מדבי לדניאלה
דיון מתוך פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני
שלום רב דניאלה!!!!! אני שמחה מאוד שחזרת אלינו ברוכה הבאה מה שלומך? דאגנו לך העיקר שאת כאן! המון בריאות שבת שלום באהבה דבי
דבי יקרה, אני מודה לך על דאגתך הכנה. אני מנסה להתאושש מהחמרה קשה במצבי, ולמרות ששבתי הביתה מבית החולים סוף סוף, הדרך עוד רבה. מה שחשוב לזכור ברגעים כאלו, אפילו אם לא תמיד קל לקבל, זה שאנו קובעים את המיגבלות של עצמנו. לכן, אם נציב לעצמנו מטרה שנרצה להשיג, אכן נוכל להשיג אותה-לפעמים זה יהיה קל יותר לפעמים קשה יותר, אך אנחנו בהחלט מסוגלים הרבה פעמים להרבה יותר ממה שאנו עושים ואם נזכיר את זה לעצמנו ברגעים הקשים, נצליח להחלץ מהם, במקום לשקוע עמוק יותר. אני נרגשת ומחוזקת מכך שאיכפת היה לך. זו המשמעות של תמיכה, של לא להרגיש לבד. לימים טובים יותר לכולם, דניאלה
איזה יופי שחזרת אלינו. היית חסרה מאד ב"נוף האנושי" של הפורום. קראתי את תשובתך לדבי ואני, שוב, ממש מעריכה (אני נמנעת תמיד מלהשתמש ב"הערצה") את יכולת ההתמודדות שלך. כל-כך קל לשקוע לרחמים עצמיים ולדכדוך ולהרים ידיים וכל-כך קשה להתמודד עם הכאבים והרצון להמשיך בחיי יום-יום פעילים ועצמאיים. יישר כוח. רק בריאות.
