פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3678 הודעות
3191 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

26/04/2005 | 11:44 | מאת: Beth

Hi, Is there any point to set up an appointment with a speech therapist if the results of a hearing test didnt come up good? The Otolaryngologist diagnosed fluids in my sons ears AND prescribed him antibiotics for a month. We are still bothered by his behavior though. Is there any tipical behavior for a child with a hearing problems? He is nearly 21 months now. Thanks,

לקריאה נוספת והעמקה

Yes, there is. have the child take the antibiotics AND make sure to have hs heraing re-tested. at this age it migth well be that the medicine will not make the problem go away, since it migth be a problem with perfusion to his middle ear, which is not always infected (the antibiotics treat the infection, but sometimes the ear needs to be drained. you migth want to have the child cheked by the therapist, if only for counseling, evaluation AND basis for follow up. good health AND happy pesah

25/04/2005 | 10:55 | מאת: שרון

אודה אם מישה מכיר אתרים/אינפורמציה כלשהיא לגבי רכישת שת שפות במקביל. אני דוברת אנגלית ובעלי-עברית. אני לא יודעת איך לעזור לילד ברכישת שתי השפות, מבלי לבלבל אותו. איך עושים את זה בפועל? אשמח על כל אינפורמציה שהיא. תודה!

תעייני בתשובות באתר, הנושא טופל ברחבה, בהצלחה

17/04/2005 | 00:54 | מאת: Beth

Hi, I'd like to refer you the question I asked on the 30th of March 2005 just to save me repeating the backround. How could it be determined that he has a communication issue rather than a hearing issue that affects his communication? I understood that sometimes it could be that even if it seems that they hear, it still should be checked as they dont hear good enough to be able to learn to talk. I have booked a hearing test just in case but in the meantime I am quite bothered. Are there any warning signals I could tell by them whether it is a communication issue OR just hearing? Thanks again

17/04/2005 | 20:13 | מאת: Frida Korenbrot

Did you set up an apointment with a Speech pathologist? She will be able to answer your questions in amore specific way. read the website ishla.org.il for more general information.

13/04/2005 | 23:22 | מאת: מאי לב

ביתי בת 5.5. הרבה פעמים אני פונה אליה וקוראת לה, אבל היא מתעלמת ממני. אני יודעת שהיא שומעת אותי. זה לא רק איתי. גם אנשים אחרים, כמו ההורים שלי. למשל, היא צופה בטלויזיה, מרוכזת, אז אני יכולה לפנות אליה 5 פעמים ולקרוא בשמה "דניאל, דניאל, דניאל..............!!!" והיא לא עונה. היא שומעת אותי. אני יודעת.. או כשהיא משחקת במשהו והיא מרוכזת בדבר.. וכדומה.. לא יודעת אם זו התעלמות או ליקוי שמיעה..אני יודעת שהיא שומעת טוב. אז מה הבעיה פה? למה היא לא עונה כשפונים אליה?

לקריאה נוספת והעמקה

למה היא לא עונה? שאלה טובה! קודם כל, יש לבצע בדיקת שמיעה כדי להיות בטוחים שהיא שומעת ואין לה שינויים בשמיעה (תפני לרופא ילדים ותבקשי הפניה לבדיקת שמיעה או רופא אאג' שיבדוק את בריאות וניקיון האוזניים, לפני הבדיקה. אחרכך, בהתאם לתוצאות, ואם הכל בסדר, בדקי האם היא כל כך שקוע ומרוכזת במשהוא שהיא פשוט "לא קשובה", על אף השמיעה התקינה. תנסי למשוך את תשומת ליבה לפני שאת קוראת לה מרחוק.... על ידי מגע או כניסה לשדה ראיה. אם העדר תגובה הוא רק למשמע שמה, תשוחחי איתה על העניין ותנסי להבין האם היא לא עונה כי היא עסוקה ומפחדת לעבד את רצף הריכוז. תעקבי אחר ההזדמנויות שקורא שהיא לא עונה, אולי זה רק משהו שקורא לפעמים אבל לך זה ניראה בעייתי?

19/05/2005 | 15:35 | מאת: לילך

יש לי ילד בן חמש וחצי ולדעתי יש לו סימנים של הפרעת קשב וריכוז הוא זז המון בכל מקום ובכל זמן קבעתי לו פגישה אצל נוירלוג הייצי רוצה לדעת האם כדאי לי לעשות לו מבחן טובה לפני הפגישה או שכדאי שהנירלוג יפנה אותי ובנוסף רציתי לשאול אותך האם אתה חושב שכתוצאה מכך שהילד זז הרבה זה סימן להפרעת קשב וריכוז או שזה לא מחייב חוץ מזה הכל אצלו תקין הוא עובד יפה שומע סיפורים זוכר יפה וכד

13/04/2005 | 19:28 | מאת: נתנאלה

היי! אני הייתי רוצה לדעת יותר על "מבחן טובה" אשר נעשה לילדים אשר יש להם ביות ריכוז. תודה נתנאלה

לקריאה נוספת והעמקה

תשאל פסיכולוגים, הם אלה שעושים מבחנים מתוקננים לקשב וריכוז.

10/04/2005 | 21:01 | מאת: אלון

אימי חולת פרקינסון שנים רבות. היא כיום סובלת מרוק שהיא לא מצליחה לבולעו, מבעיות בליעה ומשיעול כשהיא שותה. מה ניתן לעשות כדי להקל עליה? תודה, אלון

לקריאה נוספת והעמקה

יש תרופות אשר התופעת לווי שלהן הינה יובש בפה, זה טיפול פולשני שהרופא המטפל יכול לשקול, ויש גם טיפול במדבוק עם חומר שנספג לאט, לאט במהלך היום. האפשרות השניה הינה יעוץ אצל קלינאי תקשורת להערכה ובניית תוכנית גריה וטיפול התנהגותי, המידה והיא יכולה לשתף פעולה. מאיזה איזור בארץ היא?

10/04/2005 | 15:09 | מאת: מישהי

שלום, אחיין שלי יהיה בין שנתיים החודש. לאחרונה הובחן בהתפתחות הילד כי יש לו הפרעה בתקשורת. מתוך התבוננות אישית (לא מקצועית),להלן כמה פרטים : א. מגיב לשמו בצורה אקראית ב. לרוב אינו מגיב לבקשות ופקודות (כלומר בקשה כמו : בוא וכו... לא מגיב ואומנם למשפט : קח . ביחוד סוכריות , כן יבוא ויקח). גדל בבית עם שתי שפות (רוסית ועברית) ולא מגיב באף שפה. ג. מגיב מצויין לצלילי הטלוויזיה ( אם שומע פרסומת או שיר שאוהב , ירוץ מהחדר השני) ד. לא מדבר אף מילה אומנם מפטפטת הרבה בשפה הברורה אך ורק לו ה. לא מצביע על חפצים אומנם אם מעוניין בו, אז יקח אותך לשם וישים את הידיים שלך על החפץ ו. ילד מאוד אמוציאונלי . במיוחד בהבעת פנים , אפשר להבין הכל. ז. עד לפני חודש, היה נשאר בבית עם סבתא. לא מתקשר ולא משחק עם ילדים אחרים בפארק או אצל חברים. ח. ילד משחק יפה עם פזלים, מרכיב חרוזים , מצייר , מאוד אוהב משחקי מכוניות. מוטוריקה יפה מאוד. בדיקות רפואיות : 1) אאג - נמצא תקין. 2) בדיקת שמיעה - התוצאה גבולית ( טכנאית בדיקה לא ידעה להגיד האם הוא לא שומע או פשוט לא רוצה להגיב). אמרו לחזור על הבדיקה בעוד כחודש וחצי. חשוב לציין, כי הלך לגן לפני חודש , וחל שיפור משמעותי בהתנהגותו. במרכז תקשורת נתנו הבחנה של pdd , ומבקשים לשים אותו בגן חינוך מיוחד. א) האם אפשר לתת הבחנה חדה וברורה בגיל שנתיים ? ב) האן באמת יש צורך בגן מיוחד (בעוד שאין גנים מיוחדים לגיל שנתיים, אלא רק מגיל שלוש) או שאפשר לעבוד עם הילד בבית בהדרכת קלינאית תקשורת. התחלנו ללכת לשיעורים משותפים עם עוד ילדים, אבל הבעיה כי הילד לא מבין עיברית. תודה וסליחה על אורך המכתב

לקריאה נוספת והעמקה

1.האבחנה בגיל זה הינה על פי המצופה מילד בגילו, ביחס לאוכלוסיה הכללית..... כך שניתן לתת אבחנה ראשונית המאפרת לבנות תוכנית התערבות...... האבחנה יכולה להשתנות כשיגדל עוד קצת, בינתיים משמשת לצרכי טיפול והשמה. 2. בגיל זה ישנם מעונות יום טיפוליים, באחראיות משרד הבריאות.... אלה מסגרות טיפוח וקידום מצויינות, תחת פיקוח ועבודה של אנשי מקצוע מבוקרים. אכן ההשמה בגן מיוחד רק מגיל שלום, בהתאם לשנתון הלידה. את יתר הפרטים והשאלות כדאי להפנתו לצוות המכון להתפתחות הילד, כדי לקבל תמונה אישת ותשובות רלוונטיות ולא כלליות, כשלי.

16/05/2005 | 14:48 | מאת: מרינה

קיבלתי צמרמורת כשקראתי את ההודעה מפני שגם לילד שלי יש את אותם הסימפטומים ואכן איבחנו גם לו PDD. לשימחתי פניתי לרופא המשפחתי ובקשתי את חוות דעתו הנ"ל נתנן לי מס' טלפון של פסיכולוגית התפתחותית מבית חולים שניידר אשר איבחנה בעיות בשפה ושללה כל קו של אוטיזם. ממליצה לך בחום לעבור חוות דעת נוספת!!

10/04/2005 | 09:34 | מאת: טלי

שלום, אני סטודנטית בתחום זה ועליי למצוא מידע הרלוונטי לPDD NOS. אני מודעת לקשר הישיר לאוטיזם, ושזהו סוג אחד מבין חמישה של PDD, אך פרט להגדרה של מס' שורות אינני מוצאת חומר. כמובן שאשמח אם החומר יהיה בעברית, אך אין זה הכרחי. אודה לכם אם תוכלו לסייע לי. תודה רבה.

חפשי בספרות הרלוונטית, באתר pubmed אחרים.

09/04/2005 | 23:05 | מאת: לימור

שלום רב, הבת שלי בת 5.5 היא התחילה לגעת בכל מינ י דבריםכמו רצפה, קירות, כבישים מדרכה וכ'... היא ילדה מאוד אובססיבית להצלחה ומנסה לרצות את כולם. במיוחד היא אובססיבית למים. עלי לציים שיש לה שתי אחיות קטנות וזו אחריות כבדה לילדה בכורה. שאלתי הםא הנגיעות מראות על בעיה של תסמונת טוראוט או בעיה רגשית ?

לקריאה נוספת והעמקה

יש סינדרומים קשורים להתנהגות אובססיבית. קבלי את התנהגותה ותתיעצי עם רופא הילדים ואף בקשי הפניה לבדיקה פסיכולוגית ופסיכיאטרית. התנהגות קומפולסיבית יכולה להקשות על תפקוד במידה ולוקח מהיעילות והריכוז של הילד. יש כל מיני הגדרות, אבל האבחנה המבדלת בידי פסיכיאטור ילדים. ניתן לטיפול התנהגותי ותרופתי, ביחד.

09/04/2005 | 13:06 | מאת: סטודנטית

שלום רב, אני סטודנטית שנה ב בחוג להפרעות בתקשורת, ואני מחפשת חומר על טיפול בילדים הסובלים מתסמונת fetal alcohol syndrome. אשמח אם תפני אותי למקורות בהם אוכל לקרוא חומר על התסמונת ועל הטיפול שקלינאי תקשורת יכולים להציע לסובלים ממנה, תודה רבה (מראש).

חפשי באתרים של פירסומים מדעיים בהצלחה!

06/04/2005 | 16:48 | מאת: sisi

אני בת 16 ויש לי בעיה בלהגות את האות ר. בעיה זו מפריעה לי מאוד ואני רציתי לדעת אם יש תרגילים שאני יכולה לעשות בבית או אתר עפ חומר הסברה. תודה רבה.

רצוי שתפני לקלינאי תקשורת לקבלת הנחיות על פי הצורך שלך ושתקבלי טיפול מובנה ומדורג, כדי שתלמדי להגאות נכון וגם תייסמי את הנלמד. בהצלחה ואל תמתיני רגע נוסף!

06/04/2005 | 08:04 | מאת: שרונה

בתי בכיתה ג. היא תלמידה טובה. בעיקר מעולה בחשבון. חברותית ואהובה מאוד. הבעיה שלה היא הקריאה. דבר שמקשה עליה בכיתה. אין ספק שיש לה קשיי קריאה והיא עדיין לא מצליה לקרוא ברצף וברמה של כיתה ג. היא מאוד אינטיליגנטית ותחרותית. המעבר לקיראה לא מנוקדת עוד יותר קשה לה. בקיצור אין לה שטף בקריאה. והיא גם כתיבתה מלאה בשגיאיות כתיב. הקושי גורם לה כמעט להימנעות טוטלית מקריאה. היא לא מצליחה לקרוא את הכותרות בטלויזיה, וזה מאוד מתסכל אותה. אין מה לדבר על קיראת ספרים. מדי פעם אני כופה עליה לקרוא עמוד זה או אחר בספר. לדעתי היא ברמת קריאה של ילד בסוף כיתה א. הילדה מקבלת עזרה בשיעורים פרטיים בקריאה פעם בשבוע וממש שונאת את זה. מה את מציעה לי לעשות? הילדה מאוד סובלת מכך ונמנעת ממצבים בכיתה ובבית שעליה לקרוא . גם אחותה הגדולה סבלה מאותן בעיות - והיום כשהיא בכיתה ח - היא קוראת בשטף ללא בעיה ואין לה כלל שגיאות כתיב. גם ילדה זו קיבלה עזרה שבועית ממורה פרטית

לקריאה נוספת והעמקה

מהנסיון יש לך מה להמליץ לעצמך. מבחינה הילדה הנוכחית, ברור שרצוי להראות לה ש"כדאי לקרוא" על ידי חונר מגרה.... כמו סיפורים בעלי תוכן מעניין, השארת פתקים עם הנחיות או הודעות, הכנת תפריטים לארוחה ....... כל דבר שיראה לה את השימוש בשפה כתובה. קריאה ביחד, עם ניקוד, או בקול רם יכולים לסיעה לה לרכוש את המיומנות, שלעתים תלויה בכמות התירגול ולא באיכות הביצוע. תשנו את השיטה בה מלמדים אותה בישעורי עזר...... לא משנה מה עושים, ברור שזה לא עובד בשבילה! העקר להפוך את הקריאה לחוויה חיובית ונעימה ולא למטלה שנוא הגורמת לסיכסוכים משפחתיים ואי נעימות

05/04/2005 | 22:12 | מאת: שירלי

בני בן שנה וחודש מבחינה מוטורית הוא נמצא בנורמה ואף החל ללכת אך מבחינה תקשורתית הוא נמצא בעיכוב לעומתל בני גילו. הוא אינו מדבר, החל למלמל הברות רק בגיל 11 חודשים, אינו מנופף לשלום בנוסף הוא פעיל וסקרן ביותר עובר מדבר לדבר אך לא תמיד מגיב לשמו ולא משתף פעולה כשרוצים להציג לו משחק או ספר חדש (מיד עובר לדבר הבא) ,מאוד עקשן (למשל הולך רק לבד בלי להחזיק לי יד/נשכב ובועט ברצפה כשאומרים לו לא). מבין איפה אור? איפה שעון? יוזם משחק (קוקו.תופסת) ויוצר קשר עין. בדיקת שמיעה נמצאה תקינה. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

דעתי שעדיין מותר לו להתנהג כמו ילד קטן........ לגופו של עניין, האם יש התקדמות בחודשיים האחרונות? אם התשובה שלילית, רצוי לפנות למכון להתפתחות הילד ולעבור איבחון התפתחותי מקיף. לחלופין, אפשר לפנות ישירות לקלינאי תקשורת ולקבל חוות דעת והדרכה, מעקב, ללא פניה לגורם התפתחותי נוסף, אלה בהמלצת הקלינאי. במידה ויש התקדמות בחודשיים האחרונות, אז, אולי עדיף להמתין ולעקוב, תוך גרייה שפתית מוגברת.

05/04/2005 | 22:08 | מאת: יעל

בני בן ה5 יש בעיה של שליפה המתבטאת בעיקר בזיהוי בצבעים עד לטיפול של קלינאית תקשורת מה ניתן לעשות

לעבוד איתו רבות על מתן שם לחפצים בסביבה הקרובה והרחוקה, להקפיד על שימוש בכל שמות העצם ולא בביטויים כמו זה, את ההוא וכו'. רצוי לחזור על השמות שחסרים לו בביטויים החופשיים ובשיחה. להקפיד לשוחח רבות על הנעשה בסביבתו, בסדר ההתרחשויות והחחויות שלו.

05/04/2005 | 09:04 | מאת: גילה

בתי בת ה-9 אינה הוגה נכון את האותיות ס, ז, צ, . היא מוציאה לשון כשהיא מבטאת אותיות אלו. זה מאוד מינורי ובקושי מורגש. אני רוצה לדעת אם לעזוב את זה או שצריך לקחת אותה לקלינאית תקשורת לשיפור ההגוי. כשאני מעירה לך על כך - היא מצליחה לבטא נכון את העיצורים הללו, אך כמובן שבדיבור שוטף היא אינה הודה אותם נכון. מה לעשות?

כדאי לפנות לקלינאי תקשורת שתעזור לביתך להשלים את התפתחות הדיבור בצורה היעילה והטובה ביותר. יש חשיבות עליונה כי יכולה להיות פגיעה במבנה הפה והשיניים, בעקבות הלחץ של הלשון על השיניים' וליגרום למינשך פתוח!. בהצלחה

04/04/2005 | 23:14 | מאת: יגאל (בדוי)

שלום רב! אני נער בן 15 עד לפני כ-4 שנים הייתה לי בעיה בהגייה באותיות ז, ס, צ, ש וכמו כן באותיות צ', ז', וכל הגרשיים למינהם... יום אחד החלטתי שאני שם קץ לבעיה הזאת ועם קצת רצון הצלחתי לפתור אותה בתוך שבוע בערך, הצלחתי להגות את האותיות צ, ס, ז כמו שצריך...(הבעיה נבעה מכך שהתחלתי לדבר רק מגיל 3, כך נראה לי) מבחינת הסובבים לי הבעיה לא חשובה, אבל לי כן, אנשים שמים לב לכך. כיום נשארה לי בעיה עם האות ש שאני לא מוצא שום דרך לתקן אותה לבדי...וגם עם האותיות עם הגרשיים יש לי בעיה... הבעיה נמצאת רק בקושי הדיבור...רמת האינטילגנציה שלי גבוהה ולא פוגעת בשום מובן אחר חוץ מהדיבור... אשמח לקבל מימך תמיכה תאורתית כיצד לפתור את הבעיה לפחות עם האות ש...או טיפול רפואי שאת יכולה להפנות אותי אליו... תודה מראש!!!(אם את יכולה לענות לי בפורום אני מקווה שאת עוד מבקרת בו כי ההודעה האחרונה היא לפני חודשיים)

לא יודעת לאן התכוונת להגיעה, כי שתשובות בפורום לוקחות בין יומיים לשלושה ימים! בעניין ההיגוי, פנה לקלינאי תקשורת וקבל עזרה באופן פרטני וישיר, לא תאוריתי. בהצלחה

04/04/2005 | 10:43 | מאת: חיה

הבן שלי בן שלוש (פחות חודש), מדבר מקסים כעשרה חודשים. (פרט להיגוי האות ל). לפני כשלושה ימים שמתי לב, שהוא משמיט סופי מילים. לדוגמא כאן - אומר כא. כן אומר כ. כמדומני שבפרט - האם יש מקום לדאגה? הדבר היחיד שהשתנה בשבוע האחרון - גיליתי לו כינים בראש ויחסית אני היסטרית מהנושא.. (מנסה לשלוט במצב...) ואולי אני משדרת אליו קצת לחץ. שוב, האם יש מקום לדאגה ? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

לא נשמע שיש מקום לדאגה, פרט לכינים! בעניין ההיגוי, עדיין מוקדם לטיפול

03/04/2005 | 19:10 | מאת: אייל

בני בן השנתיים וחצי מפותח מאוד לגילו, מביע את עצמו יפה מאוד. בימים האחרונים כמעט בתחילת כל משפט הוא נראה מתאמץ מאוד להוציא את המילה הראשונה (לוקח לו מס' שניות ) ואחר כך ממשיך בשטף את המשפט (מהר מאוד). אשמח לדעת על התופעה , כיצד אנו ההורים יכולים לעזור לו והאם נדרש טיפול אחר כלשהו? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שאלה זו הועלתה במספר שאלתו בעבר, בבקשה עיין התשובות ישנות. בכל מיקרה, בגיל זה מדובר על תופעה נורמלית והיא קרויה "חוסר שתף בדיבור", לרוב מסתדר מעצמו ככל שהשפה והיכולת להפיק משפטים מורכבים מתפתחת. בברכה, פרידה

02/04/2005 | 20:13 | מאת: אנה

בני בן 4.5. ילד מפותח מאוד מבחינה שכלית, משתף פעולה, אוהב ספרים, משחקי רצפה, טלויזיה. ילד עצמאי מאוד מגיל קטן. לפני כשנה שמתי לב כי לא מתחיז עפרון טוב ולכן פניתי להתפתחות הילד לטיפול. במהלך הטיפול התברר לי שיש לו קושי להתכרז במשימה. כמו כן שמתי לב שכאשר מדברים איתו הוא מטייל, לא מסתכל ישירות על המדבר, למרות שעונה לעיניין. הוא גם לא תמיד מקשיב כשמדברים עליו (כשהוא רואה טלויזיה). הוא נמצא במסגרת גן חובה, ובשיחה עם הגננת התברר לי כי הוא מתקשה לשבת בשקט בריכוז, זז כל הזמן ומחפש גירויים. דעתו מוסחת בקלות. (זו השנה הראשונה שהוא נמצא במסגרת גן עירייה, היה בויצו עד גיל 4). רופא התפתחותי שבדק אותו המליץ על ריטלין (הבדיקה ערכה כ-20 דקות ורק שוחח איתו וקרא דו"ח גננת). כאשר אמרתי זאת למרפה בעיסוק, היא המליצה לי ללכת לדיעה נוספת (רצוי פסיכולוג) ולא לתת ריטלין לילד כה צעיר. האם יש לו הפרעות קשב וריכוז? האם כדאי באמת לתת לילד בן 4.5 ריטלין? אודה מאוד על תשובתך!

הדיון בקשר לרטלין ממושך וחריף, ואין לי דעה בעניין. ראיתי ילדים שהפיקו תועלת רבה מהטיפול התרופתי, לצד טיפול התנהגותי ועזרה בלימודים ובהשלמת מסימות, על פי הצורך. אין זה המשום של קלינאי התקשורת להביא עמדה בנושא. את, כאמה של הילד, יש לך חובה ללמוד את הנושא ולקבוע עמדה לטובת בנך. בהצלחה

02/04/2005 | 12:52 | מאת: yael

היי אני מחפשת מאמר על המפגש עם נכות אצל קלינאי תקשורת.אם אפשר לעזור לי בבקשה

מפגש עם נכות אצל הקלינאי..... ? הקלינאי נכה ויש משהו מיוחד במפגש של מי?........... אם מי? בין מ למי? לא הבנתי את השאלה

31/03/2005 | 21:59 | מאת: ****

שלום אני בן 11 ואני מדבר מהר מאד עד שאף אחד לא מבין אותי לפעמים קורה שאני עוצר במשפטים הלכתי כבר לקלנאי וזה לא ממש עוזר

כניראה שהטיפול לא התאים לך. מכוון שאתה בעצמך פונה, סימן שיש לך מודעות ואתה מעוניין לשנות את סיגנון דיבורך, מה שאומר שתהיה לך מוטיבציה לשינוי. תבקש מהוריך להפנותך לקלינאי תקשורת אחר/ת ותנסה לייסם את מה שתתרגל אצלו/ה. בהצלחה, עשית כבר את הצעד הראשון לשיפור!

31/03/2005 | 20:24 | מאת: איריס

פרידה שלום, יש לי ילד בן 3 , התחיל לדבר בגיל 2 וחודשיים. מדבר משפטים, אוצר מילים גדל. העניין הוא שכאשר רוצה להביע עצמו לא אומר משפט שלם אלא מסתפק במילה או שתיים בהנחה שאנו מבינים אותו ונותנים לו מה שרוצה. למשל "ביצה" כשרוצה לאכול ביצה. כשאנו מתעקשים איתו אומר משפט שלם לדוגמא "אני רוצה לאכול ביצה". איך אפשר לעבוד איתו כדי שלא יעשה לעצמו קיצורי דרך.

בשלב זה עדיף להמתין ולעודד אותו להבעה על ידי פניה אליו המשפטים קצרים ובנויים נכון, דרישה עקבית של משפטים ולא להענות מייד להבעה לא ברורה. במידה ויש משהו מיוחד בדגם ההתפתחות של השפה אצלו, שמעלה שאלה, ניתן לנות לקלינאי תקשורת לוודא שנמצא בשלב התפתחותי מתאים לגילו. ישנם ילדים שבאופיים להיות סגורים, אך בוודאי לא "עצלנים". היד בד"כ מחקה את הסביבה..... ככל שהשפה סביבו תהיה עשירה ומגוונת, כך יש סיכוי ששפתו תהייה כזאת. בכל מיקרה, האם הילד נמצא בסביבת ילדים ואנשים שאוהב לתקשר איתם? האם יש "שיפור" בזמן האחרון או שנמצאה באותו שלב תקופה ארוכה?

31/03/2005 | 11:29 | מאת: Beth

Hi, I was quite amazed to read your message since we have a 1 year AND 8 months child which behaves very much alike what you described. He is also very slow with talking. I was thinking at first that it is because he is exposed to more than one language AND that we are missing the wide family relations since we live abroad. But still the lack of self confidence, the reluctantcy to loud noices AND other peoples company AND also his constant wish to stay with us. We had the exact same scene you described in a Gymboree class... It would be quite interesting to hear more from you AND also to share any advice you get regarding this. I CAN READ HEBREW BY THE WAY Thanks

31/03/2005 | 11:33 | מאת: beth

This is a comment to Carmits message

31/03/2005 | 11:23 | מאת: t

שלום. בתשובתך לשאלתי הקודמת, ענית "..וסביר להניח שהוא עובד ומתפקד בהתאם למקובל".האם, לפי ניסיונך וידיעותיך, ילדים/אנשים בעלי p.d.d,בד"כ, אינם מצליחים להשתלב בעבודה ראויה? ( אנא,אל תעני לי ש"יש ויש".אנו רוצים לנסות ולצפות את ההתמודדויות שנכונות לנו עם בננו). ובמישור המעשי של השאלה: מה ניתן לעשות עם ילד בגיל קטן (4),כדי שישתלב בעבודה פרודוקטיבית ומעשירה,כדי שיתחתן ויידע לנהל בית ומערכת יחסים נורמאלית עם בת זוג. (או שמא תאמרי לי : "רדי מהעץ"?) היכן עומדים האנשים שאובחנו בילדותם כ-p.d.d,בבגרותם? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

את תצטרכי להפריד בין בנך לבעלך. בעלך לא מאובחן ובכל מיקרה, כשהוא נולד לא היו השיטות הקיימות היום, לחינוך וטיפול. יש היום, ולא ברור למה, ריבוי של ילדים שנולדים עם בעיות בתקשורת (נקראים היום "על הרצף האוטיסטי") אף אחד לא יודע למה. בעניין התפקוד במבוגרים, קשה לדעת כי הילדים שהיום מאובחנים ומטופלים שונים המהותם מאלו שנולדו לפני שלושים שנה וטופלו בדרך שהייתה מקובל אז. בכל מיקרה, בעניין התפקוד של בנך, בעתיד, אף אחד לא יודע, כמו שלא יודעים לגבי יתר הילדים בגילו...... גם לגבי אלו שהתפתחותם תקינה. על כן, כמו כל הורה אחראי... תעשי את הכי טוב שאת יכולה, תשתדלי ותקווי לטוב, כמו כולנו!

30/03/2005 | 23:52 | מאת: Beth

Hello, We are parents to a nearly 20 months old boy. Both of us-mom AND dad- are Israelis AND speak hebrew but we live in London AND our son goes to a British nursery AND the only language spoken there is English. At home we stick to Hebrew. Our son cant say even one word, not even Ema OR Aba. We are very concerned about it since he would not even repeat common parts of words such as Ba Ba Ba OR Ma Ma Ma. We eliminated any hearing problem since he will respond to someone calling his name OR to a well known song OR tune he likes. We are a bit worried since we are really trying to repeat certain words AND sounds but some times he just does not seem to be interested in learning AND he just becmes impatient AND upset.. Generally speaking he understand quite a limited things we say to him like "where is the ball?" etc Physicaly, he is very well developed - walking, running, playing. What should we do? Maybe switch to English at home just until he will gain confidence at least in one language AND then go back to Hebrew? give up one language? Or should we go to someone proffessional to check certain things? By the way, WE CAN READ AN ANSWER IN HEBREW. Sorry for the length of the Message, Thanks

לקריאה נוספת והעמקה

you are describing a child with some communication issues. please go have him checked by a speech pathologist/ the issue here is communication, even before language. he seems to be having difficulties in understanding AND is almost two years old! should be looked into by a proffessional before any changes are made the sooner, the better. In Israel we have many kids with 2 languages, this by itself poses no obstacle for language development, but for a small group of children with specific language problems... of course we don't know about this ahead of time AND in general we all belive it can be tried, the important thing is to communicate, that is where we should be looking!

ילדתי לא הוגה את האות ר' (או שהוגה כ-א' או שפשוט בולעת אותה) ואת האות ח' מבטאת כ-ק'. מתי יש צורך להתחיל בטיפול? בני בן שנה וחודשיים אינו אומר אף מילה. ניתן לראות שהוא מבין הכל ואף מסמן חלק מהדברים במעין שפת סימנים ואף שומע היטב ולמרות זאת לא מדבר כלל. מתי צריך להתחיל לדאוג?

לגבי הילדה בת 3 עדיין מוקדם, תנסי להבין אותה ותדברי ברור, תוך חזרה על המילים בצורה נכונה. לגבי הילד, הוא מתקשר וזה טוב. האם משמיעה קולות יחד עם הסימנים? האם מצליח לתקשר בעמצאותם? אם כן, אז כנראה שאין כרגע מקום לדאגה. בכל מיקרה, אם את מודאגת והתשובות לשאלותי הן שליליות... פני ליעוץ של קלינאי תקשורת בקופ"ח, ותבקשי עצה אישת והדרכה..... בכל מיקרה, נראה לי שעדיין מוקדם לדאגה. תקפידי ללכת לבדיקת התקשורת בטיפת חלב בגיל שנתיים.

27/03/2005 | 23:28 | מאת: רננה

אני אם לתאומים בני 6.8 ח' שהושארו לשנה נוספת ל"הבשלה" בגן. בזמן שניכר השיפור באחד, באחר מודגשת יותר ויותר בעיה שלדעת גורמי המקצוע הינה קשב וריכוז. אבחון אינו אפקטיבי מאחר ואינו משתף פעולה עם הרופאה המאבחנת. לאחר שני נסיונות לא מוצלחים לבצע אבחון המליצה הרופאה לקחת רטלין לניסוי קצר, אם ישפיע הכדור יהיה בזה משום הכוונה לסוג הבעיה של בני. יש בי חששות לקראת הניסוי האם פרק זמן קצר כזה עשוי לספק את האינדקציה? יש הטוענים שרק בכתה א' ניתן יהיה לראות באם ובאיזה בעיה מדובר אך אז לדעתי יהיה זה מאוחר, מה דעתך? כמו כן טרם נגמל מהרטבת לילה האם יש קשר?

בפרעת קשב הינה תופעה לכל החיים, כך שניתן, אם בכלל, לנסות להשפיעה על ידי תרופות בכל גיל (היום גם סטודנטים באוניב' משתמשים ברטלין לשיפור הלמידה) הטיפול בילד עם הפרעת קשב חייב להיות מערכתי, הרטלין איננה תרופת פלא, היא מאפשרת לילד "להוריד את האנטנות" ולהתרכז לפרק זמן יותר ארוך, אבל ללא תמיכה של הסביבה ההשפעה לא תהיה יעילה והשינוי, אם בכלל, יהיה חלקי. אבחון של הפרעת קשב נעשה, בין היתר, על ידי שימוש בטבלאות לתאור ההתנהגות "סולם קונרס" שיש באו התנהגויות שצריך להעריך מספרית. ההערכה נעשת של ידי ההרוים, הגננת או מורה, במצבים או שעות שונות. ההתיחסות להתנהגות בכלי איבחוני אוביקטיבי (הסולם נותן ציון מאד מהימן!) מאפשר השלמת התמונה ללא שיתף פעולה של הילד. העובדה שאיננו משת"פ הינה בעצמה מצביעה על קושי, כי מצופה מילד בגיל זה שישתף פעולה בבדיקה. פני לפסיכולוגית בגן או במערכת של ביה"ס וקבלי יעוץ ספציפי לבנך. לגבי ה"נסיון" של שבועיים........ יכול להיות מספיק זמן לקבל התרשמות על ההשפעה... ישנם עוד תרופות בקבוצה הזאת, תתייעצי עם הרופא. האם מדובר על רופא נאורולוג לילדים? אם רופא כללי או ילדים המליץ על התרופה, רצוי שתפני לנאורולוג ילדים לפני התחלת הטיפול התרופתי.

26/03/2005 | 23:30 | מאת: nh

בני בתהליכי איבחון ל-p.d.d. קראנו שהתיסמונת גנטית.ואכן, אני חושדת בבעלי שהוא p.d.d (התנהגות אנטי-סוציאלית (נמנע משיחה ומפגש עם אנשים),הירתעות מדינמיקה חברתית+דיסלקציה קלה- לא אובחנה, אך מתבטאת בשגיאות כתיב מידי פעם). האם ניתן לאבחן אנשים מבוגרים?היכן? ואם כן, מה יתן לי איבחון בגיל מבוגר? (הרי לא נישלח אותו לגן תיקשורת...) תודה רבה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

תשובתך בשאלתך! עדיין אין סממן גנטי ל-PDD או פגיעה ברצף האוטיסטי....... יש אבחנה של התנהגות לא חברתית, Asperger, אלה אנשים בקצה ש ל הרצף האוטיסטי, בעלי תסמונת של התנהגות לא אופיינית, מבחינה חברתית. יחד עם זאת, בעלך הינו נשוי ואב לילד, מניחה שגם עובד ומתפקד על פי המקובל.... לא נראה לי מתאים שתעלי אבחנה של PDD גביו. אולי הוא סתם לא אוהב אנשים?

26/03/2005 | 21:27 | מאת: מירב

שלום. האם ישנן בעיות שפה האופיניות ל-P.D.D, (בעיות מורפולוגיות/שיבושי הגיה וכד') או שקיים בתיסמונת מגוון של ליקויי שפה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

הבעיה העקרית של ילדי PDD, על כל גווניה הינה הבעיה התקשורתית - כלומר, כל הבטי השימוש בשפה ליצירצ קשר פגועים (בשפה מקצועית, פרגמטיקה). חלקם גם נוטים לדיבור אקוללי (חזרה על נאמר במקום תגובה או תשובה הולמת תוכן). מבחינת תחביר אין שימוש במגוון הצורות וההטיות המתאימות לתקשורת יעילה, אותו דבר לגבי תחביר והיגוי. עומק הקשיים כעומק הפגיעה בתקשורת. אין שני ילדים עם אותם המאפיינים או רמת שפה, יש סטיה מהמצופה בשפה בכל ובתקשורת של הילד לעומת המצופה מילד בגילו. יש קשייי תקשורת שמתגלים גם לפני הופעת השפה (שלב קדם מילי- לפני גיל שנה) כמו המנעות מקשר עין וקשב.... הכל בהמאם לגיל הילד.

24/03/2005 | 22:44 | מאת: Sara

שלום, האם אפשר לשאול שאלות לגבי ילדה דו-לשונית (bilingual) בעברית וערבית . הילדה חשופה עד השעה ארבע לשפה העברית .היא בת שנתיים והיא התחילה לשמוע את שתי השפות מגיל שלושה חודשים . למרות שאני ובעלי מאוד מקפידים לדבר איתה בבית רק בשפה הערבית ת ךספר לה סיפורים ולהשמיע שירים , יותר קל לה לדבר עברית .למרות שאני בלשנית ולמדתי הרבה על רכישת שפה אני מרגישה שאני לא יודעת כלום כי זה קשור לילדה שלי . היא לא יכולה להגות את הצליל ח בערבית ו ה (ר) אצלה היא ה ר בעברית. אני יודעת שהיא עוד לא השלימה את רכישת כל הצלילים אבל אני באמת מפחדת קצת שהיא תמשיך להעדיף את השפה העברית.אני ודעת שהמבנה של השפה הערבית יותר קשה מהעברית. הבעייה שלי שאני לא מוצאת מחקרים שנעשו על דו-לשוניות בעברית-ערבית ( אולי בגלל שאין הרבה כאלה) . אני אודה לך אם תוכלי לעזור לי או להפנות אותי לאנשים או למחקרים שעוסקים בזה

1. תפני לספריה בבית הספר להפרעות בתקשורת בתל השומר, יד עבודות רבות על רכישת ערבית. 2. בגיל שנתיים מותר לכל ילד להפיק את ההגאים באופן חלקי, ועדיין מוקדם להתיחס לכך. 3. החשוב הינה התקשורת של הילדה עם הסביבה. אחד הסיבות להעדפת את העבירית יכולה להיות העובדה שעולמה מלאה בחוויות של הגן, ואת נדרשת להקפיד על הכפלת המושגים, גם בערבית. לתרגם בשבילה את מה שהיא אומרת בעברית, לערבית. להאשיר את עולמה בשפה הערבית במקביל לתחומים של העברית, אחרת היא מקבלת שתי מערכות מושגים, לא מקבילים. (ואז, כמובן שהיא תבחר להתבטא השפה שהיא מתאימה לעולם התוכן בכל מצב!) 4. לגדל ילד דו לשוני דורש השקעה רבה, מודעות, עקביות .... לדעתי בסוף יש תמורה גדולה להשקעה! בהצלחה.

21/03/2005 | 10:47 | מאת: מירב

סליחה...לא ציינתי את מיקום המאמר,היה לי ברור,משום מה ,שאת מכירה את כל המצאמרים בע"פ... הנה הקישור למאמר: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/2797/xCT/12 זהו מאמר שנכתב באתר שלכם,תחת הכותרת "תרגולת קרב". תודה לך על התייחסותך המאד מהירה.

21/03/2005 | 15:00 | מאת: פרידה קורנברוט

עיינתי במאמר, יש באו כתובת של אתר אינטרנט, נכנסתי לשם ונראה לי שמדובר על אדם ש"המצאי" שיטת טיפול ועכשיו עושה לה פירסומת, מנהל השתלמויות וגם נותן תעודות מטעמו. עד שאין פירסום מקצועי, רציני, אני מתיחסת לשיטות אלו כספורדיות ולא בקו מרכזי. אין לי זמן לקרוא את כל המאמר, מצטערת.

20/03/2005 | 22:26 | מאת: מירב

קראתי את המאמר הדן ב-R.D.I,ורציתי לשאול: האם השיטה מתבצעת גם בארץ? מי אמור לטפל בשיטה שכזו? קלינאיות?פסיכולוגים? תודה.

לא יודעת אל איזה מאמר מדובר.

20/03/2005 | 22:13 | מאת: ima

בני מטופל במכון להתפ' הילד כבר תקופה ארוכה.(כיום בן 3:6).עד כה העריכו את קשייו החברתיים בגלל בעיית השפה.אך משזו כמעט ונפתרה,עולה החשש כי מדובר בהפרעה תקשורתית כלשהיא (p.d.d?). שאלותינו:1. לשם מה ההכרה? אנו רואים את בננו כפי שהוא. מה לי אם לבעיה שלו יש שם או לא? 2.האם ההכרה תגביל אותו בעתיד,מבחינת התקדמות בחינוך הרגיל? (האם יכולים לסרב לקבלו בבי"ס רגיל בגלל זה?) 3.קראנו הרבה מאמרים (מארה"ב,לכן לא הכל רלוונטי לארץ),ונאמר שם, שבגלל בורותם של האנשים,עדיף שלא לפרסם את דבר האבחנה ברבים. (משתי סיבות: א.אנשים חושבים:p.d.d.=מפגר/אוטיסט קשה/דאון ועוד ב.אנשי המקצוע ינמיכו ציפיות לגביו ("טוב,הוא p.d.d.,הוא לא יכול יותר)-מה שלא נכון,כי ב"ה הוא בעל אינטיליגנציה גבוהה.) האם יש מישהו שכן חשוב לומר לו? (פרט לגננת,כמובן).האם להעביר מידע שכזה לביה"ס? שאלנו הרבה שאלות,ונודה לך מאד אם תוכלי להתייחס לכל אחת בניפרד,כמיטב יכולתך. תודה רבה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

אני מקוה שבנך ימשיך להתקדם ולהשיג כל דבר ומטרה שבדרך. לשאלותיך: 1. מבחינת הטיפול אין חשיבות ל"כותרת", לעתים מדובר על הצורך של המערכת לתת שם וסווג כדי לבנות טיפול ומסגרת חינוכית שתענה על צרכיו במסגרת מוכרת של עוד ילדים בעלי אבחנה מבדלת דומה. 2.לא, ההכרה לא תגביל. ההפך יכול להיות... שיהיה בביה"ס עם שרותים תומכים, לפי צרכיו. לאף אחד אין עניין להגביל את התקדמותו של ילד! 3. אבחנה של PDD או פגיעה ברצף הינה שכיחה בתקופה האחרונה. מבפר הילדים המאובחנים בקבוצה הזאת גדלה מדי שנה, כמעת כמו מגיפה. למעשה מדובר על ילדים שנמצאים על רצף של הפרעות קשר, מעמוקות יותר (כמו PDD) ועד לקלות יחסי (אספרגר). החברה בישראל נעשת פתוחה במיוחד ומקבל את מרבית האנשים, לא משנה תחת איזה כותרת הם נמצאים. יש היום שרותי התפתחות וקידום בכל המיגזרים ובכל הארץ, חוקים המבטיחים את הטיפול הכי טוב וזמין ויחסית לעולם רולו, אין לנו במה להתבייש! היום מידע מועבר לביה"ס רק על ידי ההורים. רק ההורים מורשים לפנות למנהל בית הספר ולבקש סייוע לילדם, לא משנה באיזה גן הוא למד (כמו גן שפתי או תקשורתי). מידע יועבר על ידך, לי שיקוליך. תעייני באתר של הורים לילדים עם הפרעת תקשורת קלה, תחת השם asperger.org .il בהצלחה

20/03/2005 | 12:57 | מאת: איילת

אנחנו הורים כבדי שמיעה (שומעים בעזרת מ.שמיעה)ומדברים כרגיל כמו כולם יש לנו שני ילדים אחד בן 5 הוא ילד רגיל לחלוטין הוא התחיל לדבר יפה מגיל מוקדם יחסית .והשני ילד בן 3.5 והוא התחיל לדבר בגיל מאוחר יחסית ומדבר לא ברור וגם מגמגם אבל לפעמים אומר משפטים (לא יותר מארבע מילם)יפה אבל קשה להבין ולא ברור הוא ילד מאוד מפונק (באשמת אבא)והוא גם היפרקרטבי וגם עצבני מתוסכל שלא מבינים אותו וגם מרביץ והוא נמצא בטיפול אצל קלינאית תקשורת וגם נמצא במסגרת בגן והרופאה המליצה לשלוח אותו להבחון פיסכולוגי האם זה יעזור ?אנחנו מעונינים לקבל חוות דעתך ?אך לפתור את בעיה !!(בעלי מאוד מודאג ולפעמים לחוץ מוכן לעשות הכל כדי לפתור את בעיה) תודה מראש איילת

לקריאה נוספת והעמקה

נשמע שבנך בידים טובות ונאמנות, כדי לתת בהם אמון ולבצע את האיבחון הפסיכולוגי. יכול להיות שאתם זקוקים ליעוץ או הדרכה לגבי גידול הילדים,,,, במכתבך את למעשה "מאשימה" את בעלך החלק מהקשיים של בנך, דאי לפתוח את נושא לשיחה, ביניהם, ולהגיע להסכמה על דרכי חינוך לילדיכם. בהצלחה

28/04/2005 | 11:57 | מאת: ענת

שלום אני אמא לשלושה בנים ( 9,6,2 ) ללא עבר של לקויי שפה במשפחב או אצל אחד הילדים בני השלישי בן שנתיים וחודשיים החל לדבר ע"פ הנורמה ובעל אוצר מילים יפה , שר לעצמו ,חוזר בקלות אחרי מילים חדשות שנאמרות לו ונהנה לבטא את עצמו ולהשתמש בשפה דבורה . לפני כחודש החל בגמגום קל המתבטא בקושי להגות מילים . הוא חוזר מספר רב של פעמים על הברה או צליל מסוים של המילה בדרך כלל על פתיחת המילה ( אי..אי..אי.. אי. .. אימא) לעיתים במשך זמן ממש ארוך לאחר מכן יכול לדבר בשטף וללא הפרעה או לעיתים ל " היתקע " כך לאורך כמה מילים במקביל ממשיך לשיר לעצמו ולחזור על מילים חדשות ששומע. אני מודאגת לקבי שיוני זה באופן דיבורו .האם זהו סוג של גמגום והאם יש צורך לפנות לאיבחון שפתי?

20/03/2005 | 12:35 | מאת: מורן

שלום. אני בת עשרים. מגיל עשר, לאחר שעברתי טראומה, התחלתי "להתקע" בדיבור כך שלעיתים איני מצליחה להוציא מילים מהפה. אני משתמשת בדרכים עוקפות אך הבעיה מאוד מקשה עלי ולא מאפשרת לי להתפתח בהתאם ליכולות שלי. אני מטופלת בעזרת דמיון מודרך בעיקר. אך הבעיה לא ממש נפתרת. לפני כשנתיים התראיין לטלויזיה בחור שהציג בעיה דומה שנפתרה. האם את יכולה להציע לי אל מי לפנות??? האם יש מישהו שאת מכירה שמומחה בתחום?

לקריאה נוספת והעמקה

פנית לקלינאי תקשורת, ךבדיקת השימוש בשפה וברצף הדיבור? אם לא, אולי זה הזמן!

20/03/2005 | 12:07 | מאת: אליזבט

ילדתי בת 10 ומשהו בכתה ד. מכיתה א אני העברתי אותה כל שנה בית ספר. אני יודעת שזה לא נורמלי אך גם בתי הספר לא היו כל כך נורמליים. כמובן שזה משפיע לרעה על בתי. היא עצבנית מאד וכל הזמן מתוחה ולא רגועה. לא מרוכזת בלימודים ועסוקה רק במי תהיה חברה שלה. היא צועקת הרבה בבית ובוכה ואין לה הרבה שמחת חיים. לקחתי אותה לנוירולוג אך הוא אמר שהיא בסדר ואולי הבעיה פסיכולוגית או בעיות בכיתה שמשפיעות לרעה. היא ילדה נבונה ולא מנצלת את זה אלא יורדת בלימודים ומבחנים גרועים. אני לא יודעת מה לעשות ואולי הכל באשמתי. אני מובטלת ואין לי כסף מיותר לפסיכולוגים. האם ישנה דרך לדעת מה קורה אתה ואיך להרגיע אותה? יש לה מורה לשיעורי עזר ואנחנו בבית מלמדים אותה אך מגיע המבחן והיא נכשלת ואולי זה בגלל חוסר ריכוז בהכנות למבחנים. מה עושים? איך מתמודדים? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

תפני לפסיכולוגית בביה"ס, היא בעלת ידע והכרה במערכת, כדי לסיע לה. ניראה לי שיש לה בעיה של ערך עצמי ולכן חשוב לה כל כך מה יגידו מי תקבל/תאוהב אותה. תמצאי לה פעילויות שיתנו לה תחושה טובה ושל ערך עצמי, אולי חוג במתנ"ס או בצופים? היא צריכה לחוות הצלחות כדי להאמין בעצמה ולהוריד את רמת החרדה. פסיכיאטר לילדים יכול להעריך את מצבה (במרפאה ציבורית לבריאות הנפש, דרך משרד הברנואת או העיריה, בה הינכן גרות) ולפעמם, גם בגיל זה, בחרדה והפחד להכשל מכשילים. בהצלחה

17/03/2005 | 20:55 | מאת: עודד

שלום רב, אינני בטוח שהשאלה שלי שייכת לפורום זה כי נראה לי שעיקרה פיזיולוגי ולא נפשי-פסיכולוגי. אובחנתי כסובל מהפרעות קשב (attention deffic. in adults without mention of hyperactivity) היא הגדרה המדוייקת. אני סטודנט באונ' והסמסטר הזה היה הראשון שלי ואולי מהפעמים ה-1 בחיי שישנתי עם אנשים זרים. כלומר בעבר הייתי בטיולים שנתיים, טירונות וכד' אך לא לזמנים ממושכים כך כך (בצבא שירתתי כג'ובניק וכל יום הייתי בבית). במסגרת הפרעות קשב אני מוצא את עצמי חסר יכולת לבצע כל סוג של פעולה קוגניטיבית לולא היא נעשית בשקט מוחלט (יוצא מן הכלל הם שיעורים באונ' בהם אני מצליח להתרכז דיו - אולי כי כולם יושבים בשקט ומקשיבים). כלומר בין אם אני רוצה ללמוד או סתם לקרוא ספר להנתי יש לי שתי אופציות: 1) לקחת ריטלין (יש לי מרשם אבל אני ממש לא אוהב את זה כי זה עושה לי גזים והפרעות בעיכול) 2) לשים אטמי אוזניים. כיוון שאופצייה א' אינה אהודה עלי אני נוהג לשים המון זמן אטמי אוזניים. כל הסמסטר כמעט התקשיתי לישון. חשבתי שאולי זה נובע מלחץ כי פשוט פעמים רבות הייתי שוכב במיטה והיו רצות לי מחשבות בראש ללא הפסקה. וזהו אחד מהתסימינים ללחץ על פי מה שקראתי. אולי זה היה מוצדק כיוון שזה הסמסטר ה-1 שלי. תחום לימודים מאוד דורשני. עיר חדשה. ציונים. בחנים. וכד'. השותף שלי בחדר מאוד משתדל לא לעשות לי רעש דווקא השותפים בחדרים האחרים קצת רועשים ומיכוון שמדובר בקירות גבס....שומעים הכל... כאמור, בעבר לא הצלחתי לישון ואכן חשבתי שזה אולי גורם הלחץ. אך לאחרונה התחלתי לישון עם אטמי אוזניים ואני ישן נהדר. פשוט נהדר. והתחלתי לחושב שאותן מחשבות בראש שהיו לי בעבר כשניסיתי לישון נבעו אותם רעשים סביבתיים שהפריעו לי ללמוד בשעות היום ולמלא את הראש שלי במחשבות. כלומר שרעש=הצפת הראש שלי במחשבות=חוסר ריכוז\חוסר יכולת לישון. והנה. שבועיים אני ישן עם אטמים וממש ממש מעולה. כלומר הבנתי שחוסר רעש=נוחות עבורי. ולכן אני כבר לא חושב שהמקור של ה"בעייה" שלי היה פנימי (נפשי) אלא חיצוני (סביבתי). בעבר כל רעש הכי קטן העיר אותי (שוב - קירות גבס...) מיקרוגל שמצפצף באמצע הלילה כי מישהו מכין אוכל (יש הפרדה בין החדרים + יש מטבח) הטלפון בחדר הסמוך צלצל והעיר אותי (שוב, קיר גבס) מישהו דופק בדלת... וכד'. אך מאז שאני עם אטמים - הכל טוב. כאילו שחזרה אליי השינה הטובה לה התרגלתי. ברטרוספקטיבה אני מבין שכך תמיד הייתי. כשהיה לי רעש בבית ההורים הייתי הולך ללמוד אצל סבא. אבל אף פעם לא באמת הפנמתי שרעש מפריע לי - עד האבחון. כלומר לא חשבתי שיש לו משמעות קלינית. עד האבחון. היום אני ניצב בפני דילמה - האם העובדה שאני משתמש באטמי אוזניים יכולה לפגוע לי בשמיעה? בצינורות האוזניים? האם זה יגרום לנזק מסויים? מה בכלל עליי לעשות? להמשיך בדרכי? לחשוב על אופצייה אחרת? אודה לעצתכם

לקריאה נוספת והעמקה

שימוש בתמי אוזנים לא גורם שום נזק. תשמח לדעת שעם חלוף השנים והגיל, השמיעה יורדת.... בשבילך יכול להיות שזו תהיה תופעה מבורכת!

עודד. האם יש לך עיניין לבחון פתרון מיוחד לקשיים שציינתה בפניתך. יכול להיות שיש לי דבר מה להציע אך זה דורש פגישה להבנה עמוקה יותר של המצב. אתה יכול לפנות אלי במייל או בטלפון 0523861230

17/03/2005 | 18:29 | מאת: tb

מה ההבדל בין:p.d.d,s.p.d,autism,aspargar? אם זה ארוך לך מידי,תוכלי להפנות אותי למקור מידע אחר,שמפרט בשפה פשוטה ובהירה (לנו,האנשים הפשוטים והלא מקצועיים) את ההבדלים,בצורה מקצועית ומפורטת?תודה.

19/03/2005 | 08:00 | מאת: פרידה קורנברוט

כל המילים מתארות הפרעת תקשורת בסיסית, בין הילד לסביבתו. מקובל לדבר על ילדים על הרצף האוטיסטי, מכוון שהשאלה הינה מידת הפגיעה, היכולות לתקשר, לו באופן חלק בלבד. על כן, בקצה של ההפרעה הקלה יותר (כמו קושי בלמידה של כללי התנהגות השיח והקשר) נמצאה את הילדים עם אבחנה של אספרגר, והקשים יותר בעלי אבחנה של אוטיזס, אשר יכול להיות מאופיין באופן שונה לכל ילד. השאלה הינה בתפקוד הקוגניטיבי, בנוסף לתקשורת. חלקם הינם גם בעלי תפקוד קוגניטיבי "גבוה" לעומת אחרים בעלי פיגור שכלי..... וילדים שנימצאים ביניהם, על כל הגוונים.

17/03/2005 | 13:37 | מאת: carmits

אני לא בטוחה שזה המקום המתאים לאופי שאלתי. אם כן - אשמח לקבל תשובה או הפניה למקום המתאים. שלום רב, בני בן שנה ו-9 חודשים, ילד בכור ויחיד (בינתיים...), בריא, ישן ואוכל מצויין. נמצא במסגרת של גן החל מגיל שנה ושלושה חודשים. ברצוני לתאר התנהגות מסויימת שלו ולהבין את מניעיה ודרכי ההתמודדות עימה. נראה כי קשה לבני במקומות חדשים ו/או עם אנשים חדשים. כאשר אנו מגיעים למקום חדש (למשל ג'ימבורי) בני דורש להיות על הידיים בלבד, אינו מעוניין לשחק בשום משחק שאני מציעה לו, אינו מעוניין לרדת מהידיים ומושך אותי לכיוון דלת היציאה. במקרים מסויימים, לאחר כשעה הוא יסכים לשחק בצעצוע מסויים אבל אך ורק איתי וכמובן שלא אעלם מעיניו. הדבר נכון למקומות הומי אדם ו/או רעש, אך גם לבתים חדשים של חברים (שם תהליך ההסתגלות קצר יותר). בכלל, נראה שהוא מעדיף רוב הזמן להשאר בבית שלו, בסביבה המוכרת, ורצוי עם הוריו, אך קרה גם לא מזמן שחברים עם ילד שהוזמנו לביתנו זכו לסצינות התנהגות נוראיות. אני פונה אליך כאן, כיוון שעל אף שה"בעיה" נראית אולי טבעית לגיל זה, היא באה לידי ביטוי באפנים קיצוניים ביותר (בכי היסטרי, צרחות) שאינם מאפשרים לנו ללכת איתו למקומות. חשבנו בתחילה שאולי הוא פשוט לא נחשף מספיק למקומות כאלה, לכן לקחנו אותו יותר, אך נראה שזה רק מחמיר ולמרות שהוא עדיין אינו מדבר לגמרי (מלבד מילים בודדות) הוא מביע בצורה ברורה ביותר את חוסר רצונו להיות במקום או באינטראקציה עם אנשים אלו. בגן הוא מתנהג מצויין אבל אינו שייך ל"מוקד העניינים" - מעדיף להשקיף מהצד, לבחון סיכונים בטרם הוא מחליט להשתתף. נמנע מלהכנס עם ילדים אחרים למאבק כלשהו. מה שהוא כן אוהב זה להיות בחוץ. בשטחים פתוחים, לא בצפיפות. לא ברור לי מאין חוסר הבטחון והפחד שלו, ולא ברור לי כיצד להתמודד עם זה. בינתיים זה מתסכל אותי לחלוטין. כמה אפשר להשאר בבית? רוצה לקחת אותו למקומות מעניינים אך נראה שהוא רק סובל מזה. האם להכריח? האם להמנע? מצטערת על אורך השאלה, אשמח מאד מאד לקבל הארות ועצות בנושא. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

יש מידה של גרייה שילד יכול לסבול 0 למעשה זה נכון לכל אחד מאיתנו) יש לנו סף לגירוי וכניראה שלגבי בנך הסף במקום שונה מהמקום שלך. את יכולה לעזור לו בזה שתחשפי אותו לגירויים באופן מדורג, איטי וללא לחץ מצידך. תלכי לפי הקצב שלו, יכול להיות שיש לו רגישות יתר ובכל מיקרה, עדיין צעיר בשביל "להדביק לו אבחנות" הצעתי, אל תכריחי אותו להיות במצבים שלא נעימים לו ובודאי אל תשתמשי בכוחניות. תעשו דברים שהוא אוהב וכך יוכל לבנות את הביטחון והאמון שהמצב איננו מאיים אליו ומקשה במידה בלתי אפשרית. החשיפה צריכה להיות הדרגתית כדי לאפשר לו לעבור תהליך של הפחתת הרגישות. במידה ותרגישי שהקושי שלו מפריעה לו להסץגל, תפני לפורום של פסיכולוגיה התפתחותית. בהצלחה

31/03/2005 | 11:35 | מאת: Beth

Hi Carmit, See the message above Regards, Beth

31/03/2005 | 11:36 | מאת: Beth

Hi Carmit, See the message above Regards, Beth

17/03/2005 | 01:14 | מאת: dikla

שלום לך , בתי בת שנה וחצי ויודעת לומר מילים ספורות כמו אמא אבא ובמבה. היא עדיין מצביעה על שאר הדברים שהיא רוצה מבלי לומר אותם או אפילו את חלקם. מה עלי לעשות והאם זו פשוט ההתפתחות שלה וזה יסתדר?

נשמע כהתפתחות תקינה. תעקבי אחר שינויים בפרקי זמן של שלושה חודשים. אז נתין לראות האם היה שינוי ובאיזה מידה. ודאי תופתעי לדעת שיש לכל ילד קצב התפתחות אישי ובגיל זה עדיין יש הבדלים גדולים. אל תפספסי את בדיקת התקשורת של גיל שנתיים ושלושה חודשים בטיפת חלב, זאת בדיקת איטור מצויינן לילדים. במידה ותרגישי שהילדה לא התקדמה בשליש האחרון, תוכלי לפנות לקבלת הדרכה אישית, לקלינאי תקשורת באופן ישיר, אך לא סביר שיהיה צורך, כעת.

15/03/2005 | 11:13 | מאת: ליאנה

שלום אני בת 27 וסובלת מבעיית גמגום מאז שאני זוכרת את עצמי , כלומר כבר שנים רבות מגיל צעיר. פעם אחת הייתי בטיפול בערך בגיל 10 וזה לא עבד. פעם שנייה התחלתי ללכת לטיפול אצל קלינאית תקשורת בשנה שעברה עד עכשיו. לאחר כיותר מ-20 טיפולים במסגרת קופ"ח לדבריה אין שינוי לטובה ואני לא מתקדמת בכיוון הנכון , גם אני חושבת ככה. לדעתה מדובר ברובד יותר עמוק ורגשי אצלי שמפריע לי להתקדם והציעה לי טיפול פסיכולוגי כפתרון חדש. היא הציעה גם טיפול אצל קלינאית תקשורת אחרת או טיפול קבוצתי , שהבנתי שאין באיזור תל אביב. לא באתי עם ציפיות גבוהות לטיפול אבל מאוד רציתי להצליח אבל נראה שאני מתקשה להתחבר לטכניקות הבסיסיות שלומדים אצל קלינאי התקשורת . למדתי שכדי לשמור על דיבור רציף צריך לא לחזור על הברות ולהגות כל מילה בנפרד. קשה לי ליישם את הדברים האלה בפועל. האם זה כל מה שלומדים בטיפול? רציתי לשאול אם לדעתך טיפול פסיכולוגי באמת יכול לעזור לבעיה כזאת כי אני מוכנה לנסות הכל בשביל להתגבר על הבעיה. בהזדמנות זו רציתי גם לברר אם גמגום הוא תוצאה של משהו פיזיולוגי או יותר רגשי או שניהם יחד. ואם אפשר גם המלצה למקום טוב לטיפול תקשורת באיזור מגוריי חולון. אשמח לשמוע את תגובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

הגישות לטיפול, הבנת התופעה וההתנהגות של הגימגום אינם ידועים מספיק כדי לענות האופן חד משמעי. ישנו אירגון של אנשים עם גימגום, "אמבי" אשר ודאי יכול לתת לך מידע על הנעשה בתחום זה ולהמליץ על מקומות טיפול על פי גישות שונות. טיפול פסיכולוגי לבעית דיבור? נראה לי לא לעניין, אלה אם יש לך קשיים אחרים מאשר הדאגה לדיבורך, יש אומרים שכל אדם יכול להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי, ללא קשר לבעיה ספציפית..... לא אוכל להמליץ לך בנושא זה. ישנם שיטות טיפול עם תירגול אינטנסיבי, לתירגול הטכניקות לצד שיחות על הרגלי הדיבור ושינוי ההרגלים, שנעשה בשילוב של עבודה פרטנית וקבוצתית, מול מחשב ובשיחות. אולי את תפיקי תועלת מטיפול משולב שכזה? יש מרכזים לטיפול בשיטות אלו בביה"ח הדסה, עין כרם, בירושלים וכן, במכון פרטי בפתח תיקווה. את הכתובות תוכלי לקבל באמבי, ליד במלצות ידודיותיות, נוספות. בברכה,

05/04/2005 | 13:19 | מאת: כרמית

אני חצי שמלית וחצי ימנית, זאת אומרת שיש לי שליטה בצד שמאל וכח ביד ימין. אני קצת שלומיאלית, ואני מכירה עוד שני אנשים שהם בדיוק כמוני וגם הם קצת שמוליאלים, האם זה קשור? יש שם לתופעה הזאת?

15/03/2005 | 09:35 | מאת: אמא של אורי

שלום פרידה! אני אמא של אורי , בן שנתיים וחצי, שמדבר ומתבטא בצורה מופלאה: מרכיב משפטים ארוכים, סיפורים יפהפיים, בעל אוצר מילים עשיר ביותר וגם משתמש יפה בחוקי התחביר, הטיות של מין, זמנים, גופים ועוד. תענוג לדבר איתו ולהקשיב לו. אורי באופן עקבי מחליף את צליל ל' בצליל י' . אני יודעת שזו תופעה התפתחותית חולפת, אולם רציתי לברר מתי שי לצפות שתחלוף, ומהי הדרך הנכונה להביא למודעות שלו את העניין, בלי לפגוע בערך העצמי שלו. תודה רבה!

המודעות תבואו לו יותר מאוחר, כחלק מהיכולת להבחין הצלילי הדיבור ולהפריד בינם ליתר הצלילים. אם הלשון שלו איננה "קשורה", ויכול להרים אותה כלפי מעלה וללקק עם קצה הנשון, אז, סביר להניח שזהו שלב בהתפתחות הדיבור ויש מקום לטיםול על ידי קלינאי תקשורת לקראת גיל 5, במידה ועדיין לא רכש אוצה באופן ספונטני. אל תנסי ללמד אותו, כי יש סכנה שיסגל לעצמו הרגלי דיבור לא טובים והנכונות להתנסות תפגע. יחד עם זאת, אל תעןדדו אותו על ידי חזרה על מילים הנהגות הצורה לא תקינה או בשימוש במילותיו וצורת דיבורו. בד"כ הדיבור מסתדר בעצמו, על פי סדר רכישה שבאו ה "ל" נרכשת מאוחר יחסית.

12/03/2005 | 18:11 | מאת: דפנה

שלום רב, בני בן 9.5 בכיתה ג' ,אובחן בגיל 5 ע"י מספר גורמים עם בעיות קשב וריכוז,טיפלנו בו דרך קופ"ח , ריפוי ועיסוק בגלל בעיות גם במוטוריקה העדינה והגסה,בכיתה א' וב' משום מה הילד השתלב יוצא מהכלל בלימודים ואף הצטיין בלימודיו בסוף כיתה ב',הייתה לו אותה מורה במשך שנתיים שפשוט הסתדרה איתו נפלא למרות שפרופ' ממח' התפתחות הילד בביה"ח שניידר די היסס לגבי נטילת ריטאלין ,אני התעקשתי כדי לראות איך זה משפיע עליו, המורה התנגדה ואמרה לי שהוא ממש לא זקוק לזה,אך בכל זאת ניסיתי ,זה השפיע עליו מאוד לא טוב הוא סבל מבחילות וכאבי בטן ,למרות שנתתי לו רק חצי כדור,הפסקתי מייד את הטיפול, השנה הוא בכיתה ג' עם מורה חדשה מאוד הדרדר מתחילת השנה בלימודים ובמבחנים, המורה דיברה איתי וכל הזמן מאיצה בי לתת לו ריאטלין,למרות שהסברתי לה שזה לא עשה לו טוב היא בשלה עדיין סבורה שהוא זקוק לזה כי הואממש לא מרוכז ובגלל זה הציונים שלו נמוכים כל כך,ברצוני לציין שבני הוא ילד שקט ולא מפריע או משתולל בכיתה הוא מסוג הילדים "שמרחפים" בזמן השיעור,שאלתי היא אולי אני טועה ואלו סתם תחושות שלי, אבל יש לי הרגשה שהמורה לא "קראה" נכון את הילד מתחילת השנה,ונוח לה לתת לו את הציונים האלו ולכסות את עצמה בכך שהילד יקבל ריאטלין ובזה נגמר הסיפור, ההתלבטות שלי היא למה שנתיים קודם הילד היה למעלה וקיבל כל הזמן שבחים וציונים טובים מהמורה והשנה הכל התהפך למרות שהשנה ברור יותר קשה מקודמה, במסגרת קופ"ח התחלתי איתו טיפולים של הרפואה המשלימה "טוינא" וטיפול באמצעות פרחי באך,הייתי רוצה לקבל את חוות דעתך בנושא תודה מראש על העזרה

לקריאה נוספת והעמקה

ספרת רבות על בנך, אך השאלה לא ברורה, אנסה להתייחס לכמה נקודות: בלימודים בשנה ג' כבר לא מלמדים מיומנויות בסיסיות, אלה שיש עבודה של למידה ועשייה, יותר דרישות וצורך בריכוז ממושך יותר. השינוי במורה תמיד משפיעה על הילדים, ויש מורות שיותר מצליחות ליצור קשר אל הילד הספציפי. מעניין למה רק עכשיו עולה העניין ולא כבר בחנוכה?! יש בביה"ס פסיכולוגית, שתפקידה לסיעה למורים, ילדים והורים בהתמודדות עם כל קושי לימודי, כולל הצורך בהתאמת דרכי למידה וקשר לילד בספציפי, ברמה אישית. בקשי פגישה עם פסיכולוגית בביה"ס והיא הכתובת המוסמכת לקבלת עזרה ותוכנית עבודה, יחד עם המורה. מנהלת ביה"ס גם יכולה להיות לעזר. בעניין התרופות: יש תחליפים לרטלין, עם פחות תופעות לוואי, בעניין זה יש לפנות לרופא המטפל או לנאורולוג ילדים. המורה איננה מוסמכת להמליץ על נטילת תרופות, כל שהן. בכל מיקרה, נטילת רטלין או תרופות אחרות יכולה לסייע לילד רק כחלק מתוכנית כללית הכוללת גם הבטים חינוכיים והתנהגותיים.... זו איננה תרופת פלא, היא רק מסייעת לילד לתפקד בריכוז גבוהה למספר שעות ביום, ודרכ הגב, חצי כדור לא אומר כלום, כי ישנם מינונים שונים בכדורים (חצי של 5 או 10 מג' איננו אותו דבר!) רפואה משלימה, אם את רואה שיש שיפור, בכיף, אחרת, תחליטי האם יש צורך בהתערבות ותתיעצי עם מי שמוסמך לכך (בד"כ רופא הילדים שמכיר אותו ואת תגובותיו) שוחחי עם בנך, יכול להיות שיש לו סיבה לירידה בתפקוד בכיתה, אולי הוא יכול להעזר בשרותיך ושרותים של הצוות בביה"ס. בהצלחה

16/03/2005 | 15:52 | מאת: דפנה

פרידה שלום, ותודה על תשובתך. הנושא לא עלה עכשיו אלא מתחילת השנה אני מנסה לארגן לילד עזרה באמצעות ביה"ס פסיכולוגית מכירה את הנושא היטב מאז שבני בכיתה א, אך לצערי הרב תתפלאי הם מתנערים מאחריות כאילו שלפחות העזרה יוצאת מכיסם הפרטי . לאחר שראיתי שמיצדם לא מגיעה שום עזרה שוב התערבתי ודרשתי עזרה מהם, כמובן שעכשיו מאוחר מידי לשנה זו היות והשנה נגמרת בעוד 3.5 ח' אך הובטח לי שלשנה הבאה הוא יקבל מורת שילוב, בינתיים הוא מטופל כפי שאמרתי לך דרך רפואה משלימה עדיין לא הרגשתי בהבדל

05/04/2005 | 14:07 | מאת: מירב

לדיברי הגננת , לבני בן ה5 יש בעיה בכתיבה. כלומר אחיזת העיפרון אינה נכונה והיא חוששת שזה קשור לחגורת הכתפיים. היכן הנני יכולה לבדוק זאת באופן פרטי??? תודה,

26/02/2006 | 21:25 | מאת: מיטל

בני בן 4.5 יש בעיה בגזירה בפעילות יצירתית ומוטוריקה עדינה לפני כשנה וחצי הוא שבר את יד שמאל, היד היתה מגובסת כ 3 שבועות כ 3 חודשים מאוחר יותר הוא שבר את יד ימין וגם זו היתה מגובסת כ -3 שבועות אני מעריכה כי זו ה סיבה העיקרית לבעיה בקופ"ח החליטו שאכן הוא זקוק לאבחון אך זה יתבצע בעוד כ 3-4 חודשים. אודה לכם אם תוכלו לתת לי טיפים איך לטפל בבעיה באופן עצמאי בינתיים.

12/11/2006 | 17:59 | מאת: מטי

הגננת במעון שבו בני - בן השלוש לומד ממליצה על אבחון בנושא הפרעות קשב וריכוז משום שסבלנותו קצרה ולדבריה התנהגותו אלימה . האם אנו כהורים צריכים לקחת את דבריה במלוא הרצינות ולקחת את הילד לאבחון ( הפוחד אפילו מבדיקה שגרתית בטיפת חלב ) ? או שהדבר הוא " עניין של גיל " . יש לציין כי הילד בחוג המשפחה שונה לגמרי מתאורי הגננת ובמעגל החברים כולם מתפלאים כמה הוא שקט וממושמע .

11/03/2005 | 17:32 | מאת: as

שלום רב אני עובדת עם לקויי שמיעה בתור מרפא במוזיקה. לפעמים אני קורא בסיכומים של קלינאי התקשורת -זיהוי מלים בסט פתוח-בסט סגור? למה הכוונה ומה ההבדל תודה רבה

מדובר על סידרה של משפטים אשר הסיום ידוע לילד (סט סגור) או שאינוידוע לו (סט פתוח) הידעה או אי ידיעה קשורה לפיתוח של מיומנויות קריאת שפתיים.

10/03/2005 | 14:22 | מאת: מיה

שלום תודה על המידע אני מחפשת קבוצות תמיכה או טיפול שיש בארץ כמו כן ליצור קשר או לשוחח עם הורים או אנשי טיפול שיש להם נגיעה לנושא בנוסף אינני מכירה את pubmed אודה לך על תשובתך מיה 08-6232883 או 0524411518

13/03/2005 | 10:33 | מאת: א

תבדקי ב- www.google.co.il לפי : Landau Kleffner Syndrome

21/11/2010 | 08:55 | מאת: גיני

שלום מיה אני גננת לילדים לקויי שמיעה באיזור צפון, ובכיתה נמצאת ילדה עם תסמונת לאנדו קליפנר, הורים שלה מחפשים קבוצת תמיכה ומידע " אם תתוכלי לעזור אנא פני אלי תודה

שלום רב שמי מיה והינני סטודנטית שעושה עבודה בנושא תסמונת לנדאו קלפנר כל מי שיש לו מידע בנושא ויוכל לסייע בידי בכך שיפנה אותי לכל חומר שיש בנושא אודה לו מאוד מאוד אני מתנצלת מראש על הטרחה בברכה מיה

לקריאה נוספת והעמקה

למה לא חיפשת ב- pubmed ובספרות מקצועית?

08/03/2005 | 19:54 | מאת: aaa

שלום אני מאוד מעוניין לדעת מתי ואיפה ביצעו את הניתוח הראשון להשתלה שבלולית בישראל. תודה רבה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

התשובה לא ידוע, שני מקומות התחילו, ולא ידוע לי מי ראשון. ביה"ח הדסה, עין כרם ובה"ח תל השומר.

08/03/2005 | 13:07 | מאת: יהודה

שלום פרידה קראתי את תשובתך לאותה בחורה בת 28 ורציתי לשאול לגביי-אני בן 23 מאוד פעיל חברתית,מדבר מהר,ונראה שבעקבות כך בולע מילים וכן כשאני מדבר עם אנשים או קורא ספר בקול אני מגמגם או לרוב הדיבור של "נתקע" המעניין הוא שאני מורה ובכיתה זה לא קורה וגם אם זה קורה אז בכלל לא שמים לב לזה(זה קרה אוליי פעם אחת) מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

מה מפריע? למי ומתי? אם הינך מודע ושולט על מהירות הדיבור והרצף, ואתה מסתדר... אז, מה שאלה?

09/03/2005 | 18:38 | מאת: יהודה

א.זה מפריע לי ב.הדיבור המהיר שלי בזמן האחרון "יותר" מדי מהיר-אני שם לב לכך עפ"י תגובות של אנשים לכך שהם לא מבינים אותי ואני צריך לומר כל דבר פעמיים ג.כשאני צריך לדבר בצורה רישמית עם אנשים או עם דמויות סמכותיות אז נתקע" לי הדיבור השאלה היא מה אני אמור לעשות עם עצמי?האם ללכת למכון לבדיקה ולקבל חוות דעת או שפשוט שיקבלו אותי כמו שאני?!(ד"א תודה על התגובה הראשונית)

04/03/2005 | 19:50 | מאת: דפנה

שלום, בתי בת שנתיים ושמונה חודשים, יש לה אוצר מילים גדול והיא מחברת משפטים יפה. הבעיה שהיא לא מצליחה להגות "ר" במילה, לדוגמה ריבוע היא אומרת איבוע היינו בבדיקת תקשורת בטיפת חלב והפנו אותנו לקלינאי תקשורת.( עוד לא נקבע תור ) כשנולדה היתה לנו בעיה בהנקה ( במשך שבועיים ) ונאמר לנו אחרי בדיקה באיכילוב שיש לה לשון קשורה-אך ניתן לחכות ולראות אם תהיה בעיה בדיבור בעתיד. האם לדעתך יש קשר בין הגיית ר ללשון קשורה ? תודה רבה, דפנה

לקריאה נוספת והעמקה

בעקרון אין קשר בין הדברים. הרבה ילדים בגיל זה לא הוגים את ה "ר", אשר נרכשת בגיל מאוחר יותר, לקראת גיל 5. אם זו הבעיה היחדיה, אין כעת צורך בהפניה לקלינאי תקשורת. תתיעצי עם הגננת לאניין זה. אל תחזרו על ה"טעויות" שהיא עושה. היא תלמד את ההגא באופן ספונטני, כשתהיה מוכנה ואם לא, הגיל המתאים להתערבות, כמו שכתבתי, לקראת גיל 5. בהצלחה

19/03/2005 | 22:42 | מאת: michal

אני אם לתאומים בני שלוש. בני אינו משתמש באותיות "ל", "ג" ו "ק"/"כ" , ולכן מאוד קשה להבין מה הוא אומר. אני לא בטוחה אם זה משהו שעובר עם הגיל כך סתם או אולי משהו שצריך לטפל בו, ואם כן, מתי כדאי ומה צריך לעשות? (אציין כי בגן לא אמרו לי שמשהו בצורת הדיבור שלו חריג, אם כי לא נתקלתי בעוד ילדים בגן שלו שמדברים כך.

04/03/2005 | 13:06 | מאת: meyrav

בני,בן 3:7,לומד בגן שפתי,ומטופל כבר תקופה ארוכה בהתפ' הילד.כיום,הוא מתקשר ומדבר יפה (יחסית),וסובל בעיקר מבעיות חברתיות.אינטיליגנציה ומוטוריקה תקינים לחלוטין.בשנה"ל הקרובה הוא אמור לחזור למסגרת רגילה. (גן 4) טרם קיבלנו הגדרה לקשיים שלו (s.p.d?p.d.d.?אספרגר?קושי רגשי בלבד?). לדבריהם,יש לו קוים מכמה תיסמונות,והם אינם יכולים לצביע בוודאות על הפרעה ספציפית. אנו מתעקשים על הגדרה.אבל,אנו חוששים מהבאות: האם עלולות להיווצר בעיות בקבלתו לביה"ס? האם ילדי p.d.d.ודומיהם,בתיפקוד גבוה,משתלבים בלי בעיות (מבחינה בירוקרטית) בכיתה רגילה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

בנך "חוזר" למשלול הכללי, תשמחי על זה ותני לו את התמיכה לקליטה קלה ושילוב מהנה. אין חשיבות לכותרות, העקר, התוכן! הגדרה זו או אחרת לא תקדם אותו בשילובו בחברת הילדים והצלחה בהשגיו! בכל מיקרה, חשוב שתזכרי שהחברה שלנו הטרוגנית (יש המון אנשים עם תכונות אלו ואחרים) ואין לדעת בודאות מה עושה שילד יהיה מקובל, מצליחן או כל דבר אחר... באותה מידה אנו לא יודעים למה ילדים מסויימים נדחים או לא מצילחים כשיש להם נתוני פתיחה מתאימים.... המערכת תעשה כל שיולה כדי שבנך יצליח בשילובו בביה"ס, עצם החזרה למסלול הרגיל מוכיח לך שיש מעבר וההשקעה בגיל צעיר, משתלמת. בהצלחה

21/03/2005 | 00:55 | מאת: ז.א.

שלום מירב, הומלץ לנו לשלוח את בננו בן ה- 3 לגן שפתי ואנחנו ממש לא יודעים במה מדובר. הייתי מאד שמח לקבל מידע מהורים שילדם מבקר בגן שכזה ואודה לך אם תצרי קשר במייל. תודה מראש, זיו