בקיעת שיניים

שלום, יכול להיות שיש לו נזלת או זיהום אחר בדרכי הנשימה העליונות. אם לא, הרי זה יכול להיות כתוצאה מהתחלת בקיעת שיניים.

אור שלום!גיל 7 חודשים זה כיף לא רגיל -כפי שציינת יש סקרנות, חיוכים לכל עבר, ונסיונות תקשורת . יחד עם זאת יש התפתחות מוטורית - אך לכל ילד יש את הקצב שלו ויש טווח התפתחות תקינה של כ3 חודשים לכל אבן התפתחות. 1. מצופה מתינוק להתיישב לבד - סביב גיל 9 חודשים. בגיל 7 חודשים בדרך כלל תינוקות יושבים יחסית יציב אם מושיבים אותם - אך הם לא יודעים להגיע לתנוחת הישיבה לבד. זה קורא רק סביב גיל 9 חודשים. לכן - חשוב מאד - לא להושיב את התינוקות לפני הגיל בו הם מתיישבים לבד - אפילו שהוא יושב יציב - כיון שאז אנו עושים לו את העבודה - והוא לא ילמד להתיישב בצורה הנכונה. כאשר תינוק לומד להתיישב לבד - הוא עושה זאת מהבטן - עולה על 6, מזיז את התוסיק הצידה לישיבה צידית ואח"כ מתיישב לישיבה רגילה. כאשר אנו מושיבים את התינוק - אנו מושיבים אותו מהגב -מזוית של 180 מעלות אנו מושיבים אותו לישיבה בזוית של 90 מעלות. ושוב זה בדיוק תנועה הפוכה ממה שהוא צריך ללמוד לעשות לבד. ולכן בנך שעדיין לא מתיישב בגיל 7 חודשים - לחלוטין בגדר הנורמה. אין צורך לגרות אותו להתיישב - רק סבלנות! 2. גם תנועת זחילה נלמדת סביב גיל 9 חודשים.הזחילה וההתיישבות בד"כ מגיעות ביחד - זו אותה תנועה צידית של האגן - ולכן בד"כ התינוק רוכש את 2 אבני ההתפתחות הללו באותו זמן - סביב גיל 9 חודשים. 3. לגבי מילמולים - בשלב הראשון חשוב לבדוק אם הוא שומע צלילים שונים ב2 האוזניים. האם הוא מפנה את ראשו אלייך כאשר את מדברת אליו? האם הוא מפנה את ראשו לעבר מקורות צליל שונות? במידה ויש לך ספק - תמיד אפשר לבקש מהרופא המטפל הפנייה לבדיקת שמיעה - ואם אכן שמיעתו תקינה - אז המילמולים יגיעו - לפעמים תינוקות כל כך עסוקים בדבר מסויים - כגון בקיעת שיניים, התקדמות מוטורית - או אפילו אכילת מאכלים חדשים במרקמים חדשים - שחלק מההתפתחות שלהם נשארת במצב "המתן" - ורק אחרי שהם גומרים עם חוויה אחת, הם מתפנים לחוויות אחרות. 4. ישנם תינוקות עם טונוס שרירים נמוך - ובדרך כלל תינוקות אלה גם מאד גמישים (זה אולי נשמע מצחיק אבל סביר להניח כי כל המתעמלות שזוכות במדליות אולימפיות בהתעמלות קרקע - היו בינקותם עם טונוס שרירים נמוך וגמישות יתר) - ותינוקות אלה - מתקשים לשאת את משקל גופם בד"כ עד גיל שנה - מאד קשה להעמידם - והם עושים בדיוק את מה שאת מתארת עם בנך - אינו מוכן כלל להניח את הרגליים על הרצפה עם קצת התנגדות של שרירי הרגליים. במידה וכך הדבר - כדאי לעשות מסאז'ים של כפות הרגליים - כדי להכין את כפות הרגליים מבחינה תחושתית לעמידה. בנוסף , כדאי להתייעץ עם פיזיוטרפיסטית ( לבדוק אם קיים פיזיוטרפיסטית במסגרת טיפת חלב) לבחון האם יש טונוס שרירים נמוך . בד"כ אחרי כמה מפגשים עם הפיזוטרפיסטית יש שיפור עצום - והבעיה נפתרת. 5. יתכן שהקושי שלו במחיאת כפיים, והושטת ידיים לחפצים נובעת מאותו טונוס שרירים חלש - כפי שציינתי בסעיף 4. ולכן גם כאן - כדאי להתעייץ עם פיזוטרפיסטית. בכל מקרה, אני מחזירה אותך לדבריי בהתחלה - לכל ילד יש את הקצב שלו - ונדרש מאיתנו מילת הקסם - סבלנות! גם תינוק שיתיישב לראשונה רק בגיל שנה (וכפי שציינתי מצופה שיעשה זאת סביב גיל 9 חודשים) - עדיין ייחשב כתקין. פרט לסבלנות שלנו - מילת המפתח בכל מה שקשור להתפתחות - זה התקדמות - אם בגיל 9 חודשים הוא עושה דברים שלא עשה בגיל 6 חודשים - אזיי הוא מתקדם ! וזה מה שחשוב!!!

יש ילדים שאצלם בקיעת השיניים מוקדמת יותר . אין הבדל גדול בחוזק השיניים בגלל כמה חדשים. אצל ילד בריא בקיעת השיניים היא תהליך שנמשך כמעט שנתיים עד לבקיעת כל השיניים הראשוניות אצל חלק צומח קודם ואצל אחרים מאוחר יותר. נראה לי שאין סיבה לדאגה

נובימול הוא למעשה אקמול.. כאשר את מורחת טיפות מובימול על החניכיים התינוק למעשה בולע אקמול והאקמול מפסיק את הכאב