פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3673 הודעות
3191 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

15/12/2004 | 15:38 | מאת: סיימון

שלום, אני מחפש אחר ההרכב המדויק והמפורט ביותר של התרופה ריטלין. הסיבה היא לצרכים לימודיים בלבד אז אם יש בעייה כלשהיא - יש אימייל. המון תודה סיימון

עייני בצד המדבקה של התרופה, שם רשומים כל המרכיבים (על פי חוק!)

14/12/2004 | 17:42 | מאת: אירית

שלום רב בני בן שלוש ואובחן לפני חצי שנה כהפרעה בתיקשורת PDD כרגע הוא מטופל במרכז מילמן שבו מטפלים בבעיות כאלו ובעלי מקצוע כמו קלינאית תיקשורת,מרפאה בעיסוק פסיכולוגית ועוד, פעמיים בשבוע למשך 4 שעות ובנוסף תיהיה לו עכשיו סייעת במעון במשך 3 שעות.הוא ילד חם מאוד אוהב ילדים ומחפש את חברתם ילד רגוע במיוחד עדין ומבחינת מוטוריקה גסה ועדינה אין שום בעיה רק בשפה הוא מתקשה אומר מילים בודדות ומידי פעם צירופים של שני מילים. הוא מטופל שם רק חודשיים לאחר שנכנס פעם ראשונה למסגרת במעון וראינו קפיצה גדולה בהתנהגות ובשפה. הפסיכולוגית אמרה לנו שלא משנה הוא צריך ללכת לגן תיקשורתי בשנה הבאה. פסח בעזרת השם יחסית בקרוב ועלינו לרשום אותו למסגרת ולא ידוע לנו להיכן עדיף למרות שלדעתינו גן רגיל ואם יהיה צורך בטיפול כמו השנה אז עדיף. מה ההמלצות שלכם לגבי מיקרה דומה למרות שקשה לתת עצה שלא מכירים את המיקרה לעומק. אשמח לקבל המלצות בתודה מראש.

המלצתי, תקשיבי לאנשי המקצוע, שמכירים את בנך ורוצים הטובתו. בכל מיקרה, כניסה לגן שפתי, בגיל צעיר, רק משפר את סיכוייו לשילוב במסגרת לימודית בביה"ס, שזו המטרה הקרובה לעין. גם בחברה, בחיי היום יום יפגוש אתהילדים ה"רגילים" ובגן יקבל את הסיוע שיקדם אותו הכי הרבה, במיוחד בגיל שעדיין ניתן לקדם האופו משמעותי. ככל שהילד צעיר יותר, כך יתקדם יותר במסגרת הגן השפתי.

12/12/2004 | 19:01 | מאת: סבתא מודאגת

תודה עבור התשובה שלך. את כתבת "אם יש הוספה של מילים בודדות ורצון וכוונה לתקשר מילולית, אז, ניראה כי היא בתחום הנורמה." אבל אני מתרשמת שהיא בכלל לא מנסה לתקשר מילולית. בנוסף אוצר ההגאים שהיא מוציאה הינו מצומצם ביותר -- "מממ" ו "האו-האו" ואולי עוד מה שהוא. . בתחומים אחרים היא מתפתחת יפה. לכן אני חוששת ורוצה כבר לפנות לקלינאית תקשורת -- הבת שלי מתכננת לחכות עד לבדיקת טיפת חלב בעוד כחודשיים -- שעלול להיות בעייתי כי היא צריכה ללדת בזמן הזה. מה דעתך? האם קלינאית תקשורת יכולה לעבוד עם ילד בגיל הזה?

ביתך יכולה לפנות לקלינאי תקשורת, בכל זמן שמתאים לה ולקבל הדרכה ועצה מקצועית, כרצונה (ולא כרצונך או לפי לוח הזמנים שלך, את הסבתא, מותר לך להציעה וחובתך לקבל את ההחטה של ביתך באשר לתיזמון) בהצלחה!

13/12/2004 | 13:15 | מאת: סבתא מודאגת

תודה עבור התשובה. כמובן האחריות וההחלטה מוטלת על ההורים בלבד. אך ברצוני לדעת: האם ניתן לאבחן ולטפל בבעיות תקשורת בגיל 2 או האם זה פשוט מוקדם מדי בגיל הזה?

11/12/2004 | 22:14 | מאת: אביטל

הבן שלי בן4.5 ויש לו בעיה של פחד מהצגות ,ליצנים, מקום שיש בו התקהלות גדולה הוא נכנס לפחדים ולא מוכן להיכנס, התגובה שלו מתלוה בבכי היסטרי ,צעקות, וכאשר מנסים להכניס אותו למקום בכח בתחילה הוא בוכה ולאחר זמן מה הוא משתחרר נהנה ובסופו של דבר אינו רוצה ללכת וכאשר חוזרים לאותו מקום שוב בציחה יש את אותה סיטואציה וכך זה חוזר על עצמו ימי הולדת בגן איננו מגיעים,וגם להצגות אנו לא הולכים האם יש מה לעשות בנדון או רק להתעלם מהדבר וזה יעבר בעצמו אחכה לתשובה בתודה אביטל אסא

לקריאה נוספת והעמקה

זו שאלה לפורום פסיכולוגיה לילדים, אבל השכל הישר אומר: לא להכריח אותו להכנס כדי לא ליצור התנגדות אלה לאט לאט, להכניס אותו למצבים שקשים אבל לא הגרועים, וללמד אותו להתרגל לאט, על ידי הפחתה מדורגת של חוויה מפחידה.... במונחים אחרים des-sensitisation או הפחתת הרגישות. בהדרגה ובלי לגרופ לטראומה, גם כשניראה שהסתגל, עדיין נשארה חוויה קשה והיא חוזרת על עצמה בכל פעם. ובכל מיקרה, יגדל ואז יהיה לו סיגנון אישי לתגובות, על פי אישיותו!

09/12/2004 | 21:56 | מאת: אורלי

האם שמעתם על שיטת RDI האם זה מיושם איפה שהוא בארץ?

לא ידוע לי, מצאתי שבאתר יש כתבה בנושא זה, אך לצערי הפנו את השאלות לפורום זה, ללא ידיעתי. אנסה לברר, אבל ניראה לי ככתבה נוספת המרחיבה את תחומי הטיפול בילדים.

09/12/2004 | 18:46 | מאת: פידל

שלום, אני מכיר מספר אנשים שבשל חוסר ביטחון עצמי או ביישנות (או שתיהם ביחד), לא מצליחים להגיד את מה שהם רצו להגיד. ומידי פעם מתבלבלות להם המילים, או שהם מנסים לדבר מהר ולסיים את המשפט מהר ככל האפשר... מה שיוצא בסופו של דבר זה שיחה משעממת, או שיחה שלא מבינים כלום ואפילו חוסר אמינות מידי פעם... בדר"כ אלו אנשים חמודים וטובים שחבל לראות אותם מתקשים ככה ולא יכולים להתבטות כמו שהיו רוצים. רציתי לשאול מה ניתן לעשות לגבי הבעיה הזאת והאם יש איזה שהם תרגילי דיבור שיכולים לעזור ולפתח את "מיומנות" השיחה...? תודה רבה,

לקריאה נוספת והעמקה

הינך מתאר קשיים בתחום הפרגמטיקה או השימוש בשפה ככלי תקשורתי, בתקשורת שתעמוד בתנאים של שיח מבוגר (רלוונטיות, אירגון המסר ויעילות מכחינת כמות ואיכות המסר) בשנים אחרונות יש נטיה לטפל באנשים מבוגרים יותר ולא רק בילדים בתחום זה, אשר נושק לליקויי למידה (אך עדיין לא מוגדר ככזה) אין "תרגילים לדיבור" בנושא זה, אך פניה לקלינאי תקשורת יכולה לסיע לאדם זה ללמוד באופן מובנה על השיח ולהתנסות במבנה שיחה וניהול שיחה, על כל התנאים הנחוצים. בהצלחה

08/12/2004 | 18:05 | מאת: ליאורה

בני בן ה10 סובל מחוסר קשב וריכוז. ניגשנו לנוירולוג ילדים עם איבחון "טובה" ולאחר בדיקה של הנוירולוג הוא המליץ על CONCERTA במשך שבועיים 16 מ"ג ולאחר שבועיים 36 מ"ג במשך חמישה ימים בשבוע. שאלתי היא האם התרופה ממכרת? האם יהיה אפשר להיגמל ממנה בעתיד? ובמה התרופה משפיעה? האם היא משפיעה גופנית ונפשית? תודה ליאורה

לקריאה נוספת והעמקה

אנא, פנה לפורום רפואת ילדים או נאורולוג ילדים. קלינאי תקשורת אינם מוסמכים להשיב לשאלות בעניין תרופות.

06/12/2004 | 21:37 | מאת: סבתא מודאגת

נכדתי בת 2 כמעט ואינה מדברת-- היא שומעת 2 שפות בבית ומבינה. מתי כדאי לקחת אותה לאיבחון ואצל מי?

חשוב שתבדק בבדיקת סינון בטיפת חלב, בגיל שנתיים ושלושה חודשים. ניתן כמובן לפנות בקלינאי תקשורת בקופה בה היא מובטחת. בכל מיקרה, בגיל זה ובמיוחד אם היא חשופה לשתי שפות עדיין אי אפשר לדבר על איחור משמעותי בדיבור. אם יש הוספה של מילים בודדות ורצון וכוונה לתקשר מילולית, אז, נירא כי היא בתחום הנורמה. העקר להמשיך להוות דוגמה טןבה לתקשורת, לא משנה באיזה שפה.... ובכל מיקרה, להיות עקביים בעניין חשיפה לשפות נוספות, מבוגר אחד ושפה אחת, מבלי לערבב או לתרגם באותו משפט.

06/12/2004 | 21:34 | מאת: סבתא מודאגת

קראתי שהורים נותנים תוספת שמן דגים לילדים עם בעיות דיבור. האם מישהוא התנשא בזה?

לקריאה נוספת והעמקה

איחס!!!

12/12/2004 | 18:49 | מאת: סבתא מודאגת

אני התכוונתי ברצינות. ישנו ספר בשם The LCP Solution וכן חומר באתר www.cherab..org בנושא ורציתי לדעת עם יש ניסיון בארץ בנושא.

06/12/2004 | 11:07 | מאת: הורים מודאגים

שלום, בננו בן שנתיים ו-3 חודשים ואנו מרגישים שלאחורנה מתפתח גמגום קל. בהברה ראשונה של כל משפט הוא נתקע וכמה שניות כאילו עוצר ואז מסיים את המילה או המשפט בסדר. לעיתים הוא נהיה אדום בפנים או מתאמץ רבות. יש לציין כי לאחרונה התפתחה לו השפה משעותית. שני הסבים שלו מגמגמים אך לא בצורה קשה. מה ניתן לעשות? יש לנו פגישת אבחון אצל קלינאית תקשורת שבוע הבא אך לפי הסיפור האם יש סימן לחשש או שזה נורמלי בגלל הגיל וההתפתחות? האם גמגום הוא גנטי? האם הוא ניתן לטיפול בגיל כזה?

לקריאה נוספת והעמקה

את מתארת שלב נורמלי התפתחות הדיבור, במיוחד קשור להרחבה של אוצר המילים וכישורי השפה. מכוון שיש מגמגמים במשפחה, הדאגה ברורה, אך לפי תאורך עדיין מוקדם להתיחסות מעבר לשלבי התפתחות נורמליים. תוכלי לקבל יותר מידע ב"שאלות ותשובות" באתר קלינאי התקשורת וכן באתר זה, על ידי חיפוש בתשובות שנתתי בעבר. אתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.li

05/12/2004 | 13:56 | מאת: אורית

שלום, בני בן שנתיים והוא עדיין לא ממש מדבר, הוא הוגה מעט מילים ברורות וגם אומר הברה אחת ממילה שלמה (נניח נעלים הוא אומר רק נ). מעבר לקושי בדיבור הוא מבין הכל ועושה כל מה שמבקשים ממנו, אני מקריאה לו הרבה ספרים, הוא רואה מעט קלטות, מבחינה מוטוריקה עדינה ומוטוריקה גסה אין שום בעיה. הוא עבר בדיקת שמיעה והבדיקה יצאה תקינה. האם יש משהו שאני יכולה לעשות על מנת לעזור לו לזרז את הדיבור ? תודה רבה אורית.

לקריאה נוספת והעמקה

בעקרון, תפקידך לגרות ולספק דוגמא ל"חוקר הקטן" שצריך לגלות את הדיבור והשפה. גיל שנתיים הינו בגבול ועדיין יש לו זמן להמשיך להתקדם. מכוון ששמיעתו נבדקה והוא בסביבה מעודדת תיקשורת אין כרגע דבר לעשות, פרט לגריה עקבית, שמוש בשפה תקינה ו"פשוטה" ומשחקי חיקוי בכל ההבטים (מילוליים ולא מילוליים) בגיל שנתיים ושולשה חודשים הילד יוזמן לבדיקת סינון בטיפת חלב, ואז, במידה ולא עובר את המבחן, יהיה מקום לפניה לקלינאי תקשורת בקופה בה הינך מבוטחת.... לביצוע איבחון וקבלת הדרכה, וכן למעקב בידי איש מקצוע. העקר, אם יש שינוי לטובה (הוספה של מילים וצלילים בכוונה לתקשר, הרחבה של התקשורת והכוונה לתקשר וכן מגוון יותר רחב של צלילי דיבור) אז, הוא בתהליך ומוקדם עדיין לדאגה.

03/12/2004 | 17:43 | מאת: סימון

רציתי לשאול שאלה , אולי מישהו יוכל לעזור לי לעיתים די קרובות כשאני מדבר מתבלבלות לי האותיות הראשונות בין המילים עצמן דהיינו, רציתי לומר חדר נקי ובפועל יוצא לי : נדר חקי.... תודה מראש....

לקריאה נוספת והעמקה

תשים לב ותדבר לאט!

03/12/2004 | 00:27 | מאת: אמא של שקדיה

יש לי ילדה בכיתה ב והיא מקסימה ומדהימה צאוד אוהבת מפנקת , מאוד חברותית ולא איבחנתי בעיה מאז שנולדה , בגן חובה אמרה הגננת שהיא קצת איטית , עשיתי לה איבחון בריפוי בעיסוק שהיה תקין לגמרי בבית הספר החלו הבעיות שהיא לא השתלבה בקצב של הקריאה כמו כולם היא גם קטנה בגיל בן לדי הכיתה הכיתה היתה גדולה ללא סייעת והיא נבלעה בכיתה , המורה אחרי חודשיים קראה לי ואמרה שיש לה ניסיון עם ריטלין וכל הילדים שלה לקחו ריטלין ועוד הסבירה שלילדה שלי יש קצרים ונתקים במוח שהיא תטצרך לחיות עימם. ביקשה שאקבע תור לנאורולוגית, אמרתי לה בסדר וכמובן לא קבעתי כי לא תיכננתי תת לה ריטלין זו ילדה חמישית ואיניני חושבת שכך צריך להתמודד עם בעיית קריאה על ידי תרופות כימיות , הילדה לא היפרית , היא רגועה רק מתקשה בהשיגיים, לקחתי לה מורה פרטית שלוש פעמים בשבוע והיא התקדמה בקצב קל ביותר , אך למדה לקרוא לא קוראת שוטף אך מכירה את כל הצללים . בתחילת כיתה ב שוב הופעל לחץ על ידי המורה ששקד תקבל עזרה קבעתי תור לנאורולוגית והיה לי רושם שהיא התיחסה רק למה שהמורה כתבה ולא לכך שהיא בבית מתפקדת בסדר ללא שום בעיות והפנתה אותנו להמשך איבחונים כי הבינה ממני שלא אתן לילדה שלי ריטלין קבעתי לה איבחון בניצן אך אני לא רגועה בקשר להמשך

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אתי, רק אתמול הייתי בכנס שעסק בילדים עם ליקויי למידה וקשיים ברכישת הקריאה הינו אחד המאפיינים. נכון עשית שקבעת תור לאבחון בניצן, הם הגוף הכי מוסמך היום להערכה ובעקר, למתן תוכנית עבודה לעזרה לילדים עם ליקויי למידה. המורה עשתה שגיאה רצינית בהמלצה על טיפול תרופתי ופגעה ביחסי אמון ועזרה שצריכים להיות ביניכן, חבל! אולי תלמד להזהר בדבריה, במיוחד שהמלצות לטיפול תרופתי או אחר, ללא איבחון ותוכנית לימודים ייחודי. אם שקדיה התקדמה לאט עם המורה הפרטית, אז נכון עשית שהעמדת מורה לעזרתה! בכל מיקרה, בהצלחה

שלום, גיליתי לאחרונה שיש לי קשיי דיבור בפני אנשים חדשים שאני מכיר, אם זה מכרים , דודים וחברים שלא ראיתי הרבה זמן , מנהלים בעבודה (או כל אדם בעל עמדה בכירה ולא משנה איפה) ואפילו בדייטים עם בחורות... הייתי רוצה ל"שמוע" מה המניעים לתופעה הזאת, כלומר, ברגע שאני מתחיל לדבר עם אחד מסוגי האנשים שרשמתי למעלה אני ניתקף ב"הלם" כזה, פשוט לא יודע מה לומר ואיך לומר, ולעיתים השיחה מתחילה ומסתיימת כמשעממת... אני מאוד מוטרד מזה לאחרונה מכיוון שזה פוגע מאוד בשיווק העצמי שלי בפני אנשים אחרים ומונע ממני להתקדם הלאה... חשוב לציין שעם אנשים שאני מכיר, אם זה ידידים טובים , אמא שלי וכו'... הדבר לא קורה (כמעט ולא קורה) בגלל שאני מרגיש מעין ביטחון וחופשיות לדבר על הכל. מקווה שהסברתי את עצמי כהלכה, הייתי שמח לשמוע מהי דעתכם בנושא , מהי הבעיה ? וכיצד ניתן להתמודד איתה ? תודה רבה, :)

לקריאה נוספת והעמקה

אתה מתאר מצב מוכר לכולנו, חרדה ופחד במעמד של שיחה עם אנשים חדשים או מוכרים בעלי עמדה. יש מידה של חרדה חברתית מתאימה ונחוצה כדי להחזיק אותנו בדריכות ובקרה גבוהים, על פי המצב הנתון...... במידה ולא מקפיא ומונע מאיתנו לבוא לביטוי. ברור שבין אנשים מוכרים וקרובים נתנהג בחופשיות! במידה וה"תופעה" תעשה תורדנית או מגבילה בקשריך והתפתחותך, פנה לפסיכולוג אשר יבדוק איתך את מצב הביטחון העצמי ויעזור לך לגלות את נקודות החוזק האישיים שלך, כדי להתמודד במצב מוכר וטבעי זה. בהצלחה!

03/12/2004 | 01:04 | מאת: F_Castro

שמחתי לשמוע שזה מצב מוכר וטבעי... אצלי בכל אופן הבעיה לא ממש קשה או מטרידה באופן מחריד. אבל אין ספק שזה פוגע בי וביכולות שלי, אני אנסה ליצור קשר עם פסיכולוג למרות שאני גר בחו"ל ויהיה לי קשה עם זה. אולי אני בעצם ינצל את ההודעה לחיפוש פסיכולוג שמדבר עברית במדינת פלורידה שבארה"ב. יש מישהו?! ( ניראה לי שיהיה קשה) תודה בכל אופן , גב' קורנברוט. :)

30/11/2004 | 21:13 | מאת: ברוריה

שלום אני אם לילד בן שנתיים ועשרה חודשים שאינו מדבר ברור הוא מהין את הנאמר לו ואף יכול לחזור על הברות ברוב האותיות אך כאשר הוא מדבר נראה שהוא פשוט מתעצל לומר את ההברות והוא אומר ממים ונונים במקום למשל אני נה נך - אני אוהב אותך, אני נה גוגיה- אני רוצה עוגיה אלום - שלום, וכו' כשמבקשים ממנו לומר כל הברה לחוד הוא חוזר במדוייק אבל כשאומרים את כל המילה הוא שוב חוזר לומר נכון. שאלותי: 1. האם זה נורמלי 2. מה נוכל לעשות אם בכלל כדי לשפר זאת תודה ברוריה

לקריאה נוספת והעמקה

תאורך מתאים להתפתחות נורמלית של הדיבור. במידה ולא יהיה שיפור בפרק זמן של שלושה חודשים, כדאי לפנות לקלינאית תקשורת להערכה וקבלת הדרכה, ולטיפול, רק לאחר שיקול מקצועי מעמיק. בינתיים יש לדבר אליו בשפה ברורה, ללא חזרה, חיקוי או עידוד הדיבור הלא ברור. רצוי לא "לתקן" את דיבורו, אלה לעודד אותו להתפתחות שפה ושימוש בשפתו ליצירת קשר, לנסות להבין את דבריו ובמידה ויש אפשרות, לחזור על הנאמר על ידו בצורה ברורה, וזאת כדי להשמיעה ולהדגים את הביטו בנכון של המילים. עידוד משחקי חיקוי של הברות ומילים, יכול להיות פעילות מהנה ומתאימה, במידה ונעשת לצורך עידוד ולא כדי "לתקן" את דבריו. תחושתי שבעוד מספר שבועות תרגישו שיש שיפור ותבינו את דבריו ביתר בהירות.

05/12/2004 | 21:00 | מאת: ברוריה

תודה

30/11/2004 | 09:08 | מאת: אורית

באסיפת הורים נאמר לי שבני בן השש וחצי סובל כביכול מהפרעות קשב וריכוז. נתבקשתי לעשות לו אבחון. שאלתי היא למי אפשר לפנות. האם דרך קופת חולים? לצערי, אין באפשרותי לשלם הרבה כסף למכון פרטי - אבקש הפנייה מתאימה למקום מתאים ומוסמך על מנת שאוכל לעזור לבן שלי בלימודים ובכלל. בברכה, אורית

הפרעות קשב וריכוז באות לביטוי בחוסר שקט במהלך העורים בכתה וכשהילד נדרש להקשי במשך מהלך השיעור בכתה, ומתקה לשבת בשקט. זו למעשה אבחנה שניתנת על ידי רופא נאורולוג לילדים, בצירוף מידע מאיבחון פסיכולוגי ומילוי שאלוני התנהגות על ידי המורה והמחנכים בכתה. פני דרך רופא הילדים והוא ידריך ויפנה אותך, לפי הצורך. אין סיבה שהאיבחון יעלה לך כסף.... ביטוח הריאות שכולנו משלמים מכסה את הוצאות האבחון והטיפול בידי צוות הרפואי בביטוח הבריאות בו הינך מבוטחת.

02/12/2004 | 10:22 | מאת: אורית

ראשית תודה רבה על התיחסותך. אתמול הייתי אצל רופא הילדים (קופ"ח כללית) די התאכזבתי מהתייחסותו. אבל לטענתו אין משהו דרך קופ"ח - בררתי עם הפקידה והיא הפניתה אותי ל"ניצן" (780 ש"ח 20% החזר מקופ"ח מושלם). האבחון באופן פרטי עולה 1500 ש"ח - ואני בהחלט יכולה להבין מדוע הורים לא ניגשים לאבחון כזה כי זה מאוד יקר. ונכון לא צריך לחשבן על הילד אבל זה המצב לצערי. טוב זה לא קשור כרגע. אבל מה דעתך על אבחון באמצעות "ניצן"?

28/11/2004 | 00:01 | מאת: עינת

שלום רב, בתי בת שנה וחודש, יש לה אוצר מילים של כ- 20 מילים (לא כולן "מילים" ברורות, אבל יש צלילים קבועים לחפצים קבועים). מבחינה התפתחותית הכל בסדר גמור. שמתי לב שבמקום ג' היא הוגה ד' (הברווז עושה דה-דה-דה) ובמקום ק' היא הוא ט' אני יודעת שהיא עדיין קטנטונת אבל האם זה מנבא בעיית היגוי עתידית?

לא יודעת! בכל מיקרה, הצלילים האלו נרכשים באופן ספונטני "מאוחר יחסית". הטיפול בהם בגיל 4- 4.5 , לפני זה יש לה עדיין מטלות שפתיות רבות. תדברו אליה נכון ותבינו מה שהיא מתכוונת לאומר, מבלי לנסות "לתקן או ללמד אותה" בשלב זה

27/11/2004 | 22:48 | מאת: אלה

האם תינוק חרש זקוק למכשירי שמיעה מאוד משוכללים? או שהוא יכול להסתפק במכשירים דיגיטליים יחסית פשוטים (וזולים)? האם ילד עם ירידה עמוקה בשמיעה יכול בכלל להנות מכל השכלולים שמכשירים מתקדמים יכולים לספק?

תינוק נבדק ונמצא שאינו שומע? הוא זקוק למערך שיקומי מיוחד, בתחילת הדרך מכשיר שמיעה כדי לגרות את שרידי השמיעה, אשר בד"כ קיימים, ברמה תחושתית עם נענוע הגולגולת ע"י צלילים חזקים, אשר אינם ניתנים לבדיקה במהלך בדיקת השמיעה (עקב מגבלות המיכשור) לאחר שהילד מקבל גרייה כל שהיא דרך ערוץ שמיעתי ומקבל טיפול גרייתי מובנה (דרך מיח"א ומעונות יום הנהדרים שלהם) יכולים לשקול שימוש בשתל כוכליארי (שתל המסיע לילדים אלו ותוצאותיו מרשימות ביותר !!!) בעניין עלות המכשיר, מרבית המכשירים נמצאים באותה קבוצת מחירים ובארץ מכשירי שמיעה לילדים, עד גיל 18 מכוסם על ידי משרד הבריאות. המחיר לא צריך להיות שיקול במתן מכישר שמיעה לתינוק! החשוב הינו בשימוש העקבי ובשילובו של בתינוק במערכת טיפולים ייחודית.

23/11/2004 | 20:38 | מאת: רותם

שלום, הייתי מעוניינת לדעת היכן ניתן כיום ללמוד מקצוע זה, והאם תואר שני הוא הכרחי להמשך עבודה בתחום. תודה מראש

עייני בפרק זה באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il

22/11/2004 | 13:10 | מאת: דנה

יש לי ילדה בת 4 שלא הוגה ק ו-ג כלל (לא בסוף, התחלה או אמצע מילה) התחלנו בטיפול אצל קלינאית תקשורת(4 פגישות) אך יש התנגדות עזה מצד הילדה לשתף פעולה הילדה מודעת לבעיה ויודעת לשם מה הולכים לקלינאית , לי נראה שההתנגדות נובעת בין השאר מהקושי להתמודד עם קושי ואי הצלחה מיידית (היא רגילה להצליח ו"לנצח" במצבים שונים וחוץ מזה היא קצת ביישנית ונבוכה בסיטואציות כאלה) 1. האם הגיל מתאים לטיפול? 2.מה יקרה אם לא נטפל בזה? 3.מה לגבי לעשות תרגילים בבית? מומלץ? 4. האם את יכולה להמליץ על קלינאית שתיהיה כיפית וגמישה?

לקריאה נוספת והעמקה

לדעתי עדיין מוקדם, גיל הרכישה הטבעית להגאים אלו הינו 4 וחצי, ואני מאמינה שילד שהוא מוכן לרכישה עושה זאת בקלות יחסית ובכיף, כשהוא בשל נבחינה פסיכומוטורית. בינתיים הילדה מתנסה בחוויה של אי הצלחה שרק יכולה להשפיעה לרעה בשלב זה. המלצתי, כעת, תפסיקו את הטיפול ובעוד חצי שנה תחדשו אותו, אצל קלינאית שתקבלו אליה המלצות מאנישם שהיו בטיפול או לחלופין תתרשמו מהקשר שלה עם הילדה ותתיחסו לפגישה הראשונה כפגישת הכרות ותחליטו על ההמשך רק לאחר הכרות ראשונית. בכל מיקרה, לא כדאי לנסות להעמיס אליה בתירגות בבית... העבודה בבית משלימה את הנעשה בטיפול, לא כתחליף אלה כתוספת. נסיון מצידכם, יכול לקלקל לעתיד יותר מאשר לסיעה. בכל מיקרה, יש סיכוי שהילדה תרכוש את ההגאים באופן ספונטני, במהלך החצי שנה הקרובה, ללא התערבות מצידכם אלה כחלק של הבשלה והתבגרות טבעית. אשמח לשמוע מכם את החלטתכם בהמשך. בברכה,

19/11/2004 | 00:05 | מאת: דני

למישהו יש מושג היכן יש בתי ספר מיוחדים לידי adad במגזר הדתי החל מכיתה ז

לקריאה נוספת והעמקה

פנה למינהל החינוך באיזור מגוריך. בעקרון, במגזר הדתי, ביה"ס העצמאיים אין שרותים לטיםול בילדים עם קשיי קשב וריכוז. אפשר גם לפנות ישירות למשרד החינוך ולשאו שם! בהצלחה

04/12/2004 | 21:26 | מאת: חנה

ישנם שני ישיבות של "בני חייל" לילדים עם ADHD , אחד בירושלים ואחד בשומרון. זה עוזר רק מכיתה ז. כאן בבית שמש , פתחנו בית ספר ייחודי פרטי לילדים שהמסגרת הרגילה לא מטיבה להם.לפרטים, אפשר לפנות אלי בטלפון 054-6258856

18/11/2004 | 21:54 | מאת: מירב

שלום פרידה, שמחתי לראות שחזרת. הבטחתי לך עידכון לגבי בני,בן 3,שאובחן כדיספרקטי וניהלנו גיון מעמיק לגבי המסגרת המתאימה לו.הימלצת לנו על גן שפתי. אז ככה: ב"ה, בני מתקדם בצורה יוצאת מן הכלל. ניראה שהצוות שם מקצועי ומבין ענין. (עכשיו אני מבינה כמה זמן ביזבזתי עם הקלינאית של קופת החולים...).מובנות הדיבור השתפרה, קל לו יותר לקבל חוקים ובכלל, ניראה שהעולם פחות מאיים. כמובן שיש עליות וירידות,והדרך עוד מ-א-ד ארוכה, אבל כיף לראות שיפור. אם זכור לך, הפחידו אותנו שהילדים בגן שפתי "נמוכים" מבחינות רבות,מעבר לשפה. יש לך מושג מדוע קלינאיות התקשורת לא מפנות גם ילדים "גבוהים" לגן שפתי, ובכך פותרות את הבעיה לעוד המון הורים מתלבטים, ואולי עוזרות לילדים הגבוהים להתקדם בגן השפתי? ועוד שאלה:האם ידוע לך על קיומה של קבוצת הורים,או פורום הורים לילדים עם בעיות תקשורת מסוג זה?

לקריאה נוספת והעמקה

לצערי לא ידוע לי, אבל אולי זה הזמן להתחיל משהו, של קבוצת הורים לעזרה עצמית? שמחתי לשמוע על השיפור וההתקדמות בברכה

18/11/2004 | 17:28 | מאת: ש.ג

פרידה שלום, בני בן 5 ושלושה חודשים מטופל מגיל 3 אצל קלנאית עקב איחור בדיבור ,כיום לאחר מאמצים רבים הבנת השפה היא בהתאם לגילו אך הבעת השפה מתאימה לגיל 4 ,(הילד בגן רגיל) בנוסף יש בעיית דיספקרסיה .בשיחתי אצל הגננת התברר לנו שהילדים צוחקים עליו בגלל ששר בקול רם ולעתים לא כל כך ברור(הוא עבר 2 ניתוחי צינוריות עקב ירידת שמיעה),וגם בשעת האוכל יש ציחקוקים כי נופל על הרצפה אוכל וכו.הוא מטופל אצל מרפאה בעיסוק ,האם מצב זה הוא נורמלי או כדאי להעביר לגן אחר ,לגננת יותר מנוסה שיודעת להעמיד את הדברים על מקומם ולא "להתעלל" בילד(הגננת צעירה מאוד ולא כל כך מנוסה) האם זה יפתר ?

לקריאה נוספת והעמקה

הבעיה הינה בחברה כולה, לצערי! כמובן שיש מקום לשוחח עם הגננת וגם עם הפסיכולוג בגן ולחנך את הילדים לקבלה וסובלנות הדדית. בנך ודאי יפגוש בחייו ילדים ובוגרים חסרי רגישות ויהיה זה תפקידך ותפקיד כולנו לעזור לו בעמידה מולם, יחד עם זאת, בגיל הזה ילדים לא "צוחקים" אלה יותר מציינים את השונה והתגובה שלהם תלויה בעקר בתגובת המבוגרים סביבם. להעביר את הילד לגן אחר יכול להיות פתרון אבל אינך בטוחה מה יהיה בגן החדש, אולי תארגני מפגש בין המטפלים בבנך והגננת כדי ללבן את קשייו ונקודות החוזק שלו, ולעשות ביחד תוכנית פעולה....... יש גם מקום לבדוק מה הקשיים שמושכים תשומת לב ולאמן אותו כדי שלא יפריעה לילדים האחרים, וכו' בהצלחה

18/11/2004 | 11:39 | מאת: מעדיף לא להזדהות

שלום רב! אני בחור בן 19.5 (מתגייס בקרוב לצה"ל) ושמתי לב במהלך השנים האחרונות שקשה לי לדבר נורמלי עם אחרים. אנשים מעירים לי שאני מדבר מהר ותוך כדי כך "בולע" מילים וכד'. תופעה זאת מתבטאת מאוד כשאני מתרגש. זה גורם לי לשתוק בקרבת אנשים כדי לא לגרום למקרים לא נעימים. לפני כל משפט שאני אומר אני חושב האם יש בו איזה מילה מסובכת שאני אתקשה לומר או אבלע. אני מנסה להאט את קצב הדיבור שלי ולא לבלוע מילים אבל ללא ממש הצלחה. אני שואף להגיע לתפקיד פיקודי בצה"ל ואני פוחד מאוד שדבר זה לא יתן לי להגיע לכך. (ובכלל זה פוגע לי באיכות החיים...) שאלתי היא האם ניתן לטפל בזה? האם יש סיכוי לטפל בזה בחודשים הספורים שנותרו עד הגיוס (4 חודשים)? האם הטיפול יקר? האם פניה לטיפול כשלהוא עלולה להפריע בהמשך החיים? אשמח מאוד לעזרה! תודה רבה ויום טוב!

לקריאה נוספת והעמקה
18/11/2004 | 14:42 | מאת: מעיין

שלום. אני אומנם לא רופאה אבל יש לי קצת ניסיון בכל מה שקשור לבעיות בדיבור ובעצם גמגום. יש רמות שונות של גמגום החל מרמה קלה וכלה בקשה שממש קשה לדבר. בד"כ הגמגום מופיע בגיל קטן אבל הוא בהחלט יכול להופיע גם בגילאים כמו שלך. אני ת 22 וסובלת מגמגום יחסית קל בערך מגיל 10,11. בעיקרון הפתרון הטוב לגמגום זה לפנות לקלינאי תקשורת.אני למשל מטופלת אצל קלינאית תקשורת באיזור מגוריי קצת יותר מחצי שנה. היא כל הזמן אומרת לי שאין נוסחת קסם להעלים את הגמגום ואין תרופות מסוימות פשוט צריך להתמיד בתרגולים שהיא נותנת לי.התפקיד של הקלינאי תקשורת זה לעזור לסובלים מגמגום לשלוט על הדיבורו וללמוד לדבר ברצף כדי שלא תתקע. אני מבינה שאתה נמצא במצב של תסכול ופחד אז אני ממליצה לך לברר על קלינאי תקשורת באיזור מגוריך.(אני יודעת שיש גם השתתפות בכסף מטעם קופת חולים) ובינתיים מה שאני מציעה לך זה לדבר לאט! הגמגום קורה בעיקר כשמדברים מהר ובולעים את המילים. תדבר בצורה מתונה ובלי לחץ..תדבר בלי לעצור בין מילה אחת לשנייה אלא תדבר ברצף..יקשיבו לך ויבינו אותך עד הסוף. כמובן שאלו טכניקות שדורשות תרגול אבל בהחלט אפשר לעקוף את הבעיה הזו..ובקשר לתפקיד בצהל -אל תוותר עליו אם זה מה שאתה רוצה! אתה יכול להצליח בכל מקרה..מקווה שעזרתי לך בינתיים אז אני מאחלת לך המון בהצלחה!

אתה מתאר תופעה של "דיבור חטוף" היא קשה לטיפול, אך עם מוטיבציה ומודעות מצידך וקלינאי תקשורת מסורלעניין אתה יכול לשפר את תפקודך והרגשתך. פנה לטיפול ונצל את התקופה עד גיוסך. תןכל למצוא קלינאי תקשורת דרך האתר של קלינאי התקשורת או דרך קופ"ח בו הינך מבוטח. לצערי בגילך הטיפול איננו כלול בסל השרותים ויהיה אליך לשלם באופן פרטי. בהצלחה

17/11/2004 | 13:11 | מאת: שלמה

אני אב לילד עם הפרעת קשב וריכוז שלא נתן לילד ריטאלין בגלל תופעות הלוואי קראתי על הקונסרטה ורציתי לדעת יותר

פנה לרופא ילדים או רופא נאורולוג לילדים.

17/11/2004 | 13:11 | מאת: שלמה

אני אב לילד עם הפרעת קשב וריכוז שלא נתן לילד ריטאלין בגלל תופעות הלוואי קראתי על הקונסרטה ורציתי לדעת יותר

גם לקונצרטה יש תופעות לואי-אבל היא יותר יעילה ועוזרת מהריטלין-כדאי שתפנה לאיש מומחה רפואית בעניין זהץ

אני לא שמעתי על התרופה החדשה הזו אך שמעתי על מוצרים הרבה יותר יעילים (יש לי עדויות מאנשים שהשתמשו ועדיין משתמשים). המוצרים הם חיצוניים, לא לבליעה בכלל, והשימוש בהם מביא לתוצאות מדהימות. שלמה, אני לא מעוניינת לפרסם בפורום זה, אך אם אתה רוצה לשמוע פרטים יותר מדויקים, תוכל ליצור איתי קשר דרך המייל הנ"ל

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

17/11/2004 | 10:04 | מאת: לירז

שלום.. אני בת 22 ומגמגמת בערך מגיל 10,11. הגמגום עצמו לא קשה אבל יש מקרים ומצבים שבהם הוא מחמיר..בד"כ במצבים שאני מסבירה את עצמי ובמצבי לחץ.. הרבה אומרים שזה קשור לביטחון עצמי ואני יודעת את זה פשוט אני לא מבינה איך ליישם את זה בפועל? כלומר איך אני אעלה את הביטחון העצמי שלי בכל מה שקשור לגמגום? אני מטופלת אצל קלינאית תקשורת ולפעמים זה עוזר ולפעמים יש החמרה..מה לעשות?? אני נואשת!

דבר ראשון, קבלי את התופעה ביחס המתאים.... מדובר על קושי בקצב הדיבור והוא כניראה לא יחלוף, ודאי יהיה יותר קל, עם הזמן. לך יש נטיה להפרעת קצב וזה בטבע שלך, אל תלחמי, תתיחסי אליו כמו לאלרגיה, מופיעה ונעלם, מבלי שיכולים תמיד לדעת מה הגורם לשיוניים בהופעתה. מה שכן, ככל שתהיי מותרדת, דואגת ומתוחה הדיבור יהיה יותר קשה! אולי כדאי לך להתיעץ עם קלינאית אחרת, עם גישה שונה? אולי היא תצליח להקל אליך את תחושותיך בקשר לדיבור. במידה ותרגישי שהדיבור מונע ממך לבוא לביטוי באישיותך, אולי אז, כדאי להתיעץ גם עם פסיכולוג שיסייע בעדך לקבל פרופורציה לדיבורך בתוך אישיוך ומעשיך. ובכלל, אולי קצב שוני הוא חנוני ואישי......!

15/11/2004 | 13:35 | מאת: טובי

אני אמא לילד בן שנתיים ושלושה חודשים מאובחן עם PDD NOS אני מרגישה כי עיקר הבעיה עם בני (בן שנתיים וקצת) היא היכולת לעבד את המידע בעיקר בתחום השמיעתי. זה מתבטא בעיקר בזה שניתן לקבל ממנו תגובה או שיתוף פעולה רק אם הוא רואה את החפץ. אפילו בשאלה האם הוא רוצה בקבוק? הוא יגיב רק אם הבקבוק יהיה מול עיניו. כיצד ניתן לעבוד על הערוץ השמיעתי ולחזק אותו? בדקנו במרכז טומאטיס אבל הוא קטן מדי לטעמי לטיפול כזה. האם זה מעיד על יכולת הדיבור העתידית שלו? בנתיים הוא מז'ברש ואומר כמה מילים בודדות (בעיקר קולות של חיות) אשמח לכל עצה

לקריאה נוספת והעמקה

בנך מאובחן כסובל מפגיעה ביכולת התקשורתית שלו, והערוץ השמיעתי הינו אחד מהערוצים בהם מתבטא הפגיעה, לכן אי אפשר לבודד אותו מיתר תפקודיו. האם בנך משולב במסגרת חינוכית מיוחדת? במידה וכן, תתיעצי עם קלינאי התקשורת לגבי ערוץ השמיעתי וחיזוקו. יכול להיות שהבעיה שלו ברמה של הסימבוליזציה של החפץ ולא בערוץ השמיעתי, ואולי כן??? פני לקלינאי המטפל בביתך וקבלי עצה משמעותית לה ולך ולא תשובה מ"הספר" בברכה,

15/11/2004 | 09:31 | מאת: ענבל

רציתי לשאול לגבי הנוירופידבק האם יש תוכנה שמתאימה לעבודה בבית? והיכן נמצא מכון כזה באיזור חיפה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

את מציינת שיטה לעיצוב ההתנהגות על ידי קבלת היזון חוזר על ההתנהגות, לא מבינה מה את צריכה או באיזה תחום של ההתנהגות, לכן אין ביכולתי לסיע לך, מצטערת.

13/11/2004 | 12:28 | מאת: א רויטל

ביתי בת 8 וחצי עם קשיים חברתיים וקושי בהבנת מצבים חברתיים. כמו כן מדווחת על קושי בהבנת הוראות משחק (למשל בשיעורי התעמלות) . אומרת שמרגישה קושי בהבנת הנקרא תחושה שכשהטקסט ארוך איננה זוכרת , אך עם שאלות מכוונות נראה שיש הבנה וזכירה. כמו כן ללא צנזורה בשיחותיה עם הסביבה , פשוט אומרת הכל , גם דברים שהשתיקה יפה להם בסיטואציות מסויימות. בשיטותי ברשת נתקלתי במושג "פרגמטיקה של השפה" האם זהו טיפול המתאים לה? ואיך ניתן לזהות קלינאי תקשורת שזו מומחיותו?

לקריאה נוספת והעמקה

רצוי לארוך לה איבחון מקיף, אולי במכון להתפתחות הילד (אם יסכימו, עקב גילה) בכל מיקרה, תאורך מתאים למושג חדש - ליקוי למידה לא מילולי. האבחנה ניתנת על ידי רופא נאורולוג מומחה לילדים. פני לרופא הילדים של הילדה ובקשי הפניה לאבחון אצל רופא נאורו-פדיאטרי. (רק אתמול חזרתי מכנס של המכונים להתפתחות הילד, שם הגדירו יפה את הההתנהגויות שאת מזכירה!) פניה במקביל לקלינאי תקשורת יכולה למקד את הקשיים, אך לא תיתו אבחנה מבדלת, לשיקולך.

ברצוני לדעת על שיטת הנוירופידבק כטיפול בהיפראקטיביות (ADHD) בהשוואה לטיפול תרופתי- רטלין. מהיכן ניתן להשיג חומר מהימן ועדכני לצורך עבודה?

21/11/2004 | 19:39 | מאת: נחמי

ברצוני לדעת על שיטת הנוירופידבק כטיפול בהיפראקטיביות (ADHD) בהשוואה לטיפול תרופתי- רטלין. מהיכן ניתן להשיג חומר מהימן ועדכני לצורך עבודה?

12/11/2004 | 22:33 | מאת: חן

שלום קורה שביתי מתעוררת בבוקר עם פריחה (בצקתית) והיא נוטלת זילרג'י. מאחר והיא זקוקה גם לריטלין אני מעוניינת לדעת אם ניתן ליטול את שתי התרופות בו זמנית (ריטלין וזילרג'י). תודה

לקריאה נוספת והעמקה

פנה לפורום המנוהל על ידי רופא.

אני לאורך שנים קיבלתי טיפול שגוי קלונקס ולפני כן קסנקס רציתי להגיד לך שהרטלין עוזר לי בצוןרה בלתי רגילה בתיפקוד בחים אך גורם לי לרעד אני בן 38 וכרגע במשבר מהסיבה שעד שמשהו עוזר לי בריכוז והתנגותית אני לא יכול להשתמש בו הוספתי כודור שנקרא דרלין שמוריד את הרעד לאחר שיכנוע של הפסיכאטר מה דעתן בנושא מבלי לפחד להביא דעה בתודה על התיחסותך.

לקריאה נוספת והעמקה

אין זה תחום העיסוק שלי, ואין לי מה להגיד. התיעץ באתר של סיכיאטריה או יותר טוב, ברופא שלך!

11/11/2004 | 20:49 | מאת: אריאל

פרידה שלום! אני זמר בלהקה צבאית, לפני חודשיים נתגלו אצלי 4 יבלות על מיתרי הקול. התחלתי לקחת שיעורי פיתוח קול והמורה נתנה לי תרגילים ותוך חודש נעלמו כל היבלות, לאחר מכן היה לי רפלוקס וגם מזה החלמתי ע"פ בדיקה שעשיתי לפני מספר ימים אצל אא"ג שאמר שאין נגעים על המיתרים והכל תקין פרט לעובדה שאין סגירה במיתרים בפעולה של פונציה קולית והמליץ על תרגילי קול בלבד. רציתי בבקשה לדעת מדוע אין סגירה אם הכל תקין ואין יבלות? האם ייתכן שמיתרי הקול "התרגלו" לא להיסגר בגלל היבלות? מה אפשר לעשות? אני מרגיש שאחרי דיבור ממושך (למרות שאני מדבר בטון הטבעי שלי כדי למנוע מאמץ קולי) קולי מתעייף. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

הפקת קול מתבצעת לאחר פעילות מתואמת של מספר מערכות אין באבלנות של רפואית אאג' מצב של 4 יבלות, מקסימום 2 וכשזה כתוצא משימו בקול, הם מופיעים במקום ספציפי המעיד על מקורם. שעורי פיתוח קול הינם מיועדים לשירה, לא לדיבור... הם גורמים למאמץ ושימוש רב במערכת הפקת הקול ולא פותרים את הבעיה על רקע של מימוש לא נכון בקול.... מורים לזימרה אינם יודעים אנטוני הופיזיולוגיה ואינם מוכשרים לטפל ב"מחלות של הפקת הקול" הם מלמדים לשיר ובשירה שי מאמף רב על מערכת הפקת הקול,,,,, רבים הזמרים שנכנסים לבעיה קולית, הדבר הראשון שמומלץ הינו מנוחה משירה וטיפול קול אצל קלינאי תקשורת לשם שיפור השימוש במערכת הקול לדיבור, לאחר שיש הטבה בדיבור, רק אז, יש מקום לשיעורי שירה. המלצתי, פנה עם האבחון לקינאי תקשורת שיסביר, ופענח ובעקר וטפל בקולך כדי לאפשר לך תפקוד תקין ומניעת עייפות קולית. באשר לסגירת המיתרים, לא שייך להאלמות של היבלות (אם היו באמת, הם אינם מעלמים תוך חודש) מי עשה אבחנה של 4 יבלות? ודאי לא רופא מומחה ברפואה אאג'...... יש לצבא מערך של טיפול קול, במכון הרעש בתל השומר, בקש הפניה לקלינאי תקשורת שם, בהצלחה

12/11/2004 | 10:22 | מאת: אריאל

תודה על התשובה המפורטת והברורה! המורה שלי בנוסף להיותה מורה לפיתוח קול, היא גם קלינאית תקשורת מוסמכת, היא נתנה לי תרגילי קול (בקלטת) שאני אמור לעשות מדי יום. אם כך, מדוע יש בעיה בשיעור בשבוע? הרי היא מנסה ללמד אותי לשיר בצורה של אי לחץ במיתרים! ככה שלא יהיה שום מאמץ... בקשר לאא"ג: הרופא כתב 2 יבלות קטנטנות סימטריות בשליש קדמי ואמצעי (לפי מה שזכור לי) ואני כנראה פירשתי לא נכון שיש לי 4 יבלות... בכל מקרה לאחר חודש הן נעלמו (בבדיקת אא"ג) אני אשמע בעצתך ואלך גם לקלינאית תקשורת בתל השומר דרך הצבא, תודה רבה!

27/12/2004 | 13:11 | מאת: מיכל

אני בת 32 עם אסטמה קשה, עבדתי בשיווק ותוך כדי נעשיתי צרודה, עזבתי את מקום עבודתי, לאחר לידה ומאז נשארתי צרודה גם ללא מאמץ (צרידות כרונית). לאחר בדיקת רופא א.א.ג, הומלץ לנתח, הובחן בבדיקת לרינקס, נודולים קטנים שפירים למראה, במעבר 1/3 קידמי דו"צ המפריעים לאדוקציה,, הופניתי לניתוח DML ואח"כ לטיפול בדיבור. אנא המליצו לי על מנתח בתחום זה, ופרטו את תהליך הניתוח, ההשפעה, הסיכון וכו'... בתודה מקרב לב מיכל

09/08/2006 | 09:41 | מאת: בילי

בני כיום בן 9, סובל מצרידות כבר מס' שנים בנוב' האחרון אובחן על רופא א.א.ג כי יש לו יבלות והוא צריך טיפול של קלינאית תקשורת. קלינאית התקשורת איבחנה אותה ואמרה כי אינה מתאים בשלב זה לטיפול (הוא סובל מבעיות קשב וריכוז) הצרידות מחריפה ולכן פניתי שוב לרופא, הוא לא ממליץ על ניתוח להסרת היבלות ואני לעומת זאת מתעקשת שכן. ידוע לי כי הסבירות שהיבלות יחזרו הוא גבוה, אך עד שהן יחזרו אולי הוא כבר יהיה בשל מספיק כדי ללכת לקלינאית תקשורת. אשמח לשמוע עצותץ

10/11/2004 | 22:29 | מאת: מיה

שככתי לציין כי לפעמים קשה לו לבטא את עצמו גם בעל-פה וגם בכתב (לפעמים משתמש בניסוחים מסורבלים ומשמיט מידע שחיוני להבנת כוונתו) הדבר בולט מכיוון שזה לא תואם את העובדה שהוא בחור חכם, מוכשר ודעתן.

כפי שציינתי, תהיי חברה טובה, קבלי אותו ותעזרי לו, על פי בקשתו......

10/11/2004 | 22:21 | מאת: מיה

חבר שלי, בן 24 ונראה לי שיש לו בעיה כלשהי בתקשורת. הוא אינו יוצר קשר עין - לא בשיחה ולא באף סיטואציה אחרת, עם אף אדם. דיברנו פעם על הנושא אבל הוא התקשה להסביר מדוע הוא נמנע מכך, הוא לא אמר בבירור אם זה מביך אותו, מפריע לו או כל דבר אחר. הוא אינו מודע לחשיבות של המבט בתקשורת בין אנשים, וכשניסיתי להסביר למה זה חשוב הוא ביטל את דבריי. לדבריו הוא התנהג כך מאז ומתמיד. האם מדובר בבעיית תקשורת? אם כן - מה נתן לעשות? האם אפשר לשכנע אותו שכדאי לו לטפל בכך?

בד"כ לא ניתן ולא רצוי לשכנע אדם שיטפל או ייתיחס לבעיה שמבחינתו אינה בעיה! יחד עם זאת, פסיכולוגים יכולים לקבוע שהוא בהכחשה לבעיה ולכן לא מטפל או מודע לה. הכל עניין של התיחסות. אני מאמינה שעצם העלאת הנושא לשיחה תספק לו חומר למחשבה ואם רוצה, יעשה משהו בעניין ואם אינו רוצה, אז אין צורך לחזור ו"להציק" לו בעניין אם את חברה שלו, תקבלי אותו כמו שהוא ואל תנסי לשנותו, זו מהות החברות........

09/11/2004 | 12:04 | מאת: סתיו

האם תופעת לווי של כאבי בטן לאחר נטילת 10 מ"ג ריטלין, ניתן למנוע ע"י מתן מזון אחר בבוקר לדוגמא: האם שילוב של חלב וריטלין מביא לתופעת לווי. איזה מזון מומלץ לתת עם הריטלין בבוקר?

לקריאה נוספת והעמקה

נא לפנות לאתר רפואת ילדים או תזונה

04/05/2009 | 18:02 | מאת: עומר

תשמעו אני בן 14 כדורסלן מצטיין אני טוב בלימודים אבל הקונסרטה הורסת לי תחיים יש לי דופק מהיר ואני בכושר אני מתחיל לגמגם אבל אני ידעתי לנאום תמיד דברים הכי קטנים מפחידים אותי וגורמים לי לחרדות אני לוכח ריטלין וקונסרטה מאז שאני זוכר את עצמי בבקשה תעזרו לי כי אני מתמותת בבקשה תענו לי לאימייל ועוד דבר אחד יש לי הזיות כל הזמן ופרפורים בלב..

07/11/2004 | 23:36 | מאת: אפי

האם קיים קשר בין חשיפה לשתי שפות (שפה אחת בבית ושפה אחרת בגן) לבין גמגום (גיל שנתיים וחודשיים) ?

לקריאה נוספת והעמקה

לא בגיל סה, עדיין אין מדובר על גימגום. חוסר שתף מופיעה בהמון ילדים, החשופים לשפה אחת, וזה חלק של תהליך רכישת השפה והדיבור

07/11/2004 | 14:22 | מאת: הילה

רציתי לשתף אותכם בתופעה מוזרה, שכשאני חושבת על משהו להגיד אז זה נמצא אצלי בזכרון אבל ככל שאני מדברת אותו ואומרת אותו אז ביזמן שאני מדברת אני שוכחת אותו וכך נתקעת ושוכחת מה רציתי להגיד באמצע הדיבור. ואין לי חרדה או משהו כזה וגם לא הפרעות קשב וריכוז ולא לקויות למידה.. זו פשוט תופעה מוזרה שקורת לי תמיד מאז שנולדתי . מה קורה לי ?

לקריאה נוספת והעמקה
07/11/2004 | 18:55 | מאת: הלוחמת

היי הילה השאלה מה זה המשהו הזה? האם מדובר על דברים קשים, עצובים, קשים רגשית להגיד? אולי זו איזשהיא עננה של עומס רגשי שמתלווה למה שאת רוצה להגיד בגלל פחד להגיד או מבוכה וכו' וכו'.

07/11/2004 | 19:16 | מאת: הילה

זהו שזה כל דבר שאני רוצה להגיד אפילו כשאני עונה על שאלות במתימטיקה זה קורה . כלומר זה לא דברים שיש בהם עומס רגשי, מבוכה, עצובים, מפחידים או קשים רגשית. זה קורה לי גם כשאני לבד ומנסה להקליט את עצמי למיקרופון .

אולי אינך מרוכזת מספיק במהלך הדיבור? אולי מחשבותיך פונות למקום אחר מאשר לתוכן השיחה? אולי הקשב שלך במקום אחר, ואת ממהרת להחליף נושא במחשבותיך, לפני סיום השיח?

06/11/2004 | 15:28 | מאת: ג'יו

שלום רב. אני רוצה לשאול שאלה בקשר לשליטה בקול. אני רוצה ללמוד לשלוט בקול שלי, אני מדבר בשקט הרבה פעמים ואנשים בקושי שומעים אותי ומבקשים לחזור על הנאמר,ואני מנסה אבל זה כאילו נתקע איפשהו,הרבה פעמים אני מנסה גם לדבר בטונים מסוימים,לשחק עם הקול וגם לא מצליחה. אני מאוד אשמח לקבל את תשובתך ועצתך. בתודה מראש.

דבר ראשון פנה לרופא אף, אוזן, גרון לבדיקת מיתרי הקול ודבר איתו על קושי בעיצוב הקול. לאחר שתקבל ממנו אישור שאין בעיה מבנית או בריאותית כללית, תוכל לפנות לטיפול אצל קלינאי תקשורת לאיבחון תפקודי ולאחר האבחון ועיון בבריאותך הכללית, תפקודך וכו' תוכל להחליט, יחד עם הקלינאי, האם יש מקום לטיפול קול מובנה או לקבלת הדרכה ממוקדת.... וזאת בהתאם לגילך, עיסוקך ורצונך. תוכל לקבל שמות של קלינאים באיזור מגוריך באגודת קלינאי התקשורת טל: 03- 9217815. בבררה

16/04/2005 | 16:42 | מאת: רוד

את יכולה לעשות עימוני קול

אני סטודנטית לפסיכולוגיה העורכת מחקר על הסיבות לליקויי למידה. תהיתי האם תוכלו להפנות אותי למקורות העוסקים בנושא זה.

חפש בסיפריה וב pubmed בהצלחה

05/11/2004 | 22:47 | מאת: סמדר

בני בן הארבע וחצי, התחיל לדבר באופן יחסי מאוחר. היו בעיות היגוי טופלנו אצל קלינאית תקשורת והיום הוא מדבר נפלא. רק לאחרונה שמתי לב שבמקום צ' הוא אומר ס'. כמו סעסועים, סיפור וכו'. הוא ילד נבון ובונה משפטים ומספר סיפורים. האם צריך לפנות שוב לקלינאית תקשורת, או שזה יסתדר. האם אני יכולה לעזור לרכוש את הצלילים הללו?

לקריאה נוספת והעמקה

הוא עדיין צעיר לחלק זה של הטיפול בהיגוי. האם יש לו מוצץ? האם מבנה השיניים שלו, תקין האם שומע את ההבדל? אם תרצי לקבל עצה אישית, פני לקלינאי... לדעתי רצוי להמתין לפחות עד כניסתו לגן חובה או לאחר החלפת השיניים, תלוי במודעות ובקושי הכללי שלהיות מובן לסביבה. מכוון שהיה בטיפול, אולי תפני לקלינאי שטיפולה בו ותתיעצי האופן אישי? בכל מיקרה, עדיין מוקדם למדי

שלום. בני בן שנתיים וחודשיים. הוא החל לדבר בגיל שנה וביחס לשאר הילדים בגילו, הוא תמיד גילה התקדמות מהירה בשפה. הוא חשוף לשפה ההולנדית כבר שנה. אנו מניחים כי הוא מבין את השפה, אך מלבד מספר משפטים, אינו דובר הולנדית. בחודש האחרון, בני מגמגם בתחילת משפט (א א א אני הולך...). בימים האחרונים, הוא רק מושך את הצליל (א...ני הולך..). שאלה ראשונה: דעתך בעניין זה. שאלה שניה קשורה בהתנהגותו עם ילדים אחרים. הוא נמצא בגן הולנדי. בכל פעם שילד מתקרב אליו, הוא מתרחק. הוא לא מסוגל להיות ביחד עם קבוצת ילדים. נראה חושש, מבוהל, לחוץ. האם לדעתך זה קשור לשפה ? אנחנו מחפשים תמיכה נפשית עבורו וקצת מבולבלים. תודה.

תשובה ראשונה לגבי שתף הדיבור..... הפרעות אלו הינם חלק נורמלי ברכישת שפה... ככל שהילד מפחת את אוצר המילים ואת היכולת לתקשר מילולית, כך הוא גם זקוק להשהיה מסויימת, כאילו מתחלי לדבר לפני שהמשפט והמילים נבחרו על ידו, המוחו, ולכן חוזר או מאריך את הדיבור, זאת תופעה נורמלית ואצל מרבית בילדים חולפת ככל שהילד מתפתח מבחינה קוגניטיבית ושפתית. זה כניראה היה קורא בכל מיקרה, גם בשפה אחת בלבד! החשיפה לשפה חדשה הינו אתגר חדש ובמידה והוא התפתחת בצורה תקינה עד עכשיו, אין סיבה "להאשים" את החשיפה להולנדית בגרימת בעיה. יחד עם זאת, אם עברתם למדינה אחרת או היה שינוי חברתי משמעותי יכול להיות שהוא זקוק לתקופת הסתגלות כדי לאפשר לו להשתלב סביבה החדשה. תנסו לתמוך בו, לעודד אותו לשחק עם הילדים, ללא הפעלת לחץ. וגם, אם אפשר, תפגישו אותו עם ילדים דוברי עברית כדי לאפשר לו לקדם את המיומנויות החברתיות, ללא השפעה של שפה זו או אחרת. תנסו גם לעודד פעילויות לא מילוליות, במיוחד בגן (בניית קוביות או משחק עם מכוניות, שוב, לשיפור מיומנויות חברתיות לא שפתיות. אשמח לשמוע על נעשה איתו.

04/11/2004 | 08:59 | מאת: חיים

שלום רב, ילדינו בן שנה ושמונה חודשים סובל מבירידה בשמיעה. בבדיקת ABR לא התקבלה תגובה אך כשמדברים אליו (ללא מכשירי שמיעה) בקול רגיל הוא מבין ןמבצע את ההוראות (ללא קריאת שפתיים). האם נתקלת בתופעה זו ? האם קיים מישהו בארץ או בכלל במתמחה בטיפול בתופעות כאלו?

לקריאה נוספת והעמקה

מה הכוונה " תופעות כאלו"? אם הבדיקה נעשת בצורה נכונה ותוצאותיה מהמנות,,, אז יש מקום לפנות למבצעי הבדיקה, באותו מרכז רפואי בו התבצע ולבקש את ההסבר שלהם. בגיל מוקדם יש סיבות רבות לקבלת תוצאות לא מהימנות (האם הילד הורדם ושכב בשקט?, האם הקולתנים היו במקום הנכון ומכשיר הבדיקה היה מכוייל נכון? ועוד ועוד. אם ילדך מטופל במסגרת ייחודית לילדים עם לקות בשמיעה, אז, רצוי שתפני לצוות הקלינאים ותשאל את האשל באופן ספציפי לילד והתוצאות. הם מכירים אותו טוב ויכולים לברר מה העניין. בכל מקרה, אם אתה לא מרגיש נוח אם תוצאות הבדיקות וההלימה לתפקוד בנך, פנה למרכז רפואי מוכר באיזור מגורך ובצע את בדיקות השמיעה במסגרתם. בהצלחה

02/11/2004 | 07:17 | מאת: tanya

שלום רב. שמי טניה ואני אמא לילד בן 3. אנחנו גרים בפלורידה 9 חודשים. אני עם ילד בבית.ילד שלי התחיל לדבר באנגלית ועברית. אנגלית אנחנו מבינים אותו , אבל עברית לא כל כך. הוא למד אנגלית רק דרך טלויזיה. לילד שלי יש המון אנרגיה ואין תחת לשבת לעשות דברים והוא לא יכול להסיק את עצמו הוא חייב אותי תמיד ולפעמים אין לך חשק. ילד מאוד מפונק כל דבר הוא רוצה ואם אני אומרת לו לא הוא מתחיל להשתגעה. כמה פעמים הוא נשך אותי. לפעמים הוא רוצה משהו ואני עסוקה לענות לו הוא יכול נתת לי מכה, אני מאוד כועסת והוא מבקש סליחה. לפעמים גם אני מאבדת שליטה ואני יכולה נתת לו מכה ואני יודעת שזה לא טוב, אבל זה יוצאה לפעמים. הילד שלי יכול באמצע החנות להתחיל לצעוק ולשתולל במידה ואני אומרת לו לא! אני כבר לא יודעת מה לעשות. אם ילדים הוא משחק יפה בדיוק 10 דקות . אני מבקשת את עזרתך. תודה מראש.

נראה לי שאת זקוקה לעזרה ממשית ומיידית ולא להמלצה כללית, כמקובל בפורום. חפשי באיזור מגוריך קבוצות משחקים של ילדים בגילו ובמקביל קבוצה לקבלת הדרכה להורות (אולי דרך בית הכנסת או שרותי העיריה בה אתם גרים) יכול להיות שיש גן בסביבה שיסכימו לקבל אותו לכמה שעות או שהם ימליצו לך על מקום לקבל הדרכה להורות. ודאי להרביץ לו ולכעוס רק מחמיר את המצב.... את מרגישה אשמה ואז את מפצה אותו, עד הסיבוב הבא! הוא גם לומד להרביץ ולכעוס..... תמצאי תמיכה בסביבה או תשאלי את הרופא ילדים של בנך, האם יש קבוצות בהסביבתכם. בהצלחה

01/11/2004 | 02:05 | מאת: טל

שלום, האם רופאים יכולים להשתלם ולהיות קלנאי תקשורת ? תודה

יכולים, כמו כל אחד שיש לו מקצוע אחר,,, החלק המשותף של הרפואה לקלינאי התקשורת הינו חלקי ועקר ההסתכלות שלנו היא על התפקוד... עם האנטומיה או הפגיעה בתפקוד, כלי העבודה שונים לחלוטין ובודאי השכר והמעמד המקצועי. רופא לא יורשה להשתמש התואר דר' לעבודה כקלינאי תקשורת!

30/10/2004 | 18:33 | מאת: אבישי

האם תסמונת לנדאו קלפנר מוגדרת כהפרעה אוטיסטית? היכן ניתן לקרוא חומר בנושא?

לקריאה נוספת והעמקה

http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=195 באתר זה יש המון מידע, לעיונך

שלום, לפני שאני נרשם ללימודם ברצוני לברר מהו שכר קלינאי\ת תקשורת. מהו מצב השוק? האם צפוי שבעקבות פתיחת לימודים במקומות נוספים יפחת הביקוש? תודה.

הביקוש רב, המשכורת בהתאם למקום עבודה... משרד הבריאות ומערכת הבריאות- הכי נמוכים (הסכמי עבודה קיבוציים של ההסתדרות) משרד החינוך - תנאי העסקה כמורים לאחר השלמת קורס של שנה לקבלת תעודה הוראה בשוק הפרטי - על פי כוחות השוק, יותר טובים לאנשים רציניים ומיומנים, בעלי כישורים מקצועיים ושיווקיים, גם יחד ניתן להתקיים בכבוד. מקצועה תובעני הדורש המשך לימודים לאורך כל שנות העבודה

02/09/2010 | 00:08 | מאת: ורד

שלום, למדתי הנדסה רפואית ואני מאד מתקשה במציאת עבודה וגם לא כ"כ מתחברת לתחום, לכן אני שוקלת לעשות שוב תואר ראשון בקלינאות תקשורת שזה תחום שיותר מדבר אלי ומרכיב חשוב בהחלטה שלי תלוי במשכורת. עשיתי בירורים וממה שהבנתי שהמשכורות נעות סביב 7000 ש"ח.האם באמת זאת המשכורת הסטנדרטית למשרה מלאה?ובנוסף אני רוצה לדעת האם המשכורת עולה במשך השנים בעקבות הותק? תודה

27/10/2004 | 12:15 | מאת: אורית.

בני בן שנה ושמונה חודשים , קלינאית התקשורת אמרה לנו באיבחון כי יש לו איחור שפתי. האם איחור שפתי מצביע על PDD? האם השניים קשורים תמיד אחד בשני? יכול להיות ילד שסובל רק מאיחור שפתי וללא PDD?

לקריאה נוספת והעמקה

אם הקלינאי דבר על איחור שפתי, אז, זהו... איחור שפתי. PDD הינה בעיה ביכולת של הילד לתקשר, שפתית ובכל המובנים האחרים.... בילדים אלו הביעה בבסיס של יכולתם לתקשר והאיחור בשפה הינו רק חלק של התמונה השלמה. ילד עם איחור בשפה הינו ילד מתקשר שלא משיג את המצופה מילדים, על פי גילם ומצבים התפקודי הכללי. רק צוות של רופא נאורולוג או התפתחותי ביחד עם צוות רב מיקצועי (כמו במכון להתפתחות הילד) יכול לקבוע איבחון של PDD ואם יש רק איחור שפתי ותפקוד תקין ביתר תחומי התפקוד, אז, אין צורך בצוות רב מקצועי, מספיקה ההתערבות של קלינאי התקשורת. בברכה,

09/01/2009 | 02:16 | מאת: טל

הבן שלי בן שלוש וחצי לאחר איבחון שנעשנ לו יש לו אחיור בשפה וכן בעיות בריפוי ועיסוק כיום התחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת ומרפא בעיסוק. הבן שלי מאוד אלים וקשה לו לשחק עם בני גילו. כיצד מתמודדים והאם יש סיכוי שלאחר מספר טיפולים יהיה ככל הילדים ומה עליי לעשות לגביי האלימות שלו?

26/10/2004 | 14:07 | מאת: זהבית

שלום, שמי זהבית ויש לי ילד בן שמונה כשהילד היה בן שנתיים לערך, עברנו גירושים! הילד קיבל את זה מאוד קשה ועבר לגן מיוחד במשך 4 שנים! שהבעיה העיקרית שלו הייתה בעיות ריגשיות! אחרי 4 שנים של טיפול בגן מיוחד הוא עבר לבית ספר רגיל לחלוטין כיתה א' הילד היה מקסים התקדם כל כך יפה והגיע למצב שהוא בין התלמידים הטובים בכתה כיתה ב' - הילד התחיל יפה את הלימודים ופתאום התחילו לו בעיות של אלימות והילד ממש לא רגוע, אני מקבלת מכתבים מהמורים דבר שבחיים לא קרה יש לציין שבלימודים הוא בסדר גמור הבעיה היא שהוא מעצבן ומציק לילדים ומגיע לא פעם ביום למצבים של אלימות לדעתי העיניין נובע מהסדרי הראייה הלא קבועים עם האבא שלו לדעתי כל פעם שהאבא לא מגיע או משהו כזה הילד פשוט מתחיל עם כל זה ועד שסוף סוף הוא מתחיל להתאזן שוב האבא מופיע והכל חוזר חלילה אשמח לקבל תשובה מממוחה לגבי העיניין. תודה רבה זהבית

שוחחנו בטלפון, פני ליעוץ פסיכולוגי. על תעבירי את האחראיות ב 100% לקשר עם האבא... אין מישהו אחד אחראי באופן כוללני להתנהגות של האחר... בנך אחראי להתנהגותו ואולי במקום להאשים את אביו תציידי את בנך בכלים נוספים להתמודדות עם מצב העניינים בחייו...

26/10/2004 | 11:29 | מאת: לילי

שלום לך יש לי ילד בן 7 היפראקטיבי אחת הבעיות שלו זה שהוא "נתקע" באמצע משפטים הוא ילד פעיל במיוחד בלי רגע של שקט נפשי או פיזי היום בדיוק התחלנו טיפול בריטלין מאחר והומלץ ע"י ניורולוג שאלתי היא האם בעית ה"התקעות" קשורה לזה שהוא היפר והאם יש סיכוי שזה יחלוף יחד עם השפעת הרטלין? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

קשה לדעת מה תהיה השפעת הרטלין על קצב הדיבור, אולי יעזור להקל עליו. אחד הבעיות של הילד ההיפראקטיבי הינו באימפולסיביות, על כן, יכול להיות שהוא מתחיל לדבר לפני שגמר לחשוב או להחליט מה להגיד, ומה שלך נשמעה כמו תקיע מהווה מבחינתו מנוחה לצורך התארגנות להמשך השיחה. טיפול בדיבור כעת יהיה קשה, לדעתי, כי אחת הדרישות של הטיפול הינו בדרישה לדיבור נינוח ואיטי, תוך שליטה על הנאמר.... דבר קשה לכל ילד, המיוחד לילד עם פעלתנות יתר. אם הדיבור איננו מפריעה לתיקשרות שלו עם סביבתו הייתי ממליצה לעזוב ולא לתת לזה מקום עצמי אלה בקונטקסט של התנהגותו הכללית. אם במהלך השנים של ביה"ם הוא ירגיש על קושי או הקושי יגבר, אז ורק אז, פנו ליעוץ של קלינאי תקשורת. בהצלחה

27/10/2004 | 11:59 | מאת: לילי

תודה רבה האם יש לך מושג איפה באתר זה יש פורום על ילדים היפראקטיבים?