שאלה לפורום

שלום לכולם, אשמח לשמוע תגובות מניסיונכם. בחודשים האחרונים לאחר יותר מ8 שנים של כאב משמעותי ברצף, אני מרגיש שהגעתי להתקדמות משמעותית, ולהגברת השליטה בחיים שחיפשתי במשך שנים. מבחינת עבודה [אני קצין בקבע בשלישות] הגעתי למצב שהכאב לא מורגש בשום היבט, ואני מתאר לעצמי שאם האנשים שאני עובד איתם היו יודעים את כמות הכאב שקיימת באופן שוטף, היו מופתעים שזה בכלל לא ניכר. אני ברוב הזמן מקפיד לעשות ספורט באופן קבוע, למעשה למרות שזה יכול להראות מוזר, בריצה ארוכה במאמץ פיזי משמעותי אני הכי מרגיש בנוח במהלך החיים האלו. בנוסף אני שומע קלטות הרפייה מדי פעם ובשנה האחרונה הגעתי למצב שחלק גדול מהזמן אני מצליח להסתכל על הכאב כעל אינפורמציה ולא כעל איום. בסך הכל רוב הזמן אני מצליח לעשות את הדברים שחשובים לי. מצד שני יש רגעים חלק מהזמן בעיקר בלילות, שאני משתוקק ל"הסחת דעת" מהכאבים, ואני מרגיש שנמאס לי מלסבול באופן קבוע, למרות כל המוטיבציה והמיקוד החיובי שיש לי רוב הזמן. זה כל כך מתסכל שיש חלק מהחיים, שבו אני מרגיש פשוט משועבד למנגון מטופש של כאב, ובכלל לא רלוונטי. איך אתם מתמודדים עם החלק שבו נראה שאין שליטה על הכאבים?

יהודה שלום רב, אין ספק שזה לא פשוט לקיים אורח חיים תקין למרות כאב מתמיד, והדבר דורש מאבק יומיומי, ואפילו כאשר מצליחים כמוך להגיע למעין שיווי מישקל ואיזון מיטבי יחסי בין התפקוד, איכות החיים, והכאב, דבר שכרוך בתהליך של קבלת הכאב ושינוי ההתיחסות אליו לא פחות מאשר בהקלתו, עדיין בכל יום מחדש יש את הקשיים וההתמודדויות שלו. פעמים רבות קל יותר להתמודד בשעות הפעילות, שכן כאשר דעתנו נתונה לעשייה אחרת, לעבודה, לפעילות עם אנשים, לפעילות גופנית או לכל דבר אחר המעסיק אותנו ו/או גורם לנו הנאה, דעתנו לא נתונה לכאב או לסבל, ובהתאם הוא פוחת. מאותה סיבה ממש, שעות הלילה השקטות, של התכנסות עצמית ,דממה וחוסר עשייה, בהן אין לאן לברוח אלא למחשבות על הכאב, מהוות שעות קשות, שעות של משבר. אומנם ציינת שאתה מקשיב לעיתים לקלטות הרפייה, אני חושבת שזו אחת הדרכים המצוינות בשעות הלילה לנסות להסיח את הדעת ותוך כדי זאת גם להרדם. אם אתה מעוניין להשקיע יותר, אז קיימת אפשרות ללמוד שיטות של היפנוזה להקלת כאב, שתאפשר לך שיטה רגועה, ולא דינמית, המתאימה לשעות הלילה, להקל כאב, גם עם אופציה להרדם. רק צריך לקחת בחשבון שזה דורש הרבה מאוד תרגול והשקעה, אך בסופו של דבר התוצאות שוות. דבר נוסף, חשוב לזכור שמה שלא נעשה, וכמה טוב שניתן להתמודד, כולנו בני אדם, ולכל אחד ,גם בלי כאב כרוני, ובוודאי שעם, יתכנו ימים או שעות של משבר ותסכול וחוסר אונים, וזה בסדר וזה מותר, וצריך לדעת לקבל גם את הרגעים הללו, לא נעימים ככל שיהיו כחלק מהוויתינו, ולהמשיך משם הלאה.

שלום רב לך יהודה, העלית נקודה חשובה ומעניינת שהינה גם כשאנחנו מרגישים שרב הזמן אנחנו מצליחים להרגיש שאנחנו בשליטה, למרות הקיום האינסופי של הכאב (כל אחד מוצא את הדרכים שלו להגיע לאיזון זה)ולמרות זאת, יש רגעים בהם זה מרגיש כאילו הכאב מכיל אותנו והוא בכל זאת תופס פיקוד. לדעתי ההתמודדות עם הקושי הזה יכול לבוא לידי ביטוי בשני מישורים: מישור פרקטי - כלומר מציאת פתרונות פרקטיים להקל על הכאב עד כמה שניתן עם כלים כמו, כפי שדניאלה כבר ציינה, ע"י היפנוזה עצמית שהינו כלי שניתן להשתמש בו בכל מצב כי לאחר שלומדים את השיטה, צריך רק את הראש שלך להפעלת השיטה. כמו ישנן כמובן תרופות מעצמתן שונות ומסוגים שונים, הסחת קשב - מציאת דברים להסב אליהם את התשומת לב- טלויזיה, ספרים וכו' ובנוסף לכך, ישנם גם טיפים להקל על נדודי שינה בגלל הכאבים (למשל באתר העמותה למאבק בכאב יש מידע על תשישות ועייפות). במישור הנפשי יותר, אני חושבת שאולי השלמה עם כך שחלק מהזמן, למרות כל ההתמודדות החיובית וההתמודדות המרשימה, שלך למשל,, לפעמיםאתה תהיה תחת ההשפעה של הכאב, הינו דבר שיכול לעזור עם הקושי שבאבדן השליטה. זה בעצם תהליך של השלמה עם קיומו של הכאב ו/או השלמה עם כך שלא תמיד אנחנו חייבים להיות בשליטה- וזה לא תמיד דבר פשוט לקבל.. זהו, אילו הם הרעיונות שלי להתמודדות בשלב זה של יום שישי. שבת שלום ושתהיה לכולנו שבת עם כמה שפחות כאבים!

אני חווה משהו מאד דומה למה שאתה מתאר ובמיוחד בלילה. אני משתמשת בשמונה תדרי קול שונים שאני מקשיבה להם באוזניות לפני השינה וזה לא רק מסיח את הדעת אלא אחרי כמה שבועות התדרים התחילו ממש לנטרל לי את הכאבים ולתת לי לישון לילות שלמים בלי להתעורר באמצע. בהתחלה באמת הרגשתי שזה רק מסיח את הדעת אבל זה עשה הרבה יותר, זה עשה לי שינוי גדול לטובה במוח. למרות שאני לא יכולה להסביר את זה במילים אני מרגישה את זה בצורה ברורה מאד.

שירן ,יהודה ואחרים שלום רב, שמענו לאחרונה לא מעט בפורום בנושא התדרים, ואכן חלק מהחברים דיווחו כאן על שיפור בכאב בשימוש בטכנולוגיה זו. עם זאת ב"שוק" מסתובב מגוון לא מבוטל של מוצרים תחת ההגדרות הללו, אצל מיגוון יצרנים,חלקם כרוכים בהוצאות כספיות לא מבוטלות, ויש לתת את הדעת לכך גם כן. הדבר החשוב הוא שכל אדם ימצא את השיטה המתאימה לו. אם לאחד התדרים מועילים, שימשיך בכך, אך בהחלט אין זה אומר שזוהי שיטת הקסם שתפעל לכל אדם. חשוב להכיר שיש כמה וכמה אפשרויות ל"שעת צרה", החל מהעברת זמן פשוטה ע"י טלויזיה, האזנה למוסיקה, קריאת ספר, תשבץ/סודוקו וכו', דרך שימוש בתדרים,או האזנה לקלטת הרפייה למשל, וכלה באותם כיוונים שצוינו קודם לכן על ידי- כגון היפנוזה, דימיון מודרך. נכון, לא כל השיטות משיגות אותה תוצאה, אחדות מהוות באמת הסחת דעת זמנית בלבד,אולי עד שתרופה שנילקחת תעזור או עד שהכאב ידעך מעצמו, לעומת שיטות כמו היפנוזה/דימיון מודרך שמהוות כלי לחיים להקלת כאב באופן עצמאי, ללא צורך בתרופות, כלי שאם לומדים לשלוט בו, מגביר את השליטה העצמית והביטחון שלכם, כי אינכם חסרי אונים עוד. בכל מקרה, הכי חשוב שכל אחד ימצא את הדרכים שמתאימות לו, שעובדות עבורו, לפעמים ע"י ניסוי ותעייה, כי אין כאן באמת עדיף יותר או נכון פחות, יש מה שטוב עבורכם, ואם זה טוב וזה עוזר, אז אפילו אם מישהו ינסה לאמר לכם שאין זו הדרך, תתמידו.