פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3677 הודעות
3190 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

06/07/2004 | 14:34 | מאת: מיכלי

בני היחיד, בן שנה ושמונה חודשים, התחיל לומר מילים ראשונות באיזור גיל 10 חודשים (אבא, עץ, במבה). עד היום הוא הרחיב את אוצר המילים שלו (כ200 מילים) אך אני מודאגת מכמה דברים: 1. הילד כמעט ולא מלמל לפני שהתחיל להפיק מילים 2. רוב רובן של המילים אינן ברורות - הוא משמיט הגאים רבים ומקצר כל מילה להברה אחת עד שתי הברות. גם תנועות/עיצורים שהוא מצליח להגות בחיקוי/שפת תינוקות הוא משמיט לעיתים קרובות בתוך המילים.3. הוא לא בונה משפטים ולו הקצרים ביותר (של 2 מילים) 4.הוא מתיחס לעצמו בשמו הפרטי ואינו מצליח להשתמש במילים יחסיות כגון "אני" ו"שלי" (מי אכל חביתה? "אורי", של מי החולצה? "אורי"...) יש לציין שמדובר בילד בריא שהתפתחותו המוטורית והחברתית תקינות, שמיעתו נראית תקינה והוא מבין את השפה המדוברת אליו ע"י סביבתו הקרובה. האם יש לי סיבות לדאוג/לפנות לקלינאית תקשורת/לחשוש שמא מדובר בהפרעת דיבור שתמשיך להתבטא גם כשהשפה תתרחב? אנא ענו לי תשובה ברורה או שתשאלו אותי שאלות מכוונות..

07/07/2004 | 08:44 | מאת: ד"ר עופר אמיר

התאור שאת נותנת עבור בנך נראה בהחלט כהתפתחות המתאימה לתחום הנורמה. ילד בגילו אמור להשתמש ב"משפטים" בני מלה אחת, ובקרוב (לקראת גיל שנתיים) הוא אמור להתחיל להתנסות ב"משפטים" בני שתי מילים. גם השיבושים של השמטות צלילים ופישוט של מילים מורכבות למילים בנות הברה אחת או שתיים מתאימים לגילו. עם זאת, כדאי לשים לב לכך שהוא משבש את מרבית הצלילים (לדברייך), ולכן הייתי ממליץ לפנות לעשות בדיקת שמיעה. אם לילד יש ירידת שמיעה קלה (למשל עקב דלקת אוזניים - יכול הלהיות ירידת שמיעה קלה, זמנית), הדבר יכול להשפיע על יכולתו לפתח מילים ודיבור באופן תקין ונורמלי. מעבר לכך, מתוך הנחה שיכולת ההבנה שלו מתאימה לגילו, לא נראה שיש מקום לדאגה. לעומת זאת, אם את מבחינה שחולפים עוד 3-4 חודשים ובנך ממתקרב לגיל שנתיים ועדיין לא שיכלל את היכולות השפתיות שלו (כלומר הוסיך מילים, שיפר את הבהירות של הדיבור והתחיל להשתמש במשפטים בני שתי מילים) כדאי לשקול שוב את ההמלצה, ולפנות לאבחון אצל קלינאי/ת תקשורת). בהצלחה

שלום ! יש לי שאלה, בני בן שנתיים וחודשיים, הוא מרבה לחקות משפטים שהוא שומע. שמתי לב שזה קורה הרבה כששואלים אותו שאלות, האם זה קשור לקושי בהבנה? האם יש בעיה בכך שהוא מחקה הרבה, כמו תוכי, הוא גם משנן בע"פ ספרים ושירים. מעבר לכך הוא מבטא את רצונו מאוד ברור במשפטים כמו: רוצנ בננה,מחפש אבא.אוצר המילים שלו עשיר. הוא עונה לשאלות שהו אמכיר כמו: רוצה להחליף חיתול? לא רוצה. או רוצה במבה? יענה: במבה. רוצה טיול? הוא יצהל משמחה. האם יש צורך לפנות לקלינאית תקשורת? תודה, מירב .

שלום ! יש לי שאלה, בני בן שנתיים וחודשיים, הוא מרבה לחקות משפטים שהוא שומע. שמתי לב שזה קורה הרבה כששואלים אותו שאלות, האם זה קשור לקושי בהבנה? האם יש בעיה בכך שהוא מחקה הרבה, כמו תוכי, הוא גם משנן בע"פ ספרים ושירים. מעבר לכך הוא מבטא את רצונו מאוד ברור במשפטים כמו: רוצנ בננה,מחפש אבא.אוצר המילים שלו עשיר. הוא עונה לשאלות שהו אמכיר כמו: רוצה להחליף חיתול? לא רוצה. או רוצה במבה? יענה: במבה. רוצה טיול? הוא יצהל משמחה. האם יש צורך לפנות לקלינאית תקשורת? תודה, מירב .

05/07/2004 | 22:42 | מאת: רני

שלום פרידה אני כיום בן 21 ,כשהייתי בן 10 נפלתי מגבוה על הפנים ובין השאר נפגעתי גם בפה. כתוצאה משבירה כמעט מלאה של השיניים הקדמיות וכניסתם ללסת וממניעים אסתטים עברתי שיקום ארוך שנמשך עד לפני 3 שנים.שהצגתי אז בפני רופא השיניים שלי את בעיית ההגייה הקלה שיש לי הוא הסביר שזה נובע כנראה מתזוזת השיניים וקושי זה יחלוף לאחר תקופת הסתגלות.עם הזמן המצב באמת השתפר בהרבה אך הוא אינו אידיאלי. כיום יש לי קושי להגות "פ" רפויה,"ב" עם דגש ו-"ו".כמו כן אני מתאמץ במיוחד כשאני הוגה "ש" ו-"ת". מהי עצתך? בתודה מראש וסליחה על האורך.

06/07/2004 | 08:33 | מאת: ד"ר עופר אמיר

פרידה קורנברוט נמצאת בחופשה בשבועיים הקרובים, ולכן התבקשתי למלא את מקומה עד שובה. לשאלתך... אתה מתאר שיבושי היגוי אשר מתרכזים בחלק הקדמי של הפה. הצלילים "פ-רפויה" "ו", מחייבים שילוב של השיניים העליונות עם השפה התחתונה, ואילו הצלילים "ש" "ת" מצריכים בקרה עדינה של תנועות החלק הקדמי של הלשון עם החלק הקדמי של החיך (בדיוק מאחורי השיניים העליונות). לכן, לא מפתיע שלאחר חבלה בקדמת הפנים, כפי שעברת, יהיו לך שיבושים כאלה בדיבור. השלב הראשון בטיפול, אכן, חייב להיות טיפול אורטודנטי לשיקום ותיקון מבנה השיניים, ואם יש צורך - גם לתיקון גשר השיניים והחניכיים. לאחר שתיקון זה הושלם, יש מקום לפנות לקלינאי תקשורת, על מנת לבחון כיצד ניתן להפיק את הצלילים ש"נפגעו" בצורה הטובה והמדוייקת ביותר. כלומר, במידה והטיפול הרפואי הושלם, או עומד להיות מושלם, אני ממליץ לך לפנות לאבחון אצל קלינאי תקשורת, כיוון שהנושא ניתן, ללא ספק, לשיפור. בהצלחה

06/07/2004 | 12:49 | מאת: רני

אלף תודות על התשובה הממצה.עזרת לי מאוד.

אשמח לקבל שמות של קלנאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק לבני בן ה-5 תודה........

במקום להציג פניה בפורום זה, אני מציע לך ולאחרים המחפשים קלינאי תקשורת מוסמכים ומיומנים לפנות לאגודת קלינאי התקשורת הישראלית ולבקש שמות של אנשי מקצוע בקרבת מקום מגורייך. ניתן לפנות לאגודה בטלפון 03-9217815 או להכנס לאתר האגודה בכתובת: www.ishla.org.il בהצלחה

06/02/2006 | 09:58 | מאת: גלית

יש לי ילד בין שלוש וחצי הדיבור אצלי לא ברור ממלמל יותר אני כאמא מבינה אותו יותר אבל בכל זאת יש פעמיים שקשה לי אין לו אוצר מילים גדול ובתקופה האחרונה כשאני לא מבינה זה מכניס אותו ללחץ ועצבים.

אבחנו אצל בני השבוע בטיפת חלב שהוא מבטא על פי רוב רק סופי מילים וכמו כן אין הוא משתמש בהטיות פועל במרבית המקרים. הילד בן 2.5 .אשמח לקבל תרגילים ,שנוכל לבצע בבית עד שיהיה לנו מפגש עם קלנאית תקשורת. מספר נתונים על הילד : הילד גדל בבית בספטמבר ילך לגן בפעם הראשונה. התפתחות המוטורית שלו הגסה והעדינה בסדר גמור (בזמן) אין לא בעיה של נגיעה במרקמים שונים (חול ,בצק וכדומה) מגיל מאד צעיר אנחנו מקריאים לו ספרים בין 5 שמונה פעמים ביום והוא מדקלם את רוב הקלסיקות ומשתמש בהם במשחקים שלו. מבחינת מזון הוא עדין מעדיף שתית תמ"ל בקבוק על פני ארוחה ממשית ,אוכל ממש כמו ציפור (ענין תורשתי) התחיל לדבר מעבר לאבא ואמא ומילים ספורות בגיל 1.9 בחודשים האחרונים יש קפיצת מדרגה ממשית הוא מרכיב משפטים של למעלה מ3 מילים ,וגם יותר שר את כל השירים ששרנו לו מגיל 0 . יש לו סבלנות רבה ,שלא אופינית לגילו . ( שעות מרכיב פזאלים, משחק בקוביות וצייר וכדומה ) יתכן שזה ענין של זמן אבלכמו שאחות טיפת חלב אומרת הפער כרגע הוא קטן ,ולכן אפשר לצמצם אותו כך שהוא שדבריו יהיו ברורים יותר לכל ולאיווצר אצלו תסכול עם כניסתו לגן. תודה רבה

לפי מספר מקורות הבנתי שיש כאלה הטוענים כי עד גיל 3.5 לא מאבחנים ולפני גיל 4 לא מטפלים. אחרים טענו כי מאבחנים ומטפלים בכל שלב בו חושדים כי קיימת בעיה. מה נכון?

שלום לך, אין "גיל מוקדם" לאבחון אצל קלינאי/ת תקשורת. במידה ונראה לך שלילדך יש בעיה בדיבור או בתקשורת, כדאי לפנות לאבחון בהקדם. בתחומים מסויימים של המקצוע מקובל להתחיל לטפל בגיל שלוש וחצי או ארבע, אך בתחומים אחרים ניתן וכדאי לאבחן (ואם יש צורך, לטפל) בגילאים הרבה יותר צעירים. בהצלחה

04/07/2004 | 09:03 | מאת: שרית

עזרת לי מאוד

יש לי ילד בין שלוש וחצי עם עיכוב בדיבור אין לו אוצר מילים גדול והוא לרוב ממלמל אני עוד מבינה אותו בגן הוא לא מרבה לדבר הוא גם קצת מסוגר

29/06/2004 | 12:11 | מאת: שרית

שלום, בתי בת שלוש וחודש ולאחרונה פנינו איתה לקלינאית לאבחון. הבעיה שלה היא שהיא הופכת אותיות זגר במקום גזר, גדל במקום דגל וכו'. לפי מה שהבנתי, זה טבעי לגילה. מעבר לכך, היא מרכיבה משפטים בני חמש מילים ולרוב היא ברורה, כשהיא רוצה לדבר מהר הכל הופך למלל לא ברור. מילים מסוימות כמו לדוגמא המיטי במקום הביטי, כשאני מתקנת אותה יש לה קושי להגיע לאמירה הנכונה אבל גם אם זה יקח מספר ימים, בסוף היא מגיעה להיגוי נכון. בגלל סיבות אלו פנינו לאבחון. הבעיה שלי היא עם המאבחנת. האבחון נעשה עם דפים ישנים וציורים. בציור לדוגמא היה גלגל. הגלגל הוא של כרכרה, ציור שבתי לא נתקלה בו עד היום בספרים שלה. לכן, היא לא ידעה לאמר שזה גלגל. ציור של עלה שהופיע, בתי לא ידעה לאמר שזה עלה אבל כשהיא מחזיקה עלה מהעץ שבחצר שלנו, היא אומרת עלה. האבחון ארך נטו 10 דקות משום שעד אז היא סרבה לשתף פעולה. האינטואיציה שלי אומרת שהוחלט על קבלת טיפול ממניעים אחרים ושהאבחון לוקה בחוסר מקצועיות. סליחה על הוארך ותודה

01/07/2004 | 10:03 | מאת: ד"ר עופר אמיר

אני מבין את ההסתייגות שלך מהליך האבחון שעברת. אכן נראה שאבחון שאורך 10 דקות הוא אבחון קצר. אם תחושתך היא שהאבחון שעברה ביתך לא מייצג את היכולות שלה, אני מציע לך לפנות לאבחון נוסף, ולא להסס לדרוש את זה, או לפנות לאבחון במסגרת אחרת. עם זאת חשוב להבין דבר נוסף. קלינאית התקשורת אמורה לקחת בחשבון את העובדה שיתכן שהילדה לא מכירה תמונה מסויימת ולא לבצע החלטה מקצועית גורפת על סמך תגובה לתמונה בודדת. לכן, לא נראה שעליך להיות מוטרדת מכך שביתך לא זיהתה "גלגל". עם זאת, מטלה של זיהוי של תמונה שונה ממטלת זיהוי חפץ אמיתי, ולכן בהחלט יתכן מצב שילדה תכיר "עלה", כאשר היא רואה אותה בגינה, אך תתקשה בזיהוי של תמונה של עלה. זוהי אינפורציה חשובה לקלינאית וחשוב שאת תבהירי את הנושא לקלינאית המאבחנת. בהצלחה

27/06/2004 | 18:24 | מאת: חסוי

שלום !!!!!! יש לי שאלה אני מרכיב מכשיר שמיעה קטן ומינימלי בתוך האוזן אני מרכיב כ-3 שנים כאשר המכשיר זמן רב באוזן אני מרגיש גרוד חזק בעור בתחילה האוזן כ"כ בקיץ שהמכשיר זמן רב באוזן האוזן מזיעה והמכשיר מתנתק מה עושים? תודה

01/07/2004 | 09:56 | מאת: ד"ר עופר אמיר

הגירוי והתקלה יכולים לנבוע מסיבות שונות, כאשר הסיבה הסבירה ביותר היא פשוט...זיעה. אני מציע לך לפנות לסוכן מכשירי השמיעה שממנו רכשת את המכשיר, או לקלינאי התקשורת שהפנה אותך לרכישת המכשיר ולבחון איתם את האפשרויות. יתכן שניתן להוסיף תעלת איוורור (vent) למכשיר, אשר תקל באופן משמעותי על הבעיה. בהצלחה

26/09/2004 | 16:43 | מאת: ענת

שלום רב! יש לי ירידה בשמיעה בשתי האזניים, ואני מרכיבה מכשיר שמיעה. מאחר והבעיה זהה בשתי האזניים - נאמר לי מאז ומתמיד כי עלי להרכיב מכשיר באוזן השנייה. בימים אלו אני מבקרת במכוני שמיעה שונים ובכל מכון אני מקבלת המלצות שונות. מן הסתם לכל אחד מהמכונים יש אינטרס למכור לי מכשיר שמיעה. האם אין איזושהיא אפשרות לקבל אינפורמציה לגבי התאמת ממכשיר, לגבי סוג, חברה וכו' ממישהו (אודיולוג) שאין לו אינטרס למכור לי? מדובר בסכומים גבוהים ואין ברצוני לרכוש משהו שאחר כך יתברר לי שכלל אין לי צורך בו - או להפך - משהו שאינו מספיק טוב.הייתי רוצה לדעת אם חברה מסויימת המייצרת מכשירי שמיעה אכן טוב או לא. כמו כן הייתי רוצה לדעת מהו מס' הערוצים המומלץ שיהיה לי במכשיר, לפי הירידה שלי.

25/06/2004 | 16:41 | מאת: רונית

שלום, יש לי תאומות בגיל 3 שנים. שפת אם שלי אנגלית ובעלי ישראלי. הבנות נולדו בשבוע 36.בהתחלה אני ובעלי (יש לו אנגלית טובה) דיברנו רק אנגלית. לפני שנה בעלי הפסיק לדבר אנגלית ודיבר רק עברית. אני מדברת איתם רוב הזמן בעברית אבל אני גם מדברת אנגלית איתם ויושבת מול מחשב ואינטרנט איתם שהרוב באנגלית. בת אחת נמצאת בהתפתחות הילד והשנייה ממתינה להיכנס. קלינאי תקשורת המליצה לנו לדבר שפה אחת בבית (עברית) בגלל שיש להם עיכוב בשפה. הגננת ואנשים אחרים אמרו לי להמשיך לדבר אנגלית שזה מאוד חשוב וזה לא צריך להשפיע על ההתקדמות שלהם. דרך הגב, הגננת שלהם לא רואה בעיה עם השפה שלהם. הם רק התחילו לדבר לא מזמן וזה ידוע שאצל תאומים ההתפתחות איטי יותר. בעלי אומר לי לדבר איתם רק בעברית כמו שהמליצו בהתפתחות ואני מתנגדת. קשה לי לא לדבר באנגלית ולפעמים אני מוצאת את עצמי מדברת חצי עברית וחצי אנגלית. אני רוצה שהם ילמדו אנגלית ואני פוחדת שאם הם לא ישמעו את זה עכשו אז זה יהיה מאוחר. חשוב לציין שהמליצו על קלינאי תקשורת ואנחנו מחכים בשביל תור מהקופה. אני באמת רוצה לדעת האם שתי שפות יכול להשפיע לרע במצב הזה אוו אני יוכלה להמשיך לדבר אנגלית איתם מידי פעם.

01/07/2004 | 09:48 | מאת: ד"ר עופר אמיר

שלום לך, ההמלצה שקיבלת מקלינאית התקשורת היא נכונה. אצל ילדים אשר סובלים מקשיים התפתחותיים כלשהם בתחום הדיבור והשפה, חשיפה לשתי שפות עלולה לגרום לעיכוב התפתחותי נוסף. לכן, אם לבנותיך יש קושי שפתי, לא מומלץ לדבר איתן גם עברית וגם אנגלית. כדאי לשמור על קביעות שפתית. אני מבין את הרצון שלך שהן תדברנה את שתי השפות, אבל כל עוד קיים אצלן איחור שפתי, הדבר לא מומלץ. כאשר תהיו במסגרת של טיפול מסודר, כדאי יהיה להתייעץ עם הקלינאי/ת אשר יכיר את הילדות, ואז תוכלי לקבל המלצה יותר ספציפית - מאיש מקצוע אשר בחן את הילדות ומכיר את היכולות שלהן. יתכן שבשלב זה ישנו את ההמלצה וידריכו אותך איך לחשוף אותן לשתי השפות באופן שלא יפגע בדיבור שלהן. בהצלחה

25/06/2004 | 11:14 | מאת: ירון

אני בחור בן 26. יש לי בעיית גמגום קל מאז שאני זוכר את עצמי ועברתי תקופות קשות וקלות (תלוי איך לוקחים את זה). אני עובד ומצליח בעבודת צווארון לבן ועם זה אין לי בעיה. אני בחור דתי וישנם במגזר הדתי אירועים שמצריכים דיבור לפני מספר אנשים (יכול לנוע בין 2-3 אנשים ובין עשרות ומאות אנשים. הכוונה היא לעליה לתורה, קידוש בשבת וכו'. הבעיה היא שלפני שאני עולה לתורה אני נתקף חרדה (כנראה שמשתחרר אדרנלין או משהו כזה) וכל הטכניקות שאני מנסה לפתח לא עוזרות ואני נחנק.. מרוב התרגשות וכמובן שהגמגום חוגג- ממש פדיחות... חוץ מזה- יש לי פחד נוראי מהדברים האלו עוד לפני זה מכיוון שנגרמו לי פעם פדיחות (כמו להיתקע באמצע עליה לתורה...) וזה יוצר כדור שלג שהולך וגדל ומאפיל על יתר החיים שלי שבגדול הם נפלאים. האם יש פיתרון למצב בתחום שלכם? (או שזה קשור יותר לתחום הפסיכולוגי..) תודה ירון

01/07/2004 | 09:42 | מאת: ד"ר עופר אמיר

פרידה קורנברוט יצאה לחופשה, ואני התבקשתי למלא את מקומה באופן זמני. לשאלתך... המצב שאתה מתאר, לגבי חרדה במצבי דיבור בפני קהל, הוא מצב מוכר בקרב אנשים עם גמגום (למרות שזה, כמובן, לא אומר שזו בעיה קלה). הנושא נמצא בתחום הטיפול של קלינאי תקשורת, ולא של פסיכולוג. עליך לבחון את הנושא עם קלינאי/ת תקשורת העוסק/ת בגמגום. יכוולות להיות מספר דרכים להתמודד עם הקושי. דרכים כאלה יכולות לכלול כיווני טיפול טכניים, רגשיים (אשר, כאמור, נעשים בעבודה עם קלינאי תקשורת), ובמידה והדבר לא יעיל, ניתן, במקרים מסויימים, לשקול שילוב של התערבות של תרופות אשר יכולות להפחית את מידת החרדה. אני מציע לך, לפנות בשלב ראשון לקלינאי תקשורת, ויחד עם איש המקצוע, להחליט מה הדרך הנכונה ביותר עבורך. בהצלחה

24/07/2004 | 11:07 | מאת: ענת

בני בן השלוש דיבר באופן שוטף ועשיר עד לפני כשבוע. מאז הוא החל לגמגם, בקושי מצליח להוציא מילה מפיו דבר שגורם לו להמנע מדיבור. למרבה ידיעתי לא קרה משהו שאני יודעת עליו, שיכול להשפיע. הוא נגמל מחיתוליו הרבה לפני כן (מספר חודשים).מה אפשר וצריך לעשות?

23/06/2004 | 16:44 | מאת: רוני

אני בחור בן 32 ומגיל 13-14 בעקבות מעבר דירה של הורי והחלפת בית ספר התחלתי לדבר כך שאני בולע את המילים ולא מבטא את כולן. הדיבור שלי מהיר ולא מובן, בשנים האחרונות אני מנסה להיות יותר מודע לצורת הדיבור שלי וכך אני מצליח לדבר יותר לאט וברור. איך אני יכול להגיע כך שאוכל לדבר ברור תמיד ולבטא את כך המילים נכון ? דבר זה גם יביא להגדלת ביטחוני העצמי !

פנה לקלינאי תקשורת והקדש זמן, מאמץ ורצון בשימוש בטכניקות שתלמד ניתן למצוא קלינאי באתר של קלינאי התקשורתwww.ishla.org.il

21/06/2004 | 09:35 | מאת: נתן

שלום, התקשרתי לקבוע תור לבדיקת ברה, ונשאלתי אם אני צריך ברה סף או ברה רגיל... אני לא ממש מבין מה ההבדלים... הבחורה איתה דיברתי לא ידעה לתת לי את ההבדלים בבדיקות, רק אמרה שברה סף היא בדיקה הרבה יותר ארוכה.. מה ההבדל בין ברה סף לברה רגילה? מה נבדק ברגילה ומה נבדק בסף? תודה ויום טוב!

לקריאה נוספת והעמקה

בדיקת ברה בודקת את תפקוד עצב השמיע עד לגובה גזע המוח, בברה סף בודקים את התפקוד במינימום אנרגיה המפעילה את המערכת (סף השמיעה) בברה "רגיל" משמש בעקר לבדיקת הפעילות, לא בסף. ההבדל תלוי במטרת הבדיקה (מאבחנת או מאתרת)

ללכת לנוירולוג או שלא צריך ? הכוונה שלי זה לגמור עם הגמגום מהר . או שלחכות לתור לנוירולוג ורק אחר כך לקבוע תור לקלינאי תקשורת ?

אין קשר לגימגום ובדיקה אצל נאורולוג, אלה במיקרים מיוחדים. שאלתך לא ברורה.

16/06/2004 | 12:27 | מאת: ורד

שלום בני בן ה5 עבר אבחון ונקבע כי צריך טיפול אצל קלינאי תקשורת (בעיות שליפה ועד) הבעיה-בני מסרב לבוא שוב. באבחון ובטיפול אחד שנסינו בקושי שתף פעולה, זז כל הזמן ואי אפשר היה להמשיך. ברצוני לציין כי ביומיום בגן אין כל בעיות התנהגות, והא משתף פעולה למופת-לדברי הגננת. ההסבר שלו-משעמם. מה ניתן לעשות? אני מאד מעוניינת לתת לו טיפול. בתודה

לקריאה נוספת והעמקה

אולי לא נוצר קשר בין הקלינאי לילד? אולי כדאי לשוחח איתו על המטרה בטיפול ועל ה"כף" שביחס האישי שמקבל? אולי זו דרך שלו "להתנגד" לטיפול כי מעמידים את הקושי שלו במרכז ומרגיש את ה"בעיה"? רצוי לפנות לקלינאי שתיצור קשר טוב ואמון בינה ובין בנך לפני שתוכל לטפל ולקבל שיתוף פעולה. תתיעצי עם חברותיך לגבי קלינאי מנוסה שתיצור קשר טוב ותשוחחי איתה לפני המפגש הראשון עם הילד, כדי שלא תווצר שוב התנגדות והכשלה. תוכלי גם לבקש מהקלינאי פעילויות ומצבים טבעיים ויום-יומיים לגירוי ועידוד התפקודים שיש לקדמם, ללא צורך ב"טיפול" אשר הינו מצב מלאכותי ולא תמיד "מדבר" אל הילד.

24/06/2004 | 12:01 | מאת: ורד

תודה. במידה ואינני מכירה קלינאית-כיצד אוכל לבחור (לאחר שיחה) כמובן? בכדי שלא ירגיש במבחן-האם לאמר לו שזהו טיפול או-חוג? (אינני חושבת שמודע לבעיה) האם לאחר פגישה אחת-הילד צריך להשאר לבד עם המטפלת? בתודה שנית

ניתן להשיג קלינאי דרך קופ"ח בו הינך מבוטחת, או דרך אגודת קליניא התקשורת www.ishla.org.il שם תחפשי תחת הכותרת "למי לפנות" כדאי בד"כ שתהיי נוכחת בחדר הטיפול ו"תלמדי" את דרך העבודה, בנוסף לקבלת הדרכה על המשך העבודה בבית. הסבירי לבנך שמדובר בפעילות להכנתו לביה"ס, זה בד"כ מדרבן את הילד והמשפחה לטיפול עקבי ורציף. זו גם האמת!

16/06/2004 | 11:38 | מאת: מאיר

לפני כ- 20 שנה נקרע עור בתוף באוזן אחת בעקבות תאונה. מאז אין לי שמיעה כלל באוזן (נבדק במכון שמיעה) וטנטון קבוע. האם יש טיפול לאיחוי הקרע ולהחזיר לפחות חלקית את השמיעה?

לקריאה נוספת והעמקה

עור התוף נין לשיחזור על ידי ניתוח בידי רופא אף, אוזן וגרון, בכל בית חולים. זה ניתוח קטן בו לוקחים עור מהשכבה מתחת לעור מאחורי האוזן ומשחזרים את עור התוף. באשר לטינטון, זו בעיה אחרת שיש לבררה עד הסוף, בטיפול התנהגותי בעקר, עם סיוע מסויים של תרופות, שעדיין אין תרופה ספציפית שעוזרת. בכל מיקרה, רצוי לפנות בעניין זה לרופא אאג'.

16/06/2004 | 11:30 | מאת: רותי

בס"ד יש לי בן שגילו 3 שנים. לפני כ-5 חודשים לערך, הוא החל ללכת לגן-פעוטון. ההתאקלמות לא היתה קלה במיוחד, אך גם לא קשה במיוחד. הפרידה מאוד קשה ואפילו היום עדיין הוא מתקשה, אך מתגבר. ערכנו לילד מספר בדיקות שמיעה, שחלק הניבו תוצאות לא כל-כך מדוייקות הבדיקה האחרונה היתה אצל אילנה הולדשטיין בחיפה, שהיא ידועה כמי שעורכת בדיקות שמיעה מצויינת. בכל אופן הבדיקה האחרונה הראתה שהכל בסדר מבחינה שמיעתית. הילד שלנו מדבר משובש מאוד, יש לו אוצר מילים אך לא מספיק לגילו, ולא תמיד אפשר להבין את מה שהוא רוצה, הוא מסביר לי הרבה פעמים בתנועות ידיים או שאני מצליחה להבין על-ידי חיבור בין כמה מילים. מדוע השפה שלו כל-כך משובשת לדעתך, ומה עלינו לעשות? יש לי תחושת בטן לא כל-כך טובה, שלא מיצינו את כל מה שאפשר. אנו מחכים לאישור להתחיל טיפולים אצל קלינאית תקשורת. מה את ממליצה לנו לעשות. מלבד זאת הילד מאוד חשדן, הוא פוחד מדברים חדשים, והוא לא מתחבר כל-כך מהר בגלל החשדנות שלו, או חוסר הביטחון שיש לו או ששניהם גם יחד. תודה רותי

לקריאה נוספת והעמקה

טוב שפנית לטיפול שלקלינאי תקשורת, זאת הדרך הראשונה לטיפול בבנך. אם יהיו בעיות הסתגלות חמורות יותר, שיפירעו לו להשתלב בקבוצה הילדים או התקדמות מעטה, אז תשקלו יחד האם יש צורך או מקום לפניה למכון להתפתחות הילד, לביצוע אבחון כוללני וקביעת תוכנית טיפולים משולבת. הבעיה עם המכונים היא שיש תורים ארוכים. תוכלי להתחיל את הטיפול אצל הקלינאי ובמקביל לפנות למכון להתפתחות הילד, אם תירצי בכך.

15/06/2004 | 09:35 | מאת: חובשת

שלום! אני חובשת בצבא, ואצלנו במרפאה מבצעים בדיקות שמיעה (בדיקות למטרת סינון בלבד...) לחיילים החשופים לרעש אצלנו. כמובן שאם מתגלה בעייה רצינית החיילים נשלחים למומחה. הבעייה מתחילה כאשר החיילים מנסים לזייף את הבדיקה או להראות מצב חמור הרבה יותר ואז הם נשלחים לבדיקת ABR. לאחרונה שמעתי כמה חיילים מדברים על זיוף בדיקת הABR. חלקם דיברו על בדיקת שיטות הזיוף, חלק דיברו על יציאה למועדון רועש בלילה שלפני הבדיקה (על מנת להגיע עם ליקוי זמני...שאולי יתגלה בבדיקה כליקוי שמיעה רציני)... רציתי לברר למען הסר ספק, האם בכלל ניתן לזייף את תוצאות הבדיקה, והאם באמת יציאה זו למועדון תראה ליקוי שמיעה בבדיקת ABR. מצטערת על ההודעה הארוכה, אני פשוט ממש בדילמה....לגבי דיווח המקרה.... תודה רבה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

בררתי את שאלתך אצל קלינאי תקשורת שמבצעות את הבדיקות המכונים. תשובתם: בעקרון ניתן לשנות את התוצאות לאחר חשיפה לרעש וגרימת נזק לשמיעה! חשוב להבהר שנזק לשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מצטבר ועם הזמן לבלתי הפיך לבלתי הפיך, כדאי שתספרי זאת לחיילים! מעניין כיצד החיילים הגיעו לידע זה ומה ניתן לעשות.... אולי לרתק אותם לבסיס לפני הבדיקה או לחילופין, לבצע את הבדיקה שנית, לאחר כמה ימים או שעות מנוחה. מה שכן, בעקבות האשלה ודאי תעשה עבודל לבדיקת הנושא אשר עדיין לא נבדק. תודה על שאלתך.

אני אכן איידע את החיילים לגבי הנזקים המצטברים לשמיעה. איני יודעת כיצד נודע לחיילים על החשיפה לרעש לפני הבדיקה...כנראה שהרגישו בעצמם את הליקוי הזמני שפוקד אותם לאחר החשיפה לרעש (שכן הם עובדים ברעש) ולאחר בילוי במועדון- והחליטו לנצל את המצב לבדיקה. אני מאוד מאוד מודה על ההתייחסות הרצינית והמהירה! :) כיצד ניתן יהיה לבדוק את העניין? בתשובה ציינת כי הנושא ייבדק במכונים מפני שלא נבדק עד עכשיו....כיצד ניתן לבדוק דבר כזה??

14/06/2004 | 12:33 | מאת: ורוניקה

שלום רב, בן שלי הוא בן שנה וחצי ולא מדבר בכלל. כמה פעמים הוא אמר "אמה" ולדעתי בכוונה ולא חזר יותר על המילה. הוא לא מחקה מילים או צלילים שאני מנסה ללמד אותו (חוץ מצליל אחד שהוא אהב במיוחד). יש לו אמצעם עשירים לתקשורת לא מילולית: הבאות פנים, מגוון צלילים. הוא מגיב לשמו ולשמות חפצים ואנשים. הוא לא מצביע בעצבה אך מושית יד או מושך אותי לכיוון ולחפץ שהוא רוצה להגיע אליו. הוא ילד עליז ושמח, יש לו כבר חברים, אוהב תשומת לב של אחרים ומגיב שונה לאנשים שונים. אוהב לראת טלוויזיה ולהקשיב למוזיקה. האם יש סיבה לדאגה (שכבר הופיע אצלי) וסיבה לפנות למרבז להתפתחות הילד. בתודה מראש, ורוניקה

שנה וחצי זה גיל גבולי להופעת מילה ראשונה. לפעמים ילדים משמיעים קולות בכוונה לתקשור, מבחינתינו אלו "מילים", גם כשהם לא בגדר מילה מוכרת אם הם משמשים לתקשורת מכוונת ולמילוי רצונותיו. תוכלי לבקש הפניה מהרופא המטפל או לפנות ישירות לקלינאי תקשורת (בהתאם למקובל בקופ"ח שלך) ולקבל חוות דעת ראשונית, כולל הדרכה. פניה זו לא דורשת פניה למכון להתפתחות הילד, שם יעשה אבחון מקיף שיקח זמן רב עד לקבלת חוות דעת רב מיקצועית. בשלב זה נירא לי "יותר מדי" לפנות למכון, פני ה לקלינאי לקבלת חוות דעת בשלב זה, מספיקה.

11/06/2004 | 11:57 | מאת: לימור

לד"ר בוקר טוב ביתי בת השנתיים ו 4 חודשים אובחנה ע"י רופא ילדים בתסמונת PDD ובתסמונת הX השביר כרגע הננו ממתינים לתוצאות הבדיקה הגנטית אשר תאשר את החשש שאלתי היא האם בעיית התקשורת בה היא לוקה ניתנת לתיקון כך שבגיל מאוחר יותר היא תהיה ילדה רגילה ככולם והאם התקשורת מבחינה חברתית תפגע בה או שגם זה ניתן לתיקון ? שאלה נוספת ואחרונה האם שתי ההורים חייבים לשאת את הגן על מנת ללקות ב PDD ? אודה לך על תשובה מהירה מאם מודאגת שרוצה לעזור לביתה תודה!!!

לקריאה נוספת והעמקה

הבדיקה הגנטית מתיחסת למציאת X שביר, שהינו אחד הסינדרומים הקשורים ורמת תפקוד קוגניטיבית נמיכה. PDD מתיחס לאבחנה של הפרעה ראשונית בתקשורת. תצטרכי להפנות את שאלתך לרופא אשר מבצע את האבחנה כי במיקרה זה את שואלת על שתי אבחנות שונות. ברור שבמידה והאבחנה תהיה כפולה (של המצאותם של שתי ההפרעות, בו זמנית) האפשרויות בהמשך הדרך פחות מעודדות ואי אפשר לחשוב במונחים של "תיקון התופעה וקבלת ילדה רגילה" כעת מדובר על ילד ה קטנה וברור שישנם תוכניות התערבות במטרה לקדם את תפקודה והתפתחותה במסלול של ההתפתחות ה"נורמלית" כדי להביא אותה לתפקוד ברמה הגבוה האפשרית ולא המטרה לקבל ילדה רגילה. כדאי להתיעץ עם הצוות המכון להתפתחות הילד במקום מגוריך (דרך קופ"ח) כדי שהם יבנו תוכנית טיפולית רב מקצועית. בהצלחה

12/06/2004 | 22:25 | מאת: לימור

רציתי להודות לך על תגובתך המהירה והכנה ועל ההכוונה לימור!

10/06/2004 | 10:21 | מאת: אילן

שלום פרידה! כתבתי לך בתאריך 7/6 על הגימגום שהחל לפתע אצל בית וכאן המקום להודות לך על תשובתך. מהם הסימפטומים של גמגום התפתחותי לעומת גמגום אמיתי? כתוצאה מהגמגום הנוכחי הילגה נראת חסרת ביטחון ומדברת פחות היא יותר עונה תשובות קצרות לשאלות ולא כל כל מנסה לשאול דברים כמו בעבר יש לציין שהיא צוחקת ולא מראה מעבר לזה עוד סמני מופנמות. האם במצב של גמגום התפתחותי הם גם מדברים פחות או אמורים לנסות לדבר כרגיל?

לקריאה נוספת והעמקה

גמגום הינה תופעה שונה לגמרי מחוסר שטף (שזו תופעה התפתחותית) כך שאין מדובר בגימגום "אמיתי או לא אמיתי". בתאוריה, ילד שמראה קשיים במשך יותר משנה רצופה נוטה פחות "להגמל" והתופעה ויכול להיות שהוא אכן זקוק להכוונה מסויימת (אני מסרבת לקרוא לזה טיפול כי יש לזה משמעויות של דבר פתולוגי ואני עדיין מאמינה שזו תופעה נורמלית) 75% מהילדים עם חוסר שטף בדיבור לא מציגים את התופעה מעבר לגיל 6 (החלמה ספונטנית בשפה מקצועית) ולכן לא כדאי להלחץ. סוג הקשיים וחומרתם לא מנבים כלום לגבי המשך הופעתה, מה שזה אומר שמדובר כניראה על הערכה של ההבעה לצורכי אירגון המשפט תוך נסיון לחקות את מהירות ודגם השפה של המבוגרים בסביבה. היום גם מחפשים האם ישנו "גן של גימגום" מכוון שנראה שהתופעה "רצה" במשפחות מסויימות. אני מעדיפה להתיחס לתופעה בגיל זה ובכלל, כמו לאלרגיה, שמופעיה לעתים מבלי שיודעות מה גרם לתופעה וגם שנעלמת מבלי שנוכל לשלוט בה. בכל מיקרה, אן יש שינוי בהתפנהגות של הילדה (לא דווקה בשטף הדיבור אלה בהתנהגות התקשורתית והחברתית, רצוי לחפש את הסיבות, אם ישנם כאלה) ולא להתיחס להתנהגות ספציפית כסיבה אלה אולי כציון דבר שמבקש בירור נוסף בסביבת הילדה. בכל מיקרה, בגיל כל כך צעיר צריך לתת לה להתפתח ולעודד אותה לתקשורת עם הסביבה, בסיגנון ובקצב האישי שלה.

09/06/2004 | 12:00 | מאת: אתי

שלום פרידה ילדי עבר לפני חודש לגן חדש לגילאי 3-5 (עד עכשיו היה עם ילדים בגילאי 1-2), מאז המעבר אני מבחינים כי כאשר הוא רוצה להגיד מילה כלשהי הוא נתקע ולא מצליח להגות אותה הוא מתאמץ מאוד וממש "מתעצבן" עד שהוא מצליח לסיים את המילה....חשוב מאוד לציין כי בדר"כ הוא מדבר באופן רציף וללא גמגום מלבד כאשר הוא מתחיל משפט הוא חוזר על המילה כמה וכמה פעמים בדר"כ בתחילת משפט ולאחר מכן ממשיך את המשפט ברצף. מאוד מתסכל אותי לראות שהוא שם לב שקשה לו לאמר את המילה ולעיתים הוא מחפש מילה אחרת או מדבר על נושא אחר. התייעצנו עם הגננת משום שהיא עברה עם הבת שלה את אותו סימפטום...לטענתה יש להקשיב לילד עד שהוא מצליח להגיד את המילה ולא לעזור לו באמצע, לאחר מכן לא לחזור על אותה מילה שהוא אמר ולא לענות לו בשאלה. האם נכון לעשות כך? כיצד את ממליצה לטפל בבעיה? האם ההתנהגות נורמלית לילד בגילו...מאוד מלחיץ אותי שאנו לא נעשה פעולה כלשהי שתגרום לו לנזק בדיבור

לקריאה נוספת והעמקה

זו תפעה נורמלית במיוחד בבנים. עייני בפרק בנושא זה באתר קלינאי התקשורת ishla.org.il וחפשי בין התשובות שלי בעבר מה עניתי להורים אחרים שפנו באותה שאלה.

08/06/2004 | 22:04 | מאת: מירב ש

שלום, בני מגמגם מגיל כמעט שלוש, ובמשך שלוש שנים וחצי אנו מנסים "לעזור" לו בכל דרך ובכל טיפול אפשרי...אבל ללא הועיל יש ימים טובים וימים פחות טובים. כיום בני לפני כיתה א' ואני קצת לחוצה, למרות שבעלי ואני ממש לא משדרים לו זאת, זה עדיין נמצא במוחי כל הזמן.. אני רוצה לומר כי בני הוא פטפטן, ואוהב לספר סיפורים ולשיר שירים והוא בעך ביטחון רב ולא נותן לאף אחד לעצור את שטף (או חוסר שטף) דיבורו. כיום הוא גם מזה שנה בנבחרת כדורסל ומילד שלא ידע להחזיק כדור הוא ממש מוביל כיום בקבוצה וילדים "נילחמים" על מנת לשחק איתו. דבר זה רק הגביר את ביטחונו, והוא כל כולו שקוע בשירה וכדורסל. אנחנו כהורים הפסקנו את כל הקלינאיות תקשורת למינהם כי נוכחנו לדעת כי כלום לא יעיל, והוא בעצם יודע איך עליו לדבר יותר לאט לא לחזור על אותה מילה או אות ואני נוכחת לשמוע כי הוא מתאמן בחדר (על כל משפט הוא מדבר הוא חוזר לאחר מכן לאט יותר) אנחנו זורמים איתו ובמשפחתנו המצומצמת והמורחבת ובקרב חבריו של בני צורת הדיבור היא ממש לא העיקר...אלא תוכן הדברים. רציתי לשאול אם יש סיכוי אחרי כל כך הרבה שנים שהתופעה תיעלם מאליה??? אין לנו שום מקרה גמגום במשפחה לא הקרובה ולא הרחוקה..! כמו כן ניראה לי שהנושא יותר מטריד אותי מאשר את בעלי או בני. (אולי בגלל שאני מורה ואני חוששת שילעגו לו בביה"ס וכל עמלנו יהיה לשוא) תודה ולהתראות מירב ש

לקריאה נוספת והעמקה

בנך נשמע כילד חביב ואני נוטה להסכים עם בני ביתך על כך שהתופעה אינה מתרידה אותו ולא צריכה להתריד גם אותכם. 75% מהילדים עם הפרעות בקצב הדיבור (כמתואר) מתגברים על התופעה לקראת גיל 7, עם כניסתם לביה"ס. בנוסף לכך, בנך מציג אולי תועפות בדיבור אבל לא מתאים לפרופיל של "ילג עם גימגום" וטוב שהפסקתם את הטיפול, לאחר נסיונות לא מוצלחים. התיחסי לגימגום כאל אלרגיה מסויימת שיכולה להופיע ולהאלם, ללא שליטה או חוקיות. תני לבנך תמיכה ותגני על זכותו לדבר איך שהוא מדבר. בעניין הלעג של ילדים בחברה, זה נושא מורכב וקשה ולא תמיד ברור למה לועגים לילד מסויים, לועגים גם למי שאיננו מגמגן ולמי שמגמגם לא לועגים אם יש לו מעמד חזק בקבוצת הילדים, אשר גם להם תופעות של חוסר שטף בדיבור. בקיצור, באמת אל תידאגי, ולא רק בכאילו מהפה החוצה! בהצלחה בביה"ס.

08/06/2004 | 12:31 | מאת: רחלי

שלום בתי בת 5.5 ומטופלת כמעט שנתיים אצל קלינאית תקשורת(עם הפסקות של כחודשיים באמצע),עקב שיבושים של ר,ק,ג,ח וכן ארגון לא נכון של המילה. בהתחלה לא הצליחה בכלל להגות נכון את הצלילים והיום כבר מצליחה להגות את הצליל גם כעיצור בודד וגם במילה ובמשפט מורכב. אך אני חושבת וגם הקלינאית שאין התקדמות רבה ושהתהליך נמשך יותר מדי זמן. עברנו מקלינאית אחת לקלינאית אחרת באותו המכון לפי המלצתם, היה שיפור זעום ומאז אין שום התקדמות. גם עשינו פעמיים שתי הפסקות בנות חודשיים כל אחת, שכן הקלינאית סברה שזה ימנע מהילדה תסכול. אני משתדלת להתאמן איתה בבית כמה פעמים בשבוע, בזמן התרגול היא מצליחה כמעט את כל המילים והמשפטים אבל בחיים השוטפים זה עדיין לא השתרש. כשאני מתקנת אותה היא מדברת נכון.אבל בדרך כלל הדיבור השוטף משובש ולא תמיד ברור. לא תמיד היא משטפת פעולה ודי ברור שזה נמאס לה. לפעמים היא נוטה להתפרצות בכי אם לא מבינים אותה או אם היא טעתה שוב ואני חוששת שזה יתסכל אותה ויפגע לה בביטחון העצמי. בד"כ היא לא חוששת להתבטא בפומבי ויש לה אוצר מילים עשיר במיוחד.לפני כחודשיים עשיתי לה אבחון פסיכולוגי לבדיקת בשלות לכיתה א והיא נמצאת ברמה שכלית גבוהה מאוד והפסיכולוגית התרשמה מאוד מהיכולות שלה. אני רוצה לציין שהיא נוטה להתנהגות ילדותית ומפונקת,ולפעמים בוכה משטויות ואני חוששת שיהיה לה קשה להתמודד בכיתה א עם ילדים שיפגעו בה עקב הדיבור. יש לה נטייה להוציא את הלשון החוצה בזמן הדיבור והיא גם לא מבטה נכון ש,ס,צ,ז. איך ניתן לעזור לה להשתפר מבלי להפוך את זה למאוס עבורה? האם כדאי לעבור לטיפול אצל קלינאית אחרת או במכון אחר? האם כדאי לשלב תמיכה והדרכה מפסיכולוג ילדים? מה קורה במסגרת בית הספר כשימלאו לה 6?ובכלל מה דעתך הכללית? אני מתנצלת על אורך השאלה אך רציתי להביא לידיעתך כמה שיותר נתונים. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

פנייתך ברורה ואנסה לכוון: האם היא נבדקה במכון להתפתחות הילד? עושה רושם של בעיות בקואורדינציה עדינה, בתחום תנועות הפה, אשר לרוב מהוות חלק של תמונה כללית של הפרעות בקואורדינצי. רק לפני שבועיים התקיים כנס בנושא DCD developmental coordination disorder שזו אבחנה יחסית חדשה בתחום ההפרעות בתנועה עדינה. מבחינתינו מדובר על אבחנה של דיספרקסיה. רצוי לא להפסיק את הטיפול אלה לעודד את ביתך לדבר לאט כדי שתהיה לה שליטה יותר יציבה על אברי הדיבור. בעניין קלינאי אחר, לא בטוחה מה כדאי לעשות.... קודם תבדקי את עניין הקואורדינציה הכללית ובהתאם לכך, את הצורך בטיפול הדבור או אולי טיפול של מרפא בעיסוק, לתחום הרחב של התנועות העדינות. היכן בארץ אתם נמצאים?

09/06/2004 | 17:09 | מאת: רחלי

אנו גרים באשדוד. באיזו מסגרת מטופלים הילדים בגיל בית הספר? מה דעתך על תמיכה והדרכה של פסיכולוג לילדים על מנת לחזק את הילדה? האם צפויים לה קשיים בבית הספר עקב הדיספרקסיה? האם כוונתך בקואורדינציה כללית מתיחסת רק לתנועות הפה, כי אין לה בעיות במוטוריקה גסה או עדינה.

07/06/2004 | 12:59 | מאת: אילן

שלום ! לפני שבוע התחילה ביתי בת שנתיים וחצי באופן מפתיע לגמגם , נלחצנו מאד אבל הבנתי שמדובר בתופעה די שכיחה. יש לציין שבתקופה זאת היה נסיון לגמול אותה מחיתולים שלא הצליח עדיין. הילדה לא מראה שום סימני בעיות התפתחות , היא סופרת עד 12 יש לה זיכרון חזק אוהבת מאד פזלים. מה יכולים להיות הסיבות לזה? האם מדובר ברגישות יתר ? בזמן האחרון היא גם לא כל כך רוצה ללכת לגן , האם העברת גן יכולה לפגוע בה יותר או להועיל לה? והאם אנו צריכים לחכות זמן מסויים או לנסות ולבדוק את הבעיה? אודה לך מאד על תשובתך אילן

לקריאה נוספת והעמקה

בגיל זה מדובר בתופעה התפתחותית שמרבית הילדים עוברים אותה, מדובר על "חוסר שתף בדיבור" והוא מהווה חלק אינטגרלי של רכישת השפה. העובדה שהופיע ביחד עם נסיון הגמילה מחיתול לא מצביע על סיבה ותוצאה ואני ממליצה לכם להפריד בין שני הנושאים. במיקרה זה היה באותו זמן, לגמרי במיקרה. תופעה של חוסר שתף הינה חלק של טכניקה של הילד להתחיל למלל לפני שסיים לארגן לו את המשפט בראש, ומבחינתו איננה תופעה בעייתית, כך רצוי שגם אתם תתיחסו אליה. בעניין הגמילה מחיתול קבלו הדרכה מאחות טפת חלב או מהרופא המטפל בילדה, ללא קשר לדיבור או שתף הדיבור.

05/06/2004 | 23:25 | מאת: יצחק

שלום, מגיל 0 בני (בן השנה ושלושה חודשים כיום) ממעט ליצור איתנו (אמא ואבא) קשר עין וקשה "לתפוס" אותו על מנת שישב ויקשיב לסיפורים או אפילו משפטים קצרים אף כי הוא מסוגל לצפות ברציפות בקלטת כבת חצי שעה ואף להראות מעוניין. גם כיום הוא מסתכל עלינו מעט ובמיוחד כאשר הוא רוצה מאיתנו משהו.בנוסף - מעולם(!!) הוא לא הסתכל עלינו כמו גם על רבים אחרים כאשר הוחזק קרוב פנים אל פנים .המילים שהוא אומר מוגבלות מאוד למספר האותיות הקטן שהוא יודע לאמר (ג, ב, נ, א, מ). לא מזמן הוא החל לפנות אלינו גם כאבא ואמא אך הוא לא מרבה לעשות זאת. אחד הדברים היותר מטרידים הוא שישנם דברים שראינו שהוא עושה (כמו לנופף לשלום) אך כשאנו מבקשים לעשות זאת הוא מסתכל כאילו המום אף כי אנו יודעים שהוא מבין את הפקודה. ברצוני לציין שהוא בד"כ ילד שמח וחייכן, אך עם בעיות אזניים (דלקות) אף כי עבר בדיקת שמיעה (בנוסף יולד בשבוע 35 וגם קטן מגיל זה בשל רעלת הריון). בנוסף, התגובתיות שלו כלפי אחיו הגדול היא שמים וארץ ביחס אלינו, אף כי גם כלפיו הוא לא תמיד מבצע את הבקשות. הוא יודע להצביע כלפי מה שהוא רוצה. מבחינב מוטורית הוא תקין לגמרי. בתחילה חשבנו שהוא אוטיסט אך הפסיכולוגית במכון להתפתחות הילד איבחנה את בעייתו כבעיית היקשרות וזאת רק לאחר 10 דקות שראתה אותו. היא שללה את האוטיזם בגלל "החיוך הלבבי שהפגין כלפיה" (מה שהוא עשה הרבה כלפי זרים). שאלותי הן: 1. היכן ניתן להשיג חומר בעברית על נושא ההיקשרות. 2. האם מה שתיארתי מאפיין יותר אוטיזם או באמת בעיית היקשרות? 3. מה יכולה להיות הסיבה שבגינה הוא אינו כל-כך משתף פעולה במילוי הוראות (אני משווה לאחייניתו בת גילו)? האם יש קשר לפיגור שכלי? 4. האם "חיוך לבבי" יכול לשלול אוטיזם? תודה רבה. 4.

לקריאה נוספת והעמקה

מכוון שהילד מוכר ובקשר עם מכון להתפתחות הילד אני מרגישה שכל מידע שאתן לכם יהיה לא הוגן כלפיכם וכלפי הילד. בגיל זה הכותרות אינם חשובות, לא צריך להחלית על השמה במסגרת לימודית לרן רצוי להנות תוכנית התערבות אישית ולהפעילה באופן עקבי.... זו עבודתו של המכון להתפתחות הילד. דרשו לקבל תוכנית עבודה מיידי לטיפול והדרכה בילד, ללא קשר לכותרות. דרשו מכול בעל מקצוע לתת לכם את התשובות הרלוונטיות לילד הפרטי שלכם. בהצלחה

01/02/2010 | 22:04 | מאת: אמא

ממליצה כאמא לילדה אוטיסטית וכבקיאה בתחום, לשלם כסף טוב ויקר לאבחון נוסף פרטי או אחר, חבל על כל רגע, אין די בטיפולי של בריאות הילד, וכל רגע יקר, כל טיפול המתאים לילד אוטיסט לא יפגע בילד רגיל אך למניעת טיפול מתאים יש מחיר יקר, צר לי שלא טיפלתי בבתי כבר בגיל צעיר שכזה, גם לשקט נפשי יש מחיר, אל תהססו להוציא סכומי ענק לאבחון ולטיפול, יש תוצאות לטיפולים הטאינטנסיביים, וכל רגע הוא רגע יקר. בהצלחה ואמן והוא לא יסבול מהפרעה זו.

05/06/2004 | 20:18 | מאת: הדס

פרידה שלום בני בן ה-4 נבון ושפתו עשירה, אולם הוא אינו הוגה את האות 'ר', והוגה במקומה 'י'. עד לפני זמן קצר לא הגה גם את האות 'ל' אך הגיה זו היה לי קל ללמדו כי ההגיה נראת כלפי חוץ ויכולתי להדגים לו את מגע הלשון בחיך בעת ההגיה, מה שלא מתאפר עם ה'ר' הגרונית. האם יש תרגילים פשוטים בהם אני יכולה לעודד אותו להגות נכון את האות 'ר'? באיזה שלב עלי 'להתיאש' ולפנות לטיפול קלינאי תקשורת? האם טיפול כזה ממומן לפחות חלקית ע"י ביטוחי הבריאות המשלימים? תודה מראש. הדס.

הילד נמצא עדיין בשלבי התפתחות ורכישה בהיגוי וה ,ר" נרכשת לקראת גיל 5, כך שיש עדיין זמן. פני לקלינאי תקשורת בעוד כ- 5-6 חודשים במידה ואיננו רוכש אותם באופן ספונטני. הורים ש"מלמדים" את ילדיהם יכולים לגרום להתנגדות והדרכה לא נכונה שיותר מבלבלת מאשר עוזרת לילד. תני לו להגיעה לשלב הרכישה הטבעית וקבלי יעוץ אישי ומותאם לילד הפרטי שלך.

03/06/2004 | 13:28 | מאת: רוית

שלום הבת שלי אמורה לעבור ניתוח חיך שסוע בעוד כחודש, לאחר הניתוח אני יודעת שיש בקבוק מיוחד עם קשית שהילדה יכולה לשתות ממנו. איך קוראים לבקבוק הזה ואיפה אפשר לקנות אותו? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

פני לפורום חך שסוע באתר זה לקבלת מידע מדוייק. יחד עם זאת, במרכז הרפואי בו היא תנותח ודאי יש קלינאית תקשורת שתוכל לסיע לך באופן אישי. בהצלחה

יש לי אחיין בארה"ב שכבר הספיק למלמל מס' מילים כאשר לפתע הפסיק לדבר ואינו מגיב גם לא לשמו. מה יכולות להיות הסיבות ? רופא משפחתי שבדק אותו טען לאפשרות של אוטיזם, למרות שאותי זה דיי מפליא לאור התקדמות הרפואה וקיומן של בדיקות בזמן ההריון ולאחר הלידה.

לקריאה נוספת והעמקה

עדיין לא זיהו גן ספציפי לאוטיזם. האבחון נקבע לאחר בדיקות התפתחותיות, רב מקצועיות, מקיפות

30/05/2004 | 14:56 | מאת: OAE

שלום, אני בת 21 ורציתי לשאול האם בדיקת OAE ובדיקת DP יכולות לתת תמונה מסויימת לגבי עקומת השמיעה של אדם. עברתי את שתי הבדיקות הנ"ל ולא נתקבלה כל תגובה של הדים קוכליאריים. בתדרים הנמוכים (1000-1500 HZ) נתקבלו תגובות גבוליות ביותר. חוץ מזה לא הייתה כל תגובה. מה הדבר אומר על עקומת השמיעה שלי? האם ניתן להסיק מכך משהו? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

התשובה תלוי בתמונה הכללית של כל הבדיקות שנעשו, לכן אי אפשר לתת לך תשובה מלאה. פני למכון האודיולוגי בו נבדקת ובקשי מהם הסבר כוללני.

28/05/2004 | 10:38 | מאת: מיכל

שלום. ברצוני לשאול מהו טווח התדרים שבדיקת BERA מסוגלת לבדוק. מהו התדר הנמוך ביותר? מהו הגבוה ביותר? תודה וחג שמח

לקריאה נוספת והעמקה

טוווח התדרים תלוי טיפול שעושים בפלט של הטונים במהלך הבדיקה. הטונים עוברים עיבוד ואינם "טבעיים" נקראים tone bursts התדרים נעים בין 250 ל- 4000 HZ. ברוב המכונים האודיולוגיים משתמשים ב- Click שהינו עיבוד אחר, סביב 3000HZ

27/05/2004 | 11:17 | מאת: טלי

פרידה שלום, אני קלינאית תקשורת המנסה לעודד הפקה של הפונמה L אצל פציינטית בת 5:6 שנים. המטופלת מבצעת שיבוש פחות שכיח - פוצץ גב לשוני "אנג" (לצערי אין אות לטינית חופפת אך בטוחתני שתביני). כל נסיונותיי ל"שבור"הרגל זה נכשלו עד כה. אשמח מאוד להצעותייך. עליי לציין שנטתה להפיק את התנועה a בצורה בה הלשון קמורה (וקיימת הרמה של גב הלשון), אך השיפור בהפקה זו לא גרם לכל שינוי בהפקת הפונמה L.

אשמח להשיב וגם להנחות, אך לא בפורום זה. פני דרך פורום המיועד לחברי האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת ולא רק אני, אלה קלינאים רבים נוספים יוכלו לעזור. בכח מקרה, תוכלי לפנות אלי במאיל ישיר, דרך האגודה או בטל. הלולרי שלי, אשר תקבלי אם תעשי "double click" על התמונה שלי באתר זה.

25/05/2004 | 18:39 | מאת: danny

שלום, בני בן שנתיים וחודשיים. בגיל שנתיים עשינו אבחון אצל קלינאית תקשורת מכיוון שכמעט ולא דיבר ודאגנו שיש בעיה. הקלינאית אמרה שיש אכן עיכוב וכדאי להתחיל בטיפול. עדיין לא פנינו לטיפול מכיוון שמאז האבחון חלה התקדמות משמעותית בדיבור, יש לו היום אוצר מילים של כ-50 מילים וכל יום יש התקדמות. האם יש עדיין צורך לטיפול או לתת לו להתקדם לבד?

הייתי ממליצה לחזור לאותה קלינאית שיש לה את היכולת להשוות את התקדמותו ולהמליץ ולפחות להדריך אותכם כיצד להמשיך לקדם אותו. יש אבחנה של LATE TALKER , ילד עם התפתחןת תקינה ומאוחרת.... רצוי לאפשר לאיש מקצועה להבדין בין אבחנה זו לילד עם הפרעה ברכישת השפה. ההבדל בדגם השפתי ודרך הרכישה של מרכיבי שפה שונים, לכן רצוי לחזור לאותה קלינאית, וכמובן, לא חייבים לטפל, לעתים מספיק המעקב וההדרכה.

24/05/2004 | 13:47 | מאת: בדיקת שמיעה

שלום רב, מזה כשנתיים אני סובלת מירידה בשמיעה דו צדדית בשתי האוזניים ונעזרת בשני מכשירי שמיעה. סף השמיעה שלי הוא כ- 50 ד"ב ויורד בטונים הגבוהים (מגיע עד 100 ד"ב). נערכו לי בדיקות ובירורים רבים והירידה בשמיעה נמצאה כתחושתית עצבית ומקורה בעצב השמע. היום עברתי בדיקת שמיעה בבי"ח אחר מזה בו אני מטופלת, ונמצא ליקוי שמיעה הולכתי (במוליכות עצם נראה היה ששמעתי ד"ב כפי שלא שמעתי שנה או יותר! בבדיקת טימפנומטריה הכל תקין, ובבדיקת סי טי אזניים עצמות השמע במצב מצויין. בבדיקת BERA מלפני חודשיים הבדיקה התאימה לסף השמיעה בבדיקות והליקוי אכן עצבי. שאלתי היא- ממה יכול לנבוע הליקוי ההולכתי כפי שנראה היום בבדיקתי בהתחשב בעובדה שאין שום תמיכה וכן אינני מצוננת? האם הבדיקה אמינה? תודה

18/06/2004 | 22:33 | מאת: גלי

אני צריכה עזרה, אולי מהורים שמנוסים ועברו את מה שקורה לנו. הילדה שלנו בת ארבע וחצי, והתגלה שהיא לקויית שמיעה בשתי האוזניים. עברנו שתי בדיקות שמיעה במכון "הדים" שלאחריהן הופננו למיחא להתאמת מכשירים. לפי מיחא הרופא שלנו הפנה אותנו ל"שניידר", גם שם לאחר בדיקת שמיעה הופפנו להתאמת מכשירים. יצרנו קשר עם מיחא ונקבע לנו תור - אבל מה. הרופאה המחוזית שלנו, בקופת חולים כללית מסרבת משום מה לתת לנו טופס 17 להגיע למיחא. במקביל גם לא נותנים לנו תשובה איפה כן אפשר להתאים מכשירי שמעיה לילדה שלנו, ולהגיע דרך קופ"ח כללית. השאירו אותנו תלויים באויר, בנתיים הילדה מגלה סימנים של חוסר שקט ממצה שכנראה מתחיל להשפיע על הקשר שלה עם סביבת הילדים שלה. אולי אתם יכולים לעזור לי בעיצה, איך להגיע למיחא בתמיכת קופ"ח כללית או לחילופין איך להגיע לאיזשהו מכון אחר, דרך הכללית אשר מתמחה בהתאמת מכשירים לילדים. גלי

24/05/2004 | 12:09 | מאת: בדיקת שמיעה

שלום רב, מזה כשנתיים אני סובלת מירידה בשמיעה דו צדדית בשתי האוזניים ונעזרת בשני מכשירי שמיעה. סף השמיעה שלי הוא כ- 50 ד"ב ויורד בטונים הגבוהים (מגיע עד 100 ד"ב). נערכו לי בדיקות ובירורים רבים והירידה בשמיעה נמצאה כתחושתית עצבית ומקורה בעצב השמע. היום עברתי בדיקת שמיעה בבי"ח אחר מזה בו אני מטופלת, ונמצא ליקוי שמיעה הולכתי (במוליכות עצם נראה היה ששמעתי ד"ב כפי שלא שמעתי שנה או יותר! בבדיקת טימפנומטריה הכל תקין, ובבדיקת סי טי אזניים עצמות השמע במצב מצויין. בבדיקת BERA מלפני חודשיים הבדיקה התאימה לסף השמיעה בבדיקות והליקוי אכן עצבי. שאלתי היא- ממה יכול לנבוע הליקוי ההולכתי כפי שנראה היום בבדיקתי בהתחשב בעובדה שאין שום תמיכה וכן אינני מצוננת? האם הבדיקה אמינה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אולי לא אמינה????? לכן צריך לקבוע את השמיעה ותפקודה באינטגרציה של כל המידע\ כולל התוצאות של בדיקת רופא, בדיקות הדמיה ובעקר, סידרה של בדיקות שמיעה במכון מוכר.

24/05/2004 | 10:41 | מאת: יונית

בני בן 11 בכיתה ה מזה שנתיים עושה בעיות בבית הספר ב-3 חודשים האחרונים המצב התדרדר ואינו לומד כלל עושה בעיות למורה מסתובב כל הזמן בכיתה, היינו באבחון לפני כשנה ונאורולוג החליט לא לתת כדורים נכון לכיתה ד' ואמר שיחסית התעודה שלו לחא משפקת אלימות או חוסר שקט פשוט הוא ילד קצת שובב נכון להיום המורה מילאה דוח של הנאורולוג המטפל ולפי הדוח שהגיע אליו מוסר שאין ברירה והילד חייב לקבל רטלין , אני רוצה לדעת מה תופעות העתידיות של התרופה האם היא ממכרת? מה יקרה שהוא לא יקח אותה?

תפני את שאלתך לפורום נאורולוגיה או פסיכיאטריה של הילד.

21/05/2004 | 18:07 | מאת: לילי

שלום רב, אני סטודנטית לחינוך מיוחד ומחפשת חומר בנושא דרכי טיפול בדיספרקסיה מילולית (חומר בעברית) האם תוכלי להפנות אותי לספרים בתחום? (לא מצאתי אתרים בעברית). תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

לדעתי אין חומר בעברית. תוכלי לחפש בין העבודות הסמינריוניות של סטודנטיפ להפרעות בתקשורת ובחוברות ד"ש שיוצאות ביוזמת אגודת קלינאי התקשורת ונמצאות במרבית הסיפריות ךחינוך, בארץ. הם כתובוץ בעברית ונוגעת כל פעם בנושא אחר... יש יוברת בנודעת להיגוי, מלפני מספר שנים ועוד חוברת בנושא של פונולוגיה. בים חמישי, ה- 27 במאי יש יום עיון בתל השומר, בנושא זה CDC בילדים.

19/05/2004 | 00:26 | מאת: אורח

האם תופעה של סיקול/החלפת אותיות בדיבור אצל ילד בן 3 מצביעה על בעיה כלשהי? הכוונה למילים שהוא מכיר מהיוםיום שאמר עד היום נכון. שמות של אנשים שהוא אמר את השם שלהם נכון המון פעמים כל יום ולפתע מחליף אותיות (ולא חד פעמי). לא מדובר במילים חדשות שמצטרפות לשפה. תודה

אם התופעה תחלוף תוך 2-3 חודשים אפשר יהיה לומר שהיה תהליך של התפתחות האבחנה השמיעתית והמשחק בצלילים והגאים. אם התופעה תמשך או תחריף ובמיוחד אם היא תפריע לתקשורת עם הסביבה, אז, יהיה מקום לפניה לקלינאי תקשורת ולביצוע בדיקת שמיעה.

16/05/2004 | 08:30 | מאת: אמא של אריאל

בני בן 2.6 יש לובעיה בהגיה ובתכנון.מדבר כל הזמן אבל קשה להבין אותו וחסרים לו הגאים וגם את אלו שיש לו הוא לא תמיד מבטא.הוא בטיפול קלינאית תקשורת והוא אוהב את הפגישות ומתקדם.מלבד הקושי בשפה אין לו בעיות אחרות בהבנה או במוטוריקה.השאלה שלי: מה לעשות בשנה הבאה? הרופאה מהמכון המליצה לשלוח אותו לגן עם מעט ילדים אבל לגיל 3 אני לא מכירה גן כזה (פתח תקווה).בגן הנוכחי יש 22 ילדים ואפשר להמשיך בשנה הבאה אבל הוא אומר "יו אוזה אן" כלומר ..לא רוצה לגן.מצד שני הוא אומר 'לא רוצה' דבר ראשון על הבוקר...שאלה נוספת-האם יש תחום של טיפול אלטרנטיבי שיכול לעזור לו? הוא מאד משתוקק לדבר והלב כואב כמה זה קשה...

ילדים לו מודעים לקשייהם מכוון שעדיין אין להם את היכולת להשוות לאחרים, לכן תשתדלי לא לקחת ללב את מצבו. המון ילדים בגילו נמצאים במצבו וזהו שלב התפתחותי שכיח למדי. הוא מתקדם ובטיפול עקבי תוך קבלת הדרכה והכוונה להמשך העבודה בבית בטוחה אני שהוא יתקדם ויסגור את הפערים בינו ובין יתר הילדים. באשר לגן, אם הוא משתלב יפה ואת מעוניינת להעביר אותו לגן אחר, תנהגי על פי שיקול דעתך, במילה בגן הוא לא מתידד עם המון ילדים, בכל מקום יהיה לו קומץ קטן של חברים שירצה לשחק איתם. החשוב שתהיה גננת שקשובה לילדי והזדמנויות לשיחה והקשבה בינו ולבין יתר הדמויות בגן. תוכלי תמיד לשוחח בעניין זה עם הקלינאית שמטפלת ומכירה אותו יותר טוב מהרופא. אם הוא מוכר למכון להתפתחות הילד, תשאלי את הפסיכולוג במכון, אשר לו יש את הכלים המקצועיים לתת המלצה.

14/05/2004 | 18:28 | מאת: מירב

מה ההבדל בין אפרקסיה לדיספרקסיה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ההבדל בחומרת התופעה: א...... הכוונה לחסך דיס.......... הכוונה להפרעה בתחום שני המושגי באים מלטינית ומהווים "קידומת" או ציין לתופעה שמופיעה אחריה.

14/05/2004 | 17:01 | מאת: מירב

האם מבחינה סטטיסטית,לאחים של ילד עם בעיה שפתית יש סיכוי גבוה יותר להיות בעיתיים בעצמם? תודה.

תלוי מה הבעיה, וכן, יודעים שאיחור בהופעת השפה רץ במשפחות, אך עדיין לא ברור האם יש גן ספציפי שאחראי לעיקוב זה.

13/05/2004 | 21:51 | מאת: מימה

שלום רב, בתי בת 3 שנים וחודשיים, בעלת שפה עשירה ומפותחת מאוד. יחד עם זאת, שמתי לב כי היא לא מבטאת כלל את האות שין ובמקומה היא הוגה סמך. כך למשל, נחש הופך לנחס ולישון לליסון וכו'. שאלתי: האם יש מקום לקחת אותה לקלינאית תקשורת? מאיזה גיל מטפלים? האם יש "תרגילים" שנוכל לעשות בבית? תודה

עדיין מוקדם לטיפול. ההיגוי הזה קשור לעוד כמה כישורים, נרכש בסביבות גיל 5-6 , במידה ויש קושי במיוחד במובנות תוכלי להדגיש את ההגה בדיבור ולא יותר, כדי להשב את תשומת ליבה לדיבור התקין.

13/05/2004 | 11:38 | מאת: אמא

שלום.מהו גבול הנורמה לתחילת הגיית עיצורים שפתיים?(בבב,מממ)

בסביבות גיל 3-3.5 ישנם מעט הבדלים אישיים וכמובן, יש לקחת בחשבון האם נוהג להשתמש במוצץ?

14/05/2004 | 16:48 | מאת: אמא

אז אם ביתי בת 6 חודשים ועוד לא הוגה עיצורים אלו,יש צורך לפנות לקלינאית? להתפתחות הילד? למי?

מגימגום בד"כ לא נרפאים, כי זו איננה מחלה. תופעת הדיבור הזאת מתנהגת קצת כמו אלרגיה, מופיעה ונעלם, לתקופות ארוכות או קצרות ולומדים כיצד להתמודד איתה ולחיות איתה עם מינימום קשיים.

08/05/2004 | 19:57 | מאת: לימור

שלום ילדתי בת שנתיים התחילה לדבר משפטים שלמים לפני כחודשיים, בימים האחרונים היא התחילה לכנות כמעט את כל החפצים או האנשים בשם חיבה כגון:שולחני,בובתי וכדו האם אני צריכה לתקן אותה או שזה בסדר ? אני יציין שאין לי ממושג איך איך חשבה על כך. תודה

היא חשבה על זה כי שמעה ממישהו ומצא חן העינייה, יופי של התפתחות. אתם תמשיכו לדבר שפה בוגרת ולהבין כל דבר שניתן להבינו, בהצלחה

07/05/2004 | 19:51 | מאת: AVI

שלום, בני בן שנתיים, כיום בעל אוצר מילים של כ-30 מילים, חלקן הוגה באופן ברור וחלקן משובש ובנוסף מילים שאומר באופן חד פעמי. הוא כל הזמן מקשקש ונראה כי משתדל לדבר ומנסה לחזור על מילים ששומע (במיוחד מתוכניות שאוהב בטלוויזיה) ומחקה לפחות בהברות נכונות. האם זהו כיוון התפתחות תקין או שיש מקום לדאגה בגלל העיכוב בדיבור יחסית לגילו?

נשמע תקין. האם יש שיפור במהלך השלושה חודשים האחרונות? אם הוא מתקדם, לו בקצב איטי, ומתקשר עם הסביבה, אז, ניתן בהחלט להמתין עוד שלושה חודשים ואז לחשוב שוב. אל תפספס את בדיקת התקשורת בטיפת חלב בגיל שנתיים ושלושה חודשים, היא מהווה נקודת בוחן מצויינת לאיתור ילדים עם בעיות הרכישת השפה.

07/05/2004 | 09:47 | מאת: מרינה

שלום פרידה, בתי לא עברה את בדיקת סינון השמיעה (המבוצעת לאחר לידה) פעמיים. כעת היא בת חודשיים וחצי והיא מוזמנת בשבוע הבא לבדיקת שמיעה במכון לשמיעה. במכתב ההזמנה כתוב שהבדיקה עצמה אינה פולשנית אך על מנת להרגיע את התינוקת תינתן לה תרופת הרגעה. לפי מה שנאמר לי, תרופות שניתנות לתינוקות לביצוע בדיקה זו הן מקבוצת הבנזודיאזפינים כמו כלורל הידרט וטריכלוינם.תרופות אלה, לפי הספרות שקראתי, עלולות לגרום להפרעות שינה, תלות, חרדה, והזיות. אני מעוניינת לבצע לבתי את בדיקת השמיעה, אבל אני חוששת מהשפעת התרופה המרדימה עליה. השאלה שלי היא האם יש דרך לבצע את בדיקת השמיעה ללא תרופת ההרדמה (כגון הנקה בזמן הבדיקה)?

למיטב ידיעתי אין אפשרות לבצע את הבדיקה ללא חומר הרגעה, אך מדובר על הרגע לא עמוקה ובכל מיקרה, היא ניתנת על ידי רופא מרדים. תוכלי תמיד להתיעץ איתו ולקבל הסבר על תופעות הלווי של ההרדמה, אך ביצעי את הבדיקה בכל מיקרה, כי המידע שיתקבל יהיה משמעותי לחיי התינוק. בהצלחה ואל תמתיני עוד!

07/05/2004 | 08:19 | מאת: אמא

בני בן שלוש ו-3 חוד' אובחן ע"י המכון להתפתחות הילד כ-PDD גבולי. יש לציין,כי התפתחותו בכל התחומים מלבד התפתחות השפה היתה תקינה. מדובר בילד חכם מאוד בעל יכולת קוגנטיבית גבוהה לגילו אולם עם בעיה קשה בהתפתחות השפה.כיום בגיל 3 אוצר המילים שלו מוגבל מאוד ומורכב בעיקר מחלקי מילים למרות שהחל כבר בגיל שנה להגות כמה מילים.מדובר בילד מבין וסקרן מאוד עם יכולת עצמית לפיתרון בעיות למרות שהוא יודע גם לבקש עזרה מהסביבה כשהוא צריך. המלצת הרופאים היא לשלב את הילד בגן טיפולי בחינוך המיוחד(כרגע הוא הולך לגן רגיל),אולם אנחנו לא מוכנים כיוון שאנו מרגישים שבכך נגרום עוול לילד. יתרה מזה איננו מסכימים עם האיבחון שמדובר בילד עם פי.די.די אלא עם ילד עם בעיה בהתפתחות השפה הגורמת לו לקושי בתקשורת.האם את ממליצה לשלבו בחינוך המיוחד או שמא לקחת סיכון ולחכות עוד שנה כי תחושת הבטן שלנו כהורים אומרת לא להכניסו לגן מיוחד. אנו עדים להמון מיקרים בהם ילדים אובחנו כילדי PDD והמליצו לשלבם בגנים מיוחדים ובסוף התברר שמדובר בילדים חכמים יותר לגילם שהשתלבו במערכת החינוך הרגילה יותר טוב מילדים "רגילים". האם כל ילד עם התפתחות שונה מהרגיל הופך אוטומטית לחריג? נא תשובתך המהירה, ההורים המבולבלים.

מבינה אותכם, בהחלט. כדי להמליץ אני זקוקה למידע נוסף. האם הילד בטיפול, האם יש לו יכולת לתקשר עם הסביבה, מלבד בעיית השפה 0קשר עין, ביצוע הוראות, השתתפות בנעשה סביבו, עניין בסביבה ועוד? בעניין חיוך מיוחד: היום ילדים מקבלים פחות מדי טיפול דרך מערכת הבריאות, בגן השפתי (תבקשי גן שהמוקד הינו בשפה ותקשורת) יקבל טיפול יותר אינטנסיבי על ידי קלינאית תקשורת וכן, המשך העבודה בתחום זה במשך כל שעות הפעילות בגן אשר מאוכלס המספר קטן של ילדים עם הרבה תשומת לב אישית. העבודה בגן נעשת בצוות, כולם מסייעם ולכן התוצאות יותר אפקטיביות. שהיה של ילד הגן מיוחד בגיל זה יכולה לשפר א היכולת שלו להשתלב בחינוך הרגיל בהמשך. אחרת, אם לא יסגור את הפערים (שהולכים וגדלים עם הזמן) הוא לא יוכל להכנס לכתה א' עם בני גילו ולחינוך הרגיל........ בקיצור, אני מאמינה גדולה בחיונוך המיוחד בגיל הרך, את התוצאות רואים יותר מוקדם ובאופן יותר יעיל מאשר בגיל מאוחר יותר. בכל מיקרה, עייני בתשובות ובדפים קודמים. יש התכתבות עם אמא אשר הציגה שאלות דומות ויש דיון מעניין שוודאי יתרום גם לך. בהצלחה

תעקבי אחר ההתכתבות עם צירב בנושא אפרקסיה וורבלית, במהלך החודשיים האחרונות.

09/05/2004 | 22:06 | מאת: דורית

לאמא המודאגת ולקלינאית התקשורת שלום לפני כחודשיים שאלתי בפורום זה שאלות מאוד דומות , גם בני אובחן ע"י רופא מהמכון להתפתחות הילד שהוא על גבול הפי.די.די וגם לי הומלץ גן בחינוך מיוחד להלן השתלשלות הענינים מאז האבחון שנעשה בחודש מרץ : מלבד ללחץ העצום שאליו נכנסתי בעקבות האבחון ולמרות האבחון אני הרגשתי שיש לי בבית ילד שהבעיה שלו היא דיבור ולא תקשורת . התחלתי להשקיע השקעה מאסיבית בילד , לתקן את טעויות הדיבור שלו, הוא היה מאוד מתבלבל בגופים , מדבר לעצמו בגוף שלישי, לא מבדיל בין זכר לנקבה, בונה צרופי לשון חדשים וכו' , אני מצידי התעקשתי שידבר נכון וחזרתי כמעט על כל טעות שלו בצורה מתוקנת (כמובן בלי לעבור את הגבול ובלי להלחיץ אותו הכל נעשה ברוח טובה בצורה של משחק) ראיתי שהילד משתפר בצורה משמעותית כל יום הרגשתי בשיפור , במקביל הלכתי לקלינאית תקשורת , בפגישה הראשונה הוא לא תקשר איתה כלל, לאחר מספר פגישות התחיל לשתף פעולה , למרות שהאבחון טרם הסתיים הנטיה כיום היא בכוון של בעית דיבור ולא של בעית תקשורת . יש לציין שאני מאוד מתחרטת שהלכתי קודם לרופא התפתחותי אשר מיהר לחרוץ גורלו של בני מפגישה בת חצי שעה , גישתה של קלינאית התקשורת היתה הרבה יותר מקצועית ואחראית , ואם מלכתחילה הייתי פונה אליה היו נחסכים ממני לילות ארוכים ללא שינה, לחץ מתח וחרדה . בפורום זה קיבלתי התיחסות מהירה ותשובות לשאלותי , למרות שלא ראית את בני קיבלתי ממך תשובות שעמדו במבחן המציאות , לכן אני מנצלת הזדמנות זו להודות לך ומבטיחה שאמשיך לספר מה קורה דורית

06/05/2004 | 09:19 | מאת: לילך

הילד שלי בן שנה וארבעה חודשים. מאז שהוא נולד תמיד הוא היה פעיל יותר משאר הילדים. כולם מסביבי אומרים לי תמיד שהוא "עושה להם בית-ספר" שהוא שובב נורא שהוא תופעה שהם לא ראו כזה דבר..אבל לא היו לנו בעיות שינה איתו. בשבועיים וחצי האחרונים הוא פתאום כאילו מלא יותר מרץ מתמיד, ממש לא רגוע, וקשה לו להירדם. אנחנו יכולים שעתיים אם לא יותר ובכל צורה אפשרית להרדים אותו וזה פשוט לא מצליח וזה לא שהוא לא מת מעייפות הוא פשוט לא נרדם ואם מוציאים אותו מהמיטה הוא מלא מרץ כאילו היום רק התחיל. וכשהוא כבר נרדם אז הוא יכול לקום באמצע הלילה ולהיות ער בין שעתיים לארבע שעות עד שהוא שוב "נופל". השינה שלו בכלל לא רגועה הוא זז המון, לפעמים בוכה מתוך שינה, רוקע ברגליים ופשוט לא רגוע. לא חל שום שינוי סביבתי או בכלל שצריך לגרום לו לזה. הוא גם לא חולה ולא קיבל שום חיסון בתקופה האחרונה. הוא אסמטי ומקבל כבר ארבעה חודשים בודיקורט במשאף ואמרו לי שזה לא יכול להיות קשור לזה. התייעצתי עם הרופא שלו והוא אומר שיש ילדים כאלה. השאלה למה פתאום, מה יכול לגרום לזה כי זה לא שהוא בוכה שכואב לו, הוא פשוט קם עם אי נוחות ואז משחק כאילו אמצע היום לא שהוא יושב ובוכה שעות.. זה יכול להיות קשור גם ליציאת השיניים הטוחנות? מה קורה לו? זה סימנים להיפראקטיביות? תודה רבה המיואשים..

לקריאה נוספת והעמקה

את מתארת התנהגות שניראת לא רגילה בילד כל כך קטן. למיטב ידיעתי התרופה שמקבל גורמת לחוסר שטק ולערנות יתר, תשאלי באתר של רופאי ילדים האם יש השפעה של התרופה על ההתנהגות. לעניינך, קודם כל, לא תארת בעיה של שפה או דיבור, כך שהתשובה הינה כללית למדי. צריך להסתכל על ההתנהגות שלו במהלך היום ועל השפעת השינה על התנהגותו... האם הוא ישנון או האם השעון הביולוגי שלו שונה במקצת מהשעות הביולוגי ה"רגיל". אם בעית השינה נראת לך חמורה ואת רוצה לבדוק בקשי בפהניה למכון שינה. או אולי יותר טוב, בקשי הפניה למכון להתפתחות הילד, שם יבחנו את ההתנהגות וההתפתחות יתנו לך גם הדרכה וטיפול, לפי הצורך. בהצלחה

04/05/2004 | 20:35 | מאת: ניר

כמו כן, האם ניתן לפנות דרך קופת חולים כללית כדי להוזיל את עלויות הטיפול ?

כן, בגילך הטיפול לא כלול בסל, אך הטיפול ניתן במחיר יותר נמוך במרפאות של הקופה.

04/05/2004 | 20:33 | מאת: ניר

שלום. קוראים לי ניר ואני כבן 25. מאז גיל קטן יש לי בעיה בשיחה. אני מדבר מהר מידי. אני בולע מילים. השטף הדיבורי שלי הוא בקצב גבוה, קורה לי לא מעט שאנשים שאיתם אני משוחח עונים לי שהם לא מבינים אותי. משך שנים הזנחתי את הבעיה, אך כעת הגעתי לנקודה שבה אני מעוניין לשפר את הנושא, מה שיתרום בוודאי לדימוי העצמי שלי. איך אפשר לטפל בנושא מבחינת סמכות רפואית, אליה אפשר לפנות? האם קלינאי/ת תקשורת מסוגל/ת לעזור לי? אולי מישהו מקצועי מתחום אחר ? יש לציין שמעולם לא ביקרתי אצל פסיכולוג לגבי עניין הבטחון העצמי שמושפע מהקושי בדיבור. לאן לפנות ?

לקריאה נוספת והעמקה

תפנה לקלינאי תקשורת. הינך מתאר "דיבור חטוף" slured speech אשר הינה תופעה הקשורה להפרעות קצב הדיבור (מבחינת התאור היא תופעה במשפחה של הגימגום) בהצלחה

04/05/2004 | 10:12 | מאת: אילנית

שלום, בני יהיה עוד חודש בן שלוש, כל הזמן היה יוצא לו המון רוק , כיום עדיין מרייר לא בצורה קשה כמו שהיה אבל בעיקר כאשר אוכל. חוץ מזה הוא מדבר בשין. האם יש צורך לפנות לקלינאית תקשורת או שזה עובר בגיל כלשהוא. תודה אילנית.

האם הוא נושם טוב? נוכר בלילה או יש לו נשימה כבדה? האם יש לו מוצץ? הרבה שאלות מתעוררות לפני שאוכל להשיב. מבחינת ה שין, אין שוב דחיפות. לנושא הריור צריך להחלית להקדיש לזה מידע ומחשבה או ש"יהי בסדר", אי אפשר לדעת לפי המידע שמסרת.

05/05/2004 | 11:31 | מאת: אילנית.

קודם, תודה על התשובה אבל אני מבקשת לשאול האם בגלל הריור צריך לפנות לקלינאית תקשורת? לילד אין בעיות נשימה והוא לא נוחר, משתמש במוצץ בשעת שינה בעיקר -לפעמים גם ביום. תודה אילנית.

04/05/2004 | 08:24 | מאת: לימור

האם ליקוי שמיעה עצבי של 20DB שנבדק בבדיקת ברה בתדרים הגבוהים זה ליקוי בעייתי אצל תינוק בן שנתיים? לתינוק צינוריות מאווררות ותופיות נקיות לגמרי. האם יש לזה השלכות חמורות או יש פיתרון לכך? זה יכול להשפיע על התפתחות השפה והדיבור? יש פיתרון?

לקריאה נוספת והעמקה

זה מדד נורמלי, מה שאומר שבמידה והייתה בעיה בשמיעה, מקורה הייתה באוזן התיכונה ולא בעצב השמיעה - מבחינתה, לאחר הניתוח של צינוריות היא שומעת שמיעה בתחום הנורמה. אין מקום לדאגה, היא שומעת היטב כעת.