוקות אני בולע מילים בשטף הדיבור ולא תמיד מובן לחלוטין. במסגרת תפקידי במקום העבודה מזה כשנתיים אני מרצה בפני קהל ומבצע הדרכות לרוב עם ביקורות חיוביות מאוד לכן אני מניח כי מדובר בבעיה קלה מאד. תופעת בליעת המילים היא משפחתית גם אימי ואחותי מדברות באותו חיתוך דיבור מהיר ולעיטים נוטים לבלוע מילים. אציין רק שאימי לא נולדה בארץ אז אולי יכולה להיות הסיבה שהדיבור הקלוקל הושרש משם. אני רוצה לשפר את עצמי ולהיות רהוט ככל האפשר בהרצאותי שאלתי היא למי ניתן לפנות. האם לפנות לקלינאי תקשורת או למומחה בדיקציה? האם השירותים ניתנים ע"י קופת חולים או רק באופן פרטי. אודה לתשובה בנושא ואפשר להשאיר בתגובה להודעה קישורים ומספרי הטלפון למטפלים טובים בתחום. אריאל

בליעת מילים מקבל את השם "דיבור חטוף" והוא אכן מפריעה להבנת הדובר. בדרך כלל זה הרגל שקשה להוציאו מהשורש, אך אנשים כמוך שמגיעים להבנת שהתופעה מהווה מכשול בפעילויות (כמו מתן הרצאות) לומדים כיצד להתגבר ולדבר לאט וברור כך שיוכלו להביעה את עצמם בצורה ברורה. המטפל בזה יהיה קלינאי תקשורת העובד עם מבוגרים, ואיננו דורש התמחות מיוחדת בתחום עבודתינו. תוכל למצוא קלינאי תקשורת באיזור מגוריך באתר הבית של קלינאי התקשורת על פי איזור מגוריך, בכתובת www.ishla.org.il הטיפול איננו בסל השרותים של הקופה וכדאי לך לברר אם הוא מכוסה בביטוח משלים, אם יש לך כזה. מודעות הינו השלב הראשון לשיפור עצמי, תבורך!

06/01/2003 | 17:23 | מאת: ימית

שלום רב, הנני סטודנטית לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב. אני זקוקה למידע אודות אמצעי הטיפול של קלינאי התקשורת בליקויי למידה, כגון: בעיות קשב וזיכרון. תודה רבה מראש, ימית.

לקריאה נוספת והעמקה

התשובה מחייבת התיחסות למקור לקוי הלמידה והביטיו. כשמדובר על קלוי למידה "חמור יחסית" שמשפיעה על התפתחות הפשה אנו בדרך כלל מדברים על ילד צעיר יותר, אך ברור שהיסוד לקשיי הינו ביכולת להפעיל תהליכי למידה כמו הכללה, הסכת מסקנות, הפרדה בין העקר והטפל, התיחסות לפריטים הרלוונטיים ולא לשוליים, יכולת לשמור על רצף (כמו בסיפור או מרכיבי המילה השלמה, בהתאם למידת הקושי), זכרון מיידי ולטווח ארוך ויכלת למידה כללית. כלי העבודה שלנו הינם שפתיים בעקר - גירויים שמיעתיים, אבחנת צלילים, אסוסיאציה שמיעתית, אבחנה בין צלילים, מילךים, דמות ורקע וכו' יהיה זה יומרני מיצידי לנסות לסכם את דרכי הטיפול אשר תלויים בתחום שרוצים לקדם, קשיים האישיים של הילד וכן היצירתיות וקשר של המטפל לילד ולמשפחתו. תוכלי לעיין בסיפריות בתי הספר להפרעות בתקשורת או באתרי אינטרנט רבים לקבלת פעילוליות ספציפיות. בהצלחה!

02/01/2003 | 19:17 | מאת: סיוון

שיתוק מיתר חד צידי לאחר בדיקת מדיאסטינוסקופיה (הסתכלות על בית החזה ולקיחת ביופסיה). האם השיתוק נוצר בשל פגיעה בעצב או פגיעה במיתר עצמו?

לקריאה נוספת והעמקה

לעתים נוצר כתוצאה מפגיעה בעצב החוזר אשר מעצבו את מיתר הקול ולעתים בעקבות פגיעה בסחוסי הגרון במהלך אנטובציה...... ויכול להיות גם שילוב של שניהם!

03/01/2003 | 01:16 | מאת: סיוון

ואיך יודעים מה הגורם?

01/01/2003 | 21:30 | מאת: נירית

ביתי בעוד חודשיים בת 3. לפני מס' חודשים החלה במה שאני קוראת לו גמגום (כמו משיכה של ההברה הראשונה). התיעצתי עם כמה גורמים ביניהם רופא הילדים ואף אצלך באתר והבנתי שזו תופעה שתחלוף ושזה חוסר שטף בדיבור בעת רכישת השפה. בכל זאת פניתי לייעוץ ולאבחון אצל קלינאית תקשורת וגם היא אמרה את אותם הדברים. יש לציין שעברו כ- 3 חודשים בערך מאז בקרנו אצל הקלינאית והמצב בערך אותו דבר. יש תקופות שבהם כמעט ולא מורגש כלום והיא מדברת יפה אולי מעט גמגום ויש תקופות שזה ממש מפריע לה לשטף הדיבור. רציתי לשמוע את עצתך, האם יש מקום לדאגה ? האם כדאי להתחיל בטיפול? מתי התופעה הופכת באמת לגמגום ? אודה על תשובתך המקצועית.

לקריאה נוספת והעמקה

כדאי לקבל יעוץ, ואם הינך דואגת ודאגתך מוקרנת לידלה ברור שאת זקוקה לתמיכה ויעוץ זמין ורציף, יחד עם זאת המומחה העולמי לגימגום בגיל הרך, (שעובד בארה"ב אך הינו ישראלי במקור) מדבר על משך התופעה הזו למשך שנה בגיל הרך, לפני שנעשה התערבות ישירה עם הילד, וזאת עקב שכיחות גבוהה של החלמה ספונטנית או האלמות של התופעה, גם במיקרים קשים. בתך נהנת לעתים מדיבור ושתף ואלה המצבים שיש לעודד, ולא ללחוץ בתקופות פחות טובות. ישנם קלינאיות שמרגישות שעבודה על דיבור נוח וחלק עם מעט מודעות לקצב דיבור, תוך משחק ו באופן לא ישיר מסעיים לילדים צעירים. לדעתי יש לביתך מטלות יותר מיידיות להשיג מבחינה שפתית, יותר מאשר רצף, כמו אוצר מילים וכושר ביטוי, על כן, אם הינך מאד דואגת פני לקבלת יעוץ בעקר או אחרת תתיחסי לתופעה כמו לאלרגיה אשר מופיע ונעלמת ולא תמיד ברור למה וכיצד. בהצלחה!

31/12/2002 | 22:59 | מאת: רחל

הודעה זו הגיע ריקה!

29/12/2002 | 10:48 | מאת: עדית

מהי הכתובת של אתר קלינאי התקשורת ? תודה

www.ishla.org.il

29/12/2002 | 09:49 | מאת: sharona

שלום רב, היכן ניתן למצוא מידע התומך בקשר בין גראס לליקויי למידה ומאמרים הסותרים זאת? תודה רבה שרונה

חפשי באתרים העוסקים בסמים מכוון שאין מידע אמין מבחינת הדווח של המשתמשים! בכל מקרה גראס יכול, כמו כל דבר אחר להיות רק מתווך לגבי אנשים עם נטיות ללקויי למידה ובעקר לקשיי ריכוז.....\המחקים מבחינה זאת ובתחום זה הינם מגמתיים ולי לא ידוע על העלאת הנושא בקרב אנשים העוסקים בליקויי למידה, פרט לעובדה ששימוש בסמים נעשה חריף בקרב ילדים שקיבלו רטלין ואולי המקור משותף למה שקורה בהתבגרות... חפשי גם תחת גיל התבגרות... בהצלחה!

27/12/2002 | 19:56 | מאת: רויטל

"פרידה קורנברוט" שלום ברצוני לשאול אני בת 25 סובלת מגימגום קל האם יש טיפול לגימגום גם למבוגרים ואם כן אודה לך אם תמליצי לי על טיפול והכן בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

יש טיפול לגיל זה, אשר הינו גיל טוב להשרשת שינויים באנשים עם מוטיבציה גבוהה. חפשי במכון להפרעות בתקשורת בביה"ח הדסה והתיעצי גם עם קלינאי תקשורת האיזור מגוריך. בגיל זה הטיפול בגימגום עדיין מכוסה על ידי ביטוח הבריאות הממלאכתי. פני גם לאירגון של אנשים מגמגמים "אמבי" לקבלת התיחסות של אנשים הסובלים מגימגום קשה ומזדהים עם הקבוצה. www.ambi.org.il ובאתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il בהצלחה!

29/12/2002 | 20:02 | מאת: מיכל חי ואולניק דפנה

שלום רויטל אם את מעונינת לקבל מידע לגבי "סדנת תקשורת ושטף " לאנשים מבוגרים עם גמגום, המתקיימת במסגרת ביה"ח איכילוב, נשמח אם תיצרי עמנו קשרבפורום , בכתובת האי מיל- [email protected] בברכה מיכל חי ואולניק דפנה- קלינאיות תקשורת המתמחות בהנחיית קבוצות.

24/12/2002 | 13:22 | מאת: דן

שלום לך יש לי ילד בן חצי שנה שנולד עם חיך שסוע. אני מחפש ספרים או קלטות סיפורים ושירים שניתן לקרוא לו ולהשמיע לו כבר עכשיו עוד לפני ניתוח סגירת החיך שיהיה עוד 4 חודשים,האם את יכולה להמליץ לי? אני רוצה לדעת איזה אותיות או עיצורים יש קשיים בהגייה שכדאי לעבוד עליהם כבר עכשיו? האם יש לך דוגמאות למילים או המלצות נוספות?

לקריאה נוספת והעמקה

מבחינה קוגניטיבית מרבית הילדים הסובלים מחך שסוע אינם זקוקים לגירויים מיוחדים בשפה, אלה עם יש להם סינדרום כללי נוסף לחך השסוע, כך שכל דבר המתאים לילד בגיל זה מתאים גם לו! לגבי ההגאים בגיל זה עדיין מוקדם ל"עודד" הגאים מסויימים.... הפגיעה בדיבור לטווח ארוך תתבהר ככל שהילד יגדל ובהתאם לאופי השסע והתיקון הכירורגי, על כן, מוקדם לנסות לרדת לפרטים. כדאי יחד עם זאת לעודד אותו לתקשורת מילולית, לדבר איתו ולספק לו גירויים שמיעתיים ושפה, כמו לכל ילד. במידה ובנך מוכר למחלקה לטיפול בחך שסוע יש שם בצוות גם קלינאי תקשורת שיוכל להשיב על שאלות ייחודיות לגבי מצבו האישי של בנך, נסה להוועץ בו לגבי המקרה האישי של בנך אך לדעתי אין כעת משהו מיוחד שתוכל לעשות להבטיח את איכות הדיבו שלו! בהצלחה בניתוח ובהמשך!

23/12/2002 | 14:43 | מאת: אוריתיש

ידוע לי שזו בעיה נפוצה שאפילו טופלה טוטוריטו של שלום עליכם "לקה" בה. באיזה גיל בכל זאת זה אמור להסתדר והאם יש לקחת אותה לקלינאי תקשורת?

לקראת גיל 4- 4וחצי יהיה הזמן המתאים לטיפול, במידה ועד אז היא לא תירכוש את ההגה בעצמה!

25/12/2002 | 10:45 | מאת: אוריתיש

תודה.

23/12/2002 | 09:26 | מאת: מרינה

לפרידה שלום אני אמא לילד בן 3.2 יש לו פי די די והוא לא מדבר בכלל, אף פעם לא אמר שום מילה. יחד עם זאת הוא מוציא צלילים, שמיעתו תקינה לחלוטין. הוא אוהב כשאני שרה לו שלושה שירים מסויימים והוא מאוד אוהב לראות פרסומות בטלוויזיה ומסוגל לשמוע תחילתם מחדר אחר ולרוץ לטלוויזיה. לאחרונה מנסים לעבוד איתו ב-PECS - רק התחילו בהדרכת הצוות. ילד נמצא בגן משולב עם כל הטיפולים הפרא-רפואים המקובלים לילדים אוטיסטיים. הייתה תקופה שאריאל היה ניגש לקופסה של חיתולי האגיס ומוציא צלילים " הה" "חה" כאילו קרא האגיס. הוא גם מאוד אוהב אותיות. לפעמים נראה שכאילו קורא - ניתן לראות לפי הזזת עינים ולפעמים גם אצבע. חשבתי אולי מדובר בהיפרלקסיה. אני מאוד מודאגת מחוסר התקדמותו בהבנה ודיבור. הוא לא מבין שום הוראה. "לא" ו"אסור" הוא מבין רק עם ג'סטות וקול כועס. אני שוקלת טומטיס כי הוא פשוט תקוע בשפה. האם ידוע לך עם שיטות טיפול נוספות או כל עצה - אני ממש מיואשת. תודה מראש. מרינה

לקריאה נוספת והעמקה

אני מאד מצטערת על חוסר התקדמותו של בנך וברור שכאם תרצי לנסות כל שיטה היכולה לקדם את בנך. לגבי שיטת טומטיס יש חילוקי דעות בין אנשי המקצוע ולכן קשה לי לענות ספציפית לגבי יעילות או כדאיות ללכת בכוון זה...... אם בנך משולב במסגרת מיוחדת לילדי PDD ? קלינאי התקשורת שם יוכלו ליעץ לך ספציפית לגבי שיטות נוספות לסיע לו, בכל מיקרה כדי לך ליצור קשר עם אירגון ההורים אלוט, אשר יכול לתת לך כוון של טיפולים אפשריים באיזור מגוריך, וכן לפנות למשרד החינוך, יש מחלקה מיוחדת לטיפול בילדים עם PDD ןאוטיזם אשר מרכזים את המידע ודרכי טיפול. כל נסיון לקדל את התקשורת, מילולית או לא מילולית, ודאי תקדם אותו, לו באופן חלקי. נסי לא ללכת שולל אחר שיטות שמבטיחות תוצאות מיידיות מכוון שיש כאן בעיה יסודית הדורשת טיפול לטווח ארוך. תתיעצי עם אנשי מקצוע שמכירים את בנך ועם הורים לילדים קצת יותר גדולים אשר רכשו את הנסיון ומוכנים לעזור ובעקר תעזרי בסביבתך הקרובה כי הטיפול יארך זמן רב ואת ובני ביתך יזדקקו לנשימה ארוכה, בהצלחה!

13/04/2011 | 01:55 | מאת: צביקה

אל תתערבי הוא יקבע מתי להתחיל לדבר עיזבי אותך איבחונים וזה כול אחד אחראי על התקשורת שלו אף אחד לא קובע רק הילד

13/04/2011 | 08:14 | מאת: מרינה

הילד שלי החליט שלא מתאים לו לדבר כלל. הוא כבר 11.5 ואינו מסוגל לבטא את עצמו אפילו לא במילה אחת..

23/04/2012 | 18:14 | מאת: נטלי

26/10/2012 | 19:58 | מאת: יעגילעגכיל

22/12/2002 | 22:56 | מאת: דנה

בתור סטודנטית לקלינאות תקשורת, נאמר לי שיש צורך אדיר בקלינאיות בארץ, ושאין מספיק לענות לביקוש הרב. השבוע לראשונה סיפרה לי קלינאית תקשורת שקשה לה למצוא תעסוקה בתחום היות והיא לא מנוסה - הדבר נראה לי מוזר, לאחר שנאמר לנו על כך שממתינים לנו שנסיים ללמוד. האם יכול להיווצר מצב שבשל חוסר ניסיון לא יעסיקו אותי? ובאילו תחומים נזקקים לאנשים בתחום במיוחד. גמגום, בליעה וכד'. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
24/12/2002 | 12:01 | מאת: קילא

שלום יש ביקוש לקלינאיות תיקשורת אנחנו מחפשים קלינאית תקשורת בגן של בני בן ה6 ועדין לא מוצאים כולם תפושות

קלינאי אשר סיים את לימודיו זקוק להדרכה כדי לעבוד בצורה מסודרת ותוך קבלת גיבוי בתקופה הראשונה לעבודתו. עדיין לא שמעתי על קלינאי שלא קיבל עבודה מחוסר נסיון. יכול להיות שיש סיבות נוספות לאי קבלת לעבודה, כמו חוסר במישהו שידריך אותה וחוסר נכונות של המעביד לשלם עבור ההדרכה או לאפשר לה לקבל הדרכה,,, יוכל גם להיות שהיה מועמד אחר לאותה משרה ומישו אחר היה עדיף על פניה לקבלת העבודה? בכל מקרה, השדה צמא לקלינאים בעלי נכונות ללמוד ולעבוד בכל תחום, עם או בלי נסיון. סיום הלימודים מהווה רק כניסה למקצוע ובמשך כל השנים יש צורך וחובה להמשיך ללמוד ולהשתלם!

21/12/2002 | 22:18 | מאת: יעל

שלום רב, ביתי בת 3.5 ולה שני אחים בנים בוגרים יותר (8.5 + 6). כלפי כולם היא מדברת נכון בזכר ונקבה, אולם כשהיא מדברת על עצמה היא מדברת בלשון זכר: אני נופל. האם בגיל זה זו נחשבת בעיה? האם יש לתקן אותה? האם זה יפתר בזמן הקרוב? או האם יש לטפל עם קלינאית תקשורת? בתודה מראש, יעל.

22/12/2002 | 16:14 | מאת: פרידה קורנברוט

רצוי לעקוב אחר התופעה ולבדוק עם היא חולפת או קבוע, לפנות לילדה במין נקבה ולוודא שאחרים עושים גם כך וניתן גם להסביר לה כיצד אמא מדברת על עצמה ועל הסולידריות בין הבנות, יחד עם זאת התופעה קיימת גם בגיל מבוגר יותר, בין בנות אשר גדלו יחד וכך ציינו את הקירבה ביניהן. במידה ויפריע לכם ניתן לקבל עצה אישית על ידי פניה לקלינאי תקשורת.

21/12/2002 | 21:12 | מאת: לירון

שלום פרידה, או כל אדם אחר שיוכל לעזור לי בעניין זה. הייתי מעוניינת לדעת כמה שנות נסיון דרושות בכדי שקלינאי תקשורת יחשב כקלינאי "מנוסה" (למשל - לצורך מחקר והשוואה בין קלינאים מנוסים ללא מנוסים). תודה לירון

קשה לקבוע, קופ"ח מכבי חותם על הסכמים עם קלינאי בעלי נסיון של 3 שנים לפחות ולצורך מתן הדרכה אנו ממליצים על נסיון של 10 שנים ותואר שני. היום ישנם מספיק קלינאים בעלי ותק מקצועי של יותר מ- 20 שנה, כך שהקביע הינה שריריותית / נסי להשתמש בשכן הישר ובהגיון ותמצאי את התשובה, בכל מיקרה, לגיטימי לחפש איש מקצוע, בכל מקצוע, הנירא אמין ונותן תחושה שיודע על מה הוא מדבר. אפשר תמיד לשאול שאלות על נסיונו ולנסות לקבל המלצות ממטופלים אחרים.

19/12/2002 | 16:32 | מאת: נדין

שלום! בני בן השנתיים החל לדבר יחסית מוקדם , הוא מדבר באופן שוטף ואוצר המילים שלו רחב, לפני כשלושה שבועות החלה אצלו תופעה של גמגום רציני המילים ממש "נתקעות " לו ולעיתים אינו מצליח לגמור את המילה ופשוט מוותר לנסות שוב, לפעמים הוא מנסה לדבר בלחישה או בטונים שונים כדי שהמשפט יצא לו באופן שוטף, ואם שוב אינו מצליח הוא ממש מתעצבן , תופעת הגמגום החלה בבת אחת בהתחלה הערכתי שאולי זה נובע בפינוק או משהו כזה, וניסיתי להתעלם מהבעיה ולא לתת לו להרגיש שמשהו לא בסדר, מאחר והבעיה נמשכת רציתי לדעת מה עושים במקרה כזה ואיך מגיבים, מדוע זה קורה והאם יש צורך בטיפול או שמוקדם מדי להחליט. האם יש קשר לגן הילדים ? שמתי לב שהוא מגמגם יותר כשהוא חוזר מהגן, ולקראת שעות הערב יותר קל לו לדבר. רתוי לציין גם שאביו ואני פרודים מזה 3 חודשים ,האם יש לזה השפעה ? אודה לתשובתכם והכוונתכם, נדין

לקריאה נוספת והעמקה

יתכן וצורת דיבור מבטא מתח או חוסר שקט אך סביר להניח שזהו שלב התפתחותי, עייני בתשובות קודמות בדף זה ותשתדלי לזכור שרק מפני ששתי תופעות מופיעות יחד אין זה אומר שיש קשר ביניהם (פרידתך והופעת חוסר שטף בדיבור, שיכול להיות נורמלי לחלוטין) עייני בפרק זה האתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il

18/12/2002 | 20:21 | מאת: קילא

שלום יש לי ילד בן 6 עם הפרעה אוטיסטית הוא נמצא בגן טיפולי , קלינאית התקשורת בגן עזבה אותם לאחרונה ואנו מחפשים בדחיפות קלינאית טובה עם ידע בטיפול בבעיה

חפשי באתר קלינאי התקשורת או תפני לאירגון אלוט לקבלת שמות נוספים. www.ishla.org.il

16/12/2002 | 19:44 | מאת: עדו בן צבי

אנחנו באמצע הליכי אבחון המתמשכים כמו מסטיק. אחת הפסיכולוגיות המליצה לנו על גן שפתי. אנחנו עתידים להישאר בשוויץ למשך 8 חודשים נוספים ולעבור לשיקגו. בינתיים רצוי להירשם לגן שפתי שם ולעמוד בתור כבר עכשיו. אין לי מושג איך מוצאים גן כזה בשיקגו. גם די אין לי מושג אם זה הדבר היחיד שצריך לעשות. הזמנו ספרים כדי לקרוא על הפרעות בשפה אבל אין לי מושג אם הזמנו את הספרים הנכונים. אישתי ואני מקווים שבעזרת ספרים טובים נעשה קצת פחות טעויות עם הילד ושנבין קצת יותר את אנשי המקצוע. רקע: הילד (לדעתי) מאד אינטיליגנטי הוא עושה דברים שגם לדעת המאחנת הם מעל לרמת ילדים בגילו (בונה תבניות מורכבות מאד עם חרוזים למשל). הוא חם מאד כלפנו עם כי הוא התחיל לחבק ולבקש פינוקים בגיל מאוחר יחסית והוא ילד מאד שמח. אנשים שהוא לא מכיר הוא בדרך כלל מתעלם מהם פרט למקרים של מגע גופני (הוא מאד אוהב דיגוגים). הילד כמו שעדו אמר הוא מאד מוזיקלי (כולל דעה של גננת מומחית למוזיקה). הוא שר ורוקד כל הזמן ויודע בעל פה שירים רבים אבל הוא אומר בערך 20 מילים וגם בהן הוא לא עקבי או יכול להשתמש בשיר כדי להביר רעיון מה שמדגים שהוא מבין היטב את התוכן של השירים (כמו למשל השיר: אמא אל תלכי...). הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה ויכול להוביל אותנו ביד לצעצוע ולדרוש שנחבר אותו לצעצוע אחר הכל במחוות וללא מילים. נראה שהוא מבין כל מה שאנחנו אומרים כי הוא מגיב לדברים שאנחנו אומרים לו או בינינו (כמו בו נלך- הוא נגש לעגלה שלו).

סליחה על האיחור במתן תשובה. בן כמה הילד?. תוכלו להכנס לאתר של האירגון האמריקאי של קלינאי התקשורת ולחפש שם קלינאי דוברי עברית באיזור צ'יקגו ולקבל תשובות על השרותים המקומיים. לגבי האבחנה של הנכם רק מי שבדק אותו יוכל לתת לכם תשובה מוסמכת ויותר נכונה מאשר תשובות מהספר, על כל מיקרה עיינו האתר של קלינאי התקשורת בישראל ואולי תקבלו מידע נוסף, ובודאי תקבלו מידע באתר האמריקאי. www.ishla.org.il www.asha.org בהצלחה!

23/12/2002 | 10:18 | מאת: עדו בן צבי

15/12/2002 | 19:53 | מאת: אורנה

שלום! בתי בת ה-5 מגמגמת, או יותר נכון, יש לה חוסר שטף בדיבור מגיל שנתיים. איננו פנינו לטיפול, והדבר חולף עם הזמן. כאשר היא נתקעת בדיבור, היא ממצמצת בעין אחת באופן לא רצוני, ותמיד באותה העין. הדבר קורה לה גם כאשר היא ננזפת או חוששת. לגבי הדיבור- האם הדבר יכול להעלם לחלוטין? האם היינו צריכים כן לפנות לטיפול? והאם המצמוץ קשור לבעיה זו? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה
18/12/2002 | 19:25 | מאת: מירב

שלום שמי מירב וגם בני בן חמש וסובל מגימגום במשך כשנתיים וחצי. אני מבינה את ההטלבטויות שלך ואני רוצה לומר לך כי פניתי לכל מיני רופאים והבעיה טרם חלפה. קווי לטוב מירב

19/12/2002 | 20:00 | מאת: אורנה

הי מירב! לא הבנתי האם לבנך יש גם את הבעיה של המצמוץ בעין. אם כן, הבנתי שזה חולף לבד עם הזמן, אך אם זה ממש מפריע לכם, לילד, לסביבה, יש תרופות שאפשר לתת לו, והן מעבירות את ה"תיקים". אני, לעומתך, לא פניתי לרופאים או קלינאים, אלא רק בהתחלה, כשהקלינאית אמרה לי "לא להתייחס!" ובאמת לא התייחסנו כלל, והגמגום כמעט חלף. אני בטוחה שאם תתאזרי בסבלנות, זה יעבור לבד. בהצלחה!

המיצמוץ בעין יכול להיות חלק מהדיבור ויכול להיות תופעה עצמאית לחלוטין, שבמיקרהה מופיע באו זמנית! למי זה מפריעה? אם היה לך סבלנות והחוסר שטף חלף יכול להיות שגם המיצמוץ יחלוף, בכל מיקרה כדאי לבדוק בדיקה רפואית כדי לוודא שאין יבה פיזית למיצמוץ, לפני שמחליטים שזה התנהגותי בלבד. בהצלחה!

15/12/2002 | 19:41 | מאת: סיגל

שלום! בני כמעט בן 4, והוא עדיין אינו מבטא את האות "ר", או יותר נכון, הוא מבטא אותה כמו W, בנוסף מגיל שנתיים בערך הוא נתקע בדיבור, אך במשך הזמן הדבר משתפר. האם לפנות לקלינאי תקשורת? יש לציין שפעם בכמה ימים יוצאת לו "ר" נכונה, וכשאני מבקשת ממנו לחזור עליה, הוא כבר לא יכול. תודה רבה מראש.

ה "ר" נרכשת האופן ספונטני עד גיל 5, זהו הגיל הרצוי לטיפול בהיגוי להגה זה! לא כדאי לתקן או להעיר, רצוי לדבר אליו נכון ולסמוך על יכולתו לזהות, לחקות ולהגאות את ההגה במקום ובזמן הנכון, על פי הקצב שלו.... ניתן לפנות לטיפול רק לצורך רישום ועימידה בתור, כך שעד שיגיעה תורו יהיה בן חמש, הגיל המתאים לטיפול.... בהצלחה ובאיחולי סבלנות!

15/12/2002 | 13:16 | מאת: עדו בן צבי

לבן שלנו יש הפרעות בתקשורת. זה ברור. לפי מה שקראנו ברשת האינטרנט, הוא אינו אוטיסט. ככל הנראה, יש לו תסמונת עם שם גרוע. שם שמלקק את האגו של ההורים וגורם להם לחשוב שנעים להם לחשוב שזו הבעיה של הילד. יש לו כנראה תסמונת שהוגדרה לראשונה רק לפני 10 שנים. ''תסמונת איינשטין''. הזמנו כמה ספרים בנושא מחנות 'אמזון'. בהשקעה של קצת כסף נוכל לדעת אם באמת סביר שזו הבעיה שלו, מי הרופאים הבודדים בעולם שמטפלים בה ומה אנחנו צריכים לעשות בעצמנו. רציתי רק לדעת, מישהו פה התנסה בדבר כזה או שאולי השאלה שלי הקדימה בכמה שנים.

לקריאה נוספת והעמקה

תסמונת איינשטיין???? לא שמעתי עליה, אולי יש לה שם נוסף? אשמח לדעת מה הוא!

23/12/2002 | 10:21 | מאת: עדו בן צבי

אין לי מושג אם יש לה שם אחר. הזמנו ספר עליה. אישתי ואני מקווים שזו לא מלכודת להורים שפוגשים את הנושא בפעם הראשונה.

15/12/2002 | 12:57 | מאת: elad

בתי בת 9 הובחנה לאחרונה ומצא שיש לה בעיות שיום ושליפה, וכן בעיות ארגון המילים/המשפט. היא מקבלת טיפול שבועי אצל קלינאית תקשורת, אך להערכתי 45 דקות שבועיות אינו זמן טיפול מספיק ארוך כדי לאפשר לה להתגבר על קשי הדיבור שלה. לכן אני מעוניינת לקרוא חומר שיעזור לי להבין את הנושא, ושיתן לי דרכים איך לתרגל איתה באופן שותף . האים מישהו יכול להמליץ לי על ספר/ספרים בנושא זה (בעברית או באנגלית)? בתודה.

17/12/2002 | 16:33 | מאת: שלמה.ל

הכנס לאתר האינטרנט www.hearsay.co.il

15/12/2002 | 10:22 | מאת: שרית

לפרידה שלום . . . אני סטודנטית לחינוך מיוחד, אשר עובדת עם ילד בעל היפרלקסיה. ראיתי כי לפני מספר חודשים כתבת שבכנס הקרוב ידברו על היפרלקסיה. אודה לך מאוד אם תוכלי להפנות אותי לחומר בנושא. מצאתי ספר שנקרא"קריאה בגיל צעיר מדי", אך פרט לו לא מצאתי חומר בנושא. בתודה מראש שרית

לצערי אין בידי חומר כזה, תוכלי לפנות למחלקה לחינוך או לסיפריה בחינוך ולחפש בתחום האוריינות. בעקרון היפלקסיה הינה תופעה "פתולוגית" והינה מלווה במאפייני התנהגות נוספים, כחלק מסינדרום.